יעל גרמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יעל גרמן
Yael german.jpg
תאריך לידה 5 באוגוסט 1947 (בת 67)
ממשלות 33
כנסות 19
סיעה יש עתיד
תפקידים בולטים

יעל גרמן (נולדה ב-5 באוגוסט 1947[1]) היא שרת הבריאות וחברת הכנסת מטעם מפלגת "יש עתיד". כיהנה כראש עיריית הרצליה בשנים 19982013. לקדנציה הראשונה שלה בראשות העירייה נבחרה מטעם מפלגת מרצ ובבחירות בשנים 2003 ו-2008 התמודדה עם רשימה בת של מרצ, "הרצליה שלנו".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמן היא בוגרת אוניברסיטת תל אביב בהיסטוריה כללית ובעלת תואר שני במנהל עסקים, בהתמחות במנהיגות ציבורית, מהמרכז הבינתחומי הרצליה (משנת 2007). תושבת הרצליה משנת 1979.

בשנת 1980 ייסדה את בית-הספר למבוגרים "תהיל"ה" בהרצליה, אותו ניהלה עד שנת 1987. על פעילותה בו הוענק לה פרס בשנת 1986. בין השנים 1987 ל-1994 ניהלה מפעל לאלקטרוניקה.

בטרם כניסתה לפוליטיקה שימשה מנכ"ל משותף בחברת "יועצים לתקשורת המונים", לצד יריב בן אליעזר.

את דרכה הפוליטית החלה במפלגת "שינוי", לפני המיזוג לתוך מפלגת מרצ, ועד מהרה נבחרה ליו"ר הסניף של המפלגה בהרצליה. ב-1993 נבחרה למועצת העיר מטעם מרצ. בשנת 1998 נבחרה לכהונה ראשונה כראש עיר, בסיבוב שני. בכך הייתה גרמן לאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה בהרצליה, ואחת מהנשים המעטות שכיהנו כראשי עיר בישראל. בשנת 2003 נבחרה לכהונה שנייה, בתמיכת 56% מהמצביעים.‏‏‏[2] בפברואר 2005 התמנתה ליו"ר ועדת החינוך במרכז השלטון המקומי[3]. בנובמבר 2008 נבחרה לכהונה שלישית בראשות העירייה, הפעם ברוב של 62%‏‏‏[4], ורשימתה "הרצליה שלנו" זכתה בשבעה מושבים במועצת העיר.

גרמן נשואה ליוסי, מנהל ובעלים של מפעל אלקטרוניקה. לזוג בן ובת. איל, בן נוסף שלה, נהרג בתאונת אימונים בשנת 1987, במהלך שירותו הצבאי‏[5].

ראשות עיריית הרצליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמן כיהנה כראש העירייה במהלך שלוש קדנציות. גרמן ניהלה תקציב של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה, תוך שמירה על איזון תקציבי וניהול כספי יציב. הוכחה לכך ניתנה כשהעיר הרצליה קיבלה, בדומה לעיריית רעננה ועיריית תל אביב, דירוג אשראי של ilAAA/Stable (הדירוג הגבוה ביותר בסולם דירוג האשראי המקומי) מחברת דירוג האשראי S&P מעלות[6].

גרמן עמדה בראש מאבק למניעת הרחבת פריסת האנטנות הסלולריות, מאבק שהביא אותה לעימות עם פורום החברות הסלולריות. בעקבות המאבק, חוקק "חוק האנטנות הסלולריות", המחייב את החברות המפעילות רשתות סלולריות לקבל אישור מוועדת התכנון והבנייה המחוזית כדי להציב אנטנה.

