רבי יוחנן הסנדלר

רבי יוחנן הסנדלר
לידה	המאה ה-1; אלכסנדריה, מצרים, האימפריה הרומית (משוער)
פטירה	המאה ה-2; פרובינקיה סוריה פלשתינה, האימפריה הרומית
מקום קבורה	מירון, ישראל (זיהוי עממי מהמאה ה-13)
מקום פעילות	אלכסנדריה
תקופת הפעילות	הדור הרביעי לתנאים
השתייכות	חז"ל, תנאים
רבותיו	עקיבא בן יוסף
בני דורו	אלעזר בן שמוע, יהודה בר אלעאי, יוסי בן חלפתא, שמעון בן יוחי, אליעזר בן יעקב, רבי מאיר, רבי נחמיה, יהודה בן בתירה, יונתן בר יוסף, נתן בן אבישלום
צאצאים	רש"י, המהרש"ל, יחיאל היילפרין (על פי עדות מהמאה ה-17)

רבי יוחנן הסנדלר היה תנא בן הדור הרביעי לתנאים, תלמידו של רבי עקיבא.

ביוגרפיה

על פי התלמוד הירושלמי רבי יוחנן היה "אלכסנדרי"^[2] (מאלכסנדריה), אך לא ברור האם היה יליד העיר או שהתגורר בה.

כינויו

הדעה המקובלת היא, שנקרא "הסנדלר", על שם מקצועו^[3], כסנדלר^[4] או כיהלומן^[5].

יש שטוענים שנקרא כך על שם מוצאו, אלכסנדריה^[6], או על שם הלכה בעניין סנדל שנאמרה מפיו^[7].

ייחוס

על פי האגדה, רבי יוחנן הסנדלר הוא חוליה חשובה במגילות יוחסין רבות ומיוחס לשושלת דוד המלך, דרך הלל הזקן^[^{דרוש מקור]}.

הרב יחיאל היילפרין מעיד בספרו "סדר הדורות", כי הוא מיוחס לרבי יוחנן הסנדלר, דרך רש"י והמהרש"ל: "אני הכותב יחיאל בידי מגילת יוחסין כתובה דאבי אמי מזרע דר"י הסנדלר, וסדר שלשלת היוחסין ממנו רש"י מאור הגולה והגאון מהרש"ל ואבי זקני הנ"ל"^[8].

מתורתו

היה תלמידו של רבי עקיבא^[9], והיה משמשו^[10]. בתלמוד הירושלמי מסופר כי בעת שנאסר רבי עקיבא בבית האסורים עלתה שאלה הלכתית ביחס לאישה שביצעה את מצוות חליצה, אך ללא עדים שנכחו בשעת המעשה, האם חליצתה כשרה או לא? החכמים היו מעוניינים לשאול את רבי עקיבא שאלה זו, אך נמנע מהם עקב שהותו בבית הסוהר. רבי יוחנן פתר בעיה זו בדרך מקורית: הוא התחפש לרוכל, והבליע את השאלה ההלכתית בהכרזתו על סחורתו: "מי מבקש מחטים? מי מבקש צינורים? חלצה בינו לבינה (בנוכחות החולצת והיבם בלבד) מהו?" ובהכריזו משפטים אלה עבר בסמוך למקום בו היה כלוא רבי עקיבא. ענה לו רבי עקיבא - "יש לך כושין? יש לך כשר?" - הבליע גם הוא את תשובתו ההלכתית לכך, "כשר" - כלומר, החליצה כשרה, בתוך שאלה תמימה לכאורה של התעניינות בסחורה^[11].

במסכת אבות הוא מצוטט כאומר: "כל כנסייה (אספה) שהיא לשם שמיים, סופה להתקיים. ושאינה לשם שמיים, אין סופה להתקיים"^[12].

בעת גזירות אדריאנוס החליט לנסוע לנציבין שבבבל ללמוד תורה אצל רבי יהודה בן בתירה, ועמו רבי אלעזר בן שמוע. כשהגיעו לצידון תקפום געגועים לארץ ישראל, ושבו ארצה, באומרם: "ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה"^[13].

פטירתו וקבורתו

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מסורת קברו בהר מירון מתועדת לראשונה^[^{דרוש מקור]} בספר "תוצאות ארץ ישראל" (1291-1270 בקירוב), למעלה מ-1100 שנה אחרי פטירתו.

