לדלג לתוכן

ויקיפדיה:כיכר העיר/ארכיון 179

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.

לראש הדף
לתחתית הדף


נתקלתי בספר ששמו "רב ערך - לקסיקון סטימצקי", שכותרת נוספת שלו היא "אנציקלופדיה שימושית למאה ה-21". הספר בכרך אחד גדול ממדים, יצא לאור ב-1997, ובו 998 עמודים, שבהם 40,000 ערכים, יותר מאשר באנציקלופדיה העברית בת 32 הכרכים. תוצאה זו מושגת בזכות העובדה שהערכים הם מה שקרוי אצלנו אולטרה-קצרמרים - כמעט כל ערך כולל רק שניים-שלושה משפטים קצרים, המספקים מידע בסיסי ביותר ותו לא. בדומה לוויקיפדיה יש בלקסיקון גם הפניות רבות. הלקסיקון, המסודר בסדר אלפביתי, מסתיים בעמוד 676, ויתר 322 העמודים משמשים לחלוקה לקטגוריות - הצגת 40,000 הערכים בחלוקה לנושאים, למשל: "מתמטיקה - אישים", "מתמטיקה - כינויים ומושגים" ו"מתמטיקה - ענפים ותחומי מחקר". קצת מוזר לראות יצירה כזו כשאנחנו עדיין ברבע הראשון של המאה ה-21, מי יודע כמה מוזרה היא תיראה ברבע האחרון של המאה (אבל ברבע האחרון של המאה ייתכן שגם ויקיפדיה תיראה מוזרה).
תועלת אפשרית מהלקסיקון: לוודא שכל 40,000 ערכיו מופיעים בוויקיפדיה העברית. דוד שישיחה 19:56, 3 ביוני 2024 (IDT)

כנראה שהפיקו לקחים, כי במהדורה שלי, מ-2001, הותירו רק 700 עמודים, ויתרו על הקטגוריות. בברכה. ליששיחה 22:14, 3 ביוני 2024 (IDT)
כבר מזמן חשבתי שצריך ליצור ויקיפדיה-לקסיקון, שתהיה בדיוק במבנה שתיארת ותיתן לקורא חסר הסבלנות של המאה ה-21, מידע בסיסי על הערך שהוא מחפש. אבל, טוב שלא השקעתי את משאבי הזמן שלי בכך, כי גוגל והבינה המלאכותית מביאים לנו זאת בקליק אחד ובחצי שנייה. ככה זה, האנכרוניזם לא מת הוא רק מדלג קדימה. אודישיחה 22:40, 3 ביוני 2024 (IDT)
מזמן מזמן היה לנו את ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/"בית השיטה" שפעל ממש לפי אותה השיטה להכחלת ערכי אנציקלופדיית ידיעות אחרונות והיו עוד כמה דומים. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 22:52, 3 ביוני 2024 (IDT)
מיזם האנציקלופדיה העברית שלי פעיל בימים אלו. עושים בו נפלאות בעיקר אביהו וDanny Gershoni‏‏, המיזם פעיל כבר עשר שנים והיו שותפים לו תורמים רבים. מוזמנים להצטרף. The devious diesel, גוגל ו'הבינה המלאכותית' מביאים לך בקליק אחד דברים שנכתבים באתרים כמו האתר הצנוע הזה, לפעמים מעורבבים במידע מאתרים אמינים עוד פחות. מוטב שיהיו לנו ערכים לקסיקליים על כל דבר. וראו גם: ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/ערכים אנציקלופדיים חסרים#אנציקלופדיות ולקסיקונים: רשימות בהכנה. ביקורתשיחה 01:48, 4 ביוני 2024 (IDT)
יש לנו את המידע ליצירת המבנה הזה: תקציר הערך. אבל במקרים רבים הוא דל מדי. Tzafrirשיחה 06:51, 4 ביוני 2024 (IDT)
האפשרות להעתיק ישירות מאנציקלופדיה אחרת טעון זכויות יוצרים והכוונה היא להשתמש רק בכרך המפתח כדלת לאתר ערכים חסרים שאפשר לכתוב בויקיפדיה. בראשית הדרך הוכחלו כאן מאות דפים בשיטה הזו. טל (רונאלדיניו המלךשיחה) 21:25, 6 ביוני 2024 (IDT)
צפריר לא הציע להעתיק מאנציקלופדיה אחרת, אלא לשאוב מכל הערכים את תקציר הערך. ואכן בדרך כלל תקצירי הערכים שלנו או מנופחים מכל מיני זוטות שאנשים בטוחים שחייבות להיות בפתיח, או דלים בצורה קיצונית (לפעמים כי מישהו הסיר עם תקציר "כתוב בהמשך"...). ביקורתשיחה 03:06, 7 ביוני 2024 (IDT)

ויקיפדיה מול מנועי בינה מלאכותית

[עריכת קוד מקור]

לאור המפץ האחרון בנוגע להטיות בויקיפדיה בעברית, חוזרת השאלה מה יהיו הבדלי האמינות בין ויקיפדיה למנועי בינה מלאכותית?

על-פניו נראה שבויקיפדיה יש מנגנונים אנושיים שיכולים לזהות ולמנוע הטיות, לעומת האלגוריתמים הנסתרים של מנועי הבינה המלאכותית. השאלה מי מתוחכם יותר, עורכי ויקיפדיה או מתכנתי אלגוריתמים בשירות חברות AI?

דבר אחד ברור - החשיבה העצמאית והביקורתית מעולם לא הייתה תחת מתקפה גדולה יותר, ועל דרך החיוב - מעולם לא היה חשוב יותר לחנך לחשיבה ביקורתית ועצמאית. Ronen.gbשיחה 11:42, 5 ביוני 2024 (IDT)

תודה! מעניין! רק הערה: AI טורפת חומרים שבני אדם מייצרים. בכך היא עוברת על חוקי זכויות היוצרים בוויקי ובכלל לדעתי.
היא עצמה מטומטמת גמורה. Sima shimonyשיחה 12:54, 5 ביוני 2024 (IDT)
זה כבר פתח לדיון נוסף. כבר יש AI שיודע ללמוד לבד וליצור ידע חדש, כלומר לא רק לעשות מניפולציות סטטיסטיות על טקסטים שכתבו אנשים. אז בניגוד למכונות שלא ניתן לייחס להן חוכמה או טיפשות, היצור החדש הזה כנראה לא יהיה טיפש. זה כמובן יציב אתגר מסוג חדש לגמרי לשאלת הידע האנושי. עוד נצחק או נבכה, שהיינו מוטרדים משאלות של זכויות יוצרים. Ronen.gbשיחה 15:34, 5 ביוני 2024 (IDT)
לעולם נצטרך לחנך לחשיבה ביקורתית ועצמאית, כלי ה-AI יעזרו לנו ויאתגרו אותנו באותה נשימה בנקודה הזו, אבל בסופו של דבר האדם ימדד ב'עצמאית'. יתכן, וזה קורה כבר היום, שהנסיבות - מכלול החוויה האישית - משפיעים על מה שנתפס אצלנו כחשיבה 'עצמאית', אבל זו בעיה שקיימת כבר היום. ובעולם ממושמע שמכוון אותך להסתמכות על חוכמת המונים, או - בעולם הייצור/ניהול - לאמץ נהלים לא אינטואיטיביים לאור מחקרים, זה יהיה חתיכת אתגר. ביקורתשיחה 23:40, 6 ביוני 2024 (IDT)
אין „בינה” מלאכותית שיודעת לייצר ידע חדש. נקודה. אין. ולעולם לא תהיה.
וגם אין בכלל בינה מלאכותית. יש תוכנות שפולטות מחרוזות ושחברות שיש להן הרבה כסף ומעט אחריות חברתית קוראות להן „בינה מלאכותית” בשביל למשוך תשומת לב ולמכור מינויי פרמיום לשירותים שלהן, אבל השירותים האלה לא שווים כלום. @Sima shimony צודקת בקשר לזה ש„בינה” מלכאותית רק טורפת חומרים שבני אדם מייצרים. הטריפה הזאת בעיקר מורידה את הערך של החומרים האלה ולא מעלה. (אם כי אני לא יכול להגיד הרבה על טענתה לגבי של הפרת זכויות יוצרים. ניו יורק טיימס תבעו את OpenAI על זה. התוצאה של המשפט הזה תהיה תשובה די טובה לשאלה הזאת, אבל זה כנראה ייקח זמן.)
אז בקיצור, אל תאמינו להייפ. לפני קצת פחות מעשר שנים כותרות בעיתונים איכותיים לכאורה הבטיחו לנו שכולנו נהיה „נוסעים שמושב האחורי של מכוניות אוטונומיות ב־2020”. השנה עכשיו היא 2024 ואנחנו אפילו לא קרובים לזה.
ההבטחות על מכוניות אוטונומיות אולי יתממשו בעוד כמה שנים. ההבטחות על „בינה” מלאכותית ש„מייצרת ידע” מופרכות הרבה יותר ולא יתממשו ל־ע־ו־ל־ם. אמיר א׳ אהרונישיחה 01:09, 7 ביוני 2024 (IDT)
בעצם הגזמתי קצת כשאמרתי שהם לא שווים כלום. הם שווים בשביל מה שאני קורא לו „חיפוש הפוך”: כשאני יודע לתאר משהו בהרבה מילים, אבל שכחתי את שמו הקצר, מודלי שפה מצליחים לפעמים למצוא את השם הקצר טוב יותר מהגוגל הקלאסי (אבל גם זה, כמובן, דורש בדיקה, כי הם יכולים לכתוב שטויות).
ומדי פעם הם מצליחים לכתוב קוד ב־Python ו־JS שאולי היה לוקח לי יותר זמן לכתוב לבד, אבל קוד שהם פולטים דורש בדיקה מדוקדקת, ואין סיבה לחשוב שהיא אי־פעם תצטרך להיות פחות מדוקדקת.
אבל זהו. חוץ מזה הם לא שווים כלום. הם לעולם, לעולם לא יחליפו ויקיפדים אנושיים. כל מי שמודאג בקשר לזה, שיפסיק לדאוג. אמיר א׳ אהרונישיחה 02:43, 7 ביוני 2024 (IDT)
אני אשמח אם תצרף את המקורות עליהם אתה מסתמך, או לפחות לספק הסבר מדוע רשתות נוירונים לא יחליפו אותנו. בברכה ‫93.173.102.25020:10, 8 ביוני 2024 (IDT)
חובת ההוכחה לא עליי, אלא על מי שטוען שיש „בינה” מלאכותית שיודעת לייצר „ידע חדש”.
אני פשוט משתמש בשכל ישר: מחרוזות הטקסט שהתוכנות האלו פולטות מתחילות להיות שימושיות רק אחרי שנבדקו בקפדנות מילה־מילה על־ידי אדם. אז אם ממילא אדם צריך להיות מעורב, הן לא יכולות להחליף אותנו לגמרי. לכל היותר הן יכולות לזרז את העבודה שלנו, וגם זה לא בטוח. אם כן, אז זה דווקא טוב, אבל לא ממש מהפכני. ואם לא, אז ממש לא נורא. זה לעולם לא ישתנה. לעולם לא. לא בגרסה הבאה של ChatGPT, ג׳מיני או פרפלקסיטי, וגם לא בעוד מאה או אלף שנים. לעולם לא. אמיר א׳ אהרונישיחה 02:21, 9 ביוני 2024 (IDT)
אני מסכים שיש המון בלבול בין הכלים שקיימים היום לבין מה שמוכר מספרות המד"ב. בסוף רשת נוירונים מלאכותית היא פונקציה מתמטית, וכמובן שאין לה, וכנראה גם לעולם לא יהיה לה רגש או תודעה.
עם זאת יותר ויותר תחומי עיסוק נפגעים ממש מהכלים האלה, שמספקים לכל הפחות תוצאות יותר טובות מתוצרים של בני אדם. מספיק שתחפש בגוגל "AI took my job" או "lost my job to AI". המגמה הזאת רק תחריף כי כל כמה חודשים הכלים האלה משתכללים פלאים.
הפידבק האנושי שציינת נחוץ רק בשלב ה"אימון" של הרשת, וכיום יש מודלים שבעצמם "מאמנים" רשתות ומשערכים את ההצלחה שלהם, ללא מעורבות אנושית. כנראה שלשם זה הולך.
החשש לאבד את המשרה לטובת רשת נוירונים הוא אמיתי – וזאת המהפכה. ‫

באשר לויקיפדיה, בעתיד הלא רחוק הכלים האלו יוכלו לספק עריכות מדויקות, גם מבחינת נכונות ועובדתיות. ייתכן שיפלו טעויות, אבל גם עורכים אנושיים טועים. השאלה שצריכה להישאל היא מה האינטרס של מי שמפעיל את הכלים האלו בוויקפדיה, ואיך ניתן יהיה לזהות מניפולציות מתוחכמות שבוצעו בעזרתן.

93.173.102.25021:59, 9 ביוני 2024 (IDT)

