Your Country Needs You

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

Your Country Needs You ("המדינה שלך זקוקה לך") הוא שמה של תחרות הקדם-אירוויזיון הבריטית, המופקת על ידי ה-BBC, ומשודרת מדי שנה בטלוויזיה הבריטית, על מנת לבחור את נציג הממלכה המאוחדת בתחרות הזמר של האירוויזיון. במשך רוב שנותיה נקראה התחרות "שיר למען אירופה" (A Song For Europe), ובחלק מהזמן נקראה גם "תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest) וגם נקראה "ההחלטה שלך"(Your Decision) ונקראה גם "ההחלטה"(Making Your Mind Up) על שם השיר הבריטי שזכה באירוויזיון 1981. בשנת 2011 לראשונה בריטניה בחרה בבחירה פנימית ולכן לא התקיימה התחרות.

תוכן עניינים

היסטוריה [עריכה]

השנים הראשונות [עריכה]

הפורמט של "שיר למען אירופה", והאופן שבו הזוכה נבחר שונה פעמים מספר. בשנים הראשונות היו כמה שלבים וחצאי גמר לתחרות, כאשר הזוכה נבחר על ידי צוות שופטים אזורי ברחבי הממלכה. שיטה זו שימשה את שלוש התחרויות הראשונות (1957, 1959 ו-1960). ב1961 הזוכה נבחר על ידי צוות של 140 שופטים. בשנים 1962-1963 השתמשו שוב בצוותי שיפוט אזוריים. האמנים הוזמנו בדרך כלל על ידי הBBC על מנת להופיע ולבחור שיר מבין רשימת שירים שניתנה להם. שמות גדולים בזמנו, כמו פטולה קלארק, ליטה רוזה, אן שלטון, פרנק איפילד, רוני הילטון, ג'יין מורגן ודיוויד יוז היו בין המתמודדים בתחרות הבריטית, אך אף אחד מהם לא זכה בכרטיס לאירוויזיון עצמו. בשנות ה-60' המוקדמות, חברות התקליטים החלו להיות מעורבות בתהליך הבחירה, ושלחו שירים המבוצעים על ידי האמנים שלהן. הדבר הוליד להיטים לזמרים כמו קרייג דאגלס, קארל דנבר, ג'קי לי, קני לינץ', וינס היל וריקי ואלנס, אך עדיין, אף אחד מהם לא הגיע לאירוויזיון. בין השנים 1964-1975, ה-BBC בחר מדי שנה באמן מסוים שייצג את הממלכה באירוויזיון. אותו אמן ביצע שישה שירים (חמישה שירים בלבד בוצעו ב-1966 וב-1967), והציבור הרחב (למעט בשנים 1964 ו-1971 היה מצביע באמצעות שליחת גלויות עם שם השיר בו הוא בוחר. שביתת עובדי הדואר ב-1971 מנעה קיום בחירות "דמוקרטיות", ולשם כך גויסו שוב צוותי השיפוט האזוריים. הפסקת חשמל גדולה ב-1972 גרמה לכך שבאזורים רבים לא יכלו לצפות בתחרות, מה שהוביל לשיעור הצבעה נמוך. בשנים הראשונות של התחרות, רק זמרי ה'מוזיקה הקלה' לקחו בה חלק, כמו קנת' מק'קלר וקת'י קירבי. מיקומו הנמוך של מק'קלר באירוויזיון 1966 בלוקסמבורג (מקום תשיעי מתוך 18 וקבלת נקודות רק משתי מדינות), גרם ל-BBC לפנות לכוכבי הפופ המרכזיים של הממלכה. הדבר הוביל לרצף של הצלחות עבור בריטניה באירוויזיון. שיטת הגלויות הופסקה ב-1975, לאחר שיעור הצבעה נמוך. תקופה זו הייתה מוצלחת מאוד עבור בריטניה באירוויזיון. כל שיר שייצג את בריטניה בין 1967 ל-1977 סיים באחד מארבעת המקומות הראשונים (רק בשנים 1971, 1973 ו-1974 בריטניה לא הגיעה למקום הראשון או השני). בין השנים 1967-1970 בריטניה הייתה רחוקה שבע נקודות מארבעה ניצחונות רצופים.

