ליסבון
| |||
 | |||
| מדינה |
 פורטוגל | ||
|---|---|---|---|
| מחוז |
 ליסבון | ||
| נפה | ליסבון רבתי | ||
| ראש העיר | קרלוס מואדס | ||
| תאריך ייסוד | עדויות ראשונות להתיישבות אנושית באזור מן המאה ה-12 לפנה"ס | ||
| שטח | 100.05 קמ"ר | ||
| גובה | 100 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 545,923 (2021) | ||
| ‑ במטרופולין | 2,800,000 | ||
| ‑ צפיפות | 5474,59 נפש לקמ"ר (2011) | ||
| קואורדינטות | 38°42′N 9°11′W / 38.700°N 9.183°W | ||
| אזור זמן | UTC+0 | ||
| http://www.cm-lisboa.pt | |||
  | |||
ליסבון (בפורטוגזית: Lisboa; ⓘⒾ, נהגה: ליז'בואה, בעבר: לישׂבונה) היא בירת פורטוגל, העיר הגדולה ביותר בה, והמרכז הכלכלי והתרבותי החשוב במדינה. כן משמשת ליסבון כבירתם של המחוז והנפה הנושאים את שמה.
שטחה של ליסבון כ-100 קמ"ר, ובשנת 2021 התגוררו בה 545,923 אלף תושבים. במטרופולין שלה, הכוללת גם את הערים לייריה וסטובל התגוררו באותה שנה כ-2.8 מיליון תושבים.
משערים כי ליסבון נוסדה בידי הפיניקים או היוונים. ביוונית נקראה העיר אוליסיפו, ובהמשך שונה שמה לאוליסיפונה וליסיפונה. כאשר המוסלמים המורים השתלטו על העיר, הם קראו לה אל-ליסבונה, ומשם נגזר לבסוף השם הפורטוגלי. יום החג הרשמי של העיר הוא של אנטוניוס מפדובה, החל ב-13 ביוני.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליסבון היא המערבית בבירות אירופה. היא ממוקמת במערב פורטוגל, לחוף האוקיינוס האטלנטי, בשפך נהר הטז'ו.
גבולות העיר תחומים בגבולותיה של ליסבון ההיסטורית. מסביב לעיר התפתחו מספר ערי לוויין, כגון לורש, אודיבלש, אמדורה ואואיירש, היוצרות את המטרופולין של ליסבון. המרכז ההיסטורי של העיר בנוי על שבע גבעות תלולות, ומסיבה זו חלק מרחובות העיר מאפשרים תנועת הולכי רגל בלבד. במערב העיר נמצא פארק מונסאנטו, הפארק העירוני הגדול בעולם. בעיר שני גשרים המחברים בין חלקיה, מעל נהר הטז'ו: גשר 25 דה אבריל (לציון יום מהפכת הציפורנים), שנבנה בשנת 1966, וגשר ואסקו דה גאמה. אורכו של האחרון 17.2 קילומטרים, והוא הארוך בגשרי אירופה והתשיעי באורכו בעולם.
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליסבון אקלים ים תיכוני מתון המושפע בעיקר מזרם הגולף, והיא שטופת שמש לאורך רוב ימות השנה.
הקיץ חם ויבש. בשעות היום הטמפרטורות המרביות מגיעות ל-26°C עד 29°C בממוצע, ובלילה הן יורדות ל-16°C עד 18°C. החורפים קרירים וגשומים והטמפרטורות נעות בהם בין 8°C ל-16°C מעלות. האביב והסתיו בליסבון בדרך כלל מתונים, ולעיתים אף חמים במהלך שעות היום.
