המאבק להרחקת אסדת לוויתן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המאבק להרחקת אסדת לוויתן
הרכבת אסדת ההפקה של שדה הגז לויתן, מבט מגני רמת הנדיב
הרכבת אסדת ההפקה של שדה הגז לויתן, מבט מגני רמת הנדיב
תאריך התחלה מאי 2017
תאריך סיום דצמבר 2019
מקום מול חוף דור
קואורדינטות 32°35′56″N 34°48′22″E / 32.598825°N 34.805993°E / 32.598825; 34.805993
עילה בניית אסדת טיפול בגז טבעי במרחק כ-10 ק"מ מחוף דור
מטרה הרחקת אסדת הטיפול למרחק 120 ק"מ מהחוף
תוצאה האסדה הוצבה במיקום המקורי והחלה לפעול
הצדדים במאבק
שומרי הבית

שומרי מישור החוף

שותפות לוויתן (נובל אנרג'י, דלק קידוחים, רציו)

מדינת ישראל
•• המשרד להגנת הסביבה

לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

המאבק להרחקת אסדת לווייתן[1] הוא מאבק במסגרת מחלוקת ציבורית בעניין בנייה של אסדת טיפול בגז טבעי במרחק של 10 ק"מ מחוף דור. האסדה נועדה לטפל בגז אשר יופק משדה לווייתן, טרם הזרמתו אל הצרכנים. באוקטובר 2019, הושלמה הצבת אסדת לוויתן על המדף היבשתי, במרחק של 9.7 קילומטר מחוף דור, מקום בו עומק המים הוא 86 מטרים. הזרמת גז מהמאגר החלה בדצמבר 2019.

קבוצה של פעילים, רובם מאזור חוף הכרמל וזכרון יעקב אך גם מאזורים שונים ברחבי הארץ, התארגנה בעמותת שומרי מישור החוף[2] אשר במהלך המאבק התפצלה לשומרי הבית (עמותה זו של שומרי מישור החוף נסגרה אך היא זו שהתארגנותה החלה את המאבק באסדת לוויתן בדור, ראשיתה בזיכרון יעקב). במקביל הוקם לאותו עניין גוף במועצה זיכרון יעקב הנקרא קבינט הגז. צוות המאבק התנגד להקמת האסדה בקרבה לחוף, להזרמת קונדנסט ארצה בצנרת ולאחסונו במיכלי אחסון בקרבת יישובים, וכן להקמת אזורי תעשייה פטרוכימית נוספים במדינה. הפעילים דרשו להציב את האסדה על פי באר הקידוח, בשדה לווייתן, במרחק של 120 קילומטר מהחוף כפי שרשום בחלופה 9 בתוכנית תמ"א 37-ח. דרישה זו באה מתוך בחינת המתנגדים של התוכניות, הסיכונים, הטכנולוגיות, והחישובים המובאים בתוכנית התמ"א וכן בתנ"ס הימי והיבשתי שהכינה חברת נובל מדינטראנין, וכן מן הסיבה שהטיעון לשיקול הבטחוני מתייתר שכן באר כריש-תנין הוא פתרון FPSO על פי הבאר בגבול המים הכלכלים של ישראל עם לבנון ובאיזור מחלוקת. משכך קל וחומר שאין בעיה בטחונית לפתרון על פי הבאר בקידוח לוויתן הסמוך לשדה אפרודיטה של קפריסין. בעמותות אלו חברים אזרחים מן השורה ביניהם מהנדסים, פיזיקאים, מהנדסי מכונות תוכנה ועוד.

סטטוס המאבק כעת הוא שהאסדה היא עובדה מוגמרת והפעילות היא ניטור רציף ואמין במרחב החוף, במרחב חגית ועל גבי האסדה עצמה.

שדה לווייתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – לווייתן (שדה גז)

באר גז מפיקה מבטן האדמה גז טבעי (ברובו מתאן), שיש לו גם פאזה הנוזלית המכילה סוג של נפט (קונדנסט). כדי לספק את הגז לצרכנים יש צורך בתהליך טיפול, שכולל: ייבוש הגז מנוזלים (מי ים ועוד), ייצוב הגז, והורדת הלחץ שלו. תהליך זה מלווה בפליטת מזהמים ברמות שונות, בהתאם לטכנולוגיה שבשימוש.

שדות גז גדולים התגלו במים הכלכליים של ישראל בתחילת שנות ה-2000. שדה הגז "לווייתן" התגלה בדצמבר 2010, בעומק של 5,170 מטר מתחת לפני הים (בעומק מים 1634 מטר)[3][4]. זהו אחד משדות הגז הגדולים בים התיכון, עם עתודות של כ-620 מיליארד מטרים מעוקבים (BCM).

בשנת 2014, כשהוכרז שדה הגז כתגלית, החליטה חברת נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד, שהיא הגוף המפעיל בהתאם להסכם תפעול משותף (JOA) בין בעלי הזכויות על השדה, לבצע את הטיפול הנדרש באתר הקידוח, שנמצא כ-120 קילומטרים ממערב לחיפה[5]. ההחלטה להציב אסדת הטיפול בים, ולא על היבשה כפי שקורה במרבית מאגרי הגז הטבעי בעולם, התקבלה בעקבות מאבק קודם שניהלו תושבים מאזור חוף הכרמל נגד הצבת מתקן טיפול על היבשה והרחקתו לים[6].

באפריל 2016 שינתה החברה את ההחלטה, ובחרה באתר המיועד לכך נכון ל-2019, הנמצא כ-10 קילומטרים ממערב לחוף דור. שותפות לוויתן הודיעה כי ההחלטה התקבלה משיקולים טכניים וטכנולוגיים, מסיבות סביבתיות[7] וכלכליות, ומשיקולי בטיחות וביטחון[8]. אולם כאמור טיעונים אלו הנם במחלוקת ולמעשה לא הומצא ולא נעשתה כל עבודת מטה בטחונית למיקום זה ולא נעשתה כל עבודה מחקרית יסודית בהיבטי שפך. טיעונים אלו הנם בשורש המאבק והמחלוקת.

כשנה לאחר מכן, כשפרויקט לוויתן היה בעיצומו, קבוצה של אזרחים שהתאגדו בעמותה בשם "שומרי הבית"[9], רובם תושבי אזור חוף הכרמל וזכרון יעקב, פתחה במאי 2017 במאבק כנגד המיקום המתוכנן של האסדה.

רקע מקדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2010 התגבש מאבק של תושבי חוף כרמל וזיכרון יעקב כנגז התוכנית של חברת נובל להקים מתקן פטרוכימי לקליטת גז והפרדת הקונדנסט ממנו ביבשה. מוקד העניין בין השאר היה העברת התיכנון מן המדינה ליזמים [10]. התכנון היה כי המתקן יוקם ליד מתקן לטיהור שפכים הסמוך לכביש 2 והיישוב עין איילה. חלק מן התכנון היה כי לחץ הכניסה למתקן יהיה 450 בר, לחץ חסר תקדים בעולם לכניסת גז למתקן קבלה. צינור הקבלה היה אמור לעבור בסמיכות לשמורת דור והיישוב דור ונחשולים. תשובי האיזור התארגנו והוקם מטה מאבק ברשותו של איציק בקיש תושב נחשולים תחת עמותת מאבק Gas-Out [11].מטה המאבק כלל גם את ראשי הרשויות במרחב [12]. צוות הטכני של מאבק זה שהורכב ממהנדסים ופיזיקאים מתנדבים בני היישובים באיזור בחן את המשמעויות ההנדסיות השונות. דרשת המאבק הייתה טיפול בים [13]. נשכרו מומחים בינלאומיים לבחינת הפתרונות והטכנולוגיות הימיות. כמו כן בוצעו אנליזות וסימולציות לבחינת אירועי כשל בצינור הגז אשר יובילו לדליפת גז ויצירת תערובת פציצה. הנושאים שנבחנו הנם סכנות ההדף, הקרינה וטווחי הבטחון.

ברמה המוניציפאלית המאבק הובל על ידי ראש מועצה מקומית זיכרון יעקב מר אלי אבוטבול וראש מועצה אזורית חוף כרמל מר כרמל סלע.

במהלך דיון (פרוטוקול מס' 189) מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה שהתקיימה ביום שני י"ב באייר התש"ע (26 באפריל 2010) בשעה 11:30 הסתבר כי היו גם פעולות של ניגוד עניינים שגררו כמעט תלונה במשטרה [14] נושא זה של ניגוד עניינים הגיע אף לעיתונות [15].

במהלך הפקת דוחות אלו הסתבר כי תרחישי הכשל שמנהיג פיקוד העורף הנם חור קטן של לא יותר מאשר שני אינץ' בצינור ולא נבחן התרחיש של קרע מלא בצינור. הסתבר כי המדינה העריכה בחסך את אירועי הפיצוץ מדליפה ואת הסיכונים הנלווים לרצפטורים ציבוריים כגון חסימות של כביש 2 כביש 4 ופגיעה בתושבים כתוצאה מהדף וקרינת חום. כפועל יוצא של תהליך זה הורה הבג"ץ לבחון את הפתרון הימי.

עוד בחנו בצוות הטכני את המיקום של אוניית הLNG ליד תחנת הכוח חדרה [16]. הסתבר גם שם כי הייתה הערכה בחסר לטווחי בטחון וסכנות קרינה והדף וכן פגיעה ברצפטור ציבורי והוא תחנת הכוח חדרה. לכן נבחר כי אוניית הגז המונזל תעגון בטווח של כ2.7 מייל ימי מן החוף והגז יוזרם דרך צינור לתחנה.

כאשר הוחלט על מתקן ימי בחנה המדינה חלופות והומלץ כי המקום האופטימלי הוא אסדה במדף החוף מול דור בטווח של כ 10 ק"מ. מיקום זה הסמוך לחוף היווה את שורש המאבק כיום.

קבינט הגז מועצה מקומית זיכרון יעקב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 2017 הוקם קבינט הגז על ידי ראש המועצה המקומית זיכרון יעקב מר זיו דשא. קבינט הגז הוא גוף של המועצה המקומית זיכרון יעקבו אשר בו חברים אנשי המועצה (יועץ משפטי, מנהל איכות הסביבה, חשב) ובראשו עומד ראש המועצה זיכרון יעקב. בנוסף חברים בקבינט מתנדבים שהנם מהנדסים בהכשרתם. בראש צוות המתנדבים עומד תת אלוף מילואים אביגדור קליין. הקבינט הטכני הפיק מספר דוחות טכניים ברמה אקדמית אשר ניתחו את ההיבטים הבאים[17] (רשימה חלקית):

  • בקרת שיקולי התכנון בתנ"ס ימי ותמ"א 37
  • דוח טכני בטחוני לשיקולי מיקום האסדה מלווה בהערכת סיכוני שפך, סימולציות מטחים כבדים ויכולות ההגנה
  • דוח תחקיר תהליך קבלת ההחלטות למיקום האסדה
  • דוח תחקיר מערך הניטור היבשתי והימי

בנוסף ניהל הקבינט דוחות תחקיר עם מומחים בארץ ובחו"ל בנושאים הבאים (רשימה חלקית):

  • דוח בטחוני ניתוח פגיעות לחלופות מערכי טיפול ימיים בגז טבעי המקרה של איומים ביטחוניים על מערך 'דור' שכתב החוקר ניר זרחי תחת הנחיית פרופ' שאול חורב, ראש מרכז חיפה למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית (HMS) באוניברסיטת חיפה [18].
  • דוח שפך ואידוי

מן העבודות שנעשו התקבלה תמונה שהמדינה העריכה בחסר את יכולת ההכלה לאירוע שפך כפי שמוצג בתנ"ס הימי. עוד התגלה כי המדינה לא העריכה את התוצאות של אידוי כתוצאה מאירוע שפך ובמיוחד מאירוע אידוי לפגיעה בצינור בטווח 1 ק"מ. בתנ"ס הימי נתגלו סתירות טכניות אשר לא יושבו בגוף הדוח בדיון טכני מעמיק. בהיבט הביטחוני מן הניתוחים עולה כי טווח ה10 ק"מ אינו אופטימלי וכי קיימות שתי אפשרויות. מתקן בעומק הים על פי הבאר כרשום בסצנוגרמות שהמליץ אלוף מיכה רם ז"ל ולחליפין במים הסמוכים כרשום בדוח חורב-זרחי.

