יוסף טל

יוסף טל

יוסף טל, 1987
לידה	18 בספטמבר 1910 פינה, הקיסרות הגרמנית
פטירה	25 באוגוסט 2008 (בגיל 97) ירושלים, ישראל
שם לידה	יוסף גרינטל
מוקד פעילות	ירושלים
סוגה	אופרה
שפה מועדפת	גרמנית, עברית, אנגלית
כלי נגינה	פסנתר
פרסים והוקרה	פרס יוהאן שטאמיץ (1995) פרס וולף לאמנויות (1982) פרס האמנות של ברלין (1975) צלב המפקד במסדר ההצטיינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1985) פרס ישראל (1970) מפקד מסדר האמנויות והספרות

יוסף טל (18 בספטמבר 1910 – 25 באוגוסט 2008) היה מלחין ישראלי, חתן פרס ישראל (1970) ופרס וולף במוזיקה (1982), הנחשב לאחד האבות המייסדים של המוזיקה האמנותית הישראלית.

ביוגרפיה

יוסף טל עם אביו הרב יוליוס גרינטל, 1917

יוסף טל (גרינטל, Grünthal) נולד בעיירה פינה (בגרמנית: Pinne, בפולנית: Pniewy, ליד פוזנן) בגרמניה (בתחומי פולין של ימינו) לרב יוליוס גרינטל ולאוטיליה לבית בלוך. בהיותו תינוק עברה המשפחה לברלין, שם ניהלו הוריו בית יתומים פרטי. הרב יוליוס גרינטל היה מרצה בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות בברלין, והתמחה בפילולוגיה של שפות שמיות עתיקות.

טל התקבל ללימודים באקדמיה לאמנויות בברלין ולמד פסנתר והלחנה אצל מקס טראפ, תאוריה אצל היינץ טיסן, נבל אצל מקס זאל (Saal), תזמור אצל קורט זאקס, אבוב אצל פריץ פלמינג (Flemming), תולדות המוזיקה אצל גאורג שינמן (Georg Schünemann), אימון שמיעה אצל זיגפריד בוריס (Siegfried Borris), שירת מקהלה אצל זיגפריד אוקס (Siegfried Ochs), מתודולוגיית פסנתר אצל לאוניד קרויצר וניצוח אצל יוליוס פריוור (Julius Prüwer). פאול הינדמית, מורו להלחנה ותאוריה, עודד אותו להכיר את יסודות המוזיקה האלקטרונית באולפנו של פרידריך טראוטוויין (Friedrich Trautwein), ששכן במרתף הבניין.

בשנת 1931 סיים את לימודיו באקדמיה. בשנת 1932 נישא לרקדנית רוזי לבנטל. הוא התפרנס מהוראת פסנתר, ועבד גם כפסנתרן מלווה של רקדנים, זמרים וסרטים אילמים. בשל הגבלות העיסוק שהטילו הנאצים על יהודים, נעשה טל מובטל, וכדי לקבל סרטיפיקט לעלייה לארץ ישראל התחיל ללמוד צילום ב"ריימאן שוּלֶה".

חבלי קליטה

בשנת 1934 עלו בני הזוג לארץ ישראל עם תינוקם ראובן (רובק'ה) (לימים חבר קיבוץ מגידו, וחלל צה"ל במלחמת ששת הימים). טל שהה תקופה קצרה בחיפה ובחדרה ועבד כצלם. הוא שב לעשייה המוזיקלית כאשר שהה בקיבוצים בית אלפא וגשר. בתקופה זו היה בקשר עבודה עם מוזיקאים חברי קיבוץ כמתתיהו שלם מבית-אלפא (לו עזר טל בהעלאת נעימות על הכתב), עם יהודה שרת מקיבוץ יגור נוצרה ידידות גם מעבר לרקע המקצועי. טל העריך את כישרונו ומקוריותו ואף עיבד מנעימותיו.

טל התפרנס מצילום במשך תקופה קצרה לאחר עלייתו לישראל. בהמשך, משך עשרות שנים המשיך לעסוק בצילום כתחביב, ופיתח פילמים והגדלות בחדר חושך מאולתר בדירתו.

ירושלים

המשפחה, שהתקשתה להסתגל למציאות החדשה בחברה הקיבוצית, עברה בשנת 1936 לירושלים, ובהּ יצר טל קשרי עבודה וחברה חדשים. הוא הופיע כפסנתרן, נתן שיעורי נגינה ואף שימש כנגן נבל מחליף בתזמורת הסימפונית הארץ ישראלית. בשנת 1937 התגרשו בני הזוג. טל האוטודידקט רכש שליטה בעברית וקיבל את הזמנתו של אמיל האוזר, מנהל הקונסרבטוריון הארצישראלי למוזיקה בירושלים ללמד שם פסנתר, הלחנה ותאוריה.

טל עם תזמורת תלמידי הקונסרבטוריון, 1939

טקס באקדמיה למוסיקה בירושלים (1950). משמאל: יוסף טל, אלכסנדר דושקין, פרנק פלג, משה זמורה, תלמה ילין

מיכל זמורה-כהן, תלמידתו של טל בקונסרבטוריון הארצישראלי, מתארת את דמותו כמורה מסור, ביקורתי וכריזמטי:

...פגשתי אותו עוד בטרם מלאו לי שבע-עשרה שנה, ומאז הוא מורי: לטוב ולרע, באחווה ובמריבה, בהערצה עיוורת ובשלילה ביקורתית, בתחושת ידידות חמה ובכעס ועלבון. יוסף טל: מורה, מחנך, ידיד, מקדם, משפיל ומגביה... האקדמיה שלי ידעה אמנים-מורים מרשימים ביותר... אך דמותו של טל שלטה בכיפה. הכל, דומה, צייתו למוצא פיו ואישיותו המרשימה בעלת העצמה הפנימית מילאה את הבניין כולו... בפניו ניכר עצב מוסתר, כאילו מכחול של לעג שנון משח עליו שכבה עבה. אל אלה הצטרף נופך של טוב וחום, אשר יצר מזיגה משונה, חד-פעמית ומרתקת... טל עשה את דרכו המרשימה אל פסגת מעמדו של יוצר סמכותי לאו דווקא מכוח כישרונו, יכולתו או ידיעותיו, אלא מכוח רצון עיקש ובלתי מתפשר, ובזכות חכמה ותבונה מפוכחת, חדה וחותכת כתער... הצלחתו והישגיו לא באו לו בנקל. שוב ושוב נתבע לשלם עבורם מחיר כבד וכואב. תקופה ארוכה מצא עצמו מבודד - לא רק מעמיתיו שבקרבם פעל, אלא גם ממקורות מחיה חיוניים לקיומו... כך מצטייר בעיני ידידי הטוב והדגול כדמות טראגית. עם כל קסמו ועם כל גדולתו נמצאת פנימיותו שפופה תדיר ועצב טורדני לא סר ממנו אלא לעיתים נדירות. חכמתו מרשימה תמיד. דיבורו מרתק וחד כתער, והוא מעמיד את המאזינים לו על אצבעות רגליהם, כביכול, לבל תאבד להם אף לא מילה אחת ממוצא פיו...

