תהילים פ'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים פ'
לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים; עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.

א לַמְנַצֵּחַ אֶל-שֹׁשַׁנִּים עֵדוּת לְאָסָף מִזְמוֹר.
ב רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה, נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף
יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים, הוֹפִיעָה.
ג לִפְנֵי אֶפְרַיִם וּבִנְיָמִן וּמְנַשֶּׁה עוֹרְרָה אֶת-גְּבוּרָתֶךָ
וּלְכָה לִישֻׁעָתָה לָּנוּ.

ד אֱלֹהִים הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.

ה ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת, עַד-מָתַי עָשַׁנְתָּ בִּתְפִלַּת עַמֶּךָ.
ו הֶאֱכַלְתָּם לֶחֶם דִּמְעָה, וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.
ז תְּשִׂימֵנוּ מָדוֹן לִשְׁכֵנֵינוּ, וְאֹיְבֵינוּ יִלְעֲגוּ-לָמוֹ.

ח אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ; וְהָאֵר פָּנֶיךָ, וְנִוָּשֵׁעָה.

ט גֶּפֶן מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ, תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם וַתִּטָּעֶהָ.
י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ, וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ.
יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ, וַעֲנָפֶיהָ אַרְזֵי-אֵל.
יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם, וְאֶל-נָהָר יוֹנְקוֹתֶיהָ.
יג לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ, וְאָרוּהָ כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ.
יד יְכַרְסְמֶנָּה חֲזִיר מִיָּעַר, וְזִיז שָׂדַי יִרְעֶנָּה.

טו אֱלֹהִים צְבָאוֹת, שׁוּב-נָא:

הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה, וּפְקֹד גֶּפֶן זֹאת.
טז וְכַנָּה אֲשֶׁר-נָטְעָה יְמִינֶךָ, וְעַל-בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ.
יז שְׂרֻפָה בָאֵשׁ כְּסוּחָה, מִגַּעֲרַת פָּנֶיךָ יֹאבֵדוּ.
יח תְּהִי-יָדְךָ עַל-אִישׁ יְמִינֶךָ, עַל-בֶּן-אָדָם אִמַּצְתָּ לָּךְ.
יט וְלֹא-נָסוֹג מִמֶּךָּ, תְּחַיֵּנוּ וּבְשִׁמְךָ נִקְרָא.

כ ה' אֱלֹהִים צְבָאוֹת הֲשִׁיבֵנוּ, הָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה.

תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים. (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-79 במספר)

סוגת המזמור וזמנו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור פ' הוא מזמור מלך. במזמור משולבים זיכרונם של אירועים היסטוריים בתולדות עם ישראל, כיבוש הארץ וזאת לפי תיאורה של הגפן המתפשטת לכל עבר וכובשת כל חלקה טובה, בפסוקים ט'- י': "ט גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ. י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ", ונכתב בזמנו של דוד המלך.[1] יש הטוענים כי מזמור זה נכתב אודות מלחמת אבן העזר ונפילת ארון הברית בידי הפלשתים, בה נחרבה שילה.[2] זאת עולה מהמזמור המזכיר את בניה של רחל, אפרים, בנימין ומנשה וממשיך בתיאור תבוסת בני ישראל ותחינת המשורר שיציל את עמו.[3]

המלבי"ם טוען כי מזמור זה נכתב בימי עזרא ונחמיה: "מזמור זה יסדוה בני אסף בימי עזרא ונחמיה ששבו מן הגולה ורצו לבנות ההיכל ואויביהם רצו להלחם אתם ולהשבית מלאכתם, והיו אז עניים ומרודים, וידמה שיבתם מבבל נגד שיבתם ממצרים..."[4] בתרגום השבעים נכתב בכותרת המזמור : "על האשורי". ייתכן ותהילים פ"ט מתאר את ימיה האחרונים של ממלכת יהודה עושה שימוש במשל המופיע במזמור זה. אך לא ברור בכמה קדמה כתיבתו של מזמור זה למזמור פ"ט אך מהכתוב עולה שהוא קדם לימי חורבן ממלכת ישראל וזאת כי אין במזמור תיאור של גלות ומעבר לכך המשורר מתפלל לה' שילחם בעד עמו.[5]

