עשרת מבצעי הרבי מליובאוויטש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עשרת המבצעים הוא שמן של עשר מערכות פעילות ('מבצעים') שיזם הרבי מליובאוויטש, רבי מנחם מנדל שניאורסון, מנהיג חסידות חב"ד השביעי, כדי לעודד קיומן של עשר מצוות מהתורה.

המצוות שבחר במסגרת 'מבצעים' אלו, הן מצוות מרכזיות, בעלות השפעה רבה על היחיד ועל כלל העם היהודי. הרבי קרא לחסידיו ולכל יהודי, לעודד את המוני ישראל לקיים את המצוות הללו. חסידי חב"ד ותלמידי ישיבות חב"ד ונשי ובנות חב"ד מפעילים את המבצעים באופן קבוע ומשפיעים על יהודים ברחבי תבל לקיים מצוות אלו.

אף שמספרן של הוראותיו גדול, ייחס הרבי מעמד בלעדי למבצעים אלו, הרבי הגדיר אותם כ"מבצעים תמידיים" שרלוונטיים כל ימות השנה, ובחר דווקא בהם כפעילות עיקרית לכל מהלך השנה, אשר לדבריו הן מצוות כלליות ועיקריות ביסודות הדת היהודית ולשיטתו יש בהם חשיבות מיוחדת בקיומן. הוא ביקש והפציר מכל מי שיכול לפעול ולהתעסק ולהנחיל עשרה מבצעים אלה‏[1]

תפילין[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסידי חב"ד במבצע תפילין
מטייל ישראלי מניח תפילין בהודו עם פעילי בית חב"ד

ב-1967, שבוע לפני תחילת מלחמת ששת הימים, קבע הרבי מליובאוויטש את המבצע הראשון "מבצע תפילין". אותה תקופה הייתה תקופת טרום המלחמה, שהורגשה באווירת ההמתנה ברחוב הישראלי. הרבי, שבאותה עת השמיע תחזיות אופטימיות לגבי תוצאות המלחמה, נשא דברים במהלך התוועדות השבת, בהם קרא לחסידיו לצאת לרחובות ולהשפיע על יהודים אחרים להניח תפילין‏[2].

הרבי נימק את בחירתו במצוות תפילין, בכך שהיא "מצווה כללית" שלדברי חז"ל "הוקשה כנגד כל התורה"‏[3]. הרבי גם ציטט מקורות ביהדות‏[4] הרואים במצוות תפילין סגולה לאריכות ימים ולהטלת פחד על אויבי היהודים, ונימק בכך את בקשתו להניח תפילין עם כל יהודי ובמיוחד עם חיילי צה"ל היוצאים לשדה הקרב.

בעקבות הקריאה הניחו תפילין בימי המלחמה ובימים שלאחריה, מאות אלפי אזרחים וחיילים‏[5]. קריאה זו היא המקור לתופעה בה חסידי חב"ד מציעים ליהודים להניח תפילין, בדוכני רחוב, משרדים ומרכזי קניות, בישראל וברחבי העולם.

מאז ועד היום ממשיכים חסידי חב"ד להציע בכל הזדמנות אפשרית לכל יהודי שלא הניח עדיין תפילין באותו היום, להניח תפילין. כמו כן, בכל יום שישי יוצאים כל תלמידי ישיבות חב"ד לחנויות ולמקומות ציבוריים כדי להציע לעוברים ושבים להניח תפילין. אחד הדוכנים הפעילים ביותר מאז מלחמת ששת הימים ועד היום הוא ברחבת הכותל המערבי‏[6].

כמו כן הורה הרבי שיש לבדוק את התפילין פעם בשנה, אם אפשר בחודש אלול, ולבדוק שכתיבתם הייתה על ידי סופר סת"ם ירא שמים.

הדלקת נרות שבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע הדלקת נרות שבת ויום טוב" (מכונה בחב"ד גם "מבצע נש"ק", ראשי תיבות של נרות שבת קדש") הרבי ביקש לפעול שכל אישה ובת יהודית ומעלה תדליק נרות שבת מידי ערב שבת בזמן הדלקת הנרות. ילדה מדליקה נר אחד, ואישה נשואה לפחות שני נרות.

מידי יום שישי יוצאות נשי ובנות חב"ד לחלק זוג נרות שבת בבתי חולים, בבתי אבות, בתי ספר ובמרכזים שונים, כמו כן הבחורים העוסקים במצבע תפילין מחלקים גם כן ערכות להדלקת נרות.

