רצח טלי חטואל ובנותיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף טלי חתואל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רצח טלי חטואל ובנותיה
תאריך 2 במאי 2004 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום גוש קטיף עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°22′41″N 34°21′27″E / 31.37803611°N 34.35756111°E / 31.37803611; 34.35756111
סוג רצח עריכת הנתון בוויקינתונים
הרוגים אמא בהריון בחודש השמיני וארבע בנותיה
פצועים 2 חיילי צה"ל ואזרח ישראלי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
טלי ובנות משפחת חטואל שנרצחו

רצח טלי חטואל ובנותיה היה פיגוע ירי שבו נרצחו בציר כיסופים בנות משפחת חטואל על ידי מחבלים פלסטינים ב-2 במאי 2004, י"א באייר ה'תשס"ד. חטואל, ישראלית תושבת גוש קטיף, שהייתה בחודש השמיני להריונה, נרצחה יחד עם ארבע בנותיה: הילה (11), הדר (9), רוני (7) ומירב (2). לאחר הירי הראשוני על הרכב שבו נסעה חטואל עם בנותיה, התקרבו אליו המחבלים וירו על יושביו מטווח קצר, כשהם מוודאים את הריגתן. האירוע, שסווג על ידי ארגון אמנסטי אינטרנשיונל כפשע נגד האנושות, זעזע את דעת הקהל הישראלית. ממשפחת חטואל נותר רק הבעל, דוד חטואל, מנהל בית ספר ששהה באותה עת באשקלון.

הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד וטלי חטואל התגוררו במושב קטיף. טלי הייתה עובדת סוציאלית ודוד מנהל בית ספר יסודי באשקלון. הרצח אירע ב-2 במאי 2004 כאשר טלי נסעה יחד עם ארבע בנותיה מקטיף לאשקלון, על מנת לבקר אצל בעלה ולהפגין נגד תוכנית ההתנתקות במשאל מתפקדי הליכוד שנערך באותו יום. ב'ציר כיסופים' שבו נסעה, תחת חסותם של בנייני מגורים סמוכים בחאן יוניס, פתחו שני מחבלים פלסטינים: איבראהים חמאד, פעיל "גדודי אל-קודס" של הג'יהאד האסלאמי, ופייסל אבו מג'רע, פעיל ב"ועדות ההתנגדות העממית" של הפת"ח, באש על מכוניתה ואילצו אותה לרדת לשולי הכביש. חטואל נפצעה קשה בהתקפה הראשונה. המחבלים, שהיו חמושים ברובי קלצ'ניקוב, התקרבו למכונית ומטווח אפס ירו צרורות בטלי חטואל ובנותיה עד שכולן מתו[1].

כוחות צה"ל, לוחמי חטיבת גבעתי, חיילים מגדוד שריון 9, הוזנקו לשטח והצליחו להרוג את המחבלים. במהלך חילופי האש נפצעו שני חיילים ואזרח. הג'יהאד האסלאמי וועדות ההתנגדות העממיות נטלו אחריות על הרצח, שבוצע בהוראת מוחמד שייח' חליל מהג'יהאד האיסלאמי. מפקד גדודי חללי אל-אקצה בעזה הכריז כי הפיגוע הוא תגובה ראשונית ל"חיסולם" של השייח' יאסין ושל עבד אל-עזיז א-רנתיסי, שחוסלו בחודשיים שקדמו לפיגוע, וכן ל"מעשי הטבח בבית להיא ובכל השטחים". החמאס הבהיר כי אנשיו אינם מעורבים בפעולה.

הפיגוע בוצע ביום שבו הצביעו חברי הליכוד על תוכנית ההתנתקות. במערכת הביטחון חששו כי ארגוני הטרור יערכו פיגועים ביום זה על מנת להשפיע על תוצאות הבחירות. אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל הגיב בהקלטה ששודרה בערוצי הרדיו, כי הפלסטינים מנסים למנוע את תוכנית ההתנתקות באמצעות הפיגוע, מכיוון שהיא קשה וחמורה להם, ולכן על אף הפשע האכזרי הוא ימשיך להילחם על מימוש ההבדלות מעזה[2].