— מיכל זמורה-כהן, רפרטואר אישי, דביר, 1997, עמ' 86–93

בשנת 1940 נישא טל לפסלת פולה פפר, וב-1948 נולד בנם איתן.

לאחר תקופה סוערת של מאבקים פוליטיים, מקצועיים ואישיים התפצל הקונסרבטוריון: יוכבד דוסטרובסקי ניהלה את החלק "הפורש" (האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ), וטל מונה בשנת 1948 לנהל את החלק "המקורי", תפקיד אותו מילא עד דעיכתו של המוסד בשנת 1952.

בהתייחסו לעבודתו כמורה בקונסרבטוריון סיפר טל:

... אהבתי ללמד, מפני שההוראה הכריחה אותי לחשוב עד הסוף על נושאים שהיו חשובים לי כמוזיקאי פעיל וכמלחין השרוי בלבטים... אינני זוכר אם מלאתי אחר תוכנית-הלימודים או לא, אינני זוכר אפילו אם הייתה תוכנית-לימודים, אבל בזאת אני בטוח: אף תלמיד בשיעורים שלי לא סבל משעמום. אהבתי ללמד כדי לנסות ולמקד את השאלות הבסיסיות שסביבן סובבת המוזיקה. התשובות היו חשובות פחות... אין תשובות מוחלטות: אפשר להגיע למסקנות נכונות-בתכלית ביחס לבעיה מסוימת ובאותו זמן להשתכנע מנכונותן-בתכלית של המסקנות ההפוכות... היו בין התלמידים שלי שידעו לשאול שאלות. אצלם הפכתי לתלמיד בעצמי... ניסיתי להבהיר לתלמידים שלי, שככל שהמוזיקה מבוססת על מרכיבים פיזיים הניתנים למדידה, להגדרה, למעקב ולניתוח, היא עצמה שייכת לתחום המטפיסי. מספר התנודות של כל צליל וצליל בתוך משפט מוזיקלי נתון אינו מלמד דבר על מהותו הרוחנית של אותו משפט, אף לא משך הצלילים, המשקל שבתוכו הם משתלבים, או אם הם כתובים במז'ור או במינור, בשפה טונאלית או בשפה אטונאלית. אלא שהמוזיקה, מעצם טבעה, היא מהות רוחנית. תפקידו של המורה לעסוק במרכיבים המוחשיים של המוזיקה בדרך כזאת, שהגבול אל המהות הבלתי-נתפסת שמעבר להם, נשאר פתוח בכל עת. אין הוא יכול להסביר אותה, אבל הוא יכול להחכים ולעדן את האוזן השומעת ואת המחשבה המבחינה כדי הפיכת ההסבר למיותר.

— יוסף טל (עם עדה ברודסקי), עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים, הוצאת כרמל, 1997, עמ' 140-139

בשנת 1951 קיבל טל משרת הוראה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולימד גם בסמינר אורנים. בשנת 1961 הקים, בסיועו של שלהבת פריאר, את המרכז למוזיקה אלקטרונית בישראל ונעזר רבות במהנדס עוזי שרון. טל פרסם מאמרים מקצועיים בישראל ובחו"ל וכתב ערכים רבים בנושאי מוזיקה באנציקלופדיה העברית. בשנת 1965 מונה לפרופסור, וכיהן כראש החוג למוזיקולוגיה באוניברסיטה העברית עד שנת 1971. עם תלמידיו הרבים נמנים המלחינים בן-ציון אורגד, רוברט סטארר, נעמי שמר, משה רסיוק, יעקב גלבוע, יהודה שרת, צבי בן-פורת, יצחק סדאי ודניאל גלאי, המוזיקולוגית מיכל זמורה-כהן, הצ'לן עוזי ויזל, הזמרת הילדה צאדק, המתרגמת והעורכת עדה ברודסקי והפסנתרנים ברכה עדן, וולטר האוציג ויונתן זק.

יוסף טל ייצג את מדינת ישראל בכינוסי האגודה הבינלאומית למוזיקה בת-זמננו (ISCM), בוועידות, ובמאורעות מוזיקליים רבים. היה עמית באקדמיה לאמנויות של ברלין (Akademie der Künste) ובמכון למחקר מתקדם בברלין.

עד שנות השישים לחייו הופיע טל כפסנתרן וניצח על תזמורות בישראל ובחו"ל, אך תרומתו החשובה לעולם המוזיקה היא ביצירותיו החדשניות והמאתגרות ובעושר הצלילי המיוחד המאפיין אותן. טל היה מלחין פורה, שחיבר במגוון רחב של סוגות: אופרות, תמונות דרמטיות, סימפוניות, קונצ'רטי, יצירות קאמריות, יצירות לכלי סולו, יצירות להרכבים קוליים שונים ומוזיקה אלקטרונית.

בשנות התשעים עסק טל בפיתוח של שיטה חדשנית (Talmark) לתיווי מוזיקלי יחד עם ד"ר שלמה מרקל בשיתוף קרן פולקסווגן והטכניון. תווי זה נועד לאפשר את תכנונה המוקדם של היצירה האלקטרונית ולתעד את המידע הרלוונטי לשחזור עתידי. בשנים אלה נחלשה ראייתו של טל בשל ניוון מקולרי, עד כדי כך שנאלץ להפסיק להלחין. תוך התמודדות עם המגבלה למד להשתמש במסך הגדלה מיוחד אשר אפשר לו להלחין יצירות קצרות עבור כלים מעטים.

