החלטה 3379 של העצרת הכללית של האו"ם
החלטה 3379 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות אשר נתקבלה ב-10 בנובמבר 1975 קובעת כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית". ב-16 בדצמבר 1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם החלטה מנוגדת (מס' 4686) שבה היא מודיעה כי היא חוזרת בה מן ההשוואה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
החלטת האו"ם ב-1975 הייתה חלק מסדרת פעולות דיפלומטיות אנטי-ישראליות מצד ברית המועצות ומדינות ערב בתקופת המלחמה הקרה. פעולות אלה כללו ניסיון כושל לסלק את ישראל מהאו"ם, שיתוף אש"ף במגעים עם האו"ם והקמת ועדה לשמירת זכויות העם הפלסטיני. בהיבט הפנימי הישראלי, באה החלטה זו בתקופה בה התערערה ההגמוניה של מפלגת העבודה בשלטון. הכישלון הדיפלומטי במניעת החלטה 3379 נתפס כחולייה בשרשרת כישלונות של השלטון הוותיק שהחלה בפרוץ מלחמת יום הכיפורים. בדיעבד אפשר לומר שהחלטת העצרת הכללית סימנה שפל עמוק ביחסי החוץ של מדינת ישראל, שפל שנמשך כ-10 שנים והסתיים בהדרגה עם סיום המלחמה הקרה והפשרת היחסים בין ישראל לברית המועצות בסוף שנות ה-80.
[עריכה] התפלגות ההצבעה
בהצעה תמכו מדינות ערב, רוב מדינות הגוש המזרחי, רוב מדינות אסיה (ובכלל זה כל המדינות המוסלמיות), מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה, ומספר מדינות נוספות, בהן טורקיה, פורטוגל, ברזיל, מקסיקו וקובה, שהייתה בין מציעות ההחלטה יחד עם גינאה ומדינות ערב.
התנגדו לה מדינות המערב, רוב מדינות מרכז אמריקה, אורוגוואי ומספר מדינות באפריקה.
נמנעו או נעדרו מההצבעה רוב המדינות באמריקה הלטינית, חלק ממדינות אפריקה שמדרום לסהרה, חלק ממדינות מזרח אסיה, וכן גם ספרד, יוגוסלביה ורומניה, היחידה ממדינות הגוש המזרחי שלא תמכה בהצעה.
- מציעות (הצביעו בעד; 25): אפגניסטן, אלג'יריה, בחריין, קובה, בנין, מצרים, גינאה, עיראק, ירדן, כווית, לבנון, לוב, מאוריטניה, מרוקו, צפון תימן, עומאן, קטאר, ערב הסעודית, סומליה, דרום תימן, סודאן, סוריה, תוניסיה ואיחוד האמירויות הערביות.
- הצביעו בעד (72); 25 המציעות המפורטות מעלה וכן 47 מדינות נוספות: אלבניה, בנגלדש, ברזיל, בולגריה, בורונדי, בלארוס הסובייטית, קמבודיה, קמרון, קייפ ורדה, צ'אד, הרפובליקה העממית של סין, קונגו, קפריסין, צ'כוסלובקיה, גיניאה המשוונית, גמביה, גרמניה המזרחית, גרנדה, גיניאה ביסאו, גיאנה, הונגריה, הודו, אינדונזיה, איראן, לאוס, מדגסקר, מלזיה, האיים המלדיביים, מאלי, מלטה, מקסיקו, מונגוליה, מוזמביק, ניז'ר, ניגריה, פקיסטן, פולין, פורטוגל, רואנדה, סאו טומה ופרינסיפה, סנגל, סרי לנקה, טנזניה, טורקיה, אוגנדה, אוקראינה וברית המועצות.
- הצביעו נגד (35): אוסטרליה, אוסטריה, איי בהאמה, ברבדוס, בלגיה, קנדה, הרפובליקה המרכז אפריקאית, קוסטה ריקה, דנמרק, הרפובליקה הדומיניקנית, אל סלוודור, פיג'י, פינלנד, צרפת, מערב גרמניה, האיטי, הונדורס, איסלנד, אירלנד, ישראל, איטליה, חוף השנהב, ליבריה, לוקסמבורג, מלאווי, הולנד, ניו זילנד, ניקרגואה, נורבגיה, פנמה, סווזילנד, שבדיה, הממלכה המאוחדת, ארצות הברית ואורוגוואי.