לאחר הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוד חטואל באירוע המרכזי של ארגון זוכרים בליל יום הזיכרון מדבר על טלי והבנות

שבוע אחרי הרצח, ב-9 במאי, ירו שני מחבלים פלסטינים שהיו לבושים בבגדי נשים אל עבר תהלוכת האזכרה לחטואל, שצעדה במקום הרצח. הירי לא גרם לנפגעים. כוחות צה"ל שאבטחו את האירוע השיבו אש והרגו את המחבלים.

במחאה כנגד תוכנית ההתנתקות ניצב דוד חטואל בראש השרשרת האנושית מהכותל המערבי למעבר ארז. ביום פינוי היישוב קטיף הוצבו ליד ביתו של חטואל חמישה כיסאות ריקים שעליהם סרטים כתומים ושמותיהם של טלי וארבע בנותיהם.

ב-25 בספטמבר 2005, במסגרת מבצע גשם ראשון, ביצע צה"ל סיכול ממוקד במוחמד שייח' חליל באמצעות טיל שנורה ממסוק קרב. חליל, מבכירי הג'יהאד האסלאמי, היה האיש שתכנן את הרצח ושורה של פיגועים נוספים (הוא היה אחראי לרצח של 15 ישראלים). ב-9 ביוני 2006 הורה אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, על ביצוע תקיפה אווירית של מבנה (ליד ההתנחלות לשעבר שליו) ששימש לאימוני מחבלי ועדות ההתנגדות העממית. כלי טיס של חיל האוויר ביצע את התקיפה ובמהלכה נהרגו ארבעה מחבלים, בהם גם ג'מאל אבו סמהדאנה, מפקד ועדות ההתנגדות העממית שהיה האחראי לרצח מטעמם, אשר בא לצפות באימוני המחבלים[3]. ב-6 ביוני 2007 עצרו כוחות הביטחון את ג'יהאד אבו דהאר, תושב קרארה שהתגורר קרוב מאוד ל"ציר כיסופים". הוא סייע לרוצחים של משפחת חטואל, באמצעות מודיעין, הסתרת נשק והכנות לפיגוע.

ב-16 ביוני 2004 העניקה אוניברסיטת בן-גוריון לטלי חטואל תעודת מוסמך (תואר שני) באמנות ועבודה סוציאלית. בעלה, דוד חטואל, קיבל את התואר בשמה. ב-2004 הקים דוד חטואל עם קבוצת חברים את עמותת 'טלי ביד רמ"ה' לזכר טלי ובנותיה, המסייעת בידי אנשים הזקוקים לטיפולי הפריה[4].

באייר תשס"ה, שנה לאחר הרצח, יצא לאור בהוצאת המכון התורני אור עציון הספר "טל לישראל - אסופת מאמרים בעניין חינוך הבת" לזכרן של בנות משפחת חטואל. הספר כולל עשרות מאמרים בהלכה, מחשבה, חינוך וצניעות. בין הכותבים בספר הרבנים הראשיים לישראל, רבנים ואנשי ונשות חינוך. בשנת תשס"ו - 2006 נקבע יום הירצחן של טלי ובנותיה על ידי "ועד מתיישבי גוש קטיף" כיום של לימוד ובירור במערכות החינוך השונות. אמהּ של טלי חטואל, שוש מלכה, כתבה ספר ילדים בשם "רוני בונבוני" לזכר נכדתה רוני.

כשנה וחצי לאחר הרצח, בדצמבר 2005 התחתן דוד חטואל בשנית ובהמשך נולדו לו שישה ילדים[5]. חטואל הוא מנהל מחוז הדרום של החינוך הממלכתי-דתי.

