תהילים קל"ז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תהלים קל"ז
עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל

א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.
ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה, שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר ה' עַל אַדְמַת נֵכָר.
ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ‍ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ‍ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
ז זְכֹר ה' לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם, הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה, אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע.

המזמור מתוך סידור מן העיר פירט, 1738
המזמור מתוך סידור מן העיר פירט, 1738
שער בשכונת גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהליםתרגום השבעים מספרו קל"ו). המזמור קרוי כך על-פי הפסוק הפותח אותו:

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של ציון, בית המקדש הראשון וממלכתם.

תוכן המזמור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במזמור תשעה פסוקים, הנחלקים לשלושה חלקים:

המזמור מתאר את אבלות הגולים, שבתגובה לבקשת שוביהם הבבלים לנגן משירי ציון, תלו את כינורתיהם על עצי הערבה שעל גדות נהרות בבל, ולא היו מסוגלים לשיר ולנגן על אדמת נכר. הגולים נשבעים שאם ישכחו את ירושלים תשכח יד ימינם (תשכח איך לעשות פעולות, תשכח איך לנגן[1]), ואם לא יזכירו את ירושלים בראש כל שמחה, תדבק לשונם לחכם (ולא יוכלו לשיר עוד).

הגולים מתפללים לנקמה בבני אדום שסייעו לבבל בהחרבת ירושלים, וכנגד בת בבל השדודה (השודדת או העתידה להישדד).

המילה "תוֹלָלֵינוּ" היא מילה יחידאית במקרא.[2]

זהות הכותב, זמן כתיבתו ומקום כתיבתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור הוא מזמור "יתום" ואין בתחילת המזמור שלו ייחוס למשורר מסוים, בתרגום השבעים, לעומת זאת, מופיע בראש המזמור יחוס: "לדוד ירמיהו" (Τῷ Δαυΐδ ῾Ιερεμίου).

דעות שונות נאמרו לגבי זהותו של כותב המזמור וזמן כתיבתו:

המסורת מייחסת את רוב מזמורי תהילים לדוד המלך, ובכללם מזמור קל"ז: ”על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון מלמד שהראהו הקב"ה לדוד חורבן בית ראשון...”[3], עם זאת, היו בקרב פרשני המקרא הראשונים, שייחסו כתיבת מזמור זה לתקופה מאוחרת יותר: רבי אברהם אבן עזרא, בהקדמה שלו לספר תהילים[4], מתאר מחלוקת בין הפרשנים אם דוד המלך, שחי למעלה מ-400 שנה לפני גלות בבל, כתב גם את מזמור זה שעוסק בגלות בבל בנבואה או שנכתב בידי משורר מגולי בבל. לבסוף הוא מכריע "כדעת הקדמונים", ולדעתו נכתב המזמור בידי דוד ברוח הקודש.

יש ששיערו שהמזמור נכתב בידי יהודי משבי ציון ומסיקים מהניסוח הלשוני של המזמור שלא סביר שהוא נכתב בבבל, הן בשל לשון העבר שבה משתמשים בפסוקים 1 עד 3 ("בכינו", "תלינו" וכו') והן בשל ההתייחסות הגאוגרפית למקום אחר (המילה "שם" במשפט "על נהרות בבל שם ישבנו")[דרוש מקור]. אהרן קמינקא טען כנגד דעה זו: "זמן המזמור אינו בתקופת העלייה מבבל, אז לא שרו עוד שירים כאלה, והסגנון העברי היה כבר עכור ומשובש ומושפע מארמית"[5].

על פי מסורת יהודיי עאנה, זה היה היישוב היהודי הראשון בבל ולכן גם נכתב שם מזמור זה.[דרוש מקור]

המזמור בליטורגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליטורגיה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש נוהגים לומר מזמור זה קודם ברכת המזון בימות החול[6], ויש נוהגים לאומרו רק בסעודה המפסקת של תשעה באב. בימים שבהם אין אומרים תחנון מחליפים אותו בשיר המעלות (מזמור קכ"ו).

