משתמש:Matankic/הידעת?

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אוסף קטעי 'הידעת?' נבחרים שחיברתי בעצמי

מדוע צוללות מוארות באדום?[עריכת קוד מקור | עריכה]

רווחת הסברה כי שודדי הים עטו רטייה על מנת לשמור, בעין המכוסה, על יכולת ראיית הלילה. המעבר התכוף בין הסיפון המואר באור השמש, לפנים האונייה החשוך, הקשה על עיני השודדים להסתגל מחדש לחשכה, והביא לעמדת נחיתות, למשל בעת לחימה. זאת מפני שחשיפה לאור מביאה לפירוק הרודופסין, חלבון קולט אור המצוי בקנים שברשתית, וכדי שישוב לעורר דחף עצבי בסביבה דלת אור, נדרשים מספר דקות לכך שריכוזו יעלה. כיום, על מנת להתגבר על תופעה זאת, באוניות מלחמה ובעיקר בצוללות נעשה שימוש בתאורה אדומה. המדוכים שברשתית, בשונה מהקנים, רגישים לצבעים, וזאת בשעה שהקנים כמעט וכלל אינם מגיבים לאורכי גל ארוכים. בכך למעשה, תחת תאורה אדומה, מתאפשרת עבודה בסביבה מוארת במקביל לעבודה בסביבה חשוכה – כגון התבוננות מבעד לעדשת הפריסקופ.

סופם של האמנים?[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שנים נדמה היה שיצירתיות היא תכונה בלעדית לבני אדם, ומחשב, מתוחכם ככל שיהיה, לא יוכל לייצר אמנות. אלא שעם התפתחותן המואצת של טכנולוגיות הבינה המלאכותית, החל מהעשור השני של המאה ה-21, התפתח במיוחד תחום האמנות המבוססת בינה מלאכותית. כלומר, אמנות אשר נוצרת בידי תוכנה (בתמונה). אחת הדרכים היא יצירת תמונות מתוך תיאורים מילוליים, כגון מילות מפתח והנחיות, לעיתים תוך התבססות על טכניקות מסוימות, או אפילו על יצירות ואמנים ידועים. ואכן, באוגוסט 2022 התרחשה תפנית מפתיעה, כאשר לראשונה זכתה יצירה של הבינה המלאכותית 'Midjourney' (אנ') בתחרות אמנות דיגיטלית שנערכה בקולורדו.

חד-תאי שחכם יותר מצוות מהנדסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Physarum polycephalum הוא שמו המדעי של פרוטיסט דמוי עובש. זהו חד־תאי, אשר מפגין יכולות זיכרון, קבלת החלטות ואפילו ציפייה לשינויים. חד־התא, מחוסר מערכת העצבים, מסוגל לפתור מבוכים (בתמונה), ובעיות עם סיבוכיות זמן מעריכית, בזמן ליניארי בלבד. דוגמה לבעיה שכזו, עימה מתמודד ביעילות, היא בעיית הסוכן הנוסע. כך למשל, באמצעות פיזור מזון על מצע אגר, באופן התואם למיקומי הערים המרכזיות ביפן, הצליח חד־התא, תוך שעות ספורות, לחקות את מפת הרכבות בין הערים באופן מדויק – בעיה עליה היו אמונים צוותים שלמים של מהנדסים.

בעיית הסוכן הנוסע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטבעה של העצרת, בעיות הנדסיות רבות קשות מבחינת חישוביות, כשאחת הנודעות שבהן מתורת הסיבוכיות היא בעיית הסוכן הנוסע. הבעיה מתארת את חיפוש המסלול הקצר ביותר בגרף משוקלל שיעבור בכל הצמתים. לדוגמה, תכנון נתיב השיט של אוניית סוחר, אשר צריכה לפרוק סחורה במספר נמלים, באופן כזה שההוצאות הכרוכות במסע יהיו מופתחות, והתשואה תיהיה מירבית. אם תצטרך האונייה לעבור ב-70 נמלים, הרי שמספר נתיבי השיט האפשריים יעמוד על , אשר גדול ממספר כל האטומים ביקום, ולא יהיה ניתן לחישוב מבחינה מעשית. בעיות מסוג זה מכונות 'NP-קשות', ועצם השאלה האם קיים להן אלגוריתם לפתרון בזמן פולינומי, מהווה בעיה פתוחה, ובפרט אחת משבע בעיות המילניום.