הרבי הנהיג שכבר מגיל שלוש ילדות ידליקו נרות‏[7]. בקריאתו הדגיש הרבי את הצורך בכך, שגם ילדות קטנות טרם הגיען לגיל חינוך תדלקנה נרות שבת ויום טוב ותברכנה לאחר ההדלקה

מנהג ההדלקה על ידי בנות לא נשואות התפשט בעולם הדתי והחרדי בעקבות המבצע, והדבר עורר פולמוס‏[8][9] (הרבי המליץ שהפעם הראשונה שהילדה מדליקה יהיה זאת בחג וכך יברכו ברכת שהחיינו גם על החג וגם על ההדלקה הראשונה).

כשרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע כשרות האכילה והשתייה" נועד להשפיע על יהודים לשמור על מטבח כשר וכן לאכול רק אוכל כשר בכל מקום בו היהודי נמצא.

לשם כך צוותי בתי חב"ד מתנדבים לבקשת המעוניינים, מכשירים את המטבח ואת כליו, ומספקים הדרכה לניהול מטבח יהודי כשר. במדינות ובאזורים בהם קשה להשיג מזון כשר, מספקים בתי חב"ד מזון כשר לאנשי עסקים ולמטיילים יהודים.

הרבי הבהיר כי חשיבות המבצע נובעת מההשפעה המרובה המיוחסת לתזונת האדם על תכונותיו ומצבו הנפשי, ולכן ההקפדה על כשרות המאכלים יש בה תועלת להתנהגות יהודית בריאה. הרבי הדגיש את השפעת המזון הכשר, גם על תינוקות‏[10]. מבצע זה הוא הפנה בעיקר לנשים ובנות, בהם ראה הגורם המשפיע והאחראי לכשרות המטבח היהודי. לפעמים כמענה לפניות רבות בבקשות ברכה לרפואה וכדומה, נהג הרבי להורות להכשיר את המטבח או להקפיד יותר על הכשרות‏[11]

טהרת המשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'מבצע טהרת המשפחה' הוא שכל משפחה יהודית תקיים את הלכות טהרת המשפחה, לשמור על חיי צניעות וקדושה, המביאים לדבריו בריאות ואושר בחיי המשפחה. לפעול שייקימו מצווה בסיסית זו ולספק האביזרים הכרוכים בכך‏[12].

הרבי טען כי הסיבה להידרדרות הרוחנית בדורות האחרונים, היא מחלה רוחנית שנגרמת בין היתר מאי שמירת טהרת המשפחה. בעקבות קריאה זו, בתי חב"ד רבים בונים מקוואות טהרה רבים ומפוארים על מנת לספק את השירותים הנצרכים לאלו הרוצים לקיים את הלכות טהרת המשפחה בשלימות.

מזוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

'מבצע מזוזה' והוא שבכל חדר ובית יהודי תהיה מזוזה כשרה, הרבי הדגיש כמה פעמים, את הצורך לקבוע מזוזה לא רק בדלת הכניסה הראשית של הבית, אלא בכל חדר וחדר מחדרי הבית, וכל בכל דלת בכל משרד, או חנות, לקבוע מזוזה כשרה‏[14]. ושיש לבדוק פעם בשנה ולתקן באם נפסלו‏[15].

לפי התלמוד, המזוזה הקבועה בפתח שומרת על הבית ועל אנשיו, גם כאשר הם יוצאים מן מהבית‏[16]. הרבי פרסם מעלה זו של המזוזה‏[17], ונימק זאת בכך שהתלמוד עצמו מדגיש את יכולת השמירה של המזוזה‏[18]. הוא סבר שכאשר המזוזה כשרה, היא משפיעה חיובי על הבית והאנשים, וכאשר המזוזה פסולה היא עלול להשפיע שלילי. הוא קישר רבות דברים שלילים שקורו עם מזוזות פסלות, הוא עודד ישירות בדיקת מזוזות כשהגיעו אליו בבקשות ברכה ללמקרים שלילים שקורים וסבר שלכן כדאי לכתחילה לבדוק פעם בשנה.

צדקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע צדקה הוא מבצע שעודד הרבי בכל הזדמנות אפשרית. מהותו היא להרבות בנתינת צדקה, שנחשבת כסגולה מיוחדת לקירוב הגאולה.