יוסף טל בודק כתב-יד, 2006

בשנת 1995 הוענק לו התואר "יקיר ירושלים".

טל פרסם שלוש אוטוביוגרפיות, ובשנים 2004-2003 הוקלטו בנוכחותו כל הסימפוניות שלו (בניצוחו של ישראל ינון). עד ימיו האחרונים הוסיף לכתוב מאמרים, להיות פעיל במוסדות תרבות ולהתראיין בתחנות שידור בישראל ומחוצה לה.

יוסף טל נפטר בקיץ שנת 2008, ונקבר בבית הקברות בקיבוץ מעלה החמישה שבהרי ירושלים. חלק מאוסף כתבי היד של טל נמצא כיום בספרייה הלאומית שבירושלים. כמעט כל יצירותיו הוצאו לאור על ידי המכון למוזיקה ישראלית.

סגנון

רבות מיצירותיו של טל הושפעו מן התנ"ך או מאירועים בהיסטוריה היהודית. ואולם בסגנונו נשאר טל נאמן לרקע האירופי שלו ולא הושפע מן הזרמים ששלטו בהלחנה הישראלית בשנות הארבעים והחמישים (אשר הרבתה להתבסס על פולקלור הקהילות היהודיות בישראל, או על המסורות המוזיקליות המזרחיות). טל טען כי ישיבתו הארוכה בארץ, היותו דובר עברית, ועצם העובדה שהוא חי את המציאות הישראלית – כל אלה מגדירים את יצירתו כ'ישראלית'. במבט ראשוני נתפסת יצירתו של טל כעשויה מקשה אחת – שפה אטונלית מובהקת, אולם ניתן להבחין בשינויים משמעותיים שחלו בסגנון כתיבתו במהלך השנים. רבות מיצירותיו שנכתבו בשנות החמישים מאופיינות אמנם במרכיבים מסורתיים, וכתובות בטכניקות מסורתיות, אך כאשר ציטט טל מוטיב ארץ-ישראלי מובהק הנשען על טקסט שירי מקומי, עשה בו שימוש חדש ומקורי אשר טשטש את המרכיב הטונאלי שבו. כששאל נעימה מסורתית של יהודי בבל כבסיס לסימפוניה הראשונה שלו, ניצל זאת כדי לדרבן את דמיונו היצירתי ולא כדי להפגין גישה "לאומית". ניתוח היצירה מעלה, שאותו ציטוט, שאפשר היה לראות בו מחווה לאומית ואפילו רומנטית, היה אמתלה בלבד להפעלה של מנגנונים מודרניסטיים הנוכחים ביצירותיו של טל מאמצע שנות השלושים ואילך. טל שילב את החומרים המצוטטים מבלי להתפשר על עקרונותיו הסגנוניים, השואבים את השראתם מארנולד שנברג.

...ללא ספק אפשר למצוא חומר מוטיבי עשיר בפולקלור הישראלי, אך הדבר תלוי באומץ רוחו של האמן, אם יספוג את החומר למטרה על-לאומית, למטרת יצירה אמנותית אוניברסלית... יצירה הקשורה לערכיה ותופעותיה האקטואליים של תקופה, נידונה מראש לדילטנטיזם. היא תחסר את נקודת המוצא של כל יצירה אמנותית, שהיא – כמו הטבע – על-אנושית ועל-זמנית.

— יוסף טל במשאל על המוזיקה הישראלית, מאת אמנון שילוח, משא, 44 (תל אביב, 1953) ע' 6-8

אך בעיני רבים היה טל "הילד הנורא" של המוזיקה הישראלית:

...צ'ייקובסקי - הוא כתב מוזיקה... דבר שאין לאומרו על יצירתו של טל. מה שבקע מבעד לארבעת הרמקולים באותו ערב היה אוסף של רעשים ויללות אלקטרוניים מבעיתים, שלא היה כל קשר ביניהם לבין מה שניגן המלחין עצמו על הפסנתר בתנועות עצבניות וקפואות... היום - קונפורמיזם הוא ללכת בעקבותיהם של מלחינים אלה, כעדר שיות המולכים לטבח. זהו תהליך מדאיג של התקרנפות... זהו הקהל שאינו יודע לשים במקומו את מי שמכנה עצמו אמן ועושה לצחוק את הקהל. זהו קהל האוכל הכל, וסובל על כן מקשיי עיכול נצחיים... גם המקדח של רופא השיניים משפיע קשות על העצבים. איש לא דרש עדיין כי יכתבו ביקורת מוזיקלית על מיבצעיו של מקדח זה...

— רם עברון, "למרחב" 27/8/1962 לאחר בכורת הקונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית

יוסף טל והרמקולים שלו - קריקטורה של מאיר רונן בעקבות הבכורה של "קונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית"

טרור! זאת היא שערוריה ממש... התעללות היא זו... להשמיע על במת ההיכל את היללה האלקטרונית של י. טל... "צליליו" אלה - רק היצ'קוק היה חסר להם... איך מרשה הנהלת הפסטיבל לשעבדנו למה שרוצה כאן קבוצת מטיפים מניאקלית? [...] קבוצה אינטרסנטית, דרכה שהיא מטילה טרור על הכל, טרור על הקהל וטרור על התזמורת שלנו, וטרור על האקדמיה למוסיקה...

— ד"ר הרצל רוזנבלום, "ידיעות אחרונות" 6/9/1962 לאחר בכורת הקונצ'רטו מס' 4 לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית

הקשר בין המלחין למאזין

כנון-קונפורמיסט טל לא נענה לאופנות מוזיקליות אם לא שרתו את אמירתו היצירתית, ולא כפף את עקרונותיו היצירתיים לתכתיבים חוץ-מוזיקליים:

...לא טונאליות ולא מודאליות, לא א-טונאליות ולא דודקפוניות, לא סריאליות ולא אלקטרוניקה הם העושים מוזיקה ישראלית. אלה הם כלים ותו לא, ולכלים אלה שייכת גם הציטטה הפולקלוריסטית, הצרוף של קווינטות ים-תיכוניות, קצב א-לה-הורה וכדומה. הכלים כשלעצמם טובים הם כולם, בתנאי שהם משרתים תוכן ורצון חי... הדיאלקט המוזיקלי חייב להשתנות כפי שנעשה הדבר בכל שפה חיה...