הריסת המבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני רצח בנות משפחת חטואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעל שנתיים לפני רצח בנות משפחת חטואל, ב-18 בפברואר 2002 לפנות ערב, ירה מחבל על רכב על ציר כיסופים ורצח את אהובה אמרגי, תושבת גני טל. כח של צה"ל שהגיע למקום ניהל קרב עם המחבל ושני חיילים נהרגו[6]. לאחר הפיגוע הרס צה"ל שני מבנים בפאתי חאן יוניס לאורך ציר כיסופים שלא שימשו למגורים, והודיע לדיירי כ-20 מבני מגורים באזור שבתיהם מיועדים להריסה ועליהם לפנות בתיהם[7]. תושבי הבתים הגישו יחד עם חבר הכנסת מוחמד ברכה שתי עתירות לבג"ץ נגד הריסת הבתים, יחד עם בקשה לצו ביניים עד בירור העתירה. השופטת דורית ביניש הוציאה צו ביניים המורה שלא להרוס את המבנים, עד לדיון בעתירה[8][9].

באתר ynet הובאו בהקשר זה דברים מפי "גורם בפיקוד הדרום": "ההודעה על פינוי הבתים הועברה באופן כללי לפלסטינים המתגוררים באזור הפיגוע, מכיוון שפיקוד דרום כלל לא החליט אלו בתים יהרסו. כעת מתנהל על כך דיון בפיקוד ועדיין לא הוחלט אלו בתים מהווים סיכון ומהו הצורך המבצעי המדויק בהריסת הבתים". עוד הוסיף הגורם: "בכל מקרה לא תבוצע הריסה נוספת עד להחלטה של בג"ץ וגם ללא העתירה לבג"ץ היה הפיקוד מתייעץ עם גורמים משפטיים לפני הפעולה". עוד נטען שבפיקוד הדרום נזהרו מהריסת בתים בעקבות ביקורת בינלאומית על הריסת שכונה ברפיח זמן מה קודם לכן[7]. לאחר יומיים הצהירה המדינה שחזרה בה מכוונתה להרוס מיידית את הבתים, והודיעה כי אם תתכנן בעתיד להרוס מבנה, דייריו יקבלו הודעה מראש, אלא אם הודעה כזאת אינה אפשרית בשל צורך מבצעי מיידי, סיכון חיי חיילים או סיכול פעולה מבצעית. בעקבות זאת משכו העותרים את העתירות[10].

במאי 2002 נערך דיון בלשכת היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, על הריסת הבתים. בסיכומו נכתב: "הריסת שני הבתים המצויים בקרבת הגשר מתוארת על ידי אלוף הפיקוד כעניין של פיקוח נפש... לפחות בית אחד מאוכלס באזרחים אשר אין מידע הקושר אותם לפיגועים או למתן אפשרות לביצוע פיגוע... ההריסה צריכה להיות כפופה למתן פיצויים. יש להביא את הנושא לידיעת שר הביטחון והרמטכ"ל, כדי שייתנו דעתם לכך"[11]. בסופו של דבר לא נהרסו מבנים בציר כיסופים עד לאחר רצח בנות משפחת חטואל.

לאחר רצח בנות משפחת חטואל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר רצח בנות משפחת חטואל, אמר הרמטכ"ל משה יעלון: "יש פה בפרוזדור כיסופים בתים קרובים לציר שאנחנו מטעמי ביטחון שקלנו וגם רצינו להזיז אותם ולפצות את התושבים. אולם הדבר לא אושר לנו במערכת המשפטית"[12]. בראיון לקול ישראל בעקבות הפיגוע אמר אלוף פיקוד הדרום דן הראל כי "למרות שבג"ץ הורה שלא להרוס מבנים בקטע כביש זה", אם יתברר שהפיגוע בוצע בחסות בתים פלסטינים - צה"ל יהרוס אותם[13]. ראש המועצה האזורית חוף עזה אבנר שמעוני התבטא כי "בג"ץ שלא נתן אישור לצה"ל להרוס את הבתים סמוך לציר שבחסותו יוצאים המחבלים - ידיו לא תהיינה נקיות"[14][15].