כמות המשקעים השנתית בעיר מגיעה לכ-611 מילימטרים, היורדים בכ-100 ימי גשם בשנה, בדרך כלל מספטמבר עד מאי. השלג נדיר במיוחד בעיר. ב-29 בינואר 2006 וב-28 בינואר 2007 ירד בה מעט שלג, בשל גלי הקור הארקטיים שהשפיעו על כל אירופה באותה תקופה, אך היו אלה השלגים הראשונים מזה 40 שנה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי האגדה, העיר הוקמה על קבוצה של שבע גבעות הנודעות כשבע גבעות ליסבון (פורטוגזית "Sete Colinas de Lisboa"). משערים כי העיר נוסדה בידי הפיניקים או היוונים. בהמשך, הייתה העיר חלק מהפרובינקיה הרומית לוסיטניה, אך לא הייתה העיר החשובה בה, ואמריטה אוגוסטה הייתה בירת הפרובינקיה.
בשנת 711 נכבשה העיר על ידי המורים, ובשנת 1147 נכבשה מחדש על ידי דום אפונסו הראשון מלך פורטוגל הראשון. ב-1260 הייתה לבירת פורטוגל, וב-1290 נוסדה בה אוניברסיטת ליסבון.
קהילה יהודית התקיימה בעיר כבר מהמאה ה-12, בארבעה רבעים, הגדול בהם ברובע באיישה (Baixa).[1] בשנת 1449 נערך פוגרום ביהודי העיר.[2] רבי יוסף בן אברהם חיון היה רב העיר במאה ה-15. בשנת 1492 הגיעו לפורטוגל ולעיר ליסבון בפרט עשרות אלפי יהודים מגורשי ספרד. הם נרדפו וב-1497 הוטבלו אלפים מהם בכפייה. אך העוינות כלפי היהודים שהמירו בכפייה את דתם ("אנוסים") לא פסקה ובמאי 1506, בפוגרום ליסבון נרצחו בין 3000 ל-4000 באירוע אדיר ממדים ואכזרי. באופן פורמלי עד המאה ה-19, אז היגרו לליסבון יהודים ממרוקו וגיברלטר, לא התקיימה קהילה יהודית בעיר, אף שהיו אנוסים שהמשיכו לקיים את הדת בהיחבא. כיום מעריכים שבליסבון כ-750 יהודים.
ב-26 בינואר 1531 נהרסה העיר ברעידת אדמה ונהרגו אלפים מתושביה. עם זאת, המאה ה-16 הייתה תור הזהב של האימפריה הפורטוגזית, וליסבון שגשגה, בהיותה שער לסחורות מהמזרח הרחוק, ולזהב שיובא מברזיל. ב-1 בנובמבר 1755 פקדה את העיר רעידת אדמה נוספת, בה נהרגו כ-90,000 בני אדם וכ-85% מהמבנים בעיר נהרסו. לאחר רעידת האדמה נבנתה העיר מחדש לפי תוכניותיו של ראש הממשלה סבשטיאאו דה מלו, המרקיז מפומבל.
במאה ה-20 הייתה ליסבון מוקד לשתי הפיכות: ב-1910, בה הודח מרסלו קייטאנו ומהפכת הציפורנים ב-1974.
ב-1 בדצמבר 2009 נחתמה בעיר "אמנת ליסבון", האמנה הבינלאומית מכוחה פועל כיום האיחוד האירופי.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 התגוררו בליסבון עצמה כ-505,000 תושבים, ובאזור המטרופוליטני שלה כ-2,800,000 תושבים. צפיפות האוכלוסין בעיר היא כ-6,500 תושבים לקמ"ר. האזור המטרופוליטני של ליסבון כולל בתוכו גם את ליסבון רבתי, שעל גדותיו הצפוניות של הטז'ו, ואת חצי האי סטובל בדרום, שהם שני אזורי המשנה בנפת ליסבון. כמו רוב הערים הגדולות, ליסבון מוקפת פרברים רבים, וכמיליון בני אדם נכנסים לליסבון מדי יום מפרבריה. במטרופולין ליסבון מתגוררים מעל לשליש מאוכלוסיית פורטוגל כולה.
| התפתחות האוכלוסייה בליסבון (1801 – 2004) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1801 | 1849 | 1900 | 1930 | 1960 | 1981 | 1991 | 2001 | 2004 |
| 203,999 | 174,668 | 350,919 | 591,939 | 801,155 | 807.937 | 663,394 | 564,657 | 529,485 |
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב חיי הכלכלה הענפים בעיר מתבססים על מוסדות השלטון והתרבות המצויים בה. בשנים האחרונות גם התרחבה מאוד תעשיית התיירות בעיר.
