הטבח בנתיב העשרה
חלק ממתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל | |
---|---|
חומת ההפרדה בין המושב לרצועת עזה מולה נבנתה גם עמדת תצפית של החמאס עליה התלוננו התושבים במושב במשך שנים מחשש שתצא ממנה פעולה מה שקרה לבסוף בטבח. | |
תאריך | 7 באוקטובר 2023 |
תאריך עברי | כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד |
מקום | נתיב העשרה |
מטרה | אזרחים יהודים |
קואורדינטות | 31°34′15″N 34°32′22″E / 31.570833333333°N 34.539444444444°E |
סוג | פיגוע ירי |
נשק | רובי סער |
הרוגים | לפחות 21[1] |
חטופים | אין |
פצועים | לא ידוע |
מבצע | חמאס |
מספר מפגעים | חוליית מחבלים מעזה |
מניע | טרור אסלאמי |
הטבח בנתיב העשרה בוצע על ידי ארגון הטרור חמאס בבוקר שמחת תורה ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023 במושב נתיב העשרה הצמוד לגדר הגבול בצפון רצועת עזה, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. בטבח נרצחו לפחות 21 מתושבי המושב.[2]
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – מתקפת הפתע על ישראל (2023)
בבוקר 7 באוקטובר 2023, יום שבת, שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, פתחו ארגוני הטרור חמאס והג'יהאד האסלאמי הפלסטיני במתקפת פתע על ישראל. בחסות שיגור אלפי רקטות, חדרו כ־3,000 מחבלים מרצועת עזה לעשרות יישובים ישראליים ומתקנים צבאיים באזור עוטף עזה ובסביבתו, תוך ניהול קרבות ירי נגד כוחות ביטחון מעטים. המחבלים ביצעו מעשי טבח ואונס, רצחו והרגו 1,150 בני אדם, מתוכם טבחו ב-779[3] אזרחים, וחטפו לרצועת עזה כ־251 אנשים, ובהם נשים, קשישים ותינוקות. בשעות הראשונות נלחמו נגדם כיתות הכוננות, שוטרי משטרת ישראל, לוחמי הימ"מ וחיילי צה"ל כשהם בנחיתות מספרית. בקרבות נהרגו כ־1,550[4] מחבלים בשטח ישראל, ובצד הישראלי נהרגו 301 חיילים, 55[5] שוטרים ו־10[6] אנשי שירות הביטחון הכללי.
הטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשעה 6:29 בבוקר 7 באוקטובר 2023 ירו מחבלים מעמדת תצפית שהשקיפה על נתיב העשרה, אל מגדל התצפית ומערכת רואה-יורה שהגנו על היישוב; בכך נמנע מהתצפיתניות של צה"ל לדווח על מה שקורה ביישוב.[7] המחבלים הראשונים חדרו למושב באמצעות מצנחי רחיפה, עברו מבית לבית, טבחו ב-21 מתושבי המושב, ופצעו רבים נוספים.[8][1] הם ירו בכל מי שפגשו, שרפו בית בדרום המושב ומרחבים מוגנים. חלק מהנרצחים היו בני אותה משפחה, כמו משפחת וקס, משפחת מולכו, משפחת אקוני ומשפחת תעסה.[9] חלק מהנרצחים היו חברי כיתת הכוננות של המושב.[10] בשלב כלשהו נותק החשמל במושב ואנשים היו מסוגרים בחדרי הממ"ד ללא חשמל למשך שעות ארוכות.[11] בהמשך צולם חייל חטוף אחד שנחטף סמוך לנתיב העשרה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מפת הטבח ב־7 באוקטובר – פרויקט גיאו־ויזואלי לייצוג מקיף של הזוועות – מקומות, שמות ותמונות הנרצחים, באתר oct7map ובאתר github.
- תמיר סטיינמן, אדוה דדון, הרי הריסות ואדמה מפויחת: כניסה ראשונה למוקדי האסון - אחרי הטבח הנורא, באתר מאקו, 11 באוקטובר 2023
- איתן גליקמן, סבין ניצלה מהטבח בנתיב העשרה, בעלה ובנה נרצחו: "לא נעזוב את העוטף", באתר ynet, 15 באוקטובר 2023
- דיאנה בחור ניר, נתיב. מילוט, באתר כלכליסט, 26 באוקטובר 2023
- רשימת אזרחים שנרצחו בנתיב העשרה בחודש אוקטובר 2023, באתר "לעד" של המוסד לביטוח לאומי
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 טל אריאל יקיר, ליל הבדולח של נתיב העשרה: הגבורה העילאית של אנשי המושב צמוד הגדר - שנתקלו ראשונים, באתר ישראל היום, 12 באוקטובר 2023
- ^ יניר יגנה, אומץ הלב של כיתת הכוננות והמכה האנושה לחקלאות: בנתיב העשרה משתקמים מההרס, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2023
- ^ ※ 100 ימי לחימה: 779 אזרחים נרצחו, 52,571 נפגעו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2024
- ^ ※ כתבי כיכר השבת, עזה מטווחת, והתושבים הונחו לברוח; 1,500 מחבלים חוסלו בישראל - עדכונים שוטפים, באתר כיכר השבת, 10 באוקטובר 2023
- ^ ※ אלון חכמון, הותרו לפרסום שמותיהם של 55 שוטרים שנרצחו במתקפת הטרור, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2023
- ^ ※ ראיון של ראש השב"כ רונן בר לדני קושמרו, חדשות 12 - makoVOD (וידאו)
- ^ https://twitter.com/kann_news/status/1716167541972742384, X (formerly Twitter)
- ^ כתבי ynet, אנשי חמאס צנחו וטבחו; בנה של נאוה חיסל מחבל בבית - כשהבנות בממ"ד: "היינו שעות עם גופה במסדרון", באתר ynet, 7 באוקטובר 2023
- ^ ציוץ של אלמוג בוקר, 7 באוקטובר 2023
- ^ יניר יגנה, אמיר בוחבוט, שלומי הלר, ארז הראל, אורי סלע, טל שלו, אלי אשכנזי, יואב איתיאל, מלחמת פתע: כאלף מחבלים חדרו מעזה לשטח ישראל, למעלה מ-350 נרצחים, באתר וואלה, 7 באוקטובר 2023
- ^ איליה יגורוב ונטע בר וירון דורון, עדויות תושבי העוטף ממתקפת הפתע על ישראל: "טובחים כאן בתינוקות", באתר ישראל היום, 7 באוקטובר 2023
זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
הזירה העזתית | מתקפת הפתע על ישראל • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה • קרב עזה • הפסקת אש • קרב שג'אעייה • תוכנית אטלנטיס • קרב ח'אן יונס • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • אסון אל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב ג'באליה השני כביש 749 • בסיס נצרים • המשבר ההומניטרי (הרעב ההמוני • הפצצת בניין המהנדסים ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן) • הסיוע ההומניטרי | ||||||
החזית הצפונית | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • התקיפה בנמל התעופה חלב | ||||||
החזית המזרחית | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • התקיפה האיראנית על ישראל • התקיפה הישראלית באיראן (2024) | ||||||
מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||
זירות נוספות | זירת יהודה ושומרון • מעורבות החות'ים (מבצע שומר השגשוג • המתקפה האווירית בתימן • מבצע קשת פוסידון • המשבר בים סוף) • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) |