תהילים קי"ג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פסוקי מזמור תהלים קי"ג
הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה'

א הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'.
ב יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם.
ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'.
ד רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה' עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ.
ה מִי כַּה' אֱלֹהֵינוּ הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.
ו הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ.
ז מְקִימִי מֵעָפָר דָּל מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן.
ח לְהוֹשִׁיבִי עִם נְדִיבִים עִם נְדִיבֵי עַמּוֹ.
ט מוֹשִׁיבִי עֲקֶרֶת הַבַּיִת אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה הַלְלוּ יָהּ.

הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הוא פרק קי"ג מספר תהילים (פרק קי"ב בתרגום השבעים ובוולגטה), הפותח במילים אלו. בליטורגיה הנוצרית הוא מוכר גם בשם Laudate pueri, על שם המילים הראשונות בו בתרגום הלטיני.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק מתחלק לשניים:

  1. פסוקים א'–ד' (הקדמה): אלוהים מתואר כמהולל ומבורך בכל מקום ובכל זמן.
  2. פסוקים ה'–ט': אלוהים מתואר כמשגיח רב-חסד על הבריאה.

יש המפרשים[דרוש מקור] שמטרת המזמור היא להנגיד בין שני תיאורים אלו של אלוהים, שהם לכאורה סותרים, אבל מתקיימים במקביל.

על אף שבפשוטו, חלקו השני של המזמור מתאר את השגחתו של האל על בני אדם פרטניים (דל, אביון ועקרה), יש הדורשים אותו כמתאר את ההשגחה על עם ישראל, בכך שאלוהים יוציא את עם ישראל מהגלות.[1]

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריאת ההלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריאת ההלל

זהו הפרק הראשון בקריאת ההלל, ויש מחז"ל שלמדו ממנו הלכות באשר לאמירת ההלל:

  • רבא למד מן הפסוק הראשון שאין לקרוא את ההלל בפורים, שכן

בשלמא התם "הללו עבדי ה'" ולא עבדי פרעה, אלא הכא "הללו עבדי ה'" ולא עבדי אחשורוש?! אכתי עבדי אחשורוש אנן!

פירוש: גם אם שם (לגבי יציאת מצרים, אומרים הלל בפסח כי נאמר בפסוק) "הללו עבדי ה'" (כי הם כבר) לא עבדי פרעה, כאן (בפורים, לא ניתן לומר) "הללו עבדי ה'" ולא עבדי אחשורוש (כי) אנו עדיין עבדי אחשורוש (כלומר, בנס זה לא יצאו בני ישראל משעבוד מלכויות)
  • כמה אמוראים למדו (מפסוקים שונים בפרק) שיש לקרוא את ההלל כסדרו.[2]
  • הגמרא דורשת מפסוק ג' שמצוות קריאת ההלל היא דווקא ביום.[3]

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לאמור לעיל, פסוקים מתוך הפרק נאמרים בהקשרים שונים:

בנוסף, בספר שימוש תהלים כתוב שיש למזמור סגולה "להשמיד עבודת אלילים".

בנצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

(מולטימדיה)

Laudate pueri
מתוך Vespro della Beata Vergine מאת קלאודיו מונטוורדי
לעזרה בהפעלת הקבצים

המזמור משמש גם בליטורגיה הנוצרית, בעיקר בתפילת הערב (Vespera), ולכן נכתבו לו לחנים רבים. כמה דוגמאות מפורסמות:

בנוסח הוותיקן, לאחר המזמור נהוג לומר דוקסולוגיה של השילוש הקדוש (לרוב, Gloria Patri)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]