— יוסף טל, סגנון לאומי וכתיבה בת-זמננו – כיצד?, בת קול, כתב עת למוזיקה, 1 (ה) תשרי תשכ"א, ע' 6

...דרישותיו [של טל] מן המאזין היו גבוהות. יצירותיו אינטנסיביות, דיסוננטיות, גדושות אירועים, ואין די בהאזנה יחידה להן כדי להגיע להבנתן...

— יהואש הירשברג, יוסף טל: עבר, הווה ועתיד, חדשות ממ"י 2008/2, ע' 1–2, ISSN 0792-6138

טל היה ער לקשיי המאזין ליצירותיו, ול"מוזיקה מודרנית" בכלל:

...אני מהסס לספק למאזין ניתוח וורבלי המסביר שיטה תאורטית מוזיקלית בעזרת מונחים מקצועיים, דבר השייך לבית מלאכתו של המלחין, ואינו צריך להטריד את המאזין. כל מאזין בא לקונצרט עם מטען נסיון שרכש דרך האזנה רבה למוזיקה קלאסית ורומנטית. התנסות זו הביאה להרגלים, בעזרתם מתמצא הוא בקלות ביצירה הקלאסית. שונה הוא מצבו של המאזין לגבי המוזיקה של המאה ה-20. השפה המוזיקלית משתנה שינוי מתמיד וכתוצאה מכך משתנה גם התפישה האסתטית לגבי מוזיקה זו. אלמנטים מוזיקליים כמו מלודיה, הרמוניה וריתמוס, זוכים לביטויים שונים מאלה השגורים במוזיקה המסורתית. למרות השינויים המתרחשים בביטוי אלמנטים אלה, נשארת תופעה יציבה משותפת בכל התקופות בהיסטוריה המוזיקלית, והיא הכוח הסוגסטיבי הזורם מהיצירה אל המאזין...

— יוסף טל, דברי הסבר לבכורת הסימפוניה הרביעית, 1987

מוזיקה אלקטרונית

את המוזיקה האלקטרונית ראה טל בתוך המכלול של השפה המוזיקלית החדשה, אותה תיאר כשפה לא יציבה שעדיין אין לה הגדרה מגובשת. טל התייחס למחשב ככלי המחייב את המלחין למחשבה ממושמעת ובתמורה לכך הוא מאחסן בנאמנות מוחלטת את המידע שהוזן לתוכו. אם המחשב אינו מנוצל כהלכה, תתגלה גם טיפשותו של המלחין, אשר לא השכיל לאחד את עולם המחשב עם עולם המוזיקה. אך להלחנה זו היבט נוסף, אליבא דטל: ברגע שהמלחין בוחר את התיווי למחשב ככלי היצירה שלו, הוא הופך לאחראי המוחלט והבלעדי ליצירה, שכן באותו רגע הוא מבטל את תפקידו של המבצע הפרשן. מעתה קובעת רק יכולתו המנטלית של המלחין, ואין הביצוע תלוי ומושפע מיכולתו הגופנית המכנית, הווירטואוזית, של המבצע.

...[טל] ניגש אל ההלחנה האלקטרונית כבורא עולם חדש, בריאת "יש מאין"... החתירה המתמדת והבלתי נלאית אחר החדש המצפה לגילויו, יוצקת בתבניות הצליליות מתח, דרמה, והרבה ריגושיות סוערת, וההאזנה למוזיקה של טל גורמת מתח רב ואי-שקט שאינו מותיר מנוח. האם שואב טל מהלחנה מאומצת זו סיפוק והנאה כמקווה? מסופקתני! מטבעה של כתיבתו היצירתית שהיא חדה ומכאיבה, ולעולם אינה מחמיאה למאזיניה... אין לי ספק שהקושי לאהוב מוזיקה זו... גורם לו אכזבה מרה ומפח נפש. שאיפתו היא שיאהבו את המוזיקה שלו. הוא נוטה לראות את הסיבה לאי הבנתה בטיפשותם, בחינוכם הבלתי נכון, ובעיקר בקוצר הבנתם של מאזיניו, אך אין בכל אלה כדי למתן את הצער...

— מיכל זמורה-כהן, רפרטואר אישי, ע' 91

טל הרבה לשלב מוזיקה אלקטרונית ביצירות המבוצעות בכלים "קונוונציונליים" והיה אחד החלוצים בעולם בתחום זה. יצירות למוזיקה אלקטרונית ונבל, פסנתר או צ'מבלו, והאופרות "מצדה" ו-"אשמדאי" הן דוגמאות אופייניות לשילוב כזה.

... חשוב לציין שלמרות העניין והזמן הרב שהשקיע טל במוזיקה האלקטרונית, מספר היצירות האלקטרוניות הטהורות שחיבר קטן מאוד, הן מושמעות לעתים רחוקות מאוד ונראה שהוא עצמו לא עודד במיוחד את השמעתן... נראה שטל עצמו לא היה מסוגל להסתגל לסיטואציה... של ישיבה באולם לנוכח צמדי רמקולים, מבלי לראות מבצע אנושי... עיקר עיסוקו במוזיקה אלקטרונית כמלחין התבטא, לפיכך, בשילוב של מבצע חי בצליל האלקטרוני.