בדרום נהר הטז'ו נמצאים מספר מפעלים. אזור ליסבון הוא האזור העשיר במדינה, והוא מספק למעלה מ-45% מהתוצר הלאומי הגולמי של פורטוגל. ההכנסה לנפש בליסבון גבוהה מהממוצע בפורטוגל, ואחת מהגבוהות באירופה.
ליסבון מארחת שני מוסדות של האיחוד האירופי: מרכז הניטור האירופי לסמים ולהתמכרות לסמים (EMCDDA) והמרכז האירופי לביטחון ימי (EMSA). גם משרדיה של קהילת המדינות הדוברות פורטוגזית ממוקמים בעיר.
תרבות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליבה של העיר ליסבון היא "העיר התחתונה" או "הבאיישה" (Baixa)- שמועמדת להפוך לאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. אזור זה נבנה לאחר שנהרס ברעידת האדמה של 1755. טירת סאו ז'ורז'ה וקתדרלת סנטה מריה מאיור דה ליז'בואה ממוקמות על אחת מגבעותיה של ליסבון, מזרחית לבאישה. השכונה העתיקה ביותר בעיר היא אלפמה, שבקרבת הטז'ו, שרעידות האדמה לא פגעו בה כבאזורים אחרים.
מבנים בעלי עניין אחרים הם פראסה דו קומרסיו (כיכר המסחר), כנסיית נוסה סניורה דה קונסייסאו וליה, כיכר רוסיו, כיכר רשטאורדורש, מעלית סנטה ז'ושטה, הבנויה בסגנון התחייה הגותית, כנסיית סאו רוקה, בזיליקת אשטרלה, מנזר ז'רונימוש, מגדל בלם, אנדרטת התגליות, מנזר סאו ויסנטה דה פורה ומנזר קרמו.
בליסבון מספר רב של סגנונות אדריכליים: אדריכלות רומנסקית, אדריכלות גותית, אדריכלות מנואלינית, אדריכלות הבארוק, אדריכלות פורטוגזית מסורתית, סגנון בנייה מודרני ואף פוסט מודרני. ברחובות העיר הראשיים עוברות שדרות גדולות ומונומנטים, בעיקר במחוזות העיליים; העיקריות שבשדרות אלו הן אוונידה דה ליברדאדה (שדרת העצמאות), אוונידה פונטש פריירה דה מלו (פורטוגזית: Avenida Fontes Pereira de Melo) ואוונידה דה רפובליקה (שדרת הרפובליקה).
ליסבון הוכרזה "בירת התרבות של אירופה" של האיחוד האירופי לשנת 1994.
ב-1998 אירחה העיר את היריד העולמי, ה"אקספו". לצורך כך הוקם אחד מאולמות הכנסים הגדול באירופה, הקרוי כיום אלטיס ארנה (Altice Arena), ומכיל כ-20,000 מקומות. ב-2018 נערך בו אירוויזיון 2018, בו זכתה הישראלית נטע ברזילי. מ-2016 מתקיים בו כנס ה-Web Summit, מהכנסים הטכנולוגיים הגדולים באירופה.
מוזיאונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בעיר ליסבון מספר מוזיאונים ידועים ובהם:
- מוזיאו נסיונל דה ארטה אנטיגה - המוזיאון הלאומי לאמנות עתיקה.
- מוזיאו דוש אזולז'וש - המוזיאון הפורטוגלי למוזאיקה באריחים.
- מוזיאון קאלוסט גולבנקיאן - מוזיאון המציג אוסף אמנות מימי קדם ועד לאמנות מודרנית.
