עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש
עשרת המבצעים הוא שמן של עשר מערכות פעילות ('מבצעים') שיזם הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיג חסידות חב"ד השביעי, כדי לעודד קיומן של עשר מצוות. המצוות שנבחרו במסגרת 'מבצעים' אלו, הן מצוות מרכזיות, בעלות השפעה רבה על היחיד ועל כלל העם היהודי. הרבי קרא לחסידיו ולכל יהודי, לעודד את המוני ישראל לקיים את המצוות הללו. חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד ונשי ובנות חב"ד מפעילים את המבצעים באופן קבוע ומשפיעים על יהודים ברחבי תבל לקיים מצוות אלו.
אף שמספרן של הוראות הרבי לחסידיו מגיע לאלפים, ישנו מעמד בלעדי למבצעים אלו. הרבי הגדיר אותם כ"מבצעים תמידיים", ועל כן בחר דווקא את מצוות אלו, אשר לדבריו הינן מצוות כלליות ועיקריות ביסודות הדת היהודית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תפילין
ב-1967, שבוע לפני תחילת מלחמת ששת הימים, קבע הרבי מליובאוויטש את המבצע הראשון "מבצע תפילין". אותה תקופה הייתה תקופת טרום המלחמה, שהורגשה באווירת ההמתנה ברחוב הישראלי. הרבי, שבאותה עת השמיע תחזיות אופטימיות לגבי תוצאות המלחמה, נשא דברים במהלך התוועדות השבת, בהם קרא לחסידיו לצאת לרחובות ולהשפיע על יהודים אחרים להניח תפילין[1]. הרבי נימק את בחירתו במצוות תפילין, בכך שהיא "מצווה כללית" שלדברי חז"ל "הוקשה כנגד כל התורה"[2]. הרבי גם ציטט מקורות ביהדות[3] הרואים במצוות תפילין סגולה לאריכות ימים ולהטלת פחד על אויבי היהודים, ונימק בכך את בקשתו להניח תפילין עם כל יהודי ובמיוחד עם חיילי צה"ל היוצאים לשדה הקרב.
בעקבות הקריאה הניחו תפילין בימי המלחמה ובימים שלאחריה, מאות אלפי אזרחים וחיילים[4]. קריאה זו היא המקור לתופעה בה חסידי חב"ד מציעים ליהודים להניח תפילין, בדוכני רחוב, משרדים ומרכזי קניות, בישראל וברחבי העולם.
מאז ועד היום ממשיכים חסידי חב"ד להציע בכל הזדמנות אפשרית לכל יהודי שלא הניח עדיין תפילין באותו היום, להניח תפילין. כמו כן, בכל יום שישי יוצאים כל תלמידי ישיבות חב"ד לחנויות ולמקומות ציבוריים כדי להציע לעוברים ושבים להניח תפילין. כמו כן הורה הרבי שיש לבדוק את התפילין פעם בשנה, אם אפשר בחודש אלול, ולבדוק שכתיבתם הייתה על ידי סופר סת"ם ירא שמים.
[עריכה] צדקה
מבצע צדקה הוא מבצע שעודד הרבי בכל הזדמנות אפשרית. מהותו היא להרבות בנתינת צדקה, שנחשבת כסגולה מיוחדת לקירוב הגאולה.
הרבי קרא פעמים רבות להרבות בנתינת צדקה. הוא הצביע על זמנים ומצבים סגוליים לנתינת צדקה: קודם התפילות, קודם הדלקת נרות וביצוע מצוות אחרות, וכן לפני כניסת השבת לתת גם בעבור השבת. בנוסף, לקבוע בקירות הבית קופות-צדקה בכל חדר שבו ישנים הילדים, וכן במטבח. לעורר מודעות כך שבכל בית יהודי תהיה קבועה קופת צדקה ולכל ילד קופה פרטית משלו ששמו כתוב עליה ובה הוא ייתן צדקה. ובשנים תשמ"ו - תשנ"ב חילק דולרים לצדקה מידי יום ראשון לאלפי אנשים. במהלך השנים, כשהיה יוצא ונכנס מבית מדרשו נהג לתת מטבעות לילדים כדי שיתרמו אותם לצדקה.
[עריכה] תורה
בהתוועדות חמשה עשר בשבט תשל"א[5] הודיע הרבי: "הגיע הזמן "לכבוש" את העולם על ידי יגיעה והוספה ביתר שאת וביתר עוז בלימוד התורה", שלש שנים אחר-כך הפכה ההכרזה ל"מבצע" - מבצע תורה (בשנת תשל"ד). הרבי הדריך את הפעילים להשפיע על יהודים ללמוד תורה לפחות רגעים ספורים מידי יום. הודגש כי על הפעילים להוסיף בלימוד התורה בעצמם, כאשר הבולטים בתחום הם תלמידי הישיבות שצריכים להוות דוגמה חיה שממנה יוכל כל אדם ללמוד כיצד לומדים תורה. הנחיה נוספת: להשתדל לזכור דברי תורה בעל פה עליהם ניתן לחזור במקומות ובמצבים שונים[6]. במסגרת מבצע זה מתקיימים בבתי חב"ד ובקהילות חב"ד שיעורי תורה כחלק עיקרי מהפעילות, ובישיבות חב"ד רבות נערך מידי שנה 'מבצע תורה' הכולל מבחנים מסכמים על כל מסכת הגמרא הנלמדת בישיבה.