מיד אחרי הרצח הרס צה"ל 6 מבנים מדרום לציר כיסופים, מהמקום ממנו יצאו המחבלים. בנוסף נהרס מבנה ללא גג ומחסן מצפון לציר, מכיוונם נורו יריות על עמדה של צה"ל. נציג המדינה הצהיר בדיון בבג"ץ שאין כוונה להרוס עוד מבנים בעקבות הפיגוע ושהמבנים לא נהרסו לצורך הרתעה או ענישה אלא "לאחר שהתקבל מידע חסוי שהצביע על סיכון לפיגוע נוסף במקום, בטווח הזמן המיידי"[16]. שבוע לאחר הרצח, במהלך אזכרה שנערכה במקום הרצח בנוכחות מאות מתיישבים, פתחו מחבלים באש מתוך מבנים סמוכים לציר על באי האזכרה. במהלך הקרב הרס צה"ל עוד 7 מבנים לאחר שיושביהם הוזהרו ופונו מהם. שופטי בג"ץ דחו את הטענה שההריסה בוצעה בניגוד להצהרה שניתנה שבוע קודם לכן, וקיבלו את טענת המדינה שהמבנים נהרסו תוך כדי פעילות מבצעית[17][18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בן כספית, האזרח זכאי, מעריב, ‏ 03.06.2005, כפי שהועלה באתר פרש.
  2. ^ כתבי ynet, שרון מגיב: "המחבלים יעשו הכל נגד ההתנתקות", באתר ynet, 2 במאי 2004
  3. ^ אמיר אורן, צה"ל כנראה לא ידע שסמהדנה שהה במחנה שהופצץ ברצועה, הארץ, ‏ 11.06.2006,
    "אלוף פיקוד הדרום, יואב גלנט, אמר שלשום כי ג'מאל אבו סמהדנה, מפקד הוועדות שנהרג בהפצצה יחד עם שלושה מפעילי ארגונו, בא לבסיס כדי לצפות בחוליה המתרגלת את החדירה לארץ. מקורות צבאיים בישראל סירבו לומר אם היה ידוע לצה"ל מראש על נוכחותו של אבו סמהדנה במקום. ככל הנראה, עובדה זו לא הייתה ידועה מבעוד מועד והדיווח על מותו הפתיע את צה"ל.".
  4. ^ טלי ביד רמ"ה עמותה שעוזרת לנזקקים לטיפולי פוריות לזכר טלי וארבע בנותיה
  5. ^ עדו בן פורת, דוד חטואל סוגר מעגל, באתר ערוץ 7, 30 ביולי 2015
  6. ^ נמשכת ההסלמה: 3 הרוגים ברצועה - והרוג נוסף בי-ם, באתר ynet, 19 בפברואר 2002
  7. ^ 7.0 7.1 בג"ץ הורה לצה"ל להקפיא את הרס הבתים ברצועה, באתר ynet, 19 בפברואר 2002
  8. ^ בג"ץ 1556/02 אחמד סעיד עבד רבו הדאף נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב-19 בפברואר 2002
  9. ^ משה ריינפלד, בג"ץ עיכב הריסת 20 בתי פלשתינאים בכביש כיסופים, באתר הארץ, 18 בפברואר 2002, שימו לב שתאריך הידיעה שגוי. תאריך נכון נמצא ב: בג"ץ עיכב הריסת בתים בכביש כיסופים, באתר הארץ, 19 בפברואר 2002
  10. ^ בג"ץ 1556/02 אחמד סעיד עבד רבו הדאף נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב-21 בפברואר 2002
  11. ^ יותם ברגרפסיקת בג"ץ שהשר אוחנה רמז שהובילה לרצח משפחת חטואל מעולם לא ניתנה, באתר הארץ, 13 ביוני 2019. שימו לב שבכתבה זאת מתייחסים לעתירה שהוגשה במארס 2002 וטופלה על ידי אילה פרוקצ'יה. עתירה זאת היא בג"ץ 2353/02 חסן מגיד' גומעה חמד נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב-17 במרץ 2002, אולם ספק אם היא מתייחסת למבנים בציר כיסופים.
  12. ^ בג"צ מנע חישוף מחסה המחבלים, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2004
  13. ^ הובאו למנוחות 5 נרצחות הפיגוע בכיסופים, באתר וואלה! NEWS‏, 3 במאי 2004
  14. ^ חנן גרינברג ואפרת וייס, המתנחלים מאשימים: "ידי בג"ץ לא יהיו נקיות", באתר ynet, 10 במאי 2004
  15. ^ חנן גרינברג, זעם בגוש קטיף בעקבות הפיגוע: "נקים מחתרת גלויה", באתר ynet, 2 במאי 2004
  16. ^ בג"ץ 4103/04 חסן עבד אלכרים אלזר ו-8 אח' נ' מפקד כוחות צה"ל בעזה, ניתן ב-3 במאי 2004
  17. ^ בג"ץ 4372/04 צאבר מחמד אבו דאייר ו- 7 אח נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה, ניתן ב-10 במאי 2004
  18. ^ תמונת הריסת הבתים, בפורום פרש


