לדלג לתוכן

ממשלת ישראל העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הממשלה ה-20)
ממשלת ישראל העשרים
ראש ממשלת ישראל יצחק שמיר ושר האוצר יורם ארידור במליאת הכנסת ב-10 באוקטובר 1983 (למעלה: רוני מילוא ועקיבא נוף)
מידע כללי
10 באוקטובר 198313 בספטמבר 1984 (340 ימים)
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה יצחק שמיר
מספר שרים 21
הקבינט הקודם ממשלת ישראל התשע עשרה
הקבינט הבא ממשלת ישראל העשרים ואחת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ממשלת ישראל העשרים הוקמה בידי יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983, לאחר התפטרותו של מנחם בגין.

הרכב הכנסת העשירית ערב הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ממשלת ישראל ה-20 בראשות יצחק שמיר בבית הנשיא חיים הרצוג. משמאל לימין: פסח גרופר, גדעון פת, משה ארנס, אהרן אוזן, אליעזר שוסטק, יובל נאמן, משה נסים, מרדכי צפורי, יוסף בורג, יצחק שמיר, חיים הרצוג, דוד לוי, יצחק מודעי, יעקב מרידור, יורם ארידור, אברהם שריר, מרדכי בן-פורת, שרה דורון, אריאל שרון, זבולון המר, חיים קורפו ודן מרידור מזכיר הממשלה
סיעה ראש הסיעה מספר מנדטים מושב הערות
המערך שמעון פרס 50 אופוזיציה
  • הצטרפה חברת רצ שולמית אלוני; בהמשך פרשה מהסיעה
  • הצטרפו שני חברי כנסת מהליכוד
הליכוד יצחק שמיר 46 קואליציה שני חברי כנסת עזבו והצטרפו למערך
מפלגה דתית לאומית יוסף בורג 5 קואליציה פרש חבר הכנסת חיים דרוקמן והקים סיעת יחיד
אגודת ישראל 4 קואליציה
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון 4 אופוזיציה
תמ"י אהרן אבוחצירא 3 קואליציה
התחיה יובל נאמן 3 קואליציה
שינוי אמנון רובינשטיין 2 אופוזיציה
התנועה להתחדשות ציונית חברתית מרדכי בן-פורת 1 קואליציה פלג של תל"ם
רפ"י - הרשימה הממלכתית יגאל הורביץ 1 אופוזיציה פלג של תל"ם
מצ"ד חיים דרוקמן 1 אופוזיציה פרש מהמפד"ל והקים סיעת יחיד

הקמת הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-28 באוגוסט 1983 הודיע מנחם בגין, בפתאומיות, על כוונתו המיידית להתפטר מתפקידו כראש הממשלה. את ההתפטרות עצמה דחה בגין עד לאחר בחירת יורשו, והגעה להסכמות על הקמת ממשלה חלופית. בליכוד התגבשו השרים סביב תמיכה ביצחק שמיר כמחליפו, וניסו לשכנע את דוד לוי להימנע מהתמודדות מולו[1]. דוד לוי לא נענה לבקשות ושמיר גבר עליו בהתמודדות במרכז הליכוד ב-1 בספטמבר 1983[2]. במקביל, החלו נציגים מהמערך בשיחות עם הסיעות הדתיות בניסיון לגבש קואליציה בראשותם[3]. יצחק ברמן, דרור זייגרמן, דן תיכון, מנחם סבידור, יגאל הורביץ ומרדכי בן-פורת, שנודעו כ"קבוצת השישה", דרשו הקמת ממשלת אחדות והודיעו שלא יצביעו בעד ממשלה שראשה לא יתחייב להקים ממשלת אחדות[4]. ב-12 בספטמבר 1983 חתם שמיר עם נציגי כל הסיעות בממשלת בגין, למעט הורביץ ובן פורת, שעמדו על הדרישה לממשלת אחדות לאומית, על הסכם להקמת ממשלה בראשות שמיר על בסיס הממשלה הקודמת[5]. ב-18 בספטמבר פתח הנשיא בהתייעצויות ולאחר שהומלץ על ידי 64 חברי כנסת, הטיל עליו הנשיא את התפקיד לנסות להקים ממשלה. בהתאם להבטחתו, פנה שמיר אל המערך בהזמנה שיצטרפו לממשלתו, אולם שיחות בירור שהתקיימו התפוצצו לאחר מספר ימים בהאשמות הדדיות לגבי זהות האשם בחוסר ההצלחה להסכים על ממשלת אחדות. ב-5 באוקטובר 1983 התייאשו גם חברי קבוצת השישה מהנסיונות להקים ממשלת אחדות[6], וב-10 באוקטובר אושרה הממשלה בכנסת.

הרכבה של ממשלה זו היה זהה לזה של הממשלה התשע עשרה בראשות מנחם בגין והיא כיהנה עד לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה.

