בשנת ה'תשל"ה ([[1975]]) התמנה לרב במושבים [[בר גיורא (מושב)|בר גיורא]], [[נס הרים]], ו[[מטע (מושב)|מטע]], שליד [[ירושלים]], והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים ב[[הלכה]]. במסגרת תפקידו הופיע ב[[בית ספר ממלכתי|בתי ספר ממלכתיים]] להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.
בשנת ה'תשל"ה ([[1975]]) התמנה לרב במושבים [[בר גיורא (מושב)|בר גיורא]], [[נס הרים]], ו[[מטע (מושב)|מטע]], שליד [[ירושלים]], והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים ב[[הלכה]]. במסגרת תפקידו הופיע ב[[בית ספר ממלכתי|בתי ספר ממלכתיים]] להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.
בשנת ה'תש"ם ([[1980]]) [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב [[שלמה גורן]], ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב [[שלום משאש]], ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת [[1983]] העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כ[[רב עיר]]{{הערה|1={{בחדרי חרדים|שרי רוט|עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?|56721|12 ביולי 2013}}}}.
בשנת ה'תש"ם ([[1980]]) [[סמיכה לרבנות|הוסמך לרבנות]], יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב [[שלמה גורן]], ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב [[שלום משאש]], ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת [[1983]] העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כ[[רב עיר]].{{הערה|1={{בחדרי חרדים|שרי רוט|עשה כושר • מבוכה משפטית: תעודת הכושר בתוקף?|56721|12 ביולי 2013}}}}
בשנת ה'תשנ"ב ([[1992]]) פתח בהוראת אביו את [[ישיבת חזון עובדיה]] ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.
בשנת ה'תשנ"ב ([[1992]]) פתח בהוראת אביו את [[ישיבת חזון עובדיה]] ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.
לאחר שאחיו, הרב [[יעקב יוסף]] נפטר, ולאחר שאחיו הרב [[אברהם יוסף]], פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת [[2013]], החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-[[24 ביולי]] 2013 ([[י"ז באב]] [[ה'תשע"ג]]) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב [[שמואל אליהו]] ו-28 שתמכו ברב [[ציון בוארון]], אשר קיבל את תמיכת הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]].{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף|259716|24 ביולי 2013}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון|הרב-עמאר-נגד-מרן-הגרע-יוסף-מסי|15 ביולי 2013}}}} ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תשע"ד]] הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי ב[[בית הכנסת יוחנן בן זכאי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש [[ישיבת חזון עובדיה]].
בשנת [[2012]] היה מועמדה של [[מפלגת ש"ס]] לרב הראשי לירושלים, אולם הבחירות התעכבו. במהלך ההתמודדות הואשם על ידי אחיו ואחותו{{דרושה הבהרה|מי הם?}} כי הוא אינו מתאים לתפקיד, וכי מאחורי מועמדותו עומד האח הצעיר הרב [[משה יוסף]], על מנת לקדם את עסקי הכשרות של בד"ץ [[בית יוסף (בד"ץ)|בית יוסף]]{{הערה|{{נענע10|מיקי רוזנטל|מה מניע את מלחמת האחים בביתו של הרב עובדיה?|724775|11 ביוני 2010||news}}}}.
לאחר שאחיו, הרב [[יעקב יוסף]] נפטר, ולאחר שאחיו הרב [[אברהם יוסף]], פרש מההתמודדות לתפקיד הרב הראשי והראשון לציון בבחירות בשנת [[2013]], החליט אביו, הרב עובדיה, שהוא יתמודד לתפקיד. ב-[[24 ביולי]] 2013 ([[י"ז באב]] [[ה'תשע"ג]]) נבחר ברוב של 68 תומכים לעומת 49 שתמכו במועמד הציוני-דתי הרב [[שמואל אליהו]] ו-28 שתמכו ברב [[ציון בוארון]], אשר קיבל את תמיכת הרב [[שלמה משה עמאר|שלמה עמאר]]{{הערה|{{ערוץ7|חזקי עזרא|הרבנים הראשיים: הרב דוד לאו והרב יצחק יוסף|259716|24 ביולי 2013}}}}{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב עמאר נגד מרן הגר"ע יוסף: מסייע לרב ציון בוארון|הרב-עמאר-נגד-מרן-הגרע-יוסף-מסי|15 ביולי 2013}}}}. ב[[י"ב בתשרי]] [[ה'תשע"ד]] הוכתר לראשון לציון בטקס מסורתי ב[[בית הכנסת יוחנן בן זכאי]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים. לאחר בחירתו מונה בנו השני, הרב רחמים, לכהן במקומו כראש [[ישיבת חזון עובדיה]].
בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת [[הר נוף]] בירושלים ובשיעור הקבוע ב[[לוויין]] על ידי [[דר וסוחרת]] בכל [[מוצאי שבת]] ב[[בית כנסת היזדים]].{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים|הרב-יצחק-יוסף-יחליף-את-אביו-זצ|10 באוקטובר 2013}}}}
בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת [[הר נוף]] בירושלים ובשיעור הקבוע ב[[לוויין]] על ידי [[דר וסוחרת]] בכל [[מוצאי שבת]] ב[[בית כנסת היזדים]].{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הרב יצחק יוסף ימלא מקום אביו זצ"ל במסירת שיעורים|הרב-יצחק-יוסף-יחליף-את-אביו-זצ|10 באוקטובר 2013}}}}
בשנת [[2016]] מונה לנשיא [[ישיבת פורת יוסף]]{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף'|haredim-news/175660|1 ביולי 2015}}}}.
