תהילים קמ"ה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהילים קמ"ה
תְּהִלָּה, לְדָוִד:
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ;
וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ, לְעוֹלָם וָעֶד.

א תְּהִלָּה, לְדָוִד:
אֲרוֹמִמְךָ אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ; וַאֲבָרְכָה שִׁמְךָ, לְעוֹלָם וָעֶד.
ב בְּכָל-יוֹם אֲבָרְכֶךָּ; וַאֲהַלְלָה שִׁמְךָ, לְעוֹלָם וָעֶד.
ג גָּדוֹל יְהוָה וּמְהֻלָּל מְאֹד; וְלִגְדֻלָּתוֹ, אֵין חֵקֶר.
ד דּוֹר לְדוֹר, יְשַׁבַּח מַעֲשֶׂיךָ; וּגְבוּרֹתֶיךָ יַגִּידוּ.
ה הֲדַר, כְּבוֹד הוֹדֶךָ - וְדִבְרֵי נִפְלְאֹתֶיךָ אָשִׂיחָה.
ו וֶעֱזוּז נוֹרְאֹתֶיךָ יֹאמֵרוּ; וגדלותיך (וּגְדֻלָּתְךָ) אֲסַפְּרֶנָּה.
ז זֵכֶר רַב-טוּבְךָ יַבִּיעוּ; וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ.
ח חַנּוּן וְרַחוּם ה'; אֶרֶךְ אַפַּיִם, וּגְדָל-חָסֶד.
ט טוֹב-ה' לַכֹּל; וְרַחֲמָיו, עַל-כָּל-מַעֲשָׂיו.
י יוֹדוּךָ ה', כָּל-מַעֲשֶׂיךָ; וַחֲסִידֶיךָ, יְבָרְכוּכָה.
יא כְּבוֹד מַלְכוּתְךָ יֹאמֵרוּ; וּגְבוּרָתְךָ יְדַבֵּרוּ.
יב לְהוֹדִיעַ, לִבְנֵי הָאָדָם--גְּבוּרֹתָיו; וּכְבוֹד, הֲדַר מַלְכוּתוֹ.
יג מַלְכוּתְךָ, מַלְכוּת כָּל-עֹלָמִים; וּמֶמְשַׁלְתְּךָ, בְּכָל-דּוֹר וָדֹר.
יד סוֹמֵךְ ה', לְכָל-הַנֹּפְלִים; וְזוֹקֵף, לְכָל-הַכְּפוּפִים.
טו עֵינֵי-כֹל, אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ; וְאַתָּה נוֹתֵן-לָהֶם אֶת-אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
טז פּוֹתֵחַ אֶת-יָדֶךָ; וּמַשְׂבִּיעַ לְכָל-חַי רָצוֹן.
יז צַדִּיק ה', בְּכָל-דְּרָכָיו; וְחָסִיד, בְּכָל-מַעֲשָׂיו.
יח קָרוֹב ה', לְכָל-קֹרְאָיו - לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
יט רְצוֹן-יְרֵאָיו יַעֲשֶׂה; וְאֶת-שַׁוְעָתָם יִשְׁמַע, וְיוֹשִׁיעֵם.
כ שׁוֹמֵר ה', אֶת-כָּל-אֹהֲבָיו; וְאֵת כָּל-הָרְשָׁעִים יַשְׁמִיד.
כא תְּהִלַּת ה', יְדַבֶּר-פִּי: וִיבָרֵךְ כָּל-בָּשָׂר, שֵׁם קָדְשׁוֹ - לְעוֹלָם וָעֶד.

תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים. (מזמור 144 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה). הוא הראשון בין ששת המזמורים המהללים את ה' וחותמים את ספר תהילים.

מבנה המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור בנוי מאקרוסטיקון, כאשר המחבר מדלג על האות נ. המזמור בן 21 פסוקים. הוא היחיד מבין מזמורי תהילים הפותח במילה "תְּהִלָּה". מזמורים רבים מכונים "תְּהִלָּה" אך מילה זאת מופיעה באמצע מזמורים. את המזמור ניתן לחלק לשלושה חלקים: בחלקו הראשון מפסוק א' -ז', מהלל המחבר את ה' ואליו מצטרפים דורות רבים. חלקו השני מפסוק ח' עד י"ד מתאר המשורר את שלטונו של ה' בגבורה והדר ונוהג בחסד וברחמים. חלקו השלישי של המזמור מפסוק ט"ו עד כ"א, בני האדם פונים לה' והוא נענה להם.[1]

לדעת פייבל מלצר המזמור נחלק לשני חלקים כאשר חלקו הראשון עמוס בדברי שבח לה' והוא משופע בפעלים בזמן עתיד ואילו חלקו השני המתחיל מפסוק י"ג, עיקרו שבח לה' ורב הפעלים המופיעים במזמור שייכים לצורת הבינוני.[2]

היעדר האות נ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, המזמור הוא אקרוסטיכון על פי סדר האלפבית, אך חסר בו פסוק לאות נ. בתלמוד הבבלי[3] מסביר רבי יוחנן את היעדרו של פסוק זה: "מפני מה לא נאמר נו"ן באשרי? מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל דכתיב "נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל""[4] (הביטוי "שונאי ישראל" כאן מכוון דווקא לישראל, ומדובר בלשון סגי נהור).