המשרות שהולכות לאיבוד מתחלקות לשתיים:
  1. משרות שטוב לאנושות שלא היו קיימות לכתחילה, למשל מילוי טפסים ביורוקרטיים שלא דורשים הרבה מחשבה יצירתית. למעשה, בהרבה מקרים עדיף לצמצם גם את הטפסים עצמם.
  2. משרות שכן טוב לאנושות שהן יהיו קיימות ושכן דורשות מחשבה ויצירתיות, כמו כתיבה עיתונאית, מחקר אקדמי, איור וכיו״ב. כשיפטרו כמה אנשים כאלה ויגלו שהעולם רע יותר בלעדיהם, הם יוחזרו לעבודה.
ויקיפדים שייכים, בוודאות גמורה, לקבוצה השנייה. לטוב ולרע, כותבי הערכים ממילא לא מועסקים בשכר, אז אי־אפשר גם לפטר אותם.
כן יש סכנות עקיפות לוויקיפדיה. אני יכול לחשוב על שתיים:
  1. איכות הכתיבה בספרים, בעיתוני חדשות ובכתבי־עת אקדמיים תרד, כי האוניברסיטאות והוצאות הספרים והעיתונחם יסתמכו יותר מדי על מחוללי טקסטים. אני לא מודאג מזה יותר מדי בינתיים, כי כבר קרו כמו דברים מביכים ולאוניברסיטאות ועיתונים שעשו את זה (הדסה עין־כרם, שפיגל, ספורטס אילוסטרייטד ועוד) ואפשר לקוות שהם ילמדו.
  2. הציבור יברח מוויקיפדיה ל־ChatGPT ולפרפלקסיטי, יתרום פחות כסף לקרן ויקימדיה ותחזוקת התשתית הטכנית של ויקיפדיה תיפגע. גם מזה אני לא כל־כך מודאג, כי כמה סקרים ומחקרים שקראתי מראים שהציבור מבין די טוב שהכלים האלה לא טובים כמו ויקיפדיה.
הטענה שאנשים דרושים רק בשלב האימון שגויה לגמרי. ההפך המוחלט הוא הנכון. גם הטענה שהכלים האלה יוכלו לעשות עריכות מדויקות בוויקיפדיה אינה נכונה. זה לא יקרה לעולם. אמיר א׳ אהרונישיחה 22:28, 9 ביוני 2024 (IDT)
הכלים האלה אולי לא יוכלו. אבל הצאצאים שלהם, או הצאצאים של בני הדודים שלהם, כנראה יוכלו. "הכלים האלה" יכולים כבר היום לעשות דברים שהיו נחשבים מדהימים רק לפני שנים ספורות. הם אכן מדהימים, אבל אנחנו מתרגלים מהר. המהפיכה מתרחשת מול עינינו ממש. ראובן מ.שיחה 22:40, 9 ביוני 2024 (IDT)
לא, גם הם לא יוכלו. אנחנו עוסקים במידע שימושי ואמיתי. מידע הופך לשימושי ואמיתי רק אחרי שאדם מחליט שהוא שימושי ואמיתי. רק אדם.
לכל היותר, התוכנות האלו יכולות לשפר את יעילות הגישה למידע קיים (מידע, לא ידע). יש דברים מסוימים שהן עושות מבחינה הזאת קצת יותר טוב מגוגל קלאסי, אבל גם לזה יש גבול. ו„לייצר ידע חדש” או לתקן ערכים קיימים בלי פיקוח אנושי? לעולם לא.
אל תאמינו להייפ. אמיר א׳ אהרונישיחה 23:10, 9 ביוני 2024 (IDT)
ממתי אנציקלופדיה אמורה לייצר ידע חדש? נו, הנה ידע חדש בשבילי. ראובן מ.שיחה 23:38, 9 ביוני 2024 (IDT)
לא אמורה. לפחות לא האנציקלופדיה הזאת. זאת רק תשובה למישהו מלמעלה. אמיר א׳ אהרונישיחה 05:22, 10 ביוני 2024 (IDT)
כבר עכשיו גוגל הוציאה בינה מלאכותית שתאיץ פיתוח תרופות. לOpenAI יש במרתף פיתוח שישבור את כל מנגנון הזיהוי הקולי. יש AI שמציע תיאוריות חדשות בפיזיקה. בינה מלאכותית היא לא רק chatGPT ודומותיה. היא הרבה יותר מזה. ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 08:24, 10 ביוני 2024 (IDT)
בדיוק: „בינה מלאכותית” הוא צירוף מילים שההגדרה שלו כה מטושטשת שאפשר להדביק אותו לכל דבר. בשנים האחרונות זה אופנתי מאוד, אבל זה הייפ, שטוב למשיכת תשומת לב לכותרות בעיתונים, אבל לא טוב לדיונים במהות. בגלל זה, אני בדרך־כלל לא משתמש בצירוף הזה, אלא אומר את מה שבאמת צריך לומר: „תוכנה” או „אלגוריתם”.
דרך אחרת לכתוב „AI שמציע תיאוריות חדשות בפיזיקה” היא „תוכנית מחשב שפולטת מחרוזת טקסט”. רק אדם יכול להחליט אם מחרוזת הטקסט הזאת היא תאוריה חדש בפיזיקה (ספוילר: היא לא).
אם תוכנה עושה משהו שימושי, כמו פיתוח תרופות שאנשים בדקו ומצאו שהן משפרות למישהו את הבריאות, תפדל. אם לא, חבל על הדיון.
אלגוריתם שמחולל טקסט שיהיה אמין כמו טקסט שכתב אדם הוא דבר בלתי־אפשרי מבחינת היגיון. זה לא יקרה לעולם, לא משנה כמה מהירים יהיו המעבדים וכמה מורכבים יהיו האלגוריתמים. יש דברים שפשוט אינם אפשריים. אמיר א׳ אהרונישיחה 12:55, 10 ביוני 2024 (IDT)
תודה על דיון ענייני בשאלת העדפת מקור המידע. שאלתי את CahtGPT על איזה מקור מידע עדיף להסתמך, עליו או על ויקיפדיה? התשובה שלו ארוכה, אז אתחיל מהסוף (שהוא ההתחלה של דיון זה) - אין מנוס מחינוך עיקש לחשיבה ביקורתית ועצמאית. וזו התשובה המעט טרחנית שלו:
"הבחירה במקור המידע המתאים תלויה במטרה ובצרכים הספציפיים שלך. הנה השוואה בין מנועי בינה מלאכותית כמו ChatGPT לויקיפדיה, שתעזור לך להחליט על איזה מהם להסתמך:
מנוע בינה מלאכותית (כגון ChatGPT)
יתרונות:
  1. גמישות ומענה מהיר: יכול לענות על שאלות רבות במגוון תחומים בצורה מהירה ומותאמת אישית.
  2. התאמה אישית: יכול להתאים את התשובות לצרכים ספציפיים שלך, כולל פירוט, הדגמות ומתן דוגמאות.
  3. יכולת שיחה טבעית: מאפשר אינטראקציה בשפה טבעית ושיחה זורמת, מה שמקל על הבנת נושאים מורכבים.
חסרונות:
  1. דיוק ואמינות: לא תמיד ניתן להסתמך על דיוק מוחלט של התשובות. יש לבדוק את המידע ממקורות נוספים.
  2. הטיות: הבינה המלאכותית עשויה להיות מושפעת מהטיות שמקורן בנתונים שהוזנו לה במהלך האימון.
  3. חוסר שקיפות: לעיתים קשה לדעת מאיפה בדיוק מגיע המידע שהתשובה מבוססת עליו.
ויקיפדיה
יתרונות:
  1. אמינות יחסית: ויקיפדיה מכילה ערכים שנכתבו על ידי מומחים ומתנדבים ועוברים ביקורת עמיתים, מה שמעלה את רמת האמינות.
  2. מקורות מצוטטים: רבים מהערכים כוללים רשימת מקורות, כך שניתן לעקוב אחרי המידע ולוודא את אמינותו.
  3. מכסה מגוון רחב של נושאים: ישנם ערכים רבים בתחומים מגוונים מאוד, מה שהופך אותה למקור מידע עשיר.
חסרונות:
  1. עדכניות: לא כל הערכים מתעדכנים באופן תדיר, ולכן יש לבדוק את תאריך העדכון האחרון.
  2. איכות לא אחידה: רמת האיכות והדיוק של הערכים עשויה להשתנות בין תחומים שונים ובין ערכים שונים.
  3. גישה פורמלית: המידע בויקיפדיה מוצג בצורה פורמלית ולעיתים קשה יותר להבנה עבור אנשים שמחפשים הסברים פשוטים או מותאמים אישית.
המלצה כללית
  • שימוש משולב: עדיף לשלב בין שני המקורות. השתמש במנועי בינה מלאכותית כמו ChatGPT כדי לקבל תשובות מהירות והסברים פשוטים, והשתמש בויקיפדיה כדי לוודא את המידע ולקבל הפניות למקורות נוספים.
  • בדיקת מקורות נוספים: תמיד מומלץ לבדוק את המידע שקיבלת מול מקורות נוספים, במיוחד אם המידע חשוב או רגיש.
  • הקשר ומטרה: אם המידע נדרש למחקר אקדמי או עבודה מקצועית, עדיף להסתמך על מקורות מבוססים ובעלי מוניטין כמו ויקיפדיה והמקורות שהיא מצטטת. אם המידע נדרש להבנה כללית או תשובה מהירה, מנוע בינה מלאכותית יכול להיות פתרון נוח ויעיל.
Ronen.gbשיחה 15:40, 11 ביוני 2024 (IDT)

אנקדוטות משיטוט ב"ערך אקראי"

[עריכת קוד מקור]

אני משתמש בכפתור כאחת הדרכים שלי "לשוטט" במרחבי ויקיפדיה.
לא הכנתי דו"ח סטטיסטי מפורט, אבל יש המון ערכי אישים, ובתוך ערכי האישים יש ייצוג גדול מאוד לגברים אירופאים, לספורטאים וליהודי התפוצות. יש גם הרבה ערכים גאוגרפים, הרבה ערכים על שירים("סינגלים"), ומספר מפתיע של ערכים על דגמי-מכוניות. בדיוק חשבתי על הייצוג הגבוה של יהודי התפוצות כשהכפתור הוביל אותי לתיאודור גומפרץ, פרנץ וידה ו-בוריס יפימוב - בשלושה מתוך ארבעה ערכים רצופים. מעניין אם אפשר לערוך סטטיסטיקות בלי שימוש בכפתור - נגיד למצוא את אחוז ערכי האישים מכלל הערכים דרך קטגוריות-על. NilsHolgersson2שיחה 12:05, 5 ביוני 2024 (IDT)

אם כבר העלית את הנושא, אני משתמש בכפתור המון, והייצוג של יהודי התפוצות אצלנו נמצא בחסר עמוק - אפשר לומר שאחוז גבוה (אולי רוב) מהאנשים היהודים שאינם חיים היום וזכאים לערך לפי רף החשיבות הקיים כיום - אין להם ערך אצלנו. לא עובר שבוע שאני לא מגלה בו ערכים על אישים יהודים שיש להם ערכים באנגלית ובגרמנית ואין להם ערך אצלנו. רוב הישראלים דוברי העברית לא מכירים את הדמויות הללו משום מקום, אולי ויקיפדיה העברית תוכל להחזיר אותם למקומם הראוי. ביקורתשיחה 23:43, 6 ביוני 2024 (IDT)
נדמה לי שאלה שתי שאלות שונות - אחוז הערכים על יהודי התפוצות מכלל ערכי האישים, והאחוז של הערכים הקיימים על יהודי התפוצות, מכלל הערכים האפשריים עליהם. בכל מקרה היה מעניין לאסוף מידע סטטיסטי מהימן יותר מסתם רושם אנקדוטלי. NilsHolgersson2שיחה 15:39, 7 ביוני 2024 (IDT)
מן הסתם אחוז היהודים בויקיפדיה יהיה גבוה מבמציאות. דוקא בתור עורך שמתנגד לכך ונגעל מערכים על יישובים באירופה שחצי מהם הם הנצחה לקהילה היהודית, אני לא חושב שזה לא אנציקלופדי, זה פשוט נובע מאופי הכותבים. בויקיפדיה התאילנדית יהיה ייצוג יתר לתאילנדים, ובויקיפדיה האיטלקית יהיה ייצוג יתר לאיטלקים. ההערה על השירים, אם כבר, היא נכונה – לעתים מתקבל הרושם שאנחנו לא אנציקלופדיה אלא לקסיקון למוזיקת פופ מודרנית. חייבים להעלות את רף החשיבות ולמחוק ערכי שירים, או לכל הפחות לאחד עשרות ערכי שירים לערכי רשימה של שירים לפי "משורר" (על כמה שאפשר לקרוא לכותבים של שירי פופ "משוררים") או לפי זמר. פעמי-עליוןשיחה 14:35, 8 ביוני 2024 (IDT)

ערך עתידני שכתב חיים לוינסון. דוד שישיחה 08:16, 6 ביוני 2024 (IDT)

מעורר פלצות, אבל לא מנותק מן המציאות. יואב ר. - שיחה - 08:56, 6 ביוני 2024 (IDT)
מנותק, מנותק. ובמיוחד - בטח לא מוסיף אפילו רבע גרם של טוב. אפילו לא רבע. צריך פחות לוינסונים המדינה ויותר מרים פרץ. ותן טלשיחה 23:23, 6 ביוני 2024 (IDT)
"נקראית פלסטין". ידך-הגדושהשיחה 08:59, 6 ביוני 2024 (IDT)
אני לא זוכרת מי, אולי חביב בורגיבה, אחרי שהוכרז כבלתי כשיר על ידי רופאים והודח, עובדיו המשיכו לקרוא לו "אדוני הנשיא" והדפיסו בשבילו עיתון יומי עם חדשות טובות על המדינה בהנהגתו. ‏ La Nave🎗 09:09, 6 ביוני 2024 (IDT)
"כיום נותר בה מיעוט חרדי ויהודי-משיחי" - אז אלה בעצם הציונים האמיתיים, לא החילונים שנטשו את מולדתם. מסתבר שהם מוכנים לחיות בקרב ערבים, וזאת בניגוד לאחיהם השמאלנים הצבועים, שבמשך מאה שנה דיברו על דו-קיום, דמוקרטיה ושוויון זכויות, אבל לא היו מוכנים לשאת שלטון ימני, דתי או ערבי, והעדיפו לזחול בחזרה לציוויליזציה שהקיאה אותם, השמידה אותם והקיאה אותם שוב.
"בניגוד לעבר, ליהודים בפלסטין אין רופאים, מהנדסים, אנשי טכנולוגיה ומדענים" - אבל היו להם כאלה לפני 1948, כשהם היו מיעוט מובהק בפלסטין. מדוע שלא יהיו להם גם אחרי 2029, כששבו להיות מיעוט בפלסטין?
"מרבית היהודים עוסקים בחקלאות ולימודי דת" - נשמע כמו תקופת המשנה והתלמוד. אם החרדים עוסקים בחקלאות, אזי המשיח כבר בא לפני 2029.
"מדינת ישראל התמוטטה בשל התפתחות כת" - בשנת 2024 מדינת ישראל על סף קריסה עקב חוסר יכולתו של צבאה להתמודד עם ארגון טרור אחד בחזית אחת בלבד לאורך הגבול הקצר ביותר שלה, מה שמבהיר את סיכוייו הקלושים אל מול אויבי ישראל לאורך שאר הגבולות וכנגד טיליהם של אויביה שאין להם גבול משותף איתה, וזאת במקביל לתהליך מהיר של אי-לגיטימציה לציונות בעולם בדרך לביטול קיומה של מדינת ישראל. ולמרות כל זאת, בסופו של דבר מדינת ישראל התמוטטה בגלל כת. סוף מפתיע.
"שבוע לפני קריסתה של ישראל קרס גם צבאה, צה"ל, שנחשב בשיאו לחזק במזרח התיכון" - שיאו היה כנראה ב-1967, ונראה שהוא קרס במידה מסוימת כבר ב-7 באוקטובר 2023. צבא שחושש לפעול תחת איום של ארגון טרור אחד (השוכן מצפונו), אינו יכול להיחשב "לחזק במזרח התיכון".
"ברח ממנה... בנימין נתניהו... מתגורר כיום... באחוזה מבוצרת בפלורידה... המנהיג הגולה נתניהו" - מאחר שמרבית תושבי המדינה עזבו אותה, היכן מתגוררים המנהיגים הגולים בני גנץ ויאיר לפיד? הם שכנים של נתניהו בפלורידה? Liadmaloneשיחה 16:07, 6 ביוני 2024 (IDT)
"אלה בעצם הציונים האמיתיים", אולי, או הסיקריים האמיתיים. ‏ La Nave🎗 16:41, 6 ביוני 2024 (IDT)
חכה, יש לי עוד כמה הערות עורך ליצירת המופת הזו.
"קונפדרציה ערבית-מוסלמית המונהגת על ידי מצרים, ירדן, חמאס...". מעניין איפה אש"ף ואבו-מאזן, חביבי נפשם של כותבי "הארץ". נראה לי כמו סוף רעיון המדינה הפלשתינית. לפחות הוא הולך לפי הראש של אריק שרון (ver.1980 "ירדן היא פלשתין").
"מנהיגי המיעוט היהודי הם איתמר בן גביר, יגאל עמיר, עמירם בן אוליאל". רגע, לא נהוג בדרך כלל שכשליטים דיקטטוריים רוצים לשלוט על אוכלוסיית מיעוט, הם ממנים את עושי דברם מקרב אותה הקבוצה? אם תשאלו אותי, לא נראה לי שבגביר-את-עמיר עונים לקריטריון.
"שבוע לפני קריסתה של מדינת ישראל קרס גם צה"ל". בתוספת לדבריך, אם תשאלו אותי, הקריסה התחילה עם הבריחה רבתי מלבנון בשנת 2000. TheStrikerשיחה 21:40, 6 ביוני 2024 (IDT)
כיון שרוב החרדים, האברכים ומשרתיהם (משגיחי כשרות, בלניות, גבאי בתי כנסת, מלמדי דרדקים וכיוצא בהם) לא השקיעו כסף, מאמץ וידע בלימודי רפואה או הנדסה, ברור שלא תהיה להם ברירה אלא לבקש שירותים כאלה אצל הפלסטינאים. אלה אינם "הציונים האמיתיים" הציונים גורשו מן המדינה שהקימו בעמל רב על ידי שונאי-ציונות, משתמטים מעבודה ומשירות צבאי, בטלנים אוכלי חינם וחובשי ספסלי בית מדרש כל ימיהם. "לימוד תורה וחקלאות"? מלבד נוער גבעות רועה צאן, כמה חרדים עוסקים או עסקו בחקלאות מאז ימי המשנה? מה הם יודעים על חקלאות, במחילה? האם הם יעבדו את האדמה, או הפלסטינאים שישכרו לכך (באיזה כספים?)לוינסון שכח רק לציין, מאין תבוא פרנסתם של אברכי הישיבות כשלא תהיה עוד ממשלה מפנקת וחילונים נסחטים לפרנס אותם? האם סינוואר ונסראללה יתנדבו לתפקיד?שלומית קדםשיחה 18:45, 6 ביוני 2024 (IDT)
שלומית, התקציבים הגבוהים ביותר (באחוזים) שהועברו לחרדים היו תחת ממשלות שמאל כך גם הפטור הגורף משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הוי אומר, השמאל, שכה מרבה להתנגח בציבור החרדי, הוא זה שבעצם אפשר את קיום חבורת הלומדים. ניתן לומר שהשמאל התקין לעצמו שק אגרוף מוצלח. ‫2.52.195.8623:02, 6 ביוני 2024 (IDT)
"ערך" פייק מעורר בחילה של ממש. אם גוי היה עושה את זה על יהודים אפילו יאיר לפיד היה קורא לו אנטישמי. לא כל בדיחה (לצערי עם אותו "עיתונאי" גם קשה לחשוד שמבחינתו זאת רק דאחקה) צריכה לקבל הידהוד. זאת דעתי. ותן טלשיחה 23:20, 6 ביוני 2024 (IDT)
הצליח לו, לחיים לוינסון: תראו כמה עניין, שיה ורגש הוא מעורר. חבל על הזמן המתבזבז על כל הגיג שמתפרסם ברשתות ה"חברתיות". השקיעו את מרצכםן בשיפור ויקיפדיה לטובת כלל הציבור! סיון ל - שיחה 08:22, 7 ביוני 2024 (IDT)

