רבי מתיא בן חרש
 | |
| קברו העממי של רבי מתיא בן חרש בעילבון, 2011 | |
| לידה |
המאה ה-1 פרובינקיה יודיאה, האימפריה הרומית |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה-2 רומא העתיקה, האימפריה הרומית |
| מקום קבורה |
 עילבון (זיהוי עממי מהמאה ה-15) |
| תקופת הפעילות | הדור השלישי – הדור הרביעי של תקופת התנאים |
| רבותיו | אליעזר בן הורקנוס, רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה, רבי מאיר, רבי יאשיה, רבי נתן |
| תלמידיו | ישמעאל ברבי יוסי, אלעזר ברבי יוסי |
| בני דורו | יהודה בן בתירה השני, חנניה בן אחי רבי יהושע, רבי יונתן, שמעון בן יוחי, רבי יהושע בן חנניה |
| אב | חרש |
| צאצאים | יוחנן בן מתיא, יהושע בן מתיא, אלעזר בן מתיא |
רבי מתיא בן חרש (או מתתיה בן חרש[1]) היה תנא בדור השלישי והרביעי לתנאים שחי במאה ה-2. נולד בארץ ישראל ולאחר מכן עבר לרומי, שם הקים ישיבה ובית דין ידועים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]למד אצל רבי אליעזר בן הורקנוס, רבי ישמעאל, רבי אלעזר בן עזריה[2], רבי יאשיה ורבי מאיר. בני דורו היו רבי יהודה בן בתירה השני, חנניה בן אחי רבי יהושע, רבי יונתן, רבי יהושע בן חנניה, רבי שמעון בן יוחי ורבי אלעזר בן רבי יוסי.
בעקבות כישלון מרד בר כוכבא ורדיפות הרומאים התכוון, יחד עם חכמים נוספים, לעזוב את ארץ ישראל ולעבור לחו"ל, אולם כשהגיעו סמוך לגבולות הארץ התחרטו וחזרו למקומם. ”מעשה בר' יהודה בן בתירה ור' מתיא בן חרש ורבי חנינא בן אחי ר' יהושע ור' יונתן שהיו יוצאים ח"ל והגיעו לפלטום וזכרו את ארץ ישראל זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם וקראו המקרא הזה וירשת אותם וישבת בארצם. וחזרו ובאו למקומם אמרו ישיבת א"י שקולה כנגד כל המצות שבתורה” (ספרי דברים, פרשת ראה). נראה שלאחר מעשה זה הלך רבי מתיא בן חרש לבית מדרשו של רבי ישמעאל, שם פגש את רבי יאשיה.
מאוחר יותר עבר להתגורר ברומי והקים שם ישיבה מפורסמת. חבריו, רבי יהודה בן בתירא וחנניא אחי רבי יהושע הקימו גם הם ישיבות בחוץ לארץ. על מעמדן החשוב של ישיבות אלו ניתן ללמוד מהכללתן בין מרכזי התורה בארץ ישראל.[3] על פי המסופר בתלמוד, רבי שמעון בר יוחאי נשלח יחד עם רבי אלעזר ברבי יוסי לרומי במטרה לבטל גזירות שנגזרו על היישוב היהודי בארץ ישראל. בביקור זה הם פגשו ברבי מתיא בן חרש שישב ברומי ועסקו עמו בכמה שאלות הלכתיות.[4] בתלמוד הבבלי מובאת דעתו שצריך ללמוד תורה "באימה, ביראה, ברתת ובזיע".[5]
היה ידוע בצדיקותו על שמירת העיניים והעלייה לציון קברו ידועה כסגולה לשמירת העיניים.