בשנת [[2016]] כמו כל ראשון לציון מונה לנשיא [[ישיבת פורת יוסף]].{{הערה|{{כיכר השבת|ישי כהן|הפיכה בהנהלת הישיבה המיתולוגית 'פורת יוסף'|haredim-news/175660|1 ביולי 2015}}}}
לאחר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|טבח ה-7 באוקטובר 2023]] הנחה הרב יוסף את הגורמים שעסקו בזיהוי חללי הטבח להשהות את הקבורה עד לזיהוי ודאי של החללים. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] קיים הרב דיון עם אנשי צבא, שבסופו הכריז על כמה חיילי צה"ל ואזרחים שהוגדרו עד אז כנעדרים - כחללים שגופותיהם מוחזקות בידי [[חמאס]], לאחר שקיבל מידע מודיעיני מבוסס.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/yoman/706971/|הכותב=עטרה גרמן, ישי אלמקייס|כותרת="הרב יוסף אמר לנו: אל תקברו אם אין 100 אחוז ודאות"|אתר=[[מקור ראשון]]|תאריך=9 בדצמבר 2023}}</ref>
לצורך התמודדות עם [[מגפת הקורונה בישראל]], פרסם הנחיות הלכתיות שונות לצורך התמודדות עם המצב{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.hidabroot.org/article/1137861|הכותב=יונתן הלוי|כותרת=הקורונה, המניינים, המסיכות והזהירות: מרן הראשל"צ הרב יצחק יוסף במקבץ הנחיות מפורט|אתר=הידברות|תאריך=כ"ט ניסן התש"פ {{!}} 23.04.20|תאריך_וידוא=22 ביוני 2022}}}}.
הרב יצחק יוסף ועמיתו לרבנות הראשית הרב [[דוד לאו]] התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם [[מתן כהנא]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/428639/|כותרת=הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות"|אתר=מקור ראשון|תאריך=2021-12-02|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}, בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה{{הערה|{{ynet||הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת|judaism/article/skamjtqpd|7 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/11342206|כותרת=הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}.
לאחר [[מתקפת הפתע על ישראל (2023)|טבח ה-7 באוקטובר 2023]] הנחה הרב יוסף את הגורמים שעסקו בזיהוי חללי הטבח להשהות את הקבורה עד לזיהוי ודאי של החללים. במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] קיים הרב דיון עם אנשי צבא, שבסופו הכריז על כמה חיילי צה"ל ואזרחים שהוגדרו עד אז כנעדרים - כחללים שגופותיהם מוחזקות בידי [[חמאס]], לאחר שקיבל מידע מודיעיני מבוסס<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/yoman/706971/|הכותב=עטרה גרמן, ישי אלמקייס|כותרת="הרב יוסף אמר לנו: אל תקברו אם אין 100 אחוז ודאות"|אתר=[[מקור ראשון]]|תאריך=9 בדצמבר 2023}}</ref>.
==עמדותיו==
==עמדותיו==
שורה 63:
שורה 57:
הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"[[באבות]]" שכלפיהם טען כי מי שאינו [[תלמיד חכם]] אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא [[כוח דהיתרא עדיף|להקל ולהתיר ככל הניתן]] מבלי לפגוע במסורת ובאמיתות ההלכה. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.
הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"[[באבות]]" שכלפיהם טען כי מי שאינו [[תלמיד חכם]] אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא [[כוח דהיתרא עדיף|להקל ולהתיר ככל הניתן]] מבלי לפגוע במסורת ובאמיתות ההלכה. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.
תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/530246 הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים"],אתר ערוץ 7}}.
תומך בציון [[יום ירושלים]] ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.{{הערה|[http://www.inn.co.il/News/Flash.aspx/530246 הרב יצחק יוסף: "להכיר טובה לחיילים"],אתר ערוץ 7}}
הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם [[בד"ץ העדה החרדית]], שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/376444|הכותב=|כותרת= הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות|אתר= ערוץ 7|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=70319|הכותב=|כותרת=ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה|אתר=ערוץ מאיר|תאריך=כ"ד חשוון תשע"ח}}}}.
הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם [[בד"ץ העדה החרדית]], שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/News/News.aspx/376444|הכותב=|כותרת= הרב יוסף: פסילת אתיופים - גזענות|אתר= ערוץ 7|תאריך=}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=70319|הכותב=|כותרת=ודאות יהדותם של יהודי אתיופיה|אתר=ערוץ מאיר|תאריך=כ"ד חשוון תשע"ח}}}}
בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב [[יצחק ברדא]] על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח [[קבלת הוראות מרן]], וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף"<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/228268|הכותב=ישי כהן|כותרת=הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2017-04-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-21}}</ref>.
בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב [[יצחק ברדא]] על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח [[קבלת הוראות מרן]], וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף".<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/haredim-news/228268|הכותב=ישי כהן|כותרת=הראשון לציון נגד הרב ברדא: "מחטי..|אתר=כיכר השבת|תאריך=2017-04-08|שפה=he|תאריך_וידוא=2023-02-21}}</ref>
[[קובץ:Mercaz HaRav (42).JPG|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף בטקס [[יום ירושלים]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]]]
[[קובץ:Mercaz HaRav (42).JPG|ממוזער|250px|הרב יצחק יוסף בטקס [[יום ירושלים]] ב[[ישיבת מרכז הרב]]]]
[[קובץ:Reuven Rivlin visiting the Chief Rabbis of Israel in their Sukkoth, October 2017 (1201).jpg|250px|ממוזער|נשיא המדינה, [[רובי ריבלין]], מבקר את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף בסוכתו, אוקטובר 2017]]
[[קובץ:Reuven Rivlin visiting the Chief Rabbis of Israel in their Sukkoth, October 2017 (1201).jpg|250px|ממוזער|נשיא המדינה, [[רובי ריבלין]], מבקר את הרב הראשי לישראל, הרב יצחק יוסף בסוכתו, אוקטובר 2017]]
בשנת 2020 ביקר בחריפות את הרב [[אליעזר מלמד]] על כך שנפגש עם רבה [[יהדות רפורמית|רפורמית]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/664868.shtml|כותרת=בגלל הרפורמים: הרב יצחק יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד|אתר=חדשות רוטר|תאריך=|שפה=עברית}}}}.
בשנת 2020 ביקר בחריפות את הרב [[אליעזר מלמד]] על כך שנפגש עם רבה [[יהדות רפורמית|רפורמית]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://rotter.net/forum/scoops1/664868.shtml|כותרת=בגלל הרפורמים: הרב יצחק יוסף מאיים בנידוי על הרב מלמד|אתר=חדשות רוטר|תאריך=|שפה=עברית}}}}
במהלך כהונתה של [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] נאבק במתווה הגיור של השר [[מתן כהנא]], וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/409585.html|כותרת=הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו'|אתר=כיכר השבת|תאריך=2022-01-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-24}}}}. לאחר שמינה כהנא את הרב [[בניהו ברונר]] כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yairettinger/status/1526622660247146499|כותרת=הרב הראשי יצחק יוסף מסלים את המתקפה נגד ראש מערך הגיור החדש|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref>.
במהלך כהונתה של [[ממשלת ישראל השלושים ושש]] נאבק במתווה הגיור של השר [[מתן כהנא]], וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kikar.co.il/409585.html|כותרת=הראשון לציון נגד השר מתן כהנא: 'לא רוצה לראות את פניו'|אתר=כיכר השבת|תאריך=2022-01-24|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-24}}}} לאחר שמינה כהנא את הרב [[בניהו ברונר]] כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/yairettinger/status/1526622660247146499|כותרת=הרב הראשי יצחק יוסף מסלים את המתקפה נגד ראש מערך הגיור החדש|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref> בהמשך יחד עם עמיתו לרבנות הראשית הרב [[דוד לאו]] התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם [[מתן כהנא]],{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.makorrishon.co.il/news/428639/|כותרת=הרב הראשי דוד לאו תוקף את מתווה הגיור: "אסון רוחני ופגיעה ביהדות"|אתר=מקור ראשון|תאריך=2021-12-02|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}} בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה.{{הערה|{{ynet||הרב הראשי נגד השר הממונה עליו: "הורס ומקעקע" את שירותי דת|judaism/article/skamjtqpd|7 ביולי 2021}}}}{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.israelhayom.co.il/judaism/judaism-news/article/11342206|כותרת=הרב יצחק יוסף נגד מתן כהנא: "הביאו טייס שמבין בשמיים, אך לא בהלכה" {{!}} ישראל היום|אתר=www.israelhayom.co.il|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}
בעקבות תמיכתו העקרונית של הרב [[חיים דרוקמן]] במתווה שיאפשר גיור על ידי רבני ערים (בתנאי שיוסכם בידי הרבנות הראשית), ביקר אותו הרב יוסף ואמר: "אני תמה עליו. .. עם כל הכבוד לרב דרוקמן, הוא כמו מרן בתורה? הוא שווה לרב אלישיב?"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.inn.co.il/news/537978|כותרת=הרב יוסף נגד הרב דרוקמן: "הוא כמו מרן?"|אתר=ערוץ 7|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-01-24}}}}, מאוחר יותר שלח הרב יוסף את תלמידו הרב [[יצחק לוי (רב עיר)|יצחק לוי]] להתנצל, להדגיש את הערכתו לרב דרוקמן ולהבהיר שכוונתו הייתה שרבנים בני דורינו אינם יכולים לחלוק על רבני הדורות הקודמים{{הערה|{{סרוגים||הרב יצחק יוסף שלח את תלמידו המובהק להתנצל בפני הרב דרוקמן|641253-הרב-יצחק-יוסף-שלח-תלמיד-להתנצל-בפני-הרב|}}}}.
הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת [[2022]] ביקר בחריפות את חבר הכנסת [[איתמר בן גביר]] על כך שהוא עולה להר הבית "נגד כל [[גדולי ישראל]] האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ishaycoen/status/1538258626858582017|כותרת=הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח"כ בן גביר|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref>.
הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת [[2022]] ביקר בחריפות את חבר הכנסת [[איתמר בן גביר]] על כך שהוא עולה להר הבית "נגד כל [[גדולי ישראל]] האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/ishaycoen/status/1538258626858582017|כותרת=הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף במתקפה חריפה נגד ח"כ בן גביר|אתר=Twitter|שפה=he|תאריך_וידוא=2022-10-23}}</ref>
הרב יצחק יוסף מחזיק ב[[גיוס בני ישיבות#יחס הציבור החרדי לגיוס בני ישיבות|עמדה החרדית נגד גיוס בני ישיבות]] לצה"ל. בשיעורו השבועי ב-[[9 במרץ]] [[2024]] הוא אמר (כפי שאמרו רבנים נוספים לפניו{{הערה|{{יוטיוב|kppDoGVlweU|שם=סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?|ערוץ=[[כאן חדשות]]|אורך=3:45}}}}) שאם יכריחו את האברכים ללכת לצבא הם יעזבו את הארץ{{הערה|{{יוטיוב|gyd_kgyB0Gg|זמן=6220|שם=שיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת ויקהל תשפ"ד|אורך=3:10:31|ערוץ=הלוויין של מרן - דר וסוחרת|תאריך=9 במרץ 2024}}}}. אמירה זו גררה ביקורת מנבחרי ציבור ורבנים{{הערה|{{ynet|יצחק טסלר, [[מורן אזולאי]], רועי רובינשטיין|הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ"|judaism/article/rjtfaectp|9 במרץ 2024}}; {{ערוץ7|ערוץ 7|הרב תמיר גרנות שבנו נפל בקרב לרב יצחק יוסף: אני שואל בשם הדמעות של אשתי - אמיתי טעה?|631763|12 במרץ 2024}}}}.
הרב יצחק יוסף מחזיק ב[[גיוס בני ישיבות#יחס הציבור החרדי לגיוס בני ישיבות|עמדה החרדית נגד גיוס בני ישיבות]] לצה"ל. בשיעורו השבועי ב-[[9 במרץ]] [[2024]] הוא אמר (כפי שאמרו רבנים נוספים לפניו{{הערה|{{יוטיוב|kppDoGVlweU|שם=סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?|ערוץ=[[כאן חדשות]]|אורך=3:45}}}}) שאם יכריחו את האברכים ללכת לצבא הם יעזבו את הארץ.{{הערה|{{יוטיוב|gyd_kgyB0Gg|זמן=6220|שם=שיעור השבועי מרן הראש"ל הרב יצחק יוסף שליט"א פרשת ויקהל תשפ"ד|אורך=3:10:31|ערוץ=הלוויין של מרן - דר וסוחרת|תאריך=9 במרץ 2024}}}} אמירה זו גררה ביקורת מנבחרי ציבור ורבנים.{{הערה|{{ynet|יצחק טסלר, [[מורן אזולאי]], רועי רובינשטיין|הרב הראשי יצחק יוסף: "אם יכריחו אותנו ללכת לצבא, ניסע כולנו לחוץ לארץ"|judaism/article/rjtfaectp|9 במרץ 2024}}; {{ערוץ7|ערוץ 7|הרב תמיר גרנות שבנו נפל בקרב לרב יצחק יוסף: אני שואל בשם הדמעות של אשתי - אמיתי טעה?|631763|12 במרץ 2024}}}}
==פועלו הספרותי-תורני==
==פועלו הספרותי-תורני==
סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו "[[יחוה דעת]]", "[[יביע אומר]]", "חזון עובדיה" ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את [[הסכמה|הסכמתו]]. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי [[יוסף קארו]] (מחבר ה[[שולחן ערוך]]) ורוב פסקיו כשיטתו.
סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו "[[יחוה דעת]]", "[[יביע אומר]]", "חזון עובדיה" ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את [[הסכמה|הסכמתו]]. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי [[יוסף קארו]] (מחבר ה[[שולחן ערוך]]) ורוב פסקיו כשיטתו.
ב[[ה'תשמ"ח]] (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של ה[[סידור]] "[[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]]", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] על ספרו איסור והיתר. בשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים [[נוסח תפילה]] ייחודי{{הערה|יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע}}.
ב[[ה'תשמ"ח]] (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של ה[[סידור]] "[[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]]", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה ב[[פרס הרב טולידאנו לספרות תורנית]] על ספרו איסור והיתר. בשנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים [[נוסח תפילה]] ייחודי.{{הערה|יצחק יוסף, גיליון עונג שבת, סיון ה'תש"ע}}
באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]" של הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק [[דאורייתא]] לחומרא וספק דרבנן לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.
באמצע [[העשור הראשון של המאה ה-21]] החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "[[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]]" של הרב [[חיים חזקיהו מדיני]]. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק [[דאורייתא]] לחומרא וספק דרבנן לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.
