בית הערבה
| בית הערבה | |
 |
|
| מחוז | יהודה ושומרון |
| מועצה אזורית | מגילות |
| גובה ממוצע | -320 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2010: | |
| - אוכלוסייה | 120 תושבים |
 בית הערבה
|
|
בית הערבה היא התנחלות בצפון ים המלח, ליד יריחו. היישוב כולל קיבוץ ושכונה קהילתית ומשתייך למועצה אזורית מגילות ים המלח. שמו של היישוב נגזר ממיקומו בערבת-יריחו ועל-שם היישוב המקראי בשם זה. היישוב בית הערבה מוזכר בתנ"ך כעיר בגבול הצפוני של שבט יהודה: וְעָלָה הַגְּבוּל, בֵּית חָגְלָה, וְעָבַר, מִצְּפוֹן לְבֵית הָעֲרָבָה; וְעָלָה הַגְּבוּל, אֶבֶן בֹּהַן בֶּן-רְאוּבֵן.[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] ההתיישבות הראשונה
בית הערבה הוקם לראשונה כקיבוץ ב 8 במאי 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער המחנות העולים של הקיבוץ המאוחד. פלוגה של בני קיבוצי הקיבוץ המאוחד שהתה בסדום בציפייה לעלייה על הקרקע במקום יישוב שיוצע להם, במיוחד בתקווה להתיישב באזור הכפר ספיה בעבר הירדן המזרחי. באמצע 1938 הגיע אליהם הגנן של המפעל הצפוני של חברת אשלג ארץ-ישראלית והציע להם להקים יישוב חקלאי בשטחי המפעל בצפון ים המלח בהתבסס על נסיונותיו בשטיפת קרקעות ממלחים. בעקבות הצעתו נשלח כח חלוץ של ארבעה חברי המחנות העולים שהחל לעבוד במפעל.
בינואר 1939, נשלח משה אייזיקוביץ (אייזיק) מרמת רחל והתיישב לבדו עם כלב בצריף עזוב בשטח המפעל כדי להתחיל בנסיונות בשטיפת אדמה. באוגוסט 1939 הוקם אוהל בצמוד לצריף, וחברי הקבוצה שעבדו במפעל יחד עם חברים נוספים עברו להתגורר ליד הצריף. בסוף הקיץ הצטרפה אליהם בחורה ראשונה שקיבלה על עצמה לנהל את משק הבית במקום. בסוף דצמבר כבר שהו במקום הזמני כ-30 חברים[2] וב-20 בפברואר 1940 נורתה אבן הפינה לישוב הקבע בטקס בו נכחו אורחים רבים, בהם בן-ציון ישראלי שאמר כי "כנרת בצפון והיישוב החדש שמדרום ליריחו, מהווים את שני הקצוות של מחרוזת היישובים שייחרזו לאורך הירדן". בשלב זה כבר היו באתר הקבע מגדל מים, מספר אוהלים ותחילתם של מבנים[3]. ב-20 בדצמבר 1940 נרצחו זאב לוונטל ויעקב לביא בעת שעבדו ליד נהר הירדן. קבריהם חנכו את בית הקברות בבית הערבה.
האחריות על הקיבוץ התחלקה בין הסוכנות היהודית שהייתה אחראית על עניינים התיישבותיים וחקלאיים וחברת האשלג שהייתה אחראית על ענייני בניה[4]. היישוב הוקם באופן בלתי חוקי בניגוד להוראות הספר הלבן וללא היתר של שלטונות המנדט הבריטי והוצג לשלטונות הבריטיים כשכונת מגורים של פועלי המפעל. הפעילות החקלאית במקום הוצגה כנדרשת להספקת מזון טרי לעובדי מפעל האשלג.
הקרקע המלוחה הוכשרה במשך שנים על ידי שטיפה, בהנחייה של שלמה רביקוביץ' מהתחנה לחקר החקלאות ברחובות וגדלו בה עצים, בננות וירקות - בעיקר עגבניות. כן הוקמו במקום מספר בריכות דגים. בריכות הדגים משכו אליהן אגמיות וברווזים ששימשו פקידים בריטים רבים ובהם הנציב העליון הרולד מקמייקל לתחביב ציד בימי ראשון[5].
הגידולים בבית הערבה הצליחו מעל למצופה והשיגו תנובה גבוהה מהמקובל. תוצאות אלו הוצגו בפני אורחים שבאו לבית הערבה ובפני בעלי תפקידים, כמו הנציב העליון אלן גורדון קנינגהם[6].
הקיבוץ שימש מחנה הכשרה ואימונים עבור פלוגות של הפלמ"ח, בגלל ריחוקו היחסי. לאחר פיצוץ גשר אלנבי בליל הגשרים הגיעו לקיבוץ חיילי הצבא הבריטי וחיפשו נשק. לאחר שלא מצאו דבר עצרו כמעט את כל הגברים והעבירו אותם אל מחנה המעצר בלטרון בו שהו עד לאחר השבת השחורה[7].
ב-20 במאי בשנת 1948, בעקבות הכרזת מדינת ישראל ופרוץ מלחמת השחרור, פונה הקיבוץ בפקודה. משפחות החברים פונו לקיבוץ שפיים ולאחר כן התפלגו לשתי קבוצות, ובשנת 1949 ייסדו שני קיבוצים בגליל המערבי: גשר הזיו וכברי.
