תהילים כ"ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים כ"ה

(א) לְדָוִד, אֵלֶיךָ ה' נַפְשִׁי אֶשָּׂא.
(ב) אֱלֹהַי-בְּךָ בָטַחְתִּי אַל-אֵבוֹשָׁה, אַל-יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי.
(ג) גַּם כָּל-קֹוֶיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ, יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם.
(ד) דְּרָכֶיךָ ה' הוֹדִיעֵנִי, אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי.
(ה) הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי-אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי,
אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל-הַיּוֹם.
(ו) זְכֹר-רַחֲמֶיךָ ה', וַחֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה.
(ז) חַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל-תִּזְכֹּר,
כְּחַסְדְּךָ זְכָר-לִי אַתָּה, לְמַעַן טוּבְךָ ה'.
(ח) טוֹב-וְיָשָׁר ה', עַל-כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ.
(ט) יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט, וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ.
(י) כָּל-אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ, וְעֵדֹתָיו.
(יא) לְמַעַן-שִׁמְךָ ה', וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנִי כִּי רַב-הוּא.
(יב) מִי-זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה', יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר.
(יג) נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ.
(יד) סוֹד ה' לִירֵאָיו, וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם.
(טו) עֵינַי תָּמִיד אֶל-ה' כִּי הוּא-יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי.
(טז) פְּנֵה-אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי-יָחִיד וְעָנִי אָנִי.
(יז) צָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ, מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי.
(יח) רְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי, וְשָׂא לְכָל-חַטֹּאותָי.
(יט) רְאֵה-אֹיְבַי כִּי-רָבּוּ, וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי.
(כ) שָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי, אַל-אֵבוֹשׁ כִּי-חָסִיתִי בָךְ.
(כא) תֹּם-וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ.
(כב) פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת-יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו.

תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1] קריאת הפרק הומלצה בספרי הסגולות כמועילה נגד כל צרה ומצוקה.[2]

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור כ"ה מורכב מעשרים ושניים פסוקים ומחולק לשלושה חלקים:

פסוקים א'–ז'[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר מתפלל ומביע ביטחון באלוהים ומבקש כמה בקשות. האחת, עזרה מפני אויביו: "אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אוֹיְבַי לִי" (ב') בבקשתו השנייה מבקש המשורר הכוונה ולימוד כיצד להתנהג "הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כׇּל הַיּוֹם" (ה'). בבקשתו השלישית הוא מבקש מאלוהים שיתעלם ולא יזכור לו את חטאיו.

פסוקים ח'–ט"ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר משבח את אלוהים ומודה על טובו והנהגתו הישרה של אלוהים בעולם: "טוֹב וְיָשָׁר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ. יַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ" (ח'-ט'), לאור זאת מבקש המשורר מחילה על חטאיו וכפיות הטובה שלו "לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנִי כִּי רַב הוּא" (י"א). לאחר מכן המשורר מדגיש כי הבוחר בדרך ה' יזכה לטוב: "מִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא ה' יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ" המשורר מספר על עצמו כי הוא עצמו הולך בדרך זו ואכן זוכה לטוב בזכות זאת: "עֵינַי תָּמִיד אֶל ה' כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי" (ט"ו).

פסוקים ט"ז–כ"א[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשורר חוזר לבקשתו הראשונה להצלה מאויביו: "רְאֵה אֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי. שׇׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ" (י"ט-כ'). יחד עם זאת, המשורר מבקש להצליח ללכת בדרך הטובה (כ"א).

חתימה – כ"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור מסתיים בתפילה לגאולת עם ישראל: "פְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו".

בתפילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז תקופת הראשונים, נפוץ מנהג לומר מזמור זה בעת נפילת אפיים שלאחר תפילת העמידה. המנהג מוזכר לראשונה במחזור ויטרי,[3] אך לבסוף נקבע דווקא כמזמור הקבוע לנפילת אפיים בנוסח הספרדים.[4]

בספר הזוהר נאמר כי בעת אמירת מזמור זה בשעת נפילת אפיים, יש לכוון למסור את הנפש.[5] עוד נאמר בזוהר כי מי שאומר מזמור זה מבלי לכוון בו כראוי עתיד למות קודם זמנו.[6] מחמת חשש זה רבים ממתפללי נוסח הספרדים חדלו מליפול אפיים בכלל, והם אומרים מזמור זה מבלי נפילת אפיים.[7]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים כ"ה בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט תהילים כ"ה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ ראו פרקים: כ"ד, כ"ה, כ"ו, כ"ז, כ"ח, ל"ב, ל"ד, ל"ה, ל"ז, ק"א, ק"ג, ק"י, קל"ח, קמ"ד.
    2. ^ כל הסגולות הטמונות בפרקי תהילים, מוקד תהילים ארצי, ‏כ"א בתמוז ה'תש"פ
    3. ^ מחזור ויטרי, סדר שחרית, סימן צג.
    4. ^ בעוד שבנוסח אשכנז התקבע המנהג לומר תהילים ו'.
    5. ^ זוהר חלק ב', פרשת ויקהל, דף רב:.
    6. ^ זוהר חלק ג', פרשת במדבר, דף קכא..
    7. ^ יעקב גרטנר, עיוני תפילה: מנהגים ותולדות, מכללת הרצוג – תבונות, אלון שבות תשע"ה, עמ' 172–175.