כותרת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף למזמור זה התבנית "אֶל-שֹׁשַׁנִּים".ספר תהילים, פרק פ', פסוק א' מופיעה בשינוי קל: "עַל-שֹׁשַׁנִּים" במזמור מ"ה ומזמור ס"ט. ייתכן והכוונה לכלי נגינה. המונח "עֵדוּת" מעיד על סיווגו של המזמור מבחינת תוכן או סוגה ספרותית או מוזיקלית.[5]

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור זה מביע את תפילתו של עם ישראל כאשר אויבי ישראל כובשים את הארץ ומחריבים אותה. בעל המזמור מזכיר את חסדו של האל שהוביל את עמו במדבר בזמן יציאת מצרים ווהנחיל להם את הארץ. המשורר מתלונן כי ה' עזב את עמו ומתחנן שישוב ויושיע את העם. המשל במזמור מדמה את העם לגפן אשר ה' נטע אותה. ייתכן כי המשורר רומז לברכת יעקב ליוסף וזאת כי המשורר מתפלל בעד בית יוסף, וזאת על פי הפתיחה: "נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף".[6]

יציאת מצרים וכיבושה של הארץ שזורים במזמור בתיאור מצוקתו של העם בהווה עם היכנסו לארץ והתמודדותו עם אויביו: "גֶּפֶן, מִמִּצְרַיִם תַּסִּיעַ; תְּגָרֵשׁ גּוֹיִם, וַתִּטָּעֶהָ.י פִּנִּיתָ לְפָנֶיהָ; וַתַּשְׁרֵשׁ שָׁרָשֶׁיהָ, וַתְּמַלֵּא-אָרֶץ. יא כָּסּוּ הָרִים צִלָּהּ; וַעֲנָפֶיהָ, אַרְזֵי-אֵל.יב תְּשַׁלַּח קְצִירֶהָ עַד-יָם; וְאֶל-נָהָר, יוֹנְקוֹתֶיהָ.יג לָמָּה, פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ; וְאָרוּהָ, כָּל-עֹבְרֵי דָרֶךְ." המשורר משתמש בדימויים אלה גם כשהוא מבקש את הצלתו מה': "הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה; וּפְקֹד, גֶּפֶן זֹאת.". הניסים שחולל ה' מתוארים באמצעות דימויים המסבירים את שליטת האל בטבע.[7]

תהילים פ', דף תרגום תהילים לספרדית בידי רבי יהודה לאון טמפלו משנת 1671

המזמור בתפילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור משמש שיר של יום באחד מימי חול המועד פסח לפי מנהג הגר"א.[8]

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היצירה Du Hirte Israel, höre, רי"ב 104, היא קנטטה שהלחין יוהאן סבסטיאן באך בהיותו בלייפציג. הקנטטה נפתחת בפסוק ממזמור זה: "רֹעֵה יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה! נֹהֵג כַּצֹּאן יוֹסֵף, יֹשֵׁב הַכְּרוּבִים"[9] וממשיכה בתיאור התלות של המאמין ברועה. החלק האחרון הוא פרפרזה על תהילים כ"ג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אלחנן סמט, עיונים במזמורי תהילים, תל אביב, ידיעות ספרים, 2012, עמ' 179–214

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים פ' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה בכר רשתות תקשורת ודפוסי שכנוע בישראל בתקופת המקרא, תל אביב, מכון מופ"ת, 2005, ע"מ 130
  2. ^ ספר שמואל א', פרק ד'
  3. ^ אמנון בזק, בראש השנה יכתבון, ירושלים, הרצוג, תשס"ה, ע"מ 194
  4. ^ פירוש המלבי"ם לתהילים פ', א'
  5. ^ 1 2 גרשון ברין, עולם התנ"ך: תהילים ב', תל אביב, דודיזון עתי, 1995, ע"מ 48
  6. ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, הרב קוק, תש"ן, עמ' עו.
  7. ^ שמאי גלנדר, החוויה הדתית במזמורי תהילים, ירושלים, מוסד ביאליק, תשע"ג, ע"מ 156
  8. ^ מעשה רב, הלכות פסח, קצד.
  9. ^ ספר תהלים, פרק פ', פסוק ב'