בתרגום השבעים מופיע פסוק באות נ', ונוסחו (בתרגום מיוונית): "נאמן ה' בדבריו וחסיד בכל מעשיו". עם חשיפת מגילות קומראן התגלה באחת המגילות פסוק זה בעברית, ושם נכתב "נאמן אלוהים בדבריו וחסיד בכל מעשיו". פרופ' דוד פלוסר שיער כי רגליים לדבר שאין זה הפסוק המקורי (שאולי נשמט מוקדם יותר) כי אם תוספת שבאה להשלים את האלפבית, וזאת משום שבשונה מכלל המזמור שבו משתמשים בשם המפורש "ה'", פסוק זה עושה שימוש בשם "אלוהים" דווקא, וכך כותב גם אלכסנדר רופא.[5]

בדברי גד החוזה מופיע השלמה אחרת לאקרוסטיכון "נפלו כל אויבך ה' וכל גבורתם בלעו".[6]

כותרת המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור קמ"ה הוא המזמור היחידי הפותח במילה "תְּהִלָּה" ומופנה לדוד. במזמור המקביל במגילות קומראן הנוסח הפותח הוא "תְּהִלָּה לה'" ועניין זה מאשר את מקוריותו וקדימותו של הנוסח המקראי. הפנייה אל ה': "אֱלוֹהַי הַמֶּלֶךְ" היא כאל אחד האדם והמשורר מבטיח כי ירומם את שמו.[7]

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעל המזמור מזמין את העולם להצטרף לדברי ההלל לה' אשר הוא נצחי. מהמזמור עולים שני רעיונות מרכזיים: רעיון הכוללות, הבא לידי ביטוי בחזרה על המילה "כֹל" ומבנה השיר בצורת אקרוסטיכון שכן מבנה אלפביתי זה מסייע בידי המתפלל לזכור את דברי השבח לה'. הרעיון השני הבא לידי ביטוי במזמור הוא רעיון נצחיות מלכות ה'. רעיון זה מופיע בתחילתו של המזמור ובמרכזו.[8]

בליטורגיה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזמור קמ"ה הוא עיקרו של קטע התפילה אשרי יושבי ביתך, הנאמר פעמיים בתפילת שחריתפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה, ובהרבה קהילות גם בפתיחת הסליחות. עיקר התפילה הוא מזמור קמ"ה, בתוספת פסוק אחד מתהילים פ"ד ופסוק מתהילים קמ"ד לפניו ופסוק מתהילים קט"ו אחריו.

לפי הגמרא, "אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלוש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד א'), והגמרא מנסה להבין למה מזמור זה כ"כ חשוב. למסקנה הגמרא מבינה שזה בגלל שני גורמים: א. האקרוסטיכון האלפביתי. ב. הפסוק "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון" החשוב. בעקבות הגמרא פסק השולחן ערוך את חשיבותו של הפסוק: "צריך לכוין בפסוק פותח את ידך, ואם לא כיון צריך לחזור ולאומרו פעם אחרת." (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן נ"א, סעיף ז')

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תהילים קמ"ה בוויקישיתוף
  • ויקיטקסט תהלים קמה, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ עמוס חכם, ספר תהילים, ירושלים, מוסד הרב קוק, תש"ן ע"מ תקע
    2. ^ פייבל מלצר, , 'השירים האלפביתיים בתנ"ך', בית מקרא, כרך ג, חוברת א-ב (ה-ו) (ניסן) , תש"יח, ע"מ 119
    3. ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ד', עמוד ב'.
    4. ^ ספר עמוס, פרק ה', פסוק ב'
    5. ^ אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, כרמל, 2007, עמ' 316.
    6. ^ בתוך פורום אוצר החכמה, הנו"ן החסירה בתהלה לדוד ומשלימיה.
    7. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995 ע"מ 266
    8. ^ ויקטור הורוויץ, עולם התנ"ך: תהלים ב', תל אביב, דוידזון עתי, 1995 ע"מ 270-269