תהילים ל"ד
תהילים ל"ד
לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ. |
|---|
|
(א) לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ. |
תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33). מזמור זה הוא אחד משלושה עשר המזמורים המשלבים בכותרתם אזכור לאירועים הקשורים בחייו של דוד. המזמור הוא אחד מעשרה מזמורים הפותחים במילה 'לדוד'[1]. המזמור בנוי מאכרוסטיכון אלפביתי והחל מפסוק ב' ועד פסוק כ"ג - כל פסוק נפתח באות אחרת מהאלפבית לפי הסדר. המזמור נפתח בכותרת 'לְדָוִד' שלא כדוגמת מזמורים אחרים הפותחים בכותרתם ב-'מִזְמוֹר לְדָוִד'. מזמור זה נכלל בפסוקי דזמרא של שבת ויום טוב ונאמר לפני ברכו של תפילת שחרית. שלושה פסוקים מסוף המזמור: ”מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב. נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה. סוּר מֵרָע וַעֲשֵׂה טוֹב בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ.” (פס' י"ג-ט"ו) הפכו למטבעות לשון ואף הולחנו על ידי ברוך חייט וזכו למגוון רחב של ביצועים.
מבנה המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור בנוי מאקרוסטיכון ופסוקיו, מלבד הפסוק הפותח והחותם, מסודרים בסדר האל"ף-בי"ת. לאחר הכותרת מזמין בעל המזמור את קהל השומעים להצטרף אליו בדברי שבח לה'.(ב' - ד') בחלקו הבא של המזמור מתאר המשורר כיצד ניצל (ה - ח') החלק הרביעי של המזמור הוא תיאור עיקרה של יראת ה'.(ט' - ט"ו). מכאן עובר המשורר לתיאור תורת הגמול.(ט"ז-כ"ג)[2]
תוכנו של המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]היבט תאולוגי
[עריכת קוד מקור | עריכה]החוויה שמתאר מחבר המזמור יוצאת מתוך האסון האישי והפרטי ומזמנת את הכלל לתוכה. המצב הספציפי שבו נמצא המשורר נלמד רק מרמזים ואין בו עדות לצרה קונקרטית. דברי המשורר בפסוק ה':”דָּרַשְׁתִּי אֶת ה' וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי.” עוברים בהמשך טרנספורמציה ומכלילים את הציבור כולו:”צָעֲקוּ וַה' שָׁמֵעַ וּמִכָּל צָרוֹתָם הִצִּילָם.”.
המעברים הללו מעידים שבעיני המשורר הצלתו האישית לא הייתה בגדר חסד אישי וחד פעמי, שכן זו דרכו של ה', להיענות לצדיקים, מתוך השגחתו המתמדת עליהם ועל מעשיהם: ”עֵינֵי ה' אֶל צַדִּיקִים וְאָזְנָיו אֶל שַׁוְעָתָם” (פס' ט"ז)אם כך, ניתן לומר שהמתפלל איננו חווה את ישועתו והצלתו כמהפך, אלא כדרך התגלות נוספת של האל.
זהו מזמור שבח חכמתי, שבו מבוססות המסקנות החכמתיות על ניסיונו האישי של המשורר, אולם אין הניסיון האישי עיקר, כי אם החוויה הדידקטית[3].
