ערך מומלץ

ימי החנוכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף אוי חנוכה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חנוכּה, אוי חנוכּה
חזרה לתרגום
ימי החנוכה

יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,
בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,
לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,
סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב.

הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.

תרגום: אברהם אברונין
(הבית הראשון והפזמון)
חנוכּה, אוי חנוכּה

חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער,
אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער!
אַלע טאָג אין דריידל שפּילן מיר,
הייסע גוטע לאַטקעס עסן מיר.

געשווינדער, צינדט, קינדער,
די חנוכּה-ליכטלעך אָן!
לאָמיר אַלע אין איינעם
צום יום-טוב דעם שיינעם
זינגען און טאַנצן אין קאָן.

ימי החנוכה

יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,
בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,
לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,
סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב.

הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.

תרגום: אברהם אברונין
(הבית הראשון והפזמון)
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן
מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין

ימי החנוכה הוא שיר עברי לחג החנוכה פרי עטו של הבלשן, המתרגם והמורה הישראלי אברהם אברוּנין, שנכתב בארץ ישראל בעשור השני של המאה ה-20 ונדפס ב-1918. זוהי גרסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן), שחובר שנים אחדות קודם לכן בסנקט פטרבורג בירת רוסיה למנגינה עממית יהודית ממזרח אירופה והתפרסם ב-1912. לשיר גם גרסה אנגלית פופולרית, שמתרגמיה אינם ידועים – Oh Hanukkah.

תולדות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1908 נוסדה בסנקט פטרבורג בירת רוסיה החברה למוזיקה עממית יהודית. מייסדיה היו מוזיקאים יהודים בוגרי הקונסרבטוריונים של סנקט פטרבורג ומוסקבה, בהם יואל אנגל, לייב צייטלין, יוסף אחרון, לזר סמינסקי, מיכאל מילנר ושלמה רוזובסקי. אחת ממטרותיה המרכזיות של החברה הייתה איסוף ותיעוד המוזיקה היהודית. חבריה יצאו אל העיירות שבמרחב הלשוני (אנ') היידי בתחום המושב – "יידישלאנד" (ארץ היידיש) – ועסקו בהקלטה וברישום של אלפי שירי עם ונעימות עממיות. היצירות שתועדו התפרסמו בקבצים שהוציאה החברה; חלקן עובדו להרכבים קוליים ואינסטרומנטליים. עבודתה של משלחת אתנוגרפית בראשות זוסמן קיסלגוף (אנ') שנשלחה לאסוף שירים וניגונים עממיים בקרב היהודים בפלכי ויטֶבּסק וחֶרסון[1] (צפון-מזרח בלארוס ודרום אוקראינה של ימינו, בהתאמה), הניבה אנתולוגיה חשובה בעריכת קיסלגוף שהוציאה החברה ב-1912, ואשר כללה 82 שירים.

מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (1868–1924), מורה ותיק בבית הספר של חברת מפיצי השכלה בפטרבורג, מתרגם (בין היתר את משלי קרילוב) ומחבר מחזות לילדים וסיפורים בנושאים מקראיים, היה חבר פעיל בחברה למוזיקה יהודית ומראשיה. לאוסף השירים שערך קיסלגוף הוא סייע בחיבור עיבודים ותרגומים (חלק מהשירים שנכללו בקובץ היו ברוסית), וכן שלושה שירים[2] פרי עטו: "חנוכּה, אוי חנוכּה",[3] שיר נוסף לחנוכה (שזכה בארץ ישראל לגרסה עברית מאת לוין קיפניס: "שימו שמן"),[4] וכן עוד שיר שהיה לפופולרי מאוד: "היַינט איז פּורים, ברידער" (היום פורים, אחיי).[5] בקובץ השירים, שנקרא "לידער-זאַמלבוך: פֿאַר דער יידישער שול און פֿאַמיליע" (קובץ שירים: לבית הספר ולמשפחה היהודיים), ביקשו קיסלגוף ועמיתיו לספק למשפחה היהודית המודרנית שירים לכל החגים. העובדה שהיה על ריווסמן לתרום שיר מקורי משלו[6] פירושה כנראה כי המסורת העממית חסְרה אז שירי משפחה לחנוכה (שכן אחרת היו עורכי הקובץ בוחרים שיר מסורתי, כפי שאמנם עשו במקרה של חגים אחרים).[7]

