ג'יין אדמס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף ג'יין אדאמס)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ג'יין אדמס

ג'יין אדמס, (באנגלית: Jane Addams;‏ 6 בספטמבר 186021 במאי 1935) הייתה עובדת סוציאלית, סוציולוגית ופילוסופית אמריקאית, לוחמת למען זכויות נשים, ממייסדי מקצוע העבודה הסוציאלית, וכלת פרס נובל לשלום.

היא פעלה במקביל למארי ריצ'מונד, שהייתה ממייסדות העבודה הסוציאלית הפרטנית, ונחשבת למייסדת העבודה הסוציאלית הקהילתית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'יין אדמס נולדה בשנת 1860 בסֶדארוויל, אילינוי, והייתה אחת מששה ילדים. משפחתה הייתה אמידה ומבוססת, ואביה שהיה מנהל בנק נבחר בהמשך דרכו לסנאטור מטעם אילינוי. בגיל שנתיים התייתמה מאימה, ובהמשך נישא אביה בשנית. בעידוד משפחתה המשיכה ללימודים גבוהים, דבר שלא היה מובן מאליו עבור נערה באותם ימים. היא למדה בקולג' רוקפורד וסיימה ב-1881. עם מות אביה ירשה 50,000 דולר, שנחשב כסכום עתק באותה תקופה. לאחר מות אביה, בין השנים 1883-1888 טיילה רבות באירופה, עם שותפתה לחיים אלן סטאר, אותה פגשה בתקופת לימודיה. בעת ביקורן באנגליה התוודעה לטוינבי הוֹל שבלונדון, שהיה בית מחסה שנוהל על ידי נשים אמידות. קיומו של טוינבי הוֹל הרשים את אדמס ואת סטאר, הן לאור מעשי הצדקה כלפי אוכלוסיות מוחלשות, והן בזכות העובדה כי נוהל על ידי נשים.

לאחר חזרתה של אדמס לשיקגו הגתה והקימה בשנת 1889, בלב שכונת מהגרים, את "בית האל" - מרכז תרבות ורווחה. ל"בית האל" היו שתי מטרות:

  • לספק שירותים והזדמנויות תרבותיות לאוכלוסיית המקום, שמנתה משפחות פועלים עניות וקשות יום;
  • לאמֵן עובדות סוציאליות לתפקידן בשטח, תוך התנסות בעבודה ישירה עם האוכלוסייה הנזקקת.

בין השירותים שהוצעו בבית האל היו מעון יום לילדים, דבר שאיפשר לאמהות צעירות לצאת לעבודה, מועדון לנערות עובדות, מטבח ששירת את בית התמחוי במקום, חדר התעמלות, גלריית אומנות, וכיתות לימוד בהן התקיימו קורסים שונים. שירותים כגון אלה, המוצעים כיום לציבור בכל מתנ"ס, היה דבר ראשוני לזמנו וייחודי. במהלך השנים השתלמו במקום עובדות סוציאליות רבות, מהן שהותירו בזמנן את חותמן על מקצוע העבודה הסוציאלית. בין העובדות הסוציאליות שהגיעו למקום במהלך הזמן הייתה מרי רוזט סמית, שהפכה לשותפתה לחיים ולבת זוגה של ג'יין אדמס למשך 40 השנה הבאות.

ג'יין אדמס הייתה מראשוני הגישה הטוענת שניתן לקיים בשכונות עוני חיי תרבות וחברה, ושטיפוח חיי התרבות בשכונות עוני יכול לא רק להפחית שוטטות ואלימות אלא באופן חיובי ואקטיבי לסייע לאוכלוסייה לשמר את התרבות ולנצל את הכוחות החברתיים שלה לשינוי. לאחר עשר שנים היו כבר כמאה בתי התיישבות דומים, ולאחר 20 שנה כארבע מאות.

אדמס ניצלה את הונה האישי ואת מעמדה החברתי לפעולה ציבורית נרחבת. היא פעלה חברתית ופוליטית למען יום עבודה בן שמונה שעות עבודה לנשים, פיקוח ציבורי וממשלתי על תנאי העסקה במפעלים ועל תקינות הציוד המשמש לעבודת הפועלים, למתן פיצויים לפועלים שנפגעו בעת עבודם, וכן נאבקה למען חוק עונשין ראשון של קטינים בארצות הברית.‏[1] בין השאר נהגה לנאום בעד שוויון זכויות לשחורים, דבר שהביא לביקורת על פועלה מצד אנשי ציבור. אף על פי שדיעותיה הציבוריות הפחיתו לעתים את התרומות למוסדותיה, לא פסקה להיאבק למען צדק ושוויון זכויות.

דמותה של ג'יין אדמס על גבי בול משנת 1940

בשנת 1910 הפכה לאשה הראשונה ששמשה נשיאה של הוועדה הלאומית לעבודה סוציאלית, וב-1919 מונתה ליושבת ראש הקונגרס הבינלאומי של נשים, שמקום מושבו בהאג, הולנד. כפציפיסטית יצאה בגלוי כנגד הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, דבר שהביא לגינוי כלפיה מצד אנשי ציבור והעיתונות.

הייתה ממייסדי ליגת הנשים הבינלאומית למען שלום וזכויות אדם. בשנת 1931 זכתה, במשותף עם ניקולס באטלר, בפרס נובל לשלום על פועלה. הייתה זו הפעם הראשונה שאשה אמריקאית זכתה בפרס נובל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שזכו עד אז להתייחסות וענישה כמבוגרים, ללא הגבלת גיל.