תהילים ק"א
תהילים ק"א
לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה |
|---|
|
א לְדָוִד מִזְמוֹר חֶסֶד וּמִשְׁפָּט אָשִׁירָה לְךָ ה' אֲזַמֵּרָה. |
תהילים ק"א הוא המזמור ה-101 בספר תהילים (ה-100 בתרגום השבעים ובוולגטה). המזמור הוא חלק ממזמורי החכמה – הוא עוסק במשפט ומתאר את עדיפות הצדיק על פני הרשע. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.[1]
מבנה ותוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המזמור עוסק בצדק ובמשפט, ובהעדפת הצדיקים אל מול הרשעים. המשורר נוהג בדרך ישרה, מרחיק ממנו רשעים בעודו מקרב אליו את הצדיקים ונלחם בכלל הרשעים בעולם.
יש שהגדירו את המזמור כמזמור מלך, כיוון שהמשורר אינו אדם פשוט אלא בעל כוח – הוא יכול להילחם ברשעים ולהושיב לידו צדיקים. חלק טענו שהמזמור היה מיועד להאמר על ידי המלך בעת ההמלכה או מדי יום.[2] עם זאת, בניגוד למזמורי מלך אחרים – לא מוזכרת המילה "מלך" או "משיח", אין עיסוק במלוכה אלא בחכמה והמשורר לא מוצג כבחיר האל. לפיכך המזמור נוטה לכיוון מזמורי החכמה, אך איננו מזמור חכמה רגיל.[3]
יש המחלקים את המזמור כך:[4]
| פסוקים | כותרת |
|---|---|
| א' | פתיחה |
| ב'-ד' | המשורר מכוון עצמו אל הדרך הטובה |
| ה'-ח' | המשורר מרחיק את הרשעים ומקרב את הצדיקים |
בספרות חז"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף ס', עמוד ב' וכן בתלמוד ירושלמי, מסכת ברכות, פרק ט', הלכה ה' הגמרא דורשת את פסוק א' ולומדת שגם אם אלוהים עושה משפט וגם אם הוא עושה חסד צריך לשיר ולזמר לו. רעיון דומה מופיע בויקרא רבה, פרשה כ"ד, פסקה ב'.
מדרש תהלים על המזמור דורש את בחירת שבט אהרון לכהונה. המדרש עובר על כל השבטים ומונה מידות רעות על פי הפסוקים במזמור למעט שבט יהודה עליו המדרש אומר: ”עיני בנאמני ארץ שנאמר בכל ביתי נאמן הוא”.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| מזמורי ספר תהילים | ||
|---|---|---|
|