כבר בשנת 1914 התפרסם השיר בברלין, בשירון של תנועת הנוער היהודית-גרמנית "בלאו וייס".[8] ב-1928 נדפס השיר בשיקגו ובניו יורק בחוברת מסדרת השירונים Little Books of Jewish Songs שערך המחנך המוזיקלי הארי קופרסמית', מחלוצי ההפצה של מוזיקה יהודית באמריקה,[9] וב-1929 הוא הופיע בקובץ שירים של בית הספר העממי הציוני-סוציאליסטי של איגוד הפועלים היהודי-לאומי (אידיש-נאַציאָנאַלער אַרבעטער פֿאַרבאַנד) ופועלי ציון בטורונטו שבקנדה.[10] ברבות השנים נעשו שירי ה"זאַמלבוך" נפוצים יותר ויותר, והשיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" הפך לעממי. עדות לכך היא העובדה שב-1932, עשרים שנה לאחר פרסומו הראשון, כלל אותו המוזיקולוג אברהם צבי אידלסון במסגרת מפעל הכינוס המונומנטלי שהוציא תחת ידו, "‫אוצר נגינות ישראל", בכרך התשיעי, שהוקדש ל"נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה"; ולא זו אף זו – בניגוד לשירים רבים אחרים בקובץ, השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" נדפס שם ללא ציון מקור בדפוס ואפילו ללא ציון שם המחבר (משמע, אידלסון לא הכיר את הפרטים הללו וראה בו "שיר עממי" מאת מחבר עלום שם שנמסר מפה לאוזן).[11] גם אספנית השיר היידי רות רובין כללה את השיר באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950).

הגרסה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם אברונין (1869–1957), מורה ומדקדק עברי מרוסיה הלבנה שעלה לארץ ישראל בשנת 1910 והיה למורה בתל אביב, תרגם שירי ילדים לעברית מיידיש, גם במטרה לסייע ללימוד העברית של ילדי הארץ. את השיר ביידיש לחנוכה תרגם בתוך שנים אחדות מפרסומו – בשנת 1918 ראה אור ספרו של אברונין "שירים לילדים", ובו בין היתר השיר "ימי החנוכה".[12] בהמשך נדפס השיר בקבצים ובשירונים שונים[13] והפך נפוץ.[14]

הלחן[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסום הראשון של תווי השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה", עם מילים מאת מרדכי ריווסמן ובעיבודו של פסח לבוב (בקובץ לידער-זאַמלבוך שבעריכת זוסמן קיסלגוף, 1912)

הלחן התפרסם לראשונה בכרך התווים של הקובץ "לידער-זאַמלבוך" שבעריכת זוסמן קיסלגוף (1912), בעיבודו של פסח (פאבל) לְבוֹב, ושם צוין כי הניגון הוא "חסידי".[15] גם האספנית והחוקרת היהודייה-קנדית-אמריקאית רות רובין טענה כי הלחן חסידי,[16] ואספן וחוקר הפולקלור היידי הישראלי מאיר נוי טען כי זהו עיבוד של מוטיבים חסידיים; ואולם, לא נמצא תיעוד של ניגון חסידי בלחן זה.[17] חלקים מן המנגינה מצויים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל" (יַנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון" (המנגינה של ר' שמואל) ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים).[17][18]

מנגינת השיר העברי זהה למנגינת השיר המקורי (והשיר האנגלי) למעט הבדלים קלים ביותר:

\relative c' {\time 4/8 \tempo 4 = 130 \key e \minor \partial 8 b'8 | b8 b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g8 b8 b b b b e4 b8 b b4 a8 g a4 g 8g a b a g4 g a g8 fis g2 g8 a b a g4 g a g8 fis e4 e8 g b4 b r4 e,8 g b4 b r4 e, b' b8 b c4 b8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 a b2 r2 b4 b8 b c4 b8 a b8 b b b c4 b8 a g4 g8 g a4 g8 fis e2
\bar "|."}

תוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסום הראשון של שירו של מרדכי ריווסמן "חנוכּה, אוי חנוכּה" (בקובץ לידער-זאַמלבוך שבעריכת זוסמן קיסלגוף, 1912)

השיר ביידיש[עריכת קוד מקור | עריכה]

שירו של ריווסמן הוא פזמון קליל המספר בשבחו של חג חנוכה העליז והאהוב ומנהגיו הנעימים – משחק בסביבון, אכילת לביבות וכמובן מצוות הדלקת נרות חנוכה – ומזכיר בקווים כלליים את ניצחון היהודים על הממלכה הסלאוקית (ההלניסטית) ושחרור ירושלים. ואולם משהפך השיר המקורי ל"שיר עממי", כאמור, חלו בו מספר שינויים. שינוי אחד הוא טיפוסי בטרסנפורמציה של שיר העובר פולקלוריזציה (הופך עממי) – פזמון חוזר קבוע: כאן זהו מעיקרו הפזמון הראשון שבגרסת ריווסמן הקורא לילדים למהר להדליק את נרות החנוכה ולרקוד במעגל (אנ'). שינויים אחרים במילות השיר ניתן לתלות בהתפשטות תהליך החילון ותפיסת היהדות כתרבות בקרב יהודי מזרח אירופה ואמריקה בתקופה שמאז פרסום השיר והתקבלותו. כך, בגרסה המקורית מצוּוים הילדים לומר את תפילת "על הנסים" ולהלל את אלוהים על הנסים ("זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים"), אולם בגרסאות מאוחרות יותר מילים אלה נשמטו. כמו כן, בגרסה המקורית מופיעים הציוויים: "על כל אחד בעצמו / להלל בשירה את הפלא / ועליכם גם לאהוב את העם" ("זאָל יעדער באַזונדער / באַזינגען דעם וווּנדער / און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך"); ואילו בהמשך נדפס הציווי הראשון רק בחלק מהגרסאות, והשני ככל הנראה נשמט כליל.[19]