הציון נמצא על מערה שפתחה נסתם בעבר. במערה שלש גלוסקמאות.

רבים העולים אל הקבר ביום כ"ט בתמוז, יום פטירת צאצאו רש"י. בשנים האחרונות בתאריך זה, מתקיימת במקום הילולה גדולה.

במסגרת הדלקת המדורות בל"ג בעומר, נהוג להדליק מדורה גם על ציונו, בשעה שתיים בלילה.

בתרבות

ברומן "הר אדוני" שכתב ארי דה-לוקה מוזכר רבי יוחנן כדמות רוחנית.

לקריאה נוספת

מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה, תשמ"ג.

קישורים חיצוניים

הרב אהרן הימן, "רבי יוחנן הסנדלר", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ב, עמוד 687, באתר היברובוקס
משה יהודה בלוי (עורך), "רבי יוחנן הסנדלר", יחוסי תנאים ואמוראים, ברוקלין ה'תשנ"ד, עמודים רע"ו-רע"ז, באתר היברובוקס
רבי יוחנן הסנדלר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
רבי יוחנן הסנדלר באתר "MyTzadik"
ניגונים לעלייה לקבר ר' יוחנן הסנדלר (אורכב 24.02.2014 בארכיון Wayback Machine) באתר המוזיקה של הספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות
^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א': "אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא"
^ כנהוג בדורות קדומים, כגון רבי אבין נגרא ורבי ישבב הסופר
^ רבי נתן בן יחיאל מרומה, ספר הערוך, ערך סנדל, באתר היברובוקס
^ רבי אברהם בן שמואל זכות, ספר יוחסין, ערך רבי יוחנן הסנדלר, באתר היברובוקס
^ הרב צבי הירש חיות, דרכי משה, זולקווא תר"א, באתר היברובוקס
^ מאיר איילי, "ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 1(ד), 1982, עמ' 47, הערה 202 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
^ הרב יחיאל בן שלמה היילפרין, סדר הדורות, ה'תקכ"ט (1769)
^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד א'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'
^ תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ה'
^ משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א.
^ ספרי על דברים יב כט

תקופת חייו של הרב רבי יוחנן הסנדלר על ציר הזמן
ציר הזמן

[1] הרב יחיאל היילפרין בספרו סדר הדורות

[2] תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א': "אמרו רבי יוחנן הסנדלר אלכסנדרי לאמיתו הוא"

[3] כנהוג בדורות קדומים, כגון רבי אבין נגרא ורבי ישבב הסופר

[4] רבי נתן בן יחיאל מרומה, ספר הערוך, ערך סנדל, באתר היברובוקס

[5] רבי אברהם בן שמואל זכות, ספר יוחסין, ערך רבי יוחנן הסנדלר, באתר היברובוקס

[6] הרב צבי הירש חיות, דרכי משה, זולקווא תר"א, באתר היברובוקס

[7] מאיר איילי, "ההתייחסות הערכית למלאכה בספרות חז"ל", מחקרי ירושלים במחשבת ישראל 1(ד), 1982, עמ' 47, הערה 202 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)

[8] הרב יחיאל בן שלמה היילפרין, סדר הדורות, ה'תקכ"ט (1769)

[9] תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף כ"ב, עמוד א'

[10] תלמוד ירושלמי, מסכת חגיגה, פרק ג', הלכה א'

[11] תלמוד ירושלמי, מסכת יבמות, פרק י"ב, הלכה ה'

[12] משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה י"א.