הרבי קרא פעמים רבות להרבות בנתינת צדקה. הוא הצביע על זמנים ומצבים סגוליים לנתינת צדקה: קודם התפילות, קודם הדלקת נרות וביצוע מצוות אחרות, וכן לפני כניסת השבת לתת גם בעבור השבת. בנוסף, לקבוע בקירות הבית קופות-צדקה בכל חדר שבו ישנים הילדים, וכן במטבח. לעורר מודעות כך שבכל בית יהודי תהיה קבועה קופת צדקה ולכל ילד קופה פרטית משלו ששמו כתוב עליה ובה הוא ייתן צדקה.

מבצע צדקה ענינו שיהודי יתן אפילו סכום פעוט היוצא ידי חובת המצווה.

בשנים תשמ"ו - תשנ"ב מידי יום ראשון חילק הרבי עצמו דולרים כדי לתת אותם לצדקה, לאלפי אנשים שהגיעו במיוחד למעמד זה‏[19]. במהלך השנים, כשהיה יוצא ונכנס מבית מדרשו הוא נהג לתת מטבעות לילדים כדי שיתנו אותם לצדקה.

תורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע תורה" הרבי הדריך את הפעילים להשפיע על יהודים ללמוד תורה לפחות רגעים ספורים מידי יום.

במסגרת מבצע זה מתקיימים בבתי חב"ד ובקהילות חב"ד שיעורי תורה כחלק עיקרי מהפעילות,

הודגש כי על הפעילים להוסיף בלימוד התורה בעצמם. כאשר הבולטים בתחום הם תלמידי הישיבות שצריכים להוות דוגמה חיה שממנה יוכל כל אדם ללמוד כיצד לומדים תורה. בישיבות חב"ד רבות נערך מדי שנה 'מבצע תורה' הכולל מבחנים מסכמים על כל מסכת הגמרא הנלמדת בישיבה. הנחיה נוספת: להשתדל לזכור דברי תורה בעל פה עליהם ניתן לחזור במקומות ובמצבים שונים‏[20].

בית מלא ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבצע "בית מלא ספרים - יבנה וחכמיה‏[21]". מטרת המבצע, היא לגרום לכך שבכל בית יהודי יהיו כמה שיותר ספרי קודש. לפחות ספרי קודש בסיסיים כדי שהדר בדירה יוכל ללמוד גם בביתו, בכל עת שירצה, ולכל הפחות שיהיה בבית סידור תפילה חומש ותהילים. כמו כן הורה לחסידים שיש לקנות שלושה ספרים אלו לכל ילד וילד מבני הבית שיהיו רכושו הפרטי ויונחו בחדרו האישי‏[22].

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע חינוך" לדאוג שכל ילד וילדה יהודיים יקבלו חינוך יהודי כשר.

הרבי ציין כי בחינוך שני היבטים: חינוך עצמי וחינוך הזולת. תת-נושא מועדף בחינוך הזולת הוא הדגש על חינוך יהודי ערכי לילדי ישראל. שאיפת מבצע החינוך היא שכל ילד יהודי יקבל חינוך המושתת על ערכי היהדות ותורת ישראל משחר ילדותו‏[23] הרבי הדגיש שהחינוך הוא היסוד לכל תורת ישראל ולעתיד עם ישראל.

אפילו לחלק מהזמן, כגון בקיץ במחנה קיץ, או שעה בשבוע (בניו יורק הממשלה נותנת בבתי ספר אפשרות זו ביום רביעי לילדים היהודים, שעה של לימוד יהודי) וכן בכל גילאי החינוך; שלוחי חב"ד מפיעילים גנים להשרשת מושגים יהודיים בסיסים בגיל רך.

כמו כן עודד חינוך נכון של כל האנושות, כלומר גם של האינם יהודים, במסגרת זו יזם הרבי את "רגע של שתיקה" בכל בתי הספר בארצות הברית, במסגרתו, מתייצבים התלמידים מידי בוקר לרגע של שתיקה וחשיבה על מציאות העליון והשפעתו להנהגה טובה.

אהבת ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

"מבצע אהבת ישראל" הוגדר על ידי הרבי כ'מבצע כללי' הקשור הכולל את כל 'המבצעים' כמאמר הלל הזקן "זהו כל התורה כולה"‏[24].