עדות המזרח אומרות את המזמור מב' באב ועד ח' באב לאחר תפילת ערבית,[דרוש מקור] ובליל תשעה באב פותח המזמור את תפילת ערבית[דרוש מקור].

מזמור זה הוא התשיעי מבין עשרת המזמורים של התיקון הכללי שהנהיג רבי נחמן מברסלב לומר כתיקון לפגם הברית.

בליטורגיה הנוצרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזמור נכלל בתפילות הבוקר הנאמרות מדי יום שישי בנצרות האורתודוקסית.

זונת בבל - היא "בת בבל השדודה".

המזמור בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אם אשכחך ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתובת על גבי בית ברובע היהודי של קהילת ווריה בפאתי סלוניקי
הכתובת "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" והמילה "ציון" באריחי קרמיקה בצלאל בבית הספר לבנים, ברחוב אחד העם בתל אביב

כחלק ממנהגי האבלות על החורבן, נהגו לשבור כוס כוס תחת החופה (ולפי מנהגים רבים, נהגו לתת 'אפר מקלה' בראש החתן) כמו כן נהוגים שהחתן אומר את הפסוקים החמישי והשישי מהמזמור:

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם,
תִּשְׁכַּח יְמִינִי. תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי,
אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי,
אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

כיום בחתונות דתיות לאומיות הקהל נוהג לשיר את הפסוקים קודם לכן, בלחנים מוכרים.

יש הנוהגים לתלות שלט ובו קטע זה, בסמוך לאמה המושארת לא מסוידת סמוך לפתח הבית, או כתחליף לה.

במוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באופרה "נבוקו" מאת ג'וזפה ורדי עורגים היהודים למולדתם. שירת העבדים העבריים באופרה (Va pensiero, sull'ali dorate - "עופי מחשבה על כנפי זהב") מזכירה פרק זה בתהילים.

בתרגומו לאנגלית ישנו לחן מוכר וישן, שהופץ בידי להקת פיטר פול ומרי בשנות השישים ובביצוע מחודש של דון מקליין בשנות השבעים של המאה העשרים[7], ולהקת בוני אם התפרסמה ב-1978 עם שיר פופולרי 'ביי דה ריברז אוף בבילון'[8].

פסוקים מהפרק מצוטטים בשיר בללייקה של אילנית שחיבר יורם טהרלב.

במוזיקה החסידית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רד"ק
  2. ^ אוריאל רפפורט, מכורש עד אלכסנדר, האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 57, הערה 52.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ז, עמוד ב'
  4. ^ הקדמת אבן עזרא לספר תהילים (ויקיטקסט)
  5. ^ מצוטט מספרו של יששכר יעקבסון "נתיב בינה" נתיב בינה
  6. ^ סדר עבודת ישראל, רעדלהיים תרכ"ח, עמ' 553.
  7. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg Waters of Babylon, בביצוע דון מקליין, סרטון באתר יוטיוב
  8. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg By the rivers of Babylon, בביצוע להקת בוני אם, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב
  9. ^ YouTube play button icon (2013–2017).svg שיר ציון, בביצוע בנצי שטיין ומקהלת שירה, וידאו קליפ של השיר באתר יוטיוב (אורך: 6:00), 9 באוגוסט, 2020
  10. ^ על נהרות בבל, מידד טסה באתר יוטיוב.
  11. ^ על נהרות בבל, סענדי אופמן, באתר יוטיוב.
  12. ^ מרדכי שפירא, על נהרות בבל באתר יוטיוב.
  13. ^ על נהרות בבל, גד אלבז באתר יוטיוב.
  14. ^ על נהרות בבל, יוסף קרדונר, תיקון הכללי, באתר יוטיוב.
  15. ^ על נהרות בבל, באבוב, להאזנה ביוטיוב.
  16. ^ פרחי לונדון, על נהרות בבל, ברכי נפשי את ה', באתר יוטיוב.
  17. ^ אם אשכחך ירושלים, יעקב שוואקי, באתר יוטיוב.
  18. ^ אם אשכחך ירושלים, מנדי ג'רופי, באתר יוטיוב.