ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/אתר האנציקלופדיה היהודית/מיון נושאים: לוויקי/חלום יעקב
[[קובץ:תבנית:תמונה לבדיקה|שמאל|ממוזער|250px|
וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.
"סולם יעקב", ציור מאת ויליאם בלייק מוצג מוזיאון הבריטי, לונדון]]
יעקב, במסעו צפונה, מבאר שבע לחרן, שכב יעקב לישון באזור היישוב לוז וחלם על סולם מוצב ארצה וראשו בשמים ומלאכים עולים ויורדים בו. בחלום התגלה הא-ל ליעקב והבטיח לו את הארץ אשר הוא שוכב עליה כמו גם הגנה בדרכו[1].
יעקב קם בבוקר נפעם מהחלום ומצהיר שזהו בית א-לוהים ושער השמים, קורא למקום "בית א-ל", מקים שם מצבה ונודר נדר שאם א-לוהים ישמור ויגן עליו, הוא יקבע את המקום כבית א-לוהים ויתן מעשר מרכושו לאל כאשר יחזור. יש סוברים שהיישוב בית אל של היום נמצא שם ומכאן שמו, אך יש מפרשים שזהו הר הבית[דרוש מקור].
משמעותו של הסולם[עריכת קוד מקור]
- יש פרשנים שסוברים שהחלום מסמל את ההיסטוריה של עם ישראל וארץ ישראל: כל מלאך מסמל מעצמה אחת, והמלאכים "עולים ויורדים" - לכל מעצמה ישנה תקופה של עליה, אך אחריה תבוא תקופה של ירידה. (פרקי דרבי אליעזר לה; מובא בפירוש רמב"ן)
- יש פרשנים שסוברים שהחלום מסמל את הקשר בין ה' לבין האדם, באמצעות הקרבנות, התפילה או הנבואה; המלאכים העולים מסמלים את התפילות או הקרבנות העולים מבני האדם אל ה', והמלאכים היורדים מסמלים את הברכה הא-להית או את הנבואה היורדת מה' אל בני האדם. (דעת מקרא)
- יש הרואים את הסולם בחלום כמשקף את חיי האדם בעולם, המקשרים בין הארץ לשמיים. הסולם מצביע על כך שאין ניתוק בין העולם הגשמי לעולם הרוחני- האדם מתחיל את חייו בארץ, אך הוא יכול להגיע לדרגות רוחניות גבוהות.[דרוש מקור]
יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן מציגים את סיפור ראשיתו של מקום הפולחן בבית אל כהיפוך הסיפור המקראי על ראשיתה של בבל – סולם יעקב כסיפור חלופי למסורת הבבלית, שהייתה רווחת גם בעם ישראל, בדבר בניית מגדל בבל, המעביר את "שער האל" (משמעות השם "בבל") לארץ ישראל, מרכז האמונה באל אחד.[2]
אתר חלום יעקב[עריכת קוד מקור]
על זיהוי מיקום האתר קיימים מספר השערות. בעבר, על פי זיהויו של ויליאם פוקסוול אולברייט היה מקובל לציין את ההמבצר הצלבני בורג' ביתין הסמוך לכפר הפלסטיני ביתין. עם זאת עמדתו של זאב וילנאי הייתה כי האתר הוא במקאם שייח' עבדאללה שבמקום הר פסגת יעקב (ארטיס) הסמוך ליישוב בית אל. סקר ארכיאולוגי שנערך בראשית המאה ה-21 תמך בעמדת וילנאי, וזיהה את המקום כמקום שבו עמד מקדש ירבעם על אתר חלום יעקב{{הערה|עוזי ברוך, ממצאים אריכאולוגים מרתקים במקאם שייח' עבדאללה על הר פסגת יעקב חושפים את מקדש ירבעם שנבנה על אתר "חלום יעקב"., באתר ערוץ 7, 1 בדצמבר 2011.
התייחסויות בברית החדשה[עריכת קוד מקור]
בבשורה על פי יוחנן אומר ישו לנתנאל: ”"אמן אמן אני אומר לכם, אתם תראו את השמים פתוחים ומלאכי א-להים עולים ויורדים על בן-האדם."” (הבשורה על פי יוחנן, פרק א, 50). ישו מנצל את הקרבה הגאוגרפית לבית אל ומתייחס לעצמו כסולם שעליו יעלו מלאכי הא-לוהים כמו בחלומו של יעקב.
התייחסויות בתרבות[עריכת קוד מקור]
הסיפור על חלום יעקב מופיע בשיר יעקב שכתב יאיר שדה והולחן על ידי גרי ולודבסקי. השיר בוצע במקור על ידי להקת ללדין. בוידאו קליפ עצמו השתתף השחקן והמנחה שי אביבי[3]. יהודה פוליקר הוציא את היצירה "סולם יעקב" בשיתוף מקהלת "פרחי בית שאן", שהופיעה באלבום "לעיניך הכחולות" בשנת 1992.
אזכור לחלום יעקב מופיע בשיר "מלאך מסולם יעקב" שנכתב על ידי המשורר והסופר יורם טהרלב[4] והולחן על ידי המלחינה נורית הירש.
האנדרטה לחללי פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע[עריכת קוד מקור]
בעקבות פיגוע ההתאבדות הכפול בבאר שבע, בשנת 2004, הוקמה ברחבת בית עיריית באר שבע אנדרטה לזכר 16 חללי הפיגוע. האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל יעקב כהן והיא מבטאת את סולם יעקב, דרכו עולים המלאכים לשמים. גוף האנדרטה הארוך מרמז על שילדת אוטובוס חרוך. בימין האנדרטה כתוב ציטוט מתוך התיאור המקראי של חלום יעקב.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור]
- דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה־16 עד ה־19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, חלום יעקב, עמ' 53-49
- יאיר זקוביץ, יעקב: הסיפור המפתיע של אבי האומה, הוצאת דביר, 2012, עמ' 50–64.
- מרדכי ברויאר, פרקי בראשית, הוצאת תבונות, תשנ"ט, עמ' 510–518.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור]
- מאמרים באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
- גו' מילגרום ויואל דומן, נרדם, הקץ!
- גליה דורון, סולם יעקב
- יצחק (איציק) פלג, מהו ה'סלם' שראה יעקב בחלומו?
- מתיה קם, פליפ טריה, חלום יעקב, באתר "תרבות•il"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור]
- ^ ספר בראשית, פרק כ"ח, פסוק י'
- ^ יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, לא כך כתוב בתנ"ך, פרק ו: היכן הוא שער השמיים?, עמ' 68–70.
- ^ הלו יעקב!, באתר מעריב], 15 ביוני 2017
- ^ מילים ופרושים לשיר ניתן למצוא באתר הרשמי של המשורר, יורם טהרלב(הקישור אינו פעיל, 2.12.2019)
קטגוריה:יעקב קטגוריה:סיפורי ספר בראשית יעקב קטגוריה:פרשת ויצא קטגוריה:ניבוי עתידות ביהדות