משתמש:אורי פרקש/ממשלת ישראל השלושים ושבע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלושים ושבע
מידע כללי
29 בדצמבר 2022 – מכהנת (שנה ו־15 שבועות)
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
ראש הממשלה בנימין נתניהו
המשנה לראש הממשלה אריה דרעי
מפלגה שולטת הליכוד
סיעות הקבינט
הקבינט הקודם השלושים ושש
הקבינט הבא השלושים ושמונה

ממשלת ישראל השלושים ושבע (מכונה גם ממשלת נתניהו השישית) היא ממשלת ישראל המכהנת בראשות בנימין נתניהו. הממשלה קיבלה את אמונה של הכנסת העשרים וחמש והושבעה ב-29 בדצמבר 2022, ה' בטבת ה'תשפ"ג.

בממשלה מהכנים 32 שרים, ו-10 סגני שרים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – המשבר הפוליטי בישראל (2019–2022)

מערכת הבחירות לכנסת העשרים וחמש הייתה החמישית בתוך ארבע שנים, לאחר ארבע מערכות בחירות שבהן לא קמה ממשלה שתפקדה לאורך זמן. מערכות הבחירות האלו באו לאחר כעשור שבו ראש הממשלה היה בנימין נתניהו ולאחר שנפתחו נגדו חקירות פליליות שהבשילו לכדי כתבי אישום בסעיפי שוחד, מרמה והפרת אמונים. מולו התייצבו מפלגות שהתנגדו להמשך כהונתו בהובלת בני גנץ ויאיר לפיד ומנע ממנו הקמת ממשלה פעם נוספת, כאשר המפלגות שתמכו בו מונעות מהם להרכיב ממשלה חלופית. בתווך היו מפלגות שלא זיהו עצמם עם הצדדים בשלב זה או אחר.

לאחר מערכת הבחירות השלישית, התפרצה מגפת הקורונה ונתניהו וגנץ החליטו על הקמת ממשלת אחדות במתכונת של ממשלת חילופים, אולם ממשלה זו התפרקה לאחר כשנה וגררה את ישראל למערכת הבחירות הרביעית תוך שלוש שנים.

ב-13 ביוני 2021 הוקמה ממשלת ישראל השלושים ושש, ובראשותה הועמדו נפתלי בנט כראש הממשלה ויאיר לפיד כראש הממשלה החלופי. הממשלה נתמכה על רוב קואליציוני צר בן שמונה סיעות - 2 סיעות מרכז, 3 סיעות ימין, 2 סיעות שמאל, וסיעה ערבית.

במהלך כהונת הכנסת העשרים וארבע פחת בהדרגה הרוב הקואלציוני שעליו התבססה הממשלה, עד שב-20 ביוני 2022 הודיעו בנט ולפיד על מיצוי הניסיונות לייצב את הקואליציה ועל החלטתם להוביל לפיזור הכנסת ולעריכת בחירות. החוק לפיזור הכנסת התקבל ב-30 ביוני והבחירות נקבעו ל-1 בנובמבר.

תוצאות הבחירות הביאו להכרעה בדבר חזרת נתניהו לתפקיד ראש הממשלה, כאשר הגוש בראשותו זכה ב-64 מושבים בכנסת. גוש הממשלה המכהנת זכה ב-51 מושבים, כשלראשונה מאז 1992 לא כיהנו בכנסת חברים מטעם מפלגת מרצ.

חלוקת המושבים בכנסת ערב כינון הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים וחמש
רשימה ראש הרשימה קולות מושבים
מס' אחוז השבעת הכנסת כינון הממשלה
הליכוד בנימין נתניהו 1,115,336 23.41% 32 32
יש עתיד יאיר לפיד 847,435 17.79% 24 24
הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ' 516,470 10.84% 14[1] 7
עוצמה יהודית 6
נעם 1
המחנה הממלכתי בני גנץ 432,482 9.08% 12 12
ש"ס אריה דרעי 392,964 8.25% 11 11
יהדות התורה יצחק גולדקנופף 280,194 5.88% 7 7
ישראל ביתנו אביגדור ליברמן 213,687 4.48% 6 6
רע"מ מנסור עבאס 194,047 4.07% 5 5
חד"ש-תע"ל איימן עודה 178,735 3.75% 5 5
העבודה מרב מיכאלי 175,992 3.69% 4 4