במדרש מסופר:
מעשה ברבי מתיא בן חרש שהיה יושב בבית המדרש ועוסק בתורה, והיה זיו פניו דומה לחמה וקלסתר פניו דומה למלאכי השרת, שמימיו לא נשא עיניו לאשה בעולם. פעם אחת עבר שטן ונתקנא בו, אמר: אפשר אדם כמו זה לא חטא? אמר לפני הקב"ה: רבונו של עולם, רבי מתיא בן חרש, מה הוא לפניך? אמר לו: צדיק גמור הוא. אמר לפניו תן לי רשות ואסיתנו. אמר לו: אין אתה יכול לו. אף על פי כן אמר לו: לך. נדמה לו כאשה יפה, שלא היה כדמותה מעולם מימות נעמה אחות תובל קין שטעו בה מלאכי השרת... עמד לפניו. כיוון שראה אותו הפך פניו ונתן לאחריו. שוב בא ועמד על צד שמאלו, הפך פניו לצד ימין. היה מתהפך לו מכל צד. אמר: מתיירא אני שמא יתגבר עלי יצר הרע ויחטיאני, מה עשה אותו צדיק? קרא לאותו תלמיד שהיה משרת לפניו. אמר לו:לך והבא לי אש ומסמר. הביא לו מסמרים ונתנם בעיניו. כיוון שראה השטן כך נזדעזע ונפל לאחוריו. באותה שעה קרא הקב"ה לרפאל, אמר לו: "לך לרפא את רבי מתיא בן חרש". בא ועמד לפניו. אמר לו: מי אתה? אמר לו: אני הוא רפאל, ששלחני הקב"ה לרפאות את עיניך. אמר לו: הניחני, מה שהיה היה. חזר לפני הקב"ה ואמר: ריבונו של עולם, כך וכך אמר לי מתיא. אמר לו: לך ואמור לו אני ערב שלא ישלוט בו יצר הרע. מיד רפא אותו.
לדעת אברהם זכות, בניו הם רבי יוחנן בן מתיא, רבי יהושע בן מתיא ורבי אלעזר בן מתיא. מנחם עזריה מפאנו טען כי רבי מתיא הוא גלגול נשמה של פלטי בן ליש.
מאמריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לדעת אהרן הימן, ריחוקו של רבי מתיא בן חרש ממרכז התורה בארץ ישראל גרם לכך שלא נשארו ממנו הלכות רבות במשנה, מלבד הלכה אחת במסכת יומא לגבי חילול שבת במקרה של ספק נפשות.[7] לעומת זאת, בברייתות נזכר שמו כמה פעמים.[8]
מאמרו המפורסם באגדה מובא במסכת אבות: ”הווה מקדים שלום לכל אדם, והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים” (משנה, מסכת אבות, פרק ד', משנה ט"ו).
"כל ספק נפשות דוחה את השבת" (משנה, יומא, פרק ח', משנה ו').
מסורת קברו
[עריכת קוד מקור | עריכה]קברו של רבי מתיא בן חרש זוהה החל מהמאה ה-15 בחיבור "ציוני קברים בארץ ישראל" (כתב יד מוסקבה, 1440 לערך) ביישוב עלבון, ובמהלך הדורות פקדו אותו עולי רגל רבים.[9][10] לפי ספר "יחוס הצדיקים" מהמאה ה-16 היה נתון קברו של מתיא בן חרש ב"כוך של אבן",[11] אולם יוסף ברסלבי בביקורו במקום בשנת תרצ"ג העיד שהקבר הקדוש הסתתר בצל עצי אלה לא עתיקים וסומן על ידי חמישה נדבכים של אבנים גדולות ומסותתות. לדבריו, בזמנו היו עדיין רוכלים יהודים נוהגים לבקר במקום ולהדליק נרות שמן על הקבר.[12]
כיום מצוי הקבר בתחומי הכפר עילבון, מערבית לכביש 806, בסמוך לכניסה הצפונית ליישוב פונים ימינה ולאחר כ-370 מ' מגיעים אל שער קטן שבגדר, מימין לדרך. בשער יורדים בשביל צר ומדרגות אל עבר ציונו של ר' מתיא בן חרש. האמונה העממית, המתבטאת בציון שעל הקבר, אומרת כי העלייה לקבר טובה לריפוי העיניים, כנראה בשל מעשה המובא במדרש תנחומא בו מתוארת שמירת העיניים של רבי מתיא בן חרש והימנעותו מלהסתכל על אישה.[6]
-
מבט כללי על הקבר מלמעלה. -
ציון שמו של התנא מתיא בן חרש על אחד מקירות הקבר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- "מַתִּיָא בֶן חָרָשׁ", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 319, באתר היברובוקס