כותרת המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]כותרת המזמור בפסוק א', מעוררת קושי: "לְדָוִד בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ וַיְגָרֲשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ". אבימלך מלך גרר ידוע מסיפור ירידת אברהם לגרר[4] ואינו קשור באירועים מחיי דוד, ואף אבימלך בן גדעון חי כמה דורות לפני דוד. פרשנים מזהים את אבימלך שבמזמור זה עם אכיש מלך גת, והפסוק רומז לסיפור מספר שמואל[5] על התחזותו של דוד לשוטה[5] כדי להינצל מידי אכיש[6], רש"י מפרש: "לפני אבימלך - כך כל מלכי פלשתים נקראים, וכל מלכי מצרים -פרעה ואף על פי ששמו אכיש קוראים לו אבימלך." אבן עזרא דורש כי 'לאכיש היו שני שמות וכמוהו רבים'[7]. על הקושי עונה גם מדרש תהילים לפסוק: "וכי אבימלך היה והלא אכיש היה, ולמה נקרא שמו אבימלך, שהיה צדיק כאבימלך"[8]
אמצעים אמנותיים במזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]במזמור כמה תקבולות ביניהן: בפסוק ב' יש תקבולת נרדפת וצולבת. ייחודה של תקבולת זו שהיא תקבולת של שם ופועל. הצלע הראשונה: "אֲבָרְכָה אֶת-ה' בְּכָל-עֵת" מקבילה לצלע השנייה "תָּמִיד, תְּהִלָּתוֹ בְּפִי". פסוק ג' מעוצב על דרך תקבולת משלימה. בפסוק הדובר אומר שהוא ישמח בה'. בצלע השנייה של הפסוק "ענווים" ישמעו את ה' והם ישמחו בו גם הם. בפסוק י"א הדימוי: "כְּפִירִים, רָשׁוּ וְרָעֵבוּ; וְדֹרְשֵׁי ה', לֹא-יַחְסְרוּ כָל-טוֹב". משורר תהילים משתמש בדימוי הכפירים כאנשים כוחניים המנצלים את החלשים. כך מביע המשורר את ייראת האל וכבודו[9].
המזמור בתרבויות השונות[10]
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פסוק א', לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ אֶת־טַ֭עְמוֹ לִפְנֵ֣י אֲבִימֶ֑לֶךְ וַ֝יְגָרְﬞשֵׁ֗הוּ וַיֵּלַֽךְ, זכה ללחנים רבים אחד מהם בהודיה כמנהג קהילות הודו[11].
- פסוק ב', אֲבָרְﬞכָ֣ה אֶת־יְהֹוָ֣ה וגו', זכה ללחן המושר בשירי ילדות וילדים מאת הזמרת הישראלית אריאלה סביר[12].
- פסוק ד', גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וגו', זכה לכמה לחנים אחד מהם ללחן המושר ופופלרי בכל רחבי העולם בעת הוצאת ספר תורה בבתי כנסת הספרדים שמקורו מהמנון מדינת מצרים[13] ועוד לחנים נוספים[14][15][16].
- פסוק ז' ח' ט', זכה ללחן המושר מאת הזמר מאיר חדד[17].
- פסוק ט', טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ וגו', זכה ללחן המושר מאת הזמר החסידי האמריקאי תושב ארצות הברית בנימין בני פרידמן ומאת הזמרים הישראלים יהונדב ועמית[18][19].
- פסוק י', יְר֣אוּ אֶת־יְהֹוָ֣ה וגו', זכה ללחן המושר בפי קהילות חסידי באבוב גם במנהג המצווה טאנץ הנהוג אצלם בקהילותם בארצות הברית של אמריקה[20].
- פסוקים י"ב – ט"ו, מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים וגו', זכו 4 פסוקים אלו לשני לחנים המושרים באלבומים של פרחי לונדון בלונדון בריטניה[21].
- פסוקים י"ג – ט"ו, מִֽי־הָ֭אִישׁ הֶחָפֵ֣ץ חַיִּ֑ים אֹהֵ֥ב יָ֝מִ֗ים לִרְא֥וֹת טֽוֹב וגו', זכו פסוקים אלו ללחנו של הרב ברוך חיים חייט ראש ישיבת מערבא[22]. השיר נכלל באלבומה של חוה אלברשטיין, החיטה צומחת שוב[23]. השיר זכה לביצועים נוספים והידועים שבהם מפי הגבעטרון, נחמה הנדל, שולי נתן, וצמד רעים[24].