[עריכה] בית מלא ספרים
בשנת ה'תשל"ג (1973) הכריז הרבי על מבצע "בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה[7]". מטרת המבצע, היא לגרום לכך שבכל בית יהודי יהיו כמה שיותר ספרי קודש. לפחות ספרי קודש בסיסיים כדי שהדר בדירה יוכל ללמוד גם בביתו, בכל עת שירצה, ולכל הפחות שיהיה בבית סידור תפילה חומש ותהילים. כמו כן הורה לחסידים שיש לקנות שלושה ספרים אלו לכל ילד וילד מבני הבית שיהיו רכושו הפרטי ויונחו בחדרו האישי.
[עריכה] מזוזה
בשנת ה'תשל"ד (1974) הכריז הרבי על מבצע מזוזה[8] והוא שבכל חדר ובית יהודי תהיה מזוזה כשרה, שתיבדק לפחות פעם בשנה[9]. הרבי הדגיש כמה פעמים, את הצורך לקבוע מזוזה לא רק בדלת הכניסה הראשית של הבית, אלא בכל חדר וחדר מחדרי הבית, וכל בכל דלת בכל משרד, או חנות, לקבוע מזוזה כשרה.
לפי התלמוד, המזוזה שומרת על הבית ועל אנשיו, גם כאשר הם יוצאים מן מהבית[10]. הרבי פרסם מעלה זו של המזוזה[11], ונימק זאת בכך שהתלמוד עצמו מדגיש את יכולת השמירה של המזוזה[12].
[עריכה] הדלקת נרות שבת
באותה השנה עודד הרבי על מבצע הדלקת נרות שבת ויום טוב המכונה בחב"ד גם "מבצע נרות שבת קדש", והוא שכל אישה ובת יהודית מגיל שלוש ומעלה תדליק נרות שבת בערב שבת בזמן הדלקת הנרות. ילדה מדליקה נר אחד, ואישה נשואה לפחות שני נרות. במבצע זה פועלות (בעיקר) נשי ובנות חב"ד היוצאות לחלק נרות שבת בבתי חולים ובבתי אבות. בקריאתו הדגיש הרבי את הצורך בכך, שגם ילדות קטנות טרם הגיען לגיל חינוך תדלקנה נרות שבת ויום טוב ותברכנה לאחר ההדלקה[13]. הרבי המליץ שהילדות ידליקו בפעם הראשונה בחג וכך יברכו ברכת שהחיינו גם על החג וגם על ההדלקה הראשונה.
[עריכה] כשרות
בתחילת שנת ה'תשל"ה (1975) הוסיף הרבי את מבצע כשרות האכילה והשתייה שנועד להשפיע על יהודים לשמור על מטבח כשר וכן לאכול רק אוכל כשר בכל מקום בו היהודי נמצא. לשם כך צוותי בתי חב"ד מתנדבים לבקשת המעוניינים, מכשירים את המטבח ואת כליו, ומספקים הדרכה לניהול מטבח יהודי כשר. במדינות ובאזורים בהם קשה להשיג מזון כשר, מספקים בתי חב"ד מזון כשר לאנשי עסקים ולמטיילים יהודים.
הרבי הבהיר כי חשיבות המבצע נובעת מההשפעה המרובה המיוחסת לתזונת האדם על תכונותיו ומצבו הנפשי, ולכן ההקפדה על כשרות המאכלים יש בה תועלת להתנהגות יהודית בריאה. הרבי הדגיש את השפעת המזון הכשר, גם על תינוקות[14]. מבצע זה הוא הפנה בעיקר לנשים ובנות, בהם ראה הגורם המשפיע והאחראי לכשרות המטבח היהודי (לפעמים כמענה לפניות רבות בבקשות ברכה לרפואה וכדומה, נהג הרבי להורות להכשיר את המטבח או להקפיד יותר על הכשרות).
[עריכה] טהרת המשפחה
בשנה זו הוסיף הרבי גם את מבצע טהרת המשפחה, והוא שכל משפחה יהודית תדייק בדיני הלכות טהרת המשפחה, לשמור על חיי צניעות וקדושה, המביאים לדבריו בריאות ואושר בחיי המשפחה. הרבי טען כי הסיבה להידרדרות הרוחנית בדורות האחרונים, היא מחלה רוחנית שנגרמת בין היתר מאי שמירת טהרת המשפחה.
