לדלג לתוכן

מוסקו אלקלעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוסקו אלקלעי
לידה 10 במרץ 1931
רומניהרומניה בוקרשט, רומניה
פטירה 1 באפריל 2008 (בגיל 77)
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Moscu Alcalai
מדינה רומניה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19482008 (כ־60 שנה)
פרסים והוקרה
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מוסקו אלקלעי (10 במרץ 19311 באפריל 2008) היה שחקן תיאטרון וקולנוע ישראלי, חתן פרס אופיר על מפעל חיים ויו"ר אמ"י.

לוחית זיכרון למוסקו אלקלעי בבית ברחוב דיזנגוף 23 תל אביב

מוסקו (משה) אלקלעי (Moscu Alcalai) נולד בשנת 1931 ללזר אלקלעי, נצר למשפחת לאון ב. אלקלעי, בבוקרשט שברומניה. משפחתו, שהשתייכה לקהילת הספרדים, הייתה ידועה בתחום ההוצאה לאור וחנויות ספרים. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נזרק מבית הספר בשל יהדותו. אביו נשלח לעבודות פרך. לאחר שפוטר מעבודתו בתיאטרון הלאומי הרומני, למד יידיש ומצא עבודה כשחקן בתיאטרון הממלכתי היהודי. אלקלעי למד משחק בפקולטה לתיאטרון של אוניברסיטת בוקרשט וסיים תואר שני. הוא עלה לישראל עם רעייתו בינואר 1962.

לבד מעבודתו כאמן, אלקלעי היה פעיל גם בזירה הציבורית. ב-1986 מונה לחבר המועצה הארצית לתרבות ואמנות במשרד החינוך. שימש כיו"ר אמ"י בשנים 1987–1993, חבר דירקטוריון באקדמיה בצלאל, חבר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה, מייסד פורום היוצרים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון, ויו"ר המועצה של הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו[1]. ב-2001 ייסד את העמותה לקידום תרבות ישראל-רומניה. בשנת 2003 קיבל פרס מפעל חיים בטקס פרסי אופיר.

אלקלעי היה נשוי לסוכנת השחקנים רודיקה אלקלעי לבית פסקל, במשך 50 שנה. נולדו להם שני בנים, רון ושי. אחותו עדה הייתה אשתו השנייה של ראש עיריית כפר סבא הראשון וחבר הכנסת מרדכי סורקיס. אלקלעי נפטר ב-1 באפריל 2008 עקב כשל נשימתי לאחר סיבוך עם מחלה קשה וניתוח שממנו לא החלים. נקבר בבית העלמין קריית שאול.

ברומניה עבד אלקלעי בשנים 1948–1962 בתיאטרון הלאומי בבוקרשט, ולאחר שפוטר משם בתיאטרון הממלכתי היהודי. בישראל, החל משנת 1962 הופיע בקאמרי. כעבור שנה עבר לתיאטרון האוונגרד "זווית". לאחר סגירת "זווית", חזר לשלוש שנים נוספות לקאמרי ועזב ב-1971, כדי להופיע בתיאטרון לילדים ונוער החדש של אורנה פורת. בשנת 1975 לאחר שהחליף את יהודה אפרוני בתפקידו הצטרף להבימה. השתתף בין השאר מחזות "החולה המדומה" מאת מולייר, "הדה גאבלר" מאת הנריק איבסן, "הלוויה חורפית" מאת חנוך לוין, חתונת הדמים מאת פרדריקו גרסיה לורקה, "הלילה השנים עשר", "סנג'ר" מאת מוטי בהרב, "מלון קטן בצד" מאת ז'ורז' פדו ומוריס דוולייר (נוסח עברי מאת נסים אלוני), "נמר חברבורות" מאת יעקב שבתאי, "השקיעה" מאת איסאק באבל, "מירל'ה אפרת" מאת יעקב גורדין, "מעגל הגיר הקווקזי" מאת ברטולט ברכט, "סאלח שבתי" מאת אפרים קישון, "גן הדובדבנים" מאת אנטון צ'כוב, "קברט", "מלאכת החיים" מאת חנוך לוין, "פצפונת ואנטון", "חגיגת חורף" מאת יוסף בר-יוסף, "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר, "הקוסם מברוקלין" (TheFloating Light Bulb) מאת וודי אלן, "שנים עשר המושבעים" לפי רג'ינלד רוז, "רוחות" מאת איבסן, "סירנו" מאת אדמון רוסטאן, "שבעה" מאת שמואל הספרי, "אויב העם", "אם הבית" מאת הלל מיטלפונקט (הצגת פרינג' בבימוי חגי אייד), הקוסם! מחזמר מאת אורי פסטר, וירון כפכפי, "דולפינים" מאת מאיה שעיה. בשנת 1993 פרש לפנסיה מתיאטרון הבימה אחרי 25 שנה.