- אוסאנאריו דה ליז'בואה - האקווריום של ליסבון - הגדול באקווריומי אירופה.
- מוזיאו דו דיזיין - מוזיאון העיצוב במרכז התרבות בלם.
- מוזיאו נסיונל דוש קושש - מוזיאון הכירכרות הלאומי - אחד האוספים הגדולים בעולם של כרכרות מלכותיות.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]אוניברסיטת ליסבון נוסדה בשנת 1290, והיא אחת האוניברסיטאות העתיקות בעולם. בעיר ממוקמת גם האוניברסיטה החדשה של ליסבון, הטכניון של ליסבון, והאוניברסיטה הטכנית של ליסבון.
כדורגל
[עריכת קוד מקור | עריכה]שתיים מקבוצות הכדורגל הבכירת של פורטוגל שוכנות בליסבון: בנפיקה ליסבון אשר זכתה 32 פעמים בתואר האליפות, ומקיימת את משחקיה הביתיים באצטדיון האור, וספורטינג ליסבון אשר זכתה 18 פעמים בתואר האליפות, ומקיימת את משחקיה הביתיים באצטדיון ז'וזה אלבלדה. קבוצת כדורגל נוספת מהעיר היא בלננשש אשר זכתה בתואר האליפות פעם אחת בלבד.
מוזיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסגנון המוזיקלי המזוהה עם ליסבון הוא פאדו. סגנון הפאדו של ליסבון הוא עממי יותר, והשירים עוסקים בגעגועים וכמיהה. את מוזיקת הפאדו אפשר לשמוע במסעדות קטנות בשכונת אלפאמה.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בליסבון פועלת רכבת תחתית, המהווה עורק התחבורה הראשי של העיר. בקרבת ליסבון נמצא נמל התעופה הבינלאומי פורטלה (Portela Airport) - הגדול בנמלי התעופה של פורטוגל.
בליסבון פועלות גם חשמליות, אשר נכנסו לשימוש בעיר במאה ה-19 כשהחשמליות הראשונות יובאו מארצות הברית וכונו אמריקנוס.
בעיר נמצא נמל ליסבון שהוא אחד הנמלים הגדולים בפורטוגל.
ערים תאומות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ליסבון (בפורטוגזית)
ליסבון, ברשת החברתית פייסבוק
ליסבון, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ליסבון, ברשת החברתית אינסטגרם- משרד התיירות הפורטוגלי - פרטים על ליסבון
- תמונות העיר
- מאיר בלייך, רוח מערבית נעימה: האם ליסבון היא היעד הבא שלכם?, באתר nrg, 11 בספטמבר 2010
- nrg מעריב, שקטה ואלגנטית: טיול בליסבון, באתר nrg, 14 בדצמבר 2011
- זיו ריינשטיין, ליסבון וואייז': לגלות את עירם של מגלי הארצות, באתר ynet, 19 במאי 2013
- דוד הכהן, חשמלית ושמה ליסבון, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2016
- ליהי רון, סוד הקסם של ליסבון: הסמטאות, הבילויים והטיולים, באתר גלובס, 30 במרץ 2017
יניב חלילי, עם האירוויזיון בא התיאבון, באתר "ידיעות אחרונות", 19 ביולי 2018- הישראלים מתים עליה, ובצדק: 5 מקומות שחובה להכיר בליסבון, באתר וואלה, 14 בינואר 2019
- "לִיסְבּוֹן (לִיסְבּוֹנָה)", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמוד 46, באתר היברובוקס
- עפר קידר, געגוגי לליסבון, באתר "המצלמה מוסיפה"
- ליסבון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ליסבון (פורטוגל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "הרובעים היהודיים של ליסבון | ישראלי בפורטוגל". ישראלי בפורטוגל. 2015-03-16. נבדק ב-2018-09-25.
- ^ חיים ביינארט, אטלס כרטא לתולדות עם ישראל בימי הביניים, עמ' 58.
 בירות מדינות האיחוד האירופי
| |
|---|---|
|
בקרת זהויות  |
|
|---|