לדלג לתוכן

הבדלים בין גרסאות בדף "ברכת המזון"

נוספו 105 בתים ,  לפני 3 שנים
הגהה, עיצוב
תגית: עריכת קוד מקור 2017
(הגהה, עיצוב)
[[קובץ:ברכת המזון045.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פתיחת ברכת המזון: מזמורי תהלים ו[[זימון]]]]
[[קובץ:Farhi Haggadah 736750 0018.tif|250px|ממוזער|מתוך ברכת המזון, הגדת פרחי]]
[[קובץ:Agada pour la Paque- avec traductions Judéo-Arabe et Française 515304 0013.tif|250px|ממוזער|ברכת המזון, הגדה תוניסאית]]
'''בִּרְכַּת הַמָּזוֹן''' היא [[ברכה אחרונה]] הנאמרת על פי ה[[הלכה]] בסיום כל [[סעודה]] בה נאכל [[לחם]] בכמות של לפחות [[כזית]] (מ[[דרבנן|דברי חכמים]]). [[ברכה]] זו היא [[מצווה]] מן התורה, הנלמדת מן הפסוק {{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ|{{תנ"ך|דברים|ח|י}}}}.
 
כמובן שגם נשים חייבות בברכת המזון, אלא שהתעורר ספק האם חיובן [[מהתורה]] או [[מדברי חכמים]], שאולי כמו בכמה דברים, יש הבדל בין גברים ונשים, שאצל הגברים הדגש יותר על החובה, ואילו אצל הנשים הדגש יותר על ההתנדבות. אמנם כל הספק הוא רק לגבי השאלה האם נשים חייבות בברכת המזון מהתורה, אבל מדברי חכמים ברור שנשים חייבות כגברים<ref> {{שולחן ערוך|אורח חיים|קפו|א}} , {{משנה ברורה|קפז|ט}}</ref>.
 
כמות האכילה המחייבת מן ה[[תורה]] בברכת המזון היא '''כדי שביעה''', דהיינו אכילת לחם בכמות משביעה שהיא כזית לכל הפחות, אומנם עדיף לאכול כביצה{{הערה|1={{בבלי|ברכות|מה|א}}; {{רמב"ם|אהבה|ברכות|א|א}}.}}. שיעור זה נלמד מהפסוק "ואכלת ו'''שבעת''' וברכת את ה' אלוהיך"{{הערה|1={{תנ"ך|דברים|ח|י}}}}. מדרבנן, כל האוכל לחם בשיעור [[כזית]], מתחייב בברכת המזון.
 
מדרבנן, כל האוכל לחם בשיעור [[כזית]], מתחייב בברכת המזון.
 
==תוכן הברכה==
ברכת המזון מורכבת מארבעה חלקים שנקבעו במהלך הדורות. בתורה לא נקבע נוסח מדויק לברכה, אלא הוזכר באופן כללי שתוכן הברכה יהיה הודיה לה' על האוכל ועל נתינת ארץ ישראל לעם ישראל.{{הערה|"על הארץ הטובה אשר נתן לך", והכוונה לארץ ישראל, ובפרשיה זו מוזכרים גם [[שבעת המינים]] שבהם השתבחה הארץ}} המקור החשוב ביותר למקורן של הברכות מצוי ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|מח|ב}}}}:
{{ציטוט|תוכן=אָמַר [[רב נחמן|רַב נַחְמָן]]:{{ש}}
מֹשֶׁה תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַת הַזַּן בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לָהֶם מַן;{{ש}}
[[יהושע בן נון|יְהוֹשֻׁעַ]] תִּקֵּן לָהֶם בִּרְכַּת הָאָרֶץ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ;{{ש}}
[[דוד|דַּוִד]] וּ[[שלמה|שְׁלֹמֹה]] תִּקְנוּ בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם: דַּוִד תִּקֵּן "עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ" וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן "עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ".{{ש}}
הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב בְּ[[יבנה|יָבְנֵה]] תִּקְּנוּהָ, כְּנֶגֶד הֲרוּגֵי [[ביתר|בֵּיתַר]]. דּאָמַר [[רב מתנא|רָב מַתְנָא]]: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתַר לִקְבוּרָה, תִּקְנוּ ביָבְנֵה הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב.}}
 
