שר הטבעות - דמויות
(הופנה מהדף קוסם (שר הטבעות))
הספר שר הטבעות, אשר נכתב על ידי ג'. ר. ר. טולקין, מכיל אוסף רב של דמויות הלוקחות חלק בעולם הקסום המתואר בספר. בערך זה יוצג ריכוז של הדמויות הראשיות בספר.
אחוות הטבעת
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הדמות | תיאור מעלליה | גזע |
|---|---|---|
| פרודו בגינס | נושא הטבעת האחת וחבר באחוות הטבעת. קיבל את הטבעת מדודו בילבו בגינס ויצא להשמידה בהר האבדון. | הוביט |
| סמוויז (סאם) גמג'י | חבר באחוות הטבעת. הגנן של פרודו וחברו הנאמן. ליווה את פרודו בכל הרפתקאותיו להשמדת הטבעת, ואף החזיק בה ליומיים בעת שפרודו היה שבוי בצריח במורדור. | הוביט |
| מריאדוק (מרי) ברנדיבאק | חבר באחוות הטבעת. מידידיו של פרודו. סייע להרוג את המלך המכשף של אנגמר בקרב שדות פלנור והוכתר לאביר על ידי המלך אאומר בן אאומונד. | הוביט |
| פרגרין (פיפין) טוק | חבר באחוות הטבעת. ידיד צעיר של פרודו. חביב וקל דעת, בעל נטייה קלה להסתבך בצרות. כשנלקח בשבי יחד עם מרי, פיתה את האורק גרישנאק לחפש עליו את הטבעת, ועל ידי כך הם ניצלו משחיטה יחד עם האורקים על ידי פרשי רוהן. הסתכל בפלנטיר, וכך גרם לסאורון לחשוב שסארומן מחזיק בטבעת, וראה גם הבזק מתוכניות האויב. אחרי מלחמת הטבעת הוכתר לאביר על ידי המלך אלסר וחזר לפלך. | הוביט |
| אראגורן בן אראתורן | מגזע הדונאדין, אנשי המערב. צאצא ישיר לאיסילדור בן אלנדיל. קיבל את השם אלסר (שפירושו 'צור האֶלפים') והפך למלך גונדור עם התפתחות העלילה. | אדם, דונאדין |
| בורומיר | בנו הבכור והמועדף של הסוכן (העוצר) של גונדור. נשבה בכוחה של הטבעת וניסה לקחתה בכוח מפרודו, אך התעשת וחזר בו. נהרג אחרי שניסה להציל את מרי ופיפין מהאורקים בהתפרקות החבורה. | אדם |
| גימלי בן-גלוין | לוחם אמיץ ואציל נפש, חבר באחוות הטבעת, נשקו - גרזן קרב. סייע לחבורה להגיע לרוהן ולאחר מכן השתתף בקרבות נגד סארומן בנקרת הלם ונגד סאורון בשער השחור. פיתח חברות אמיצה עם לגולאס העלף. | גמד |
| לגולאס | חבר באחוות הטבעת. קשת מיומן ולוחם אמיץ. בנו של תרנדויל, מלך יער-אופל. חברו הקרוב של גימלי, למרות האיבה המסורתית הארוכה בין העלפים והגמדים. | עלף |
| גנדלף האפור/הלבן, מיתרנדיר | מכשף טוב וחכם שסייע לכוחות הטובים במסעם להשמדת הטבעת. לאחר שנהרג בקרב עם באלרוג במכרות מוריה חזר לחיים עם כוחות חזקים יותר בשם גנדלף הלבן. | מיאר, איסטרי |
הטובים ואנשי מערב
[עריכת קוד מקור | עריכה]| תיאודן | מלך רוהן. היה שבוי בהשפעתו של גרימא לשון-נחש, אך גנדלף הצליח לשחררו מההשפעה הרעה. הוביל את בני רוהן לנקרת הלם, ושם נלחם בהצלחה בצבא של סארומן. מימש את הברית עם גונדור ובא לעזרתה בקרב שדות פלנור. שם נספה כשסוסו, צח רעמה, נפגע מחץ מורעל ונפל עליו. | אדם |
| אאווין | אחייניתו של תיאודן ואחותו של אאומר מלך רוהן ה-18. הייתה מאוהבת באראגורן, למרות שהיה מאורס לארוון. שאפה למות בקרב. התחזתה לגבר ויצאה לקרבות תחת השם דרנהלם. לאחר המלחמה היא נישאה לפאראמיר, עוצר גונדור, בנו של דנתור השני. הם חיו ביתיליין שבמזרח ממלכת גונדור. נולד להם בן בשם אלבורון. | אדם |