דוחות הקבינט הועברו לגורמים מדינתיים והם משרד מבקר המדינה, המטה לביטחון לאומי ויו"ר וועדת חוץ ובטחון מר אבי דיכטר

משומרי מישור החוף לשומרי הבית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית מאבק זה ביולי 2017 הוקמה בזיכרון יעקב עמותת שומרי מישור החוף לאחר שהחלה התארגנות אזרחים אשר חשפו באקראי עבודות צנרת בחוף דור. עקב חילוקי דעות בין צוות המובילים התפצלה הקבוצה לקבוצת שומרי הבית שהפכה בהמשך לעמותה רשומה בהנהגת יוני ספיר ונותרה עמותת שומרי מישור החוף. עמותת שומרי מישור החוף הייתה עם צוות חוות דעת טכני שעבר בהסככמה מהעמותת שומרי מישור החוף לשומרי הבית שלאחר מכן הפכה לעמותה רשומה. עמותת שומרי מישור החוף התפרקה בסופו של תהליך.

לעמותת שומרי הבית פעילות כלל ארצית.

במסגרת זו הופקו ופורסמו הדוחות הבאים(רשימה חלקית):

  • דו"ח פרופ' שטיינר מאוניברסיטת אנקורג' אלסקה על ידי שומרי מישור החוף
  • דו"ח פרופ' דוד ברודאי שהחל להתרקם על ידי שומרי מישור החוף והושלם סופית במסגרת שומרי הבית
  • דו"ח פרופ' מיכאל בר חנא על ידי שומרי הבית
  • דו"ח ד"ר מיכאל גרבר על ידי שומרי הבית
  • דו"ח RAMBOLL על ידי שומרי הבית
  • דו"ח שרוני על ידי שומרי הבית

בנוסף ערכו שומרי הבית כנס מומחים בינלאומי ב 31.7.18 במלון אלמא בזכרון יעקב בנושא ההשלכות הבריאותיות והסביבתיות שבמתווה הפיתוח של מאגר לוויתן.

מניעי המאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

לטענת פעילי העמותה, אסדת טיפול בגז היא מפעל פטרוכימי, וככל מפעל כזה, בדרך שגרה הוא פולט חומרים מזהמים לאויר ולים. קיימת גם סכנה, שבמקרה של תקלת שפך יוזרמו כמויות גדולות יותר של מזהמים לים, ויפגעו בשורה של משאבים חיוניים, כגון: מפעל התפלת מי-ים, חי וצומח תת-מימי, עופות, וחופי רחצה. לטיפול בתוצרי הגז נלוות סכנות נוספות, כמו מאגרים בקרבת מקומות יישוב, פגיעה אפשרית במי תהום, ועוד.

בין התומכים במאבק: עמותות צלול, מגמה ירוקה (שהיו שותפים לדרישה להרחיק את הטיפול מהיבשה אל מקום האסדה הנוכחי, וכעת דורשים להרחיקו אל הבאר[6]), עמותות "פעולה ירוקה", "כחול וירוק", "ירוק עכשיו" ו-"שומרי הגן", עשרות רשויות מקומיות, חברי כנסת, ושורה של מומחים בתחומים של הפקת אנרגיה, בריאות וסביבה[20][21] מנגד, מיקומה של האסדה אושר על ידי המועצה הארצית לתכנון ובנייה, המשרד להגנת הסביבה ומשרד האנרגיה[22]. החברה להגנת הטבע, אדם טבע ודין ורשות הטבע והגנים, הביעו תמיכה במיקום האסדה בקרבת החוף[23]. עמדתם מתבססת בעיקר על נתוני נובל אנרג'י ומסתמכת על יכולות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה[24], ואולם, המשרד להגנת הסביבה דחה את בקשת היתר הפליטה של נובל אנרג'י מטענה שהנתונים שסיפקה החברה אינם אמינים ואינם מהימנים[25], המשרד להגנת הסביבה בעצמו הודה שאינו מצליח לאכוף את חוק אוויר נקי[26], וגם מבקר המדינה קבע שיכולות האכיפה של המשרד להגנת הסביבה אינן מספקות[27][28][29]

בחודש יולי 2019 הודיעו הפעילים, בסרטון וידאו בעמוד הפייסבוק שלהם, שהם אינם ממקדים עוד את מאבקם בהזזת האסדה למקום אחר.

חלופות התוכנית והיסטוריית התהליך המשפטי במאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין המאבק הראשון שנוהל על ידי התארגנות התושבים בעמותת GAS-OUT עד להתעוררות המאבק השני עסקה המדינה בבחינת החלופות האפשריות בים. בית המשפט החזיר את התוכנית למדינה בבקשה לבחון את הפתרון הימי. בין לבין חלף זמן של כשניים כמעט. היסטוריית החלופות והעתירות מובאת כאן.

  • חלופה 1: טיפול ביבשה.
  • חלופה 2: טיפול ביבשה תוך הפחתת לחץ בקרקעית הים.
  • חלופה 3: טיפול ביבשה תוך הפחתת לחץ בפלטפורמה במים רדודים.
  • חלופה 4: טיפול חלקי בים רדוד וטיפול משלים ביבשה.
  • חלופה 5: הפרדת מים בקרקעית הים וטיפול משלים ביבשה.
  • חלופה 6: טיפול בסמוך לMari -B וטיפול משלים ביבשה
  • חלופה 7: טיפול מירבי בים ומתקן קליטה ביבשה (פתרון FPSOׂ)
  • חלופה 8: טיפול מלא בים רדוד (אסדת דור)
  • חלופה 9: טיפול באסדה צפה (בים עמוק או בים רדוד FPSO)

1. באופן לא רגיל בעתירות כאלו, קבע בג"צ בשניים מהסיבובים הקודמים, בדיונים המהותיים: הראשון בשנת 2010 (בג"צ 2293/10) , והרביעי בשנת 2015 (בג"ץ 8077/14 מיום 22.12.15), כי נפלו פגמים מהותיים בהליכי התכנון, וכי מוסד התכנון העליון – המועצה הארצית לתכנון ובניה שגתה ולא צלחה את מהמורות הדרך התכנונית בהליכים תקינים.

2.בסיבוב השני בשנת 2012 (בג"ץ 5307/12 שם טענו המשיבות כעותרות על כך שחלופה לטיפול ימי מלא לא הוצגה ולא הועלתה להחלטה), ובסיבוב השלישי בשנת 2013 ( בג"ץ 2269/13) נדחו העתירות כעתירות מוקדמות תוך השארת טענותיהן להמשך – כפי שארע.

3.בסיבוב הרביעי בבג"ץ יוקנעם (3 עתירות שאוחדו) קיבל בית המשפט הנכבד את עתירת העותרות (חוף כרמל, זכרון יעקב, חדרה ועמק חפר) בסוגיות המהותית , וקבע כי יש לתקן את התמ"א בעניין העדיפות למתקנים ימיים, ושינוי סעיף 6.2 בתכנית, והמליץ "בחום" על שינויים נוספים במסגרת דיון במועצה הארצית – המלצות לשינוי שהמועצה הארצית החליטה כי שלא לקבלן בדיון מחטף נוסף מיום 2.2.16 .

4. העותרות בעתירה השישית (מוא"ז מגידו ואחרים) הגישו עתירה בסיבוב החמישי (בג"ץ 8365/16 מיום 31.10.16 ) ובו טענו, כי בהחלטת המשיבה 1, המועצה הארצית לתכנון ובבניה מיום 5.04.2016 לאישור תוכנית הפיתוח לשדה לויתן , ואת תמהיל הטיפול בגז טבעי כמתחייב מהוראות סעיף 6.2 להוראות תמ"א 37ח'– תמ"א ארצית ברמה מפורטת לחיבור קידוחי הגז הטבעי למערכת ההולכה הארצית (להלן: "התכנית" או "תמ"א 37ח'") , ששונה בהנחיית בית המשפט הנכבד בפסה"ד בבג"ץ יקנעם לאחר שלוש עתירות של הרשויות הסמוכות ותושביהן (ובינהן העותרות והמשיבות 6,7 לעתירה זו) , נפל פגם מהותי. וכי מיכל הקונדנסט בחגית שצץ לפתע ב"מסמך העקרוני" שהוצג ע"י המשיבה 4 לאישור ברשות רישוי הגז המחוזית, לא הוצג ולא אושר כמתחייב במועצה הארצית במסגרת הצגת ואישור תוכנית ותמהיל הפיתוח של שדה לויתן במועצה הארצית באפריל 2016.

5. עתירה זו התייתרה ונמחקה עקב דיון "מחטף" במועצה הארצית אותו יזמו רשויות המדינה מהרגע להרגע בדצמבר 2016. בדיון זה, אישרה המועצה הארצית את הקמתו של מיכל הקונדנסט בחגית כמיכל גיבוי לאיחסון . בעקבות זאת קבע כבוד השופט ניל הנדל ביום 8.3.17 כי "הסעדים המבוקשים בעתירה שינו את פניהם. בנסיבות אלו נכון להורות על מחיקת העתירה , תוך שמירת זכויות כל הצדדים , לרבות האפשרות להגיש עתירה חדשה" .

6. עתירה השישית במספר בג"ץ 2974/17 בהחלטת המשיבה 1, המועצה הארצית לתכנון ובניה, מיום 16.12.2016 שבה אישרה הוספת הקמת מיכל גיבוי לאיחסון קונדנסט באתר היבשתי בחגית במסגרת תוכנית הפיתוח ותמהיל הטיפול בגז טבעי משדה לוויתן כמתחייב מהוראות סעיף 6.2 להוראות תמ"א 37ח'. וגם כנגד החלטה זו זכרון יעקב וחוף כרמל תומכות ומרחיבות בעתירה.

במועד אישור תמ"א 37/ח, תוכנית הפיתוח המוצעת למאגר לוויתן, שהגישה חברת נובל אנרג'י לממונה על הנפט, כללה אניית FPSO על פי הבאר (חלופה 7 וחלופה 9 שהיא דרשית המאבק), במרחק של כ-120 ק"מ מחופי ישראל. כלומר, במועד מתן פסק הדין הסברה הייתה כי לוויתן יפותח באסדה צפה FPSO ולפיכך מרבית מתקני התמ"א יתייתרו. ביום 5/4/2016 אושר תמהיל הפיתוח של שדה לוויתן. רק במועד זה נודע כי יש כוונה לפתח את לוויתן במתחמי תמ"א 37/ח במתקן טיפול קרוב לחוף ולא באסדה צפה (חלופה 8). מהסיבה הזו, בית המשפט הגבוה לצדק מעולם לא דן בשאלת מיקום אסדת לוויתן[30].