— יהואש הירשברג, יוסף טל - עבר, הווה ועתיד, חדשות ממ"י 2008/2, ע' 1–2, ISSN 0792-6138

יצירות

תחילת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 2 (1953)

אופרות

שנת חיבור שם פרטים משתתפים בכורה מבצע מקום 1958 אמנון ותמר ‏ ליברטו: רחה פריאר, לפי ספר שמואל ב' י"ג סולנים, מקהלת גברים ותזמורת 1960 היינץ פרוידנטל ירושלים 1968 אשמדאי ‏ ליברטו: ישראל אלירז סולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית 1971 גארי ברתיני / ליאופולד לינדטברג המבורג - גרמניה 1972 מצדה 967 ‏ ליברטו: ישראל אלירז סולנים, מקהלה ומוזיקה אלקטרונית 1973 גארי ברתיני / לאונרד שך ירושלים 1975 הניסיון ‏ ליברטו: ישראל אלירז סולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית 1976 גארי ברתיני / גץ פרידריך מינכן - גרמניה 1983 המגדל ‏ ליברטו: האנס קלר סולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית 1987 אדם פישר / שנבאום ברלין - גרמניה 1987 הגן ‏ ליברטו: ישראל אלירז סולנים ואנסמבל 1988 שליאר / לשר המבורג - גרמניה 1993 יוסף ‏ ליברטו: ישראל אלירז סולנים, מקהלה ותזמורת 1995 גארי ברתיני / אולדן תל אביב

יצירות לכלי מקלדת

שנת חיבור שם פרטים בכורה מבצע מקום 1931 קטעים ‏לפסנתר בארבע ידיים (לא בוצע) 1936 שאקונה ‏ לפסנתר (לא בוצע) 1937 שלושה קטעים ‏ לפסנתר 1939 גרינטל ירושלים 1945 עם המתים בשפה מתה ‏ לפסנתר 1945 גרינטל ירושלים 1946 שש סונֶטות ‏ לפסנתר 1948 גרינטל תל אביב 1949 סונטה ‏ לפסנתר 1950 גרינטל תל אביב 1951 טיול קטן ‏ לפסנתר בארבע ידיים (לא בוצע) 1956 חמש אינוונציות ‏ לפסנתר 1961 ורה לנגיל ? 1962 אפיזודות דודקפוניות ‏ לפסנתר (תרגיל) 1963 טל תל אביב 1964 קונצ'רטו מס' 5 ‏ לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית 1964 גרטי בלכר-הרצוג ברלין 1977 + 1964 קונצ'רטו ‏ לצ'מבלו ומוזיקה אלקטרונית 1964 פרנק פלג תל אביב 1970 קונצ'רטו מס' 6 ‏ לפסנתר ומוזיקה אלקטרונית 1970 טל ירושלים 1975 חמש צפיפויות ‏ לפסנתר 1990 ארנן ויזל תל אביב 1983 בכל הכבוד ‏ לעוגב 1984 אוסקר בלאר דיסלדורף 1986 - 2000 חמש מסות ‏ לפסנתר ? ? ? 1988 סיפור בארבעה חלקים ‏ לפסנתר בארבע ידיים

יצירות לתזמורת / אנסמבל / כלי סולו

שנת חיבור שם פרטים בכורה מבצע מקום 1937 סוויטה ‏ לצ'לו 2010 הלל צרי תל אביב 1937 סונטה ‏ לצ'לו 2010 הלל צרי תל אביב 1939 פרלוד ‏ לתזמורת מיתרים, חליל ופגוט 1939 גרינטל ירושלים (לפני 1940) שלוש נובלטות ‏ לתזמורת סימפונית (לא בוצע) - - 1940 סוויטה ‏ לויולה 1940 עדן פרטוש? ? 1940 נושא ווריאציות ‏ לשני פסנתרים וכלי נקישה 1940 גרינטל / קפלן / ליבנטל ירושלים 1945 קונצ'רטו מס' 1 ‏ לפסנתר ותזמורת 1945 חנן שלזינגר / גרינטל ירושלים 1947 קינה ‏ לצ'לו ונבל ? קלארי סרווש / יוסף ויסגרבר ? 1949 הורה ‏ לצ'לו ונבל ? סרווש / ויסגרבר ? 1950 מראות [4] ‏ לתזמורת כלי מיתר 1950 טאובה תל אביב 1952 סונאטה ‏ לאבוב ופסנתר (לא בוצע) 1952 סונאטה ‏ לכינור ופסנתר 1952 לולה גרנטמן / שניידרהאן זלצבורג 1952 סימפוניה מס' 1 ‏ 1955 ארטור גלברון בריסל 1953 קונצ'רטו מס' 2 ‏ לפסנתר ותזמורת 1953 זינגר / טל ירושלים 1953 דואו ‏ לשני חלילים 1954 דלוניי / מנייה פריס 1954 קונצ'רטו ‏ לויולה ותזמורת 1954 גדעון רוהר / פרוידנטל חיפה 1958 חזיון חגיגי ‏ לתזמורת סימפונית 1958 איזלר סולומון ירושלים 1959 רביעיית מיתרים מס' 1 ‏ 1959 אלכסנדר טל / יובל / בנימיני / מנזה תל אביב 1959 אינטראדה ‏ לנבל 1959 (תחרות הנבל) ירושלים 1960 סימפוניה מס' 2 ‏ 1961 שלום רונלי-ריקליס ירושלים 1960 סונאטה ‏ לויולה ולפסנתר 1960 עדן פרטוש / טל ורשה 1960 קונצ'רטו ‏ לצ'לו ותזמורת כלי-קשת 1961 רונלי-ריקליס / עוזי ויזל ירושלים 1962 מבנה ‏ לנבל 1962 סרווש 1963 רביעיית מיתרים מס' 2 ‏ 1965 הרביעייה הישראלית החדשה תל אביב 1965 דואו ‏ לויולה ופסנתר 1965 ? המבורג 1966 שלושה חיבורים ‏ לחלילית (סופרן-אלט-סופרן) וצ'מבלו (לא בוצע) 1966 חמישייה ‏ לכלי נשיפה מעץ 1968 Danzi-Quintett אמסטרדם 1968 תרועה ‏ לשלוש חצוצרות ושלשה טרומבונים 1969 קונצ'רטו כפול ‏ לכינור, צ'לו ותזמורת קאמרית 1969 גארי ברתיני / פנחס צוקרמן / עוזי ויזל עין גב 1971 + 1980 קונצ'רטו ‏ לנבל ומוזיקה אלקטרונית 1971 ניקנור זאבאלטה מינכן 1973 מאמר ‏ לצ'לו ? עוזי ויזל ? 1974 שלישייה ‏ לכינור, צ'לו ופסנתר 1985 שולמן / טויסטר / סילבר ירושלים 1975 דמות ‏ לאנסמבל קאמרי 1976 ראלף שייפי שיקגו 1976 קונצ'רטו ‏ לחליל ותזמורת קאמרית 1977 אורל ניקולה / מנדי רודן ירושלים 1987 + 1976 רביעיית כלי קשת מס' 3 ‏ (+ גרסה מקוצרת) 1978 תל אביב 1978 סימפוניה מס' 3 ‏ 1979 זובין מהטה ירושלים 1979 קונצ'רטו כפול ‏ לשני פסנתרים ותזמורת 1981 ברתיני / ברכה עדן ואלכסנדר תמיר ירושלים 1980 קונצ'רטו ‏ לקלרינט ותזמורת 1984 ולטר בויקנס / ברתיני ירושלים 1980 פרק נגינה ‏ לטובה ופסנתר 1982 מרגוליס / גרטן ארצות הברית 1981 + 1986 מחול המאורעות ‏ לתזמורת 1982 גארי ברתיני ירושלים 1982 רביעיית פסנתר ‏ לכינור, ויולה, צ'לו ופסנתר 1982 רביעיית קנטילנה ניו יורק 1982 אימאגו ‏ לתזמורת קאמרית 1983 ארתור וויסברג וושינגטון 1982 מוזיקה קאמרית ‏ לחלילית, מרימבה וצ'מבלו 1987 קריסטן / אכברגר / לוכט המבורג 1985 סימפוניה מס' 4 ‏ 1987 זובין מהטה תל אביב 1985 פסוקי זיכרון לידיד נפש ‏ לצ'לו 1986 קגנובסקי ירושלים 1986 תרועה סימפונית ‏ 1989 דואו ‏ לטרומבון ונבל 1990 ? פריז 1989 ויכוח ‏ לנבל 1990 ? ירושלים 1991 סימפוניה מס' 5 ‏ 1992 דניאל בארנבוים ברלין 1991 סימפוניה מס' 6 ‏ 1992 האושילד אשדה (גרמניה) 1992 דואו ‏ לאבוב וקרן אנגלית 1994 רביעייה ‏ לסקסופון-טנור, כינור, ויולה וצ'לו 1994 גרמניה 1996 פרספקטיבה ‏ לויולה 1996 טביאה צימרמן ברלין 2005 לילה טוב ‏ לשתי חליליות