להלן מילות השיר המקוריות:

המקור (בכתיב תקני)
אוי, חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער
אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער...
אַלע נאַכט אין דריידלעך שפּילן מיר,
זודיק-הייסע גוטע לאַטקעס עסט אָן אַ שיעור:

געשווינדער
צינדט, קינדער,
די דינינקע ליכטלעך אָן!
זאָגט "על-הנסים"
לויבט גאָט פֿאַר די נסים
און קומט גיכער טאַנצן אין קאָן...

יהודה האָט פֿאַרטריבן דעם שונא, דעם רוצח
און האָט אין בית-המקדש געזונגען "למנצח"
די שטאָט ירושלים האָט ווידער אויפֿגעלעבט
און צו אַ נײַעם לעבן האָט יעדערער געשטרעבט...

דעריבער
דעם גיבור
יהודה-המכבי לויבט הויך!
זאָל יעדער באַזונדער
באַזינגען דעם וווּנדער
און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך.

תרגום מילולי
הו, חנוכה, הו חנוכה – [איזה] חג יפה
[כה] עליז, [כה] שמח – אין עוד כמוהו...
כל הלילה בסביבונים משחקים אנו,
לביבות חמות-רותחות טובות נאכלות ללא סוף:

מהר,
הדליקו, ילדים,
את הנרות הקטנטנים!
אִמרו "על הנסים"
הללו את אלוהים על הנסים
ובואו מהר לרקוד במעגל...

יהודה הניסה את השונא [האויב], את הרוצח
ובבית המקדש שרו "למנצח" [מזמור תהילים].
העיר ירושלים אז שבה לחיות מחדש
וחיים חדשים ביקשו הכול...

ולפיכך
את הגיבור
יהודה המכבי הַלְּלוּ עוד ועוד [מילולית: באופן מרומם, נישא, נעלה]!
על כל אחד בעצמו [בנפרד]
להלל בשירה את הפלא
ועליכם גם לאהוב את העם.

ואולם, כאמור, משהפך השיר ל"שיר עממי", עברו המילים שינוי וכמובן נפוצו גרסאות שונות. להלן גרסה מקובלת בלוויית שינוי נוסח:

המקור
חנוכּה, אוי חנוכּה – אַ יום-טוב אַ שיינער,
אַ לוסטיקער, אַ פֿריילעכער – ניטאָ נאָך אַזוינער!
אַלע טאָג [/ אלע נאַכט] אין דריידל שפּילן מיר,
הייסע [/ זודיק] גוטע לאַטקעס עסן מיר [/ עסן אָן אַ שיעור].

[פזמון]
געשווינדער, צינדט, קינדער,
די חנוכּה-ליכטלעך אָן!
לאָמיר אַלע אין איינעם
צום יום-טוב דעם שיינעם
זינגען און טאַנצן אין קאָן.

יהודה האָט באַזיגט [/ פֿאַרטריבן] דעם שונא רוצח
און אין בית המקדש געזונגען "למנצח".
די שטאָט ירושלים האָט דאַן אויפֿגעלעבט
און דאָ אַ נײַעם לעבן האָט יעדער געשטרעבט.

געשווינדער...

חנוכּה, אוי חנוכּה, ביסט ליב אונדז און טײַער!
עס ברענען דײַנע ליכטעלעך מיט אייביקן פֿײַער.
פֿריילעכע זכרונות וועקן זיי אויף
עס הערט זיך מתיתיהוס הייליקער רוף.

געשווינדער...

תעתיק לטיני (יידיש תקנית)
Khaneke, oy Khaneke – a yontef a sheyner,
a lustiker, a freylekher – nito nokh azoyner!
ale tag [\ nakht] in dreydl shpiln mir,
heyse [\ zudik] gute latkes esn mir [\ esn on a shier].

[chorus]
geshvinder, tsindt, kinder,
di Khaneke likhtlekh on!
lomir ale in eynem
tsum yontef dem sheynem
zingen un tantsen in kon.

Yehudo hot bazigt [\ fartribn] dem soyne rotseyakh
un in beys-hamikdosh gezungen "lamnatseyakh".
di shtot Yerusholayim hot dan oyfgelebt
un do a nayem lebn hot yeder geshtrebt.

geshvinder...

Khaneke, oy Khaneke, bist lib undz un tayer!
es brenen dayne likhtlekh mit eybikn fayer.
freylekhe zikhroynes vekn zey oyf
es hert Matisyahus heyliker ruf.

geshvinder...

תרגום מילולי
חנוכה, הו חנוכה – [איזה] חג יפה,
[כה] עליז, [כה] שמח – אין עוד כמוהו!
כל היום [/ כל הלילה] בסביבון משחקים אנו,
לביבות חמות [/ רותחות] טובות אוכלים אנו [/ אוכלים ללא סוף].