השלם גדול מסך חלקיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצג בעמוד הראשי

עם תבוסת ממלכת ירושלים בקרב קרני חיטין ב-1187, קרב אשר סימן תפנית בתקופת שלטון הצלבנים בארץ ישראל, נפל שלל לידי המוסלמים הצלב האמיתי, שעל פי האמונה הנוצרית היה הצלב עליו נצלב ישו. הצלב האמיתי היה לסמלם של הצלבנים, ונלקח לשדה הקרב על מנת לרומם את מורל הלוחמים ולחולל נסים. עצם נפילתו הייתה בעייני הצלבנים מהמפלות הקשות שיכלו לספוג, ונעשו מאמצים דיפלומטיים רבים להשיבו. על פי המסורת הנוצרית, הצלב האמיתי לא אבד לגמרי, ושרידים ממנו נותרו פזורים בכנסיות שונות באירופה. אלא שלמעשה, עד סוף ימי הביניים, כנסיות רבות כל כך טענו שבבעלותן חלקים מהצלב האמיתי, שז'אן קלווין אמר במאה ה-16 שיש מספיק עץ כדי למלא איתם ספינה.

הברקה שיווקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 החלו להתגלות באפריקה מרבצים עצומים של יהלומים. דוגמה לכך היא השפרגביט, אזור לאורך חופיה של נמיביה, שם נתגלו יהלומים פזורים על חולות החוף. כתוצאה מהצפת השוק ביהלומים, ומתוך חשש לפגיעה בערכם הכספי, התאגדו משקיעים וייסדו ב-1888 את דה בירס. בהמשך עשרות השנים היווה התאגיד מונופול עולמי בכריית והספקת יהלומים, וכך, באופן מלאכותי, הביא הקרטל למחירם לנסוק. נוספו לכך מאמצי שיווק מתוחכמים - החל משנות השלושים של המאה ה-20 יצא התאגיד במסע פרסום שקישר בין יהלומים לרומנטיקה וסמל סטטוס, וזאת באמצעות תעשיית הקולנוע, אשר הקנו ליהלומים את הפופולריות שיש להם כיום. למעשה, ביחס לשאר אבני החן המצוים בטבע, היהלום כלל אינו נדיר, ואפילו ניתן בתנאי מעבדה לייצר יהלום מלאכותי, אשר זהה במבנה המולקולרי ובתכונותיו ליהלום טבעי.

האדם הוויטרובי[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדם הוויטרובי, יצירתו האייקונית של לאונרדו דה וינצ'י משנת 1490, עושה שימוש בפרופורציות ובסימטריה של גוף האדם, כסמל ליופי, לשלמות ולהרמוניה. מעבר לזאת, הרישום, שהוא מבולטי הרישומים מתקופת הרנסאנס, מציע גם פתרון לבעיה גיאומטרית עתיקה, תרבוע העיגול (בשנת 1882 הוכחה כבלתי אפשרית), בשימוש תנוחות גוף שונות, כאשר הטבור במרכז. למרות הייחוס ללאונרדו דה וינצ'י, הרעיון העומד בבסיס היצירה היה ידוע עוד קודם לכן, והועלה על כתב בידי האדריכל הרומי ויטרוביוס במאה ה-1 לפנה"ס, בספרו על אודות האדריכלות. דה וינצ'י, כמו גם אמנים אחרים בני זמנו שהושפעו מרעיונות רוח התקופה, ניסו לתאר את היחסים כפי שמשתקפים מכתביו של ויטרוביוס. היו אף שהקדימו בניסיונם את זה של דה וינצ'י, אך רישומיהם לא זכו לאותו הפרסום.