שלהי שנות ה-70' ושנות ה-80' [עריכה]

ב-1976 שונתה המתכונת של תחרות "שיר למען אירופה". 12 שירים הוצגו על ידי אמנים שנבחרו על ידי כותבי השירים. הזוכה נבחר על ידי צוותי שופטים אזוריים ברחבי הממלכה. שיטה חדשה זו הניבה הצלחה מיידית. כבר באירוויזיון 1976 בריטניה זכתה עם השיר "Save Your Kisses For Me" (שמרי את נשיקותייך בשבילי), שבוצע על ידי להקת אחוות האדם. שיר זה נחשב עד היום לשיר המצליח ביותר בתולדות האירוויזיון (השיר הצליח אף יותר מ"Waterloo" (ווטרלו), "שיר היובל" של האירוויזיון, של להקת אבבא השבדית, הלהקה המצליחה ביותר בתולדות האירוויזיון). אמנים מצליחים נוספים שלקחו חלק בתחרות בשלהי שנות ה-70' היו פרנק איפילד, תמי ג'ונס, לין פול והאחיות נולן, והתחרות הניבה להיטים בריטים רבים. שביתת עובדי ה-BBC ב-1977 הובילה לכך שתחרות "שיר למען אירופה" לא שודרה בטלוויזיה, אלא ברדיו. התחרות ב-1979 לא שודרה מעולם, עקב שביתת טכנאי הקול של ה-BBC. השופטים הצביעו על סמך הקלטות מהחזרות. השירים הושמעו לציבור הרחב בתוכנית הרדיו של טרי ווגן ביום למחרת, לאחר שהתוצאות כבר היו ידועות. בשנת 1980 התוצאות הובילו לשוויון בין להקת פרימה דונה והשיר "Love Enough For Two" (אהבה שמספיקה לשניים) והזמרת מגי מון והשיר "Happy Everything" (הכל שמח). כדי לשבור את השוויון, המנחה טרי ווגן קרא (בהיסטריה, יש לומר) לצוותי השיפוט, על מנת לברר איזה שיר קיבל נקודות מיותר שופטים. הדבר הוביל לבלבול רבתי בלוח התוצאות, כאשר חלק מהשופטים הקריאו ניקוד שגוי, שאינו תואם את הניקוד עליו הכריזו בהתחלה (מה שגרם להקראה חוזרת שוב ושוב של הניקוד). לבסוף להקת פרימה דונה זכתה, עם שמונה שופטים שהצביעו לה, לעומת שישה למגי מון. בדיקה חוזרת שערך ה-BBC לאחר התחרות אשררה כי אכן להקת פרימה דונה היא הזוכה הנכונה. להקת פרימה דונה היא הלהקה הראשונה שהורכבה במיוחד כדי להשתתף באירוויזיון ואף ניצחה בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הפך מקובל בשנות ה-80', כאשר אמנים שלקחו חלק בתחרות היו יותר חובבניים ועלומי שם. בשנת 1981 זכתה בתחרות להקת באקס פיז. הלהקה זכתה באירוויזיון 1981 בדבלין עם השיר "Making Your Mind Up" (החלטה). בעקבות הזכייה, הפכה הלהקה לאחת המצליחות ביותר באירופה. החל מ-1981 מספר השירים קוצץ לשמונה, והעניין בתחרות החל להצטמצם. ב-1987 גדל שוב מספר השירים לעשרה, וחברות התקליטים הוזמנו שוב להגיש שירים לתחרות. אחרי תוצאה מאכזבת של הזמרת ריקי באותה שנה (מקום 13), גרמה ל-BBC לנטוש את צוותי השופטים, ולעבור לשיטה חדשה - הצבעה טלפונית. הציבור הוזמן להתקשר למוקד הצבעה מיוחד, כאשר פאנל מומחים (שהורכב בעיקר ממפורסמים) ייעץ והדריך את הצופים, באמצעות הומור ושעשוע. הדבר הוכיח את עצמו בשנים הראשונות, כאשר ב-אירוויזיון 1988 בדבלין הגיע סקוט פיצג'רלד למקום השני עם השיר "Go" (לכי), נקודה אחת מאחורי הזמרת הקנדית סלין דיון שייצגה את שווייץ עם השיר "Ne Partez Pas Sans Moi" (אל תעזבו בלעדיי). ב1989 בלוזאן הגיעה להקת דיווח ישיר למקום השני, מרחק שבע נקודות מהזוכה, להקת ריבה, להקה קרואטית, שבזמנו הופיעה תחת דגלה של יוגוסלביה. גם ב1990 בזאגרב נרשמה הצלחה יחסית, מקום שישי. אלא שבאירווזיון 1991 נרשמה אכזבה לשחקנית סמנת'ה ג'אנוס, שהגיעה רק למקום העשירי. כתוצאה מכך, ה-BBC החליט להשתמש שוב בשיטה ששימשה בשנים 1964-1975, כאשר ראש מחלקת הבידור הקל של ה-BBC, ג'ים מויר, בחר אמן אחד שיופיע בתחרות "שיר למען אירופה". הדבר הוליד שוב שני מקומות שניים, מייקל בול ב1992 במאלמה וסוניה ב1993 במילסטרית. ב1994 הציע מחבר השירים דון בלאק לראש המחלקה החדש של מחלקת הבידור הקל ב-BBC, דיוויד לידימנט לשלוח זמרת חדשה ולא ידועה, בשם פרנסיס ראפל. העניין בשיר "We Will Be Free (Lonely Symphony)" (נהיה חופשיים סימפוניה בודדת) היה נמוך, והשיר עצמו הגיע למקום העשירי בדבלין. למרות זאת, השיר הפך לאחר האירוויזיון ללהיט ברחבי אירופה ובישראל.