בקדנציה הראשונה שלה הקימה את "תיאטרון אנסמבל הרצליה" ואת המרכז העירוני לתיאטרון, שפעלו תחילה באוהל שהוקם בסמוך לאצטדיון הכדורגל העירוני, ולאחר מכן עברו למשכן קבע בבית חיל האוויר שהוקם בעיר. עם זאת, עלויות תפעול גבוהות, קושי בגיוס חסויות והכנסות נמוכות מהצפוי ממכירת כרטיסים, קלעו את האנסמבל לגירעון תקציבי שהלך וגדל. גרמן שאפה לשפר את מצבו של האנסמבל באמצעות עמותה פרטית שבה כיהנה כיו"ר. עד 2004, אז הפכה העמותה לעירונית, הזרימה עיריית הרצליה 7.2 מיליון שקלים לעמותה. ב-2005 הגיש מבקר העירייה נתן לביא דוח בו נטען כי תמיכת העירייה באנסמבל הייתה בהיקפים חריגים ביחס לתמיכה לה זכו עמותות אחרות. כמו כן נטען בדוח כי לא בכל המקרים דווחו העברות הכספים‏[7]. זמן קצר לאחר סיום כהונתה נסגר "תיאטרון אנסמבל הרצליה".

גרמן הקימה את הספורטק העירוני ולאחר מכן את בית הנוער. בעת כהונתה הוקמו בעיר שני הקניונים הפועלים בה (קניון שבעת הכוכבים וקניון ארנה), ונחנך בית חיל האוויר.

בקדנציה השנייה שלה הובילה גרמן שיפוץ נרחב של מרכז העיר ובעיקרו רחוב סוקולוב, הרחוב הראשי של העיר, לשם הרחבה ניכרת של מדרכותיו, כחלק מפרויקט הידוע בשם "המרכז החדש של הרצליה". במסגרת הפרויקט נפתחו במרכז העיר סינמטק הרצליה, ובית האזרח, אליו עבר תיאטרון אנסמבל הרצליה. בקדנציה זו נפתח פארק הרצליה ובית משפט השלום עבר למבנה חדש, מרווח ומודרני.

ב-10 בנובמבר 2006 הייתה גרמן לראש העירייה הראשונה במדינת ישראל שהביעה סולידריות עם הקהילה הלהט"בית והשתתפה בעצרת הגאווה באצטדיון האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. היא אמרה בעניין: "איך יעלה על הדעת שאלימות תמנע זכות אלמנטרית כזו במדינת ישראל? אם אנחנו נחשוש - בואו נלך הביתה. לאף איש ציבור שחושש מאיומים, אין זכות קיום ציבורית"[8].

גרמן פעלה לקידום סגירתו של שדה התעופה הרצליה, לאחר יותר מ-60 שנות פעילות, בנימוק שההמראות והנחיתות בו מסכנות את חיי התושבים בשכונת גן רש"ל הסמוכה לו. נכון ל-2013, השדה ממשיך לפעול.

בתפקידה זה נמתחה על גרמן ביקורת על שפעלה לקידום מינויו של מקורבה שרגא אלקלעי לתפקיד מנכ"ל החברה הכלכלית, על אף העובדה שוועדת איתור לבחירת מנכ"ל בחרה בחן סאלטי. גרמן גנזה את מסקנות הוועדה ומינתה לתפקיד את אלקלעי "לאור היכרותו עם המערכת המוניציפלית בכלל, והמערכת בהרצליה בפרט, ולנוכח יחסי האמון השוררים בינו ובינה". בתגובה התפטרו ארבעה חברי דירקטוריון החברה הכלכלית, בהם שני חברי ועדת האיתור‏[9].

בפוליטיקה הארצית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הודיעה גרמן על הצטרפותה למפלגת "יש עתיד"‏[10]. זמן קצר לאחר הצטרפותה ל"יש עתיד" הודיעה על התפטרותה מתפקידה בראשות העיר, כדי שתוכל להקדיש מזמנה למערכת הבחירות‏[11]. עד עזיבת ראשות העיר, שימשה גרמן יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח הרצליה, יו"ר תאגיד התרבות, יו"ר תיאטרון אנסמבל הרצליה ויו"ר צוות ההיגוי של הביאנלה בהרצליה. גרמן הוצבה במקום השלישי ברשימת "יש עתיד" ונבחרה לכנסת.

ב-18 במרץ 2013 הושבעה לכהונה כשרת הבריאות. נוסף על כך, היא חברה בוועדת השרים לענייני חקיקה.

