הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C – הבדלי גרסאות
תגיות: שחזור ידני שוחזרה עריכה חזותית |
←היסטוריה: זה נראה לי תיאור יותר קולח ומדוייק ואני מקווה שכולנו נוכל לחיות איתו |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
* '''[[שטח C|שטחי C]]''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל. |
* '''[[שטח C|שטחי C]]''': שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל. |
||
הסכמי אוסלו היו הסכמי ביניים, והיו צריכות להתקבל הסכמות לגבי החלוקה של שטח C בין המדינות בהסכם קבע. בעקבות עצירת [[תהליך השלום]] התקבעו הקטגוריות של שטחי A, B וC כ[[סטטוס קוו]] (נכון ל-2022). |
|||
חלוקה זו אמורה היתה להתקיים עד להשלמת [[תהליך השלום הישראלי-פלסטיני|תהליך השלום]] בשנת 1998, אולם עקב עצירת התהליך היא עדיין מתקיימת (נכון ל-2022). |
|||
[[קובץ:חורבת ענים העליונה. ע'ווין אל פוקא.jpg|ממוזער|השתלטות מאחז פלסטיני על [[אתר ארכאולוגי|האתר הארכאולוגי]] חורבת [[ענים]] העליונה. ע'ווין אל פוקא, סמוך ליישוב [[ליבנה]] ב[[דרום הר חברון]].]] |
[[קובץ:חורבת ענים העליונה. ע'ווין אל פוקא.jpg|ממוזער|השתלטות מאחז פלסטיני על [[אתר ארכאולוגי|האתר הארכאולוגי]] חורבת [[ענים]] העליונה. ע'ווין אל פוקא, סמוך ליישוב [[ליבנה]] ב[[דרום הר חברון]].]] |
||
גרסה מ־22:14, 31 באוגוסט 2022
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב מנקודת מבט לא נייטרלית, עם משקל יתר לטענות של ארגוני ימין.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך כתוב מנקודת מבט לא נייטרלית, עם משקל יתר לטענות של ארגוני ימין. | |
הבנייה הפלסטינית הבלתי חוקית בשטחי C (מכונה גם ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C) היא תופעה של הקמת מבנים על קרקעות בשטחי C שהוגדרו על ידי ישראל כאדמות מדינה ללא קבלת אישורי בנייה. הרוב המוחלט של בקשות הבנייה של הפלסטינים נדחה על ידי הממשל הצבאי הישראלי האחראי על הקצאת קרקעות ואישורי בנייה בשטח C, וכפועל יוצא רוב הבנייה הפלסטינית אינה חוקית מבחינת ישראל.[1]
בשנת 2009 פורסמה "תוכנית פיאד" של הרשות הפלסטינית. התוכנית שמה לה למטרה לחתור להקמה של מדינה פלסטינית דה פקטו בכל שטחי יהודה ושומרון, בין היתר באמצעות בנייה מוגברת. [2][א] נכון לשנת 2022 מגיעה תופעה זו להיקפים של מעל 70,000 בתים שנבנו על קרוב ל-100,000 דונם.
היסטוריה
בשנת 1967, במלחמת ששת הימים, כבשה ישראל את יהודה ושומרון. בשנת 1993 נחתם הסכם אוסלו א', בו סיכמו מדינת ישראל ונציגי הפלסטינים על חתירה לקראת סיום הסכסוך הישראלי-פלסטיני בתוך חמש שנים, בתהליך הדרגתי בן מספר שלבים. בהסכם אוסלו ב' סוכם בין הצדדים על חלוקה זמנית של שטחי יהודה ושומרון לשלוש קטגוריות:
- שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלסטינית.
- שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלסטינית ושליטה ביטחונית של ישראל.
- שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל.
הסכמי אוסלו היו הסכמי ביניים, והיו צריכות להתקבל הסכמות לגבי החלוקה של שטח C בין המדינות בהסכם קבע. בעקבות עצירת תהליך השלום התקבעו הקטגוריות של שטחי A, B וC כסטטוס קוו (נכון ל-2022).