בית המשפט העליון, ובהמשך גם בית המשפט המחוזי בחיפה, לא השתכנעו מחוזק הטיעונים המובאים על ידי העותרים וחששו שזהו מאבק מסוג "נימבי" (NIMBY, ראשי תיבות באנגלית של "לא בחצר האחורית שלי"). השופטת דפנה ברק ארז שדנה בעתירה שהגישו המתנגדים לאסדה, כתבה בפסק דין בו דחתה את עתירתם: "לא ניתן להשתחרר מהתחושה כי זהו אחד מאותם מקרים שבהם עומדת ברקע העתירות טרוניה של NIMBY. היינו שהן מבטאות את האינטרס המוכן לכל כי מתקנים שלהם השלכות סביבתיות ובטיחותיות ימוקמו במקום אחר ורחוק ״לא בחצר האחורית שלי״ יחד עם זאת ציינה . דא עקא, שבסופו של דבר אמור להימצא למתקנים אלה מקום כלשהו. כשמצאנו שההליך באשר למיקומם של המתקנים היה, בעיקרו של דבר, תקין, תוצאתו היא המכריעה" עוד נאמר על ידי כבוד השופטת ...ניתן אפוא להבין לליבם של העותרים בעניין זה, אך לא להיעתר להם" [31].עם זאת, הוסיפה: "בצד זאת, סברנו כי יש לקבל את העתירות באופן חלקי באותם הקשרים שבהם הליכי התכנון חרגו באופן שלא ניתן להשלים עמו מן הדרך המקובלת לקבלת החלטות במועצה הארצית"[32].

השופט רון סוקול שדן בעתירה אחרת שהגישו המתנגדים לא השתכנע מן הטיעונים וחוזקם והעתירה ונדחתה [33].

העדר אסדרה וחוסר איזון בין סמכויות משרדי הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל אין חקיקה ייעודית המסדירה את ההיבט הסביבתי של חיפוש גז ונפט והפקתם.

מתנגדי אסדה בחןף דור מתריעים על העדרה של אסדרה - תכנית חירום לאומית (להלן: תלמ"ת) לאירועי זיהום ים כולל אירועי קידוחי גז ונפט, שהממשלה הטילה את הכנתה בשנת 1998 על המשרד להגנת הסביבה (להלן:הגנ"ס) ועד 2019 לא באה לעולם למרות שכבר ב-2011 העניק משרד האנרגיה רישיונות קידוח ודוח מבקר המדינה מ-2013[34] שקבע שעל הממשלה לקדם בדחיפות תכנית כוללת למניעת אסון אקולוגי בים שעלות פגיעתו הסביבתית, הבריאותית והכלכלית נאמדת בכ-200 מיליון שקלים לשנה למשך 20 שנה והתמודדות יעילה עם השלכותיו היה ויתרחש.

אחד הלקחים המרכזיים בארצות הברית ובאירופה מאסון דליפת הנפט במפרץ מקסיקו (2010) הייתה שחייבת להיות הפרדת סמכויות בין הרשות האמונה על פיתוח התעשייה מרובת הסיכונים של קידוחי גז ונפט בים לבין הרשות האמונה על הגנת הסביבה מפני השלכות הפיתוח האמור בשל ניגוד עניינים מובנה. בישראל מרבית הסמכויות מרוכזות בידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה האמון על פיתוח התעשייה. להגנ"ס מותירים את תפקיד הייעוץ ממנו ניתן להתעלם בהעדר סמכויות אכיפה, ללא תקנים לכוח אדם מיומן וציוד מוכנות לאירועי שגרה וחירום.

ולכן דרישת המתנגדים לחקיקת חוק אזורים ימיים מחמיר סביבתית, הענקת סמכויות הגנה סביבתית להגנ"ס בכל המרחב הימי כולל המים הכלכליים, חקיקת חוק נזיקין לים שיחייב את המזהם לשלם - הפקדת ערבויות של הקודח למקרה אסון סביבתי, הגשת תלמ"ת ועיגונה בחוק הישראלי ושכל זה יעשה תוך שיתוף הציבור ובשקיפות מלאה.

טענות המתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי המאבק הצהירו בעבר שהם מברכים על הפקת גז טבעי משדות הגז בים התיכון, מתוך הכרה ביתרונות של הפקת אנרגיה מגז לעומת החלופות: פחם ומזוט. אולם, המיקום המתוכנן הנוכחי של אסדת הטיפול בגז הוא שעומד במוקד המאבק. לטענתם, מיקום של אסדת טיפול בקרבה לחוף יוצר שורה ארוכה של מפגעים בפועל, ובנוסף לכך סיכונים בכוח. בחודש אוגוסט 2019 שינו את עמדתם והודיעו שמאבקם אינו מתמקד עוד בהרחקת האסדה וכי הם מתנגדים לשימוש בגז טבעי בכלל, וטוענים שעל המדינה לעבור רק לאנרגיות מתחדשות.

לטענת המתנגדים, מאז שנת 2010, כמעט כל אסדות הטיפול בגז טבעי המופק בים בכל העולם (כ-97%) נמצאות "על פי הבאר", ולא בקרבת החוף[9]. לטענתם, האסדות המעטות שנמצאות בקרבת החוף, הן ישנות יותר, או שהוקמו שם מפני שהשדה נמצא בקרבת החוף, או על היבשה[35]. בפועל, יש נכון לשנת 2019 כ-7 מתקני FPSO (מתקן צף לייצור, אחסון ופריקה) בלבד שמטפלים בגז טבעי, בעוד מרבית המתקנים הם מתקנים לטיפול בנפט או במאגרים בהם יש כמויות גדולות של קונדנסט וגז טבעי. פרופ' סרגיו קפוסטה גורס שאין כמעט מתקנים צפים לטיפול בגז טבעי בעולם, ושהמתקנים הללו הוקמו לצורך הפקת ואחסון נפט. לדבריו, "שמעתי על זה (על הטענה שצריך FPSO) ואמרתי. טוב, אז ישראל תהיה המדינה הראשונה בעולם שיהיה לה FPSO להפקת גז טבעי. זה לא שיש לישראל כל-כך הרבה ניסיון בהפקת נפט וגז ואתם רוצים להיות החלוצים? אני חושב שזה רעיון רע"[36]. כמו כן, טוענת פרופ' עינת אהרונוב, גאופיזיקאית, ראש תוכנית הגאולוגיה של נפט וגז במכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, כי ישראל היא ייחודית בבחירתה למקם את אסדות הזיקוק שלה במרחק גדול מהמאגר וכי יש לשיטה הזו חסרונות מובנים[37][38]. מומחים נוספים ובהם פרופ' דוד ברודאי מהטכניון, פרופ' אורי דיין מהאוניברסיטה העברית, ודר' מיכאל גרבר, יועצים לעמותת שומרי הבית ומצדדים בעמדה כי יש למקם את האסדה רחוק ככל הניתן מהחוף[39][40]. אמנון פורטוגלי, חוקר במכון ון-ליר התבטא גם הוא כנגד התוכנית להקים אסדה בקרבת החוף[41][42], וגם מומחים עולמיים ובהם איימי רוזנשטיין, מומחית לבריאות הציבור, ופרופ' ריק שטיינר מומחה לטיפול בתקלות שפך, מזהירים מפני הסיכונים והסכנות לציבור ולסביבה, המתלווים לאסדה קרובת חוף, וממליצים להרחיק את המפגע מהאוכלוסייה ככל האפשר[43][44].

זיהום בפועל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתהליך הטיפול בגז על גבי אסדת הטיפול, משתחררים לאוויר חומרים מסוכנים לבריאות, בעיקר בנזן, שהוא גורם מסרטן[45]. בנוסף, תהליך זיקוק הגז פולט מתאן לאטמוספירה, חומר הגורם ליצירת אוזון- מסרטן מסוכן[46]
  • אסדת זיקוק הגז תמר היא המפעל המזהם ביותר בישראל[47], והיא פולטת מזהמים בכמות הגדולה בסדרי גדל, מהערכים שהתחייבה אליהם נובל אנרג'י בטרם התחילה תמר את פעולתה. רמות הזיהום מאסדת תמר התגלו רק בסוף שנת 2017, בדו"ח מפל"ס שנת 2016 שפרסם המשרד להגנת הסביבה. גם היום מוסתרות רמות הזיהום מאסדת תמר באמצעות ניטור חלקי ולקוי[48].
  • יצויין שבישראל מתים למעלה מ-2,200 בני אדם בשנה, כתוצאה ישירה של זיהום אוויר[49][50]. בנוסף, להערכת המשרד להגנת הסביבה, מדי שנה כ-200 איש מתים בטרם עת כתוצאה מחשיפה לזיהום אויר שמקורו בתחנות כוח פחמיות

[51]. בעזרת חיבור מאגר לויתן ומאגרי גז נוספים לתשתית האנרגיה, משרד האנרגיה מתכנן לסגור תחנות אלה בהדרגה החל מ-2022 ועד סוף שנת 2030[52][53].

  • לטענתה של חברת נובל אנרג'י, שיעור פליטת המזהמים הצפוי באסדת לווייתן נמוך באופן משמעותי משיעור הפליטה באסדת תמר[54], הפועלת כבר משנת 2013, וזאת בזכות שימוש בטכנולוגית טיפול חדישה יותר. עם הפעלת האסדה בשנת 2014 החברה טענה שסך פליטות התרכובות האורגניות הנדיפות (VOC) מאסדת תמר הוא 38 טון בשנה, בשנת 2017 עדכנה נובל, ששיעור הפליטה היה 1157 טון ב-2016, ויותר מ-1,200 טון ב-2017. כמויות הבנזן שפלטה אסדת תמר, במרחק של 22 ק"מ מהיבשה, היו גדולות מהכמויות הנפלטות מכל המפעלים המזהמים בישראל גם יחד, כולל תחנות הכוח ובז"ן[8][55]. הפליטות מאסדת תמר, שנצבת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, לא השפיעו על איכות האוויר בחוף וביבשה[56]. השותפות במאגר תמר הקימו על האסדה מתקן טיפול חדיש, בעלות של מעל מאה מיליון שקלים, שהביא להפחתה של כ-98–99 אחוזים מהפליטות והביאן לרמה הדומה לרמה שדווחה במקור, ואף למטה מכך[57].
  • על פי המשרד להגנת הסביבה, על אסדת לוויתן תותקן מערכת סגורה להפחתת פליטת חומרים אורגנים נדיפים (VOC), וביניהם בנזן[58]. המערכת תשלב מספר טכנולוגיות המוגדרת כ-BAT (הטכנולוגיות המיטביות הזמינות) במטרה לאסוף את הגזים שעלולים להיפלט מחיבורים ופתחים שונים, ולהעבירם לדחיסה ולשימוש כמקור אנרגיה באסדה[59]. על האסדה יוקמו גם שני לפידים (לחץ גבוה-HP ולחץ נמוך-LP) שתפקידם לשרוף גזים במקום לאפשר את פליטתם לאוויר. יעילותם המוכחת היא של 98-99%[52].
  • על פי צוות הסביבה של נובל אנרג'י, רדיוס ההשפעה של האסדה על איכות האוויר יהיה מאות מטרים בלבד. כלומר, הפליטות מאסדת לוויתן אינן צפויות להשפיע על איכות האוויר ביבשה. גם לדברי פרופ' דוד ברודאי מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית של הטכניון, השפעת הפעילות השגרתית באסדה על קו החוף צפויה להיות נמוכה[53]. בחוות דעת שערך פרופ' מיכה ברחנא, מומחה לאפדימולוגיה סביבתית ולשעבר ממונה על רישום הסרטן במשרד הבריאות, בנוגע להשלכות הבריאותיות האפשריות של פעילות האסדה קבע הפרופ' שלא קיימת סבירות של השלכות בריאותיות מפעילות שנעשית במרחק של 10 ק"מ ממגורי אדם[60].
  • במהלך הובלת הגז הגולמי יורדת הטמפרטורה שלו ל-6 מעלות מתחת לאפס, ועל כן מוסיפים לו נוזל למניעת קיפאון (Antifreeze). כשהחומר מגיע לייעדו, ממחזרים את החומר מונע הקיפאון. תהליך זה גרם לפליטות גבוהות מהמצופה של בנזן לאוויר באסדת תמר. המערכות באסדת לוויתן שונות לחלוטין מהמערכות באסדת תמר. מערכת מיחזור הנוזל בלוויתן אינה כוללת נישוב פתוח לאוויר ולא צפויה לפלוט כמויות משמעותיות של בנזן לאוויר[61].
  • אחד מתוצרי הטיפול בגז הוא דלק בשם קונדנסט, שהוא תערובת של פחמימנים במצב נוזלי. זהו חומר שימושי, אולם הוא נדיף ונפיץ ביותר (ובשל כך מכונה "בנזין טבעי"), הקונדנסט נכלל ב"חוק חומרים מסוכנים" התשנ"ג[62], של המשרד לאיכות הסביבה יחד עם חומרים נוספים ביניהם זהב, כסף ונפט. בשל כך על החברות המטפלות בו להצטייד ב"היתר רעלים". התוכנית של נובל אנרג'י היא להובילו בצינור תת-מימי ותת-קרקעי.
  • מי-תוצר (או "מי-מוצר" כהגדרתם בתסקיר תמ"א 37ח'): אלה הם נוזלים הנותרים בסוף תהליך הטיפול בגז הטבעי, הרכב מי-התוצר משתנה ממאגר למאגר[63]. הוא עשוי להכיל שמנים מסיסים ולא מסיסים, מוצקים מרחפים, מתכות וכימיקלים שונים[64]. אותם יש לסלק מאסדת הטיפול. רק אחרי סינון הרעלים, ניתן לשפוך את מי המוצר לים. בתמר נעשה שימוש בשיטת "סקימר" לסילוק מכני של שמנים. אף על פי שמדובר בשיטה מיושנת יחסית. ניטור שנעשה בסביבות האסדה לאורך השנים מצא שמי התוצר לא משפיעים על הסביבה הימית[65]. לאסדת לווייתן תוכננה מערכת מתקדמת יותר שמשתמשת בחומר סופח הידרוקרבונים כדי לטפל במי התוצר[63].

