לדלג לתוכן

פייק ניוז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"עיתונות צהובה" מאת L.M. Glackens. האיור מראה את ויליאם רנדולף הרסט כליצן המפיץ לקהל קוראים נלהב עיתונים עם כותרות שערורייתיות: "תשוקה, ארס, סנסציוניות, התקפות על פקידים ישרים, מחלוקות, זיוף של חדשות, תלונות אישיות ומצג שווא".

פייק ניוז, ידיעות כזב או חדשות כזב (באנגלית: Fake news; בעברית ביחיד נאמר יְדִיעַת כָּזָב), הן ידיעות חדשותיות הניתנות להפרכה, המופצות באופן מכוון ועלולות להטעות את הקוראים.[1] ידיעות אלה הן מידע מפוברק המחקה תוכן חדשותי בצורתו, אך לא בתהליך הארגוני שהוא עבר או בכוונתו.[2] לכן, אף על פי שהן נראות כמו ידיעות חדשותיות מסורתיות, הן לא עברו את תהליך העריכה המקובל בחדשות מסורתיות.[3] פייק ניוז מופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט באופן דומה לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, היכולות לשמש לתעמולה ולדיסאינפורמציה. ידיעות כזב מצויות בעיקר במדיה חברתית ובאתרי אינטרנט, אך הן עלולות להתפרסם גם באמצעי תקשורת מסורתיים.[4] המוטיבציות המרכזיות לייצור והפצה של פייק ניוז הן כלכליות או אידאולוגיות.[5]

יש החוקרים הטוענים כי פייק ניוז הן אחד האיומים הגדולים ביותר לדמוקרטיה.[6][7] פייק ניוז הן אחת התופעות המאפיינות את תקופת הפוסט-אמת. תקופה זו מאופיינת לא רק בעלייה בכמות השקרים, אלא גם בכך שאין כבר ציפייה לשמוע את האמת.[8] בתקופת הפוסט-אמת קיים משבר אמון חברתי הכולל גם חוסר אמון בחדשות ובמדע.[9] ידיעות כזב נפוצות במיוחד בתחום הפוליטיקה, אך הן קיימות גם בתחומי המדע - כמו בסוגיות של קיימות,[10] מגפת הקורונה, חיסונים ותזונה.[2]

מושגים דומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיסאינפורמציה, דיסאינפורמציה ותעמולה קיימות כבר אלפי שנים.[15] המקרה של פייק ניוז הוא ספציפי של דיסאינפורמציה, בו המידע מתפרסם כידיעה חדשותית. גם לכך קיימות עדויות עתיקות.[15] אף על פי שהתופעה קיימות כבר שנים רבות, המושג פייק ניוז או ידיעות כזב הפך לפופולרי רק בשנת 2016, סביב הבחירות בארצות הברית.[16]

במאה ה-13 לפני הספירה, רעמסס השני צייר את קרב קדש כניצחון סוחף ומרשים לטובת העם המצרי. הוא הציג סצנות בהן הוא מביס את אויביו בקרב, על אף שבכתובים מצוין שהקרב הסתיים בתיקו.[17] גם קרב קרקר בשנת 853 לפנה"ס, בו התייצבה קואליציה של 12 מלכים כנגד מלך אשור, הוצג על ידי האשורים במונולית מכורח כניצחון מוחץ שהביא להשמדתם המוחלטת של כל צבאות האויב. בפועל נראה כי הקרב הסתיים ללא הכרעה, לאור העובדה שההתקדמות האשורית נבלמה למספר שנים. בתקופה מאוחרת יותר, אוגוסטוס, קיסר רומא, הפיץ שקרים כנגד יריבו מרקוס אנטוניוס, תוך שהוא מצייר אותו כשיכור, רודף נשים וכמריונטה של קלאופטרה מלכת מצרים. השקרים הביאו על אנטוניוס יריבים ושונאים רבים ברומא.[18] במהלך המאות השנייה והשלישית לספירה, נפוצו באימפריה הרומית שמועות נרחבות בנוגע לכך שהנוצרים עוסקים בפולחן הכולל גילוי עריות וקניבליזם.[19]

בימי הביניים נפוצו באירופה עלילות הדם ולחם הקודש, שלפיהן השתמשו היהודים בדם נוצרים (לרוב ילדים) לצורכי פולחן, וכן שפוגעים ב"לחם הקודש" המהווה למעשה את ישו עצמו (טרנסובסטנציאציה). עלילות אלו הוכחו כשקריות ואנטישמיות.

אחרי המצאת הדפוס במאה ה-15, הפרסום הפך שכיח, ובהיעדר אמות מידה בנוגע לאתיקה עיתונאית - פייק ניוז היו לדבר שבשגרה.[15] רק במאה ה-17 החלו להופיע פרסומי המקורות בהערות שוליים.[20] לאורך ההיסטוריה נוצרו לעיתים ידיעות כזב חוזרות בתחומים מסוימים, למשל ביחס לממסד הרפואי.[21][22]