לפי העיתון מקור ראשון אנחנו בוויקיפדיה העברית "כמו צפון קוריאה"

[עריכת קוד מקור]

ראו כתבה של מקור ראשון "כמו צפון קוריאה": המשתמשים החסומים של ויקיפדיה מגיבים
קים ג'ונג-און, תיזהר, הוויקיפדיה העברית הולכת להחליף אותך. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 20:23, 6 ביוני 2024 (IDT)

"כמו צפון קוריאה" - רק לפי אחד מהמרואינים ב"מקור ראשון". דוד שישיחה 22:11, 6 ביוני 2024 (IDT)
ההוצאה מהקשר שלך לא עדיפה מהקליקבייט של מקור ראשון. מיכאל.צבאןשיחה • א' בסיוון ה'תשפ"ד • 22:19, 6 ביוני 2024 (IDT)
כמעט השתכנעתי, אלמלא הכרתי. ‏ La Nave🎗 22:28, 6 ביוני 2024 (IDT)
את הטענה הזאת תפנה למקור ראשון. הם בחרו בכותרת הצהובה הזאת חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 02:27, 7 ביוני 2024 (IDT)
העלו שם כמה טענות רציניות והעובדה האמיתית היא שרוב מוחלט של ההסבר והפרטים חסויים כרגע ושמורים אצל הבירוקרטים. זה די פשוט הרי - בובות קש זה הגדרה ספציפית של כמה משתמשים שהם אותו משתמש. נתון כזה בעיקרון אם הוא גורם לחסימה לא אמור להיות חסוי והבירוקרטים צריכים לפרסם בדיוק מיהם בובות הקש ובובות קש של איזה משתמש או משתמשים הם (וכך גם נעשה בפרשיות עבר).
הטענה השניה של הבירוקרטים היא על "מגוייסים" וגם טענה זו צריכה הבהרה. האם הבירוקרטים "הצליחו לגלות" דרך מערכת ויקיפדיה שכך וכך עורכים הם מגוייסים סדרתיים? איך? הטענה שעצם הגילוי של הפרטים יכולה לפגוע בויקיפדיה היא טענה קשוחה, היא חוסמת כל אפשרות לדיון ולהבנה בנושא מצד כל המשתמשים. הלאה - בפועל מה שקרה היה חסימה מוחלטת כולל דף השיחה של כל אותם משתמשים וכפי הנראה (גם מהכתבה וגם בכלל) זה נעשה בלי לפנות לפני זה למשתמשים ולתת להם להגן על עצמן ולטעון לטובתם. בפועל כרגע רק משתמשים בודדים שפונים דרך אנונימי או דרך מקומות אחרים בכלל הפנו טענות חבירוקרטים ולפי הכתבה אכן צעדים נבדקים. כבר כרגע אנחנו יודעים לפחות על משתמש אחד ששוחרר מהחסימה.אם יהיו עוד כמה כאלה שישוחררו בהמשך, זה יגיד דרשני בנוגע לדרך הפעולה הזאת.
הצעד הראשון הוא באמת קודם כל להיות שקוף מול הקהילה. לפחות לדווח מי בדיוק "בובות קש" ו"מפעילים" ומי "מגוייסים". זאת לעניות דעתי. ותן טלשיחה 23:14, 6 ביוני 2024 (IDT)
כותרת מוגזמת. מן הסתם ייבדקו הטענות של חסומים ובהם משתמש:גיל פרידמן - פיסיקאי, שלדבריו כותב בשמו האמיתי. הם ציינו בסוף הכתבה, שהבירוקרטים כבר פרסמו הודעה שהם מטפלים ב-10 בקשות של חסומים ותהליך הבדיקה לא הסתיים ושהשתתפו בו עורכים ותיקים רבים, ולא רק הבירוקרטים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 23:27, 6 ביוני 2024 (IDT)
לא קראתי את הכתבה, אבל אני שמח לשמוע שההערה הזו עלתה. אני כבר לא יודע למה לצפות מהעיתונות של היום, בפרט זו שמזוהה פוליטית באופן רשמי (האמת שכנראה כל גוף תקשורת בישראל מתויג איכשהו פוליטית). הביורוקרטים קיבלו את ההחלטות ונושאים באחריות מול הקהילה, אבל לעולם לא היינו עושים את זה לבד, אנחנו לא בלשים. ביקורתשיחה 23:46, 6 ביוני 2024 (IDT)
משתמש:ביקורת, אני לא מכיר את כל השיקולים, אבל האם ניתן לאפשר ל-משתמש:גיל פרידמן - פיסיקאי להגיב בדף שיחתו? כאמור הוא טען בכתבה שהוא מזדהה בשמו האמיתי, וצריך לתת לו זכות לטעון לחפותו, גם כדי שהצדק ייראה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 00:46, 7 ביוני 2024 (IDT)
אולי לא בלשים, אבל מנגד גם לא חשפתם באופן שקוף איך עבד תהליך הבדיקה ואם השתתפו בו עוד עורכים שאינם אתם והבודקים (שלמיטב הבנתי הדבר היחיד שעומד טכנולוגית לרשות הבודקים שאינו עומד לאחרים, הוא היכולת לראות כתובות איי פי ובכך לבדוק ששני משתמשים או יותר, לא פועלים מכתובת אחת - חוץ מהיכולת הטכנולוגית הזאת אין להם שום ייתרון איכותי על אף משתמש אחר, אלא אם יש להם עוד יכולות טכנולוגיות שקיבלו באתר, שלא פורסמו לקהילה בשקיפות הנצרכת). אז אולי אתם לא בלשים אבל ההודעה המעומעמת ביותר שפירסמתם וגם עם זה שכללתם את כולם יחד, "בובות קש" עם "מגוייסים", בלי לפרט מי זה מי לפי הטענות - הכל יחד אכן מצטרף לכדי תחושה שמדובר כאן ב"פרשה בלשית אסורה בפרסום". זאת לא ממש שקיפות מול הקהילה שאתם נושאים באחריות מולה, למרות הנימוקים שכתבתם בפרסום הפרשה... זאת דעתי. ותן טלשיחה 00:37, 7 ביוני 2024 (IDT)
לא הבנתי את ההנגדה 'אולי'... 'אבל'... - איך זה קשור אחד לשני? הנושא של השקיפות בעייתי, מודה ומתוודה, כבר העירו על כך (במזנון) וכתבתי מה שכתבתי. תקציר מנהלים: נחשפנו לפעילות לא תקינה של השפעה והטיה באמצעות מנגנון ההכרעה באמצעות הצבעה. למיטב הבנתם של אלו שיזמו את האופרציה הזו (יותר מאחד, ולא מאג'נדה אחת, כפי שאתה יכול להתרשם מרשימת החסומים) הדבר היחיד שעומד טכנולוגית לרשות הבודקים הוא מה שכתבת, ובהתבסס על הידיעה הזו בוצעו מבצעי ההשפעה שנחשפו כעת. השקיפות במקרה הזה, תהיה הזרע של הפרשייה הבאה כמובן. אנחנו מנסים לקדם פתרונות מוסכמים שיעקרו מהשורש את היכולת לנהל מבצעי השפעה בכל דרך אפשרית, וכשמצב כזה יתבסס, נוכל לחזור ולתת שקיפות מלאה לפרשה שתהיה חלק ממורשת ויקיפדיה. ביקורתשיחה 01:13, 7 ביוני 2024 (IDT)
גיוסים פסולים ומשתמשים שנרשמו רק כדי להטות הצבעות, היו בוודאות. אין צורך להיות בירוקרט או 'בודק' כדי לדעת שכך היה. על הרבה מהחסומים, ניתן לזהות די בקלות את הגיוס המהיר שלהם, את העריכות הרבות בערכים פוליטיים, עריכות סתמיות מיותרות, ועוד כמה וכמה הוכחות שגיא רשם בזמנו. מעדיף שלא לרשום כאן את כולן כדי שלא לסייע בידי עוברי עברה לעתיד. יש בוודאי דרכים נוספות בידי המנהלים/בירוקרטים לזהות גיוסים ומשתמשים לא כשרים. לגבי חלק מהחסומים, בעיקר ה'מגויסים', יש כנראה מקום לדון. הדרך הנכונה היא לפנות לבירוקרטים באופן מכובד ולהמתין בסבלנות לבדיקתם המלאה ולהחלטתם הסופית. ידך-הגדושהשיחה 02:09, 7 ביוני 2024 (IDT)
ותן טל,למה אינך מתייחס לעובדה שיש חבורה של עורכים שאיכשהו מקור ראשון ידעה לאתר כה מהר ולראיין אותם? זה לא מוזר בעיניך? חיפשתי בפייסבוק את אותה חדווה אדרי שסיפרה שהעלתה פוסט ולא מצאתי. כל הכתבה הזאת מאד משונה וחשודה כשהיא מגיעה מהעיתון מקור ראשון. ואני לשנייה לא שוכחת את ההיסטוריה האישית של העורך של העיתון הזה חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 02:34, 7 ביוני 2024 (IDT)
לטיעון האד הומינם המוזר בסוף הודעתך לא אטרח להתייחס כלל.
הלאה - עיתונאים ואנשי תקשורת מגיעים לאנשים או שאנשים מגיעים אלינם. לא הבנתי מה הטענה, את טוענת שזה שקר ושהם לא קיימים? תגידי את זה במפורש אל תעשי פיתולים.
במקרה דנן אני מאמין שאברהם אליצור הוא לחלוטין לא שקרן ושאם הוא ומערכת העיתון אומרים דדיברו עם האנשים והם אמיתיים, שאכן זה כך. ותן טלשיחה 07:36, 7 ביוני 2024 (IDT)
אני ממליצה שתקרא שוב את מה שכתבתי. לא משנה מה הזווית שהנושא הזה עולה, אתה מתלונן על הפעולה של הבירוקרטים, ואין לך סבלנות לחכות אפילו שנאמר לך מספר פעמים, גם כאן שהם בודקים את עצמם. הנושא כאן הוא הכותרת הצהובה שמקור ראשוןו בחר לתת לכתבה הזאת, כדי לתפוס את העין. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 08:20, 7 ביוני 2024 (IDT)
"אין לי סבלנות"? אם הכוונה שזה מתבטא בהודעה פה ושם שכתבתי, זה ממש לא מוגזם ולא בעיה.מותר גם לתת ביקורת. אין צורך לחלק ציונים לעורך כזה או אחר על סבלנות או אי סבלנות בנוגע להתייחסות לפרשה הזאת.
הלאה - קראתי פעמיים ושלוש את דברייך והתייחסת ספציפית לחדווה, לעורך של העיתון, לכך שהעיתון "מיהר למצוא את העורכים" ושהכתבה חשודה כשהיא מופיעה מאותו עיתון. על זה פשוט שאלתי מה טענתך, האם את טוענת שהאנשים שנמצאו הם לא אמיתיים? או אולי שהעיתון מסלף ואם לעורך שהתלונן קוראים יוסי הוא קורא לו חדווה? אני באמת מנסה להבין את טענתך.
בכל אופן כאן הובאה כתבה ואני התייחסתי לעצם הכתבה, זה אסור? כותרות הרבה פעמים הן בומבסטיות ומבליטות משהו שולי או "מעורר" אבל לי היה חשוב יותר לכתוב על עצם הכתבה. מקווה שזה עוד מותר. ותן טלשיחה 10:26, 7 ביוני 2024 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

לפרוטוקול הכותב אברהם אליצור מסתובב במחוזותינו וכנראה יכול להגיב לטענות שעלו כאן. Mbkv717שיחה • א' בסיוון ה'תשפ"ד • 00:00, 7 ביוני 2024 (IDT)