סכנות זיהום בכוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקלות שפך מתרחשות מדי פעם באסדות ובמתקנים יבשתיים. בפרט, חברת נובל-אנרג'י צברה היסטוריה של תקלות, שהציבה אותה במקום הראשון בין החברות בקולורדו, ארצות הברית, ארבע שנים ברציפות החל מ-2009, וכן ב- 2016[66][67]. בנוסף לכך, במהלך הקידוחים בשדה לווייתן דלפו מי ים לתוך הקידוח[68]. במדינת ישראל, בנוסף על כל הגורמים שעלולים לגרום לתקלות שפך בעולם כולו, קיים גם האלמנט הביטחוני: אסדת זיקוק גז כמו גם המתקנים הנלווים אליה דוגמת מיכלי האחסון של הקונדנסט, הם מטרה נוחה ונייחת לאויב המעוניין לפגוע במדינת ישראל.

בסימולציה לתקלת שפך, התברר שכ-60% מהחומר יתנדף תוך יממה[69], אמירה זו התגלתה כלא מדוייקת שכן בדוח זה התגלו סתירות מהותיות בין הסימולציות בכמויות השפך המסומלץ בצינור ובאסדה כנגד הקיבולות בפועל. לחברת נובל אנרג'י יש תוכנית מסודרת לטיפול באירועי שפך שפורסמה בפומבי. לטענת המתנגדים, על פי תוכנית החירום לטיפול בשפך, שהציגה נובל אנרג'י, לתקופת בניית האסדה, החברה מאחסנת בחיפה ציוד ייעודי להתמודדות עם שפך וחתומה על חוזה התקשרות עם קבלן בנמל אשדוד שתי חברות בינלאומיות כדי לתת מענה מהיר ויעיל במקרה של אירועים ברמות Tier 1 - Tier 3. על פי התוכנית צוות ראשון לטיפול אמור להגיע לנקודת האירוע תוך 4–6 שעות[70]. כמו כן, קיימת סכנה של שפך הקונדנסט, שיוזרם מאסדת הטיפול אם זו תמוקם בקרבת החוף, במקרה של תקלה בצינורות ההובלה. באזור חוף דור קיימת תופעה גאולוגית הידועה בשם "Dor Disturbance", המאופיינת בתזוזות של הקרקע. על פי דעת מומחים שונים, תופעה זו יוצרת סכנה ממשית של התבקעות הצינור ושפך הקונדנסט אל קרקעית הים[71]. החומר עלול לגרום לפגיעה במערכת האקולוגית בים. דו"ח לבחינת הסיכונים הגאולוגיים שהוכן על ידי חברת עמוס שירן-רעידות אדמה מצא ש"אין סיכוי מקריעת פני קרקעית הים כתוצאה מהעתקה פעילה"[72].

במסגרת תוכנית הזרמת הקונדנסט אל היבשה, מתוכנן להיבנות מיכל, למקרה שההזרמה לא תתאפשר באופן זמני (עד 24 יום). המיכל מתוכנן להיבנות באתר "חגית" של חברת החשמל, מאגר זה קרוב למקומות יישוב, ובמקרה של דליפה עלול לחדור הקונדנסט אל מי התהום. במסגרת תוכנית המתאר הארצית הקצתה המדינה 300 דונם לצורך בניית המאגר. לטענת המתנגדים, העובדה ששטח זה הוא הרבה יותר מהדרוש למיכל בנפח של 10,000 מ"ק, כפי שהוצהר[73]; מצביעה על כוונת החברה לבנות בעתיד מיכלים נוספים, ובכך להגביר את הסיכון לתושבי האזור. החברה הודיעה כי בכוונתה לבנות מיכל אחד בלבד, ושתוכנית זו עולה בקנה אחד עם תמ"א 37 ח[74]. באוגוסט 2018 סוכם שמשרד האנרגיה יזמן פגישה עם נציגי משרדי ממשלה, ארגוני סביבה ונציגי ציבור כדי להציג את מיכל האחסון, אתר התפעול, וציוד הבטיחות והתחזוקה הנלווה בהתאם לתוכנית הפיתוח[75]. קיימת גם תוכנית של נובל אנרג'י להוביל את הקונדנסט במשאיות. יש הסכמה רחבה בדבר הסכנה הפוטנציאלית בכך, במקרה של תאונות דרכים[76].

בצמוד לתחנת הכוח בחדרה פועל מתקן להתפלת מי ים. כיום קרוב ל-70% ממי השתייה בישראל מותפלים, ומתוכנן להקים עוד שני מתקנים בחופים הסמוכים. דליפת שמנים בקרבת החוף עלולה לפגוע באיכות המים. במקרה של תקלה, ייתכן שהמתקן יושבת. הממברנות שבשיטת אוסמוזה הפוכה רגישות לעליה בריכוז פחמימנים ומתכות מומסות (ברזל, מגנזיום). שילוב של שניהם מחמצן את הצינורות. פחמימנים עוברים את סינון הממברנות בשיעור 10% (סיכון עליית תחלואה בסרטן), וגם מתגבשים עליהן ופוגעים ביעילות. מחקרים שעוסקים בדליפות מאסדות קידוח לנפט מראים שדליפה כרונית ממתקני זיקוק משפיעה עד 30 ק"מ (אסדת לוויתן אינה אסדת קידוח, ואינה מטפלת בנפט אלא בגז טבעי וקונדנסט). סימולציות שנעשו קבעו שאין סכנה לפגיעה במתקני ההתפלה כתוצאה מההזרמות השוטפות מהאסדה[77] ואולם, הדו"ח זה מתייחס לאסדת תמר כשבפועל לא נעשתה אנליזת שפך מלאה וסטטיסטית להוכחת הטיעון לגבי אסדת דור.

ניטור[עריכת קוד מקור | עריכה]

האסדה בשלב הזה היא עובדה מוגמרת אולם לטענת התושבים באיזור מערך הניטור עדיין לא פועל בצורה אמינה. יש הבדלי קריאות בין תחנות נובל לבין האיגוד. בנוסף נטען כי חברת נובל מסרבת לבצע ניטור רציף באסדה ושקוף בנתונים לכלל הציבור. אחת הטענות שהועלו על ידי נובל ומשרד ההגנ"ס הן כי אין ניטור רציף באסדה בעולם. עניין זה של העדר ניטור רציף לא עמד במבחן ובבדיקה בינלאומית שערך קבינט הגז הסתבר ההיפך. כפועל יוצא של התהליך שהובילו פעילי המאבק והלחץ הציבורי שנוצר, חברת נובל אנרג'י הודיעה תבצע ניטור רציף על אסדת לוויתן, זאת בהתאם לסיכום אליו הגיעה עם מועצת חוף כרמל ואיגוד ערים לאיכות סביבה שרון כרמל[78]. ניטור זה, שאינו מחוייב על-פי היתר הפליטה שהתקבל לאסדה ולפי דרישת התושבים יש לחייבו בהיתר כי טכנית ניתן לנתר במתקן, יבוצע בנוסף לניטור ודיגום שמתבצע על האסדה בהתאם להיתר הפליטה[79]. אולם גם אמירה זו עדיין אינה מספקת שכן נושא השקיפות בזמן אמת לא מולא ויש עמידה על המקח מטעם נובל לתת דגימות במקום שידור ניטור רציף בזמן אמת. הדרישה של נובל שהנתונים יועברו בלעדית לאיגוד ערים. בתהליכי הנישוב שהתרחשו ב31 בדצמבר 2019 וכן ב6 בינואר 2020 לא הוזרמו נתוני ניטור מן המתקן. משטר הרוחות היה מורד רוח צפון מערבי כך שאם היה זיהום גם תחנות החוף לא יכלו לנטר אותו. עניין זה הוא זיהום סמוי אשר אינו מנוטר. ההנחיות וההגדרות לאופי תחנות הניטור מוגדר הייטב במסמך הגנ"ס [80]

זאת בנוסף לבצוע פעילות שוטפת לאיתור מקורות פליטה בלתי מוקדיים (LDAR)[81]. בחו"ל מקובל להשתמש במצלמות תת-אדום, שרק בהן אפשר לראות את אדי הקונדנסט. (בארצות הברית, הסוכנות להגנת הסביבה (EPA) של משרד המשפטים התקינה מצלמות מהסוג הזה, וכך התגלו דליפות חריגות. תוצאות הניטור זמינות באינטרנט[82]).

ארגון שומרי הבית הפעיל ביקורת משלו באמצעות מצלמת תת-אדום שנתרמה לו מחברת אופגל. בעקבות טענות הארגון לניטור לקוי, מחיקת נתונים ונישובים שלא בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, הארגון השיק קמפיין מימון המונים למימון מערך ניטור עצמאי.[83] בנוסף הארגון הגיש מספר עתירות שמטרתן להחמיר את הניטור ואת הדרישות מנובל אנרג'י, ובכלל זה הפעלת הלפיד, תוך הצבעה על סתירות בין הצהרות נובל אנרג'י למתרחש בפועל והבעת אי אמון בפעילות המשרד להגנת הסביבה. מהעתירות עולה כי לא מתקיים ניטור רציף.[84][85] חלק מהעתירה התייחס לאי הפעלת הלפיד שיש לה משמעות מבחינת הנזק הצפוי לסביבה מפליטות לא מטופלות של מתאן, גז חממה בעל אפקט גדול פי 80 משל פחמן דו חמצני.[86]

המצב בפועל ביבשה הוא כי התחנות המנטרות היחידות המכויולות הן של איגוד ערים כאשר תחנות נובל מודדות ערכים לא מכויילים. מצב הניטור ואירועי הניטור בכלל התחנות במרחב דור וחגית מנוטר בזמן אמת על ידי צוות הטכני של שומרי הבית אש בנה אפליקצייה המנטרת את הקריאות באתרי הגנ"ס ואיגוד ערים. האפליקציה מתעוררת לכל ארוע של כיול ומחיקת נתונים ממסד הכיול. באופן זה שומרת אירועי קריאה גם ולאחר אירוע מחיקה או כיול לצור השוואות ובחינת המאורע בכל תחנה.