| תום בומבדיל | איש מסתורי בדמות יערן עליז עם כובע כחול הנוהג לזמר ולחרוז בכל עת. נשוי לגולדברי בת הנהר. חי בלב היער העתיק, ונראה כמי שכוחות הטבע נענים לבקשותיו. גילו לא ידוע, ולפי העלפים הוא קדום מכל מה שקיים. מציל את ארבעת ההוביטים מעץ ערבה תוקפני, ומארח אותם בביתו. אדון לעצמו, ואין לטבעת כל השפעה עליו. | לא ידוע |
| זקן-עץ, פאנגורן | זקן האנטים. פגש את פיפין ואת מרי בעת מנוסתם מהאורקים. יחד עם אנטים אחרים תקף את סרומן בצריחו אורתנק והביסו. | אנט (עצן) - רועה עצים |
| גלדריאל | גבירת עלפי הארץ-התיכונה ונוטרת אחת משלוש טבעות-הכוח של האלפים. שוכנת בלות'לוריין. אחת מראשי המאבק נגד סאורון אדון-האופל. במהלך מסעם, אירחה את אחוות-הטבעת בקרס-גלדון, בירת לות'לוריין, ועזרה לפרודו להבין טוב יותר את טיבה של הטבעת האחת ושל אדונה. בעזיבתם העניקה לכל אחד מבני האחווה מתנה ייחודית בעלת תועלת חשובה. | עלפית |
| אלרונד | אדון ריוונדל וחצי-עלף רב-עוצמה, חבר במועצה הלבנה ומחזיק בטבעת ויליה. אביה של ארוון, אהובתו של אראגורן. אלרונד נותן מקלט להוביטים ויוזם את הקמת אחוות הטבעת. | חצי-עלף |
| פרמיר | מפקד המשמר של גונדור ובנו של דנתור סוכן גונדור ואחיו הצעיר של בורומיר. הפך מאוחר יותר לסוכן גונדור. | אדם |
| דנתור | עוצר גונדור. אביהם של פאראמיר ובורומיר. | אדם |
| איאומר | אחיינו של תאודן מלך רוהן. אחיה של אאווין. לאחר הקרב בשדות הפלנור הוכתר למלך רוהן החדש. | אדם |
בני בריתו של סאורון, שדים ומפלצות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם הדמות | תיאור מעלליה | גזע |
|---|---|---|
| סאורון | האויב הראשי בספר. בתחילה היה משרתו של מורגות שר האופל אך לאחר הבסתו קיבל את תפקידו. במהלך העלילה ביקש להשיב לעצמו את הטבעת האחת אותה יצר ואף תקף את גונדור בכח רב, אך הפסיד בקרב. עם השמדת הטבעת הפך לרוח חסרת יכולת, אם כי לא הושמד סופית. | מיאר |
| סארומן הלבן | מכשף רב-עוצמה שכרת ברית עם סאורון וחמד את הטבעת האחת לעצמו. בנה צבא אורקים גדול מגזע אורוק-האי וניסה לפגוע בחברי אחוות הטבעת. יצא למתקפה על רוהן, אך הפסיד בה. עירו אייזנגרד נהרסה על ידי האנטים. בסוף הספר גרימא משרתו בוגד בו ורוצח אותו. | מיאר, איסטרי |
| גרימא לשון-נחש | יועצו של תיאודן כשהיה למשרתו של סארומן (בספר הראשון והשני). נהרג בסוף "שיבת המלך" על ידי ההוביטים שמרדו בסארומן. | אדם |
| המלך המכשף של אנגמר | מלך רשע מצפון הארץ התיכונה שהפך למנהיג משרתיו הבכירים של סאורון. השתעבד לטבעות הכוח והפך לראש רפאי הטבעת (הנאזגול). חיפש את הטבעת האחת במהלך הספר יחד עם שאר הנאזגול. נהרג על ידי מריאדוק ברנדיבאק ואאווין. | אדם אל-מת, נאזגול |
| הנאזגול | משרתיו הבכירים של סאורון. מנהיגם הוא המלך המכשף של אנגמר. בעקבות הטבעות שלהם השתעבדו לטבעת האחת אותה חיפשו במהלך הספר. הם הושמדו כאשר הושמדה הטבעת האחת. | אדם אל-מת |
| גולום | יצור שהיה בעברו הוביט בשם סמיאגול, אך הושחת על ידי הטבעת. הוביל את פרודו וסם למורדור אך בגד בהם. כל משאלתו היא זכייה מחודשת בטבעת האחת ולבסוף הוא נופל ללבה הרותחת יחד איתה. | הוביט |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]