תהילים ק"נ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תהילים ק"נ
הַלְלוּ יָהּ
הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ

(א) הַלְלוּ יָהּ
הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ.
(ב) הַלְלוּהוּ בִגְבוּרֹתָיו הַלְלוּהוּ כְּרֹב גֻּדְלוֹ.
(ג) הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר.
(ד) הַלְלוּהוּ בְּתֹף וּמָחוֹל הַלְלוּהוּ בְּמִנִּים וְעֻגָב.
(ה) הַלְלוּהוּ בְצִלְצְלֵי שָׁמַע הַלְלוּהוּ בְּצִלְצְלֵי תְרוּעָה.
(ו) כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ הַלְלוּ יָהּ.

תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה. המזמור נפתח בפסוק "הַלְלוּ יָהּ הַלְלוּ אֵל בְּקׇדְשׁוֹ הַלְלוּהוּ בִּרְקִיעַ עֻזּוֹ". עיקר עניינו של המזמור היא הקריאה להלל את ה' באמצעות כלי נגינה שונים. המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא שבתפילת שחרית, בימי חול, בשבת, בחגים ובמועדים.

בלטינית, המזמור מוכר כ-"Laudate Dominum in sanctis eius".

תוכן המזמור ומבנהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בנוי משישה פסוקים ואחת עשרה צלעות. בכל צלע במזמור מופיע הציווי להלל ולשבח את ה'. המזמור מתחיל ומסיים במילה "הַלְלוּ-יָהּ". בכל הצלעות המופיעים במזמור קיים איזכור לה' וזאת בכינוי מושא ישיר "הו", אך בצלע הראשון מופיע בשם "אל" ובצלע האחרונה הוא נקרא בשם "יָהּ". במזמור קיימים מוטיבים דומים למזמורי תהילים: קמ"ה - קמ"ט הקוראים להלל ולשבח את ה'. כמו כן מופיעים שמות כלי הנגינה בהם יש לנגן בעת שירת השבח והלל.

את המזמור יש המחלקים לשני חלקים. חלק ראשון (א'-ב') מתאר את מקום האל ומקום תהילתו. בחלקו השני של המזמור מופיעים כלי הנגינה בהם יש לנגן, להלל ולשבח את ה'. שני החלקים נתחמים בצמדי מילים נרדפות. המילים הנרדפות "עז" ו"גבורה", יוצרות מסגרת לחלק הראשון בתחילתו והמילים "קדשו" ו"גדלו" תוחמות את המסגרת בסופו של חלק זה. את חלקו השני יוצרות מסגרת דומה המילים הנרדפות: "תקע" ו"תרועה". המזמור כולו נתחם בכינויו של ה' "יה" ו"אל".[1]

המזמור בחז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד נאמר שהטעם שתיקנו לומר בתפילת מוסף של ראש השנה עשרה פסוקים ב'מלכויות זכרונות ושופרות', הוא כנגד עשרת הפעמים שנזכרה המילה 'הללו' במזמור זה:

הני עשרה מלכיות כנגד מי אמר כנגד עשרה הלולים שאמר דוד בספר תהלים. הלולים - טובא הוו? הנך דכתיב בהו 'הללוהו בתקע שופר'

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נאמר בכל יום כחלק מפסוקי דזמרא. לדעת רש"י,[2] מזמור זה, יחד עם תהילים קמ"ח, הם ה"הלל שבכל יום" שבפסוקי דזמרא. עקב דברי רש"י אלו, נפסק כי המאחר לבית הכנסת ואינו יכול להספיק לומר את כל פסוקי דזמרא, יאמר מזמורים אלה לפני שיוסיף את שאר המזמורים.[3]

הוא גם נאמר כחלק מפסוקי השופרות בראש השנה.

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קלאסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העיסוק הרב של המזמור במוזיקה ובנגינה, הוא כונה "מזמור המוזיקאים" ועל בסיסו נכתבו והולחנו יצירות קלאסיות רבות:

  • ארני אגויר – ‏ Salmo 150
  • באק מוטאט – ‏ Singet dem Herrn ein neues Lied
  • רוברט שומן – ‏ Psalm 150 for choir and orchestra (1822) = RSW:Anh:I10. (bearing his own note: “oldest completely finished work”)
  • ברוקנר – ‏ Psalm 150]] Halleluja. Lobet den Herrn in seinem Heiligthum WAB 38 (1892)
  • מנדלסון – ‏ in Lobgesang, Op. 52 ("Alles, was Odem hat, lobe den Herrn.")
  • קרלוס איווס – ‏ Psalm 150
  • פרנק – ‏ Psalm 150
  • זולטן קודלי – ‏ Geneva Psalm 150
  • לואיס לבנדובסקי – ‏ Halleluyah (Psalm 150)
  • אדמונד רוברה – ‏ Three Psalms, Op. 61 (No. 3)
  • צ'ארלס סטנפורד – ‏ Psalm 150: O praise God in his holiness
  • איגור סטרווינסקי – ‏ Symphony of Psalms, third movement
  • דיוק אלינגטון – ‏ "Praise God and Dance" in the Second Sacred Concert
  • בנג'מין בריטן – ‏ Psalm 150 op. 67 (1962) for two-part children's voices and instruments (for upper voices)
  • ג'ימי ווב – ‏ salm One-Five-O on Words and Music]]
  • Psalm 150 on The Fundamental Elements of Southtown
  • ג' מוס – ‏ Psalm 150 on The J Moss Project
  • רונלד קורפ – ‏ Psalm 150, O Praise God in His Holiness (2007). He also set the Latin version of the same text in Laudate Dominum (2011)
  • ג'נקינב – ‏ in Gloria]], movement 3 Tehillim, Psalm 150 in Hebrew (or Latin), 2010
  • ושוואן מיטשל – ‏ "Psalm 150" on Created4This

מוזיקה ישראלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור זכה למספר לחנים וביצועים של מיטב זמרי ארצנו. ידועים הם לחנו של יוסי בן דוד בביצוע של איציק קלה. דבי פרידמן הלחינה אף היא את השיר. ידוע גם ביצועו של אייל גולן אשר זכה להשמעות וצפיות רבות בערוץ יוטיוב.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, עמ' 280
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף קי"ח, עמוד ב', ד"ה פסוקי דזמרא
  3. ^ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"ב.