האינתיפאדה השנייה - אירועים עיקריים, מסודרים לפי רצף כרונולוגי
שנת 2000 הרוגים:
יש' 47
פל' 299
פסגת קמפ דייוויד (יולי) | רצח דוד בירי (27.9) | עליית אריאל שרון להר הבית (28.9) | מהומות הר הבית (9. 29) | התפשטות המהומות ברחבי יש"ע, ופרשת מוחמד א-דורה (30.9) | אירועי אוקטובר 2000 (10. 10 - 1) | הלינץ' ברמאללה (12.10) | ירי על שכונת גילה בירושלים | תחילת פיגועי ירי בשטחים | מכונית תופת מתפוצצת בשוק מחנה יהודה (2.11) | תחילת ה"סיכולים הממוקדים" (9.11) | פיגוע התאבדות ראשון במחולה (22.12)
שנת 2001 יש' 247
פל' 538
ועידת טאבה (21-27.1) | בחירות בישראל לראשות הממשלה (6.2) | הרוגים ישראלים ראשונים בפיגוע התאבדות - בנתניה (4.3) | פיגוע ההתאבדות הראשון בקניון השרון (18.5) | הפיגוע בדולפינריום (1.6) | הפיגוע במסעדת סבארו (9.8) | פיגועי 11 בספטמבר (ארצות הברית) | רצח רחבעם זאבי (17.10) | סיכול ממוקד של מחמוד אבו הנוד (23.11) | הפיגוע בעמנואל (הראשון) (12.12) | ערפאת קורא להפסקת אש (16.12) |
שנת 2002 יש' 453
פל' 1033
לכידת ספינת הנשק קארין איי (3.1) | חיסול ראאד אל-כרמי (14.1) | פיגוע בת המצווה בחדרה (17.1) | הפיגוע במחסום עין עריכ (19.2) | "מרץ השחור" - 135 ישראלים נרצחו בפעולות טרור | הפיגוע בשכונת בית ישראל (2.3) | הפיגוע בוואדי חרמיה (3.3) | הפיגוע באוטובוס בוואדי ערה (20.3) | הפיגוע במלון פארק (27.3) | מבצע חומת מגן (10.5 - 29.3) | הפיגוע במסעדת מצה (31.3) | הקרב בג'נין מעורר תשומת לב בינלאומית רבה (3.4 - 12.4) | הפיגוע במועדון השפילד קלאב בראשון לציון (7.5) | הפיגוע בצומת מגידו (5.6) | הפיגוע בעמנואל (השני) (16.6) | הפיגועים בקו 32א בצומת פת (18.6) ובגבעה הצרפתית בירושלים (19.6) | מבצע דרך נחושה | ג'ורג' בוש קורא להקמת מדינה פלסטינית ולהחלפת ערפאת (24.6) | משה יעלון מחליף את שאול מופז כרמטכ"ל צה"ל (9.7) | חיסול סלאח שחאדה על ידי מטוס קרב - "פצצת הטון" (22.7) | הפיגוע ברחוב אלנבי (19.9) | הפיגוע בצומת כרכור (21.10) | הפיגוע בקניון ערים (4.11) | הפיגוע בקיבוץ מצר (10.11) | הפיגוע בציר המתפללים (15.11) | החלה הקמת גדר ההפרדה | הפיגוע בקו 20 בירושלים (21.11)