כמעט כל בקשות הפלסטינים לבנייה בשטח C נדחות. בשנים 2000–2019 הוגשו 6,532 תוכניות, מתוכן אושרו 210 בלבד,[3] כלומר 97% מהבקשות לא אושרו. בשנים 2016–2020 הגישו פלסטינים כ-2,500 בקשות להיתר בנייה, מהם רק 24 אושרו[4]. מאז הסכמי אוסלו נבנו בתים ללא אישור ישראלי בשטחי יהודה ושומרון שבשליטה אזרחית ישראלית. ביוני 2018 המנהל האזרחי מסר כי לצורכי ההתנחלויות הישראליות הוקצו במהלך השנים כ-674,459 דונם משטח C, שהם 99.76% מסך כל אדמות המדינה שהוקצו משנת 1967 ואילך. מנגד, לפלסטינים הוקצו, לכל היותר, 0.24% (כ-1,625 דונם)[1].
לטענת עמותת רגבים, הפלסטינים לא מקבלים אישורים משום שבקשותיהם מוגשות על אתרים ארכאולוגיים, גנים לאומיים, שטחי אש או בלב המדבר. העמותה גורסת כי הגשת היתרי הבנייה נועדה לשם גרירת רגליים בהליך משפטי ארוך, שבסופו בית המשפט לא יממש את צו ההריסה שהוצא בשל העדר אישור. בדו"ח שהוציאה העמותה נכתב כי הרשות הפלסטינית מוסמכת באופן בלעדי לאשר בנייה בשטחי A וB, שם אין כלל אישורי בנייה לישראלים, אולם הפלסטינים אינם מנצלים את השטחים האלה באופן מיטבי עבור בנייה לאוכלוסייה הפלסטינית המקומית.[5]
בשנת 2021 הגישה עמותת רגבים עתירה לבג"ץ נגד האפליה המובנית באכיפת תקנות הבנייה נגד בנייה בלתי חוקית ביהודה ושומרון. בעתירה, העמותה מבקשת לבטל את הנוהל לפיו המנהל האזרחי דוחק לתחתית הרשימה את הטיפול בבנייה פלסטינית בלתי חוקית, ומעדיף לטפל קודם בבנייה בלתי חוקית יהודית[6]. בעקבות העתירה, המדינה הצהירה שהיא תתקן את האפליה. באוגוסט 2022 הגישה רגבים עתירה מחודשת בטענה שנוהל הקפאת ההליכים שנקבע יוצר פרקטיקה לא חוקית של מתן חסינות לעברייני בניה[7].
בינואר 2022 דו"ח של משרד המודיעין שהובא לוועדת החוץ והביטחון הציג את פרויקט התכנון הפלסטיני להשתלטות על שטחי C. הדו"ח מציג את המימון האירופי ואת העלמת העין של המנהל האזרחי באכיפת החוק כלפי הפלסטינים. על פי הדו"ח, הרש"פ באמצעות "הרשות להסדרת המקרקעין והמים" מעסיקה כ-600 עובדים בפרויקט של הסדר מקרקעין הכולל את שטחי C, וזאת במטרה מוצהרת לתפוס בעלות על השטח. פרויקט ההסדר, שתפס תאוצה ב-2019 וצפוי להסתיים עד סוף 2022, נעשה לעיתים תוך איומים על בעלי הקרקעות, והוא כולל השתלטות על אזורי התיישבות יהודיים בנויים, שטחי אש ומחנות צה"ל. כמו כן, עולה מהדו"ח כי הרשות הפלסטינית בונה על אי רישום חלופי מצד ישראל, דבר אשר עשוי להביא להכרה משפטית ישראלית או עולמית דה-פקטו בבעלות הפלסטינית בקרקע[8][9].