קולנוע וטלוויזיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלקלעי שיחק בלמעלה מ-50 סרטי קולנוע ודרמות טלוויזיה ישראליים. בשנת 1967 שיחק ב"ארבינקא" של אפרים קישון לצד גילה אלמגור ויוסי בנאי. ב-1968 שיחק ב"הבן האובד" וב-1970 בסרט נוסף של קישון "תעלת בלאומילך", שהיה מועמד בפרסי גלובוס הזהב, לצד רבקה מיכאלי ואורי זוהר. בשנת 1972 שיחק ב"סלומוניקו" לצד טוביה צפיר ואריה מוסקונה וב-1975 בסרטו של בועז דוידזון "חגיגה בסנוקר" לצד אריה אליאס ובסרטו של אסי דיין "חגיגה לעיניים" לצד יוסף שילוח. ב-1978 שיחק בסרט נוסף של קישון, "השועל בלול התרנגולות" לצד שייקה אופיר. ב-1980 שיחק בסרט "מלך ליום אחד" של אסי דיין. ב-1982 שיחק ב"צלילה חוזרת" וב-1984 ב"עדות מאונס" לצד אורי גבריאל. ב-1985 השתתף לצד אלון אבוטבול ב"בר 51" וב-1986 בסרטו של אמנון רובינשטיין "נאדיה" יחד עם חנה אזולאי-הספרי.

בשנת 1993 שיחק בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין" לצד משה איבגי וב"מחפשת בעל על ארבע" לצד יהודה ברקן. ב-1994 שיחק ב"הגמל המעופף" ב-1997 ב"אין שמות על הדלתות" לצד חוה אלברשטיין.

בשנת 1999 שיחק בסרט הטלוויזיה האמריקאי "לנסקי", אודות חיו של הגנגסטר מאיר לנסקי שכתב דייוויד מאמט לרשת HBO.

ב-2007 שיחק בסרט "אסקימוסים בגליל". ב-1997 שיחק בסדרת טלוויזיה בשם "קו 300". בשנת 1999 שיחק בסרט "החברים של יאנה", ועל משחקו בתפקיד המשני זכה בפרס אופיר. ב-2001 שיחק בסרט "הארץ הקדושה" לצד אלברט אילוז וב-2001 בסרט הטלוויזיה "זנב של עפיפון". בשנת 2006 שיחק בסרט "מלך של קבצנים" לצד עמוס לביא. בנוסף, השתתף ב"תיק סגור", "מלאכת החיים", "סקפין", "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", "המכון", "סטארט-אפ" ו-"האלופה" בטלוויזיה.

כמו כן, השתתף במספר סרטים זרים, בהם "מדרון" (1970), "בלומפילד" (1971) לצד יוסי גרבר, "שבע פעמים ביום" (1971), "משה נותן החוקים" (1975), "ישו" (1979) בתפקיד מתי, "אישה ושמה גולדה" (1982), "מניו יורק באהבה" (1985), "מחץ הדלתא" (של מנחם גולן) (1986), "לפגוש את ונוס" (1991), "המומיה חיה" (1993), "החיים של ישו", ו"המסעות" (1999) ו"הטנגו של רשבסקי" (2003).

עיריית תל אביב קבעה לוחית זיכרון בכניסה לביתו ברחוב דיזנגוף 23 בתל אביב.