כתבתי במזנון ואכתוב גם כאן, שני דברים:
הראשון הוא הכללת עריכת דף השיחה האישי בחסימות. לא ראיתי הסבר להחלטה הלא שגרתית הזו, ואם אין סיבה ממש משכנעת, לדעתי יש לעדכן את החסימות ולהסיר את ההגבלה על "עריכת דף השיחה האישי".
הדבר השני שביקשתי היה לקבל מספר שמות של ויקיפדים שכרגע אינם ביורוקרטים או בודקים שמודעים לכל הפרטים ויכולים להעיד שהפעולה מוצדקת. כמובן שגם אם מישהו שמכיר את הפרטים חושב שהחסימות או חלקן לא מוצדקות,
עליו או עליה להשמיע את קולם ולא לשבת ולשתוק.
הנחתי היא שכל החקירות והחפירות בוצעו על ידי או בעזרת אנשים שאינם בודקים או ביורוקרטים כרגע. השם היחיד שנדמלי שקראתי הוא גילגמש, והנחתי שיש עוד כמה. אם אין כאלה, לדעתי על הביורוקרטים לחשוף הכל: לא לחשוף לציבור, אלא למספר אנשים שהקהילה מאמינה בהם - לדעתי ארבעה חמישה מתוך הביורוקרטים והבודקים בעבר. החיסיון המלא על ממצאים ושיטות הגילוי יכול להישאר, אך חשוב שמספר אנשים שלא היו מעורבים ישירות במהלך יבחנו אותו ויאמרו לנו שהוא היה מוצדק. קיפודנחש 05:07, 7 ביוני 2024 (IDT)
חסימה היא השיטה שלנו להגן על ויקי. הבדיקה נמשכת, יהיו חסימות נוספות. גילגמש שיחה 05:19, 7 ביוני 2024 (IDT)
(תוספת) למען הסר ספק - בדקתי את החשבונות החסומים (בדיקת עריכות רגילה בלבד, אין לי הרשאת בודק) והיתי שותף מלא להליך החסימה. יש ויקיפדים נוספים שאם ירצו יוכלו להזדהות כאן. גילגמש שיחה 07:54, 7 ביוני 2024 (IDT)
מעניין שהדיון הזה מתקיים פה ולא במזנון. אני תמכתי במקרה קודם ותומך גם עכשיו בשחרור המשתמשים מדף שיחתם. אפשר לחשוב על שני שיקולים לגיטימיים וסבירים עיקריים לחסימה הזו, ולדעתי הם לא שווים זאת מלכתחילה, כך שרק אם תהיה סיבה יותר מוצקה להאמין שיתממשו יש להחזירה על כנה. מעבר לזה חבל לפרט כאן כי בכך נעלה את הסיכוי שיתממשו ועדיף להסתפק בפנייה לביורוקרטים.
שימו לב שאף אחד מהם הוא לא היכולת של המשתמשים לערער. בדיוק לשם כך קיימת הנקודה האחרונה בהודעות החסימה שמוצגות להם (מדיה ויקי:Blockedtext).
צפוי שינוי שיעשה בתיאום. ~ מקף ෴‏ 17:52, 7 ביוני 2024 (IDT)
תודה, מקף, על הלינק. הייתי שותפה להרגשה הלא נוחה שחסימה מדף השיחה משאירה רק את האופציה לכתוב מחוץ לחשבון, בדף השיחה של הבירוקרטים, מה שיחשוף כתובת IP (לא בטוחה מה הביג דיל בכך, אבל כנראה שזה חשוב). כפי שהראית, אפשר לפנות באימייל שמוזכר בהודעת החסימה ולכן הפינה הזו מטופלת. לי יש רק תיאוריה אחת לגבי הסיבה שגם דף השיחה של החסומים נחסם (סקרנית לדעת מה עוד יכול להיות אבל מכירה בעובדה ששיתוף פרטים אלו עלול להזיק בעתיד, אז לא אבקש ממך לשתף). תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:15, 7 ביוני 2024 (IDT)
אהלן. אני כתבתי את הכתבה. כמה הערות:
א. זה לא העיתון אלא האתר מקור ראשון.
ב. כאמור, מדובר בכותרת שהיא ציטוט של אחד המרואיינים (ואפילו כתובה בתוך מרכאות), זו ודאי לא עמדת העיתון. מן הסתם מי שנותן כותרות חושב גם על קליקבייט, אבל פה זו בעיניי כותרת שמייצגת לא רע את הטענות שעולות בכתבה.
ג. זו כתבת המשך. הכתבה הראשונה הציגה רק את הצד של ויקיפדיה, כי האמנתי באופן טבעי שאכן מדובר רק בבובות קש ובהטיה זדונית. רק כשכמה אנשים יצרו איתי קשר, הבנתי שצריך לעשות כתבת המשך (בדיעבד, מלכתחילה היה צריך לעשות רק אחת מקיפה). התכתבתי גם עם כמה עורכים ותיקים, שניים לא היו מספיק מעורבים בפרטים ואחד העדיף שלא אצטט אותו. אם יהיו התפתחויות אשמח לכתוב כתבה שלישית, ואנסה לדבר עם עוד אנשים מתוך הקהילה. אברהם אליצורשיחה 06:57, 7 ביוני 2024 (IDT)
@אברהם אליצור הכתבה התפרסמה מוקדם מדי. ההליך טרם הסתיים. לצערי, העיתונות רצה לפרסם בשביל סקופים. בוויקיפדיה ההליכים לוקחים זמן. הצבעה הכי פשוטה לוקחת מינימום שבועיים (שבוע דיון ושבוע הצבעה) והחלטה מורכבת יותר יכולה לקחת חודשים. זה כמובן לא כביקורת על העבודה שלך, אלא סתם טרוניה על העיתונות באופן כללי. את הכתבה עצמה טרם קראתי. גילגמש שיחה 07:56, 7 ביוני 2024 (IDT)
הכתבה התפרסמה אחרי חסימת העורכים והפניית תלונותיהם של אברהם. אם אתה טוען שהכתבה התפרסמה מוקדם מידי, אולי תטען שגם החסימות נעשו מוקדם מידי. להבדיל אם בית משפט מורה על כלא מלא ל40 אנשים ואז חלקם פותחים בעירעורים ובית המשפט מתחיל לבחון את העירעורים, לטעון זהעיתונות לא צריכה לסקר את זה אלא רק אחרי תום כל העירעורים, היא טענה מוזרה. עיתונות מציפה ומאירה בעיות, לא רק אחרי שכל התהליכים נגמרים. בכבוד, ותן טלשיחה 08:17, 7 ביוני 2024 (IDT)
גילגמש, יכול להיות שפרסמתי מהר מדי. העניין הוא שראיתי את תחילת הסיפור, החסימה, ודיווחתי עליו כי הוא נראה לי מאוד מעניין. בעקבות הכתבה פנו אליי כמה מהחסומים וביקשו שאציג את הצד שלהם, בעיניי בצדק – הייתי צריך מלכתחילה לחפש אותם, אבל הנחתי אוטומטית שאם הבירוקרטים חסמו זה כנראה היה בצדק.
כן ציינתי שהליך הבדיקה טרם הושלם. מקווה להשלים את התמונה עם כתבה רצינית ומקיפה יותר, ולראיין גם כמה אנשים מתוך המערכת. אברהם אליצורשיחה 10:24, 7 ביוני 2024 (IDT)
אברהם אליצור, כמה עמודים תהיה הכתבה? גילגמש שיחה 10:28, 7 ביוני 2024 (IDT)
אני עוד לא יודע, קיבלתי רק אישור עקרוני (אני בצוות האתר, לא העיתון). תרצה להתראיין, או לעזור לי קצת בחומר רקע וכד'? אשמח מאוד. אברהם אליצורשיחה 10:56, 7 ביוני 2024 (IDT)
אברהם אליצור יתכן שאסכים להתראיין. לגבי חומר רקע: ויקיפדיה:פרשת בובות קש 2011 פרשה גדולה ודומה. יש עוד כמה - אפשר לעבור בין הקטגוריות. כמו כן, יש עוד פרשות שלא זכו לדף משלהן כי היו קטנות יחסית או פשוט אף אחד לא טרח לאגד את הכל לדף אחד. בנוסף, יש כמובן טרולים רבים שנחסמו וניסו לפתוח בובות קש. חלקם היו עקשניים למדי - כל הבובות הידועות נחסמו. לא ידוע לי כרגע על טרול חסום שממשיך לפעול באופן המנוגד לנהלים. גילגמש שיחה 14:38, 7 ביוני 2024 (IDT)
אברהם אליצור: זה מה שכתבת: "מדובר בכותרת שהיא ציטוט של אחד המרואיינים (ואפילו כתובה בתוך מרכאות), זו ודאי לא עמדת העיתון." אז כשעיתון בוחר בכותרת כה צהובה, הוא מצהיר שזאת עמדת העיתון. הנה הצעה לכותרת הרבה יותר איכותית: עורכים בוויקיפדיה שנחסמו, מתלוננים על חסימה שגויה. אבל זה לא צועק מספיק.. ואתה גם חושב שהכותרת טובה. האם היית שותף לבחירת הכותרת הזאת? חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 08:25, 7 ביוני 2024 (IDT)
תקשורת האינטרנט באשר היא בנויה גם על כותרות שמביאות קוראים. זה מצער אבל ככה זה עובד בכל האתרים. אגב, גם בכתבה הראשונה שכתבתי בפרשייה הזו, שבה הצגתי את עמדת ויקיפדיה בלבד, האשימו אותי בכותרת שמבוססת קליקבייט.
בתוך כללי המשחק האלה, צריך למצוא כותרת שלא מוציאה את דברי המרואיינים מהקשר וכד'. במקרה הזה מדובר על כותרת שאינה מוציאה מהקשר, והיא כאמור טובה בעיניי. לא חושב שזה מקצועי לספר את חלוקת התפקידים בתוך המערכת. אברהם אליצורשיחה 10:20, 7 ביוני 2024 (IDT)
@אברהם אליצור, בכתבה מצוטטת חדווה אדרי. תוכל לשאול אותה אם אין לה התנגדות שתספר לנו תחת איזה חשבון או אילו חשבונות ערכה? לא מצאתי ברשימה חשבון ברור, ורציתי להשוות את התיאור שלה לתרומותיה בפועל.
אגב, אחד המרואינים, אולי בלי משים, מדגים בדבריו יפה למה נכון היה לחסום אותו, אולי מה שקוראים "פליטת פה פרוידיאנית": על השאלה "היית רוצה לחזור לערוך בוויקיפדיה?" עונה דןברקת: "הייתי רוצה לחזור להשפיע". ויקיפד היה עונה "הייתי רוצה לחזור לתרום". ברקת חשף את ערוותו: הוא לא היה כאן כדי לתרום ולשפר את האנציקלופדיה, אלא כדי "להשפיע". טוב שהוא כבר לא כאן, וכדברי גילגמש, אל מ"ג המודחים יצטרפו עוד. קיפודנחש 08:32, 7 ביוני 2024 (IDT)
זה החשבון: משתמשת:ChedvaE. אעיר פה שברמה האישית עברתי על התרומות שלה באופן בסיסי, והן אכן נראות לי רבות ומגוונות. אברהם אליצורשיחה 10:20, 7 ביוני 2024 (IDT)
מאחזי עיניים מקצועים משתמשים הרבה פעמים בהקדמה הכוללת טיעונים שקריים. כך גם בכתבה ובטענות חלק מהחסומים.
  1. הטענה שהחסימות בוצעות על ידי שלושה בירוקרטים שמאלניים שקרית לגמרי. היו רק שני בירוקרטים, שדעותיהם הפוליטיות אינן מובהקות - אחד מהם חרדי.
  2. הטענה שכל החסומים נחסמו כ"בובות קש" שקרית - חלקם נחסמו כמפעילי בובות קש וחלקם כמגויסים, לכן כשמוכיחים שחלקם אנשים אמיתיים (לא בובות קש) אין בכך טיעון נגד החסימה, כי לא הוכח שאינם מפעילי בובות קש או מגויסים.
  3. אחד מהם הודה בכתבה שנכנס לוויקיפדיה כדי לאזן לימין - לטעמי זה מניע פסול ומי שבא לוויקיפדיה מטעמים פוליטיים צריך להיחסם.
  4. לא הייתי שותף בהחלטות, אך כוויקיפד ותיק וכבעל עבר בחקירות, הבחנתי מזמן בוויקיפדים הפוליטיים, שהגיעו להטות והשיגו, חלקם, זכות הצבעה באמצעים פסולים. טוב פעלו הבירוקרטים. בברכה. ליששיחה
גילגמש, שהוזכר כשותף בקבלת ההחלטה, הוא בעל דעות ימניות מובהקות, דעות שלא מפריעות לו לערוך בערכים על הקיסרות הרומית או על היסטוריה של ימי הביניים - הוא מתרחק מפוליטיקה עכשיוית. לכל אחד יש דעות פוליטיות, אך הן לא אמורות להיות המניע והעיקר בפעילות הוויקיפדית. תעסקו באנציקלופדיה ולא בכלבה של הזוג נתניהו, תעסקו באנציקלופדיה ולא בכל פליטת פה של הפוליטיקאים. בברכה. ליששיחה 08:42, 7 ביוני 2024 (IDT)
עמדותיי הפוליטיות מורכבות וקשה להציב אותי באופן חד משמעי במחנה פוליטי זה או אחר, בין היתר כי היום רב הפוליטיקאים הם סוציאל-פופוליסטים ואני לא אוהב את רובם (גם ממחנה ביבי וגם ממחנה אנטי ביבי). גילגמש שיחה 08:50, 7 ביוני 2024 (IDT)
חייב לציין שעברתי עכשיו על כל התרומות של חדווה, ובהחלט עושה רושם מצוין. לא ברור למה נחסמה, ויש לי שתי השערות: בגלל שהיא הצביעה בעד הסרת הרשאות גארפיל (מקווה שלא זו הסיבה). או בגלל שהיא מוזכרת בדיון זה - אבל שימו לב לתגובתה המלמדת שהיא ממש לא בקטע שחושדים בה. בברכה, גיברס - שיחה 11:59, 7 ביוני 2024 (IDT)
עורכת שהתחילה לערוך בספטמבר 2023, פחות משנה. וכבר באפריל 2024, 7 חודשים אחרי שהתחילה לערוך היא מצביעה נגד בירוקרט. עורכת כזאת לא מבינה בכלל מה עושה בירוקרט והיא לא יכולה בזמן כה קצר להכיר את פעילותו. יש לה גם הצבעות רבות בפרלמנט.
כשהתחלתי לערוך בקושי ידעתי שדברים כאלה קיימים. אז איך היא שרק התחילה לערוך, כבר הגיעה למקומות האלה? עושה רושם שחדווה אדרי הצביעה הצבעות לפי הזמנה של מישהו. אלה לא נראות הצבעות תמימות. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 12:12, 7 ביוני 2024 (IDT)
אין שום פסול בהצבעה נגד בירוקרט, יש פסול שהבירוקרט נגדו הצביעה חוסם אותה.
דפוס הפעילות שלה סביר לחלוטין, התחילה עם עריכות חצי אוטומטיות מ"משימה למתחיל", בהמשך החלה להוסיף גם תוכן ומקורות, ולהשתתף מידי פעם בהצבעות. לגיטימי לחלוטין (בפרלמנט היא הצביעה פעמיים, בסך הכל, בניגוד לדברייך). בברכה, גיברס - שיחה 13:57, 7 ביוני 2024 (IDT)
לבירוקרטים יש כלים והם הוכיחו את יכולותיהם, לי אין כלים מלבד קומון סנס. העורכת נרשמה ב-3 בספטמבר 2023, קיבלה ז"ה ב-31 בדצמבר 2023, והצבעתה הראשונה הייתה ב-2 בינואר 2024. זו הייתה הצבעת מפעיל נולד לנריה. הצביעו בעדו הרבה שמות שברשימת החסומים, ונגדו ברשימת החסומים השנייה. העורכת הייתה בעד והוסיפה "עורך רציני". ‏ La Nave🎗 15:31, 7 ביוני 2024 (IDT)
ספציפית לגבי חדווה, ובמיוחד מאחר שגם מש:Gilgamesh מופיע בדיון הזה: הרושם הוא שמדובר בעורכת רצינית שבאה כדי לתרום. היא לא מושלמת ויש לה מה ללמוד, כפי שאפשר להתרשם מדף שיחתה (הופתעתי למצוא שם אפילו הערה ממני, לגבי קישור פנימי שגוי שהוסיפה). אולי הסיבה לחסימתה נעלמת ממני, למשל הפעלת בבק"ש או ראיות להשתתפות בגיוסים, אבל במבט ראשון החסימה הזו נראית שגויה. אשמח לשמוע את תגובתו של גילגמש ספציפית לגבי העורכת הזו, ובפרט, האם דפוס העריכות שלה אופייני לרבים מהחסומים. אחזור על בקשתי לביורוקרטים לשתף במידע אנשי סוד שנאמנים על הקהילה ויוכלו להרגיענו בהודעה שהפעולה תקינה, או לחילופין, יוכלו לעזור לביורוקרטים לעשות רוורס אם נעשו כאן שגיאות. גילגמש זו בחירה טובה. אציע להוסיף למעגל את יונה, דוד שי ואביר המתמטיקה, ובאופן כללי אנשים שנבחרו על ידי הקהילה לתפקידי ביורוקרט ובודק בעבר ואינם משמשים בתפקיד עכשיו. לא צריך עשרים, אבל לטעמי לפחות שלושה. קיפודנחש 16:50, 7 ביוני 2024 (IDT)
לפרוטוקול: יונה בודק מכהן דגש - שיחה 17:12, 7 ביוני 2024 (IDT)
אגיב בהמשך. גילגמש שיחה 18:24, 7 ביוני 2024 (IDT)
קיפודנחש, זה רעיון טוב. ביקורתשיחה 22:20, 9 ביוני 2024 (IDT)
אז איך היא ידעה שהוא "עורך רציני"?. איך אחרי 3 חודשים באתר היא בכלל יודעת מי עורך רציני או לא רציני? אם הוא נראה כמו ברווז, שוחה כמו ברווז, ומגעגע כמו ברווז, אז הוא ככל הנראה ברווז. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 20:11, 7 ביוני 2024 (IDT)
מה שפסול הוא לכתוב: יש פסול שהבירוקרט נגדו הצביעה חוסם אותה. יש רק 2 בירוקרטים, אז לדעתך, כל מי שהצביע נגד בירוקרט, הוא מנוע מלחסום אותו? אולי גם נעשה זאת למפעילים? אני אצביע בכל מפעיל נולד נגד, ואהיה חסינת חסימות. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 20:14, 7 ביוני 2024 (IDT)

────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────

מצאתי את דף הפייסבוק של חדווה והגבתי לה שם. חדווה כתבה " אני לא יודעת מה יקרה בעתיד. אבל אני מאמינה שויקיפדיה כמקור מידע שמתכבד להיות ניטרלי, צריך להיות מקום פתוח לכל הדעות, וכל עורך יכול להילחם על זכותו להביע את דעותיו בצורה מכבדת ועניינית, מה שממני נמנע". מה שהיא כתבה רק מראה שחדווה לא מבינה שהוויקיפדיה העברית הוא לא בלוג או מאמר דעה. זאת אנציקלופדיה, ודעתה האישית לא מעניינת ולא חשובה. יש לכתוב רק עובדות, ואין מקום לדעות אישיות. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 02:41, 8 ביוני 2024 (IDT)

לא נראה נכון שנפתח ב-"מבצע איתור" של החסומים בפייסבוק ובחשבונות אחרים ונגיב להם שם על דבריהם בוויקיפדיה. זכותם לשמור על אנונימיות מלאה או חלקית. ידך-הגדושהשיחה 23:54, 8 ביוני 2024 (IDT)
ידך הגדושה, אתה רציני? חדווה פרסמה את הפוסט שלה בפייסבוק בכתבה במקור ראשון יש שם צילום של הפוסט, כן אותה כתבה עם הכותרת, שהוויקיפדיה היא כמו צפון קוריאה. קראת את הכתבה? אם הייתה רוצה באנונימיות, לא הייתה מאפשרת את פרסום הפוסט שלה. חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 04:43, 9 ביוני 2024 (IDT)

לדעתי מקור ראשון זה ממזמן לא עיתון, במקרה הטוב מדובר על סמרטוט צהוב, שנע ונד לאן שהרוח נושבת, אין לו עמוד שידרה, אין לו קו אחיד, ואפילו קהל היעד שלו לא ברור, בכנות לא הייתי לוקח אותו ברצינות מר נוסטלגיה🥇 11:51, 17 ביוני 2024 (IDT).

כתבה על פייק

[עריכת קוד מקור]

ראיתי ב־ynet כתבה תחת הכותרת „מחקר: שיעור החשיפה הכללית לפייק בוויקיפדיה גבוה מאוד”.

הכותרת הזאת מבלבלת מאוד משום שגוף הכתבה אומר: „רוב המשיבים מצביעים על כך ששיעור החשיפה הכללית לפייק גבוה מאוד, ובולט במיוחד בקרב בני הנוער”.

אז האם מדובר בחשיפה לפייק בתוכן של ויקיפדיה, או חשיפה לפייק באופן כללי?

אם זה הדבר השני, אז הכותרת עצמה היא פייק, אולי בכוונה בשביל למשוך תשומת לב ואולי סתם בגלל חוסר הבנה של מישהו.

