תהילים קל"ז

תהלים קל"ז עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן. ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ. ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן. ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר. ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי. ז זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ. ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

המזמור מתוך סידור מן העיר פירט, 1738

שער בשכונת גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים (בתרגום השבעים מספרו קל"ו). המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של ציון, בית המקדש הראשון וממלכתם.

תוכן המזמור

במזמור תשעה פסוקים, הנחלקים לשלושה חלקים:

• פסוקים א–ד: קינה על גורלם של הגולים לבבל.
• פסוקים ה–ו: שבועה שלא לשכוח את ירושלים
• פסוקים ז–ט: תפילה לנקמה באדום ובבבל.

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורתיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).

הגולים מתפללים לנקמה בבני אדום שסייעו לבבל בהחרבת ירושלים, וכנגד בת בבל השדודה (השודדת או העתידה להישדד).

המילה "תוֹלָלֵינוּ" היא מילה יחידאית במקרא.

זהות הכותב, זמן כתיבתו ומקום כתיבתו

המזמור הוא מזמור "יתום" ואין בתחילת המזמור שלו ייחוס למשורר מסוים, בתרגום השבעים, לעומת זאת, מופיע בראש המזמור יחוס: "לדוד ירמיהו" (Τῷ Δαυΐδ ῾Ιερεμίου).

דעות שונות נאמרו לגבי זהותו של כותב המזמור וזמן כתיבתו:

המסורת מייחסת את רוב מזמורי תהילים לדוד המלך, ובכללם מזמור קל"ז: ”על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון...”, עם זאת, היו בקרב פרשני המקרא הראשונים, שייחסו כתיבת מזמור זה לתקופה מאוחרת יותר: רבי אברהם אבן עזרא, בהקדמה שלו לספר תהילים, מביא דעות שנכתב בידי משורר מגולי בבל אבל מכריע "כדעת הקדמונים", שהמזמור נכתב בידי דוד המלך, (שחי למעלה מ-400 שנה לפני גלות בבל) ברוח הקודש.

במחקר יש מחלוקת אם נכתב בבבל או כשגולים חזרו לארץ החרבה יש תמיכה שנכתב בארץ מלשון העבר שבה משתמשים בפסוקים 1 עד 3 ("בכינו", "תלינו" וכו') ובשל ההתייחסות הגאוגרפית למקום אחר (המילה "שם" במשפט "על נהרות בבל שם ישבנו").

המזמור בליטורגיה

בליטורגיה היהודית

יש נוהגים לומר מזמור זה קודם ברכת המזון בימות החול, ויש נוהגים לאומרו רק בסעודה המפסקת של תשעה באב. בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (תהלים קכ"ו).

עדות המזרח אומרות את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית,^{[דרוש מקור]} ובליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית.

מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.

בליטורגיה הנוצרית

המזמור נכלל בתפילות הבוקר הנאמרות מדי יום שישי בנצרות האורתודוקסית.

המזמור בתרבות

אם אשכחך ירושלים

כתובת על גבי בית ברובע היהודי של קהילת וריה בפאתי סלוניקי

הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והמילה "ציון" באריחי קרמיקה בצלאל בבית הספר לבנים, ברחוב אחד העם בתל אביב

גרפיטי המתייחס בציניות לפסוק "אם אשכחך ירושלים"

כחלק ממנהגי האבלות על החורבן, נהגו לשבור כוס כוס תחת החופה (ולפי מנהגים רבים, נהגו לתת 'אפר מקלה' בראש החתן) כמו כן נהוגים שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי מהמזמור:

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם,
תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

כיום בחתונות דתיות לאומיות הקהל נוהג לשיר את הפסוקים קודם לכן, בלחנים מוכרים.

יש הנוהגים לתלות שלט ובו קטע זה, בסמוך לאמה המושארת לא מסוידת סמוך לפתח הבית, או כתחליף לה.

במוזיקה

באופרה "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי עורגים היהודים למולדתם. שירת העבדים העבריים באופרה (Va pensiero, sull'ali dorate – "עופי מחשבה על כנפי זהב") מזכירה פרק זה בתהילים.

בתרגומו לאנגלית המזמור ידוע בשני לחנים: לחן כקאנון מהמאה ה-18 של המלחין האנגלי פיליפ הייז. לחן זה הופץ בידי להקת פיטר פול ומרי בשנות השישים של המאה העשרים ובביצוע מחודש של דון מקליין בשנות השבעים. להקת בוני אם התפרסמה ב-1978 עם השיר פופולרי 'ביי דה ריברז אוף בבילון'.

פסוקים מהפרק מצוטטים בשיר בללייקה של אילנית שחיבר יורם טהרלב.

במוזיקה החסידית

• שיר ציון – בנצי שטיין ומקהלת שירה.
• על נהרות בבל – מידד טסה לחן של שרון אבילחק. קאבר ווקאלי של סענדי אופמן. גרסת כיסוי נוספת לשיר של הזמר מרדכי שפירא יחד עם תזמורת פריילך.
• על נהרות בבל – גד אלבז מהאלבום משמעויות.
• על נהרות בבל – יוסף קרדונר באלבום תיקון הכללי.
• על נהרות בבל – לחן המושר בחסידות באבוב, הולחן על ידי האדמו"ר רבי בן ציון הלברשטאם, בעל הקדושת ציון מבאבוב.
• על נהרות בבל – פרחי לונדון מהתקליט ברכי נפשי את ה'.
• אם אשכחך ירושלים – יעקב שוואקי מתוך האלבום ידיד.
• אם אשכחך ירושלים – מנדי ג'רופי באלבום וידעת היום.
• על נהרות בבל – ניגון שהלחין החזן של חסידות באיאן רב פנחס ספקטור, נהוג לנגנו בחתונות לפני ברכת המזון

קישורים חיצוניים

• המזמור על נהרות בבל – מילים, פרשנות, מאמרים מלווים ושלל לחנים וביצועים באתר הפיוט והתפילה.
• מידע על תהילים קל"ז בקטלוג הספרייה הלאומית
• על דמעות הגולים ומי הנהר – 'על נהרות בבל' - מאמר מאת חוה זרביב
• תפילת נחם החדשה – המשורר בלפור חקק בדיאלוג עם המזמור 'על נהרות בבל'
• האזנה למזמור בלחן נוגה בנוסח עדות המזרח לתשעה באב ולתשעת הימים שבין ראש חודש אב לבין תשעה באב.
• האזנה למזמור בלחן בבלי (עיראק) לחודש אב ולתשעה באב מפי החזן חיים סלמן באתר יוטיוב.
• ברוך קפלינסקי, על נהרות בבל, באתר "מקראנט"