תהילים ט"ו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים ט"ו
מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ.

א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ.
ב הוֹלֵךְ תָּמִים וּפֹעֵל צֶדֶק וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ.
ג לֹא רָגַל עַל לְשֹׁנוֹ לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ.
ד נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד
נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר.
ה כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח
עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם.

תהילים ט"ו הוא המזמור החמישה עשר בספר תהילים. המזמור חתום בידי דוד, ומתאר את דמותו של הצדיק האידיאלי.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מגדיר מי האיש הרשאי לדור באוהלו של ה'. הקריטריונים ברורים: תכונות מוסריות ודתיות שעל האדם לעמוד בהן. בעל המזמור מתאר את זכות הכניסה של הרשאי להיכנס להיכל ה' על דרך החיוב.[1]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במדרש תהילים נכתב כי התכונות המופיעות במזמור הן תכונותיו של האל.[2] יש שסברו כי המזמור נאמר בשעת חניית העולים לרגל לירושלים לפני הגיעם לעיר[3]

סוגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקר המקרא, מובינקל מסווג את המזמור כליטורגיקת כניסה. יש שסיווגו את המזמור כמזמור תדרוך חכמתי.[4] יש הטוענים כי זהו מזמור פולחני אשר נותן את הקריטריונים לכניסה לבית המקדש. אחרים סבורים כי המזמור הוא בעל מאפיינים דידקטיים והשאלה בפתיחת המזמור היא מטאפורה למי ראוי לשכון תחת כנפי השכינה.[5]

במדרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגמרא (מכות כד, א) דורשת את המזמור: ”שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה“ (אחת עשרה התכונות הכתובות במזמור). הגמרא מפרשת את התכונות שמוזכרות במזמור, ונותנת דוגמאות לאנשים שהתנהגו על פיהן, וביניהם אברהם, יעקב, יהושפט וחזקיהו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים ט"ו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29
  2. ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 65
  3. ^ עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ סה -סו
  4. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29
  5. ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 65