תהילים ט'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ט'
לַמְנַצֵּחַ עַל-מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.

(א) לַמְנַצֵּחַ עַל מוּת לַבֵּן מִזְמוֹר לְדָוִד.
(ב) אוֹדֶה ה' בְּכָל לִבִּי אֲסַפְּרָה כָּל נִפְלְאוֹתֶיךָ.
(ג) אֶשְׂמְחָה וְאֶעֶלְצָה בָךְ אֲזַמְּרָה שִׁמְךָ עֶלְיוֹן.
(ד) בְּשׁוּב אוֹיְבַי אָחוֹר יִכָּשְׁלוּ וְיֹאבְדוּ מִפָּנֶיךָ.
(ה) כִּי עָשִׂיתָ מִשְׁפָּטִי וְדִינִי יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק.
(ו) גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.
(ז) הָאוֹיֵב תַּמּוּ חֳרָבוֹת לָנֶצַח וְעָרִים נָתַשְׁתָּ אָבַד זִכְרָם הֵמָּה.
(ח) וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ.
(ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לְאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים.
(י) וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
(יא) וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'.
(יב) זַמְּרוּ לַה' יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.
(יג) כִּי דֹרֵשׁ דָּמִים אוֹתָם זָכָר לֹא שָׁכַח צַעֲקַת עניים (עֲנָוִים).
(יד) חָנְנֵנִי ה' רְאֵה עָנְיִי מִשֹּׂנְאָי מְרוֹמְמִי מִשַּׁעֲרֵי מָוֶת.
(טו) לְמַעַן אֲסַפְּרָה כָּל תְּהִלָּתֶיךָ בְּשַׁעֲרֵי בַת צִיּוֹן אָגִילָה בִּישׁוּעָתֶךָ.
(טז) טָבְעוּ גוֹיִם בְּשַׁחַת עָשׂוּ בְּרֶשֶׁת זוּ טָמָנוּ נִלְכְּדָה רַגְלָם.
(יז) נוֹדַע ה' מִשְׁפָּט עָשָׂה בְּפֹעַל כַּפָּיו נוֹקֵשׁ רָשָׁע הִגָּיוֹן סֶלָה.
(יח) יָשׁוּבוּ רְשָׁעִים לִשְׁאוֹלָה כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱלֹהִים.
(יט) כִּי לֹא לָנֶצַח יִשָּׁכַח אֶבְיוֹן תִּקְוַת ענוים (עֲנִיִּים) תֹּאבַד לָעַד.
(כ) קוּמָה ה' אַל יָעֹז אֱנוֹשׁ יִשָּׁפְטוּ גוֹיִם עַל פָּנֶיךָ.
(כא) שִׁיתָה ה' מוֹרָה לָהֶם יֵדְעוּ גוֹיִם אֱנוֹשׁ הֵמָּה סֶּלָה.

תהילים ט' הוא המזמור התשיעי של ספר תהילים. המזמור חתום בידי דוד ובנוי על פי סדר א"ב (לא שלם). זהו מזמור תודה הנאמר על ידי מי שניצל מאויביו וכולל תפילה להצלה בעתיד.

מבנה המזמור ותוכנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם כמה פירושים על המילים עַל מוּת לַבֵּן שבכותרת המזמור. יש שפירשו שהמזמור נאמר על מותו של אחד מאויביו של דוד - בנו אבשלום[1], או אויב בשם "לַבֵּן"[2]. אחרים פירשו שזהו חילוף אותיות של כלי הנגינה נבל[3], או שהמילים צריכות להיקרא "עלמות [ל]לבן", כלומר שיר שילמדו (כמו "ליבון") את הנערות[4], שם השיר או אות מוזיקלי למנצח תזמורת.

המזמור מתאר שמחה גדולה בעקבות ניצחון במלחמה. המשורר מתאר בפירוט איך ה' השמיד את אויביו, וקורא לכולם להלל את ה' יחד איתו. בחתימת המזמור הוא מוסיף תפילה שה' ימשיך לקום ולהכרית את הרשעים.

הקשר בינו ובין מזמור י'[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית החוקרים רואים בפרק ט' ובפרק י' פרק אחד שנכתב יחד[5]. הבסיס העיקרי לחיבור שני המזמורים הוא העובדה שבתחילת פרק י' אין כותרת חדשה. כמו כן, ניתן למצוא בשני המזמורים יחד שרידים של אקרוסטיכון אלפביתי. אמנם בפרקים שלפנינו סדר האלפבית מעט משובש, אך נראה שפרק ט' מכיל את ראשי הפסוקים באותיות א-י (ללא האות ד') ופרק י' מכיל את האותיות ק-ת. בין אלה לאלה ניסו החוקרים לשחזר את כל אותיות האלפבית החסרות.

גם במקורות הקדומים יש שראו בשני המזמורים מזמור אחד. בתרגום השבעים שני המזמורים מופיעים כפרק אחד, וניתן להסיק שזו גם הגרסה שעמדה לפני חלק מחכמי ימי הביניים, כדונש בן לברט ורש"י.[6][7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ט' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רש"י מביא פירוש זה אך דוחה אותו
  2. ^ אבן עזרא בשם דונש, מצודות
  3. ^ מובא ברש"י ואבן עזרא
  4. ^ רש"י
  5. ^ עולם התנ"ך, תהילים פרק ט
  6. ^ רש"י, מסכת מגילה, דף י"ז, עמוד ב', ד"ה בפרשה, וראה שם בתוספות ד"ה ודוד.
  7. ^ יוחנן קפאח, ‏"הדרכים למניית קמ"ז מזמורי תהילים", JSIJ‏ 14, 2018, עמ' 4–5.