שנת השג – הבדלי גרסאות
#1Lib1Ref |
#1Lib1Ref |
||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
*[[פרשת שמיני]] - קוראים את הפטרת פרשת פרה |
*[[פרשת שמיני]] - קוראים את הפטרת פרשת פרה |
||
*[[פרשת תזריע]] - קוראים את הפטרת [[פרשת החודש]] |
*[[פרשת תזריע]] - קוראים את הפטרת [[פרשת החודש]] |
||
*[[פרשת אחרי מות]] - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת [[שבת הגדול]] |
*[[פרשת אחרי מות]] - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת [[שבת הגדול]]. באותן הקהילות שקוראים את ההפטרה המיוחדת לשבת הגדול רק בערב פסח, קוראים את ההפטרה הרגילה של אחרי מות, ובשבת שאחרי פסח, שקוראים קדושים, מפטירים בשל קדושים, כיון שכבר קראו את הפטרת אחרי מות בשבת הגדול (בדרך כלל, מעדיפים את ההפטרה של אחרי מות). |
||
*[[פרשת חוקת]] - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי". |
*[[פרשת חוקת]] - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי". |
||
גרסה מ־17:41, 19 בינואר 2021
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע. שנה מסוג השג היא שנה המתחילה ביום חמישי (ה), היא שלמה (ש) ועל כן גם בחשוון וגם בכסלו יש 30 ימים, וחג הפסח חל בה ביום שלישי (ג). שנה מסוג השג היא שנה מעוברת ומכילה שני חודשי אדר.
6.66% מהשנים הן שנות השג[1] ועל כן זו היא השנה המעוברת השכיחה ביותר. אורך שנת השג היא 385 ימים שהם 55 שבועות בדיוק. שנה מסוג השג הייתה בשנת ה'תשמ"ד, ובה'תשע"א וכן שנת ה'תשע"ד, היא שנה כזו. שנת השג הבאה צפויה שוב בשנת ה'תשצ"ה וכן בשנת ה'תשצ"ח.
השנה שאחרי שנת השג היא תמיד שנת הכז.
לוח שנה
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום זיכרון או צום |
מועדים
- בשנה מסוג השג חל ראש חודש בשבת שלוש פעמים. ראש חודש חשוון חל בימים שישי ושבת, ראש חודש אדר א' חל בשישי ושבת וראש חודש תמוז חל בימים שבת וראשון.
- צום גדליה נדחה ליום ראשון, עשרה בטבת חל ביום שישי, תענית אסתר מוקדמת ליום חמישי, תענית בכורות חלה ביום שני, ושבעה עשר בתמוז ותשעה באב חלים שניהם ביום שלישי.
- חנוכה חל בימים חמישי עד חמישי, הדלקת נר ראשון ביום רביעי בערב.
- ט"ו בשבט חל ביום חמישי.
- פורים חל ביום ראשון ובירושלים ביום שני.
- יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום העצמאות נדחים לימי שני ושלישי, ה' ו-ו' באייר.
- שבועות חל ביום רביעי.
קריאה בתורה והפטרות
בשנת השג 55 שבתות כאשר בשלוש מתוכן לא קוראים פרשה: שבת יום הכיפורים, שבת חול המועד סוכות ושבת חול המועד פסח. על מנת להתאים את מספר הפרשות הנקראות בשבת (53, פרשת וזאת הברכה נקראת בשמיני עצרת החל ביום חמישי) עם מספר השבתות שבהן קוראים פרשה (52), מחוברות הפרשות ניצבים ווילך.
פרשות בהן לא קוראים את ההפטרה הרגילה:
- פרשת נח - קוראים את הפטרת ראש חודש "השמים כסאי"
- פרשת תולדות - קוראים את הפטרת מחר חודש.
- פרשת מקץ - השבת בתוך חנוכה קוראים את הפטרת חנוכה "רני ושמחי"
- פרשת תרומה - שבת ראש חודש קוראים השמים כסאי
- פרשת פקודי - שבת שקלים קוראים את הפטרת פרשת שקלים
- פרשת צו - קוראים הפטרה של שבת זכור
- פרשת שמיני - קוראים את הפטרת פרשת פרה
- פרשת תזריע - קוראים את הפטרת פרשת החודש
- פרשת אחרי מות - ברוב הקהילות נהוג לקרוא הפטרת שבת הגדול. באותן הקהילות שקוראים את ההפטרה המיוחדת לשבת הגדול רק בערב פסח, קוראים את ההפטרה הרגילה של אחרי מות, ובשבת שאחרי פסח, שקוראים קדושים, מפטירים בשל קדושים, כיון שכבר קראו את הפטרת אחרי מות בשבת הגדול (בדרך כלל, מעדיפים את ההפטרה של אחרי מות).
- פרשת חוקת - קוראים את הפטרת שבת ראש חודש "השמים כסאי".
בשנת השג קוראים את הפטרת פרשת משפטים, דבר שנחשב נדיר יחסית.
בנוסף, פרשת מטות ופרשת מסעי נפרדים, ולכן קוראים את ההפטרה ה"רגילה" של פרשת פינחס בשבת פינחס, משהו יחסית נדיר.
הערות שוליים
- ^ לוח השנה וחשבונו תוך בירור שאלת המחזוריות, יעקב מתלון, אתר שורש.
| סוגי שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|