יצחק אייזיק מטירנא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מהר"י טירנא)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יצחק אייזיק מטירנא
לידה המאה ה־14
ממלכת הונגריה טרנבה, ממלכת הונגריה? טירנא/טירנוי, צ'כיה (בוהמיה)? טירנאו, צ'כיה (מוראביה)? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1425?
בערך ה'קפ"ה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות האימפריה הרומית הקדושה
השתייכות רבני אשכנז
תחומי עיסוק תלמוד, הלכה, מנהגים
רבותיו רבי אברהם קלויזנר (מהרא"ק), רבי שלום מנוישטט, רבי אהרן בלומלין
בני דורו המהרי"ל
חיבוריו "ספר המנהגים"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
Disambig RTL.svg המונח "ספר המנהגים" מפנה לכאן. לערך העוסק באחד מחמשת ספרי המופת, ראו הקלאסיקה של הטקסים.

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד, כש'מנהגי המהרי"ל', ספר מנהגים לפי מנהגיו של המהרי"ל שהיה חברו של רבי יצחק אייזיק, השפיע על נוסח אשכנז המערבי ואורחות יהדות מערב אירופה.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע על קורות חייו, למעט שם אביו בנימין. זיהויה של עיר הולדתו טירנא אינו ודאי, ולפי השערות שונות מדובר בטרנבה שבסלובקיה דהיום, בטירנאו שבמוראביה או טורנאו (או טירנוי וישנן הגיות נוספות) בבוהמיה[1] גדל בווינה, ושם למד עם המהרי"ל אצל רבי שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי"ל, ואחר כך תחת רבי אברהם קלויזנר, רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק, ורבי אהרן בלומלין. הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי, כמקובל בתקופה. לא ברור האם כיהן כרב, אך חוקרים שכיהן כרב בווינה, בפרשבורג[2] ובטירנא. לאחר פרעות 1421 באוסטריה יש תיעוד להימצאותו בנירנברג באותה שנה, אך מעבר לכך לא נודע דבר אודותיו.

ספר המנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפרעות, חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי אוסטריה, ואזורים אחרים במרכז אירופה כהונגריה ובוהמיה, לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי בית הכנסת ולהתמצא במהלך התפילה. המחבר ציין כי היעדר בקיאים והרצון להבהיר מה יש לעשות בפועל הביאו לכתוב ספר בלשון השווה לכל נפש.[3] הספר מתחיל במנהגי מוצ"ש, ימי החול, שבת וראש חודש, ולאחר מכן מביא את מנהגי כל השנה לפי סדר החודשים מחודש ניסן כמקובל.

"ספר המנהגים" הוא הנפוץ ביותר מסוגו ביהדות אשכנז ובייחוד במזרח אירופה,[4] אף שעד ראשית הדפוס היו חיבורי המהרא"ק והמהרי"ל נפוצים יותר.[5] בשל כך כמעט ואינו מוזכר בכתבי בני דורו.[6] כך גם אצל האחרונים, אם כי הרמ"א מצטטו רבות ב"מפה" לשולחן ערוך ומסתמך על דבריו כמנהג אשכנז המקובל. כך גם ב"דרכי משה", פירושו לארבעה טורים. המהדורה המודפסת הראשונה של "ספר המנהגים" יצאה לאור בוונציה ב-1566. מאז הספר הודפס מעל מאה פעמים, כולל תרגומים רבים ליידיש.[7]

בעקבות תפוצתו הרבה, מנהגים רבים שנוהגים האשכנזים (לפחות בקהילות אשכנז המזרחי) הם לפיו. ביניהם אמירת תשליך, קיום סעודת הפורים אחרי הצהריים לאחר תפילת מנחה והקפדה שרובה תהיה ביום, אי-אמירת תחנון בל"ג בעומר ובט"ו באב, תקיעה בשופר בכל חודש אלול למעט בערב ראש השנה, השענת הראש בנפילת אפיים בשחרית על הזרוע שהתפילין של יד אינן מונחות עליה ולהפך בנפילת אפיים במנחה. ישנם מנהגים אחרים רבים המקובלים על פי ספרו. כמו כן, נתקבלו רובן ככולן של הכרעותיו לגבי פיוטים במחזור אשכנז המזרחי. לדוגמה, ברוב כתבי יד, מופיע היוצר "אפוני אימיו" להראב"ן לשבת ברית, אך על פי קביעות ספר המנהגים, ברוב דפוסי המנהג המזרחי מופיע היוצר "אות בריתות שלש עשרה" לאברהם הכהן ברבי יצחק.[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרו
תקופת חייו של הרב יצחק אייזיק מטירנא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לפי וינגרטן במאמרו (ראו ב"לקריאה נוספת") לא ייתכן שטירנא שעל שמה כונה היא טרנבה כיוון ששם העיר בפי היהודים בתקופתו היא עם דל"ת, דירנוי או דירנויא, כפי שמופיע על מצבות מאותה תקופה. כשמובן השם הוא קוצים, גם השם שבפי הגויים וגם שבפי היהודים. לעומת זאת טירנא או טירנוי שבבוהמיה בכל מקום שמוזכר שמה נכתב עם טי"ת, ורבי יצחק אייזיק כותב טירנא ולא דירנא. במוראביה לא מצא וינגרטן מקום בשם דומה.
  2. ^ וינגרטן במאמרו (ראו בהערה הקודמת) סותר את הדעה שהיה רב בפרשבורג וכותב שאין ראיות מוצקות לכך.
  3. ^ נוסח 'מנהגי מהרא"ק' שלפנינו קצר יותר, ראו במבוא למהדורת "מכון ירושלים", עמ' 16 בהערה 23.
  4. ^ שם, עמ' 9.
  5. ^ לספר המנהגים של המהרי"ל נמצאו 22 כתבי יד לעומת שניים של ספרו של רבי יצחק אייזיק.
  6. ^ שם, עמ' 15 ובהערה 21 בעמוד זה.
  7. ^ שם, עמ' 11 ובהערה 5 בעמוד זה. וראה במאמרו של י' יוסף כהן ב"המעין", תמוז תשכ"ח, עמ' 12-9 רשימת מהדורות עד ת"ק.
  8. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 798.