קול סולו ללא ליווי
שנת חיבור שם פרטים בכורה מבצע מקום 1978 + 1982 תמונה (מיומנו של פרנץ קפקא) ‏ מונודרמה לסופרן או טנור סולו 1981 סוזאן גונזלס סינסינטי 1997 תום ‏ לבריטון סולו (טקסט: חורחה לואיס בורחס) 1997 מתיאו דה-מונטי וינה 2000 סונט אל אורפאוס ‏ לבריטון סולו (טקסט: ריינר מריה רילקה) 2000 מתיאו דה-מונטי ירושלים

קול סולו בליווי כלי אחד או אנסמבל

שנת חיבור שם פרטים בכורה מבצע מקום 1936 שלושה שירי שלוה ‏ לסופרן ולפסנתר (טקסטים: פול ורלן, גיאורג היים, כריסטיאן מורגנשטרן) 1938 טורק / גרינטל ירושלים 1936 + 1950 שלושה שירים ‏ לסופרן ופסנתר (טקסטים: רחל המשוררת - "בגני נטעתיך, בלילות מקדם, בלילות לא שנת") 1955 הילדה צאדק / טל תל אביב 1950 פרולוג חגיגי ‏ לקריין ושני פסנתרים (טקסט: רחל המשוררת - "עם שחר") (לא בוצע?) 1971 שיר ‏ לבריטון או אלט ואנסמבל טקסטים: היינריך היינה) 1972 אנגרבו ברלין 1975 נערי ‏ לסופרן ולקלרינט (טקסט: נתן יונתן) 1975 עדי עציון / ריצ'רד לסר תל אביב 1975 אלזה (הומאז') ‏ סצנה קאמרית למצו-סופרן, קריין ואנסמבל (טקסט: ישראל אלירז) 1975 עדי עציון תל אביב 1987 היד – תמונה דרמטית ‏ לסופרן וצ'לו (טקסט: ישראל אלירז) 1989 קתרין גאייר / עוזי ויזל ירושלים 1991 המלחמות עברו כאן ‏ לבריטון ואנסמבל (טקסט: ישראל אלירז) 1992 מתיאו דה מונטי / הלמוט קלר קסל - גרמניה 1991 קו מר ‏ לבריטון ואנסמבל (טקסט: ישראל אלירז) 1992 יעקובסון / הגמן ירושלים 1993 פסנתרי הכחול ‏ למצו-סופרן ולפסנתר (טקסט: אלזה לסקר-שילר) 1994 הסה / באוני ברלין

קול (ות) בליווי תזמורת
שנת חיבור שם פרטים בכורה מבצע מקום 1946 יציאת מצרים (אקסודוס) ‏ פואמה סימפונית לבריטון ותזמורת (טקסט: שמות, תהילים) 1947 ברנרדינו מולינרי תל אביב 1955 שאול בעין דור ‏ אופרה קונצרטנטה לסולנים ותזמורת (טקסט: ספר שמואל) 1955 מיכאל טאובה תל אביב 1956 קונצ'רטו מס' 3 ‏ לטנור סולו, פסנתר ותזמורת (טקסט: אלעזר הקליר) 1956 מיכאל טאובה ירושלים