אם זה הדבר הראשון, הייתי רוצה להבין טוב יותר איך האנשים שנסקרו מחליטים שמשהו שהם רואים בוויקיפדיה הוא „פייק”. אמיר א׳ אהרונישיחה 00:44, 7 ביוני 2024 (IDT)

לפי תוכן הכתבה משתמע שהכוונה לחשיפה לפייק בתוך ויקיפדיה. איפה ניתן למצוא את התוצאות המלאות של הסקר ש"נערך על ידי פאנל המשיבים האינטרנטי panel4all במהלך חודש מאי האחרון בקרב מדגם ארצי מייצג"? סקר קודם כזה משנת 2014 פורסם בוויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/סקר ויקיפדיה בחברה הישראלית. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 01:00, 7 ביוני 2024 (IDT)
מאיזה משפט בכתבה הבנת את זה? אמיר א׳ אהרונישיחה 01:10, 7 ביוני 2024 (IDT)
גם אני הבנתי את הכתבה כמדברת על פייק בתוך ויקיפדיה. ניסיתי לחזור ולקרוא, קשה לי להצביע על משפט בודד. אבל ההקשר שמדבר על כמה קל לתקן ולמרות זאת מעטים עושים יותר מלהזהיר את המעגל הראשון שלהם (פארפרזה שלי). פייק בכל מקום אחר פרט לויקיפדיה קשה מאד לתקן. ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 06:08, 7 ביוני 2024 (IDT)
מדובר על כך שהם מזהים פייק ניוז בתוך ויקיפדיה: "פייק והטיות של תכנים מהווים בעיה בוויקיפדיה בגלל האופי המבוזר והקהילתי של הפלטפורמה." השאלה היא, האם הזיהוי שלהם הוא נכון, או שההטיות שלהם הן אלה שגורמות להם לחשוב שזה פייק. SigTifשיחה 06:22, 7 ביוני 2024 (IDT)
הכותרת הזו ב־ynet היא פייק (ובמילים מוכרות יותר: שקר שהוא לשון הרע), וגרוע מכך - היא סכין בגב, שלמרבה הצער עמותת ויקימדיה שותפה לו. בניגוד לכותרת, המדברת על מחקר, קריאת הכתבה מלמדת שמדובר בסקר (האמנם המדגם מייצג? הוא מבוסס על חברי Panel4all, שקשה לראות בהם מדגם מייצג), וזו דעתם של משתתפי הסקר, שאינם חוקרים. כיוון שכותרת נתעבת זו מתבססת כנראה על הודעה לעיתונות של עמותת ויקימדיה, ראוי שהעמותה תפעל לתיקונה, למשל בהחלפת המילה "מחקר" במילים "סקר מפוקפק". שאלה נפרדת היא מדוע העמותה מבזבזת את כספה על סקר כל כך לא אמין.
עכשיו במקום סקר נעשה מבחן אמיתי: כאשר מוכנס שקר לוויקיפדיה העברית, הוא נמחק תוך זמן קצר (תוך דקות או שעות). לפנינו שקר שהוכנס לכותרת ב־ynet, מעניין כמה זמן יעבור עד שיתוקן. דוד שישיחה 06:47, 7 ביוני 2024 (IDT)
לדעתי YNET לא מתייחסים לפייק האמיתי והעיקרי בוויקיפדיה העברית, שחודר דרך תרגום ערכים שקשורים לפוליטיקה, כי הם בעצמם מייצרים פייק כזה. למשל הערך הסקווד מתעלם מכל שערוריות חברי הקבוצה, ועוסק כרגיל בתעמולה נגד המפלגה היריבה. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:20, 7 ביוני 2024 (IDT)
וכש־ynet מדבר על פייק ניוז, קשה שלא להיזכר שאתר ynet לוקח בקלות את המקום הראשון בישראל בפרסום ידיעת פייק, עם המבזק שכותרתו: "אילן רמון חזר מהחלל, המעבורת 'קולומביה' נחתה בהצלחה בפלורידה". גם המבזק שהחליף מבזק זה הוא פייק: "נחיתת המעבורת 'קולומביה' מתעכבת בשל תקלת תקשורת". דוד שישיחה 09:51, 7 ביוני 2024 (IDT)
לקהילה שלום, ויקימדיה ישראל ערכה סקר, באמצעות חברת פאנלס, בקרב מדגם מייצג של הציבור הרחב. (מגזר יהודי, בני נוער ומגזר ערבי).
הסקר בנוי משני חלקים. החלק הראשון בחן כיצד נתפסת ויקיפדיה בקרב הציבור הרחב במובנים של אמינות, מעורבות, צריכת מידע וכו'. מהתשובות על חלק זה של הסקר, עלה כי הציבור הביע אמון רב בוויקיפדיה. החלק השני בחן איך הציבור חווה פייק ואת השפעותיה של הבינה המלאכותית באופן כללי ברשת, לא בוויקיפדיה. מהתשובות על חלק זה של הסקר, עלה כי הציבור מביע אמון נמוך במידע שמוצג לו באופן כללי, ללא קשר לוויקיפדיה.
לצערנו הרב, הכתבה שפורסמה מעוותת לחלוטין את ממצאי הסקר, ומערבבת בין שני חלקיו, כך שמתקבל מצג שווא כאילו הציבור אינו מביע אמון במידע המוצג בוויקיפדיה - ההפך בדיוק מכפי שהתברר בפועל. טעות מרה זו פוגעת באופן ישיר הן בקהילת ויקיפדיה והן בעמותת ויקימדיה ישראל.
ברגעים אלו אנו פועלים מול ויינט במטרה לשנות את כותרת הכתבה, את כותרת המשנה וחלק מהתכנים בכתבה עצמה (שגם בה יש אי דיוקים למכביר, בלשון המעטה, הנוגעים לוויקיפדיה ולויקימדיה ישראל, ללא קשר לממצאי הסקר).
ובנימה אישית, אנא דעו כי ויקימדיה ישראל לעולם לא תיתן את ידה למהלך שיפגע בחברי קהילת ויקיפדיה העברית או בשמה הטוב. Michal-WMILשיחה 11:47, 7 ביוני 2024 (IDT)
זו אכן כתבה מרושלת ביותר. הניחוש הראשון שלי כשקראתי אותה היה שמי שכתב אותה עשה זאת בזמן שלא היה במלוא חושיו - בין אם שתה, עישן, בלע או הזריק. האפשרות השנייה גרועה אף יותר - אם הכתבה מייצגת את מיטב יכולתו של הכותב, קשה להבין את העיתון שמעסיק אותו. קיפודנחש 15:17, 7 ביוני 2024 (IDT)
משתמשת:Michal-WMIL, האם ניתן לפרסם את התוצאות הסקר הזה? כפי שפורסם הסקר משנת 2014 ע"י משתמש:Ldorfman בוויקיפדיה:עמותת ויקימדיה ישראל/סקר ויקיפדיה בחברה הישראלית אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 16:37, 7 ביוני 2024 (IDT)
אגב, @SigTif כתבה למעלה
מדובר על כך שהם מזהים פייק ניוז בתוך ויקיפדיה: "פייק והטיות של תכנים מהווים בעיה בוויקיפדיה בגלל האופי המבוזר והקהילתי של הפלטפורמה."
כשכתבתי "כתבה מרושלת" התכוונתי לניסוחים כמו שסיגטיף ציטטה: היא הבינה מהניסוח שמדובר על "פייק ניוז בתוך ויקיפדיה", אבל זה לגמרי לא מובן מאליו. אפשר לקרוא זאת גם כך: פייק בעולם הרחב יוצר בעיות לוויקיפדיה, משום שבגלל האופי הקהילתי, יימצאו עורכים שייפלו שולל אחרי השקרים וינסו להחדיר אותם לוויקיפדיה. במילים אחרות, לחלוטין לא ברור לקורא אם הכוונה היא שפייק מתגנב לוויקיפדיה עצמה כמו שפירשה סיגטיף, או שהמדובר על בעיה שנגרמת מפייק מחוץ לוויקיפדיה. כיוון שהכתבה מבוססת על סקר, והפירוש הטריביאלי לא נובע מהסקר, אפשר לקבוע שהיא מרושלת. קיפודנחש 18:23, 7 ביוני 2024 (IDT)
כן, הכתבה מרושלת למדי גם אם מתעלמים מהכותרת.
והכותרת היא כבר ממש שערורייה. לאור ההבהרה של @Michal-WMIL, ברור שהיא מוסרת מידע שלחלוטין אינו נכון, אינו נובע מהסקר ואינו מתאים לתוכן הכתבה.
מעולם לא עבדתי בתוך מערכת כזאת, אבל שמעתי שבעיתונים רבים, גם מודפסים וגם ספרתיים, אנשים שונים כותבים את הכותרת כי זה חשוב לשיווק. אני חושד שזה מה שקרה פה. אולי מישהו רצה למשוך תשומת לב, ואם זה המצב, זאת עבירה חמורה על אתיקה עיתונאית – המניע לקבל עוד לחיצות על כותרות ברור כי זה מביא הכנסות מפרסומות, אבל יש גבול לכמה שאפשר לשקר. ואולי זאת רשלנות וחוסר־הבנה, אבל גם אז מדובר בדבר חמור.
שעות רבות אחרי שראיתי אותה לראשונה, הכתבה עדיין באתר עם הכותרת המטעה, וזה לא בסדר. מכל מה ששמעתי עד עכשיו, נראה שמי שאחראי לזה הוא מערכת ynet. אמיר א׳ אהרונישיחה 18:35, 7 ביוני 2024 (IDT)
מהכותרות יש להתעלם תמיד. הבעיה היא בניסוחים המרושלים והמעורפלים בגוף הכתבה - מה שסיגטיף הבינה זה מה שהרבה קוראים הבינו: בגלל האופי השיתופי של המיזם, ויקיפדיה עצמה מלאה פייקים.
אולי זה אפילו נכון, אבל הכתבה מציגה זאת כמשהו שעלה מהסקר, וזה שקר. קיפודנחש 20:59, 7 ביוני 2024 (IDT)
אני יודע שאסור להתייחס לכותרת ביותר מדי רצינות. אבל המון קוראי ynet לא יודעים :( אמיר א׳ אהרונישיחה 21:06, 7 ביוני 2024 (IDT)
ראה דיון פסקה לפני כתבה במקור ראשון עם כותרת: "כמו צפון קוריאה": המשתמשים החסומים של ויקיפדיה מגיבים". נראה כמו רעה חולה של יותר מעיתון אחד חנה Hanayשיחה זוכרת את ה-7/10/2023 ואת החטופים לעזה בכל רגע 02:05, 8 ביוני 2024 (IDT)
עדכון: הכותרת שונתה ל„מחקר: שיעור החשיפה הכללית לפייק ברשת גבוה מאוד”.
תודה ל @Michal-WMIL על הטיפול.
עדיין כתוב שם בכותרת המשנה הדבר המוזר הבא: „סקר שנערך על ידי ויקימדיה ישראל, מצא מספר נתונים מטרידים בכל הנוגע לתוכן שמוגדר כפייק - כלומר לא אמיתי או מוטה. בני נוער חשופים לתכנים כאלה בצורה מאוד נרחבת, ובעת חשיפה לתוכן פייק, מרבית הנחשפים לא יעשו דבר כדי לתקן אותו. עם זאת זה לא מונע מהאתר להיות מקור מידע עיקרי עבור כ-90% מהאוכלוסייה הישראלית”.
המשפט האחרון לא כל־כך הגיוני: אם יש ברשת הרבה פייק, אחת הדרכים לפרש את זה שהרבה אנשים משתמשים בוויקיפדיה בתור מקור מידע היא שאנשים הולכים אליו כי הוא פחות פייק.[fake 1] אז המילים „זה לא מונע” כאן מוזרות ולא שייכות. היה יכול להיות נחמד לתקן גם את זה, אבל מכיוון שרוב האנשים ממילא לא קוראים מעבר לכותרת הראשית, זה קצת פחות נורא ;) אמיר א׳ אהרונישיחה 14:24, 9 ביוני 2024 (IDT)
ערב טוב, אנחנו מודעים לניסוח המרושל אך לצערנו, למרות פנייתנו החוזרת ונשנת, לא קיבלנו מענה לבקשתנו לדייק את הטקסט בכתבה.
במענה לבקשה להציג את ממצאי הסקר, אנא ראו כאן את הממצאים שהוצגו הבוקר בכנס "פייק" באוניברסיטת רייכמן ע"י איציק אדרי. Michal-WMILשיחה 23:20, 9 ביוני 2024 (IDT)
תודה רבה על הלינק, מיכל! האם תוכלי להבהיר אם הפייק המדובר הוא בתוך וויקיפדיה, או באופן כללי? בפרט, בעמוד 15 כתוב "רוב הנחשפים לפייק לא עשו דבר בנושא" - היכן הם נחשפו לפייק האמור? שוב תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 18:14, 10 ביוני 2024 (IDT)
כל השאלות על פייק לא התייחסו לוויקיפדיה או לאתר/פלטפורמה ספציפיים, אלא בחנו באופן כללי את החוויות של הנשאלים ברשת ואת מידת האקטיביות שלהם בחשיפה לפייק. Michal-WMILשיחה 15:51, 15 ביוני 2024 (IDT)
תודה רבה!, מיכל! ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 17:15, 15 ביוני 2024 (IDT)

הערות שוליים בנושא כתבה על פייק

[עריכת קוד מקור]
  1. ^ אם כי הסיבה האמיתית היא כנראה שאנחנו עדיין מופיעים גבוה בתוצאות של גוגל, ולמרבה הצער זה יכול להשתנות כי לגוגל נמאס להיות מנוע חיפוש והם עושים שינויים לא טובים. אבל זה דיון נפרד.

נייטרליות והבדל בין רוסיה לחמאס

[עריכת קוד מקור]

כאשר החמאס טוען שישראל הרגה אזרחים- מאמינים לדיווחים שלהם, מפרטים אותם ומאשימים את ישראל בפשעי מלחמה, ויש גם ערך באנגלית על פשעי מלחמה של ישראל, ושלל דיווחים בפורטל החדשות שלהם.
לעומת זאת, כאשר רוסיה טוענת לאחרונה שאוקראינה הרגה 22 אזרחים, העולם והוויקיפידיות מתעלמים. מתוך אג'נדה לא מאמינים לאף דיווח רוסי. אגב לא יצרו ערך נפרד על פשעי מלחמה של רוסיה, כנראה כדי שלא יצרכו לכתוב ערך של פשעי מלחמה של אוקראינה. גם לא עשו הפרדה כזו בערך המרכזי על פשעי מלחמה, ואלא הסתפקו בדיווח לקוני שבפברואר 2023 רוסיה האשימה 680 אוקראינים כולל 118 חיילים בפשעי מלחמה. נכון שרוסיה היא התוקפנית ועושה פשעי מלחמה, אבל האם זה אומר שמותר לאוקראינה כן מותר לעשות פשעי מלחמה? האם צריך להתעלם מהם? האם האוקראינים תמיד צדיקים ואמינים, והרוסים ההפך? האם ויקיפדיה נועדה לדווח אמת ללא משוא פנים, או לקדם נרטיבים ופרופגנדה? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 10:43, 8 ביוני 2024 (IDT)

אין נייטרליות, יש פוזיציות ואינטרסים. אלבניה היא מדינה ענייה מאוד וזה לא עניין חדש. במשך שנים רבות הייתה הגירה מאלבניה לסרביה השכנה והגירה זו יצרה רוב אלבני בחבל הסרבי בשם קוסובו. אקצר, בשלב מסוים האלבנים של קוסובו הכריזו על עצמאות והינתקות מסרביה. סרביה ניסתה למנוע זאת בכוח הנשק, אך המערב בא לעזרת האלבנים של קוסובו והפציץ את סרביה עד שנכנעה. ועכשיו המקבילה. באוקראינה יש הרבה מיעוטים והמיעוט הגדול ביותר הם רוסים. האוקראינים התחילו מדיניות של אוקראיניזציה כפויה עם חוקי שפה וזה קומם נגדם את המיעוטים. אזורים רוסים מובהקים, דונצק, לוגנסק וחצי האי קרים הכריזו על עצמאות ואחרי כן ביקשו להסתפח לרוסיה - הפעם המערב בא לעזרת אוקראינה, מספקים לה נשק, כסף, מודיעין ומומחים צבאים, מאמנים חיילים אוקראינים ומארגנים חרמות נגד רוסיה. איפה הניטרליות? אין ניטרליות, יש רק אינטרסים. בברכה. ליששיחה 11:13, 8 ביוני 2024 (IDT)
בוויקיפדיה אמורה להיות כתיבה נייטרלית, אבל אין פשעי מלחמה בהפצצות בעלות הברית, בעיראק, באפגניסטן, בתימן ועוד או של אוקראינה נגד רוסיה. גם אין חולשה של המערב נגד רוסיה (כשיש ממשל דמוקרטי) אבל יש ערך על התקפות ישראל על בתי ספר ברצועת עזה (אנ') ועוד אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 14:33, 8 ביוני 2024 (IDT)
לגבי אוקראינה ורוסיה - בסופו של דבר מדובר בניצול אימפריאליסטי של הזכות להגדרה עצמית, ממש כמו דרום אוסטיה ואבחזיה. אפשר לטעון כך גם לגבי צפון קפריסין, אבל קשה לדבר על כך בהקשר הקוסוברי (לא ממש ברור לי מה היה האינטרס של נאט"ו נגד סרביה, אבל ברור שקוסובו לא סופחה בידי מעצמה שכנה). גם בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני קיימת אותה הסוגייה - גישות אמפריאליסטית של פאן-ערביות או אסלאמיות מתמשות בהגדרה עצמית ככסות. איש עיטי - הבה נשיחה 22:03, 8 ביוני 2024 (IDT)

האם סוכן איראני נחשב עורך בתשלום?