שרת הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההחלטה הראשונה שקיבלה גרמן כשרת הבריאות הייתה לבחון מחדש את הסעיף בשאלון תורם דם האוסר על הומואים שקיימו יחסי מין עם גברים לתרום דם בישראל‏[12]. החלטה נוספת שקיבלה הייתה בנוגע להפסקת ההפלרה הגורפת של מי שתייה בישראל; משנת 2002 חייב משרד הבריאות את כל ספקי המים בישראל להוסיף פלואוריד למי השתייה בכל יישוב המונה מעל 5,000 איש. בעקבות החלטתה של גרמן, הופסקה ההפלרה בראשית 2014[13][14].

בתקופתה של גרמן כשרה, הוסכם גם על ביטול הרחבת טיפולי השיניים לילדים, שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ביולי 2013; למשרד הבריאות הובטח תקציב של 80 מיליון ש"ח לצורך הרחבת טיפולי שיניים לילדים עד גיל 14, אולם על רקע גירעון של 40 מיליארד ש"ח בתקציב המדינה שנוצר בשנת 2012, בוטלה ההרחבה במסגרת חוק ההסדרים[15].

בנובמבר 2013 פורסם דבר הקמת מועצה לאומית למניעת התאבדויות. המועצה תפעל להקטנת הנגישות לאמצעי התאבדות, לפיקוח על מקומות המועדים לפורענות, ולהכשרת 'שומרי סף' שיאתרו תושבים בסיכון להתאבדות ויפנו אותם לאבחון מקצועי במרפאות הציבוריות לבריאות הנפש של משרד הבריאות בהליך הפניה מהיר. המועצה מתוקצבת בכ-40 מיליון ש"ח בשנה. גרמן פעלה לפתיחת מרפאה פסיכיאטרית למסתננים מאפריקה, כמו גם לקידום הוצאתו לדרך של מיזם לסבסוד הטיפול התרופתי במסתננים נשאי HIV וחולי איידס[16].

ב-30 במרץ 2014 פיזרה גרמן את דירקטוריון קופת חולים מאוחדת וביטלה את תקנון הקופה. ברקע המהלך עמדה שורת חשדות לפיהן הבחירות לדירקטוריון התנהלו בצורה לא כשרה וכי אופן הפעולה לקראת איתור המועמדים לבחירות "נועד לסמן מראש את זהות המתמנים או להבטיח השפעה מהותית של גורמים מוגדרים בקופה על קביעת זהותם, בדרך אחרת, בבחינת 'אותה גברת בשינוי אדרת'". במקום הדירקטוריון שפוזר מינתה גרמן דירקטוריון זמני ובראשו עורך הדין יעקב כהן‏[17][18].