יצירות למקהלה א-קפלה / בליווי תזמורת

שנת חיבור שם פרטים בכורה מבצע מקום 1936 בדרך ‏ פואמה לארבעה קולות נשים (טקסט: רחל המשוררת) (לא בוצע) 1952 שלושה שירים ‏למקהלה, עיבודים למוטיבים מאת שרה לוי (טקסט: שיר השירים, שלום שבזי) ? ? ? 1954 (Rev) עלינו לשבח ‏למקהלת נשים (שלשה קולות), טנור ופסנתר (עוגב) (טקסט: סידור התפילה) 1949 הלפמן / פוטרמן / גלר ניו-יורק 1955 קנטטה לסוכות ‏לסוליסטים, מקהלה מעורבת ותזמורת קאמרית (טקסט: אלעזר הקליר / שחרית לסוכות) 1955 טל ירושלים 1967 קינה על מות משה ‏אורטוריה לסולנים, מקהלה, תזמורת ומוזיקה אלקטרונית (ליקט טקסט: יהודה יערי) 1967 ברתיני ירושלים 1968 מסדר הנופלים ‏קנטטה לסולנים, מקהלה ותזמורת (טקסט: חיים חפר) 1969 מנדי רודן ירושלים 1975 המוות בא אל סוס העץ מיכאל ‏לסולנים, מקהלה מעורבת ומוזיקה אלקטרונית (טקסט: נתן זך) 1979 אבנר איתי ירושלים 1978 בכל נפשך ‏ קנטטה לסולנים, מקהלת נערים, מקהלה מעורבת ואנסמבל, (טקסט: ספר מכבים, ספר האגדה) 1978 ברתיני ירושלים 1985 חלום העיגולים ‏ לבריטון, מקהלה ואנסמבל (טקסט: רבי נחמן מברסלב, מיכל גוברין) 1985 אבנר איתי תל אביב 1987 לגעת מקום ‏ למקהלה וקול סולו (טקסט: ישראל אלירז) 1987 ארנון מרוז ירושלים ?1993 אל מלא רחמים ‏ למקהלה מעורבת (טקסט: יהודה עמיחי) (לא בוצע)

מוזיקה אלקטרונית (ללא ליווי)

טל במרכז למוזיקה אלקטרונית (1965) שנת חיבור שם פרטים השמעת בכורה 1956 יציאת מצרים (II) לכוראוגרפיה 1956 1963 דרגות עוצמה לכוראוגרפיה 1963 1964 מן המיצר קראתי יה לכוריאוגרפיה ? 1970 וריאציות לכוריאוגרפיה 1970 1970 אשמדאי פתיחה לאופרה 1971 1972 תדרים 440–462 ? 1976 המהגרים לתיאטרון החאן הירושלמי (בימוי: מיכל גוברין) 1977 1977 חצר אחורית לכוריאוגרפיה של מירל'ה שרון (לא בוצע) 1979 שכרון סיני לטלוויזיה הישראלית (בימוי: עמק פרי) 1979 1981 בית המלאכה לתיאטרון הבימה (בימוי: מיכל גוברין) 1981 1990 Rays of Energy בוצע באמצעות TALMARK 1992 Coincidentia Oppositorum בוצע באמצעות TALMARK

פרסים ואותות

שנה	הפרס	פרטים
1949	פרס אנגל של עיריית תל אביב	על יצירתו "יציאת מצרים", שבוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של ברנרדינו מולינרי
1957/1958	מענק לימודים (מוזיקה אלקטרונית) של אונסק"ו
1958	פרס אנגל של עיריית תל אביב	על יצירותיו: הסימפוניה הראשונה, האופרה הקונצרטנטית "שאול בעין דור", הקונצרט לפסנתר ולטנור סולו
1970 (ה'תש"ל)	פרס ישראל במוזיקה [5]
1975	פרס Berliner Kunstpreis של העיר ברלין
1977	פרס אנגל של עיריית תל אביב	על מפעל חייו בשטח המוזיקה
1981	חברות כבוד באקדמיה האמריקנית לאמנויות ולספרות
1982	פרס וולף לאומנות[6](הקישור אינו פעיל, 23.1.2024)	על גישתו החדשה למבנה ולמרקם המוזיקלי ויכולתו המעולה להקנות ליצירתו את המתח הדרמטי המרתק
1985	אות Verdienstkreuz I Klasse הגרמני
1985	אות מסדר האמנויות והספרות של ממשלת צרפת
1993	דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת תל אביב	"לאות הוקרה למפעל חייו כמוזיקאי וכמלחין שזכה לשם בינלאומי... לעבודתו החלוצית במוזיקה אלקטרונית בישראל... ליצירותיו האופראיות הייחודיות המצביעות על הקשר העמוק שלו עם הרוח היהודית בתקופות היסטוריות שונות, ועל שהשכיל ליצור מיזוג בין המסורת היהודית עתיקת היומין לבין המוזיקה בת-זמננו"
1995	פרס Johann Wenzel Stamitz הגרמני
1995	פרס אקו"ם	בעבור הישג השנה בתחום המוזיקה הקונצרטית על המוזיקה לאופרה "יוסף"
1995	אות יקיר ירושלים
1996	דוקטור לשם כבוד מטעם בית הספר הגבוה למוזיקה ותיאטרון של המבורג
1998	דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים	על יצירתו המוזיקלית העשירה ובהכרת טובה על תרומתו לטיפוח החינוך המוזיקלי בישראל

• 
  אצטרובל אורן (1939)
• 
  החתול מונגו (1939)
• 
  תלמידי הקונסרבטוריון הא"י למוזיקה וקונטרבס (סיור קונצרטים בעמק יזרעאל, 1939)

כתביו

ספרי לימוד/עיון

• יוסף גרינטל, יסודות התאוריה המוזיקלית, ירושלים: הוצאת בנו בלן, 1944
• מבוא לתורת הצורה המוזיקלית, הוצאת מרכז לתרבות והסברה, 1952
• Musica Nova in the Third Millennium - Behind the Scenes of Music Theory, בהוצאת המכון למוזיקה ישראלית (באנגלית/גרמנית) 2002, Cat No. 1018E, ISBN 965-90565-0-8

אוטוביוגרפיות

• עד יוסף - זכרונות, הרהורים, סיכומים, ירושלים: הוצאת כרמל, 1997 (עם עדה ברודסקי) ISBN 965-407-162-2

• Der Sohn des Rabbiners. Ein Weg von Berlin nach Jerusalem (בן הרב: הדרך מברלין לירושלים), Quadriga Verlag J. Severin, Berlin, 1985, ISBN 3-88679-123-8
• Tonspur - Auf der Suche nach dem Klang des Lebens (פסקול: בחיפוש אחר מצלול החיים); בהוצאת Henschel, ברלין 2005, ISBN 3-89487-503-8