- נמנעו או נעדרו מההצבעה (32): ארגנטינה, בהוטן, בוליביה, בוטסואנה, בורמה, צ'ילה, קולומביה, אקוודור, אתיופיה, גבון, גאנה, יוון, גואטמלה, ג'מייקה, יפן, קניה, לסוטו, מאוריציוס, נפאל, פפואה גינאה החדשה, פרגוואי, פרו, הפיליפינים, סיירה ליאונה, סינגפור, תאילנד, טוגו, טרינידד וטובגו, וולטה העילית, ונצואלה, זאיר וזמביה.
בתגובה לקבלת ההחלטה הכריז שגריר ארצות הברית לאו"ם דאז, דניאל פטריק מויניהאן כי "ארצות הברית קמה כדי להכריז לפני האסיפה הכללית של האומות המאוחדות, ולפני העולם, שהיא אינה מכירה, ולא תפעל על פי, ולעולם לא תסכים בשתיקה לקביעה המגונה הזו".[1]
בתגובתו להחלטה הצביע נציג מדינת ישראל באו"ם, חיים הרצוג על העיתוי - ההצבעה התרחשה בדיוק במלאת 37 שנה לליל הבדולח, וקרע את הצעת ההחלטה על דוכן הנואמים באומרו "עבורנו, העם היהודי, אין זו אלא פיסת נייר, ואנו נתייחס אליה ככזו."
[עריכה] השלכות והתפתחויות מאוחרות
בתגובה להחלטה הוחלף שמן של "שדרות האו"ם" בתל אביב, ירושלים ובחיפה ל"שדרות הציונות".
[עריכה] החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם
|
|
ערך מורחב – החלטה 4686 של העצרת הכללית של האו"ם |
עם תום המלחמה הקרה כמעט כל המדינות הלא-ערביות שינו את עמדתן, ותמכו בהחלטה הפוכה ב־1991. ב-1991 קיבלה העצרת הכללית של האו"ם את החלטה 4686 לפיה היא חוזרת בה (revokes) מהקביעה הכלולה בהחלטה 3379 (למעשה, מדובר בביטול ההחלטה הקודמת). כמה מדינות ערביות ומוסלמיות ולצדן קובה, צפון קוריאה ווייטנאם עדיין תמכו בהשוואה בין הציונות לגזענות.
[עריכה] ועידת דרבן
בספטמבר 2001 שוב ביקשו מדינות ערב לפגוע בתדמיתה של ישראל, בניסיון להשוות ציונות לגזענות בוועידה העולמית של האו"ם כנגד הגזענות בדרבן, דרום אפריקה. ארצות הברית הצטרפה למדינת ישראל בהחרמת הוועידה, כאשר התברר שבמקום להתמקד בפגעי הגזענות, האנטישמיות והקסנופוביה, שהיו אמורים להיות נושא הדיון, הוועידה הפכה לבמה לגינויה של ישראל.
דובר הבית הלבן, ארי פליישר, הודיע כי משלחת ארצות הברית פרשה מהוועידה כדי "לאותת לאומות העולם האוהבות את החופש שהיא לא תעמוד מנגד אם העולם ינסה לתאר הציונות כגזענות. זה בפירוש לא נכון." הוא הוסיף כי "הנשיא גאה לתמוך במדינת ישראל והקהילה היהודית ולאותת, ששום קבוצה בעולם לא תהנה מהסכמה והערכה להשוות את הציונות לגזענות."[2]
בסוף הוועידה התקבלה הצעת החלטה מרוככת של האיחוד האירופי, שהזכירה את השואה ולא כללה גינוי ישראל.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- ליטל לוין, היום לפני 34 שנה: האו"ם מחליט כי הציונות היא גזענות, באתר הארץ, 10/11/2009
- תמליל נאומו של חיים הרצוג לאו"ם בתגובה להחלטה, הספרייה היהודית הווירטואלית (באנגלית).
- וידיאו - תקציר נאומי ההחלטה, כולל נאומו של שגריר ישראל חיים הרצוג, ארכיון הסרטים היהודים על שם סטיבן ספילברג (באנגלית).
[עריכה] הערות שוליים
- ^ UN General Assembly Resolution 3379, באתר "רשת המזרח התיכון"
- ^ Nafeez Mosaddeq Ahmed, Is Zionism Racist?, באתר Media Monitors Network