פתרון מוצע על ידי המתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתרון הנפוץ ביותר בעולם לטיפול במאגרי נפט שהתגלו במים עמוקים, הוא אסדה צפה. פתרון כזה עבור מאגר לוויתן, תוך שימוש באסדה צפה מטיפוס FPSO (Floating production storage and offloading), הוצע כאמור, על ידי חברת נובל אנרג'י בעצמה (חלופה 9), והיא אף בחנה את פוטנציאל הפיכת כלי השיט למתקן טיפול בגז טבעי[87]. ב-2014 שינתה החברה את החלטתה, והודיעה על בניית אסדה מטיפוס אחר, המקובעת לקרקעית הים בקרבת החוף.

לטענת עמותת "שומרי הבית", החלטה זו מיטיבה כלכלית עם חברת נובל אנרג'י וחברת "דלק קידוחים" בבעלות יצחק תשובה, השותפה במאגר לוויתן, וכן עם חברת בז"ן שבשליטת עידן עופר, שתהפוך למונופול במכירת קונדנסט - במקום שיימכר מהבאר, באוניות, אל הצרכנים, בעיקר בחו"ל. המתנגדים לא הציגו סימוכין לטענה זאת.

אסדה צפה יכולה למנוע את הצורך בצנרת יבשתית של קונדנסט (המהווה סכנה למי התהום); אין צורך בנוגד קיפאון מזהם (הגז יוצא ב-70 מעלות) - פחות זיהום בנזן; מאידך, על אסדה צפה מאוחסנות כמויות גדולות יותר של דלקים, שיכולות להגיע גם למאות אלפי חביות קונדנסט; במקרה של תקלת שפך - הזיהום עלול להיות נרחב ביותר ורחוק יותר מהחוף; לאחר שכמות הגז בבאר יורדת לרמה שלא כדאי להפיק - ניתן להעביר את האסדה לבאר אחרת; כיום קיימות מספר אסדות כאלה בחכירה. חסכון בבנייה ופירוק; במקרה חירום היא יכולה להרים עוגן ולשוט משם.

בנוסף לכך, אסדה צפה מאפשרת להפיק עוד כ-100 BCM, לקראת סוף חיי הבאר, בהשוואה לאסדה קבועה, בזכות מפל לחצים נמוך יותר. באתר "שומרי הבית" מרוכזת רשימה וקישורים של 35 אסדות צפות הפעילות בעולם מתוכן 25 הן אסדות לטיפול בנפט[88].

עובדתית תמ"א 37ח' מאפשרת הצבת מכלית אחסון צפה מטיפוס FSO בצמוד לאסדת הרגליים קרובת החוף, עובדה ששומטת את הקרקע מתחת לטיעון הכמויות הקטנות. במכלית כזו צפוי לאחסן עד 100,000 חביות קונדנסט, כך ששפך ממנה יהווה אסון סביבתי ובריאותי קשה ויכול לגרום להתפשטות של ענן גזים רעילים שיחייב פינוי אוכלוסייה מאסיבי. נובל אנרג'י הודיעה כי אינה מתכוונת לעשות שימשו במתקן כזה ליד אסדת לוויתן, ואולם בבקשת היתר הפליטה החדשה שלה עבור לוויתן נכתב כי: "באסדה קיימת הכנה להטענת קונדנסט למיכליות ים", וכן מצוין עבור אותו המקור: "אמצעים קיימים למניעת שפיכות/דליפות- אין." וכן: "אמצעים קיימים לבקרה וניטור דליפות- אין".

טענות בעד המיקום המתוכנן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הארגונים התומכים באסדה קרובת חוף טוענים בהצהרתם המשותפת שאי אפשר להפעיל רגולציה על אסדה שנמצאת מחוץ למים טריטוריאליים (ב"מים הכלכליים"), ועל כן, היא מהווה סכנה סביבתית פוטנציאלית גדולה יותר[19]. בג"ץ קבע כי די ברגולציה הקיימת כיום במים הכלכליים לפעילות וכי ניתן לאכוף אותה.
  • התוכנית עברה את כל הליך התכנון והאישור, בהליך תקין (כפי שקבע בג"ץ במספר פסיקות). כמו כן, חלק גדול מעבודות התשתית לתוכנית כבר בוצעו, כולל הנחת צינורות בקרקעית הים והצבת רגלי האסדה באתר המיועד, וחלקה התפעולי נמצא כבר בשלבי בניה מתקדמים במספנות בטקסס. בנקודת זמן זו, ביטול התוכנית לאסדה קבועה יגרור הוצאה של כמה מיליארדי דולרים (הסכום נתון במחלוקת). כמו כן, תמ"א 37ח' (החלטת ממשלה 2933, 28 בפברואר 2001) אושרה אחרי 4 שנות דיונים במועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בהשתתפות הציבור, כולל ההחלטה לשנות את מיקום אסדת "תמר", מהיבשה למיקומה בים[89].
  • שדות הגז "תמר" ו"לווייתן" מסווגים כשדות עם תכולת קונדנסט נמוכה (1.3 ו-1.8 חביות למיליון רגל מעוקב, בהתאמה); על פי דיווחי חברת נובל אנרג'י, אסדת "תמר" עומדת בדרישות תכולת הקונדנסט, וכך גם עתידה להיות אסדת "לווייתן"[90].
  • בנוסף לכך, שר האנרגיה יובל שטייניץ קבע כי שינוי המתווה הקיים, יעכב את הפקת הגז במספר שנים, וידחה את השבתת תחנת הכוח הפחמית אורות רבין, דבר זה היה גורם להמשך זיהום האוויר בתוצרי פחם, במקום ניצול יתרון הגז הטבעי.
  • המשרד להגנת הסביבה ביצע סימולציה של פליטות עתידיות מלווייתן, והתוצאה נמצאה בתחום המותר.
  • פרופ׳ דוד ברודאי, מומחה לזיהום אוויר מהטכניון, טוען שהמודל שבו השתמשו נובל אנרג'י והג"ס שגוי[19]. גם ד"ר מיכאל גרבר, לשעבר מהמשרד להג"ס, סיפק דו"ח שמזהיר מפני חריגה מחוק אוויר נקי, במקרה של אסדה בקרבת החוף, וממליץ שלא להקים את האסדה בקרבת החוף על מנת לא להפוך אזורים נרחבים בישראל למוכי זיהום אוויר. הדו"ח של ברודאי זכה לביקורת מטעם המומחה לזיהום אוויר של עמותת אדם טבע ודין, דר אריה ונגר. ונגר קבע שהניתוח של ברודאי הסתמך על קצב פליטה גבוה משמעותית מקצב הפליטה הצפוי באסדה (פי 16), ועל מידע מאסדת נפט במפרץ מקסיקו. ונגר הסביר שנתונים אלה שונים גם מבחינה אקלימית וגם בהבדלים שבין נפט וגז. כמו כן ציין שהדו"ח של ברודאי אינו מצביע על חריגה מהתקנים השנתיים לחשיפה לבנזן ביבשה[91][92].
  • עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון אדם טבע ודין, מתנגד לבניית האסדה כאסדה צפה בלב ים ממספר סיבות: האכיפה והרגולציה במים הכלכליים הן אפסיות, זאת בניגוד לאכיפה ולרגולציה במים הטריטוריאליים. כמו כן, אסדה צפה סובלת מטלטלות הגלים שעלולות להוביל לתקלות בהן קשה יותר לטפל בלב ים. לעומת זאת כאשר האסדה קרובה יותר לחוף ומקובעת לקרקע התקלות מועטות יותר ויכולת הטיפול והתיקון גבוהה יותר[93].
  • נעם סגל, חבר ב"פורום הישראלי לאנרגיה", טוען שקידוח לווייתן יהיה גדול מדי מכדי לטפל בתוצריו באמצעות אסדה צפה (FPSO), מבחינת כמות הגז שיופק, וגם מבחינת הלחץ שלו[94]. מאידך, קיימת לפחות אסדה אחת המטפלת בכמויות גז גדולות פי שניים מהכמות המתוכננת[95], אך מדובר במאגר שמכיל גםכמויות קונדנסט גדולות מאוד ושונה באופיו ממאגר לוויתן. חברת נובל אנרג'י בעצמה תכננה בתחילת הדרך לפתח את מאגר לוויתן באמצעות אסדה צפה[5]
  • הובלת קונדנסט: עדיף להוביל את הקונדנסט בצינורות תת-קרקעיים מאשר באמצעות מיכליות ים או מיכליות כביש. אין מדובר בכמויות גדולות של קונדנסט, לפי הערכות מדובר על 2500 חביות ביום ועד כ־7000. כמויות הקונדנסט שיאוחסנו על גבי אסדה צפה הן גדולות משמעותית ולכן בתקלת שפך מאסדה צפה הנזק הסביבתי יהיה הרבה יותר חמור.
  • רני עמיר, מנהל מחוז חיפה במשרד להגנת הסביבה, שניהל את אגף ים וחופים, הצהיר על תמיכתו באסדה קרובה[96]
  • החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים הודיעו על תמיכה בבניית האסדה קרוב לחוף[7]. להצהרה שפרסמו הצטרפה גם עמותת אדם טבע ודין[97].

שיקולי ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • במאי 2014, מפקד חיל הים לשעבר וקמ"ן חיל הים הודיעו שלדעתם ניתן להגן על האסדה הצפה על פי הבאר - כדרישתם של המתנגדים לאסדה בחוף דור[98][99].
  • משרד הביטחון פרסם חוות דעת, הקובעת שמבחינה ביטחונית עדיף להגן על אסדה שקרובה לחוף. (מנכ"ל משרד האנרגיה, שאול מרידור, טען שענף עלום בחיל הים הוא שנתן את חוות הדעת). אולם שר הביטחון בעת שניתנה חוות הדעת, משה יעלון, טוען שלא נשאל ולא התבקש לתת אותה, ושהיא ניתנה שלא על דעתו. וגם כיום הוא סבור שבעזרת ספינות סער 6 החדשות שחיל הים רכש למטרה זו כבר בשנת 2013, אין בעיה לאבטח את האסדה המרוחקת.
  • ביול י 2018 דובר צה"ל הודיע שמשיקולי ביטחון צה"ל תומך בקירוב אסדות כריש-תנין ולוויתן ליבשה[100]. עמדת מערכת הביטחון וחיל הים נובעת מחשש שארגוני טרור ינסו לפגוע באסדות, ואם הן יהיו רחוקות 120 ק"מ מהחוף (לוויתן) או 100 ק"מ מהחוף (כריש-תנין) יהיה קשה מאוד להגן עליהן[101].
  • גם שר הביטחון שאחריו, אביגדור ליברמן, הודיע ב-31 בדצמבר 2018, שלא היה ידוע לו על כל המלצה לבנות את האסדה במקום כלשהו, משיקולי ביטחון.
  • המדינה הצהירה באופן חד משמעי במענה לעתירה שהוגשה לבג"ץ כי: "כלל השיקולים הביטחוניים הובאו בחשבון במסגרת הליכי התכנון, וכי עמדת משרד הביטחון וצה"ל היא שקיים יתרון מובהק בקירוב האסדה לקו החוף בכל הקשור לכל להיבטים הביטחוניים הנובעים ממיקום אסדת לוויתן"[102]. המדינה ציינה כי כל ההחלטות בנושא בוועדות התכנון התקבלו בדיונים בהם נכח נציג משרד הביטחון, שאף הביע עמדה ברורה בדיון. הדיונים בוועדות התכנון התקיימו בעת שמשה יעלון היה שר הביטחון, ועמדת המדינה בבג"ץ סותרת לכאורה את טענתו כי לא תקיימו דיונים בנושא[103].

