הפסק טהרה – הבדלי גרסאות
שורה 40: | שורה 40: | ||
לאחר שהאישה בדקה את בדיקת הפסק הטהרה ואת בדיקת המוך הדחוק, עליה לוודא שהם אכן נקיים. בדיקה זו צריכה להתבצע באור יום (אך לא מול שמש ישירה) או באור הדומה בצבעו לאור יום. ישנם צבעים רבים ושונים שיכולים להופיע על בד הבדיקה, חלקם טהורים וחלקם טמאים. פעמים רבות יש ללכת לשאול [[שאלת חכם]] מכיוון שהלכות אלו סבוכות ביותר. |
לאחר שהאישה בדקה את בדיקת הפסק הטהרה ואת בדיקת המוך הדחוק, עליה לוודא שהם אכן נקיים. בדיקה זו צריכה להתבצע באור יום (אך לא מול שמש ישירה) או באור הדומה בצבעו לאור יום. ישנם צבעים רבים ושונים שיכולים להופיע על בד הבדיקה, חלקם טהורים וחלקם טמאים. פעמים רבות יש ללכת לשאול [[שאלת חכם]] מכיוון שהלכות אלו סבוכות ביותר. |
||
אחר שסיימה את הבדיקות, עליה ללבוש [[תחתונים]] לבנים. ובכך היא מתחילה את שבעת הימים הנקיים שעליה להמתין כדי שתוכל לסיים את טהרתה. מטרת לבישה זו היא |
אחר שסיימה את הבדיקות, עליה ללבוש [[תחתונים]] לבנים. ובכך היא מתחילה את שבעת הימים הנקיים שעליה להמתין כדי שתוכל לסיים את טהרתה. מטרת לבישה זו היא לוודא שאכן הדימום פסק, ואם הוא לא פסק יהיה אפשר להבחין בכך בנקל על התחתונים הלבנים. יש לוודא שהתחתונים נקיים לפני הלבישה. |
||
גם אם היא עדיין אינה בטוחה שהבדיקות יצאו נקיות והיא מחכה להזדמנות לברר זאת, עדיין היא יכולה להתחיל את שבעת הימים הנקיים ולהחליף את התחתונים. |
גם אם היא עדיין אינה בטוחה שהבדיקות יצאו נקיות והיא מחכה להזדמנות לברר זאת, עדיין היא יכולה להתחיל את שבעת הימים הנקיים ולהחליף את התחתונים. |
||
אין זו חובה לבישת תחתון לבן אלא חומרא. וכל אישה תנהג על פי הנחייה של רב פוסק. |
|||
בכל מקרה, ייחשב היום שלאחר בדיקת הפסק הטהרה (כלומר מאחר צאת הכוכבים ואילך) ליום הראשון של שבעת הימים הנקיים. |
בכל מקרה, ייחשב היום שלאחר בדיקת הפסק הטהרה (כלומר מאחר צאת הכוכבים ואילך) ליום הראשון של שבעת הימים הנקיים. |
גרסה מ־14:24, 10 באפריל 2017
הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה שפירושו בדיקה לוידוא הפסק הדימום הרחמי. בדיקה זו הכרחית לספירת שבעה נקיים והיטהרות האישה הנידה או הזבה.
מקור הדין
מקור הדין לבדיקת הפסק טהרה הוא במשנה, במסכת נידה פרק י' משנה ב'. שם נפסק להלכה שנידה חייבת לבדוק את עצמה כדי לוודא שהדימום הווסתי הסתיים לגמרי בטרם תוכל להיטהר על ידי טבילה.
ישנה מחלוקת בשאלה האם מקור דין זה הוא מהתורה או מתקנת חכמים.
זמן הבדיקה
מעיקר הדין הבדיקה יכולה להיעשות בכל יום מהפסקת הדימום לאחר 5 ימי וסתה לפי מנהג אשכנז. עדות המזרח תוכל לעשות בדיקת הפסק לאחר 4 ימי וסתה. כיוון שהאישה לא תוכל להמשיך בתהליך הטהרה ולהתחיל את שבעת הימים הנקיים עד שיעבור פרק זמן מסוים מאז החל הדימום, נשים נוהגות לבצע את הבדיקה סמוך ליום בו הן יכולות להתחיל לספור את שבעת הימים הנקיים.
על פי ההלכה, את הבדיקה יש לבצע קרוב ככל האפשר לשקיעת החמה, אולם אין לבצעה לאחר השקיעה. בדיקה שתתבצע לאחר השקיעה שנויה במחלוקת. לשיטות רבות אינה מועילה אולם יש סוברים שאם הבדיקה התבצעה בזמן בין השמשות היא מועילה בדיעבד[1]. לאחר זמן זה תשתייך ליום הבא והמשך תהליך הטהרה - שבעת הימים הנקיים - יוכל להתחיל רק ביום שלאחר מכן.
