תהילים צ"ו

תהילים צ"ו
	(א) שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ.; (ב) שִׁירוּ לַה' בָּרֲכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ.; (ג) סַפְּרוּ בַגּוֹיִם כְּבוֹדוֹ בְּכָל הָעַמִּים נִפְלְאוֹתָיו.; (ד) כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים.; (ה) כִּי כָּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה.; (ו) הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ.; (ז) הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז.; (ח) הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו.; (ט) הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ חִילוּ מִפָּנָיו כָּל הָאָרֶץ.; (י) אִמְרוּ בַגּוֹיִם ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים.; (יא) יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ.; (יב) יַעֲלֹז שָׂדַי וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כָּל עֲצֵי יָעַר.; (יג) לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ.;

תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור צ"ו מורכב משלושה עשר פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

א'-ו'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נפתח בקריאת המשורר למאזיניו לשורר שיר חדש לאלוהים: "שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כׇּל הָאָרֶץ" (א'), "שִׁירוּ לַה' בָּרְכוּ שְׁמוֹ בַּשְּׂרוּ מִיּוֹם לְיוֹם יְשׁוּעָתוֹ" (ב'). המשורר קורא לספר לכל העמים על אלוהים מכיוון ש: "כִּי גָדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד נוֹרָא הוּא עַל כׇּל אֱלֹהִים" (ד'), "כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַה' שָׁמַיִם עָשָׂה" (ה').

ז'-י'[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו השני של המזמור מזמין המשורר את העמים לתת לאלוהים כבוד, עוז, מנחה ומאשר להם לבוא לבית ה': "הָבוּ לַה' מִשְׁפְּחוֹת עַמִּים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז" (ז'), "הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ שְׂאוּ מִנְחָה וּבֹאוּ לְחַצְרוֹתָיו" (ח'). המשורר קורא לשומעיו להשתחוות לאלוהים ולומר לעמים: "ה' מָלָךְ אַף תִּכּוֹן תֵּבֵל בַּל תִּמּוֹט יָדִין עַמִּים בְּמֵישָׁרִים" (י').

י"א-"ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחלקו האחרון של המזמור מתאר המשורר כי כל היקום שמח ומתכונן כשבא אלוהים לעשות את משפט הצדק: "יִשְׂמְחוּ הַשָּׁמַיִם וְתָגֵל הָאָרֶץ יִרְעַם הַיָּם וּמְלֹאוֹ" (י"א), "יַעֲלֹז שָׂדַי וְכׇל אֲשֶׁר בּוֹ אָז יְרַנְּנוּ כׇּל עֲצֵי יָעַר" (י"ב), "לִפְנֵי ה' כִּי בָא כִּי בָא לִשְׁפֹּט הָאָרֶץ יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק וְעַמִּים בֶּאֱמוּנָתוֹ" (י"ג).

בדברי הימים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר דברי הימים א', פרק ט"ז, פסוקים ח'–ל"ו, מצוטט שיר שנאמר בידי אסף בן ברכיהו ושאר הלויים בעת העלאת ארון הברית לירושלים. חלקו השני של שיר זה מקביל לפסוקים ג'-י"ג במזמור זה, בשינויים קלים.^[1] השיר המופיע בדברי הימים, לרבות הקטע המקביל למזמורנו, נאמר במלואו בפסוקי דזמרא.