[עריכה] לאחר מלחמת ששת הימים
לאחר מלחמת ששת הימים, ב-17 ביוני 1967, הגיעו יוצאי בית הערבה מקיבוץ כברי לביקור באתר היישוב, אך רק מספר עצים וחלוקי בטון שרדו מבית הערבה[8]. באותה שנה אספו יוצאי בית הערבה את עצמות החללים מבית הערבה שקבריהם חוללו וקברו אותם בקבר אחים. האזור עליו עמד בית הערבה הוכלל בשטח ביטחוני מפורז מעבר לגדר הביטחון והיישוב לא הוקם מחדש. בסוכות תשמ"א, 1980 הוקמה היאחזות נח"ל בשם "בית הערבה" על ידי תנועת הנוער העובד והלומד סמוך למנזר דיר חג`לה כ- 5 ק"מ מערבית למקום שבו ישב בעבר הקיבוץ, ובשנת 1986 ההיאחזות אוזרחה. בשנת 1983 הוקמה היאחזות נח"ל מול נבו סמוך למיקום של בית הערבה המקורי[9]. בהמשך הוסבה ההיאחזות לבסיס של צה"ל[10].
בשנת 2000 עבר קיבוץ בית הערבה המחודש לנקודת הקבע שלו, מערבית לכביש עוקף יריחו. היישוב מונה כיום כ-40 משפחות, מתוכן כ-30 המקיימות בו קיבוץ והשאר מתגוררות בבית הערבה כיישוב קהילתי. קיבוץ בית הערבה מתפרנס בעיקר מחקלאות. הקיבוץ מגדל תמרים - מג'הול, דקל-נור ובהרי, ומתמחה בגידול פלפל ועגבניית שרי בחקלאות אורגנית. לקיבוץ יש פונדק דרכים "לידו" בצומת לידו - ים המלח[11]. כל המבנים בקיבוץ התמלאו עד אפס מקום, אך למרות זאת נסיונות להשיג אישורי בנייה לצורך התרחבות לא צלחו. גן הילדים במקום פועל בבית פרטי בגלל העדר אישור לבנות מבנה עבור גן ילדים[12]. באפריל 2010 נהרסו בבית הערבה יסודות של מבנים בבנייה עבור בנים ממשיכים, במסגרת הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון[13].
[עריכה] לקריאה נוספת
- דוד קורן, בסימן קריעה - ימיה האחרונים של בית-הערבה, תש"ח - פרקי יומן, עם עובד, 1983.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון וכרטא, תשל"ח 1978. עמוד 56.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1986. עמוד 694.
- ספי בן יוסף, מדריך ישראל החדש כרך 7 שומרון ובקעת הירדן, הוצאת ידיעות אחרונות, משרד הביטחון - ההוצאה לאור וכתר ספרים 2001. עמוד 141.
- סרט תיעודי "בית במדבר" (1947) על הקמת הקיבוץ המקורי .
- ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
- בית הערבה, אז והיום - אתר מורשת בית הערבה
- בית הערבה - באתר המועצה האזורית מגילות
- השיר "בית הערבה", מילים: חיים חפר ועמוס קינן, ביצוע: אריק איינשטיין, לחן: שמוליק קראוס
- בית הערבה: הפרחת האדמה המלוחה, באתר ynet, 13 במאי 2005
- אודי אייזק, יא` באדר - 70 שנה להקמת קיבוץ בית הערבה!, 25 בפברואר 2010, כולל סרט משנת 1946
[עריכה] תמונות מבית הערבה
-
בית בבית הערבה
-
שלט הכניסה לבית הערבה
-
נוף מבית הערבה (בוקר)
[עריכה] תמונות מבית הערבה הישנה
-
בית הערבה - אזור קבר האחים והמצבה
-
בית הערבה - המצבה
-
בית הערבה - הכיתוב על המצבה
-
בית הערבה - קבר האחים
-
שלט קבר אחים בית הערבה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, טו, ו
- ^ ישראל אבן נור, בית מול הר נבו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1981, עמוד 35
- ^ ישראל אבן נור, עמוד 37
- ^ ישראל אבן נור, עמוד 85
- ^ ישראל אבן נור, עמודים 58-61
- ^ ביקור הנציב העליון במכון זיו, דבר, 4 באפריל 1946
- ^ ישראל אבן נור, עמוד 95
- ^ ישראל אבן נור, עמודים 110-111
- ^ שנות השמונים, אתר הנח"ל
- ^ תצפית ורד יריחו, אתר יישובי ים המלח
- ^ אודי איזק, קיבוץ אלמוג, נחל אוג, בית הערבה החדשה, אורמת, מאגר האוג, 10 בדצמבר 2009
- ^ ארנון לפיד, קיבוצי צפון ים המלח: נפרוש מהתנועה ומהמפלגה, באתר mynet, 28 באפריל 2010
- ^ דליה מזורי, בעקבות הריסת בתים: קיבוצי ים המלח נגד ברק, הדף הירוק, 29 באפריל 2010
|
||||||||||
