לדלג לתוכן

הומוסקסואליות בהלכה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 13: שורה 13:


ב[[פניני הלכה]] פוסק הרב [[אליעזר מלמד]] כי [[איסור משכב זכור]] בהלכה היהודית אינו נחשב חמור יותר מ[[חילול שבת]] בפרהסיה. על כן לדעתו, בדורנו אין להרחיק את החוטאים בזה, אלא לקרבם ליהדות, כפי שעושים עם מחללי שבת.
ב[[פניני הלכה]] פוסק הרב [[אליעזר מלמד]] כי [[איסור משכב זכור]] בהלכה היהודית אינו נחשב חמור יותר מ[[חילול שבת]] בפרהסיה. על כן לדעתו, בדורנו אין להרחיק את החוטאים בזה, אלא לקרבם ליהדות, כפי שעושים עם מחללי שבת.

[[עובדיה יוסף|הרב עובדיה יוסף]] פוסק בספרו [[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]] שהומואים אינם פטורים מ[[מצוות פריה ורביה|מצוות פרו ורבו]] אך אוסר לקיים נישואים חד מיניים, ומציע להמיר את מינם באמצעות טיפול פסיכולוגי.


===יחסי מין בין שתי נשים===
===יחסי מין בין שתי נשים===

גרסה מ־15:12, 1 בנובמבר 2020

ההלכה היהודית אוסרת על יחסי מין בין שני גברים, אינה מכירה בנישואים חד מיניים, וכן אוסרת על יחסי מין בין שתי נשים, אם כי ברמה פחותה. ההלכה אינה עוסקת בנטייה המינית עצמה או בזהות ההומוסקסואלית.

יחסי מין

יחסי מין בין שני גברים

ערך מורחב – איסור משכב זכר

התורה אוסרת באיסור חמור על שני גברים לקיים יחסי מין אנאליים. מקור האיסור בפסוק מספר ויקרא: ”וְאֶת זָכָר לֹא תִשְׁכַּב מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה הִוא” (ויקרא י"ח, כב), והעונש עליו נלמד מפסוק המופיע שני פרקים לאחר מכן באותו הספר: ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם” (כ', יג). העונש לעובר על איסור זה במזיד, בפני שני עדים ולאחר שהתרו בו, הוא מיתת בית דין בסקילה. האיסור בתורה הוא על יחסי מין אנאליים בלבד, כפי שמפרש רש"י: "מכניס כמכחול בשפופרת".

חז"ל הוסיפו סייגים לאיסור זה, ואסרו על גבר להעמיד עצמו במצב שעלול להביאו לעבור עבירה. לדוגמה: אסרו חז"ל על שני רווקים לישון תחת שמיכה אחת.[1]

יחסי מין ללא חדירה בין שני גברים בהם הגיע אחד הגברים לשפיכת זרע, הינם בגדר הוצאת זרע לבטלה, ולפיכך אסורים אף הם.

בפניני הלכה פוסק הרב אליעזר מלמד כי איסור משכב זכור בהלכה היהודית אינו נחשב חמור יותר מחילול שבת בפרהסיה. על כן לדעתו, בדורנו אין להרחיק את החוטאים בזה, אלא לקרבם ליהדות, כפי שעושים עם מחללי שבת.

הרב עובדיה יוסף פוסק בספרו חזון עובדיה שהומואים אינם פטורים ממצוות פרו ורבו אך אוסר לקיים נישואים חד מיניים, ומציע להמיר את מינם באמצעות טיפול פסיכולוגי.

יחסי מין בין שתי נשים

יחסי מין בין שתי נשים אינם מוזכרים כלל בתורה, וייתכן שזה נובע מהעובדה שיחסי מין לסביים אינם נחשבים על פי ההלכה כביאה.[2] בתלמוד הבבלי[3] יחסי מין אלו מכונים "נשים המסוללות זו בזו",[4] והם מוגדרים על ידי רב הונא כ"זנות",[5] ועל ידי רבא כ"פריצותא בעלמא" (סתם פריצות), אך למרות זאת גם שם הם לא נאסרים במפורש. בעקבות הספרא פסקו הרמב"ם[6] והשולחן ערוך[7] שמעשה "נשים המסוללות זו בזו" הוא איסור שנכלל בפסוק "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו",[8] דהיינו שהמצרים היו עושים שאיש נושא איש ואישה נושאת אישה ואישה נישאת לשני אנשים,[9] ונחלקו הפוסקים ביחס לתוקפו של האיסור: יש הסבורים שהאיסור הוא מהתורה והוא לאו שבכללות,[10] יש הסבורים שהאיסור הוא מדרבנן ודרשת הספרא לפסוק היא רק אסמכתא,[11] ויש הסבורים שאם המעשה נעשה בדרך נישואים ובקביעות האיסור מהתורה, אך אם המעשה נעשה בדרך זנות ובאקראי האיסור מדרבנן.[12]

נישואים חד-מיניים

ההלכה לא מכירה במונח נישואים כאשר מדובר בבני זוג מאותו המין. אין התייחסות אליהם כלל בהלכה, מכאן שאין נישואים חד-מיניים מותרים ואין הם אסורים.