מכיוון שמומלץ לרחוץ את אזור הבדיקה היטב, ולעתים יש לבצע כמה בדיקות, נשים נוהגות להקדים את הפעולות לחצי שעה או מעט יותר לפני השקיעה.
את בדיקת הפסק הטהרה ניתן לבצע בכל הימים בשנה, גם בשבת, בחג, ביום כיפור או בתשעה באב.
שלבי הבדיקה
עד בדיקה
כדי לבדוק את בדיקת הפסק טהרה על האישה לקחת בד לבן, רך ונקי (יש לוודא כי הוא נקי מכתמים העלולים להטעות את תוצאות הבדיקה). בד זה מכונה "עד בדיקה". בחנויות רבות נמכרים כיום בדי בדיקה מוכנים של חברות שונות (ובהשגחה של גופי כשרות שונים). הבד המוכן מגיע לאחר בדיקה שהוא נקי מכתמים ובשקית אטומה למניעת כתמים. לבד מצורף שובל קטן המסייע בשליפת הבד מהנרתיק לאחר הבדיקה (במיוחד בבדיקת "מוך דחוק"). אולם, אין כל חובה להשתמש דווקא בבד קנוי, כל בד (אך לא נייר) לבן, יבש ונקי יהיה כשר לבדיקה (ישנם המצריכים שהוא יהיה מכובס על מנת שלא יפצע את פנים הנרתיק).
את הבד האישה מחדירה באמצעות אצבעה לתוך הנרתיק, מסובבת היטב ומוציאה. לאחר מכן, יש לבדוק את הבד באור (עדיף אור יום) לראות האם הוא נקי.
ישנם הלכות רבות שצריך לדעת כדי להחליט האם כתם מסוים שנמצא על הבד פוסל את הבדיקה או לא. על כן במקרים רבים מומלץ לשאול שאלת חכם ולא להחליט לבד.
אשה הסובלת מקשיים שונים שאינם מאפשרים לה לבצע את הבדיקה בצורה זו, יכולה ללכת לרופא גינקולוג או לבודקת טהרה (אחות מוסמכת שעברה הסמכה לבדיקת טהרה הלכתית של נשים), שיסתכלו לתוך הנרתיק שלה ויבדקו האם הדימום פסק לחלוטין. דרך זו נחשבת גם היא כהפסק טהרה.
לפני הבדיקה מומלץ ביותר לרחוץ את הנרתיק היטב על מנת לנקות אותו משאריות של דם הנמצאות שם ועלולות להטעות את תוצאות הבדיקה.
את הבדיקה ניתן לבצע כמה פעמים שרוצים (תוך התחשבות במצב הגופני שמא תפצע את עצמה בגלל התעסקות יתר במקום הרגיש). אם בדיקה אחת לא יצאה נקייה מספיק, ניתן לשטוף ולבדוק שוב בבד חדש. יש לשים לב שהבדיקה האחרונה היא הקובעת, ויש לוודא שהיא תעשה לפני שקיעת החמה.
בדיקה בעזרת מוך דחוק
מובא בפוסקים הראשונים כי לכתחילה, חובה על האישה לבצע בדיקת מוך דחוק ביום בו היא עושה את בדיקת הפסק הטהרה. בדיקה זו מתבצעת על ידי החדרת בד בדיקה נקי לתוך הנרתיק והשארתו שם למשך כל זמן בין השמשות. כלומר, משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים. לאחר מכן, יש לבדוק את הבד ולוודא כי הוא נקי מכתמים. את המוך הדחוק יש לשמור עד ליום המחרת ולבודקו באור היום. מטרת בדיקה זו היא לוודא באופן מוחלט שאכן הדימום נפסק כליל.
בדיקה זו אינה חובה גמורה,אלא חומרא. ואם יש קושי לבצעה (גופני, נפשי או טכני) האישה יכולה להמשיך את תהליך הטהרה גם ללא בדיקה זו, אך רק לאחר פסיקת חכם בנושא. אולם אם האישה מבצעת את בדיקת הפסק הטהרה ביום הראשון לתחילת הדימום, היא חייבת לבצע גם בדיקת "מוך דחוק" כדי שתוכל להמשיך בתהליך הטהרה. (ישנם פוסקים הסוברים כי אם בדקה סמוך ממש לשקיעת החמה תוכל להמשיך בתהליך בדיעבד).
חובות נוספות לאחר הבדיקה
לאחר שהאישה בדקה את בדיקת הפסק הטהרה ואת בדיקת המוך הדחוק, עליה לוודא שהם אכן נקיים. בדיקה זו צריכה להתבצע באור יום (אך לא מול שמש ישירה) או באור הדומה בצבעו לאור יום. ישנם צבעים רבים ושונים שיכולים להופיע על בד הבדיקה, חלקם טהורים וחלקם טמאים. פעמים רבות יש ללכת לשאול שאלת חכם מכיוון שהלכות אלו סבוכות ביותר.