ב-3 באפריל 2014 פורסם כי גרמן החליטה שלא לאפשר כל סוג של כריית פוספטים בשדה בריר הסמוך לערד, זאת, לאור חוות דעתו של המומחה שנשכר בעניין על ידי משרד הבריאות‏[19].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתימוכין לשנת לידתה ראו את הפרטים שמסרה בעצמה, תחת התמונה שהעבירה לכלכליסט ופורסמה במאמר הבא: דיאנה בחור-ניר, אבא תמיד אמר: "הפתרון נולד לפני הבעיה. תאמיני בזה, ועכשיו תמצאי אותו", באתר כלכליסט, 25 במרץ 2010
  2. ^ ברכות חמות ליעל גרמן, באתר "הרצליה שלנו"‏
  3. ^ מירב לוי, יעל גרמן תכהן כיו"ר ועדת חינוך של השלטון המקומי, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 7 בפברואר 2005
  4. ^ ‏נטע-לי בינשטוק, הרצליה: יעל גרמן, ובגדול, באתר mynet‏, 12 בנובמבר 2008
  5. ^ ניצן היימן, "אתה שלא התחלת לחיות, חיית כדי למות", באתר mynet‏, 18 באפריל 2010
  6. ^ עיריית הרצליה, באתר של S&P מעלות
  7. ^ הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  8. ^ עידן יוסף, "המצעד יצית את המזרח התיכון", באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 7 בנובמבר 2006
  9. ^ הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014
  10. ^ לילך ויסמן, ‏יעל גרמן ומאיר כהן מצטרפים למפלגת "יש עתיד", באתר גלובס, 22 באוקטובר 2012
  11. ^ תם עידן בהרצליה: יעל גרמן התפטרה מתפקידה, באתר nrg‏, 6 בינואר 2013
  12. ^ דן אבן, שרת הבריאות: לבחון מחדש את איסור תרומות דם של הומואים, באתר הארץ, 24 במרץ 2013
  13. ^ איתי גל, שרת הבריאות הכריעה: תופסק הפלרת מי השתייה, באתר ynet‏, 11 באפריל 2013
  14. ^ דן אבןגרמן הכריעה: תוך שנה תופסק החובה להחדיר פלואור למים, באתר הארץ, 11 באפריל 2013
  15. ^ רוני לינדר-גנץ, דן אבן, ההשתתפות העצמית בבריאות תעלה: הקופות יגבו תשלום על רופאי ילדים, נשים ומשפחה, באתר TheMarker‏, 7 במאי 2013
  16. ^ הילו גלזר, האם יעל גרמן תצליח לעמוד במשימה ולתקן את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 13 במרץ 2014.
  17. ^ רוני לינדר-גנץ, גרמן פיזרה את דירקטוריון קופ"ח מאוחדת וביטלה את תקנון הקופה, באתר TheMarker‏, 30 במרץ 2014
  18. ^ מיקי פלד, השרה גרמן פיזרה את דירקטוריון קופת חולים מאוחדת, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2014
  19. ^ רוני לינדר-גנץ, חדשות רעות לכיל: גרמן החליטה לא לאשר כל סוג של כריית פוספטים בשדה בריר, באתר TheMarker‏, 3 באפריל 2014


חברי ממשלת ישראל המכהנים

ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו

השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'השר לאזרחים ותיקים אורי אורבךשר הפנים גלעד ארדןשר הבינוי אורי אריאלשר הכלכלה, השר לשירותי דת והשר לירושלים והתפוצות נפתלי בנטשרת הבריאות יעל גרמןשר הביטחון משה יעלוןשר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהןשר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץשרת המשפטים ציפי לבנישרת התרבות והספורט לימור לבנתשר החוץ אביגדור ליברמןשר התיירות עוזי לנדאושרת העלייה והקליטה סופה לנדברשר האוצר יאיר לפידשר החינוך שי פירוןשר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פריהשר להגנת הסביבה לא מאוישהשר לנושאים אסטרטגיים ולענייני מודיעין המופקד על יחסים בינלאומיים יובל שטייניץשר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, השר לפיתוח הנגב והגליל והשר לשיתוף פעולה אזורי סילבן שלוםשר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
Emblem of Israel.svg
שרי הבריאות בממשלות ישראל

חיים משה שפירא | יוסף בורג | יוסף ספיר | יוסף סרלין | דב יוסף | ישראל ברזילי | חיים משה שפירא | ישראל ברזילי | חיים גבתי | ויקטור שם-טוב | אליעזר שוסטק | מרדכי גור | שושנה ארבלי-אלמוזלינו | יעקב צור | אהוד אולמרט | חיים רמון | יצחק רבין | אפרים סנה | צחי הנגבי | יהושע מצא | שלמה בניזרי | רוני מילוא | נסים דהן | דני נוה | יעקב אדרי | יעקב בן יזרי | בנימין נתניהו | יעל גרמן

ראשי עיריית הרצליה
אברהם הירש שמעון זאב לוין בן ציון מיכאלי פסח יפהר נתן רוזנטל יוסף נבו אלי לנדאו יעל גרמן יהונתן יסעור משה פדלון
1937 - 1938 1938 - 1943 1943 - 1960 1960 - 1966 1966 - 1967 1969 - 1983 1983 - 1998 1998 - 2013 2013 2013 –