[פזמון]
מהר, הדליקו, ילדים,
את נרות החנוכה!
הבה כולנו כאחד
לכבוד החג היפה
נשיר ונרקוד במעגל.

יהודה ניצחה [/ הניסה] את השונא [האויב] הרוצח
ובבית המקדש שרו "למנצח".
העיר ירושלים אז שבה לחיות
ושם חיים חדשים ביקשו הכול.

מהר...

חנוכה, הו, חנוכה, אתה אהוב עלינו ויקר!
שיבערו נרותיך באש נצחית.
זיכרונות שמחים ניעורים להם
נשמעת קריאתו הקדושה של מתתיהו.

מהר...

השיר "חנוכּה, אוי חנוכּה" (מילים ותווים) כפי שנדפס ב"‫אוצר נגינות ישראל" של אברהם צבי אידלסון (כרך ט': "נגינות עממיות של יהודי מזרח אירופה", 1932)

הגרסה העברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה העברית של אברונין דומה מעיקרה לגרסה המקורית, בשינויים קלים: לא נזכרים בה ריקודים, וגם דברי השבח והאהבה הרבים לחג המצויים במקור אינם מופיעים כאן. ההבדל העיקרי שמציגה הגרסה העברית לעומת המקור הוא הדגש המושם על הניצחון האנושי והיעדרם של דברי הלל לאלוהים על הנסים. חג החנוכה, שביסודו מרד החשמונאים, זכה למעמד מיוחד בתנועה הציונית כחג המציין גבורה ולחימה יהודית היסטורית של "מעטים מול רבים", וכמובן עצמאות וריבונות יהודית בארץ ישראל (בדומה לל"ג בעומר, שקוּשר עם מרד בר כוכבא). השיר כמובן עוסק בחגיגה של מאורע היסטורי-דתי – ניצחון המכבים ו"חנוכת מקדשנו", אולם התהילה היא של היהודים הקדמונים: "ניצחון המכבים נספר, נזמרה / על היוונים אז ידם כי גָּבֵרָה / [...] עם ישראל עשה תושייה";[20] ואת נרות החג קורא השיר אמנם להדליק "על הנסים ועל הנפלאות" – נוסח הלקוח מתפילת "הנרות הללו" הקדומה – אך לא "על התשועות ועל הנסים ועל הנפלאות שעשית [=שעשה אלוהים] לאבותינו", אלא "על הנסים ועל הנפלאות אשר חוללו המכבים" (השוו מילות השיר לחנוכה "מי ימלל" מאת מנשה רבינא, הקורא: "מי ימלל גבורות ישראל, אותן מי ימנה?" – על משקל "מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהילתו" שבתהילים קו, ב). לפיכך השיר, כמו שירים אחרים ברוח זו, עוררו התנגדות מצד חוגים דתיים – בעיני יהודים אנטי-ציוניים הוא מהווה ביטוי ליוהרה הציונית, ואילו בקרב הדתיים הלאומיים יש שביקשו להתאימו להשקפת עולמם הדתית ולשיר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים".[17][21]

ה"סופגניות" הנזכרות בגרסה העברית[22] אין פירושן המאכל המכונה כיום בעברית סופגנייה, כי אם דווקא לביבה, כבגרסתו המקורית של השיר. בעבר שימשו המונחים העבריים "סופגניות" ו"לביבות" במובנים שונים. בשנת תרע"ג-1913 קבע ועד הלשון העברית (קודמה של האקדמיה ללשון העברית), במונחון לתבשילים וכלי בישול, את השם "סופגניות" (שאותו חידש דוד ילין בשנת תרנ"ז) כמתייחס לקציצות תפוחי האדמה המטוגנות המכונות ביידיש לאטקעס, כלומר המאכל ששמו כיום בעברית לביבה; השם "לביבה", מנגד, שימש שם כולל למאכלי בצק ממולאים, לרבות מה שמכונה היום סופגנייה.[23] ואולם השימוש שהלך ונפוץ בציבור למילים "סופגנייה" ול"לביבה" היה במשמעויות המוכרות כיום, ולבסוף גם הכיר בכך ועד הלשון.[24]

הגרסה האנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במחצית הראשונה של המאה ה-20 נפוצו בארצות הברית גם עיבודים שונים של השיר לאנגלית, בפרט לילדים, והשיר החל להיות מוכר בשם "Hanukkah, Oh Hanukkah, Come Light the Menorah".[25] בדומה לגרסאות היידית והעברית, גם הגרסה האנגלית היא משירי החנוכה הפופולריים ביותר. הגרסה האנגלית היא הפשוטה מכולן: יש בה הזמנה נלהבת לחגוג ואזכור של מנהגי החג, אך היא נטולה כל התייחסות לסיפור ההיסטורי או לרכיב הדתי. להלן מילות השיר באנגלית:[26]

המקור
(Oh), Hanukkah, Oh Hanukkah
Come light the menorah
Let's have a party
We'll all dance the hora
Gather 'round the table, we'll give you a treat
Dreidels (or "sevivon") to play with, and latkes (or "levivot") to eat

And while we are playing
The candles are burning bright (or "low")
One for each night, they shed a sweet light
To remind us of years (or "days") long ago
One for each night, they shed a sweet light
To remind us of years (or "days") long ago.

