תהילים כ"ט

תהילים כ"ט מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים
א מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים הָבוּ לַה' כָּבוֹד וָעֹז: ב הָבוּ לַה' כְּבוֹד שְׁמוֹ הִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַדְרַת קֹדֶשׁ: ג קוֹל ה' עַל הַמָּיִם אֵל הַכָּבוֹד הִרְעִים ה' עַל מַיִם רַבִּים: ד קוֹל ה' בַּכֹּחַ קוֹל ה' בֶּהָדָר: ה קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים וַיְשַׁבֵּר ה' אֶת אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן: ו וַיַּרְקִידֵם כְּמוֹ עֵגֶל לְבָנוֹן וְשִׂרְיֹן כְּמוֹ בֶן רְאֵמִים: ז קוֹל ה' חֹצֵב לַהֲבוֹת אֵשׁ: ח קוֹל ה' יָחִיל מִדְבָּר יָחִיל ה' מִדְבַּר קָדֵשׁ: ט קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת וַיֶּחֱשֹׂף יְעָרוֹת וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אֹמֵר כָּבוֹד: י ה' לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב ה' מֶלֶךְ לְעוֹלָם: יא ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם:

"מִזְמוֹר לְדָוִד הָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים" הוא המשפט הפותח בספר תהילים פרק כ"ט, הוא מזמור שבח לה'. המזמור מצא מקום חשוב בליטורגיה היהודית. חוקרים משערים כי הוא שאוב משירת עמי המזרח הקדום ומצויים בו שרידים של מיתולוגיה אלילית קדומה.

תוכן המזמור

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

המזמור עוסק בכבוד ובכוח של האל המקראי ובהתגלות האל בעולם. המזמור נפתח באמירה לאספת האלים לתת כבוד לאל (פסוקים א-ב), ממשיך בתיאור קולו של ה' (פסוקים ג-ט) כאשר הוא מתגלה בעולם, ומסיים בהמלכת ה' בעולם (פסוקים י-יא).

המזמור בחז"ל

חז"ל מציינים את ייחודו של המזמור בכך ש'קול ה' חוזר שבע פעמים במזמור, ושם ה' חוזר בו שמונה עשרה פעמים (ואם מונים גם את 'אל הכבוד' מגיעים ל-19 אזכורים), שכנגדם תיקנו בתפילת העמידה של יום חול שמונה עשרה ברכות ועוד אחת.

מפסוקים א–ב מצאו חז׳׳ל מקור לברך הברכות אבות, גבורות, וקדושת השם בתפילת העמידה.

המזמור בליטורגיה היהודית

בבית המקדש, מזמור זה הוא המזמור שהושר בשירת הלויים בעת הקרבת קרבן מוסף ביום הראשון של חול המועד סוכות, וכן בעת הקרבת קרבן תמיד של בין הערבים בראש השנה.

מזמור זה מקדים את שירת הפיוט לכה דודי בתפילת קבלת שבת ונוהגים בהרבה קהילות לעמוד בעת אמירתו. המקובלים נתנו חשיבות מיוחדת לכך שבמזמור מוזכר קול ה' שבעה פעמים ולכן אומרים אותו בכניסת שבת משום ששבעה הקולות הם כנגד שבעה ימי השבוע.

את המזמור נוהגים לשיר בקצת קהילות בהקפות של שמחת תורה, וקהילות ספרדיות ואשכנזיות מלוות בשירת מזמור זה את החזרת ספר התורה לארון הקודש (בקהילות אשכנזיות שרים את המזמור רק בשחרית של שבת ואילו בחגים ובימות החול נוהגים ללוות עם "לדוד מזמור").

בקצת קהילות אשכנז, הוא נאמר גם בסוף תפילת "מעריב בזמנו" (כלומר כשמתפללים ערבית אחרי צאת הכוכבים) בימות החול.

בהתאם לדברי הגמרא לעיל, הגר"א סובר שמזמור זה הוא שיר של יום ביום הראשון של חול המועד סוכות, ובנוסף הוא גם שיר של יום לשבועות, משום דברי חז"ל שפירשו אותו על מתן תורה, וכן מנהג הפרושים.

בתרבות

למזמור לחן של הרב שלמה קרליבך, ובוצע בביצועים רבים בין היתר על ידי יצחק מאיר הלפגוט, ישראל אדלר ויעקב יהודה דסקל.

תנועת "עוז ושלום" שאבה את שמה מן הפסוק האחרון בפרק.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא תהילים כ"ט בוויקישיתוף

משמעות המזמור בחקר המקרא

• יהודית דישון, שאריות מיתולוגיות בספר תהילים : אספת האלים, (מתוך: פרסומי החברה לחקר המקרא בישראל, ספר ה', תשי"ח), באתר הספרייה החינוכית של מט"ח.
• אברהם מלמט, לרקע האמורי של מזמור כט, (מתוך: שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, גיליון י, תשמ"ו-תשמ"ט) באתר הספרייה החינוכית של מט"ח.
• פרק 76 – דבר היום: וירקידם כמו עגל – על מזמור כ"ט בתהילים בפודקאסט דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס

המזמור כליטורגיה דתית

• פרק תהלים כט, באתר הפיוט והתפילה