מצב המאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאבק המשפטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2010 הוגשו מספר עתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, ולבתי משפט נוספים, בעניינים שונים הקשורים למאבק. מרביתן נדחו או נמשכו על ידי העותרים בהמלצת בית המשפט.

  • בג"ץ 2293/10 ובג"ץ 4687/10, בדרישה לבצע הליך תכנוני מסודר ושקוף לציבור בנוגע למתקן קבלת גז ממאגר תמר- העתירות התקבלו, והחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה בעניין שונתה.
  • בשנים 2012 - 2013 הוגשו עתירות כנגד בניית מאגרי גיבוי ביבשה - העתירות נדחו, בנימוק שהן מוקדמות מדי בהתחשב במצב התכנון.
  • בג"ץ 7737/14, 8079/14 ו 8077/14[104] נגד אישור תמ"א 37ח, התוכנית שמסדירה את השימושים בים ועל-פי ניתן לקבוע היכן תמוקם האסדה בתחומי המים הטריטוריאליים של ישראל. העתירות נדחו, בכפוף לשני שינויים שהמועצה הארצית לתכנון ובניה ביקשה. בהחלטה התווספה הערה, שתינתן עדיפות לטיפול בגז בים. כעבור ארבעה חדשים, הודיעה חברת נובל אנרג'י על שינוי ההחלטה, ועל הקמת האסדה בסמוך לחוף. בהחלטת כתבה השופטת דפנה ברק ארז כי מדובר במאבק מסוג NIMBY.
  • בג"ץ 3397/14[105] לביטול שטר החזקה שניתן לשותפות במאגר לוויתן. העתירה נמחקה בעצת בית המשפט.
  • בג"ץ 8365/16[106] נגד הקמת מיכל החרום באתר חגית. העתירה נמחקה לאחר שהנושא הוחזר לעיון המועצה הארצית לתכנון ובניה והקמת המתקן אושררה.
  • בג"ץ 2974/17[107], כנגד מאגר הגיבוי באתר חגית - העתירה נדחתה בדצמבר 2017[73]. בפסק הדין כתבה השופטת דפנה ברק ארז ש"נחה דעתנו כי ההחלטות בעניין זה התקבלו לאחר שנבחנו ההיבטים הבטיחותיים והסביבתיים של הנושא. באופן יותר ספציפי, לאחר שעיינו בפרוטוקול הדיון במועצה הארצית מיום 2017.12.5 ,אנו סבורים כי ההליך שהתקיים במועצה הארצית היה הליך ראוי, שבחן את טענותיהם של העותרים באופן רציני".
  • בג"ץ 10063/17[108]לביטול תוכנית הפיתוח של מאגר לוויתן. העתירה נמשכה ב"עצת" בית המשפט ונמחקה.
  • עתירה מנהלית לבית משפט מחוזי חיפה 35065-06-18[109] לביטול ההתרים להנחת צנרת יבשתית. העתירה נדחתה. השופט המחוזי רון סוקול ציטט את קביעת ה NIMBY של השופטת ארז וקבע ש"דברים אלה נכונים גם במקרה הנוכחי".
  • עתירה מנהלית לבית משפט מחוזי ירושלים 57192-07-18 לקבלת מסמכים על-פי חוק חופש המידע בנוגע להיתרי הבניה לצנרת הקונדנסט. העתירה נמחקה לאחר שימים ספורים לפני הדיון הודיעה המדינה ונובל אנרג'י כי יספקו את המסמכים הנדרשים. למרות זאת, חלק מהמסמכים לא נמסרו עד היום.
  • בג"ץ 5964/18[110] למניעת פרסומת בטלוויזיה למאגר לוויתן. העתירה נמשכה ללא הוצאות.
  • בג"ץ 6942/18[111] לביטול הודעות הפקעה. העותרים חזרו בהם בעצת בית המשפט והעתירה נדחתה.
  • עתירה מינהלית 23727-10-18[112] לבית משפט מחוזי חיפה לביטול היתר הבניה לביצוע עבודות באתר חגית. השופט המחוזי מנחם רניאל השית על העותרים הוצאות משפט בסך 15,190 שקלים.
  • עתירה מנהלית 44501-10-18 לבית המשפט המחוזי בחיפה בדרישה לא לתת היתר בניה למיכל בחגית. השופט רון סוקול דחה את העתירה והשית על העותרים 15 אלף שקלים הוצאות.
  • עתירה מנהלית 60792-11-18[113] לבית משפט מחוזי חיפה נגד מיקום המיכל בחגית ותוכנית הניהול הסביבתית. השופט המחוזי רון סוקול דחה את העתירה והשית על העותרים (שומרי הבית ורשויות מקומיות) הוצאות בסך 15 אלף ₪.
  • עתירה מנהלית 31320-01-19[114] לבית משפט מחוזי חיפה למתן צו ביניים למניעת כניסת רגלי האסדה לישראל, לביטול היתר בניה לרגלי האסדה והצבתן. הבקשה לצו ביניים נדחתה והעתירה נמחקה. השופט המחוזי רון סוקול הטיל על העותרים הוצאות בהיקף מצטבר של 50 אלף שקלים.
  • עתירה מנהלית 17694-01-19[115] לבית משפט מחוזי חיפה לביטול היתר בניה למיכל באתר חגית. העתירה נדחתה. השופט המחוזי מנחם רניאל השית על העותרת הוצאות בסך 15,190 שקלים.
  • בג"ץ 576/19[116] בדרישה לקיים הליך ביטחוני סדור לבחינת מיקום האסדה מאחר שלא נבחנה כראוי הסוגיה הביטחונית של מיקומה. העתירה נדחתה לאחר שהעותרים, עמותת שומרי הבית, והרשויות המקומיות באזור, משכו אותה בהמלצת השופטים.
  • עתירה מנהלית 5874-08-19 שהגישו שומרי הבית בדרישה שלא לתת לאסדת לוויתן היתר פליטה ולהוציא צו ביניים שיאסור על כך. בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה ואמר כי העתירה עצמה היא "למצער, מוקדמת מדי".
  • עתירה מנהלית 13308-04-19 שהגישו הרשויות המקומיות (חוף כרמל, זכרון יעקב ואח') בדרישה לאסור על שמוש במכליות כביש לפינוי דלק ממתקן חגית. העתירה נדחתה ושופט בית המשפט המחוזי בחיפה רון סוקול קבע ש"לא נפל כל פגם בהחלטת רשות הרישוי לאישור תנ"ס 5 ולמתן ההיתר". הוא פסק לעותרות 50 אלף שקלים הוצאות (שישולמו למדינה ולנובל אנרג'י, נגדן הוגשה העתירה)
  • עתירה מנהלית 58974-08-19 שהגישה עמותת שומרי הבית. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה להוציא צו ביניים שיאסור על המשך הרצת אסדת לוויתן. השופט רם וינוגרד כתב, בין היתר, כי לא הוכחה טענתם שיש "סכון בריאותי אפשרי" מההרצה ושיפלטו במהלכה "מזהמים בשיעור בשיעור גדול עד מאוד ובלתי צפוי".
  • עתירה מינהלית 4873-11-19 שהגישו מועצת זכרון יעקב, צלול ורשויות מקומיות נוספות בדרישה לבטל את היתר הפליטה לאסדת לוויתן ולהוציא צו ביניים.בראשית קיבל השופט אברבנל את הטעון בעתירה ולכן הנישוב הראשון הושהה והוגשה בקשה לדיון דחוף על ידי המדינה באמצעות משרד הגנ"ס הבקשה להוציא צו ביניים נדחתה. השופט אלי אברבנל קבע שלא הוצגו עדויות מומחים שיוכיחו את הטענה שיש סכנה מבצוע ההרצה[117]. אולם עתירה זו שבה היה מעורב גם הצוות הטכני של קבינט הגז (שהוא גוף של המועצה המקומית זיכרון יעקב ובו גם מהנדסים מתנדבים) גררה לאחר מכן עוד שיהוי בנישוב הראשון עד אשר הובהר כי מערך הניטור מכוייל כראוי.
  • עתירה מנהלית שהגישה עמותת "שומרי הבית" בטענה שהרכב הקונדנסט לא פורסם כנדרש. שופט בית המשפט המחוזי בירושלי רןם וינוגרד דחה את העתירה וציין כי היו סתירות פנימיות בעתירה שהוגשה וכי היא הוגשה "ללא תשתית מספקת, והתבררה עד מהרה כמיותרת". הוא השית על העמותה הוצאות משפט בסך 60 אלף שקלים[118].
  • עתירה מנהלית 38365-12-19 שהגישה עמותת "שומרי הבית" בדרישה לבטל את היתר הפליטה. השופט המחוזי אלי אברבנל דחה את העתירה[119].

טענות בדבר השתקת המאבק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילי המאבק טוענים, שבעלי שדה הגז הצליחו מספר פעמים להשתיק דיווחים על המחאה כנגד האסדה.

  • בקיץ 2017 הקליטו אנשי הערוץ הראשון 8 שעות של ראיונות עם פעילים, כדי לשדר כתבה על המחאה. הכתבה לא שודרה.
  • רינו צרור סיפר בתוכניתו בגלי צה"ל, כי הופעלו לחצים על התחנה שלא לשדר דיווחים על הפגנות של פעילי המחאה. צרור טוען, שכתוצאה מהלחצים, הפגנה שהתקיימה בכיכר רבין בספטמבר 2018 לא זכתה לסיקור ברוב כלי התקשורת[120]