[13] ספרי על דברים יב כט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

תנאים
תקופת הזוגות	שמעון הצדיק • אנטיגנוס איש סוכו • יוחנן כהן גדול • יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן • יהושע בן פרחיה ונתאי הארבלי • יהודה בן טבאי ושמעון בן שטח • חוני המעגל • שמעיה ואבטליון • אבא • רבי מיאשא • בני בתירה • הלל הזקן ושמאי הזקן • מנחם
דור ראשון	אדמון • רבי אליעזר בן יעקב • אבא שאול בן בטנית • אבא חלקיה • רבי אלעזר בן פרטא • רבי אלעזר בן חנניה • בבא בן בוטא • רבן גמליאל הזקן • רבי דוסא בן הרכינס • רבי זכריה בן הקצב • רבי חנינא בן דוסא • רבי חנינא סגן הכהנים • חנן בן אבישלום • חנניה בן חזקיה • רבי יוחנן בן החורני • רבי ישמעאל בן אלישע כהן גדול • רבן יוחנן בן זכאי • יונתן בן עוזיאל • רבי יונתן בן הרכינס • יועזר איש הבירה • רבי יהודה בן בתירא • נחום הלבלר • רבי פפייס • עקביא בן מהללאל • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • שמעון בן הלל
דור שני	רבי אליעזר בן הורקנוס • אבא יוסי חליקופרי איש טבעון • רבי אלעזר בן ערך • רבן גמליאל דיבנה • רבי זכריה בן אבקולס • רבי יהושע בן חנניה • רבי יוחנן בן גודגדא • רבי יוסי הכהן • רבי יקים איש חדיד • רבי נחוניה בן הקנה • נחום המדי • נחמיה העמסוני • נחום איש גמזו • רבי צדוק • רבי שמעון בן נתנאל • רבי שמעון בן הסגן • שמעון הפקולי
דור שלישי	אבטולמוס • רבי אלעזר חסמא • אלישע בן אבויה • רבי אלעזר ברבי צדוק • רבי אלעאי • רבי אלעזר המודעי • אונקלוס • רבי אלעזר בן עזריה • רבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא • בן זומא • בן עזאי • בן פטורי • רבי חנינא בן תרדיון • רבי חנינא בן אנטיגנוס • רבי חנינא בן חכינאי • רבי חוצפית המתורגמן • רבי חנינא בן גמליאל • חנן המצרי • רבי חלפתא • רבי חנינא איש אונו • חנניה בן אחי רבי יהושע • רבי טרפון • רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יהודה בן בתירא השני • רבי יהודה בן בבא • רבי יהודה הנחתום • רבי יוסי בן דורמסקית • רבי ישמעאל • רבי יוחנן בן תורתא • רבי יוסי הגלילי • רבי יוחנן בן נורי • רבי יוסי בן קיסמא • רבי ישבב הסופר • רבי לויטס איש יבנה • רבי מתיא בן חרש • נחמיה איש שיחין • רבי עקיבא • עקילס הגר • שמעון בן ננס • שמעון התימני
דור רביעי	רבי אחא • רבי אליעזר בן יעקב (השני) • אבא גוריון איש צידן • אבא שאול • רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי • רבי אלעזר בן שמוע • רבי חנינא בן רבי יוסי הגלילי • רבי חנניא בן עקביא • רבי חנניה בן עקשיא • רבי שמעון בן עקשיא • רבי יהודה • רבי יוסי בן החוטף אפרתי • רבי יהושע הגרסי • רבי יוסי • רבי יהושע בן קרחה • רבי יוחנן הסנדלר • רבי יונתן • רבי יאשיה • רבי יצחק • רבי ינאי • רבי מאיר (ואשתו ברוריה) • רבי נהוראי • רבי נחמיה • רבי נתן • רבי פינחס בן יאיר • רבן שמעון בן גמליאל • רבי שמעון בר יוחאי • רבי שמעון שזורי
דור חמישי	רבי אלעזר ברבי שמעון • רבי אלעזר הקפר • אבא כהן ברדלא • אבא יוסי בן חנן • איסי בן יהודה • רבי אחי ברבי יאשיה • בר קפרא • רבי בנאה • רבי דוסתאי ברבי ינאי • רב הונא קמא בבבל • רבי זוטרא • רבי חייא • רבי יהודה הנשיא • רבי ירמיה • יהודה בן גרים • רבי יוסי ברבי יהודה • רבי ישמעאל ברבי יוסי • רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה • רבי יוסי בן זמרה • רבי יוסי בן כיפר • ידוע הבבלי • לוי בר סיסי • רבי מנחם ברבי יוסי • סומכוס • רבי שמעון בן מנסיא • רבי שמעון בן אלעזר • רבי שמעון בן יהודה • רבי שמעון בן חלפתא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא
זמנם לא ידוע	שמואל הקטן • יהודה בן תימא