מאמרים

• "דרך יצירתו של מוצרט", בת-קול כתב עת למוזיקה, חוברת ב' טבת תשט"ז (1956), עמ' 12–14
• "הרהורים עיוניים בדרך אל המוזיקה האלקטרונית", תצליל, הוצאת הספרייה המוזיקלית חיפה, קובץ ב' (1961)
• "התוכן האינפורמטיבי של הצליל", יסודות מזרחיים ומערביים במוזיקה בישראל, קובץ הרצאות ודיונים בעריכת מיכל זמורה, המכון למוזיקה ישראלית, (1962), עמ' 89–91
• "המחשב במוזיקה - שפה חדשה ותיווי חדש", המדיום באמנויות המאה העשרים, מכון ון-ליר בירושלים (1996) עמ' 106–109

• The Impact of the Era on the Interrelation Between Composer, Performer and Listener. Music in Time – A Publication of the Jerusalem Rubin Academy of Music and Dance (1983-1984) pp 23-27
• Rationale und Sensitive Komponenten des "Verstehens"', in Musik und Verstehen – Aufsätze zur semiotischen Theorie, Ästhetik und Soziologie der musikalischen Rezeption, Arno Volk Verlag (197?), pp 306–313
• Musik auf Wanderung – Querschnitte zwischen Gestern und Morgen in Berliner Lektionen, (1992) Bertelsmann, pp 79–90
• Wagner und die Folgen in der Musik des 20. Jahrhunderts, (1983) Universität Bayreuth, Sonderdruck aus Jahresbericht des Präsidenten, pp 167–181
• Der Weg einer Oper, Wissenschftskolleg Jahrbuch 1982/83, Siedler Verlag, pp 355–356
• Gedanken zur Oper Ashmedai, in Ariel – Berichte zur Kunst und Bildung in Israel, No. 15 (1972), pp 89–91
• Music, Hieroglyphics and Technical Lingo in The World of Music, Vol. XIII, No.1/1971 B. Schott's Söhne, Mainz, pp 18–28
• in Mensch-zu-Mensch-Erlebnis im Wissenschaftskolleg Berlin' (1994) in Axel von dem Bussche, Hase & Koehler Verlag, pp 125-131 ISBN 3-7758-1311-X

ראו גם

• סוס העץ מיכאל

לקריאה נוספת

• אלירז, ישראל: בין משורר למלחין-אופרה, על גלגולי הליברית כז'אנר דראמטי, מאזניים, דצמבר 1981, עמ' 39–43
• אופרה, גיליון מס' 13, יולי 1995 - קובץ מאמרים לרגל בכורת האופרה יוסף
• בן יוסף, ניצה: קונצ'רטו מס' 6 לפסנתר וליווי אלקטרוני, מדריך להאזנה ליצירות ישראליות, המרכז המתודי למוזיקה, 1984, עמ' 159–163
• הירשברג, יהואש: יוסף טל: עבר, הווה ועתיד, חדשות ממ"י (הוצאת המכון למוזיקה ישראלית), 2008/2
• הירשברג, יהואש: יצירתו של יוסף טל, כרמל (2023) מסת"ב 978-965-7815-57-1|ISBN
• כהן, יהודה: נעימי זמירות ישראל, עם עובד (1990), עמ' 156–164
• רון, יוחנן: ההיכן והמתי ביצירתו של יוסף טל. או, הגם אתה יוסף טל ים-תיכוני? הארכיון למוזיקה ישראלית, אוניברסיטת ת"א, חוברת 9, 1997
• זמורה-כהן, מיכל: רפרטואר אישי, דביר, 1997, עמ' 86–93

• Leichtling, Avrohom. (2005) "Reflections", Musikproduktion Höflich, München
• Hirshberg, Jehoash. (1992) The New Grove Dictionary of Opera, edited by Stanley Sadie. ISBN 0-333-73432-7 and ISBN 1-56159-228-5
• Ron, Yohanan. (2000) The Music of Josef Tal - Selected Writings, The Israeli Music Archive, Tel Aviv University, Department of Musicology
• Seter, Ronit. Yuvalim be-Israel: Nationalism in Jewish-Israeli Art Music, 1940-2000, Ph.D. dissertation, Cornell University, 2004, 553 pp. (on Tal, pp. 145-152)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יוסף טל בוויקישיתוף

• יוסף טל, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
• יוסף טל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• יוסף טל, דף שער בספרייה הלאומית
• יוסף טל, בארכיון הבימה
• אתר המוקדש ליוסף טל
• ביוגרפיה, מסמכים, תמונות ופרטים על ארכיונו האישי של יוסף טל במרכז המוזיקה של הספרייה הלאומית
• רשימת הפרסומים של יוסף טל, בקטלוג הספרייה הלאומית
• קטלוג היצירות, באתר המכון למוזיקה ישראלית
• דיסקוגרפיה - Discography
• אברהם שניר, ריאיון עם חתן פרס ישראל: 'אין לשלול ממני הרגש': יוסף טל "מתוודה" ומספר על דרכו כאמן יוצר ועל עבודתו. – דעותיו על מאזינים ומבקרים, דבר, 10 במאי 1970
• מתוך התכנית 'שאלות אישיות, יעקב אגמון משוחח עם יוסף טל' – גלי צה"ל, דצמבר 2000 (Hebrew), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 51:20)
• חנוך רון, כל יצירה גדולה היא ניסוי: ריאיון עם יוסף טל, דבר, 16 באפריל 1973, המשך
• מרב יודילוביץ', הלך לעולמו חתן פרס ישראל יוסף טל, באתר ynet, 25 באוגוסט 2008
• עומר שומרוני, ‏אמש הלך לעולמו המלחין הישראלי וחתן פרס ישראל יוסף טל, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2008
• עודד אסף, אסכולה מקומית של איש אחד, באתר הארץ, 24 בדצמבר 2010
• היצירות "קינה", "הורה" ו"על נהרות בבל" בArchive.org בביצוע קלרה סרבש ויוסף וייסגרבר
• אסף שלג, כיצד צריך ללמוד את המוסיקה של יוסף טל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2015

• Josef Tal - Reflections, by Avrohom Leichtling, 2005
• Meidad, josef-tal-symphonies-1-3(הקישור אינו פעיל), avantgarde/prog-rock/classical/jazz
• Meidad, josef-tal-symphonies-4-6, avantgarde/prog-rock/classical/jazz
• Jeffrey Burns: With Josef Tal on Kurfürstendamm