תהילים ט"ו
תהילים ט"ו
|
---|
א מִזְמוֹר לְדָוִד ה' מִי יָגוּר בְּאָהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קָדְשֶׁךָ. |
תהילים ט"ו הוא המזמור ה-15 בספר תהילים. המזמור חתום בידי דוד, ומתאר את דמותו של הצדיק האידיאלי. מזמור ט"ו מציג מודל לאדם האידיאלי, המשלב יושר אישי, מוסריות חברתית ונאמנות לערכים דתיים. המזמור יכול להתפרש כמסמך חינוכי המעודד ערכי מוסר אוניברסליים, או כמזמור פולחני המגדיר את דרישות הקדושה הנדרשות מהנכנסים למקדש. המזמור מעביר מסר עמוק על הקשר בין אדם לאל, המושתת על טוהר מידות ומעשים טובים.[1]
תוכן המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור מגדיר מי האיש שיכול לגור באוהלו של ה', והקריטריונים הם תכונות מוסריות ודתיות שעל האדם לעמוד בהן. המזמור מתאר את זכות הכניסה של הרשאי להיכנס להיכל ה' על דרך החיוב.[2]
מחלוקת על אופיו של המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרשנים נחלקו בדבר טיבו של מזמור ט"ו. חלקם רואים בו מזמור חינוכי-דידקטי, שנועד להנחיל ערכים מוסריים ותכונות ראויות לאדם האידיאלי. אחרים רואים בו מזמור פולחני, שמטרתו לקבוע מי ראוי להיכנס למקדש ולעמוד בפני האל. המזמור פותח בכותרת "מִזְמוֹר לְדָוִד" (פסוק א).[1]
פתיחה (פסוק א)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור נפתח בשאלה רטורית: "ה' מִי יָגוּר בְּאׇהֳלֶךָ מִי יִשְׁכֹּן בְּהַר קׇדְשֶׁךָ". שאלה זו מכוונת לברר מהם התכונות הנדרשות מהאדם המבקש לשכון באוהל ה' או בהר הקודש, שהם סמלים לקרבה רוחנית ופולחנית לאל.[1]
רשימת תכונות האדם האידיאלי (פסוקים ב–ד)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור מציג רשימה מפורטת של תכונות האופי וההתנהגות הנדרשות מהאדם האידיאלי. הרשימה מחולקת לשלושה חלקים עיקריים:[1]
תכונות כלליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האדם האידיאלי הוא "הוֹלֵךְ תָּמִים", כלומר נוהג ביושר ובתום לב; "פּוֹעֵל צֶדֶק", המקפיד על מעשים צודקים; ו"דוֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ", המדגיש את חשיבות האמת לא רק בדיבור אלא גם בכוונה הפנימית.[1]
התנהלות חברתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנהגותו החברתית מאופיינת בהימנעות ממעשים שליליים כלפי אחרים: "לֹא רָגַל עַל לְשׁוֹנוֹ", כלומר אינו מרכל או פוגע במוניטין של אחרים; "לֹא עָשָׂה לְרֵעֵהוּ רָעָה", כלומר נמנע מלהזיק לזולתו; "וְחֶרְפָּה לֹא נָשָׂא עַל קְרֹבוֹ", נמנע מלבזות או לפגוע בקרוביו.[1]
תכונות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בהמשך מופיעות תכונות כלליות נוספות, המעידות על יושרו של האדם: "נִבְזֶה בְּעֵינָיו נִמְאָס", כלומר הוא מתנגד לרשעים ומעריך את יראי ה'; "וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד". בנוסף, מופיעה התייחסות לעמידה מול פיתויים כלכליים ומוסריים: "נִשְׁבַּע לְהָרַע וְלֹא יָמִר", כלומר אדם העומד בדיבורו גם אם ההבטחה פוגעת בו; "כַּסְפּוֹ לֹא נָתַן בְּנֶשֶׁךְ", הימנעות מהלוואה בריבית; "וְשֹׁחַד עַל נָקִי לֹא לָקָח", אי קבלת שוחד העלול לעוות משפט.[1]
חתימה (פסוק ה)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המזמור מסתיים בקביעה חד-משמעית: "עֹשֵׂה אֵלֶּה לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם". חתימה זו מעניקה למזמור אופי סופי ומבטיחה יציבות וביטחון למי שנוהג על פי הערכים המוצגים בו.[1]
סוגת המזמור
[עריכת קוד מקור | עריכה]סיגמונד מובינקל מסווג את המזמור כליטורגיקת כניסה. יש שסיווגו את המזמור כמזמור תדרוך חכמה.[3] יש הטוענים כי זהו מזמור פולחני אשר נותן את הקריטריונים לכניסה לבית המקדש. אחרים סבורים כי המזמור הוא בעל מאפיינים דידקטיים והשאלה בפתיחת המזמור היא מטאפורה למי ראוי לשכון תחת כנפי השכינה.[4]
במדרש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי אחת הדרשות במדרש תהילים, התכונות המופיעות במזמור הן תכונותיו של אלוהים. דרשות אחרות מצמידות את כל אחת מהתכונות לדמות מקראית אחרת, כגון שלושת האבות, משה, דוד, אליהו, ואף הלל ושמאי (שלא חיו בתקופת התנ"ך אלא הנהיגו את עם ישראל בתקופת הזוגות).[5]
הגמרא[6] דורשת על המזמור: ”שש מאות ושלש עשרה מצות נאמרו לו למשה... בא דוד והעמידן על אחת עשרה” (אחת עשרה התכונות הכתובות במזמור). הגמרא מפרשת את התכונות שמוזכרות במזמור, ונותנת דוגמאות לאנשים שהתנהגו על פיהן, וביניהם אברהם, יעקב, יהושפט וחזקיהו.
במחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]יש הסוברים כי המזמור נאמר בשעת חניית העולים לרגל לירושלים לפני הגיעם לעיר[7]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תהילים ט"ו, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- יהודה איזנברג, בא דוד והעמידן על אחת עשרה, מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל", באתר "דעת"
- יהודה איזנברג, מי ישכון בהר ה'?, מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל", באתר "דעת"
- יהושע רוזנברג, עושה אלה לא ימוט לעולם, מתוך שיחות ששודרו ב"קול ישראל", באתר "דעת"
- אסתר פרבשטיין, השתקפות הדרך לקרבת ה', בתוך: שמעתין, גיליון 114, 1994, באתר "דעת"
הולך תמים, בביצוע עמיחי פלסר ומקהלת הישיבה לצעירים, סרטון בערוץ "עמיחי פלסר", באתר יוטיוב (אורך: 04:29)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 תקציר תהילים פרק ט"ו, באתר התנך, 2020-09-26
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29
- ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, עמ' 29
- ^ יצחק אבישור, עולם התנ"ך: תהילים א', תל אביב, דודזון עתי, 1993, עמ' 65
- ^ מדרש תהילים, מזמור ט"ו, טקסט דיגיטלי באתר ספריא
- ^ תלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"ד, עמוד א'
- ^ עמוס חכם, תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן, ע"מ סה–סו