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נשיא המדינה מקבל במשכנו את נציגי סיעת הליכוד לצורך התייעצות בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה

ב-9 בנובמבר החל נשיא המדינה יצחק הרצוג בסבבי ההתייעצויות עם נציגי הסיעות שנבחרו לכנסת, בדבר זהות המועמד להרכבת הממשלה.[2]

ב-15 בנובמבר הושבעה הכנסת העשרים וחמש, כאשר המגעים לכינון הממשלה החלו עוד קודם לכן.

בהתאם לתוצאות הבחירות וכפי שהיה צפוי מהן, המליצו 64 חברי הכנסת על בנימין נתניהו (32 חברי הליכוד, 11 חברי ש"ס, 7 חברי הציונות הדתית, 6 חברי עוצמה יהודית וחבר אחד מטעם נעם).

בעד ראש הממשלה המכהן, יאיר לפיד, המליצו 28 חברי הכנסת (24 חברי יש עתיד ו-4 חברי מפלגת העבודה), ו-28 חברי הכנסת לא המליצו על אף מועמד (12 חברי המחנה הממלכתי, 6 חברי ישראל ביתנו, 5 חברי רע"ם ו-5 חברי חד"ש-תע"ל).

ההמלצות לנשיא המדינה בדבר מועמד לראש הממשלה
64 28 28
בנימין נתניהו יאיר לפיד לא המליצו על איש

ב-13 בנובמבר הטיל הרצוג על נתניהו את מלאכת הרכבת הממשלה, וניתנה לו תקופה של 14 ימים בהתאם לחוק-יסוד: הממשלה.[3] בתום תקופה זו, ולאחר שביקש נתניהו לקבל הארכה של 14 ימים נוספים, הקציב לו הרצוג 10 ימי הארכה.[4]

בליל ה-22 בדצמבר, מעט לפני תום תקופת המנדט שניתנו לנתניהו, הוא הודיע להרצוג כי עלה בידו להרכיב ממשלה.[5] ההודעה על כך נמסרה לכנסת ב-26 בדצמבר, ומועד ההשבעה נקבע ל-29 בדצמבר. ההסכמים הקואליציונים נחתמו באופן סופי ב-28 בדצמבר והונחו על שולחן הכנסת בו ביום.[6]

בבוקר ה-29 בדצמבר כונסה הכנסת לישיבה לצורך כינון הממשלה, ובשעות אחר הצוהריים התקיימה ההצבעה על הבעת האמון בממשלה שהוצעה. בהבעת האמון בממשלה תמכו כאמור 64 חברי הכנסת, ונגדה הצביעו 56. הממשלה קיבלה את אמון הכנסת, ושריה נשבעו אמונים מיד לאחר מכן.

ההצבעה בדבר הבעת אמון בממשלה
63 1 56
בעד נגד

מדיניות הממשלה וציוני דרך[עריכת קוד מקור | עריכה]