===ברכת הזן===
ברכת המזון מורכבת מארבעה חלקים שנקבעו במהלך הדורות:
*'''ברכת הזן''': תוכנה הוא הודאה ל[[אלוהים (יהדות)|ה']] שמזין את העולם, ונותן לחם לכל חי, וכל השפע שאנו מקבלים הוא רק מה', ולא ממעשה האדם. ו[[יהודים|עם ישראל]] התנסה בזה, בניסיון [[מן|המן]]- שנאמר:<ref>{{תנ"ך|דברים|ח|ב}}</ref> {{ציטוטון|וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא}}. החיים ב[[מדבר]] קשים, אפשר מרוב קשיים להתריס כלפי מעלה, ומנגד, אפשר להתחזק ב[[אמונה]], ולהתבונן בניסים שעל ידם [[הקדוש ברוך הוא]] מקיים את ישראל. הניסיון הקשה ביותר היה קשור לאכילת המן. אדם רגיל לדאוג ליום המחר, לשם כך הוא מכין לעצמו את מזונותיו על ידי מלאכתו בשדה, בחרושת ובמסחר. אולם כל זה לא היה אפשרי במדבר. אפילו לשמור מן מיום אחד למחרתו היה אסור, ואפילו לאכול יותר ממה שאדם נצרך לא היה ניתן, כי כמות המן היתה מוגבלת למה שאדם זקוק לאכול ביום אחד ולא יותר. והיה כל יהודי צריך להאמין בה' שגם מחר יוריד לו מן מהשמיים. מי שלא היה חזק באמונתו, חש תמיד רעב, וכפי שנאמר (שם ג-ד): {{ציטוטון|וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ}}. ועיקר המצווה לברך את ה' כאשר אדם אכל ושבע, שנאמר<ref>{{תנ"ך|דברים|ח|י}}</ref>: {{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ}}. מפני שכאשר אדם שבע הוא עלול להתגאות ולשכוח שהכל מאת ה'.
 
===ברכת הארץ===
*'''ברכת הזן''': תוכנה הוא הודאה ל[[אלוהים (יהדות)|ה']] שמזין את העולם, ונותן לחם לכל חי, וכל השפע שאנו מקבלים הוא רק מה', ולא ממעשה האדם. ו[[יהודים|עם ישראל]] התנסה בזה, בניסיון [[מן|המן]]- שנאמר:<ref>{{תנ"ך|דברים|ח|ב}}</ref> {{ציטוטון|וְזָכַרְתָּ אֶת כָּל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֹלִיכֲךָ ה' אֱלוֹהֶיךָ זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר, לְמַעַן עַנֹּתְךָ לְנַסֹּתְךָ לָדַעַת אֶת אֲשֶׁר בִּלְבָבְךָ הֲתִשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אִם לֹא}}. החיים ב[[מדבר]] קשים, אפשר מרוב קשיים להתריס כלפי מעלה, ומנגד, אפשר להתחזק ב[[אמונה]], ולהתבונן בניסים שעל ידם [[הקדוש ברוך הוא]] מקיים את ישראל. הניסיון הקשה ביותר היה קשור לאכילת המן. אדם רגיל לדאוג ליום המחר, לשם כך הוא מכין לעצמו את מזונותיו על ידי מלאכתו בשדה, בחרושת ובמסחר. אולם כל זה לא היה אפשרי במדבר. אפילו לשמור מן מיום אחד למחרתו היה אסור, ואפילו לאכול יותר ממה שאדם נצרך לא היה ניתן, כי כמות המן היתה מוגבלת למה שאדם זקוק לאכול ביום אחד ולא יותר. והיה כל יהודי צריך להאמין בה' שגם מחר יוריד לו מן מהשמיים. מי שלא היה חזק באמונתו, חש תמיד רעב, וכפי שנאמר (שם ג-ד): {{ציטוטון|וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ}}. ועיקר המצווה לברך את ה' כאשר אדם אכל ושבע, שנאמר<ref>{{תנ"ך|דברים|ח|י}}</ref>: {{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלוֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ}}. מפני שכאשר אדם שבע הוא עלול להתגאות ולשכוח שהכל מאת ה'.
[[קובץ:Farhi Haggadah 736750 0018.tif|250px|ממוזער|מתוך ברכת המזון, הגדת פרחי]]
*'''ברכת הארץ''': תוכנה הוא הודאה על הארץ, על מצוות ברית המילה ועל התורה ומצוותיה, שנתפסות גם הן כמתנת הבורא. על פי המסורת, ברכת הארץ נתקנה על ידי [[יהושע בן נון]] עם כיבוש ארץ ישראל.
*'''ברכת בונה ירושלים''': תוכנה של הברכה הוא תפילה על מלכות בית דוד ועל בנין ירושלים ובית המקדש. בזמן קיום הבית התפילה הייתה למען המשך קיומו וקיום שושלת בית דוד, ומעת ה[[חורבן בית שני|חורבן]] התפילה היא למען השבתם של המלכות וירושלים ובית המקדש. הברכה כוללת גם בקשה לפרנסה טובה, ומוסיפים לה תוספות מיוחדות בשבת ומועד (ראו להלן). על פי המסורת, [[דוד המלך]] התקין את חלקה הראשון של ברכת בונה ירושלים, ואת חלקה השני התקין בנו, [[שלמה המלך]], שבנה את [[בית המקדש הראשון]].
 