עם זאת, במסכת חולין (צב ב) מובא שאף בני נח נצטוו על כך "שאין כותבין כתובה לזכרים". יחס שלילי נוסף לנישואים חד-מיניים מובא בויקרא רבה (כג ט): "רב הונא בשם רבי יוסי אמר: דור המבול לא נמחו מן העולם אלא על ידי שכתבו גומסיות (שטרות נישואין) לזכר ולנקבה", דהיינו שדור המבול נענש משום שסידרו נישואין בין שני זכרים ובין שתי נקבות.

טרנסג'נדריות

ערך מורחב – שינוי מין בהלכה

על פי החוק המקראי, קיים איסור לפיו ”לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה, כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה” (ספר דברים, פרק כ"ב, פסוק ה'). כתוצאה מפסוק זה נקבע בהלכה איסור על קרוס-דרסריות - לבישת בגדי המין השני.

חלק מהטרנסג'נדרים עוברים הליכים שונים על מנת להתאים את גופם לזהותם המגדרית. ניתוחים לשינוי מין המשחיתים את איברי ההולדה אסורים בהלכה משום איסור סירוס. איסור סירוס זכרים הוא איסור דאורייתא, הנלמד מהכתוב ”"וּמָעוּךְ וְכָתוּת וְנָתוּק וְכָרוּת לא תַקְרִיבוּ לַה´ וּבְאַרְצְכֶם לא תַעֲשׂוּ” (ספר ויקרא, פרק כ"ב, פסוק כ"ד). איסור סירוס נקבות הוא מדרבנן.

היחס למינו ההלכתי של טרנסג'נדר מורכב, רוב הפוסקים לא מחשיבים את שינוי המין, ובשל כך, הם מתייחסים לאדם שעבר ניתוח שכזה, על פי מינו לפני הניתוח. אולם ביחס לדיני צניעות, יש פוסקים שהחמירו בגבר שעבר ניתוח לשינוי מין, להחשיבו גם כאישה (בנוסף למעמדו העקרוני כגבר): אסרו לגברים לשמוע קול זמר שלו, מכיוון שקולו נשי,[13] אסרו עליו להתייחד גם עם גברים "משום שהוא קרוב לאיסור",[14] או שחיוו דעתם שאף שאין לגברים איסור נגיעה בו, הדבר דומה לאיסור ויש להתרחק מכך.[15]

ראו גם

לקריאה נוספת

  • סטיבן גרינברג, הומוסקסואליות ואלהים - לבטים של רב אורתודוקסי, בספר: אסא קידר (עורך), שיחות עם יצר הרע, הוצאת ידיעות אחרונות, 2007.
  • בליי, י. (2008). א-אינטגרציה כמנגנון התמודדות בקונפליקט בין דת והומוסקסואליות. עבודת גמר לשם קבלת תואר מוסמך. תל אביב: אוניברסיטת תל אביב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שולחן ערוך, חלק אבן העזר; סימן כ"ד, סעיף 1: ”... ובדורות הללו שרבו הפריצים, יש להתרחק מלהתייחד עם זכר.”
  2. ^ כמו שכותב הרמב"ם במשנה תורה, הלכות איסורי ביאה, פרק כ"א, הלכה ח': שבמעשה "נשים המסוללות זו בזו" אין ביאה כלל.
  3. ^ מסכת יבמות, דף ע"ו, עמוד א' ומסכת שבת, דף ס"ה, עמוד א'.
  4. ^ ובתלמוד ירושלמי, מסכת גיטין, פרק ח', הלכה ח', הכינוי הוא "נשים המסלדות זו את זו".
  5. ^ ובשל כך לדעת רב הונא אישה הנוהגת כך פסולה לכהונה.
  6. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:רמב"ם

    פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
    שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) חסר שם ההלכות.משנה תורה לרמב"ם, הלכות חמץ ומצה, פרק איסורי ביא"ה, הלכות כ"אח'.
  7. ^ שולחן ערוך, אבן העזר, סימן כ', סעיף ב'.
  8. ^ ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ג'.
  9. ^ ספרא על ספר ויקרא, פרק י"ח, פסוק ג'.
  10. ^ הרמב"ם וספר הלבוש, אבן העזר, סימן כ', סעיף ב'.
  11. ^ הבנת הפרישה בדעת הטור, אבן העזר, סימן כ', סעיף ב'.
  12. ^ קריית מלך רב, חלק ב', סימן כ"ו.
  13. ^ הרב יעקב אריאל, קול אשה בניתוח לשינוי מין, תשובה באתר ישיבה;
  14. ^ הרב ברוך אפרתי, היחס לשינוי מין, תשובה באתר כיפה;
  15. ^ הרב איתן זן בר, שינוי מין, תשובה באתר כיפה;