האמת על צ'ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצג בעמוד הראשי

ארנסטו צ'ה גווארה (בתמונה), מהפכן ומרקסיסט ארגנטינאי שלקח חלק מרכזי במהפכה הקובנית, הפך לאייקון פופ; סמל למאבק והתקוממות, ולדמות נערצת בחוגי השמאל בעולם המערבי. באופן אירוני, על אף התדמית שנוצרה לו כמהפכן רודף חופש ושוויון, צ'ה עצמו ביצע רציחות המוניות, והיה אחראי למותם ועינויים של אלפי גברים, נשים וילדים. צ'ה היה הומופוב, ביטא גועל כלפי הלהט"בים וכינה אותם "סוטים". הוא כלא ודיכא הומוסקסואלים במחנות כפייה בטענה שכך יהפכו ל"גברים". כמו כן, בטענה שהעיתונים הם כלי בידי האוליגרכיה, דיכא צ'ה את חופש העיתונות במדינה.

קצת על טורפים ואבולוציה מתכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאב טסמני
זאב טסמני

סדרת הטורפים ממוינת לשני טקסוניםדמויי כלב ודמויי חתול. למעשה, מרביתם של היונקים הקרניבורים על פני כדור הארץ, משתייכים לאחת משתי קבוצות אלו. כלבי ים, דובים, שועלים וסמורים משתייכים לדמויי הכלב, בעוד שנמרים, צבועים ונמיות הם דוגמה לדמויי חתול. הזאב הטסמני (בתמונה), יונק כיס שנכחד ככל הנראה מן העולם במהלך המאה ה-20, דמה לחברי משפחת הכלביים בחצי הכדור הצפוני במובנים רבים: שיניו היו חדות, מלתעותיו היו חזקות, עקביו היו מורמים וצורת גופו דמתה לזו של הכלביים. דמיון זה הוא דוגמה לאבולוציה מתכנסת. מכיוון שמילא באוסטרליה אותו תפקיד אקולוגי שמילאו הכלבים בכל מקום אחר, הותאם הזאב הטסמני להיות בעל מאפיינים דומים לאלו של הכלביים, על אף שאינו דמוי כלב, אלא טורף כיס.

החייל הנאצי המושלם[עריכת קוד מקור | עריכה]

"החייל הנאצי המושלם" (בתמונה) הייתה כרזת גיוס של הוורמאכט משנת 1939. זמן קצר לאחר תחילת מלחמת העולם השנייה, הופיע התצלום במהדורת יום ראשון של העיתון ברלינר טאגבלאט, ששימש אז כזרוע התעמולה הנאצית, יחד עם הכיתוב 'החייל הגרמני האידיאלי'. התצלום נמכר לעיתון על ידי הצלם הרשמי של הצבא, ומאוחר יותר שימש בכרזות גיוס. החייל המוצג בתמונה בעל החזות הארית, ורנר גולדברג, היה למעשה בן לאב יהודי שהתנצר. אחרי הסכם שביתת הנשק של 22 ביוני 1940, גורש גולדברג מהצבא בהתאם לצו של היטלר, בו נקבע שיש לגרש מהצבא את כל בני התערובת מדרגה ראשונה.

נאצי ממוצא יהודי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארהרד מילך, גנרל-פלדמרשל בלופטוואפה, סגנו של הרמן גרינג במשרד התעופה וחבר במפלגה הנאצית, היה בן לאב יהודי. מילך ניסה תמיד להסתיר את מוצאו, אם כי מפקדו, גרינג, וכן היטלר, היו מודעים לכך. לפי חוקי הגזע הנאצים נחשב מילך למישלינג ולכן היה אמור להיות מסולק מחיל האוויר הגרמני. גרינג מנע זאת, באומרו שבלופטוופה: "רק אני מכריע מיהו יהודי!". בשנת 1935 פתח הגסטפו בחקירה רשמית נגד מילך על מנת לחקור את שורשיו היהודיים. כדי להפסיק את החקירה כתבה אמו של מילך לראש משטרת האגן כי הוא ואחיו נולדו מרומן מחוץ לנישואין, שניהלה עם דודה המנוח. לכאורה, בעקבות המכתב, חקירתו בגסטפו הופסקה, ואף הוצאה למילך תעודת ייחוס ארי.