==ביקורת==
==ביקורת==
במרץ 2018, [[הרב הראשי של בריטניה]], הרב סר [[אפרים מירוויס]], מתח ביקורת חריפה על הרב יצחק יוסף, משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה"{{הערה|{{ynet|אריאלה שטרנבך|שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף|5181664|20 במרץ 2018}}}}. הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת"{{הערה|{{ynet|לירון נגלר-כהן|ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל|5195766|25 במרץ 2018}}}}.
במרץ 2018, [[הרב הראשי של בריטניה]], הרב סר [[אפרים מירוויס]], מתח ביקורת חריפה על הרב יצחק יוסף, משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה".{{הערה|{{ynet|אריאלה שטרנבך|שיעור בגזענות: הרב הראשי השווה בין "כושי" לקוף|5181664|20 במרץ 2018}}}} הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת".{{הערה|{{ynet|לירון נגלר-כהן|ראש בראש: הרב הראשי הבריטי נגד הרב הראשי לישראל|5195766|25 במרץ 2018}}}}
בשנת 2020, בעקבות ביקורת בכנס רבנים על העלאת "מאות אלפים או עשרות אלפים של [[גוי]]ים" מ[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|ברית המועצות לשעבר]]{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת"|5655465|7 בינואר 2020}}}}, התלוננה עליו מפלגת "[[ישראל ביתנו]]" בפני [[נציב תלונות הציבור על שופטים]], [[אורי שהם]], וזה המליץ "בפני [[השר לענייני דתות]] להעמיד את הדיין ל[[דין משמעתי]] בגין "התבטאויותיו החוזרות ונשנות בנושאים בעלי נופך וגוון פוליטי, אשר נמצאים בליבה של מחלוקת ציבורית"{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי|739281|5 במרץ 2020}}}}. בתגובה כתב שר הדתות, הרב [[יעקב אביטן]] לשהם כי הוא [[חריגה מסמכות|חרג מסמכותו]] כאשר מתח ביקורת על רב ראשי בגין התבטאות הלכתית הנובעת מתפקידו, וכי אין לו כל כוונה לקבל את ההמלצה{{הערה|{{סרוגים||השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך"|501432-501432|26 באוקטובר 2020}}}}.
בשנת 2020, בעקבות ביקורת בכנס רבנים על העלאת "מאות אלפים או עשרות אלפים של [[גוי]]ים" מ[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|ברית המועצות לשעבר]],{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|הרב הראשי במתקפה חריפה על העולים: "מסות של גויים שונאי דת"|5655465|7 בינואר 2020}}}} התלוננה עליו מפלגת "[[ישראל ביתנו]]" בפני [[נציב תלונות הציבור על שופטים]], [[אורי שהם]], וזה המליץ "בפני [[השר לענייני דתות]] להעמיד את הדיין ל[[דין משמעתי]] בגין "התבטאויותיו החוזרות ונשנות בנושאים בעלי נופך וגוון פוליטי, אשר נמצאים בליבה של מחלוקת ציבורית".{{הערה|{{ישראל היום|חנן גרינווד|המלצה: הרב הראשי הספרדי לדין משמעתי|739281|5 במרץ 2020}}}} בתגובה כתב שר הדתות, הרב [[יעקב אביטן]] לשהם כי הוא [[חריגה מסמכות|חרג מסמכותו]] כאשר מתח ביקורת על רב ראשי בגין התבטאות הלכתית הנובעת מתפקידו, וכי אין לו כל כוונה לקבל את ההמלצה.{{הערה|{{סרוגים||השר אביטן דוחה את טענת השופט: "חרגת מסמכותך"|501432-501432|26 באוקטובר 2020}}}}
בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, [[מתן כהנא]], לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה ב[[כשרות]] וב[[גיור]]. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין"|60362730|25 בנובמבר 2021}}}}.
בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, [[מתן כהנא]], לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה ב[[כשרות]] וב[[גיור]]. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים.{{הערה|{{ynet|קובי נחשוני|נציב התלונות על השופטים: "לנזוף בחומרה ברב הראשי ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין"|60362730|25 בנובמבר 2021}}}}
במקרה אחד ביטל הרב יוסף גט שנתן בית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט הדתי [[אליקים רובינשטיין]] השיב את הגט לתוקפו{{הערה|1={{הארץ|בתיה כהנא דרור|החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה|00000185-df52-db54-a3ad-ffdff63f0000|24 בינואר 2023}}}}.
במקרה אחד ביטל הרב יוסף גט שנתן בית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט הדתי [[אליקים רובינשטיין]] השיב את הגט לתוקפו.{{הערה|1={{הארץ|בתיה כהנא דרור|החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה|00000185-df52-db54-a3ad-ffdff63f0000|24 בינואר 2023}}}}
==חיים אישיים==
==חיים אישיים==
היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה{{הערה|{{דבר||ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף|19730709|27}}}} בתו של החזן והמוהל [[רפאל אבוהב]]{{הערה|{{אוצר החכמה|ישראל כהן (עורך)|אור תורה|16458|(סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח}}}}, אך התגרש ונישא בשנית לרות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף|אתר=מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף|תאריך=29 בדצמבר 2019|כתובת=https://moreshet-maran.com/לצידו-של-גדול-•-ראיון-מיוחד-עם-הרבנית-ר/}}}}, בתו של ה[[מקובל]] הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, [[עובדיה יוסף (1976)|עובדיה]] נשוי לבתו של הרב [[שלמה משה עמאר]], בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב [[יהודה דרעי]], בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, ישיבת חזון עובדיה, ובתו הקטנה הייתה נשואה לבנו של הרב [[מאיר סייג]], רבה של [[מעלות תרשיחא]].
היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה{{הערה|{{דבר||ראשי המדינה בחתונת בנו של הרב יוסף|19730709|27}}}} בתו של החזן והמוהל [[רפאל אבוהב]],{{הערה|{{אוצר החכמה|ישראל כהן (עורך)|אור תורה|16458|(סג-עב), תמוז תשלג, עמ' לח}}}} אך התגרש ונישא בשנית לרות,{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כותרת=לצידו של גדול • ראיון מיוחד עם הרבנית רות יוסף אשת מרן הרב יצחק יוסף|אתר=מורשת מרן - הרב עובדיה יוסף|תאריך=29 בדצמבר 2019|כתובת=https://moreshet-maran.com/לצידו-של-גדול-•-ראיון-מיוחד-עם-הרבנית-ר/}}}} בתו של ה[[מקובל]] הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, [[עובדיה יוסף (1976)|עובדיה]] נשוי לבתו של הרב [[שלמה משה עמאר]], בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב [[יהודה דרעי]], בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, ישיבת חזון עובדיה.
[[קובץ:הרב יצחק יוסף נואם בנתיבות.jpg|ממוזער|הרב יצחק יוסף נואם בהילולת הרב [[נתן בוקובזה]] בנתיבות (ה'תשס"ט)]]
[[קובץ:הרב יצחק יוסף נואם בנתיבות.jpg|ממוזער|הרב יצחק יוסף נואם בהילולת הרב [[נתן בוקובזה]] בנתיבות (ה'תשס"ט)]]
הרב יצחק יוסף, 2005הרב יצחק יוסף בטקס הכתרתו לראשון לציון, בהשתתפות הרב עובדיה יוסף, הרב אליהו בקשי דורון, הרב שלום כהן, ונשיא המדינה שמעון פרסהרב יצחק יוסף בכנס מכון דורותביקור נשיא המדינה יצחק הרצוג בסוכת הרב יצחק יוסף בסוכות תשפ"ג
בשנת ה'תשל"א (1971), בהיותו כבן 19, הוציא לאור את הספר "פסקי דינים - ילקוט יוסף" שריכז את פסקי אביו שיצאו לאור עד אותה שנה. הספר נערך בעידודו של אביו ובפיקוחו, והוא נחשב אחד מספריו של אביו. בשנים ה'תשל"ד-ה'תשמ"ה (1974–1985) עסק בכתיבת ספרי המשך ל"ילקוט יוסף" ובשנת ה'תשמ"ה יצא לאור החלק הראשון שבסדרה.
בשנת ה'תשל"ג (1973), עם היבחרו של אביו לראשון לציון, הקים ביחד עם אביו את בית המדרש להכשרת רבנים ודיינים "חזון עובדיה".
בשנת ה'תשל"ה (1975) התמנה לרב במושבים בר גיורא, נס הרים, ומטע, שליד ירושלים, והחל להעביר שם מספר פעמים בשבוע שיעורים בהלכה. במסגרת תפקידו הופיע בבתי ספר ממלכתיים להרצאות ושיעורים והגביר את החינוך הדתי שם.
בשנת ה'תש"ם (1980) הוסמך לרבנות, יחד עם יתר בוגרי המחזור הראשון של "כולל חזון עובדיה", על ידי הרבנים הראשיים לישראל, אביו והרב שלמה גורן, ועל ידי הרב הראשי לירושלים הרב שלום משאש, ועם פתיחת המחזור השני מונה לראש בית המדרש. בשנת 1983 העניקו לו הרבנים הראשיים, אביו והרב שלמה גורן, תעודת כושר לכהן כרב עיר.[2]
בשנת ה'תשנ"ב (1992) פתח בהוראת אביו את ישיבת חזון עובדיה ועמד בראשה עד בחירתו לרב הראשי לישראל והראשון לציון.
בתקופת מחלתו של אביו, החל הרב יצחק יוסף למלא את מקומו בתפילות ובמסירת שיעורים בבית הכנסת של אביו בשכונת הר נוף בירושלים ובשיעור הקבוע בלוויין על ידי דר וסוחרת בכל מוצאי שבת בבית כנסת היזדים.[5]
לאחר טבח ה-7 באוקטובר 2023 הנחה הרב יוסף את הגורמים שעסקו בזיהוי חללי הטבח להשהות את הקבורה עד לזיהוי ודאי של החללים. במהלך מלחמת חרבות ברזל קיים הרב דיון עם אנשי צבא, שבסופו הכריז על כמה חיילי צה"ל ואזרחים שהוגדרו עד אז כנעדרים - כחללים שגופותיהם מוחזקות בידי חמאס, לאחר שקיבל מידע מודיעיני מבוסס.[7]
בשנת 2011, בעקבות המאבק ההלכתי שהתנהל בין הרב יוסף שלום אלישיב לבין אביו שהעניק הכשר גורף לגיורים בצה"ל, נמנה עם הרבנים שניסחו מכתב פשרה בנושא.