תרגום מילולי
(הו,) חנוכה, הו חנוכה
בואו הדליקו את החנוכייה
הבה נערוך מסיבה
נרקוד כולנו את ההורה
התקבצו סביב השולחן, ניתן לכם פינוק
סביבונים לשחק בהם ולביבות לאכול

ובזמן שאנו משחקים
הנרות דולקים באור מבהיק (או: הולכים ודועכים)
אחד לכל לילה, הם מפיצים אור מתוק
להזכיר לנו שנים (או: ימים) רחוקות [מילולית: מזמן]
אחד לכל לילה, הם מפיצים אור מתוק
להזכיר לנו שנים (או: ימים) רחוקות [מילולית: מזמן]

השפעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משורר הילדים לוין קיפניס – שחיבר שירים רבים לחנוכה שהתקבלו: "חנוכייה יפהפייה נותנת לנו אור", "מי זה הדליק", "סביבון סוב סוב סוב", "שימו שמן" (גם הוא נוסח עברי לשיר האחר של ריווסמן לחנוכה שהתפרסם ב"זאַמלבוך" בעמוד שאחרי),[4] "חנוכה, חנוכה, חג יפה כל כך", "נר לי" ו"הבה נרימה" – חיבר וריאנט לשירם של ריווסמן-אברונין עבור חג הסוכות, שנקרא "חג הסוכות זמן שמחתנו" (התפרסם ב"גליונות לגננות" שערך קיפניס בעשור השני של המאה ה-20), אך הוא לא התקבל.[27]

מוזיקה אמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בינואר 1909 הופיע הירש קוֹפּיט (Kopyt), חבר החברה למוזיקה יהודית בפטרבורג, בקונצרט שארגנה החברה בעיר ובו ביצע את יצירתו לפסנתר "פֿריילעכס" (פריֶילֶכס, זֶמֶר/ריקוד משמח).[28] יצירתו של קופיט הורכבה משילוב של שתי מלודיות, בהן זו ששימשה את שירו של ריווסמן.[29] היצירה הופיעה בדפוס בשנת 1912.[30]

המלחין לייב (לב/ליאו) צייטלין, גם הוא מאנשי החברה למוזיקה יהודית, חיבר גרסה תזמורתית ליצירה של קופיט, וזו בוצעה לראשונה בקונצרט של החברה ביוני 1913 ("פריילעכס" התזמורתית לא ראתה אור בדפוס). כ-15 שנה אחר כך, צייטלין, שבינתיים היגר לארצות הברית, השתמש בקטע זה במלואו כמעט (למעט הפתיח והסיום) ביצירתו הדרמטית Palestina ("פלשְׂתינה", ארץ ישראל), אוברטורה שהועלתה לראשונה ב-20 בספטמבר 1929 בתיאטרון הקפיטול (אנ') בניו יורק והושמעה לאחר מכן גם ברדיו.[29][31]

בשנת 1914 פרסם המלחין יוסף אחרון, מראשי החברה, יצירה בשם "'שֶר' [ריקוד מספריים – ריקוד חתונה פופולרי] ריקוד עברי [=יהודי]" ("Scher" Hebraischer Tanz, Op. 42) – אימפרוביזציה לריקוד על המנגינה שליקט קיסלגוף.[32] היצירה בוצעה לראשונה בסנקט פטרבורג בשנת 1915.[33]

המלחין היהודי-אמריקאי סמיואל אדלר פרסם (כנראה בשנת 1963) מוטט לחנוכה למקהלה מעורבת (SATB (אנ')) ולפסנתר בשם "A Song Of Hanukkah" (מילים: א' גוטמן) המבוסס על השיר.[34]

גרסאות הומוריסטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לשיר העברי נפוצו גרסאות פרודיות-הומוריסטיות שונות. גרסה מקובלת, שתועדה בקובץ הפופולרי שבעריכת סמדר שיר "שירי רחוב" (1982), מכילה התייחסות לחגים אחרים:[35]

ימי החנוכה, שנישן בסוכה,
נאכל אוזני המן ונחביא אפיקומן.
לילה ויום נתקע בשופר,
נביא סל ביכורים ונצום עד מחר [בגרסה אחרת: "לילה ויום סביבוננו ייסוב / סופגניות נזרוק לרחוב"].
הצילו! הושיעו!
כך נשירה עד כלות הכוחות. [בגרסה אחרת: "האירו, הדליקו נרות שבת רבים".]
על הנסים ועל הנפלאות,
אנחנו אוהבים הרפתקאות. [בגרסה אחרת: "על הנסים ועל הדרדרסים / אשר חוללו המכבים (/ הננסים)".]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר בדפוס:

ביצועים:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מ' ברונזפט [גורלי], האסכולה המוזיקלית היהודית, ירושלים: עבר, ת"ש, עמ' 16.
  2. ^ מארק (מרדכי) ריווסמן באתר yiddishmusic.jewniverse.info.
  3. ^ הקובץ, ובו 82 שירים, הורכב מכרך של מילות השירים וכרך תווים (עיבוד לקול ולפסנתר מאת אלכסנדר ז'יטומירסקי (גר') ופסח לבוב) שנספח לו. בכרך התווים נקרא השיר אמנם "חנוכּה, אוי חנוכּה", אך בכרך המילים נקרא פשוט "אַ חנֻכּה-ליד" (שיר חנוכה). למילים ראו: מ.[רדכי] ריוועסמאן, ‏אַ חֲנֻכָּה-ליעד, בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך: פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24, בארכיון האינטרנט (מהדורה שנייה ראתה אור בשנת 1914). מעניין לציין כי בשנים שלאחר המהפכה עמל ריווסמן על תרגום של האופרה "המכבים" (אנ') של אנטון רובינשטייןליברטו, מאת סלומון (שלמה) הרמן מוזנטל, מבוסס על מחזה מאת אוטו לודוויג). ראו Galina Kopytova, Jascha Heifetz: Early Years in Russia, trans. and ed. Dario Sarlo & Alexandra Sarlo, Bloomington: Indiana University Press, 2014, p. 248. קודם לכן חיבר ריווסמן מחזה לילדים ביידיש בשם "החנוכייה" (ראה אור בתרגום עברי מאת ישי אדלר, ירושלים תרע"ו).
  4. ^ 4.0 4.1 מילות השיר "שימו שמן" והאזנה לו, באתר זמרשת.
  5. ^ גם כאן, תחת הכותרת "א פּורים-ליד" (שיר לפורים) (מס' 26). ראו מילות השיר ותרגום לעברית: מילות השיר "זה היום" והאזנה לו, באתר זמרשת. הלחן הוא מאת אברהם גולדפאדן. שלושת השירים נדפסו בזה אחר זה.
  6. ^ על פי ג'יימס לופלר (Loeffler), ריווסמן חיבר את השיר כבר בסביבות שנת 1908; מובא אצל Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xix footnote 133.
  7. ^ הצעה זו של מרלנה פורסטמן נסבה במקור על שירו של ריווסמן לפורים שהופיע באותו קובץ, אך היא יפה גם בעניין שירו לחנוכה. ראו Marlena Fuerstman, Haynt Iz Purim, Brider, המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים, מרץ 2016.
  8. ^ Blau-Weiss Liederbuch, Berlin: Jüdischer Verlag, 1914, p. 34 (כך על פי רשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית).
  9. ^ Chanukah Feast of Lights (Little Books of Jewish Songs, v. 2) Chicago: Noard of Jewish Education, 1928, p. 4 (כך על פי רשומה זו ורשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית); הדפסה מחודשת: New York, Hebrew Pub. Co., 1928. הארי קופרסמית' (Coopersmith;‏ 1902–1975) היה יליד רוסיה שהיגר לארצות הברית עם הוריו בילדותו. ראו ערך על אודותיו ב-Canterbury Dictionary of Hymnology.
  10. ^ לידער זאַמלונג (געזונגען אין דעם לערן-יאר 1928–1929), טורונטו: פֿאַלק-שול פֿון א. נ. א. פֿאַרבאַנד און פּועלי ציון, 1929, עמ' 44 (כך על פי רשומה זו בקטלוג הספרייה הלאומית).
  11. ^ ראו A. Z. Idelsohn (ed.), Hebräisch-Orientalischer Melodienschatz, v. 9: Der Volksgesang der osteuropäischen Juden, Leipzig: Hofmeisterm 1932, no. 689, p. 193, באתר אוסף פריימן של ספריית אוניברסיטת גתה בפרנקפורט. למרבה העניין, השיר שנדפס מיד אחריו "חנוכּה, אוי חנוכּה", באותו עמוד עצמו (מס' 690), וגם הוא ללא ציון מקור או שם מחבר, הוא שיר "עממי" אחר של ריווסמן – "היַינט איז פּורים, ברידער".
  12. ^ א' אברונין, שירים לילדים, צפת: דפוס הגליל, תרע"ח.
  13. ^ לדוגמה: "חנוכה" (אברונין / עממי), בתוך: שירים לשבת ולמועד: למקהלות בבתי הספר בשני קולות, אחדים בליווי פסנתר, מעובדים בידי מנשה רבינוביץ [רבינא], ירושלים: מ. קובלסקי ובנו, 1930; א. אברונין, "ימי החנוכה", בתוך: ‏יוסף קריב ויששכר מירון (מיכרובסקי) (עורכים), זמירות: (שירים לעם לנֹער ולבתי-ספר), קובץ 5: חנֻכּה, ירושלים: ההסתדרות הציונית העולמית – המחלקה לחינוך ולתרבות בגולה, תשי"ז 1956; מ. ריווסמן, ‏ימי החנֻכּה: (זמר עם), בתוך: יום טוב לוינסקי (עורך), ספר המועדים, תל אביב: אגודת עונג שבת על ידי דביר, תשי"ז, עמ' 278, באתר HebrewBooks.