ציוני דרך ומדיניות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הביטחוני, הבטיחה הממשלה לשמור על זכותו של העם היהודי בארץ ישראל, תוך כדי קידום השלום האזורי ומתן אוטונומיה לתושבי השטחים שלא תוביל להקמת מדינה פלסטינית. בנוסף הובטח שבתום תקופת המעבר שנקבעה בהסכמים, תממש ישראל את זכותה על השטחים. הממשלה תפעל לחיזוק ההתיישבות.

הממשלה הבטיחה לעודד את היוזמה החופשית ושוויון ההזדמנויות, בנוסף לריסון האינפלציה והפחתת רמת העוני, כמו גם המשך הפעולות של שיקום השכונות.

הממשלה הבטיחה עידוד החינוך הדתי ושמירה על הסטטוס-קוו הדתי.

שר האוצר יורם ארידור פרש מתפקידו חמישה ימים לאחר השבעת הממשלה, ובמקומו מונה חבר הכנסת מהליכוד יגאל כהן-אורגד. השר בלי תיק מהתנועה להתחדשות ציונות חברתית, מרדכי בן-פורת, התפטר מהממשלה 3 חודשים לאחר השבעתה. הממשלה סיימה את כהונתה ב-13 בספטמבר 1984.

סיעות הקואליציה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 46 משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות,
משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר,
משרד האנרגיה והתשתית, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד החוץ,
משרד הכלכלה והתיאום הבין משרדי,
משרד המשפטים, משרד התחבורה,
משרד התיירות, משרד התעשייה והמסחר,
משרד התקשורת, 2 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הבינוי והשיכון,
משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד החקלאות,
משרד ראש הממשלה
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מפד"ל 5 משרד הדתות, משרד הפנים,
משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החוץ 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אגודת ישראל 4 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 הייתה חברה בקואליציה
ללא ייצוג בממשלה
תמ"י 3 משרד העבודה והרווחה, המשרד לקליטת עלייה משרד העבודה והרווחה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
התחייה 3 משרד המדע והטכנולוגיה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
התנועה להתחדשות
ציונית חברתית
1 שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 31 בינואר 1984
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה עד ינואר 1984 20 שרים ולאחר מכן 19 שרים, והייתה זהה בהרכבה לממשלה ה-19, פרט לפסח גרופר ויגאל כהן אורגד, שהחליפו בהתאמה את מנחם בגין ואת יורם ארידור כשר החקלאות וכשר האוצר. סך הכל כיהנו כשרים בממשלה לתקופת זמן כלשהי 21 אנשים.

הליכוד מפד"ל תמ"י התחיה תנועה להתחדשות ציונית חברתית
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל העשרים ג' בחשוון ה'תשמ"ד - ט"ז באלול ה'תשמ"ד | 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה ראש הממשלה

יצחק שמיר

הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החוץ
משרד האוצר יורם ארידור הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 15 באוקטובר 1983
יגאל כהן-אורגד הליכוד 18 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד האנרגיה והתשתיות יצחק מודעי הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הביטחון משה ארנס הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הבינוי והשיכון סגן ראש הממשלה

דוד לוי

הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הבריאות אליעזר שוסטק הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החינוך והתרבות זבולון המר מפד"ל 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החקלאות פסח גרופר הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הכלכלה יעקב מרידור הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד המדע והפיתוח יובל נאמן התחיה 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד המשפטים משה נסים הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד העבודה והרווחה אהרן אוזן תמ"י 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
המשרד לקליטת עלייה
המשרד לענייני דתות יוסף בורג מפד"ל 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הפנים
משרד התחבורה חיים קורפו הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד התיירות אברהם שריר הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד התעשייה והמסחר גדעון פת הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד התקשורת מרדכי צפורי הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
ללא תיק אריאל שרון הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
שרה דורון הליכוד 10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
מרדכי בן-פורת תנועה להתחדשות

ציונית חברתית

10 באוקטובר 1983 - 31 בינואר 1984
סגני השרים
משרד האוצר חיים קופמן הליכוד 17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד הבינוי והשיכון משה קצב הליכוד 17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד החוץ יהודה בן-מאיר מפד"ל 17 באוקטובר 1983 - 26 בדצמבר 1983
משרד החינוך והתרבות מרים גלזר-תעסה הליכוד 17 באוקטובר 1983 - 13 באוגוסט 1984
משרד החקלאות מיכאל דקל הליכוד 17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד העבודה והרווחה בן-ציון רובין תמ"י 17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
משרד ראש הממשלה דב שילנסקי הליכוד 17 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984

חילופי שרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
יורם ארידור הליכוד משרד האוצר התפטרות 15 באוקטובר 1983 יגאל כהן-אורגד הליכוד 19 באוקטובר 1983
מרדכי בן-פורת התנועה להתחדשות שר בלי תיק התפטרות 31 בינואר 1984 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל התשע עשרה
1981–1983
ממשלת ישראל העשרים
10 באוקטובר 198313 בספטמבר 1984
הבא:
ממשלת ישראל העשרים ואחת
1984–1986