תוכנית פיאד
ערך מורחב – תוכנית פיאד
באוגוסט 2009 פרסם ראש הממשלה הפלסטיני סלאם פיאד, את "תוכנית פיאד" שמטרתה המוצהרת היא "סיום הכיבוש והקמת מדינה"[10]. חלק מהותי בה עוסק בבנייה מאסיבית כדי ליצור רצף בין שטחי B. בדרך זו ינותקו היישובים היהודיים זה מזה. בנייה זו כוללת מבני מגורים, מבני חינוך, מבני בריאות, מסגדים ותשתיות ללא היתר בנייה. עד שנת 2022 נבנו 72,274 מבנים המתפרסים על כ-95,200 דונמים, ללא אישורי בנייה ישראלים. לרוב מדובר בבנייה מרווחת וכל מבנה מתפרס בבמוצע על כ־1.3 דונם[11]. לפי קלמן ליבסקינד, הבנייה הפלסטינית גדולה בהרבה מכל הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון. שכן שטח כל ההתנחלויות והמאחזים יחד עומד על 64,365 דונם, כשני שלישים משטח הבנייה הפלסטינית[11].
פיקוח אכיפה
באחריות יחידת הפיקוח של המנהל האזרחי לאכוף את מניעת הבנייה הבלתי חוקית, היהודית והפלסטינית, בתחומי יהודה ושומרון[12]. אולם יחידת הפיקוח לא מצליחה לעצור לחלוטין את הבנייה הבלתי חוקית, בין היתר עקב מחסור בפקחים. עם הקמת ממשלת ישראל השלושים ושש נוספו כ-20 פקחים ליחידת הפיקוח, שהכפילו פי שלושה את גודלה.
באוקטובר 2021 ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט ושר האוצר אביגדור ליברמן, סיכמו על העברת 20 מיליון ש"ח ל־14 רשויות מקומיות ביהודה ושומרון, לשם הקמת מערך סיור ומעקב אחר הבנייה הפלסטינית. על פי הסיכום, הרשויות יפעילו סיירי שטח, כלי רכב וציוד ייעודי דוגמת רחפנים ואמצעי צילום כדי להעבירם ליחידת הפיקוח של המנהל האזרחי[13].
עמותת רגבים הוקמה כיוזמה אזרחית להתמודדות עם הבנייה הבלתי חוקית הפלסטינית. העמותה מתעדת את הבנייה ומגישה עתירות לבית המשפט בבקשה לבלום אותן. היא מבצעת מעקב ומיפוי של פעולות אשר לדעתה מהווה ההשתלטות של הרשות הפלסטינית על אדמות בשטח C באמצעות חקלאות ובנייה בלתי חוקית[14], במסגרת זו חשפה רגבים פעילות במימון של מדינות וגופים זרים התומכים בפרויקטים בלתי חוקיים[15], כמו המתחם הבדואי חאן אל-אחמר. עתירותיה של העמותה מזרזות לעיתים את האכיפה.
סיוע זר
דו"ח משרד המודיעין שהוצג בוועדת החוץ והביטחון בינואר 2022 מראה כי פרויקט הבנייה הפלסטינית בשטחי C מקבל סיוע כספי רב ממדינות זרות ומגובה בהחלטה אירופאית[16][17]. להערכת משרד המודיעין, המימון הזר לתוכניות אלו עומד על 500 מיליון יורו, ממשלות הולנד, דנמרק, שוודיה, צרפת, שווייץ, בריטניה, בלגיה, גרמניה, טורקיה, קטר וירדן וכן מארגונים חוץ ממשלתיים שונים[18]. הסיוע כולל תמיכה מדינית, תקשורתית ומשפטית, הכנה וקידום תוכניות מתאר, קידום מיזמים ורישום מקרקעין.