אירועים מיוחדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-22 ביוני 2018 יצרו 992 גולשי גלים מעגל גולשים בחוף הרצליה, במטרה לעורר מודעות למאבק להרחקת אסדת הגז. בכך נשבר שיא גינס למספר הגולשים הגדול ביותר במעגל אחד, שיא שעמד קודם לכן על 511 גולשים[121][122][123].
  • במוצ"ש 1.9.18 נערכה על ידי עמותת "שומרי הבית" העצרת הסביבתית הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במהלכה גדשו את כיכר רבין פעילים רבים. על הבמה נאמו, לצד "שומרי הבית" נציגי ארגונים ירוקים ומאבקים סביבתיים אחרים בישראל וביניהם: צלול, מגמה ירוקה, ירוק עכשיו, כחול וירוק, בינוי שפוי, מאבק 2020. העצרת כמעט ולא סוקרה באמצעי התקשורת: ערוצי הרשות השנייה התעלמו ממנה לחלוטין, בערוץ 10 היא סוקרה לשניות ספורות בלבד, ובערוץ הראשון דווח בה על "כ־1500 מפגינים", מספר שלטענת המארגנים, שטוענים כי במקום היום 20 אלף איש, לא ייצג את המציאות בכיכר.
  • בדצמבר 2018 נדחתה בקשתה של חברת נובל אנרג'י להיתר פליטה לאסדת לווייתן[124]. החברה הגישה בקשה חדשה להיתר פליטה והיא נבחנת במשרד להגנת הסביבה מתוך מגמה לאשרה ברבעון השלישי של שנת 2019[125].
  • ב-10 בינואר 2019 שלחה עמותת "שומרי הבית" מכתב לשר האנרגיה, בדרישה להפסיק את בניית האסדה - משיקולי ביטחון.
  • יסודות אסדת לוויתן הוצבו במקומם המיועד בחודש ינואר 2019, לקראת הצבת החלק התפעולי שלה ברבעון השלישי של שנת 2019[126].
  • בחודש מרץ 2019 השיקה שותפות לוויתן מהלך אסטרטגי לשיתוף ציבור והודיעה שהיא בוחנת הקמת פורום ציבורי משותף לה, לתושבי האזור ולמחזיקי עניין נוספים לשם חילופי מידע ודו שיח[127]
  • במצעה[128] לבחירות לכנסת ה-21 התחייבה מפלגת העבודה לפעול להרחקת אסדות הגז מחופי ישראל.
  • בחודש מרץ 2019 השיקה שותפות לוויתן מהלך אסטרטגי לשיתוף ציבור והודיעה שהיא בוחנת הקמת פורום ציבורי משותף לה, לתושבי האזור ולמחזיקי עניין נוספים לשם חילופי מידע ודו שיח[129]
  • בבחירות לכנסת בשנת 2019 הצטרף יו"ר שומרי הבית למפלגה בשם צדק חברתי, והצהיר שזה נעשה במטרה להשפע על המערכת הפוליטית מבפנים ולהתמנות כשר. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה וקיבלה באזור חוף הכרמל כ-200 קולות בלבד.
  • יולי 2019-בוידאו שפורסם בעמוד הפייסבוק שלהם הודיעו שומרי הבית כי מאבק אינו מתמקד יותר בשינוי מקום האסדה.
  • בחודש ספטמבר 2019 הוצבו חלקיה התפעוליים של אסדת לוויתן במקומם.
  • בחודש נובמבר 2019 ניתן לאסדה היתר פליטה
  • בחודש נובמבר 2019 הושג סיכום בין נובל אנרג'י ושותפות לוויתן למועצה האזורית חוף כרמל ואיגוד ערים שרון כרמל כי יבוצע על האסדה ניטור רציף, למרות שהדבר אינו מחוייב בהיתר הפליטה.
  • בחודש נובמבר 2019 נשלח מכתב שעליו חתמו 100 מדענים ידועים ובו נטען כי אין להשתמש בגז טבעי שיופק במאגר ויש להעדיף שימוש באנרגיה מתחדשת[130].
  • בחודשים 12/19-1/20 בוצעו על אסדת לוויתן פעולות הרצה, ובהן גם שני נישובים מרכזיים שבוצעו מבלי שנגרמה השפעה על איכות האוויר של תושבי האזור[131].
  • ב-31/12/19 החלה הזרמת גז טבעי מהמאגר.
  • בעקבות טענות ארגון שומרי הבית לניטור לקוי, מחיקת נתונים ונישובים שלא בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה, הארגון השיק קמפיין מימון המונים למימון מערך ניטור עצמאי.[132]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גז, ים ותמרות עשן: המאבק על אסדת לווייתן באתר הידען
  2. ^ דף הבית עמותת שומרי מישור החוף באתר guardians.org.il
  3. ^ קידוח לויתן באתר Hebrew Energy
  4. ^ קידוח לויתן - תוצאות הלוגים באתר מאיה
  5. ^ 5.0 5.1 כמצוין בדו"ח השנתי של חברת נובל אנרג'י לבעלי המניות, 2014, עמ' 6 ו-39.
  6. ^ 6.0 6.1 ליאור גוטמן, מחאה אקטיבית: פוצץ סיור משרד התשתיות לבחינת נקודות קליטת הגז לקידוח תמר, באתר כלכליסט, 27 במאי 2010
  7. ^ 7.0 7.1 אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9.7.2018
  8. ^ 8.0 8.1 .אילנה קוריאל, בין ירוק לשחור: המאבק על האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 14.7.2018 בכתבה נטען, שתחנות הכוח פולטות יותר מזהמים (למשל: 54,180 טון תחמוצות חנקן בשנת 2016, לעומת 64 טון בלבד מאסדת גז "תמר"; אולם האסדה פולטת תרכובות אורגניות נדיפות (VOC), ובהם בנזן המסרטן בוודאות, בשיעור גבוה בהרבה מכל תחנות הכוח בישראל.
  9. ^ 9.0 9.1 שימוש בגז טבעי בישראל, באתר אקולוגיה וסביבה. בנורווגיה, מתוך 96 אסדות, 87 נמצאות בריחוק של 125 ק"מ לפחות מהחוף; 5 אסדות במרחק של 60 ק"מ, ועוד 4 אסדות נמצאות על איים שאינם בקרבת יישובים גדולים
  10. ^ המאבק על מתקן הגז של תמר עובר מחוף הכרמל לחדרה כלכליסט באתר כלכליסט
  11. ^ טיפול מלא על אסדה בים נייר עמדה מטה המאבק עמותת GAS-OUT באתר webydo.com
  12. ^ בקשה בהולה לדחיית הדיון בבחירת החלופה להקמת מתקן גז ולבחינה מחודשת של החלופה הימית מטה המאבק באתר webydo.com
  13. ^ ‏הליך‏ שיתוף‏ הציבור‏– תמ"א‏37ח'‏– מתקן‏ קליטת‏ גז‏ טבעי באתר webydo.com
  14. ^ ‏פרוטוקול מס' 189 26 באפריל 2010 באתר https://www.nevo.co.il/
  15. ^ ‏ כתבה אדרי על המשמר יואב איתיאל, 30/04/2010 - 12:15:59 באתר גפן
  16. ^ התייחסות עיריית חדרה מידע שהוצג למועצה הארצית לתכנון ובניה לתמ"א 37 באתר webydo.com
  17. ^ אסדת לוויתן תחקיר בגובה העיניים באתר שקוף
  18. ^ דוח חורב-זרחי באתר אוניברסיטת חיפה
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 אתר "זווית" למדע ולסביבה, 20 ביולי 2018
  20. ^ דוד ברודאי (זיהום אוויר[19]., ריק שטיינר, עדי וולפסון, איימי רוזנשטיין, אורי דיין, יוסי בר, אוריאל רובין, עינת אהרונוב ויועד צור. כמו כן תומכים בכך אבי גבאי ויעל כהן-פארן
  21. ^ ארז רביב, ‏מי הזיז את האסדה שלי?, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 3 באוגוסט 2018
  22. ^ חן מענית, ‏למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?, באתר גלובס, 13 ביולי 2018
  23. ^ אילנה קוריאל, החברה להגנת הטבע: בעד הקמת האסדה מול חוף דור, באתר ynet, 9 ביולי 2018
  24. ^ עמדת שומרי הבית בנושא מיקום אסדת לויתן - בהתייחס לעמדות "אדם טבע ודין" ו"החברה להגנת הטבע", עמותת שומרי הבית, ‏2018-09-28 (בhe-IL)
  25. ^ שומרי הבית, המשרד להגנ"ס דחה את בקשת היתר הפליטה לאסדת לוויתן, עמותת שומרי הבית, ‏2018-12-05 (בhe-IL)
  26. ^ מירית פנחס, המשרד להגנת הסביבה: חוק אוויר נקי לא ניתן לאכיפה בבתי הזיקוק, באתר mynet‏ קריות, 22 ביולי 2018
  27. ^ ירון דרוקמן, המבקר: אין כמעט אכיפה סביבתית, "משתלם לזהם", באתר ynet, 6 במאי 2019
  28. ^ שומרי הבית, מבקר המדינה: המשרד להגנת הסביבה דיווח דיווחי שקר והפקיר את תושבי מפרץ חיפה לזיהום ותחלואה, עמותת שומרי הבית, ‏2019-06-25 (בhe-IL)
  29. ^ פרסום דוח, www.mevaker.gov.il (בעברית)
  30. ^ מיקום אסדת לווייתן מעולם לא עבר את מבחן בג"ץ - תמ"א 37 ח', עמותת שומרי הבית (בhe-IL)
  31. ^ מבוכה לממשלה: בג"ץ מחזיר לתיקונים את תוכנית הפיתוח של מאגרי הגז TheMarker אנרגיה ותשתיות 22.12.2015
  32. ^ בג"ץ 8077/14 מועצה מקומית עמק חפר נ. ממשלת ישראל
  33. ^ ארז רביב, ‏אור ירוק לצנרת, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 20 באוגוסט 2018
  34. ^ [https://www.mevaker.gov.il/sites/DigitalLibrary/Documents/64a/2013-64a-216-GasSviva.pdf מוכנות והיערכות להשפעות סביבתיות של קידוחי גז ונפט בים], דוח מבקר המדינה אפריל 2013
  35. ^ מתוך אתר "Offshore"
  36. ^ עמירם ברקת, ‏נגד הרחקת אסדת הגז: "אין עוד אסדות הפקה צפות לגז", באתר גלובס, 31 ביולי 2018
  37. ^ שומרי הבית, מכתבה של פרופ' עינת אהרונוב לחברי האקדמיה, עמותת שומרי הבית, ‏2018-07-13 (בhe-IL)
  38. ^ עוד לא מאוחר להרחיק את אסדת לווייתן, פרופ' עינת אהרונוב, דעות, גלובס, ‏2018-03-27 (בעברית)
  39. ^ עינת אהרונוב, נחמיה שטרסלר, אל תבלבל אותנו עם העובדות, באתר TheMarker‏, 2 באוגוסט 2018
  40. ^ הזיהום הצפוי מאסדת לוויתן גבוה מהמוצהר - דו"ח מומחה!, עמותת שומרי הבית, ‏2019-05-01 (בhe-IL)
  41. ^ אמנון פורטוגלי, ‏המדינה מתעלמת מנתונים מדאיגים, באתר גלובס, 14 באוגוסט 2018
  42. ^ אמנון פורטוגלי, ‏מאבק לוויתן מאחד בין שמאל לימין, באתר גלובס, 16 בספטמבר 2018
  43. ^ סוניה גורודיסקי, ‏בעד הרחקת אסדת הגז: המומחים ממליצים על 120 ק"מ מהחוף, באתר גלובס, 31 ביולי 2018
  44. ^ פרופ' שטיינר, מומחה עולמי - לעבור מיידית לאסדה צפה בלב ים המקטינה משמעותית את הסכנות לסביבה, עמותת שומרי הבית, ‏2018-08-30 (בhe-IL)