אנקדוטה על המסת זהב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצג בעמוד הראשי, רובו הועתק מערכים המקושרים בקטע

כאשר פלשה גרמניה לדנמרק במלחמת העולם השנייה, המיס ג'ורג' דה הוושי את מדליות הנובל של הפיזיקאים מקס פון לאואה וג'יימס פרנק במי מלך (כמודגם בתמונה), וזאת על מנת למנוע מהנאצים לגנוב אותן. הוא הציב את התמיסה שנוצרה על מדף במעבדתו במכון נילס בוהר, ועזב לשוודיה. כשחזר, לאחר המלחמה, מצא את התמיסה במקומה, ושיקע את הזהב מהתמיסה. קרן נובל אז יצקה מחדש את המדליות תוך שימוש בזהב המקורי. דה הוושי, שהיה כימאי פיזיקלי הונגרי ממוצא יהודי, זכה אף הוא בפרס נובל לכימיה לשנת 1943, על תרומתו לפיתוח שיטת הסמנים הרדיואקטיביים והשימוש בה לחקר תהליכים כימיים וביולוגיים ביצורים חיים.

צבעים חיבוריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אור צהוב הוא דוגמה לאור שניתן ליצור בשני אופנים. על ידי אורך גל בתחום הנראה שבין 570–590 ננומטרים, או באמצעות שני צבעים חיבוריים, אדום וירוק. למעשה, בקביעת היחסים בין שלושת צבעי היסוד של האור; אדום, ירוק וכחול (או בר"ת RGB), ניתן לכסות טווח נרחב מהספקטרום הנראה של האור. שיטת הצבעים החיבוריים תואמת לרגישות שלושת סוגי המדוכים של העין האנושית (תאים קולטי אור הנמצאים ברשתית) לגלים ארוכים, בינויים וקצרים, שמפורשים במוח לאדום, ירוק וכחול בהתאמה. לכן, אורך גל של 570–590 ננומטר שנתפס במוח כאור צהוב, יעורר גירוי במדוכים הרגישים לגלים ארוכים ובינוניים, באופן שניתן לחיקוי בשילוב בין אור אדום וירוק ביחס מתאים. אור בצבע מג'נטה, לעומת זאת, אינו קיים בספקטרום הנראה, וניתן ליצור אותו רק בעזרת שילוב בין שני אורכי גל – אדום וכחול.

בטון רומאי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בטון מודרני הוא חומר נפוץ וחיוני בבנייה המודרנית, ומכיוון שעד לעת החדשה, הרבה בניינים נבנו ללא בטון, עלול היה להתקבל הרושם השגוי, שלא היה בטון קודם לכן. אולם תרכובות להדבקת לבנים נוסו עוד בפרה היסטוריה. הרכב הבטון הרומאי ואופן הכנתו נותרו בגדר תעלומה עד לעשור השני של המאה ה-21. לעומת הבטון המודרני, המורכב מתערובת של צמנט, חול, חצץ ומים, הבטון הרומאי הורכב מתערובת סיד ואפר געשי, שבמגע עם מי ים מתקשה בתגובה כימית איטית. הבטון הרומי היה חזק, עמיד ופחות מזהם מהמודרני. עדות לחוזקו היא כיפת האוקולוס בפנתאון ברומא (בתמונה). הכיפה, שנוצקה כולה מבטון רומאי, היא כיפת הבטון הגדולה ביותר אשר נבנתה ללא זיון פלדה, ועומדת בשלמותה עד היום, החל מהמאה השנייה.