המהפך של שנות ה-90' [עריכה]

מפנה דרמטי חל ב-1995, בניסיון להעלות את העניין בתחרות. ה"מומחה" לפופ, ג'ונתן קינג התבקש לקחת על עצמו את ארגון התחרות "שיר למען אירופה", ולהפוך אותה למודרנית יותר. בתחרות זו הופיעו שירים בסגנון קצבי ומודרני הרבה יותר, על ידי אמנים בריטים פופולריים. למרות שלהקת הראפ Love City Groove הגיעה רק למקום העשירי בדבלין, השיר הפך ללהיט ענק בבריטניה. שנה לאחר מכן שונה שמה של התחרות ל"תחרות הזמר הבריטית הגדולה" (The Great British Song Contest). במסגרת התחרות, כל שמונת השירים בוצעו ב-1 במרץ בטופ אוף דה פופס, והציבור הצביע טלפונים לארבעת השירים שעלו לגמר. ארבעת העולים לגמר פורסמו למחרת, מבלי לציין את המיקום המדויק של כל שיר. ב-8 במרץ נערך הגמר הגדול, כשג'ינה ג'י האוסטרלית מנצחת בשיר הדאנס הקצבי "Ooh Uh, Just A Little Bit" (או אה, רק מעט). השיר הפך מיד למגה-להיט במצעד הפזמונים הבריטי, אך לא באירוויזיון עצמו. באוסלו הסתפקה ג'ינה ג'י במקום השמיני, אך השיר הפך ללהיט עולמי (לרבות בארצות הברית, שם המודעות שירי האירוויזיון כמעט שאינה קיימת), שהצליח יותר מהזוכה האירי בתחרות. לקראת הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה לשנת 1997, הושמעו כל השירים המתמודדים בתוכנית הרדיו של קן ברוס, והציבור התבקש, על סמך שמיעה בלבד, לבחור בארבעת השירים שעולים לגמר. הגמר של תחרות הזמר הבריטית הגדולה התקיים במסגרת ספיישל "הגרלת הלוטו הלאומית", וב1999 שוב ב"טופ אוף דה פופס". הדבר הוביל לניצחון הסוחף ביותר בתולדות האירוויזיון (והחמישי עבור בריטניה) עם השיר "Love Shine A Light" (אהבה, האירי אור) של להקת קתרינה והגלים. שנה לאחר מכן הגיעה בריטניה למקום השני.