שנת 2003 יש' 212
פל' 553
פיגוע ההתאבדות הכפול בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב (5.1) | הפיגוע בקו 37 (5.3) | מותה של רייצ'ל קורי בהתקלות עם דחפור די-9 ברפיח (16.3) | אבו מאזן מתמנה לראש ממשלה (19.3) | פרסום מפת הדרכים (30.4) | ועידת עקבה (4.6) | הפיגוע בקו 14א (11.6) | ה"הודנה" (19.8 - 29.6) | הפיגוע בקו 2 בירושלים (19.8) | אבו מאזן מתפטר מראשות הממשלה (6.9) | הפיגוע בצריפין והפיגוע בקפה הלל (9.9) | הפיגוע במסעדת מקסים (4.10) | השלמת החלק הצפוני של גדר ההפרדה | ירי רקטות קסאם על שדרות | שרון מכריז על תוכנית ההתנתקות בכנס הרצליה (18.12)
שנת 2004 יש' 117
פל' 468
הפיגוע בקו 14א (22.2) | הפיגוע בנמל אשדוד (14.3). | סיכול ממוקד של אחמד יאסין (22.3) ורנתיסי (17.4) | רצח טלי חטואל ובנותיה‏ ומשאל מתפקדי הליכוד בנושא ההתנתקות (2.5) | אסון הנגמ"שים (12.5-11.5) | מבצע קשת בענן (25.5 - 18.5) | הרוגים ראשונים מקסאמים בשדרות (28.6) | ירי אלפי רקטות קסאם ופצמ"רים על שדרות וגוש קטיף | הפיגוע בבאר שבע (31.8) | מבצע ימי תשובה (15.10 - 30.9) | מותו של יאסר ערפאת (11.11)
שנת 2005 יש' 45
פל' 425
אבו מאזן נבחר לראש הרש"פ (9.1) | פסגת שארם א-שייח (9.2) והתחלת ה"תהאדיה" | יובל דיסקין מחליף את אבי דיכטר כראש השב"כ, דני חלוץ מחליף את יעלון כרמטכ"ל (1.6) | ביצוע ההתנתקות (12.9 - 15.8) | מבצע גשם ראשון (1.10 - 23.9) | פיגוע התאבדות בחדרה (26.10) | פיגוע ההתאבדות השלישי בקניון השרון (5.12) | חידוש ירי הקסאמים והסיכולים הממוקדים | חשיפת מנהרת טרור במעבר ארז (10.12) | ארגוני הטרור מודיעים על סיום ה"תהאדייה" בסוף השנה (10.12) שמתמוטטת עוד באמצע החודש
ערכים משניים: אבידות באינתיפאדה השנייה | הטקטיקה באינתיפאדה השנייה | האינתיפאדה השנייה בתרבות
ראו גם: הסכסוך הישראלי-פלסטיני | טרור פלסטיני | פיגועי התאבדות בישראל