קווי היסוד של הממשלה[7][עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לעם היהודי זכות בלעדית ובלתי ניתנת לערעור על כל מרחבי ארץ ישראל. הממשלה תקדם ותפתח את ההתיישבות בכל חלקי ארץ ישראל - בגליל, בנגב, בגולן, ביהודה ובשומרון.
  • הממשלה תפעל באופן אקטיבי כדי לבצר את הביטחון הלאומי ולהקנות ביטחון אישי לאזרחיה תוך מאבק נחרץ ונחוש באלימות ובטרור.
  • הממשלה תפעל להמשך המאבק נגד תוכנית הגרעין של איראן.
  • הממשלה תפעל לחיזוק מעמדה של ירושלים.
  • הממשלה תפעל לקידום השלום עם כל שכנינו תוך שמירת האינטרסים הביטחוניים, ההיסטוריים והלאומיים של ישראל.
  • הממשלה תחתור לצדק חברתי על ידי פיתוח הפריפריה וצמצום הפערים החברתיים תוך מאבק בלתי מתפשר בעוני באמצעות חינוך, תעסוקה, והגברת הסיוע לשכבות החלשות באוכלוסייה.
  • הממשלה תפעל לעידוד השימוש בתחבורה הציבורית ולפתרון העומס בתחבורה.
  • הממשלה תקדם תוכנית להתמודדות עם יוקר המחייה הגואה ותפעל ליצירת התנאים הכלכליים שיאפשרו צמיחה בת קיימא.
  • הממשלה תראה בהוזלת מחירי הדיור והגדלת היצע הדירות, יעד לאומי, ותפעל להוזלת מחירי הדיור.
  • הממשלה תנקוט בצעדים להבטחת המשילות ולהשבת האיזון הראוי בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת.
  • הממשלה תפעל להגברת העלייה והקליטה מכל מדינות תבל.
  • הממשלה תעמיד את החינוך במרכז סדר העדיפויות הלאומי ותפעל לקידום רפורמות במערכת החינוך תוך פעולה לשיוויון בין כל האוכלוסיות במערכות החינוך השונות וחיזוק הזהות היהודית.
  • הממשלה תשמור על ציביונה היהודי של המדינה ומורשת ישראל, וכן תכבד את הדתות והמסורות של בני הדתות במדינה בהתאם לערכי מגילת העצמאות.
  • יישמר הסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה כפי שהיה מקובל זה עשרות שנים בישראל ובכלל זה ביחס למקומות הקדושים.
  • הממשלה תפעל לטיפול בבעיית הביטחון האישי בחברה הערבית ומאבק בפשיעה בחברה הערבית, תוך עידוד השכלה, מתן פתרונות מתאימים וראויים לצעירים והשקעה מתאימה בתשתיות ביישובים הערביים.
  • הממשלה תפעל לקידום ההכשרה המקצועית וההשכלה במקצועות הטכנולוגיים לשם מתן מענה הולם לצרכים העדכניים של התעשייה בישראל כגורם צמיחה מרכזי במשק.
  • הממשלה תפעל לשילובם של בעלי מוגבלויות מכל סוג שהוא בחיי החברה, תוך סיוע בחינוכם ותעסוקתם, ותדאג לצרכיהם הבסיסיים של אלה שאינם מסוגלים לקיים את עצמם, לשיפור מעמד הקשישים, הנכים, ומשפחות מרובות ילדים.
  • הממשלה תפעל להגנה על איכות הסביבה בישראל, לשיפור איכות החיים של תושבי המדינה ולהשתתפות ישראל בתרומה למאמץ הגלובלי בנושאי אקלים וסביבה.
  • הממשלה תפעל לחיזוק כוחות הביטחון, ומתן גב ללוחמים והשוטרים כדי להילחם בטרור ולהכריע אותו.
  • הממשלה תפעל להכיר ברמת הגולן כחבל ארץ אסטרטגי, בעל פוטנציאל פיתוח רחב, ותיצור תנופת התיישבות, עשיה, פיתוח וקידום יזמויות תוך שמירה על ערכי הטבע, האדם והסביבה הייחודיים לגולן.