ראו גם
ביאורים
- ^ עמוד 12
קישורים חיצוניים
- המערכה הפלסטינית על שטחי C - עיצוב מציאות ביטחונית בשטח, תיאור ומשמעויות. דו"ח של אגף המחקר במשרד המודיעין של מדינת ישראל
- הבניה הפלסטינית בשטחי C - תוכנית השלבים של פיאד, דו"ח של מועצת יש"ע
גדעון דוקוב, הישג לרגבים באכיפה נגד בניה פלסטינית לא חוקית, בעיתון מקור ראשון, 3 במרץ 2022- אלישע בן קימון, בנייה, נטיעת עצים והקמת חוות: המאבק על השליטה בשטחי C, באתר ynet, 13 בדצמבר 2021
- קלמן ליבסקינד, הנתונים הדרמטיים של ההשתלטות הפלסטינית על שטחי אזור C נחשפים, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2022
- איך לעשות בית ספר, הקמת בתי ספר על ידי הרשות הפלסטינית ככלי להשתלטות על שטחי C, דו"ח של תנועת רגבים, אוגוסט 2021
- אסף גבור, השתלטות הפלסטינים על שטחי C: "זו אסטרטגיה לחנוק את היישובים", בעיתון מקור ראשון, 8 במרץ 2021
- ניצלו את השבת: ההשתלטות הפלסטינית נמשכת, באתר בחדרי חרדים, 22 בפברואר 2022
- תיעוד: כך משתלטת הרשות הפלסטינית על שטחי C, באתר כיפה
- ניצן קידר, השיטה הפלסטינית להשתלטות על שטחי E1, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2022
- הקול היהודי, דו"ח מחקר השתלטות מאורגנת, אוגוסט 2022
הערות שוליים
- ^ 1 2 אדמות המדינה בשטחים מוקצות ליהודים בלבד, באתר שלום עכשיו, 2018-07-18
- ^ מלחמת ההתשה, דו"ח של עמותת רגבים לציון עשור לתוכנית פיאד.
- ^ הגר שיזף, פלסטינים הגישו כ-1,500 בקשות בנייה בשטח C בשלוש שנים. ישראל דחתה 98.6% מהן, באתר הארץ, 21 בינואר 2020
- ^ הגר שיזף, 797 צווי הריסה הוצאו למבנים של פלסטינים ב-2020, המספר הגבוה זה חמש שנים, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2021
- ^ מלחמת ההתשה, דו"ח של עמותת רגבים לציון עשור לתוכנית פיאד.
- ^ סדרי עדיפויות לאכיפה תכנונית | 8513-21, באתר Regavim
- ^ regavim, עתירה לבג"ץ: בטלו את נוהל החסינות לבניה בלתי חוקית פלסטינית, באתר Regavim, 2022-08-02
- ^ הדיון בוועדת החוץ והביטחון בעניין ההשתלטות הפלסטינית על שטחי C, בערוץ כנסת.
- ^ תום קליינר, נחשף סכום המימון של האיחוד האירופי להשתלטות בשטחי C, באתר עכשיו 14, 18 בינואר 2022
- ^ אופק עיני, תוכנית פיאד: "סיום הכיבוש והקמת פלסטין", באתר וואלה, 17 באוגוסט 2009
- ^ 1 2 קלמן ליבסקינד, הנתונים הדרמטיים של ההשתלטות הפלסטינית על שטחי אזור C נחשפים, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2022
- ^ יחידת הפיקוח, באתר המנהל האזרחי.
- ^ הודיה כריש חזוני, 20 מיליון שקלים יועברו למעקב אחרי בנייה פלסטינית בשטחי C, בעיתון מקור ראשון, 16 באוקטובר 2021
- ^ רגבים, מכים שורשים - כך משתלטת הרשות הפלסטינית על רבבות דונמים ביהודה ושומרון, באתר רגבים, נובמבר 2018
- ^ רגבים, הקולוניה האחרונה, באתר רגבים, מאי 2015
- ^ מירב ארד, האיחוד האירופי משקיע בהשתלטות על שטחי C: כחצי מיליארד ד', באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2022
- ^ European Parliament resolution of 5 July 2012 on EU policy on the West Bank and East Jerusalem (2012/2694(RSP))
- ^ תום קליינר, נחשף סכום המימון של האיחוד האירופי להשתלטות בשטחי C, באתר עכשיו 14, 18 בינואר 2022