*'''ברכת הטוב והמטיב''': בה מודים לאל על הטבתו עם ישראל. על פי המסורת, ברכת הטוב והמטיב הותקנה על ידי חכמי ה[[משנה]] לאחר [[מרד בר כוכבא]]. הברכה נתקנה כתפילת הודיה ושבח על כך שגופותיהם של הרוגי [[ביתר]], שקבורתם הושהתה, לא העלו סירחון, לא נרקבו ולא נאכלו על ידי [[בעלי חיים]].
===ברכת בונה ירושלים===
:הרבה נוהגים להוסיף לאחר ברכה זו פסוקים ובקשות שונות ("הרחמן הוא..." וכו'). בקטע זה רבים חילופי הנוסחאות בין עדות ישראל.
*'''ברכת בונה ירושלים''': תוכנה של הברכה הוא תפילה על מלכות בית דוד ועל בנין ירושלים ובית המקדש. בזמן קיום הבית התפילה הייתה למען המשך קיומו וקיום שושלת בית דוד, ומעת ה[[חורבן בית שני|חורבן]] התפילה היא למען השבתם של המלכות וירושלים ובית המקדש. הברכה כוללת גם בקשה לפרנסה טובה, ומוסיפים לה תוספות מיוחדות בשבת ומועד (ראו להלן). על פי המסורת, [[דוד המלך]] התקין את חלקה הראשון של ברכת בונה ירושלים, ואת חלקה השני התקין בנו, [[שלמה המלך]], שבנה את [[בית המקדש הראשון]].
המקור החשוב ביותר למקורן של הברכות מצוי ב[[התלמוד הבבלי|תלמוד הבבלי]] ב[[מסכת ברכות]]{{הערה|{{בבלי|ברכות|מח|ב}}.}}:
 