הרבי דרש אכפתיות והתנהגות ב"אהבת ישראל" כלפי כל יהודי מבלי קשר למעמדו ומצבו הדתי-רוחני, תוך שהוא מציין את אדמו"רי חב"ד של החסידות כסמל ודוגמה לאהבה ללא תנאי, גם כלפי אנשים מהשכבות הנחשלות בעם. הרבי הדגיש שלמצוה זו סגולה מיוחדת להבאת הגאולה‏[25], ודיבר אודות נושא זה בהזדמנויות רבות.

במידה רבה מושתת מפעל השליחות של בית חב"ד ברחבי העולם על הערך של אהבת ישראל‏[26].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מרדכי מנשה לאופר, ה'מבצעים' - "הכרח השעה", מדור 'ניצוצי רבי', גיליון התקשרות מס' 653
  2. ^ מבצע תפילין עורר התנגדות מצד רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר מסטמאר, שהצביע על בעיות הלכתיות המתעוררות לדעתו, בהנחת תפילין בדוכני רחוב. הרבי השיב לטענות, בהתוועדות ובמכתבים. ראו לקוטי שיחות, חלק ו, הוספות לפרשת בא, עמוד 271 ואילך.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת קידושין לה, ע"א.
  4. ^ "כל המניח תפילין מאריך ימיו" - תלמוד בבלי, מנחות מד ע"א. וכן מאמר הגמרא המפרש את הפסוק "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" - "תניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש". שם ל"ה ע"ב.
  5. ^ בהם האלופים עזר ויצמן ואריאל שרון - תמונות
  6. ^ 6.0 6.1 המבצעים, מהפכת הגאווה היהודית, סיקור קצר של תפילין, כשרות ומזוזה
  7. ^ מרדכי מנשה לאופר, 'מבצע נרות שבת-קודש ויום-טוב', מדור 'ניצוצי רבי', גיליון התקשרות 473
  8. ^ מרדכי מנשה לאופר, נר מצווה, מדור ניצוצי רבי, גיליון התקשרות 474
  9. ^ היו רבנים שטענו שלא נכון הלכתית שהילדות הקטנות יברכו על ההדלקה, וזוהי ברכה לבטלה. הרב שלום דובער לוין הוציא קונטרס בו הסביר את שיטת הרבי מליובאוויטש.
  10. ^ 'תורת מנחם - התוועדוית', פורים תשמ"ד
  11. ^ את מבצע זה בתחילת הוסיף הרבי בשנת 1975 (ה'תשל"ה)‏[6].
  12. ^ אודות מבצע טהרת המשפחה, אתר מבצע טהרת המשפחה העולמי, מחלקה של מחנה ישראל.
  13. ^ הרבי מליובאוויטש, ‏שיחות קודש ח"א, ברוקלין תשמ"ו, באתר HebrewBooks קובץ PDF
  14. ^ על מבצע זה הכריז הרבי בשנת ה'תשל"ד (1974)‏[13].
  15. ^ בשל העובדה שמזוזה עלולה להיפסל עם הזמן מחמת רטיבות, השפעת שינוי מזג האוויר וכדומה
  16. ^ טור והשו"ע יו"ד סימן רפ"ה
  17. ^ תורת מנחם - התוועדויות תשד"מ חלק ג' עמ' 1809
  18. ^ תלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף י"א, עמוד א' תלמוד בבלי, מסכת מנחות, דף ל"ג, עמוד ב' בתחילת העמוד
  19. ^ את הדולר שקיבלו ממנו, אנשים נהגו לשמור לעצמם, ונתנו דולר חילופי לצדקה
  20. ^ לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212
  21. ^ מטבע הלשון, מכוון לדבריו של רבן יוחנן בן זכאי התדיינותו עם אספסיינוס: תן לי יבנה וחכמיה
  22. ^ על מבצע זה הכריז הרבי בשנת ה'תשל"ג (1973)
  23. ^ בשנת ה'תשל"ו (1976) הכריז הרבי על מבצע זה, ואף הכריז על שנה זו (תשל"ו) כשנת החינוך
  24. ^ בהמשך שנת תשל"ו, עורר הרבי מבצע זה. שיחות קודש תשל"ו, חלק ב' עמוד 685
  25. ^ על פי מאמר חז"ל שבית המקדש השני נחרב בגלל שנאת חינם
  26. ^ יש לציין שססמתם של צעירי אגודת חב"ד בישראל היא "עם כל הלב לכל אחד"

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.