הרב יוסף הביע את התנגדותו לתופעת ה"באבות" שכלפיהם טען כי מי שאינו תלמיד חכם אינו ראוי להיות מנהיג ציבור. בפסיקותיו נחשב כממשיך של שיטת אביו לפיה תפקידו של הרב אינו להקשות ולאסור, אלא להקל ולהתיר ככל הניתן מבלי לפגוע במסורת ובאמיתות ההלכה. כמו כן יצא נגד אימוץ פסקי ההלכה האשכנזים בקרב בני עדות המזרח שלמדו במסגרות אשכנזיות, ופעל למען הקמת מסגרות ספרדיות.
תומך בציון יום ירושלים ובהכרת טובה לחיילים שמסרו את נפשם במלחמות, ומשתתף בעצרת המרכזית לציון יום ירושלים בישיבת מרכז הרב.[8]
הרב יוסף הביע התנגדות תקיפה לרבנים, בהם בד"ץ העדה החרדית, שפקפקו ביהדותם של יוצאי אתיופיה.[9][10]
בשנת 2017 תקף בחריפות את הרב יצחק ברדא על כך שפסק לברך על שתיית כל הכוסות בליל הסדר, כשיטת הרמ"א ונגד הכלל המקובל על רוב יהדות המזרח קבלת הוראות מרן, וכינה אותו "מחטיא הרבים" ו"חצוף".[11]
במהלך כהונתה של ממשלת ישראל השלושים ושש נאבק במתווה הגיור של השר מתן כהנא, וכאות מחאה על פעולותיו של כהנא סירב להיפגש איתו.[13] לאחר שמינה כהנא את הרב בניהו ברונר כמנהל מערך הגיור, אמר הרב יוסף שאין תוקף לגיורים הנעשים בפיקוחו.[14] בהמשך יחד עם עמיתו לרבנות הראשית הרב דוד לאו התנגדו לרפורמות לשינויים בנושאי כשרות שקידם מתן כהנא,[15] בנוסף פעל הרב לגייס תמיכה של רבנים אחרים במאבקיו בשינויים אלה.[16][17]
הרב יוסף ידוע בהתנגדותו התקיפה לעליה להר הבית בזמן הזה, כפי שהתנגד אביו. בשנת 2022 ביקר בחריפות את חבר הכנסת איתמר בן גביר על כך שהוא עולה להר הבית "נגד כל גדולי ישראל האמיתיים", וקרא להתרחק ממנו.[18]
הרב יצחק יוסף מחזיק בעמדה החרדית נגד גיוס בני ישיבות לצה"ל. בשיעורו השבועי ב-9 במרץ2024 הוא אמר (כפי שאמרו רבנים נוספים לפניו[19]) שאם יכריחו את האברכים ללכת לצבא הם יעזבו את הארץ.[20] אמירה זו גררה ביקורת מנבחרי ציבור ורבנים.[21]
פועלו הספרותי-תורני
סדרת הספרים "ילקוט יוסף" החלה בשנת 1971 כליקוט פסקיו של הרב עובדיה יוסף בחיבורי השו"ת שלו "יחוה דעת", "יביע אומר", "חזון עובדיה" ועוד. לאחר שיצאו כעשרה כרכים החל הרב יוסף לעסוק גם בהלכות שאביו לא התייחס אליהן, כולל בנושאים הנוגעים לחידושים טכנולוגיים, וכן צירף פסקי הלכה עם הערות ומקורות. הוא המשיך להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה והותיר את השם המקורי על כנו. אביו עבר על כרכי הסדרה והעניק להם את הסכמתו. כמו אביו, סגנון הכתיבה בפסיקותיו הוא בעיקר לפי דעת רבי יוסף קארו (מחבר השולחן ערוך) ורוב פסקיו כשיטתו.
בה'תשמ"ח (1988) הוציא לאור את המהדורה הראשונה של הסידור "חזון עובדיה", שבו נכתבו סדרי התפילה והלכות התפילה של אביו. בשנה זו זכה בפרס הרב טולידאנו לספרות תורנית על ספרו איסור והיתר. בשנת ה'תשע"א (2011) יצא לאור מחדש הסידור במהדורה משופרת כולל שינויי נוסחאות. הוא מתנגד לסידורי התפילה על פי נוסח מרוקו וטוען שבמרוקו לא התקיים נוסח תפילה ייחודי.[22]
באמצע העשור הראשון של המאה ה-21 החל לכתוב את סדרת הספרים "עין יצחק", שעוסקת בכללי הפסיקה. כן כתב את "שלחן המערכת", ספר תשובות בהלכה ומאמרים הדומה במתכונתו לספר "שדי חמד" של הרב חיים חזקיהו מדיני. בה'תשע"ו הוציא לאור את קונטרס הספיקות, העוסק בספק דאורייתא לחומרא וספק דרבנן לקולא. בה'תשע"ט הוציא לאור את הספר מעתיקי השמועה, העוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א.