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני השרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יושב ראש הכנסת
איוש נוכחי אמיר אוחנה
תאריך כניסה לתפקיד 29 בדצמבר 2022
דרכי מינוי קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
מושב המשרה ישראלישראלירושלים, ישראל
משך כהונה קצוב משך כהונת הכנסת
ייסוד המשרה 14 בפברואר 1949
איוש ראשון יוסף שפרינצק
אמיר אוחנה
לידה י"ג באדר ב' ה'תשל"ו (גיל: 48)
ישראלישראל באר שבע, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
מפלגה הליכוד
יושב הראש ה-20 של הכנסת
בכנסת ה-25
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־15 שבועות)
השר לביטחון הפנים ה־17
בממשלה ה־35
17 במאי 202013 ביוני 2021
(שנה)
סגן גדי יברקן
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
שר המשפטים ה־23
בממשלה ה־34
5 ביוני 201917 במאי 2020
(49 שבועות ו־5 ימים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
27 בדצמבר 201530 ביולי 2020
(4 שנים ו־31 שבועות)
6 באפריל 2021 – מכהן
(3 שנים)
כנסות ה־2023, 2425
תפקידים בולטים
  • יו"ר הוועדה המיוחדת לדיון בחוק יסוד הלאום
  • יו"ר ועדת המשנה לכח אדם בצה"ל
  • יו"ר השדולה לעיצוב מדיניות נשיאת כלי ירייה בישראל
ראש ממשלת ישראל
איוש נוכחי בנימין נתניהו
תאריך כניסה לתפקיד 29 בדצמבר 2022
דרכי מינוי קבלת אמון הכנסת
תחום שיפוט ישראלישראל ישראל
מעון בית אגיון
מושב המשרה ירושלים, ישראל
ייסוד המשרה 14 במאי 1948
איוש ראשון דוד בן-גוריון
בנימין נתניהו
דיוקנו הרשמי של בנימין נתניהו כראש הממשלה, 2009
דיוקנו הרשמי של בנימין נתניהו כראש הממשלה, 2009
דיוקנו הרשמי של בנימין נתניהו כראש הממשלה, 2009
לידה 21 באוקטובר 1949 (גיל: 74)
כ"ח בתשרי ה'תש"י
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
עיסוק מדינאי, פוליטיקאי, דיפלומט
מפלגה הליכוד
דת יהדות
בת זוג מיקי הרן (1972–1979)
פלור קייטס (1981–1989)
שרה נתניהו (1991–הווה)
ראש ממשלת ישראל ה־9
29 בדצמבר 2022 – מכהן
(שנה ו־15 שבועות)
משנה אריה דרעי
תחת הנשיא יצחק הרצוג
31 במרץ 200913 ביוני 2021
(12 שנים)
חלופי בני גנץ (2020-2021)
משנה סילבן שלום (2015, 2009-2013), משה יעלון (2009-2013)
סגן
(2009-2013)
אהוד ברק, אלי ישי, דן מרידור, אביגדור ליברמן
תחת הנשיאים שמעון פרס, ראובן ריבלין
אירועים בתקופתו
18 ביוני 19966 ביולי 1999
(3 שנים)
סגן דוד לוי, זבולון המר, רפאל איתן, משה קצב
תחת הנשיא עזר ויצמן
אירועים בתקופתו
שר הביטחון ה־19
בממשלה ה-34
18 בנובמבר 201812 בנובמבר 2019
(51 שבועות ו־3 ימים)
סגן אלי בן-דהן
שר החוץ ה־12
בממשלה ה-34
6 במאי 201517 בפברואר 2019
(3 שנים ו־41 שבועות)
סגנית ציפי חוטובלי
בממשלה ה-33
20 בדצמבר 201211 בנובמבר 2013
(46 שבועות ו־5 ימים)
סגן דני אילון, זאב אלקין
בממשלה ה-29
6 בנובמבר 200228 בפברואר 2003
(16 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
בממשלה ה-27
6 בינואר 199813 באוקטובר 1998
(40 שבועות ויום)
שר האוצר ה־16
בממשלה ה-33
25 במרץ 201514 במאי 2015
(7 שבועות ויומיים)
בממשלה ה-30
28 בפברואר 20039 באוגוסט 2005
(שנתיים ו־23 שבועות)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
בממשלה ה-27
18 בדצמבר 199823 בפברואר 1999
(9 שבועות ו־5 ימים)
בממשלה ה-27
20 ביוני 19979 ביולי 1997
(20 ימים)
שר התקשורת ה־31
בממשלה ה-34
5 בנובמבר 201421 בפברואר 2017
(שנתיים ו־15 שבועות)
צחי הנגבי (מ"מ)
ראש האופוזיציה ה־9
28 ביוני 202115 בנובמבר 2022
(שנה ו־20 שבועות)
16 בינואר 200624 בפברואר 2009
(3 שנים ו־5 שבועות)
24 במרץ 199318 ביוני 1996
(3 שנים ו־12 שבועות)
חבר הכנסת
17 בפברואר 2003 – מכהן
(21 שנים)
21 בנובמבר 19886 ביולי 1999
(10 שנים)
כנסות ה־1215, ה-1625
יושב ראש הליכוד
19 בדצמבר 2005 – מכהן
(18 שנים)
25 במרץ 19936 ביולי 1999
(6 שנים ו־14 שבועות)
תפקידים בולטים נוספים