[עריכת קוד מקור]
גארפילד: אילוסטרציה

אבקש את דעתה של הקהילה. לאור החשיפה לפיה גארפילד הוא סוכן איראני, האם הוא נחשב לעורך בתשלום? תאו הארגמן - שיחה 21:36, 8 ביוני 2024 (IDT)

מי האידיוט שפרסם את הדברים האלה, שכולם שקרים אוויליים הפוגעים בוויקיפדיה, בגארפילד ובעקיפין, בכולנו? תאו, אני מניחה שהבאת את הדברים האלה לשם האבסורד שבדבר, אבל אולי מוטב היה שלא לתת להם פרסום בוויקיפדיה מכל וכל. כנראה אין גבול לזדון ולשקרים.שלומית קדםשיחה 21:52, 8 ביוני 2024 (IDT)
כמובן. כמו כן כדור הארץ שטוח, חייזרים ביקרו אותנו, טופאק לא מת והכל זה קונספירציה של אנשי הלטאה. ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 21:56, 8 ביוני 2024 (IDT)
הם איבדו אותי כשהם קראו למיזם "ויקיפדיה הישראלית". ארז האורזשיחה 🎗 21:58, 8 ביוני 2024 (IDT)
לא בשלב של הבירוקרט דוד שי? תאו הארגמן - שיחה 22:03, 8 ביוני 2024 (IDT)
טוב, שאלתי את ChatGPT האם גארפילד הוא סוכן איראני. זה מה שהוא ענה לי:

לא, גארפילד מופיע במדור הדיונים בויקיפדיה ואינו מיוחס כסוכן איראני. הוא דמות בדיון באינטרנט ולא קיים באופן פיזי או ממשי במציאות.

תעשו עם המידע הזה מה שאתם רוצים. אני הבנתי מהנקודה הזו שכל חיי בויקיפדיה היו שקר. גארפילד לא קיים במציאות. TheStrikerשיחה 22:10, 8 ביוני 2024 (IDT)
חבל שהמידע הזה יוצא לאור רק עכשיו. תאו הארגמן - שיחה 22:18, 8 ביוני 2024 (IDT)
PurpleBuffalo
אבל עכשיו ברצינות. אצטט את דבריו של דיאמנט:

כל מי שלא מסכים עם הדעות האלה, כל מי שלא רואה את עצמו בשמאל הקיצוני, יכול להתחיל לערוך. יכול להתחיל להתעניין, יכול לערוך, יכול להשתתף בדיונים, ובשלב מסוים גם בהצבעות. אנחנו צריכים אנשים שם שלא מסכימים עם הדעות האלה, ומסכימים עם דעת רוב העם.

דן דיאמנט מופיע בסרטון הזה - דן, צור איתי קשר בבקשה במייל. תודה, -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 16:16, 9 ביוני 2024 (IDT)

אם אני שם בצד את השיסוי, הפילוג והשקרים שוויקיפדיה נשלטת על ידי "השמאל הקיצוני" (כפי שהוא מכנה אותו), זה רק הוכחה לכך שפעילותם של הבירוקרטים הייתה צודקת, גם אם לא עשתה חסד עם חלק מהמשתמשים. לוויקיפדיה באים בראש ובראשונה לתרום למכלול הידע האנושי, ולא בשביל להתעסק בפוליטיקה ולהטות ערכים. אם זאת הסיבה שמלכתחילה הגיע דיאמנט למיזם, כפי שמתואר ב"כתבה", עדיף היה לו לא לערוך. כנ"ל גם לגבי רוב העורכים שנחסמו. אם בראש ובראשונה לא שמו לעצמם למטרה לכתוב ולשפר ערכים ולתרום למיזם, אלא רק להיכנס לוויכוחים פוליטיים, כשאין להם בכלל שמץ של מושג לגבי הכללים של ויקיפדיה, אלא באים מתוך איזושהי אג'נדה פוליטית לשנות את הדברים בוויקיפדיה, מוטב היה שלא יירשמו כלל. כן אגיד שאני מסכים איתו בעניין הוויכוח על הערך של אחמד טיבי (על אף שלא הייתי מודע למחלוקת בזמן אמת), אבל: 1. לו היה זה עיסוק צדדי של דן, הייתי מחליק. אבל זה לא. 2. אני לא רוצה לפתוח את זה כאן ובכלל. כל שאר הדברים בכתבה לא ראויים להתייחסות לגיטימית. ארז האורזשיחה 🎗 22:27, 8 ביוני 2024 (IDT)

מה מהדברים שהוא הציע סותר את המדיניות בויקיפדיה? הוא לא אמר להטות הצבעות, הוא לא אמר לא להיות עורך לגיטימי - הוא בדיוק אמר, בעלי דעות ימין יכולים לערוך, להיות שותפים בדיונים ובשלב כלשהוא גם בהצבעות. אין איסור לעורכים בעלי דעות ימין להיות שותפים בהצבעות, ובוודאי שכל אדם שמצביע מצביע בסופו של דבר על פי תפיסתו מה נכון ומה לא נכון - אין בזה שום "איסור ויקיפדי". לא מדובר כאן ב"מגוייסים", במובן של קבוצת אנשים שמגוייסת פעם אחת או יותר לטובת דבר ספציפי בהצבעה כזו או אחרת או יותר מהצבעה אחת, והעורך לא אמר לאף אחד במה להשתתף או מה להצביע אלא הציע הצעה. אני מבין שאתה לא אוהב אותה, וזאת זכותך - אבל זה לא סותר את ערכי המיזם. כן, אנשים נרשמים ותורמים והם עורכים לגמרי (הוא לא אמר שהם יעשו את זה רק בשביל להצביע), וכל עריכה כמובן עומדת תחת הסטנדרטים של ויקיפדיה, אבל הם גם שותפים בדיונים ובשלב מסוים גם בהצבעות. לא רואה בזה שום בעיה ושום סתירה לערכי האנציקלופדיה השיתופית. ותן טלשיחה 00:20, 9 ביוני 2024 (IDT)
@ותן טל אין לי בעיה שעורך שמחזיק בדעה פוליטית כלשהי יערוך. לא אכפת לי שהמוני ימנים ייכנסו ויערכו, בתנאי שהם שמים את התרומה לשיפור המיזם בראש ובראשונה, ולא לקחת חלק בעסקונה הפוליטית, ולהעצים את המחלוקות הפוליטיות שממילא לא חסר מהן. צפיתי בראיון כמה פעמים. בסאבטקסט, דיאמנט קורא לימנים להירשם למיזם ולהשפיע על ההצבעות לטובת הימין הפוליטי, על מנת שוויקיפדיה תהיה בקו ישר עם "דעת רוב העם". כך זה התפרש מהמשפט הזה, ובכלל מהראיון הזה. עצם זה שהוא והמראיין מעודדים הפצת שקרים ופייק ניוז, ומטיחים האשמות חמורות, תוך אי דיוק מתמשך בפרטים על המיזם, מעורר נורה אדומה, וגורם לי באופן אישי לסלידה. שוב, אין לי בעיה שעורכים ימניים ירשמו למיזם ויתרמו כאוות נפשם, כל עוד הם לא באים מתוך אג'נדה של "לעשות צדק עם הצד הימני של המפה הפוליטית". זה תקף מבחינתי לכל צד של המפה הפוליטית, ואוי לנו אם ויקיפדים יירשמו לאתר, יבצעו 100 עריכות וייכנסו להצבעות מחיקה באטרף. ארז האורזשיחה 🎗 00:42, 9 ביוני 2024 (IDT)
לגבי דן, אגיד רק בתור התחלה, שזה לא נראה שהוא בדעה של המראיין בהקשר של הסוכן האיראני, זה חשוב להגיד (למען האמת אני חושב שגם המראיין עצמו הגזים בכוונה בנושא הזה, אבל נניח את זה בצד - כיוון שמה שאמר, הוא אמר, זאת באמת עובדה. אבל לא דן אמר את זה). גם לגבי פרטי המיזם - אכן דן לא בקיא גדול במי עוד בירוקרט, ואכן הוא האמין בטעות שהיא אולי טעות אבל ברור מניין הגיע, שאמר המראיין לגבי דוד שי כבירוקרט (נכון, לא בירוקרט בהווה אלא בעבר, וכיום רק מפעיל מערכת - אכן טעות, אי דיוק בפרטים, אבל לפחות ניתן להבין את מקור הטעות) הלאה - בסופו של יום אתה עושה כאן פשוט חשבון נפש לעורך אחר ולדעתך האישית למה הוא מעודד או לא מעודד את העורכים העתידיים, אבל זה עדיין לא אומר שהוא קורא לעבור על כללי המיזם - הוא אומר, לערוך, להיות שותפים בדיונים, ובשלב מסוים גם הצבעות. הדבר הראשון זה לערוך. וכן, למעשה, בכל אנציקלופדיה שהיא, בין אם היא אינטרנטית ובין אם היא מודפסת, בסופו של דבר לנטיות ולתפיסות של העורכים והכותבים של האנציקלופדיה בוודאי שיש סיכוי גבוה שזה ישפיע על איך שהאנציקלופדיה תראה, על מה ישימו דגש ועל מה פחות - הנה, הדוגמא הפשוטה שהוא הביא על הערך של אחמד טיבי - הרי מדובר בנתון עובדתי, אז למה הנתון לא הוכנס לערך? כי עורכים מסויימים בהצבעה מסויימת החליטו שהוא לא צריך להיכנס לערך - להגיד שזה נוב אך ורק משיקולים אנציקלופדיים טהורים זאת לדעתי היתממות, איזה בדיוק שיקול אנציקלופדי טהור יכול להיות בשאלה אם הנתון הזה יוכנס לערך או לא? אלא בכנות, בהחלט, התפיסה של כל אחד מהעורכים לגבי מה נכון שיהיה בערך הזה ומה לא נכון שיהיה, היא זאת שמשפיעה על עורכים להצביע לכאן או לכאן.
מותר לאדם פרטי, להגיד שהוא מקווה שירשמו ויערכו עורכים בעלי תפיסה כזו או אחרת - וכן, גם מותר לו כאדם לטעון את דעתו שזאת דעת רוב העם.
אין לי שום בעיה עם זה שאתה לא אוהב עורכים שבאים עם תפיסה כזו או אחרת, אבל יש להפריד בין זה לבין מה מותר בויקיפדיה ומה אסור.
(לגבי עריכות באטרף - לא התרשמתי שאותו עורך לאחר שהגיע לז"ה, התחיל להצביע בהצבעות מחיקה באטרף ועיקר ככל פעילותו הייתה ממוקדת בזה. אכן אני לא בירוקרט ולא מפעיל וגם לא בודק, אבל זה מההתרשמות הקטנה שלי כעורך מן השורה...). בכבוד, ותן טלשיחה 00:55, 9 ביוני 2024 (IDT)
@ותן טל, אתן דוגמה לא פוליטית, כדי להבהיר את הנקודה. בעבר התנהל ויכוח לגבי אזכור של אחייניתה של זמרת מפורסמת בערך אודותיה. המידע הזה מהותי לא פחות מזה שנוגע לטיבי, אך הוחלט שלא להזכיר זאת בערך, כי אין למידע חשיבות אנציקלופדית. אזכור קרובי משפחה רחוקים רלוונטי אולי, לפעמים, בערכי רבנים שם יש משמעות לייחוס משפחתי מסוג זה, אבל כמעט אף פעם לא בערכים על אחרים. כמעט תמיד אנחנו לא נוקבים אפילו בשמות ילדים, אם אין להם חשיבות אנציקלופדית משל עצמם. האזכור המדובר היה בבירור הטיה פוליטית (כפי שניתן לראות מהסטנדרט שנקבע על ערכים לא פוליטיים), וטוב שהוסר בסופו של דבר. תאו הארגמן - שיחה 01:06, 9 ביוני 2024 (IDT)
@PurpleBuffalo, ובכן, כאן בדיוק המחלוקת - הרי אין כללים בל יעבורו של מה עם חשיבות אנציקלופדית בהקשר הזה ומה בלי (או "לפחות" החלטת פרלמנט - שגם היא עצמה, כמובן, מגיעה מהצבעה). על הטענות שלך אני יכול לטעון טענות אחרות ולהגיד שההטייה הפוליטית היא בדיוק לא להזכיר את הנתון הזה (אני לא אכנס עכשיו לעומק של הדוגמא הספציפית ו"לטענות האחרות" האמורות, כי זה לא העניין, אלא העיקרון) - זה שאתה מביא כאן כאילו "אקסיומה" ש"אין לזה חשיבות אנציקלופדית", זאת דעתך בלבד - עורך אחר יסבור שדווקא כן יש לזה חשיבות אנציקלופדית. וכאן בדיוק מגיעה ההצבעה ותפיסות העולם השונות בהקשרים האלו. דוגמא עכשווית לכך היא בדיוק הצבעת הפרלמנט שנעצרה, האם לאזכר או לא לאזכר את המינוח "גר בהתנחלות" לגבי אישים - מדובר כאן בנתון, אולי נתון "יותר מידי" (כיוון שכבר מוזכר איפה אותו אדם גר, במובן של שם המקום עצמו), ואולי "נתון רלוונטי ("שידעו שהוא ממקום שמוגדר התנחלות") - אז האם הוא נתון בעל חשיבות אנציקלופדית או לא בעל חשיבות אנציקלופדית? זה כבר עניין של תפיסות ומחשבות לגבי מה צריך להיות באנציקלופדיה ומה לא - וזה תפיסות שלכל עורך ועורכת מגיעים אליהם לפי תפיסתם האישית בנושא. ולכן זה גם הגיע להצבעה בפרלמנט... בכבוד, ותן טלשיחה 01:14, 9 ביוני 2024 (IDT)
@ותן טל, אכן, דברים מעין אלה מגיעים להצבעה או דיון. במקרה זה נערך יותר מדיון אחד, והוחלט שלא מדובר במידע אנציקלופדי. דעתי בעניין כלל לא רלוונטית (שים לב שבערך על נורית גלרון אני תמכתי בהשארתו, אם כי בדיעבד אני חושב אחרת), כי הקהילה קבעה שזה לא רלוונטי לערך. בדיון על טיבי השתתפו עורכים מכל קצוות הקשת הפוליטית והלא פוליטית, והוחלט שלא להשאיר את המידע בערך. קריאה לגיוס עורכים בעלי אג'נדה פוליטית על מנת לשנות את המצב הוא בדיוק הסיבה בגינה הבירוקרטים עשו את מה שעשו, על מנת להגן על ויקיפדיה מהשפעות פוליטיות. אני מקווה באמת ובתמים שהקהילה תמשיך להקיא מתוכה עורכים בעלי אג'נדה פוליטית. שים לב, לא עורכים בעלי דעה פוליטית (אפילו לי יש אחת, למרות ששמעתי תיאוריות הפוכות לגביה מכל מיני עורכים, בהתאם לפעולה כזו או אחרת שביצעתי או דעה כזו או אחרת שהבעתי בדיון), אלא כאלה שמביאים את הדעה שלהם למרחבי ויקיפדיה. תאו הארגמן - שיחה 01:27, 9 ביוני 2024 (IDT)
@ותן טל, אולי הנתון לא נכנס לערך על אחמד טיבי כי הקירבה המשפחתית המדוברת הייתה "קירבה רחוקה מדי"? ולטעון בפסקנות שוויקיפדיה נשלטת ע"י השמאל הרדיקלי, כשהוא כנראה כל כך חדש במיזם שפיספס את החונכות המנדטורית ללפחות שני עורכים שבבירור אינם מהצד הימני של המפה, והחסימות שעדיין לא הוסברו כיאות למספר עורכים לא ימניים...? הוא נחסם בגלל שותפות בהטיית דיונים והצבעות והוא טוען שנחסם בגלל דעותיו? כולם מוזמנים לערוך, אבל תוך שמירה על הכללים, על מקורות טובים ועל האמת. אולי מוטב שמי שלא מבין במה שהוא מדבר עליו פשוט ישתוק ולא יפיץ שקרים ותיאוריות קונספירציה בציבור ויפגע בכולנו? ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 07:19, 9 ביוני 2024 (IDT)
שלומית, כבר כמעט 3,000 צפיות. כדאי שנכיר את זה. תאו הארגמן - שיחה 22:06, 8 ביוני 2024 (IDT)
גארפילד לא קיבל החלטות לבד, כפי שנטען שם. האם ערוץ טוב וזיו מאור מפיצים קונספירציות ופייק ניוז בכוונה או בטעות? והאם באופן קבוע? אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 22:20, 8 ביוני 2024 (IDT)
קלולסיות ברמה של מאסטרפיס, הוא לא אמר דבר אחד נכון, אפילו לא על מה היה הדיון באחמד טיבי.
ברכות לבירוקרט הישן-חדש דוד שי, וברכות לגארפ החות'י. ‏ La Nave🎗 00:17, 9 ביוני 2024 (IDT)
לא הבנו עד כמה הפעולה של הבירוקרטים והצוות שעבד איתם הייתה מוצדקת. ‏ La Nave🎗 00:18, 9 ביוני 2024 (IDT)
לא הקשבתי עד הסוף, כי יש גבול לסובלנות ולעמידה בגועל נפש. בעצם, די היה לי לראות שמשה פייגלין מופיע כמרצה בקורס "סודות איראן" (יהא אשר יהא הקורס הזה) כדי להבין במה ובמי מדובר. המגוחך כאן הוא, שדן דיאמנט מדבר כל הזמן על "שמאל קיצוני" ומתעלם מן הימין הקיצוני, החרד"לי והמתנחלי, שמנסה להשתלט על הוויקיפדיה בכל דרך אפשרית. כמובן, הוא גם לא טרח להסביר, שגארפילד וביקורת חסמו 50 עורכים לאחר שהוכח שהם בובות קש לא מוצהרות. כמובן, לשם כך היה צריך להסביר לנבערים מדעת ויקיפדיה מהן בובות קש). בקיצור, נקעה נפשי מדן דיאמנט ושותפיו.שלומית קדםשיחה 01:09, 9 ביוני 2024 (IDT)
אפילו גארפילד וביקורת לא טענו שכל ה43 עורכים הם בבק"ש, אלא בבק"ש ו"מגוייסים" (ולא פירטו כמה מכל סוג ומי מכל סוג) כך שטענתך כאן מוזרה ולא מדוייקת. ותן טלשיחה 01:16, 9 ביוני 2024 (IDT)
ומכלילה ומקושקשת. איילשיחה 01:27, 9 ביוני 2024 (IDT)
לפי הערך שלנו, ערוץ טוב הוא ערוץ אקטואליה יהודית (זוהי רוח הערך). לפי הכתבה המקושרת מאתר העין השביעית: „כך, באמתלה של ראיונות שבסך הכל מגישים דברים מפי אומרם, מופצים בערוץ "טוב" שקרים על ישראלים שבגדו באחיהם ושיתפו פעולה עם טבח 7 באוקטובר, לצד טענות חסרות שחר על "השמאל הרדיקלי" בארץ שממומן על-ידי קטאר ואיראן, ועל כך שהטבח הוא חלק מ"תוכנית אלוהית" להענשת ישראל על המחאה נגד ההפיכה המשטרית.״ Tzafrirשיחה 09:18, 9 ביוני 2024 (IDT)