- פסוקים י"ג – ט"ו, זכו ללחנים שהוקלטו בשנת 2018 ומושרים על ידי הזמרת-יוצרת הישראלית דנה אינטרנשיונל[25]. ההקלטה נעשתה לקראת מצעד הגאווה השבעה-עשר בירושלים; היא נבחרה על ידי עמותת הבית הפתוח בירושלים ומיקרוסופט.[26] את השיר מלווים חמישים נגני סימפונט רעננה בניצוחו של דוד זבה. בריאיון לאתר WDG סיפרה: ”כשהם פנו אלי, הם קצת חששו מהתגובה. השיר הזה הוא לא חלק מהדי אן איי המוסיקלי שלי, אבל אני אוהבת אותו עוד מהילדות, מטקסי חגים בבית ספר. הוא תמיד מרגש אותי ומרגשת אותי עוד יותר המחשבה שהפעם אשיר אותו על הבמה של אירוע סובלנות אהבה וקבלה, בעיר המיוחדת הזו שלנו... בעיני, אין תשובה נכונה יותר לקומץ האנשים שנותרו עדיין בתפיסת עולם ששייכת לעולם ישן ואחר. התשובה שלנו לשנאה, היא אהבה. מקווה מאד שכל מי שיהיה שם יצטרף אלי וישיר איתי ביחד בקול שיישמע ויגיע לכל בני האדם. סור מרע, עשה טוב בקש שלום ורדפהו”.[26]
- פסוק ח"י, צָ֭עֲקוּ וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗ם הִצִּילָֽם, זכה ללחן המושר מאת הזמר אייזיק האניג בלחן של ישראל באדאנסקי באלבום טביעת אצבע.
- פסוק י"ט, קָר֣וֹב יְ֭הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ, זכה ללחן וסקיצה המושר מאת ש. לוי[27].
- פסוק אחרון פסוק כ"ג, מחציתו הראשון של הפסוק "פֹּדֶ֣ה יְ֭הֹוָה נֶ֣פֶשׁ עֲבָדָ֑יו וְלֹ֥א יֶ֝אְשְׁמ֗וּ כׇּֽל־הַחֹסִ֥ים בּֽוֹ", זכה ללחן מרוקאי ואנדלוסי המושר מאת להקת אתני[28]
המזמור בליטורגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נאמר כחלק מפסוקי דזמרא של שבת ויום טוב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- נצור לשונך מרע יהודה איזנברג, מתוך מבחר תוכניות ששודרו בקול ישראל במסגרת "פרקי היום בתנ"ך"
- תהילים ל"ד באתר 929 - תנ"ך ביחד
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ תהילים כ"ה - כ"ח, ל"ד -ל"ה, ל"ח, קל"ח ק"ג ו-ק"מ
- ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהלים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 156
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים: מוסד ביאליק, 2013, עמ' 75
- ^ ספר בראשית, פרק כ'
- ^ 1 2 "בשנותו את טעמו" משמעותו ששינה את שכלו, שהתחזה לשוטה.
