דיאנה רוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דיאנה רוס
Diana Ross
רוס מופיעה ב-2022
רוס מופיעה ב-2022
לידה 26 במרץ 1944 (בת 80)
דטרויט, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Diana Ernestine Earle Ross עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום הקמה דטרויט עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1959 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים התיכון הטכני של קאס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקת פופ, דיסקו, ג'אז, רית'ם אנד בלוז, מוזיקת נשמה, דאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים מוטאון, RCA עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Arne Næss, Jr. (1 בפברואר 19862000)
Robert Ellis Silberstein (19711977) עריכת הנתון בוויקינתונים
ברי גורדי (19651971)
ג'ין סימונס (19801983) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים טרייסי אליס רוס, אוון רוס, Rhonda Ross Kendrick עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 5 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.dianaross.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיאנה ארנסטין ארל רוסאנגלית: Diana Ernestine Earle Ross; נולדה ב-26 במרץ 1944) היא זמרת, פזמונאית ושחקנית אמריקאית, המזוהה עם מוזיקת נשמה, רית'ם אנד בלוז, פופ, דיסקו וג'אז. רוס התפרסמה לראשונה כסולנית להקת הסופרימס בתחילת שנות ה-60, ולאחר מכן הצליחה בקריירת סולו כזמרת בשנות ה-70 ולאחריהן.

רוס דורגה במקום ה-96 בקטגוריית "האומנים הגדולים בכל הזמנים" במגזין רולינג סטון.[1]

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנות ה-70 ושנות ה-80 של המאה ה-20 הפכה רוס לזמרת המצליחה ביותר בארצות הברית, הופיעה בקולנוע, בטלוויזיה ובברודוויי. במהלך הקריירה שלה זכתה רוס בפרס טוני עבור הופעת היחיד שלה "ערב עם דיאנה רוס" מ-1977, שבעה פרסי גראמי (12 מועמדויות), שמונה פרסי המוזיקה האמריקאית ופרס גלובוס הזהב עבור הופעתה בסרט "הליידי שרה בלוז" (1972) שעסק בחיי בילי הולידיי. כן הייתה מועמדת לפרס אוסקר כשחקנית הטובה ביותר. בשנת 1981, השיר "Endless Love", דורג על ידי מגזין הבילבורד כאחד מהשירים הטובים ביותר בכל הזמנים.

בחמשת העשורים של הקריירה שלה הוציאה רוס 67 אלבומים ומכרה למעלה מ-100 מיליון אלבומים. שמונה עשר משיריה הגיעו למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקני. שנים עשר כסולנית, ושישה ביחד עם "הסופרימס".

ב-1976 הוכתרה רוס על ידי מגזין הבילבורד כ"אמנית המאה". ספר השיאים של גינס הכריז כי היא האישה המצליחה ביותר במוזיקה של המאה ה-20.

ב-22 באוגוסט 1980, הוציאה את הסינגל "I'm Coming Out".

בשנת 2006 יצא לאקרנים סרט בהשראת הסיפור האמיתי של דיאנה רוס והסופרימס "נערות החלומות" (Dreamgirls): בסוף שנות השישים, שלוש בחורות מוכשרות שחולמות להפוך לכוכבות פופ מקימות להקה, אך כאשר האמרגן החדש שלהן מחליט להחליף את הסולנית אפי (ג'ניפר הדסון שזכתה באוסקר על התפקיד) בדינה (ביונסה בתפקיד קולנועי ראשון), הן מתחילות להסתכסך דווקא כשההצלחה מאירה להן פנים.[2]

בשנת 2007 זכתה רוס ממרכז קנדי לאמנות הבמה בפרס מרכז קנדי.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוס, 1976

בן זוגה הראשון הוא המוזיקאי האמריקאי ברי גורדי, יחסיהם נמשכו מספר שנים, מיחסים אלו נולדה ב-1971 ילדתם המשותפת, בתה הבכורה. כשהייתה בחודש השני להריונה, בינואר 1971 נישאה לרוברט אליס סילברסטיין, מנהל מוזיקלי יהודי-אמריקאי שניהל קריירות של מפורסמים רבים, בין השאר גם את הקריירה של רוס. נולדו להם ביחד שתי בנות משותפות, השחקנית טרייסי אליס רוס (1972) וצ'אדני רוס (1975). השניים התגרשו בשנת 1977. את בעלה השני, איל הספינות הנורווגי ארן נס פגשה בשנת 1985, ונישאה לו שנה לאחר מכן. להם שני ילדים משותפים. נס נהרג ב-2004 בדרום אפריקה בתאונה שהתרחשה במהלך טיפוס הרים.

בשנת 2009 מספר ימים לאחר מותו של הזמר מייקל ג'קסון, התגלתה צוואתו שבה הוא מזכיר שילדיו יהיו תחת השגחתה של אמו קת'רין ג'קסון, וכשתלך לעולמה, רוס תהיה אחראית עליהם.[3]

ב-2016 העניק נשיא ארצות הברית ברק אובמה לרוס את מדליית החירות הנשיאותית, עיטור הכבוד הגבוה במדינה.[4]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 100 Greatest Artists: R.E.M, ברולינג סטון
  2. ^ Adrahtas, Thomas (2006). A Lifetime to Get Here: Diana Ross: The American Dreamgirl. AuthorHouse. pp. 163–167. ISBN 1425971407.
  3. ^ דיווח: ג'קסון מינה את דיאנה רוס לאפוטרופוס על ילדיו אם אמו תמות, באתר ynet, 1 ביולי 2009
  4. ^ הודעת הבית הלבן על הזוכים במדליית החירות הנשיאותית, נובמבר 2016