  14. ^ דוגמאות: א. ברטוראבחוצות עיר: חנוכה, הצופה, 12 בדצמבר 1944 (טורים 1–2); ימי החנוכה, הבקר, "הבֹּקר לילד ולנֹער", 25 בנובמבר 1953.
  15. ^ "אָי חנוכּה, אָי חנוכּה: א חנוכּה-ליעד", בתוך: ז.[וסמאַן] קיסעלגאָף (עורך), א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי ופּ.[סח] לוואָוו (מעבדים), ליעדער-זאַמעלבוך: פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע, כרך המילים, פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה" אין פּעטערבורג; ברלין: ליאו וינץ, 1912, מס' 24 (כרך התווים, עמ' 32).
  16. ^ Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421).
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 ימי החנוכה, באתר בית לזמר העברי.
  18. ^ האזינו להקלטה זו של השיר "די לוסטיקע חסידים" משנת 1901 מושר בפי פרנק סיידן (Seiden (צר')), באוסף היודאיקה של ה-Recorded Sound Archives‏ (RSA), האוניברסיטה האטלנטית של פלורידה.
  19. ^ הפולקלוריסטית רות רובין (1906–2000), ילידת קנדה, העלתה על הכתב בשנת 1954 גרסה של מילות השיר, שהיא שהושרה בילדותה בסוף העשור השני של המאה ה-20. למרבה העניין, גרסתה של רובין, שהתחנכה בבית ספר יהודי חילוני במונטריאול, זהה מעיקרה לגרסה המקורית של ריווסמן, לרבות המילים "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים" (אמרו "על הנסים", הללו את אלוהים על הנסים) ו"זאָל יעדער באַזונדער / באַזינגען דעם וווּנדער / און ליבען דאָס פֿאָלק זאָלט איר אויך" (על כל אחד בעצמו / להלל בשירה את הפלא / ועליכם גם לאהוב את העם). ראו Ruth Rubin, "Songs: 'Chanuke, O Chanuke!' (Jewish)," New York Folklore Quarterly, 10 (1954), pp. 308–309 (נדפס שוב בתוך: Hennig Cohen and Tristram P. Coffin (eds), The Folklore of American Holidays, 2nd ed., Detroit: Gale Research Co., 1991, p. 421). גרסה זו שונה אך במעט מזו שפרסמה רובין באנתולוגיה A Treasury of Jewish Folksong‏ (1950); לדבריה, היא שכחה את הבית השני והתקשרה ב-1948 למורה-לשעבר שלה ממונטריאול הרש (הרשל) נוֹבַק (נאָוואַק; 1892–1952; מורה ועסקן תרבות יליד פולין), שרענן את זיכרונה. גם הגרסה שנדפסה באירופה כעשר שנים מאוחר יותר, ב-1932, בכרך ט' של "‫אוצר נגינות ישראל" של אידלסון, זהה כמעט לנוסח המקורי של ריווסמן, לרבות "זאָגט 'על-הנסים' / לויבט גאָט פֿאַר די נסים"; אולם אידלסון כלל שם רק את הבית והפזמון הראשונים. כחמש שנים לאחר מכן, בקובץ "לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען" (הבה נשירה: 61 שירים לבית, לבית הספר, לחגים ולחגיגות) בעריכת ‏מיכְל גֶלבַּרט (מלחין שירים יידיים ומורה למוזיקה של ארגון ארבעטער רינג (אנ')) שהופיע בניו יורק – שגם בו נדפסו רק בית ופזמון – כבר מושמטת ההתייחסות לתפילה ולאלוהים (אוי, חנוכה, בתוך: מיכל געלבאַרט (עורך), לאָמיר זינגען: 61 לידער פֿאַר היים, שול, יום טובים און פֿיַיערונגען, ניו יורק: בילדונגס דעפּאַרטמענט פֿון אַרבעטער רינג, 1937–1938, מס' 27, בארכיון האינטרנט).
  20. ^ לשורות החותמות את הבית השני, "יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה, / עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה", נפוצה גרסה נוספת: "יְרוּשָׁלַיִם לָנוּ הַבִּירָה / נֵס יִשְׂרָאֵל הִיא – שִׁירוּ אֶת שִׁירָהּ!". ייתכן שכמו במקרים רבים אחרים של שירים עממיים ושירים לילדים, הסיבה לכך היא שהמילים המקוריות היו קשות מדי; ראו יעקב עציון, מבארה שבע – תלה אביב, מעמקים, 37 (טבת תשע"א, דצמבר 2010).