בעקבות קריאה זו, בתי חב"ד רבים בונים מקוואות טהרה רבים ומפוארים על מנת לספק את השירותים הנצרכים לאלו הרוצים לקיים את הלכות טהרת המשפחה בשלימות.
[עריכה] חינוך
בשנת ה'תשל"ו (1976) הכריז הרבי על מבצע חינוך יהודי, ואף הכריז על שנה זו (תשל"ו) כשנת החינוך.
הרבי ציין כי בחינוך שני היבטים: חינוך עצמי וחינוך הזולת. תת-נושא מועדף בחינוך הזולת הוא הדגש על חינוך יהודי ערכי לילדי ישראל. שאיפת מבצע החינוך היא שכל ילד יהודי יקבל חינוך המושתת על ערכי היהדות ותורת ישראל משחר ילדותו. הרבי חזר והדגיש שהחינוך הוא היסוד לכל תורת ישראל ולעתיד עם ישראל והעולם כולו. במסגרת זו יזם הרבי את "רגע של שתיקה" בכל בתי הספר בארצות הברית, במסגרתו, מתייצבים התלמידים מידי בוקר לרגע של שתיקה וחשיבה על מציאות העליון והשפעתו להנהגה טובה.
[עריכה] אהבת ישראל
בהמשך שנת תשל"ו, עורר הרבי על מבצע אהבת ישראל[15]. המבצע הוגדר על ידי הרבי כ'מבצע כללי' הקשור הכולל את כל 'המבצעים' כמאמר הלל הזקן "זהו כל התורה כולה".
הרבי דרש אכפתיות והתנהגות ב"אהבת ישראל" כלפי כל יהודי מבלי קשר למעמדו ומצבו הדתי-רוחני, תוך שהוא מציין את אדמו"רי חב"ד של החסידות כסמל ודוגמה לאהבה ללא תנאי, גם כלפי אנשים מהשכבות הנחשלות בעם. הרבי הדגיש שלמצוה זו סגולה מיוחדת להבאת הגאולה[16], ודיבר אודות נושא זה בהזדמנויות רבות.
במידה רבה מושתת מפעל השליחות של בית חב"ד ברחבי העולם על הערך של אהבת ישראל. ססמתם של צעירי אגודת חב"ד בישראל היא "עם כל הלב לכל אחד".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- מכתב של הרבי מליובאוויטש אודות עשרת המבצעים מתאריך ט"ו תמוז תשל"ד: לקוטי שיחות חלק יג עמוד 212.
- הרב שמואל ביסטריצקי, המבצעים כהלכתם, תפארת לוי, כפר חב"ד ה'תשס"ט
- הרב שמואל ביסטריצקי, חיילי המבצעים לילדים, תפארת לוי, כפר חב"ד ה'תש"ע
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מבצע תפילין עורר התנגדות מצד רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסטמאר, שהצביע על בעיות הלכתיות המתעוררות לדעתו, בהנחת תפילין בדוכני רחוב. הרבי השיב לטענות, בהתוועדות ובמכתבים. ראו לקוטי שיחות, חלק ו, הוספות לפרשת בא, עמוד 271 ואילך.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין לה, ע"א.
- ^ "כל המניח תפילין מאריך ימיו" - תלמוד בבלי, מנחות מד ע"א. וכן מאמר הגמרא המפרש את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - "תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". שם ל"ה ע"ב.
- ^ בהם האלופים עזר ויצמן ואריאל שרון - תמונות
- ^ נדפס בלקוטי שיחות חלק ו עמוד 312
- ^ לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212
- ^ מטבע הלשון, מכוון לדבריו של רבן יוחנן בן זכאי התדיינותו עם אספסיינוס: תן לי יבנה וחכמיה
- ^ הרבי מליובאוויטש, שיחות קודש ח"א, ברוקלין תשמ"ו, באתר HebrewBooks
- ^ בשל העובדה שגם מזוזה כשרה עלולה להיפסל עם הזמן
- ^ טור והשו"ע יו"ד סימן רפ"ה
- ^ תורת מנחם - התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמ' 1809
- ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף יא, עמוד א תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף לג, עמוד ב בתחילת העמוד
- ^ הדבר עורר פולמוס. היו רבנים שטענו שלא נכון הלכתית שהילדות הקטנות יברכו על ההדלקה, וזוהי ברכה לבטלה. הרב שלום דובער לוין הוציא קונטרס בו הסביר את שיטת הרבי מליובאוויטש.
- ^ התוועדות פורים תשמ"ד
- ^ שיחות קודש תשל"ו, חלק ב' עמוד 685
- ^ על פי מאמר חז"ל שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