- ^ שמואל א', כ"א, י"א–ט"ז
- ^ מנחם נאור, מחקרים בנוסח תהלים ל"ד, בית מקרא: כתב עת לחקר המקרא ועולמו, חוברת ד', קכ"ז כרך ל"ו, ירושלים, מוסד ביאליק, תמוז-אלול, תשנ"א, עמ' 377
- ^ יאיר זקוביץ, דוד-מרועה למשיח, ירושלים, יד בן צבי, 1995, עמ' 154
- ^ מאיר גרובר, עולם התנ"ך: תהילים א, תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 157-156
- ^ בלחני התרבויות ההודית, היהודית, הנוצרית, ולחני ארצות הברית, אירופה, וארצות ערב
- ^ לְדָוִ֗ד בְּשַׁנּוֹת֣וֹ וגו' מנהג קהילות יהדות הודו 2023 תשפ"ד מאת יניב אשטמקר
- ^ לחן לפסוק מאת הזמרת אריאלה סביר 'אֲבָרְﬞכָ֣ה אֶת־יְהֹוָ֣ה בְּכׇל־עֵ֑ת תָּ֝מִ֗יד תְּֽהִלָּת֥וֹ בְּפִֽי' (תהלים פרק לד פסוק ב)]
- ^ בלחנו של האמן האיטלקי הנוצרי ג'וזפה ורדי לאחר בקשת והזמנת שליט ונשיא מצרים הערבי אסמאעיל פאשא שליט מצרים להביא המנון למדינתו ולצבאו 'גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְﬞמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו' בלחן עולמי הולחן ל"ברכה לאדון" ליום שלום בתעלת סואץ למצרים, הלחן בדקה ה-2:37, מוגש מאת אריה יואלי
- ^ ביצוע נוסף לפסוק 'גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְﬞמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו'2
- ^ ביצוע נוסף לפסוק 'גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְﬞמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו'3
- ^ ביצוע נוסף לפסוק 'גַּדְּל֣וּ לַיהֹוָ֣ה אִתִּ֑י וּנְרוֹמְﬞמָ֖ה שְׁמ֣וֹ יַחְדָּֽו'4
- ^ זֶ֤ה עָנִ֣י קָ֭רָא וַיהֹוָ֣ה שָׁמֵ֑עַ וּמִכׇּל־צָ֝רוֹתָ֗יו הוֹשִׁיעֽוֹ, חֹנֶ֤ה מַלְאַךְ־יְהֹוָ֓ה סָ֘בִ֤יב לִירֵאָ֗יו וַֽיְחַלְּצֵֽם, טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ ביצוע מאת הזמר מאיר חדד שנת 2019 תשע"ט
- ^ טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ, לחן מאת בני פרידמן
- ^ 'טַעֲמ֣וּ וּ֭רְאוּ כִּֽי־ט֣וֹב יְהֹוָ֑ה אַֽשְׁרֵ֥י הַ֝גֶּ֗בֶר יֶחֱסֶה־בּֽוֹ' מאת הרב יהונדב ועמית
- ^ הלחן של 'יְר֣אוּ אֶת־יְהֹוָ֣ה קְדֹשָׁ֑יו כִּי־אֵ֥ין מַ֝חְס֗וֹר לִירֵאָֽיו' וגו' של חסידי באבוב שנהג הרב נתן גשטטנר מבני ברק לשיר בברכת המזון בסעודה שלישית של שבת בעריכת הרב יהונתן שטנצל מבני ברק בעל האתר "אמר אביי" לשיעורי תורה בהרב שלמה שטנצל בעל מפעל לימוד משנה יומית והלכה יומית סדרי לימוד יומיים של שתי משניות ביום ושל שלושה סעיפי שו"ע אורח חיים ביום בהרב יונה שטנצל מייסד המשנה היומית
- ^ פרחי לונדון לכו בנים, בדקה ה-2:30
- ^ מי האיש סעודת מלוה מלכה בביצוע הרב ברוך חיים חייט ראש ישיבת מערבא בהר נוף ישראל
- ^ שירי האלבום 'החיטה צומחת שוב', אלבומה של חוה אלברשטיין אתר NMC
- ^ מילות השיר, שמות המבצעים וביצוע של חוה אלברשטיין אתר שירונט
- ^ Dana International (2018-07-30), דנה אינטרנשיונל - מי האיש - Dana International
- ^ 1 2 מי האיש, באתר Dana International community
- ^ ביצוע הלחן לפסוק, 'קָר֣וֹב יְ֭הֹוָה לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֑ב וְֽאֶת־דַּכְּאֵי־ר֥וּחַ יוֹשִֽׁיעַ', מאת ש. לוי, בוצע בתאריך 1 בינואר 2021, כ' בשבט תשפ"א
- ^ גירסת רמיקס לשיר "פודה השם" השיר פודה השם הוא פיוט עתיק מתוך ספר הבקשות המרוקאי "שירי ידידות"
פודה השם את נפש עבדיו