  21. ^ לדוגמה: ש. יהושע, כיצד חוגגים בתי הספר את חג האורים, הצופה, 27 בנובמבר 1964 (טור 4); אלישיב רייכנר, ‏"תנו למכבים לנצח", באתר כיפה, 8 ביולי 2004.
  22. ^ בהקשר זה יש להזכיר טעות נפוצה במילות השיר: "סופגניות נאכל גם לרוב" במקום הנוסח האמתי, "בָּם לרוב" (ראו לדוגמה: סופגניות נאכל גם לרוב, דבר, 18 בדצמבר 1962; אפי בלה, ממטבחה של אימא: סופגניות נאכל גם לרוב, מגפון, 26 בנובמבר 2013). ניתן לתלות טעות שגורה זו במרחק שבין המילה "בם" למילים "ימי החנוכה", שאליהן היא מתייחסת, וכן בנדירותה היחסית של הצורה "בם" (ולא "בהם") בעברית המודרנית בכלל ובפרט בשפת הדיבור.
  23. ^ יצחק אבינרי, "לביבות", יד הלשון, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד, עמ' 293.
  24. ^ ראו הפרסום המקורי של קביעת ועד הלשון העברית: "סֻפגניות – לאטקעס", בתוך: תבשילים וכלי בשול, זכרונות ועד הלשון העברית, מחברת ג (תרע"ג), עמ' 20; ותיעוד המונח באתר האקדמיה ללשון העברית. ראו גם אילון גלעד, פעם סופגניות היו לביבות ולביבות סופגניות, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013; לביבות וסופגניות באתר האקדמיה ללשון העברית.
  25. ^ Neil W. Levin, Hanukka Motet / Samuel Adler, Milken Archive of Jewish Music.
  26. ^ ישנם מקורות רבים למילים, וחלק מהגרסאות מכילות בתים נוספים. ראו לדוגמה באתר My Jewish Learning.
  27. ^ לוין קיפניס בראיון לציפי פליישר, 9 ביולי 1963, שנדפס בספרה התפתחותו ההיסטורית של שיר העם העברי, חיפה 1964/2009, עמ' 391; "דמותם של מועדי ישראל, מסורת השירה והתחדשותה: סימפוזיון", דוכן, ח (תשכ"ו), עמ' 17. לשיר ראו לוין קיפניס, גליונות לגננות, 17, ירושלים: ועד-החִנוך בהשתתפות התאחדות הגננות, תרע"ט–תר"ף, שיר ל"ז: "זמר לסֻכּות" (הספר באוסף הספרייה הלאומית; חלק מהמילים מופיעות בדף השיר "ימי החנוכה" באתר זמרשת).
  28. ^ על המושג "פריֶילֶכס" (פֿריילעכס) ראו לקט מובאות בלקסיקון למונחי כליזמרים, באתר המרכז לחקר המוזיקה היהודית, האוניברסיטה העברית בירושלים; יעקב מזור, פריילכס, שם (באנגלית).
  29. ^ 29.0 29.1 Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xii.
  30. ^ Freulichs‎:‎ Folkslied / פֿריילעכס: פֿאַלקסליעד, arrang. H. Kopit, St. Petersburg: Gesellschaft für Jüdische Volksmusik; Berlin: Leo Winz, 1912.
  31. ^ להשוואה בין תווי היצירות "פריילעכס" של הירש קופיט ו"פלשתינה" של ליאו צייטלין ראו Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xiii (הקטע המתאים למנגינת "אוי חנוכּה" הוא תיבות 22–27).
  32. ^ Josef Achron, Hebräischer Tanz: nach einer hebräischen Volksmelodie; Tanzimprovisation über ein hebräisches Volkslied: für Violine und Klavier, Berlin: "Juwal" Verlagsgesellschaft für Jüdische Musik, 1914.‎
  33. ^ Leo Zeitlin, Palestina: An Overture for the Capitol Theatre, New York, ed. Paula Eisenstein Baker and Robert S. Nelson, Middleton, WI: A-R Editions, 2014, p. xix footnote 134.
  34. ^ Samuel Adler, "A Song Of Hanukkah (The Feast Of Lights)," for SATB choir with Piano accompaniment, text by E. Guthmann, New York, G. Schirmer. ראו עוד Neil W. Levin, Hanukka Motet / Samuel Adler, Milken Archive of Jewish Music; וסרטונים ביצוע השיר ב-Seminole State College of Florida ב-5 בדצמבר 2017, סרטון באתר יוטיוב.
  35. ^ "סלט חגיגי", בתוך: סמדר שיר [עורכת], שירי רחוב, ציורים: יורם נאמן, תל אביב: ספרית מעריב, 1982, עמ' 6 (זהו השיר הפותח את הספר). מובא גם במאמרה סמדר שיר, קופים הם לפעמים געגועים לבוטן, באתר ynet, 8 באפריל 2007.
  36. ^ Pete Seeger sings “Khanike, Oy Khanike”, Yiddishkayt, 19 December 2014.


ערך מומלץ
Article MediumPurple.svg