ביקורת
במרץ 2018, הרב הראשי של בריטניה, הרב סר אפרים מירוויס, מתח ביקורת חריפה על הרב יצחק יוסף, משום כך שבשיעורו השבועי השווה בין "כושי" לבין קוף, ואמר בין היתר: "לא כל כושי מברכים... צריך שיהיה כושי שאבא שלו ואמא שלו לבנים... אם אתה יודע, יצא להם בן קוף, יצא להם בן ככה".[23] הרב מירוויס פנה לרבנות הראשית לישראל ואמר: "הטרמינולוגיה שבה השתמש הרב הראשי היא פוגענית ביותר ולחלוטין בלתי מתקבלת על הדעת".[24]
בנובמבר 2021 קרא נציב תלונות הציבור על שופטים, אורי שהם, לשר הדתות, מתן כהנא, לנזוף בחומרה ברב יוסף ולבחון את הדחתו מתפקידו כדיין, לאחר שארגן כינוס מחאה נגד תוכניות הממשלה לרפורמה בכשרות ובגיור. השר כהנא הגיב שלא יפגע בחופש הדיבור של רבנים.[28]
במקרה אחד ביטל הרב יוסף גט שנתן בית הדין בצפת לאשה שהייתה עגונה במשך שנים עקב מצבו הרפואי של בעלה כצמח. באופן חריג התערב בג"ץ בהחלטה והשופט הדתי אליקים רובינשטיין השיב את הגט לתוקפו.[29]
חיים אישיים
היה נשוי במשך תקופה קצרה לעדנה[30] בתו של החזן והמוהל רפאל אבוהב,[31] אך התגרש ונישא בשנית לרות,[32] בתו של המקובל הרב רחמים עטיה. לזוג חמישה ילדים. בנו הבכור, עובדיה נשוי לבתו של הרב שלמה משה עמאר, בתו מרגלית נשואה לברוך, בנו של הרב יהודה דרעי, בנו הצעיר יותר, הרב רחמים יוסף, עומד בראשות הישיבה של אביו, ישיבת חזון עובדיה.
הרב יצחק יוסף נואם בהילולת הרב נתן בוקובזה בנתיבות (ה'תשס"ט)
"אגרת לבני תורה" – הנחיות לימוד עבור תלמידי ישיבה הנסמכות על הקדמת אביו לכרך הראשון של יביע אומר (ה'תשנ"ט, ה'תשס"ו)
ילקוט יוסף "שובע שמחות" – על ענייני ברית, בר מצווה, נישואין ועוד (ב' כרכים)
קונטרס "כללי הוראה" – ובו כ-420 כללי פסיקה של אביו (ה'תשמ"ז; מופיע גם בסוף המהדורה השנייה של הכרך הראשון של שו"תיחוה דעת)
"עין יצחק" – (3 כרכים): כרך א' - כללי הגמרא והמשנה; כרך ב' - כללי ספק ספיקא ושאר הספיקות; כרך ג' - כללי קבלת הוראות מרן השולחן ערוך וכללי הפסיקה, כללי שו"ע ורמ"א וכן כללי המנהגים
"שולחן המערכת" – מערכות דינים ומנהגים לפי סדר הא'-ב', תשובות בהלכה ומאמרים על דרך הלימוד והפסיקה ההלכתית, הספר דומה במתכונתו לספר שדי חמד. הספר יצא לאור בשנים ה'תשס"ט וה'תש"ע (2009), ומהדורה חדשה בשנת ה'תש"ף. עד כה יצאו לאור שני כרכים באותיות א'-ה'
שארית יוסף (ג' כרכים) – השלמות והוספות על סדרת הספרים 'ילקוט יוסף'. מאוחר יותר נוספו הכרכים לסדרת הספרים 'ילקוט יוסף'
כללי הגיור - ה'תשע"ה
שו"ת הראשון לציון (ב' חלקים) – תשובות שהשיב בעת כהונתו בתפקיד הראשון לציון, ה'תשע"ו
"השיעור השבועי" (חמישה חלקים, ה'תשע"ה-ה'תשע"ט) – תמצית שיעוריו במוצאי שבת בבית כנסת היזדים, בעריכת הרב יצחק לוי.
"קונטרס הספקות" – על כללי הספקות, ה'תשע"ח
התלמוד והפוסקים - כללי הפוסקים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, כללי המשנה והתלמוד, כללי התנאים והאמוראים, כללי הירושלמי, כללי המדרש, כללי רש"י תוספות הרי"ף והרמב"ם, הרמב"ן הרשב"א ושאר הראשונים, לשונות הפוסקים וכללי האחרונים, ה'תשע"ח
הגדה של פסח – ילקוט יוסף - ביאורים ופרפראות על ההגדה
גרות כהלכתה - ה'תשע"ח
משפטי יוסף פסקי דין שכתב בתחום אבן העזר (חלק א, ה'תש"ף)
מעתיקי השמועה - עוסק בכללי השולחן ערוך והרמ"א (ה'תשע"ט)
_(cropped).JPG)
.jpg)
.JPG)
.jpg)
יצחק בן עובדיה יוסף (1952-), דף שער בספרייה הלאומית
סערת דברי הרב הראשי: האם הוא היה הראשון להציב איום זה?, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 3:45)
בתיה כהנא דרור, החלשת בג"ץ תותיר דווקא דתיים וחרדים ללא שביב תקווה, באתר הארץ, 24 בינואר 2023