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה פרויקט תפקיד במאי הערות
1967 ארבינקא ציגלר אפרים קישון
1968 הבן האובד גנב יוסף שלחין
1970 תעלת בלאומילך זליג שולטהייס אפרים קישון
מדרון קלאוד ג'רי הופר
1971 בלומפילד חבר ועדה ריצ'רד האריס ואורי זוהר
שבע פעמים ביום דניס הרו
1972 סלומוניקו פועל בנמל אלפרד שטיינהרדט
שוד הטלפונים הגדול מנהל בנק א' מנחם גולן
1975 חגיגה בסנוקר בעל חנות ירקות בועז דוידזון
חגיגה לעיניים ראש המועצה אסי דיין
משה נותן החוק ג'אפרנקו דה בוסיו
1976 לופו בניו יורק בועז דוידזון
1977 הגונב מגנב פטור זיטו האמרגן זאב רווח
הרשלה יהודה וייספיש יואל זילברג
חמש מאות אלף שחור שייקה אופיר
סרט וארוחת בוקר רב ברבנות אלפרד שטיינהרדט
1978 השועל בלול התרנגולות צמח גורביץ' אפרים קישון
1979 ישו (אנ') מתי פיטר סייקס, ג'ון היימן וג'ון קריש
1980 מלך ליום אחד מנכ"ל המלון אסי דיין
1982 צלילה חוזרת אבא של יוחי שמעון דותן
כביש ללא מוצא אמיל יקי יושע
אישה ושמה גולדה אלן גיבסון
1984 עדות מאונס עורך דין בלקין רפאל רביבו
1985 בר 51 קארל עמוס גוטמן
מניו יורק באהבה פפלובסקי עמוס קולק
1986 נאדיה מורה לאנגלית אמנון רובינשטיין
מחץ הדלתא כתב זר בביירות מנחם גולן
1988 עדות משורר רוצח יהודי (צר') אביו של פלטיאל פרנק קסנטי (צר')
מקום ליד הים אבא של פרלה רפאל רביבו
1991 לפגוש את ונוס (אנ') ז'אן גאבור אישטוואן סאבו
1993 נקמתו של איציק פינקלשטיין יהודה אנריקה רוטנברג
מחפשת בעל על ארבע מנהל מחלקת תברואה יהודה ברקן
המומיה חיה (The Mummy Lives) קרול גרי או'הרה
1994 הגמל המעופף גולדשטיין רמי נעמן
1995 The Revolutionary שמעון הקדוש רוברט מרקרלי
1996 The Revolutionary II שמעון הקדוש רוברט מרקרלי
1997 אין שמות על הדלתות קובה נדב לויתן
1999 החברים של יאנה יצחק אריק קפלון פרס אופיר לשחקן משנה
לנסקי (אנ') מוכר תכשיטים ג'ון מק'נאוטון סרט טלוויזיה של HBO
מסעות (צר') שימון עמנואל פינקיל (צר')
2001 הארץ הקדושה איתן גורלין
זנב של עפיפון שירי צור
שישה מיליון רסיסים יצחק ציפי טרופה
2003 הטנגו של רשבסקי (צר') שמואל סם גרברסקי (צר')
2005 אלנבי רומאנס יוני זיכהולץ וינאי גוז
2006 מלך של קבצנים יענקל'ה סופר אורי פסטר
2007 אסקימוסים בגליל מונדק יונתן פז, יואב פז ודורון פז
ג'וליה מיה אבא של ג'וני יובל גרנות
2008 בדרך לתל אביב מנחם חן שלם
2009 לנדסמן זאב לנדסמן דור מוססקו סרט סטודנטים
ג'וליה מיה אבא של ג'וני יובל גרנות

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מוסקו אלקלעי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ רותי זוארץ, ‏שיגידו קומיסר, באתר גלובס, 17 ביוני 2003
הקודם:
2002 - אריה אליאס
זוכה פרס אופיר על מפעל חיים לשנת 2003 - מוסקו אלקלעי הבא:
2004 - אברהם הפנר