  45. ^ בנזן נמצא בקטגוריה הגבוהה ברשימת IARC, הוא גורם ללוקמיה, ולמחלות נוספות
  46. ^ המשרד להגנת הסביבה, אוזון
  47. ^ 5 עובדות שטייקוני הגז לא רוצים שתדעו על אסדת תמר, עמותת שומרי הבית (בhe-IL)
  48. ^ אסדת תמר - האם זיהום האוויר מנוטר?, עמותת שומרי הבית, ‏2018-10-24 (בhe-IL)
  49. ^ צפריר רינת2,200 בני אדם מתים בישראל מדי שנה כתוצאה מחשיפה לזיהום אוויר, באתר הארץ, 15.3.2017
  50. ^ זיהום אוויר - הרוצח השקט, באתר זווית
  51. ^ פרוטוקול מס' 320 מישיבת ועדת הכלכלה, יום שני, ד' באב התשע"ו 08 באוגוסט 2016
  52. ^ 52.0 52.1 סוניה גורודיסקי, ‏אפשר לנשום: תחנות הכוח הפחמיות בחדרה ייסגרו עד יוני 2022, באתר גלובס, 29 ביולי 2018
  53. ^ 53.0 53.1 אלכסנדרה לוקש וניר (שוקו) כהן, השר שטייניץ: תחנה פחמית מזהמת כמו 25 תחנות על גז, באתר ynet, 10 באוקטובר 2018
  54. ^ תחנת הטיפול בגז משדה "תמר" תוכננה להקמה על היבשה. בעקבות מחאות של תושבי האזור, שונתה התוכנית והתחנה הוקמה בים, במרחק של 23 ק"מ מחופי אשקלון
  55. ^ מרשם פליטות לסביבה, ד"וח שנתי 2016, שקפים 19 ו-23; בניגוד להתחייבות במצגת, הסכם פליטת מזהמים לא נחתם עד היום (נכון לפברואר 2019)
  56. ^ דוח מפלס 2017 עמוד 19, באתר המשרד להגנת הסביבה
  57. ^ ליאור גוטמן, המשרד להגנת הסביבה: צניחה של עשרות אחוזים בפליטות מזהמים ב-2017, הזיהום מאסדת תמר יעלם ב-2019, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2018-10-02
  58. ^ שאלות ותשובות בנושא הפקת גז מאסדת לווייתן, באתר המשרד להגנת הסביבה
  59. ^ שימוש בגז טבעי בישראל – הבטחה לשיפור איכות האוויר בצל חשש לזיהום בקרבת אסדת הטיפול
  60. ^ חוות דעת השפעות בריאותיות אסדת לוויתן - פרופ' ברחנא, באתר חוף הכרמל
  61. ^ בקשה למתן היתר פליטה לאסדת לוויתן-אתר המשרד להגנת הסביבה, sviva.gov.il
  62. ^ היבטים בריאותיים בנוגע לקונדנסט
  63. ^ 63.0 63.1 What is produced water?
  64. ^ Produced Water: Oil and Gas Terminology Glossary
  65. ^ מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז, המשרד להגנת הסביבה
  66. ^ ד"וח של הוועדה לשימור משאבי נפט וגז של קולורדו, COGCC
  67. ^ דו"ח תקלות שפך, מחוז Weld בקולורדו
  68. ^ עמירם ברקת, ‏נובל אנרג'י מתחילה לטפל בדליפה ב"לוויתן 2", באתר גלובס, 27.08.2012
  69. ^ תכנון ניהול וניטור סביבתי, חברת "אמפיביו", 4 בדצמבר 2016, עמ' 97
  70. ^ עמ' 372–376 EMMP Offshore
  71. ^ דו"ח מאת עודד כץ, המכון הגיאולוגי לישראל, 2012
  72. ^ תכנית ניהול וניטור סביבתי (תנ"ס) ימית לאסדת לוויתן
  73. ^ 73.0 73.1 סוניה גורודיסקי, ‏בג"ץ: מיכל גיבוי לאחסון קונדנסט בחירום יוקם באתר "חגית", באתר גלובס, 25 בדצמבר 2017
  74. ^ ליאור גוטמן, פיתוח לווייתן ייתקע ביבשה? בג"ץ עשוי לדרוש מהמדינה שינוי בתוואי צנרת הולכת הגז, באתר כלכליסט, 22 ביולי 2017
  75. ^ אורה קורן, משרד האנרגיה וארגוני הסביבה יתאמו עמדות בפיתוח משק הגז, באתר TheMarker‏, 8 באוגוסט 2018
  76. ^ מאמר בפורבס, המשווה את הסיכונים בהובלת דלק באמצעים שונים
  77. ^ מערך הניטור הימי בישראל וניטור אסדות הפקת הגז
  78. ^ אסיף איזק, הודעה חשובה לתושבי חוף כרמל
  79. ^ המשרד להגנת הסביבה, המשרד להגנת הסביבה ממשיך במדיניות הפחתת פליטות מזהמים לאוויר: היתר הפליטה לאסדת הגז הטבעי לווייתן נכנס לתוקף, המשרד להגנת הסביבה, ‏6/11/19
  80. ^ [1] הנחיות הממונה להקמה והפעלה של תחנת ניטור אוויר שהיא חלק מהמערך הארצי
  81. ^ בקשה למתן היתר פליטה לאסדת לוויתן-אתר המשרד להגנת הסביבה, sviv.gov.il
  82. ^ דו"ח באתר EPA
  83. ^ דף הקמפיין
  84. ^ ענת רואה, "שמו לווייתן מול להקת סרדינים, ובאמצע שוטר שעזב את הזירה", באתר כלכליסט, 5 בינואר 2020
  85. ^ שני אשכנזי, ‏כרוניקה של חוסר אמון וזיהום: למה התושבים עדיין לא בוטחים בחברות האנרגיה ובביהמ"ש על רקע הפעלת לוויתן, באתר גלובס
  86. ^ שני אשכנזי, ‏המשרד להגנת הסביבה אישר: נובל אנרג'י תקיים נישוב שני באסדת לוויתן, באתר גלובס
  87. ^ פרוספקט של חברת Aibel, שמכרה לחברת נובל אנרג'י אסדה צפה (FPSO) בהספק של 1,600 מיליון רגל מעוקב ביום (MMSCFD)
  88. ^ על אסדות הפקה צפות לגז – FPSO
  89. ^ ארי ליבסקר, רוטשילד על החוף: בתוך המחאה נגד אסדת הגז בחוף דור, באתר כלכליסט, 14/7/2018; כנגד הטענה שהדיונים על תמ"א 37ח' התקיימו בהשתתפות הציבור, טוען יועד צור, פרופסור להנדסה כימית מהטכניון: "בעת העבודה על תמ"א 37ח', לא נבחנה ברצינות חלופת FPSO, זאת למרות שאני, לפחות, העברתי לכל גורמי התכנון את המסר שזהו הפתרון המועדף. בעת הדיון במועצה הארצית לתו"ב אשר נכחתי בו, המתכנן ששכרה המדינה (אדם חף מכל יידע קודם בתחום הגז בשם גידי לרמן), טען כי אניית FPSO הוא פתרון לא ישים. לצערי, לא ניתנה לי ההזדמנות להפריך את דבריו ועל כן המועצה קיבלה את החלטתה על סמך מידע מוטעה. בנוסף, נטען בעבר כי המועצה אינה מוסמכת לדון בתוכניות הנוגעות למים הכלכליים. לאחרונה הובאה לידיעתי חוות הדעת מטעם המשנה ליועמ"ש, אבי ליכט, המבהירה כי דין חוק התכנון והבנייה במים הכלכליים כדינו במים הטריטוריאליים. בכל מקרה, טיעון המים הכלכליים נשמע לי יותר מכל דבר אחר כסתם תירוץ גרוע. לא יכול להיות מצב בו סדר הדיון מוציא מכלל אפשרות מראש את החלופה הטובה ביותר."
  90. ^ "סוגיות סביבתיות ורגולטוריות הנוגעות לשינוע, אחסון ושימוש בקונדנסט", דו"ח המשרד להגנת הסביבה, באתר "סביבה"
  91. ^ היבטי זיהום האוויר מאסדת הפרדת הגז של מאגר לוויתן, אדם טבע ודין
  92. ^ פרופ' סרג'יו קפוסטה טוען:"אין עוד אסדות הפקה צפות לגז", באתר גלובס, 31/7/2017
  93. ^ חן מענית, ‏למה הארגונים הירוקים לא תומכים בהרחקת אסדת הגז?, באתר גלובס, 13.7.2018
  94. ^ ארז רביב, ‏הוויכוח הירוק על האסדה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 15.8.2018
  95. ^ למשל: אסדת "אסגרד" בנורווגיה, הפועלת כבר 18 שנים. אתר "נורסק-פטרוליום", מפעילת אסדת ÅSGARD
  96. ^ זווית‏, סכנה סביבתית או תושבים מפונקים? המאבק על הגז הטבעי, באתר וואלה! NEWS‏, 20 ביולי 2018
  97. ^ מתוך אתר אט"ד
  98. ^ דו"ח חוקר - תמ"א 37ח', מאת גדעון ויתקון, 27 במאי 2017
  99. ^ ליאור גוטמן, ביקרנו באסדת הגז של תמר ולא ראינו אף ספינת הגנה באופק, באתר כלכליסט, 24 בנובמבר 2016
  100. ^ אריאל ויטמן, ‏חוזרים ללימודים, באתר ישראל היום, 18 ביולי 2018
  101. ^ עמוס הראלהצבא ממליץ להקים אסדת גז נוספת בקרבת החוף, באתר הארץ, 31 ביולי 2018
  102. ^ ליאור גוטמן, הפרקליטות: מיקום לוויתן בסמוך לחוף בוצע על דעת יעלון, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2019
  103. ^ עמירם ברקת, ‏המדינה נגד יעלון: מיקום אסדת הגז התקבל בתמיכת מערכת הביטחון, באתר גלובס, 27 במרץ 2019
  104. ^ [2]
  105. ^ [3]
  106. ^ [4]
  107. ^ [5]
  108. ^ בג"ץ 10063/17 קואליציית אזרחים נגד הקונדנסט נ' הממונה על ענייני הנפט ואחרים, ניתן ב-20 בפברואר 2018
  109. ^ [6]
  110. ^ [7]
  111. ^ [8]
  112. ^ [9]
  113. ^ [10]
  114. ^ [11]
  115. ^ [12]
  116. ^ בג"ץ 576/19 שומרי הבית ואחרים נ' שר האנרגיה ואחרים, ניתן ב-1 ביולי 2019
  117. ^ השופט הפך את ההחלטה והתיר להפעיל את אסדת לווייתן, ynet, ‏2019-12-19 (בעברית)
  118. ^ נדחתה עוד עתירה נגד האסדה: עמותה תשלם 60 אלף שקלים, ynet, ‏2019-12-19 (בעברית)
  119. ^ העתירות נדחו: הנישוב מאסדת 'לוויתן' יבוצע בשלישי הקרוב, תחת פיקוח הדוק, דבר העובדים בארץ ישראל (בhe-IL)
  120. ^ סרטונים "לחץ משוגע של לוביסטים ואנשים פוליטיים", ראיון של רינו צרור עם אורן פרסיקו ונלי תגר, סרטון באתר יוטיוב
  121. ^ מארק קולטון, ‏מעגל הגולשים הגדול בהיסטוריה, באתר ONE
  122. ^ אסף קמר, כך נשבר בהרצליה שיא העולם במעגל גולשים, באתר ynet, 7/7/2018
  123. ^ סרטונים שיא גינס במעגל גולשים, סרטון באתר יוטיוב
  124. ^ סוניה גורודיסקי, ‏המשרד להגנת הסביבה דוחה את בקשת נובל אנרג'י: לא יתיר פליטה לאסדת לוויתן, באתר גלובס, 5.12.2018
  125. ^ ליאור גוטמן, הערכה המשרד להגנת הסביבה: היתר הפליטות לאסדת מאגר לווייתן יגיע ברבעון השלישי, כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-02-11
  126. ^ יסודות אסדת לוויתן הגיעו למים הטריטוריאליים של ישראל, באתר גלובס
  127. ^ בונים דיאלוג ציבורי-פרויקט לוויתן
  128. ^ מצע מפלגת העבודה
  129. ^ לוויתן הפרויקט הלאומי - בונים דיאלוג
  130. ^ קריאה של הקהילה המדעית לשקול מחדש את הרחבת השימוש בגז הטבעי במשק האנרגיה, ‏18 בנובמבר 2019
  131. ^ המשרד להגנת הסביבה, הסתיימה פעולת הנישוב ה-2 באסדת לווייתן
  132. ^ דף הקמפיין