אחר שסיימה את הבדיקות, עליה ללבוש תחתונים לבנים. ובכך היא מתחילה את שבעת הימים הנקיים שעליה להמתין כדי שתוכל לסיים את טהרתה. מטרת לבישה זו היא לוודא שאכן הדימום פסק, ואם הוא לא פסק יהיה אפשר להבחין בכך בנקל על התחתונים הלבנים. יש לוודא שהתחתונים נקיים לפני הלבישה.
גם אם היא עדיין אינה בטוחה שהבדיקות יצאו נקיות והיא מחכה להזדמנות לברר זאת, עדיין היא יכולה להתחיל את שבעת הימים הנקיים ולהחליף את התחתונים.
בכל מקרה, ייחשב היום שלאחר בדיקת הפסק הטהרה (כלומר מאחר צאת הכוכבים ואילך) ליום הראשון של שבעת הימים הנקיים.
בדיקות דומות נוספות
בנוסף לבדיקת הפסק טהרה, ישנן בדיקות נוספות המתבצעות באותה צורה (החדרת בד לבן ונקי לנרתיק ובדיקת נקיונו).
- במהלך שבעת הנקיים - שבעה ימים בהם האישה בודקת כי אכן הסתיים הדימום לחלוטין - מוטל על האישה לבדוק פעמיים ביום שאכן פסק הדימום.
- בעת פרישה סמוך לווסת - יום או לילה בו האיש והאישה נמנעים מקיום יחסי אישות מחשש שהחל המחזור הבא - על האישה לבדוק את עצמה על מנת לוודא שלא החל המחזור.
ישנו מנהג נוסף הנקרא "אור זרוע" שנחשב החמרה ונהוג בקרב קהילות אשכנז. משמעותו פרישה מקיום יחסי אישות 2 עונות ( עונה משמעותה 12 שעות מתאריך המיועד לקבל מחזור. אם צפויה לקבל ביום שני בבוקר, הם צריכים לפרוש מיום ראשון בערב. לפי האור זרוע הם צריכים לנהוג פרישות מיום ראשון בבוקר)
- בעת שמרגישה אחת מההרגשות של יציאת דם ואין לה "חזקת הרגשות" צריכה לבדוק מיד (תוך חמש דקות) בדיקה כזו על מנת לראות אם היה זה דם או לא.
- במקרים שונים בהם על האישה לבדוק את עצמה לפני ואחרי קיום יחסי אישות.
קישורים חיצוניים
- הפסק טהרה באתר מקוה.נט
- זמנו של הפסק טהרה באתר מדרשת נשמת
הערות שוליים
חיי אישות ביהדות | ||
---|---|---|
סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות • בעילת מצווה • ברכת בתולים | |
מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה • לידה בהלכה • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור משכב עם נידה • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה • ביאה שלא כדרכה • ביאה דרך איברים | |
טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה • בדיקת עד | |
צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין |
טומאה וטהרה ביהדות | ||
---|---|---|
דרגות טומאה | אבי אבות הטומאה • אב הטומאה • ולד הטומאה (ראשון • שני • שלישי ורביעי) | |
דרגות קבלת טומאה | חולין • מעשר שני • תרומה • קודש • חטאת | |
קבלת טומאה | אוהל • מגע • משא • היסט • מדרס • ביאה • בועל נידה • ביאה לבית • מדף • בליעה • עיסוק | |
מטמאים מן התורה | מת • נבלת חיה ובהמה • נבלת עוף טהור • נבלת השרץ • בעל קרי • פולטת שכבת זרע • מטמאי משכב ומושב - נידה, יולדת, זבה, זב • צרעת (אדם, בתים, בגדים) • שכבת זרע • חטאות המטמאות • מי חטאת | |
מטמאים מן דרבנן | ידיים • ארץ העמים • בית הפרס • כתבי הקודש • גויים • עבודה זרה • טבילה במים שאובים | |
נטמאים | אדם • כלים (כלי מתכות, כלי עץ, כלי חרס, בגדים, כלי עור, שק, וכלי עצם) • אוכלים • משקין | |
אחרים | טומאת מקדש וקדשיו • האיסור לכהן להיטמא למת • הכשר לקבל טומאה • טומאה רצוצה • טומאה הותרה בציבור | |
טהרה | טבילה • פרה אדומה • מקווה • חציצה • טבול יום • מחוסר כיפורים • טהרת מצורע • טבילת עזרא | |
סדר טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקוואות • נידה • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצים |