רוברט ברנרד אנדרסון

רוברט ברנרד אנדרסון
Robert B. Anderson
לידה	4 ביוני 1910; ברלסון, טקסס, ארצות הברית
פטירה	14 באוגוסט 1989 (בגיל 79); ניו יורק, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
מקום קבורה	בית הקברות רוז היל, קליברן, טקסס, ארצות הברית
השכלה	בית הספר למשפט של אוניברסיטת טקסס
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	29 ביולי 1957 – 20 בינואר 1961; (3 שנים)
תחת נשיא ארצות הברית	דווייט אייזנהאור
	→ ג'ורג' מגופין המפרי קלרנס דאגלס דילון ←
	4 בפברואר 1953 – 3 במרץ 1954; (שנה)
תחת נשיא ארצות הברית	דווייט אייזנהאור
	→ דן קימבל צ'ארלס תומאס ←
	3 במאי 1954 – 4 באוגוסט 1955; (שנה)
תחת נשיא ארצות הברית	דווייט אייזנהאור
	→ רוג'ר קייס ראובן רוברטסון ←
חתימה

רוברט ברנרד אנדרסון (באנגלית: Robert Bernard Anderson;‏ 4 ביוני 1910 – 14 באוגוסט 1989) היה פוליטיקאי ואיש עסקים אמריקאי. מפברואר 1953 ועד מרץ 1954 הוא כיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית ובין השנים 1957–1961 כמזכיר האוצר של ארצות הברית, בשני התפקידים בממשלו של נשיא ארצות הברית דווייט אייזנהאור, שהוא היה אחד מאנשי אמונו הקרובים.^[1] שנתיים לפני מותו ממחלת הסרטן נשלל רישיון עריכת הדין שלו בשל פעולות בנקאיות בלתי חוקיות והעלמת מס.

ראשית חייו

רוברט אנדרסון נולד בברלסון, טקסס לרוברט לי אנדרסון ולאליזבת הסקיו "ליזי" אנדרסון. קודם לתחילת לימודיו בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת טקסס באוסטין, הוא שימש כמורה בבית ספר תיכון, ואת לימודיו באוניברסיטה הוא סיים ב-1932. לאחר מכן הוא היה מעורב בפעילות פוליטית, ממשלתית, משפטית ועסקית בטקסס.

פעילות בטקסס

זמן קצר לאחר סיום לימודיו באוניברסיטה התמנה אנדרסון כעוזר התובע הכללי של טקסס ובתפקיד זה הוא שימש בין השנים 1933–1934. לאחר מכן הוא היה לנציב המס של המדינה.

בשנים 1939–1940 החל אנדרסון בפעילות עסקית במגזר הפרטי. יחד עם שני שותפים הוא רכש את תחנת הרדיו KTBC שבאוסטין מידי חברת השידור של טקסס. בשל אי יכולתם לקבל אישור מרשות התקשורת הפדרלית להגביר את עוצמת השידור של התחנה, הם מכרו אותה בתחילת 1943 לליידי בירד ג'ונסון, שהייתה רעייתו של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ולימים סנאטור ונשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון.^[2]^[3]

בממשל הפדרלי

במרץ 1953 מינה הנשיא החדש דווייט אייזנהאור את אנדרסון כמזכיר הצי בממשלו. במהלך כהונתו בתפקיד זה הוא שם קץ לשרידים האחרונים של ההפרדה הגזעית בצי וקידם את התפתחותו הטכנולוגית והמקצועית של הצי שהייתה דרושה לאסטרטגיית ההגנה הגמישה. במאי 1954 סיים אנדרסון את כהונתו כמזכיר הצי כדי להתמנות כסגן מזכיר ההגנה. ב-1955 הוענקה לו מדליית החירות. בין השנים 1957–1961 הוא כיהן כמזכיר האוצר של ארצות הברית.

הנשיא אייזנהאור התרשם עמוקות מיכולותיו של אנדרסון, בהאמינו שהוא יהיה מסוגל גם לכהן כנשיא בעצמו. כאשר התמודד אייזנהאור בבחירות לנשיאות של 1956 הוא נקב בשמו של אנדרסון כאחת מההעדפות הראשונות שלו כשותף למירוץ אם סגן הנשיא ריצ'רד ניקסון היה מקבל את הצעתו של אייזנהאור לוותר על סגנות הנשיא ולהתמנות כמזכיר ההגנה.^[4] בכל אופן, ניקסון העדיף להתמודד שוב על סגנות הנשיא. עם התקרב מערכת הבחירות של 1960 הכיר אייזנהאור בכך שניקסון ללא ספק יזכה במועמדות המפלגה הרפובליקנית, אך בשיחות פרטיות הוא לחץ על אנדרסון להתמודד בבחירות המקדימות מול ניקסון, אך אנדרסון דחה את ההצעה. כאשר ניצח ניקסון בבחירות המקדימות הציע אייזנהאור שהוא יבחר באנדרסון כשותפו למירוץ, אך ניקסון בחר תחת זאת בהנרי קבוט לודג' הבן.

אייזנהאור אמר שאנדרסון "הוא איש מוכשר כפי שאני מכירו והוא יהיה נשיא נהדר".^[5]

ב-1959, כמזכיר האוצר, תמך אנדרסון בהקמו של האיגוד הבינלאומי לפיתוח (אנ') לאחר ששוכנע לעשות כן על ידי הסנאטור ההדמוקרטי מאוקלהומה מייק מונרוני.^[6]

שובו לעסקים

לאחר סיום כהונתו בממשל הפדרלי, שב אנדרסון לפעילות עסקית בהשקעות ובבנקאות. במהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 הוא מילא מספר שליחויות דיפלומטיות בשמו של הנשיא לינדון ג'ונסון, כולל נסיעות רבות לקהיר לצורך היוועדות עם נשיא מצרים גמאל עבד אל נאצר בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967.^[7]

אנדרסון החזיק בבעלותו קבוצה עסקית שנקראה על שמו, במסגרתה הוא ניהל אינטרסים עסקיים במספר מיזמים בינלאומיים. הוא היה דירקטור בחברת הנדל"ן ההונג קונגית Hong Kong Resort Company. בשותפות עם מייסד חברת KHR, אדוארד וונג וינג צ'ונג, הוא השקיע בהקמת קזינו.^[8]

סיום הקריירה של אנדרסון עמד בסימן של בריאות לקויה ושל מעשי שחיתות. מספר פעמים הוא התאשפז עקב אלכוהוליזם. הוא הפעיל באופן בלתי חוקי בנק שבסיסו היה באנגווילה והפעיל סניף של הבנק בניו יורק בניגוד לחוק. הבנק רשם הפסדים של 4.4 מיליון דולר וכמה מהמשקיעים איבדו את חסכונותיהם באמצע שנות ה-80, כולל מפיקת התקליטים אתל גבריאל.^[9] הבנק גם ביצע הלבנת הון בסכומים גדולים עבור סוחרי סמים. ב-1987 הודה אנדרסון באשמה על הפרה פלילית של חוקי הבנקאות ובהשתמטות ממס ונדון למאסר.^[10] בית המשפט העליון של מדינת ניו יורק, כשדן בשלילת רישיון עריכת הדין של אנדרסון, תיאר את שלילת רישיונו "כמקרה עצוב, אך אנו סבורים שהוא סוף נחוץ לקריירה של מי שששיפוט לקוי ושחיתות העיבו על השירות שהעניק לארצו במשרות הבכירות כמזכיר האוצר, מזכיר הצי ושגריר מיוחד לפנמה במהלך הדיונים על תעלת פנמה".^[11]

רוברט אנדרסון נפטר ב-14 באוגוסט 1989 מסרטן הוושט בעקבות ניתוח שעבר בניו יורק. הוא נטמן בבית הקברות רוז היל שבקליברן, טקסס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט ברנרד אנדרסון בוויקישיתוף

רוברט ברנרד אנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

הערות שוליים

[1] Ambrose, Stephen E. (1990). Eisenhower: Soldier and President. Simon & Schuster. p. 501.

[2] Broadcasting Yearbook 1942, page 178

[3] Broadcasting Yearbook 1944, page 154

[4] Michael S. Mayer, The Eisenhower Years, Infobase Publishing, 2009, p. 20.

[5] Stephen E. Ambrose, Eisenhower Volume II: The President Simon and Schuster, 2014

[6] Devesh Kapur, John P. Lewis, Richard C. Webb, The World Bank: Its First Half Century, Volume 1, Brookings Institution Press, 2011, p.54.

[7] "Foreign Relations of the United States, 1964–1968, Volume XIX, Arab-Israeli Crisis and War, 1967 – Office of the Historian". history.state.gov.

[8] Discovery Bay - Hong Kong, China - müvTravel

[9] "Award Covers Some Funds Lost by Ex-U.S. Treasurer". Los Angeles Times. 1989-05-30.

[10] "Former Treasury Secretary Faces Prison : Robert B. Anderson, 76, Pleads Guilty to Tax Evasion, Bank Fraud". Los Angeles Times. 1987-03-27.

[11] Robert Bernard Anderson Passes Away, TODAY in Masonic History, MASONRYTODAY.com

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]