לכל אורך הראיון, המראיין והמרואיין התייחסו לוויקיפדיה כאל במה להפצת דעות פוליטיות, שבה יש להיאבק ב"שמאל הקיצוני". ראוי להבהיר שוויקיפדיה היא אנציקלופדיה, שערכים בעלי משמעות פוליטית הם חלק זעיר ממנה, והיא מחויבת לניטרליות. מי שמצטרף לוויקיפדיה רק כדי להטות ערכים פוליטיים איננו רצוי כאן, וטוב עשו הבירוקרטים שטיפלו בבעיה זו. דוד שישיחה 07:16, 9 ביוני 2024 (IDT)

אני עצמי לא חדלה להשתאות מהצצה פנימה למוחם הקודח של קונספירטיבים: סוכנים איראניים. דיפ סטייט. אנשי לטאה. דימויים מהעולמות האנטישמיים של הפרוטוקולים של זקני ציון התעוררו בישראל של המאה ה21 בעיזוז מופרע לחלוטין. יום אחד בע״ה אכתוב על זה ערך. הם נראים כמו אנשים מן היישוב. אבל טריגרים מסויימים עלולים בכל רגע להטיס אותם למחלקה הסגורה בשלוותה. כלניתשיחה 07:54, 9 ביוני 2024 (IDT)
כשנקבעה שיטת ההצבעות ויקיפדיה בעברית הייתה מיזם מכובד, אבל לא נחשבה פלטפורמה ל"השפעה", וכללי ההצבעות והכללים להענקת זכות הצבעה נקבעו בלי לקחת בחשבון את מה שקרה ב(כמעט) עשרים השנה הבאות: ויקיפדיה בעברית גדלה וצמחה, בזכותנו ובזכות ויקיפדים רבים שתרמו ונעלמו. יחד יצרנו כאן משהו שלא מגיע למעלת "יצירת מופת", אבל הרבה יותר קרוב ממה שאי פעם דמיינתי. באופן מפתיע, במקביל לשיפור הבלתי יאומן (לפחות אני לא האמנתי כששמעתי לראשונה על "ויקיפדיה", וגם לא כשצירפתי את כישורי הצנועים למאמץ המשותף שנגיע לרמה אליה הגענו) קרה עוד משהו:הפלטפורמה החלה לצבור משהו שנקרא "השפעה", דבר שהיה בעוכריה: חלק לא מבוטל מהאנשים שמצטרפים היום לא עושים זאת לטובת האנציקלופדיה, אלא ההפך: כדי לרכב על גבה ולנצל את המוניטין שנצבר בזכות עמלם של אחרים לקידום אג'נדות שאין בינן ובין אנציקלופדיה ולא כלום.
אקח כדוגמה אנקדוטלית את דיאמנט שמתראיין בוידאו המבחיל: אותו דיאמנט עצמו התראיין גם בראיון ב"מקור ראשון" שמקושר מסעיף קודם הדף הזה, וציין בין השאר ששם המשתמש שלו הוא משתמש:דןברקת. כשהוא נשאל אם היה רוצה לחזור לוויקיפדיה, תשובתו הייתה ברורה וחדמשמעית: "כן, הייתי רוצה לחזור להשפיע". לא "הייתי רוצה לחזור לתרום", אלא להשפיע.
מי שיעבור על תרומותיו של ברקת יווכח שאכן לא מדובר על מישהו שבא לתרום, ושקוף לחלוטין ששיפור האנציקלופדיה לא עומד בראש מעייניו - העריכות נעשו כמעט בגלוי לצבירת ז"ה ולא לשום צורך אחר. אם היה טיפה יותר אינטליגנטי לא היה חושף את העובדה הזו בראיונות, ולפחות מנסה להעמיד פנים שהוא (היה) כאן כדי לתרום. יש בז'רגון שלנו מילה שתמיד צרמה את אזני (או עיני): הכינוי "משתמש". אפילו הטפתי פעם או פעמיים שזה כינוי בעייתי. אחרי הכל, אנחנו הבנאים שבונים את הבית, מי ש"משתמש" בוויקיפדיה הם הקוראים, ואת הוויקיפדים יש לכנות "עורכים", "תורמים", "ויקיפדים" ולא "משתמשים".
דיאמנט וחבר מרעיו הדגימו לי למי כן מתאים לקרוא "משתמשים" - בדיוק להם, שלא הגיעו לתרום אלא לנצל.
בתחילת ההרצאה הזכרתי את שיטת ההצבעות ותנאי קבלת ז"ה, שנקבעו הרבה לפני שהבנו שיש כאן מה לנצל ויש אנשים שיבואו לנצל. אין לשיטה הזו תקנה: מי שבא לנצל יעשה זאת גם במחיר תרומה ממשית לוויקיפדיה אם נצליח לקבוע הגדרת ז"ה שאכן מוודאת תרומה ממשית. הדרך היחידה להיפטר מהטפילים היא להיפטר מהפתיון אליו הם נמשכים, ולנטרל את ה"השפעה", כלומר את ההצבעות, ולמצוא שיטה טובה יותר להכרעת מחלוקות. זהו, ירדתי מארגז הסבון, עכשיו תורכם. קיפודנחש 08:37, 9 ביוני 2024 (IDT)
לוויקיפדיה העברית יש נכס חשוב והוא אמינות. רוב הציבור לא סבור שאנחנו מוטים חזק לצד פוליטי מסוים, וצריך לשמור על כך. בכל שיטה יש כידוע יתרונות וחסרונות. השיטה היחודית בוויקיפדיה העברית של הצבעות, יוצרת המון בעיות ומהומות, כולל בובות קש ומגויסים. אולי עדיף שנבחר ועדה מאוזנת מבחינה פוליטית... אבל אם ימתחו ביקורת על רוב ההחלטות של הוועדה, אז שוב יהיו מהומות, ומעטים ירצו להיות חברים בוועדה כזו. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 09:11, 9 ביוני 2024 (IDT)
צפיתי בכתבה במלואה, ולא נראה שאפשר לבוא כלפי דן בטענות. הוא הביע את העמדה שלו ותיאר את החוויה בתור עורך ימני. הוא גם לא קורא להטות את ויקיפדיה לאף צד, הוא מבקש שהיא תיהיה מאוזנת. אדרבא, הוא מזמין אנשים לתרום מהמומחיות שלהם לויקיפדיה.
גם האי-דיוקים והקונספירציות הובאו על ידי הכתב, ודן לא התייחס אליהם.
אולי אנחנו אלה שצריכים לעשות חשבון נפש. סך הכל התרשמתי מדן שהוא אדם חביב וחבל שאיבדנו עורך כמותו בגלל פוליטיקה. לכל היותר היה אפשר להרחיק אותו מעריכות בנושאים פוליטים. ‫93.173.102.25020:14, 9 ביוני 2024 (IDT)
קשה לקטלג נושאים פוליטיים בדיוק רב, אבל אכן זו דרך פעולה עדיפה. לגבי 'מאוזנת', כשמישהו בא מפוזיציה של השפעה ויש לו דעה על 'הטיה' לצד אחד שאותה הוא בא 'לאזן' - אנחנו מקבלים עורך פוליטי 'על מלא'. אנציקלופדיה לא צריכה להיות מאוזנת אלא אובייקטיבית. ביקורתשיחה 22:25, 9 ביוני 2024 (IDT)
ועדיין מסתובבים להם עורכים שמזוהים באופן מובהק עם השמאל הרדיקלי שמנסים לחלחל את האג׳נדה שלהם בכל דרך אפשרית. אם אנחנו חוסמים את דן דיאמנט אז צריך לחסום את כל הקיצוניים, משני הצדדים.
אני זוכר את הערך אג'יאו, לכאורה לא קשור לפוליטיקה, אבל עורך.ת מהשמאל הרדיקלי החליט שליהודה ושומרון קוראים "השטחים הכבושים", בניגוד להחלטה שהתקבלה בעבר. מדוע העורך.ת הזאת ועוד רבים אחרים לא נחסמו? ‫2A02:14F:17D:17F6:C1A0:B4AE:9D82:376922:50, 9 ביוני 2024 (IDT)
איפה בערך אג'יאו וזכרים השטחים הכבושים או, לחילופין, יהודה ושומרון? קראתי את הערך המזעזע והמקומם הזה, והאזכור היחיד שיש בו בפסקת "ישראל" הוא למעבר כרם שלום. לבוא כאנונימי ולהטיח האשמות בלתי מבוססות זה חלק ממה שפוגע כיום בשלמותה ואמינותה של הוויקיפדיה.שלומית קדםשיחה 10:37, 17 ביוני 2024 (IDT)
נכון לכרגע, הביטוי לא מופיע. אם תסתכלי בהיסטוריית הגרסאות, תראי שהביטוי הוזכר. ארז האורזשיחה 🎗 11:45, 17 ביוני 2024 (IDT)

ראיתי אתמול סרט, שהזכיר לי את הפרשה העגומה הזאת מלפני שנים רבות. ילדה בת ארבע נלקחת מאמה, אלכוהוליסטית ונרקומנית, תחילה בכוונה לאלץ את האם להחזיר לחוטפים סכום כסף גדול שגנבה. במהלך החזרת הילדה, משתבשת התוכנית, נורות יריות ושוטר ותיק, שאיבד את בתו במעשה םלילי, מנצל את ההזדמנות, מביים את טביעת הילדה ומבריח אותה אל ביתו. כל הנוגעים בדבר משוכנעים שהילדה מתה, עד שזוג בלשים צעירים מגיעים אל בית השוטר ומגלים שם את הילדה, בריאה ושלמה, מאושרת בביתה הנוכחי. הבלש הצעיר, נוצרי מאמין ומוסרני, רואה חובה לעצמו להתקשר למשטרה, על אף תחינות חברתו ושותפתו והפצרות השוטר הוותיק. המשטרה מגיעה, השוטר נעצר והילדה מוחזרת לאמה, שלא שינתה דבר באורח חייה חסר האחריות ונטול הבגרות, על אף הבטחות נרגשות כשהילדה נחטפה. הסרט מסתיים כשהבלש הצעיר בא לבקר את הילדה ומוצא את האם מתכוננת להסתלק לערב של בילוי עם חבר חדש. הוא נשאר עם הילדה, כדי שלא תישאר לבדה, ואולי הוגה בתוצאות המעשה הפזיז והצדקני שלו. אם גורלה של קרולין ברונה מלמד משהו, הרי שהמעשה הצדקני עלה לילדה בסיכוי לחיים טובים, יציבים ומאושרים. אבל הרי זכות ההורה הביולוגי חזקה מכל, לא? שלומית קדםשיחה 10:18, 9 ביוני 2024 (IDT)

אני לא מכיר את הסרט, אבל ברור שהשוטר שלקח אליו ילדה הביתה עבר על כל חוק ונורמה מוסרית אפשרית. לא אהבתי את השיפוטיות שלך כלפי האמא. יש לה זכות להכיר גברים ולבלות איתם, זה לא אומר שהיא מזניחה את הילדה. אם יש חשש להתעללות אז מערבים את שירותי הרווחה ולא את המשטרה. וגם אם האם אלכוהוליסטית ונרקומנית, יכול להיות שהיא דואגת לילדה למזון, לבוש, ושולחת אותה למסגרת חינוכית טובה.
האם זכות ההורה הביולוגי חזקה מכל? ממש לא, ולמרבה הצער יש מקרים רבים שבהם ילד נלקח מהוריו שאינם כשירים לגדלו. השיקול העיקרי הוא טובת הילד. יש הורים לא מושלמים שדואגים במידה מספקת לטובת הילד, וגם במקרה של קרולין ברונה נראה שעל אף שהוחזרה להוריה בשכונת עוני היא הצליחה להפוך לאישה עצמאית וחיובית. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:45, 9 ביוני 2024 (IDT)
שירותי הרווחה לא תמיד מספקים ולעיתים רבות הם ביקורתיים לשווא, סתם אגב.
משפחתי גידלה שני נערים, אחד בעקבות הרווחה (הורים לא כשירים) והשני בעקבות המשטרה (נער לא כשיר), בשניהם טובת הילד הייתה העיקר... איילשיחה 13:04, 9 ביוני 2024 (IDT)
ילדים שנלקחים על ידי שירותי הרווחה מגיעים לרוב למשפחות אומנה. אולי יש כאלה שמתמזל מזלם להגיע למשפחת אומנה טובה והגונה, אבל בדרך כלל נתקלים במקרים של הזנחה, התעללות ואדישות, ובגיל 18 הילד נזרק לרחוב לדאוג לעצמו - בדרך כלל ישר לזרועות כנופיית פשע, זנות, פורנו וסמים. אם קראת את הערך של קרולין ברונה, היא ברחה מהבית (שבו הייתה רק אם לא כשירה - האב נטש הרבה קודם) בגיל 13, נכנסה להריון וילדה בגיל 14, נכנסה שוב להריון, מגבר אחר, וילדה בגיל 16. שני האבות נטשו אותה ושני הילדים נלקחו ממנה בגלל אי-כשירות. לזה אתה קורא אישה עצמאית וחיובית? כל ילדותה ונעוריה נגזלו ממנה בגלל הגישה הצדקנית שאומרת, שאם ביולוגית עדיפה תמיד ובכל מצב על הורים מאמצים. מצטערת אם אינך אוהב את השיפוטיות שלי, אבל לי חשובים מעל לכל הילדים וטובתם. אם הילדה נמצאת כבר בבית טוב ודואג, למה לשלוף אותה משם ולחכות ששירותי הרווחה יגיעו להציל אותה? שלומית קדםשיחה 20:55, 11 ביוני 2024 (IDT)

סקר בקרב צעירים בבריטניה: 54% נגד זכות הקיום של ישראל

[עריכת קוד מקור]

בסקר בקרב צעירים בבריטניה [1] ענו 54% כי הם מתנגדים לזכות הקיום של ישראל.