{{ציטוט|תוכן=אָמַר [[רב נחמן|רַב נַחְמָן]]: מֹשֶׁה תִּקֵּן לְיִשְׂרָאֵל בִּרְכַת הַזַּן בְּשָׁעָה שֶׁיָּרַד לָהֶם מַן; [[יהושע בן נון|יְהוֹשֻׁעַ]] תִּקֵּן לָהֶם בִּרְכַּת הָאָרֶץ כֵּיוָן שֶׁנִּכְנְסוּ לָאָרֶץ; [[דוד|דַּוִד]] וּ[[שלמה|שְׁלֹמֹה]] תִּקְנוּ בּוֹנֶה יְרוּשָׁלַיִם: דַּוִד תִּקֵּן "עַל יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ; וּשְׁלֹמֹה תִּקֵּן "עַל הַבַּיִת הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ". "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב" בְּ[[יבנה|יָבְנֵה]] תִּקְּנוּהָ כְּנֶגֶד הֲרוּגֵי [[ביתר|בֵּיתַר]]. דּאָמַר [[רב מתנא|רָב מַתְנָא]]: אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁנִּתְּנוּ הֲרוּגֵי בֵּיתַר לִקְבוּרָה, תִּקְנוּ ביָבְנֵה "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב".}}
===ברכת הטוב והמטיב===
*'''ברכת הטוב והמטיב''': בה מודים לאל על הטבתו עם ישראל. על פי המסורת, ברכת הטוב והמטיב הותקנה על ידי חכמי ה[[משנה]] לאחר [[מרד בר כוכבא]]. הברכה נתקנה כתפילת הודיה ושבח על כך שגופותיהם של הרוגי [[ביתר]], שקבורתם הושהתה, לא העלו סירחון, לא נרקבו ולא נאכלו על ידי [[בעלי חיים]].
 
==תוספות לברכה==
===זימון===
{{ערך מורחב|זימון}}
'''זימון'''חובת -אמירת חובתזימון הזימוןלפני הברכה חלה בסעודה שבה סעדו ביחד לפחות שלושה גברים שהם בני מצווה. הזימון הוא קריאה של מברך אחד לחבריו לברך עמו בצוותא "נברך (את) שאכלנו משלו", ותשובתם "ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו". כאשר הסועדים הם עשרה או יותר, חובה להזכיר את שם ה' בברכת הזימון. אזי הפניה היא "נברך אלוהינו שאכלנו משלו", והתשובה בהתאם "ברוך אלוהינו" וכו'.
 
===הוספות מיוחדות לגוף הברכה===
כאשר הסועדים הם עשרה או יותר, חובה להזכיר את שם ה' בברכת הזימון. אזי הפניה היא "נברך אלוהינו שאכלנו משלו", והתשובה בהתאם "ברוך אלוהינו" וכו'.
[[קובץ:Agada pour la Paque- avec traductions Judéo-Arabe et Française 515304 0013.tif|250px|ממוזער|ברכת המזון, הגדה תוניסאית]]
 
===הוספות מיוחדות===
ישנן הוספות מספר לברכה במועדים שונים.
* '''[[רצה (תפילה)|רצה]]''' - ב[[שבת]] נוספה לברכת "בונה ירושלים" לפני "ובנה ירושלים", הוספה הפותחת במילים: "רצה והחליצנו".
* '''[[יעלה ויבוא]]''' - תוספת לברכת בונה ירושלים במועדים הבאים: [[ראש חודש]], [[פסח]] (חג המצות), [[שבועות]], [[סוכות]], [[שמחת תורה]] (שמיני עצרת), [[ראש השנה]] (מכונה בנוסח התפילה - יום הזיכרון) וכן ב[[יום כיפור]] למי שנאסר עליו להתענות.
* '''[[על הניסים]]''' - תוספת לברכת הארץ הנאמרת ב[[חנוכה]] וב[[פורים]].
 
* '''ברכת האורח''' - תוספת שאומרים אורחים, ובהם הם מברכים את בעלי הבית. מקומו לאחר ברכת הטוב והמטיב.
===הוספות לאחר הברכה===
רבים נוהגים להוסיף בסוף הברכה בקשות רבות המתחילות בתואר "הרחמן", ואחריהן פסוקים שונים. בקטע זה רבים חילופי הנוסחאות בין עדות ישראל. בין בקשות אלו, נהוגה במיוחד '''ברכת האורח''' - תוספת שאומרים אורחים, ובהם הם מברכים את בעלי הבית.
 
ב"[[תלמוד תורה|חיידר]]" המסורתי נהגו לסכם את ברכת המזון ב[[יידיש]] ("אלע מאל בענטשן מיר..."). בקרב יוצאי קהילות כורדיסטן בישראל, יש הנוהגים להוסיף בסיום: "ברוך הזן, ברוך שולחן, ברוך משה בן עמרם; הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, להניח ברכ[ת]ו לעולם אמן ואמן".