דעיכת בריטניה בשנות ה-2000 [עריכה]

החל מ-1999 נחלה בריטניה אכזבות באירוויזיון. מתוך תשעה שירים, עד כה, רק שיר אחד הגיע לאחד מעשרת המקומות הראשונים (מקום שלישי ב2002). שמה של התחרות שונה שוב בשנת 2000 ל"שיר למען אירופה". באירוויזיון 2002 בטאלין נחלה בריטניה את ההצלחה האחרונה שלה, כששלחה את כוכבת ה"Strar Academy" (הגרסה הבריטית לכוכב נולד), ג'סיקה גרליק. השיר שביצעה גרליק, "Come Back" (חזור) הגיע למקום השלישי. שנת 2003 היא אולי השנה העגומה ביותר עבור הבריטים, אחת המדינות המצליחות ביותר בתולדות האירוויזיון. עד אז, המיקום הנמוך ביותר שלהם היה 16 (2000). בשנה זו הגיע הצמד "מזל תאומים" או "ג'מניי" עם השיר "Cry Baby" (כפל משמעות של: תבכה מותק/תינוק בכיין) למקום האחרון (26) עם אפס נקודות. המיקום הנמוך הסעיר את חובבי האירוויזיון בבריטניה, ופתח את מהדורות החדשות במדינה. יש שייחסו את התוצאה כמחאה אירופית על הפלישה הבריטית-אמריקנית לעיראק. רוב הבריטים מייחסים תופעה זאת לעובדה שמדינות רבות מצביעות באופן לשכנותיהן ("הצבעת שכנים") או למולדתם של מהגרים במדינות מערביות ("הצבעת פזורה"). בשנת 2004 שונה שמה של התחרות שוב, והפעם היא נקראה "Making Your Mind Up" (החלטה) או בראשי תיבות MYMU, על שמו של השיר הבריטי המצליח של באקס פיז שזכה באירוויזיון 1981. בשנת 2008 שונה שמה של התחרות שוב, והפעם היא נקראה "Your Decision" (החלטה שלך),שם התחרות שונה בגלל ההישג של להקת סקוץ' (מקום 22). בשנת 2009 שונה שמה של התחרות שוב לשמה הנוכחי, היא נקראת "Your Country Needs You" (המדינה שלך זקוקה לך),שם התחרות שונה בגלל ההישג של אנדי אברהם(מקום 25-אחרון). בשנת 2011 הוקפאה התחרות לשנתיים כי בריטניה בחרה את להקת בלו בבחירה פנימית לאירוויזיון ולאור הצלחתם בחרה בריטניה עוד נציג בבחירה פנימית-אנגלברט המפרדינק

מי הזוכה ב-2007? [עריכה]

בשנת 2007 נרשמה מבוכה, כאשר לשלב הגמר הגיעה כוכבת ה"Star Academy" (הגרסה הבריטית לכוכב נולד) סינדי ולהקת סקוץ'. המנחים טרי ווגן ופרן קוטון צעקו בו זמנית את שם הזוכה, אלא שקוטון קראה בשמה של להקת סקוץ' ואילו ווגן קרא בשמה של סינדי. קולו של ווגן היה חזק יותר, והקהל היה משוכנע שסינדי היא הזוכה. קוטון מיד דאגה להבהיר כי ווגן טעה, ולהקת סקוץ' היא נציגת בריטניה בהלסינקי. עד היום, ווגן לא מספק הסבר הגיוני לטעות זו. התגובה היחידה שהוא נתן הייתה בתוכנית הבוקר, למחרת באומרו: "טעיתי. אף אחד לא מת".

הזוכים [עריכה]

שיר למען אירופה 1957-1995 [עריכה]

תחרות הזמר הבריטית הגדולה 1996-1999 [עריכה]

שיר למען אירופה 2000-2003 [עריכה]

ההחלטה - שנת 2004-2007 [עריכה]

ההחלטה שלך- שנת 2008 [עריכה]

  • 2008 - Even If (אפילו אם) - אנדי אברהם- מקום 25-אחרון בבלגרד

המדינה שלך זקוקה לך- שנים 2009-2010 [עריכה]

  • 2009 - It's My Time (זה הזמן שלי)-ג`ייד און-מקום 5 במוסקבה
  • 2010 - That Sounds Good to Me (זה נשמע לי טוב) -ג'וש דובוי - מקום 25-אחרון באוסלו

בחירה פנימית- שנים 2011-2012 [עריכה]

מנחים [עריכה]

מקור: http://he.wikipedia.org/w/index.php?title=Your_Country_Needs_You&oldid=13746432