עוד בסקר: מי אשם במלחמה בעזה? 50% חושבים שישראל, 25% חמאס, 19% שניהם במידה שווה.

לדעתי האישית מדובר במדגם לא מייצג ובשאלות מגמתיות, ולכן לא צריך להתייחס יותר מדי לתוצאות הסקר. אבל כן צריך להקדיש לו תשומת לב, כי על אף הפגמים שבו, הוא מתאר מגמות בחברה הבריטית. אולי לא 54% מתנגדים לזכות הקיום של ישראל, אבל גם 30% או 40% זה לא מעט, ונראה שהמספרים האלה במגמת עלייה. -- ‏גבי(שיחה | תרומות) 12:50, 9 ביוני 2024 (IDT)

צריכים שם עוד כמה דאגלס מארי... איילשיחה 12:52, 9 ביוני 2024 (IDT)
צריך הסברה ישראלית משמעותית. זה יכול לשפר קצת את המצב. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 15:19, 9 ביוני 2024 (IDT)
הבעיה בגישת ההסברה היא ההנחה שלאנשים יש מלכתחילה גישה אובייקטיבית לנושא, ולכן כל שנדרש לעשות הוא להציג את האמת והם ישתכנעו. ובכן, בבריטניה ישראל נתונה להצגה שלילית מתמשכת, על ידי כלי תקשורת מרכזיים הנתפסים כאמינים בעיניי הציבור, בהם ה–BBC. האוכלוסייה הערבית והמוסלמית ההולכת וגדלה שם זוכה לשטיפת מוח מסודרת אף יותר, הודות לרשתות בין-לאומיות כמו אל-ג'זירה. כשהגורם שמנסה ״להסביר״ את הצד הישראלי נתפס מלכתחילה כבלתי לגיטימי, שקרן, שטני ומפלצתי, היכולת להשפיע על דעת הקהל קלושה עד לא קיימת, ולכן לא כל כך משנה על מי נטיל את המשימה.
דעתי היתה ונשארה שהמסבירים הכי טובים שלנו הם הטרוריסטים הערבים עצמם ותומכיהם הנלהבים. ככל שהם מזיקים יותר במדינות המערב, כך היחס כלפיהם נעשה שלילי יותר, ויש יותר אנשים שמבינים בפני מה אנחנו עומדים ומזדהים איתנו. עד לעימות הבלתי נמנע. ‏Virant‏ (שיחה) 15:33, 9 ביוני 2024 (IDT)
יש שתי בעיות עיקריות: בעיה אחת היא חוסר מקצועיות של מי שאחראים על הנושא מהצד הישראלי, בין השאר בגלל חולשה מתמשכת של משרד החוץ. אולי אנחנו צריכים עוד כמה דגלאס מארי, אבל אנחנו צריכים כמה אלי כהן וישראל כ"ץ, וגם תחלופה יותר נמוכה בתפקיד ובלי משרדים אחרים שמשתלטים על חלק מתפקידיו.
ואז מגיעים לבעיה השנייה, שהיא המדיניות עצמה. Tzafrirשיחה 20:22, 9 ביוני 2024 (IDT)
האתר הזה לא אובייקטיבי. לא הייתי מייחס חשיבות לסקר הזה. גילגמש שיחה 20:28, 9 ביוני 2024 (IDT)
כמה מהעונים בסקר הם מהגרים/מסתננים מוסלמים ו/או ממדינות ערב? הם יהיו כמעט תמיד אוטומטית נגדנו וגדלים דמוגרפית. יכול להיות שהסקר הוא תוצאה של זה: גידול במספר הצעירים המוסלמים/ערבים בבריטניה. – ד"ר MathKnight (שיחה) 20:53, 9 ביוני 2024 (IDT)
זה סקר בקרב אלף איש. זה מגוחך ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 21:02, 9 ביוני 2024 (IDT)
אין בעיה עם מדגם של אלף, הבעיה היא עם ההטיה של האתר שבוויקיאנגלית נכתב שהוא שופר של האחים המוסלמים. SigTifשיחה 22:32, 9 ביוני 2024 (IDT)
אם לישראל אין זכות קיום אז ברור שהיא אשמה, הרי היא גנבה לפלסטינים המסכנים את האדמות. לכן מעשי טבח ואונס הם בסך הכל אקט לגיטימי של תנועת שחרור. ההסברה שלנו מתמקדת בוויכוח מול אלה שאבודים מזמן. בר 👻 שיחה 22:55, 9 ביוני 2024 (IDT)
אוי נו. ממתי סקרים שווים משהו? אתן רמז: הם לא. PRIDE! - שיחה 09:38, 11 ביוני 2024 (IDT)

האמינות של אתר אישים

[עריכת קוד מקור]

שלום, אני בכוונה כותב פה כי אני לא רוצה לעשות מזה משהו רשמי לפני שאני בודק תחושות בטן, אבל אשמח לדעתכם על האמינות של אתר אישים (למי שלא מכיר, סוג של IMDb ישראלי). מנסיוני האנקדוטלי אך ארוך השנים לא מצאתי שם טעויות, למעט כמה מקרים של שתי רשומות לאותו אדם (תחת שמות שונים, כמו מרדכי-מוטי או שם אחרי נישואים) וכד', וגם דברים כמו תאריכי לידה, קשרי משפחה, מקום לימודים, צבא וכו' מדוייקים שם ממה שראיתי וזה יכול להערכתי להיחשב כמקור אמין. יש למישהו חוויה דומה או שונה? ‏DGtal‏ - שיחה 15:34, 10 ביוני 2024 (IDT)

להתרשמותי, האתר אמין, ולא נתקלתי בטענות אודות אמינות האתר, אם כי מטבע הדברים קורה שיש אי דיוקים. תבנית:אישים מופיעה ביותר מ-4,400 דפים. אגסי - שיחההאם הצלבתם מידע2? 18:47, 11 ביוני 2024 (IDT)
הוא מופיע כקישור חיצוני שמספק פרטים נוספים. אבל האם יש מקום שבו הוא מופיע כמקור למידע? Tzafrirשיחה 10:22, 12 ביוני 2024 (IDT)
כן, יש מקרים מעטים כאלה (למשל לתאריכי לידה). אני בכלל לא בטוח שלא מוצדק להוסיף יותר כאלה ולכן אני שואל. ‏DGtal‏ - שיחה 09:51, 13 ביוני 2024 (IDT)
להבנתי, אישים הוא כמו imdb בכך ש"כל אחד" יכול לעדכן ולהוסיף מידע. לכן, כמו imdb, אפשר להשתמש בו כמקור למעט במקרים בהם קיים מקור אחר טוב יותר. Mod - שיחה 10:33, 13 ביוני 2024 (IDT)
כבר שנים שאין לכל מי שרוצה יכולת לערוך באישים (אגב, גם ב-IMDb העריכה פתוחה אבל יש צוות מקצועי ואישית פסלו לו לא מעט הוספות ותיקונים) והאתר מבוסס על קבוצת עורכים קטנה. ‏DGtal‏ - שיחה 12:32, 13 ביוני 2024 (IDT)
אם כך, אפילו יותר טוב. Mod - שיחה 13:26, 13 ביוני 2024 (IDT)

מכירים את זה

[עריכת קוד מקור]
כיף אגרוף בין החטוף אלמוג מאיר ג'אן ללוחם הימ"מ בעת מבצע החילוץ
חילוץ החטופים על ידי הימ"מ והיחידה המבצעית של שירות הביטחון הכללי.

מכירים את זה כשאתם מסתננים לאור יום לקן טרור שורץ מחבלים, הודפים אש כבדה, שולפים משם חטופים בשלום, ותוך שהאנדרלמוסיה חוגגת מוצאים זמן לתת "כיף אגרוף" ולהרגיע אותם? אלוהים, נטפליקס באמת צריכה לעשות מנוי לישראל. בר 👻 שיחה 23:07, 10 ביוני 2024 (IDT)

העיניים שלי דומעות שוב ושוב כל פעם שאני רואה את הסרטון הזה זר פרחים בשבילך בברכה, משה כוכבישיחה 02:27, 11 ביוני 2024 (IDT)
אתמול העלתי את הסרטון המלא לויקישיתוף: קובץ:YAMAM-Operation-Arnon-2024-06-08.webm. אכן סרטון מרגש ומצמרר. – ד"ר MathKnight (שיחה) 12:30, 11 ביוני 2024 (IDT)

בהמשך להרצאתו של זיו קורן בכנס

[עריכת קוד מקור]

למי שלא היה בכנס, אחת הטענות של זיו הייתה שהנטיה שלנו לא לפרסם צילומי גופות, מעבר לכך שפגעה בהסברה הישראלית, מתבססת על הנחות שגויות לגבי ההשפעה של זה, שהרי הפלסטינים מפרסמים צילומי גופות בלי סוף. השאלה שלי היא כזו: מה בעצם מדיניות ויקימדיה ומה המדיניות שלנו בנושא? האם אני יכול להעלות לויקישיתוף תמונה של גופות שוכבות בשלוליות דם, תיעוד של טבח? האם זה יעבור בשלום בויקישיתוף? האם התמונה תוצג (גם כתמונה מוסתרת) בויקיפדיה העברית? עמית - שיחה 14:54, 11 ביוני 2024 (IDT)

לדעתי מותר (בעצמי ראיתי (לצרי) תמונות של קורבנות פיגוע בויקישיתוף. כאשר מטמיעים את התמונות בויקיפדיה, רצוי להסתיר. ראה גם התקוממות ווצ'אנג, טבח ננקינג ועוד ס.ג'יבלי - שיחה - הצטרפו למיזם סין 15:20, 11 ביוני 2024 (IDT)
בוויקישיתוף יש תיעוד של תוצאות הטבח בפסטיבל נובה, שתועד על ידי סא"ל במיל' ארן מסס קובץ:(Explicit Violent Content) Footage of bodycam of Israeli elite unit clearing the Nova music festival area on 7th October.webm (קישור קשה לצפייה‏ - צילומי גופות). ‏HiyoriXשיחה • חציל-צילון • 15:48, 11 ביוני 2024 (IDT)
לא ידוע לי על איסור כזה, אך אני חושב שצריך להיות איסור כזה. הגופות של אנשינו אינן כלי הסברה. ממילא זו מלחמה אבודה מראש. בר 👻 שיחה 11:10, 13 ביוני 2024 (IDT)
עדיין רודפות אותי תמונות מהשבעה באוקטובר. אני אודה לך מאד אם לא תעלה תמונות כאלו, או אם תעלה אותן, תדאג שתהיינה מוסתרות. ואני מקווה שכמנטרת לא איחשף לעמוד כזה (כי אני בודקת שהתמונות סבירות לערך). תודה, ‏Pixie.ca‏ • שיחה 🎗 05:13, 14 ביוני 2024 (IDT)

איילשיחה 16:07, 11 ביוני 2024 (IDT)

חג שמח לכולם! ושנזכה לבשורות טובות! עידו כהן 🎗️ דברו איתי 🎗️ ה' בסיוון ה'תשפ"ד 🎗️ 16:09, 11 ביוני 2024 (IDT)
ארבעה הרוגים רק אתמול. כמעט אלף וחמש מאות הרוגים מתחילת המלחמה. 120 חטופים מוחזקים בשבי כבר שמונה חודשים. החג הזה ממש לא שמח בשום אופן. לנסות לטעון שהוא שמח זה פוגעני. 147.236.231.119 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
הוא שמח והוא יהיה שמח כי העם הזה ימשיך לחיות, את התורה האלוקית קיבלנו היום לפני למעלה מ-3000 שנה ואנו עדיין אוחזים בה, וכשמוציאים אותה מההיכל נצביע עליה ונגיד:זאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי ה' ביד משה אשרי העם שככה לו, אשרי העם היחיד שחוגג את ספר החוקים האלוקי האמיתי והיחיד, אשרי העם היהודי. חג שמח לכולם 🌾🌾🌾🇮🇱🇮🇱🇮🇱 מר נוסטלגיה🥇 18:09, 11 ביוני 2024 (IDT).
בס״ד חג שמח לקהילת ויקיפדיה הנהדרת, מקווה להמשיך לתרום כאן. ליאתשיחה • (מישהי שאיכפת לה) 18:11, 11 ביוני 2024 (IDT)
אז אולי החג הזה שמח ליהודים מאמינים. לדוברי עברית רבים שאינם מאמינים בקדושת התורה - הברכה הזו היא אצבע בעין. 147.236.231.119 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

דבר בשם עצמך, הם מתו כדי שנשמח כדי שנחיה וזה מה שהעם היהודי יעשה מר נוסטלגיה🥇 19:10, 11 ביוני 2024 (IDT).

חג שמח גם לעינך השניה. עוזי ו.שיחה 18:40, 11 ביוני 2024 (IDT)
ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד
בשבילי החג הזה היה ונשאר חג הביכורים, וכיום, כששדות ומטעים עולים באש וחקלאים מחרפים את נפשם בקטיף פירות כדי שלא יירקבו, וקיבוצים שחגגו בהבאת ביכורים, בשירים ובריקודי-עם מפונים מבתיהם ומצטופפים בבתי מלון - לא, החג הזה איננו שמח.שלומית קדםשיחה 20:27, 11 ביוני 2024 (IDT)
המילים "חג שמח" הן ברכה, לא קביעת עובדה. לברכה זו חשיבות יתרה דווקא בתקופה שאין בה שמחה רבה. חג שמח לכל עם ישראל ושנזכה לבשורות טובות! דוד שישיחה 06:55, 12 ביוני 2024 (IDT)
ובאיזה תקופה הייתה שמחה רבה לעם היהודי? 2A02:3038:613:4AFE:856A:1C5E:6BA6:E92B (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)
לא חסרות תקופות כאלה, הנה אחדות ממאה השנים האחרונות: הניצחון על גרמניה הנאצית, הקמת מדינת ישראל, הניצחון במלחמת ששת הימים. כל שמחה כזו הייתה מלווה בצער על החללים, ועדיין הייתה גם שמחה, בלבבות וברחובות. דוד שישיחה 07:30, 12 ביוני 2024 (IDT)
פעם כולם הבינו שברכת חג שמח היא איחול ולא הזמנה לדיבייט. עוזי ו.שיחה 00:14, 13 ביוני 2024 (IDT)
מזדהה עם דברי דוד שי ועוזי ו.. חבל שהבינה הזאת לא שכנה בקודקודם של רבים וטובים, עת העז חנן פורת לאחל "פורים שמח" בסמיכות לאירוע דמים קשה. דגש - שיחה 00:23, 13 ביוני 2024 (IDT)

יש דברים בחיים שהם מעל הזמן של כאן ועכשיו. כמו למשל חתונה. אין מן הנמנע שאדם שאיבד את היקרים לו וכך גם כל חתן וכלה אחרים, לא ידחו את חתונתם עד שהכאב והצער יתפוגגו. אלא אדרבה יקיימו את החתונה. ביום החתונה אפשר לאחל מזל טוב כי המזל טוב לא עוסק בהרגשה אישית אלא ביחס לנצח. כמובן שאם אדם כאוב לא מסוגל לחייך או לומר מילת ברכה בזמנים שכאלה אנו נוכל להבינו שזה גדול ממנו כעת. אך אין זה אומר שהוא יכול לצפות מהזולת לנהוג כן. מאחר וזמנים כאלה מעטים וקצרים הם לא חסר זמן לחזור ליגון לאבל ולכל תהליך אבילות אך מאחר ואין זה בריא ליפול באופן קבוע למרה שחורה רצוי לייחד גם לצער העמוק את הזמן שלו ולא לתת לו להשתלט על חיוניות החיים. האסון שעברנו באחרונה ושעודנו מדמם איננו רק אסון פרטי הוא גם אסון לאומי ויש להניח שחרצובות היגון והאבל ייפתחו במאד בימי בין המצרים וגם אז הן יבואו בהדרגתיות כי אי אפשר להכיל כזה צער בבת אחת. ואת הצער הזה אנו נזכור כל שנה! אבל לא כל השנה. ובאשר לאירועים הנוכחיים כאמור יש זמן כל השבוע וגם אחר כך, לכך ולצערינו זו רק ההתחלה. מי-נהרשיחה 00:57, 13 ביוני 2024 (IDT)