- הרב אהרן הימן, "רבי מתיא בן חרש", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 915-913, באתר היברובוקס
- רבי מתיא בן חרש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ כתב יד קאופמן למשנה
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ו, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת שבועות, פרק א', הלכה ו'. מאמר זה מופיע בגרסאות שונות בכמה מקומות בתלמוד הבבלי והירושלמי ובמדרשים. לדעת היימן הגרסה הנכונה היא המופיעה בירושלמי במסכת שבועות.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"ב, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מעילה, דף י"ז, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ד, עמוד ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ד', עמוד ב'
- ^ 1 2 ”מעשה היה ברבי מתיא בר חרש, שהיה עשיר, וירא שמים, ובעל מדות טובות, ורודף מצווה וצדקה, ומהנה תלמידי חכמים מנכסיו, והיו יתומים ואלמנות מצוין על שלחנו תמיד, וכל ארחותיו ביושר, וכל ימיו עוסק בתורה כרבי מאיר רבו, והיה זיו פניו מבהיק כזוהר השמש, ואמרו עליו שמימיו לא הסתכל באשת איש ולא באשה אחרת. פעם אחת היה יושב ועוסק בתורה, ועבר השטן וראהו ונתקנא בו, אמר אפשר צדיק בלא חטא בעולם? מיד עלה למרום ועמד לפני הקב"ה ואמר: רבש"ע מתיא בן חרש מהו לפניך? אמר לו צדיק גמור. אמר תן לי רשות ואנסנו. נתן לו רשות. מיד הלך ומצאו יושב ועוסק בתורה, נדמה לו כאשה יפה שלא היה כיופיה... כיון שראה אותה הפך פניו לאחוריו, חזר השטן והלך כנגד פניו, החזיר פניו לצד אחר והשטן כנגד פניו. כיון שראה שמתהפכת לכל הצדדים, אמר בלבו מתיירא אני שמא ישלוט בי יצר הרע. ומה עשה אותו צדיק, קרא לאחד מתלמידיו שהיה משמשו, ואמר לו בני לך והביא לי אש ומסמרים. כיון שהביאם הבעירם באש, ונעץ אותם בעיניו. וכיון שראה השטן כך, נבהל ונרתת והלך מעליו, ועלה למרום, ואמר רבש"ע כך וכך היה המעשה. מיד קרא הקב"ה לרפאל שר של רפואות, ואמר לו לך ורפא עיני מתיא בן חרש, הלך רפאל המלאך ועמד בו, אמר ר' מתיא מי את? אמר לו אני רפאל המלאך שלוחו של הקב"ה ששלחני לרפאות את עיניך. השיבו איני רוצה מה שהיה היה, חזר רפאל לפני הקב"ה ואמר לו כך וכך אמר לי מתיא בן חרש, אמר לו הקב"ה לך אמור לו, מהיום ואילך אל תירא, אני ערב לך בדבר זה שלא ישלוט בך יצה"ר כל ימי חייך, כיון ששמע מפי המלאך קבל רפואתו ונתרפא” (מדרש תנחומא (בובר) פרשת חקת - הוספה סימן א).
- ^ משנה, מסכת יומא, פרק ח', משנה ו'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף פ"ד, עמוד א'; תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ד', עמוד ב'; תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"א, עמוד א'; תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פרק א', הלכה ט'; מכילתא בא, פרק ה.
- ^ צבי אילן, קברי צדיקים בארץ ישראל, כנה, 1997, עמ' 312.
- ^ רבי מתיא בן חרש, אתר mytzadik
- ^ יחוס הצדיקים, באתר היברובוקס
- ^ יוסף ברסלבי, לחקר ארצנו: עבר ושרידים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1954, עמ' 246.