המאה ה-20

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במאה ה־20 אמצעי מדיה כמו עיתונים, מאמרים ומגזינים קיבלו דרישה ציבורית גבוהה והופצו לכל בעקבות התקדמות הטכנולוגיה. במלחמת העולם הראשונה ניתן למצוא דוגמה מובהקת לפייק ניוז כאשר מדינות ההסכמה טענו שישנו מפעל בגרמניה שאליו נאספות גופות הנופלים בקרבות שנערכו על אדמתה, על מנת לייצר מהן שומנים להפקת ניטרוגליצרין, נרות ומוצרי היגיינה וקוסמטיקה. הטענות על מפעל שכזה החלו לצוץ עוד בשנת 1915 בעיתון הבריטי "צפון סין דיילי ניוז" במטרה לשכנע את ממשלת סין להצטרף למאמץ המלחמתי לצד מדינות ההסכמה. טענות אלו התגלו כשקריות לאחר המלחמה.[23]

בשנת 1933 הוקם בגרמניה משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם על ידי יוזף גבלס. המשרד שימש את הנאצים לפרסום סדר היום שלהם בעיתונות המודפסת והמשודרת, על מנת להשפיע על התודעה הציבורית. רבים מן הפרסומים שהוצאו על ידם היו שקריים.[24]

המאה ה־21

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראשית המאה ה-21, התרחבה מאוד השפעת הפייק ניוז. פתיחת האינטרנט לכלל הציבור בשנות ה-90 העניקה גישה למידע רב, אך עם הזמן האינטרנט גדל לממדים עצומים עם כמויות מידע אדירות, וככל שהתפשט המידע האמיתי, כך התפשט גם המידע השקרי.[25][26]

בשנת 2016, במסגרת מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית, המושג פייק ניוז זכה לתפוצה רחבה וקיבל את משמעותו הנוכחית.[16] במהלך מסע הבחירות, סדרת כתבות בעיתונות האמריקאית דיווחה על הפצה נרחבת של מידע שקרי בפייסבוק.[16] חוות טרולים (אנ') פעלו ממקדוניה הצפונית ודחפו תכנים שקריים לטובתו של המועמד דונלד טראמפ. בין השאר, פורסם שהאפיפיור תומך בטראמפ ושהילרי קלינטון עומדת בפני הרשעה.[15] טראמפ השתמש במושג פייק ניוז כדי להאשים את גופי התקשורת שביקרו אותו (ובראשם רשת CNN). השימוש הנרחב שעשה במושג גרם לו להתפשט בעולם כולו, כאשר גם מנהיגים אחרים משתמשים בו כבנשק כלפי ארגוני חדשות ותקשורת.[15] מאז אותה תקופה, ישנה גם עלייה ניכרת במחקר אקדמי בנושא פייק ניוז.[16] בעקבות אירועים אלה, המילה פוסט-אמת נבחרה למילה השנה על־ידי מילוני אוקספורד.[27]

בשנת 2017 יצא דוח משותף של ה־CIA, NSA, FBI בארצות הברית, הטוען שגופים ברוסיה השתמשו בטרולים או בתשלום למשתמשי רשתות חברתיות על מנת להשפיע על הבחירות של שנת 2016.[15] באותה השנה החלו גם מדינות אחרות כמו בריטניה, גרמניה, אוסטרליה והפיליפינים לבחון באופן פרלמנטרי את תופעת הפייק ניוז.[15] האיחוד האירופי פרסם דוח המלצות בנושא בשנת 2018.[15] בעקבות ההאשמות כלפי פייסבוק, על כך שהיא מאפשרת הפצה של פייק ניוז, החברה הצהירה שהיא תשתף פעולה עם בודקי עובדות וכן תקל על דיווחים מהציבור, כל זאת על מנת לצמצם את התופעה. בתחילת שנת 2018 פייסבוק נסוגה מהתחייבותה, וטענה שבניסויים שביצעה נמצא שהתיקונים הללו מגבירים את תופעת הפייק ניוז במקום לצמצם אותה.[15]

בשנת 2018 נודע כי חברה בשם קיימברידג' אנליטיקה יצרה פרופילים פסיכולוגיים למיליוני משתמשי פייסבוק על סמך פעילותם ברשת. המידע שימש לטרגוט (אנ') קהלים לקראת בחירות 2016 שנערכו בארצות הברית. מאוחר יותר התברר שהמידע שימש לטרגוט במעל 200 מערכות בחירות, כולל בארגנטינה, ניגריה, קניה, הודו וצ'כיה.[15]

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם בתחילת שנת 2020 העצימה את ההשלכות של הפצת פייק ניוז, באופן שעלול היה לגרום לנזק בחיי אדם ובכסף בקנה מידה גדול. הנסיבות הביאו לצעדים יוצאי דופן למיגור התופעה. כך למשל, ארגון הבריאות העולמי הקים מוקד שהפיק תגובות מבוססות למידע שגוי.[28][29] פייסבוק העניקה קדימות למידע של ארגון הבריאות העולמי,[30] ולצד גוגל הציגו מידע מבוסס מטעם הגורמים הרשמיים בתגובה לחיפושים בנושא. בתקופת המגפה נחקקו במדינות רבות חוקים בנוגע למידע כוזב על מגפת הקורונה, ובמדינות רבות נעצרו אזרחים על הפצת מידע שקרי בנושא.[31][32][33][34]

התקדמות הבינה המלאכותית מגדילה את הקושי של האדם להבחין בין מידע המתאר אמת לבין פייק ניוז[35]. בינואר 2024 הצהיר הפורום הכלכלי העולמי שהאיום הגדול ביותר לטווח קצר על הכלכלה העולמית הוא מיסאינפורמציה ודיסאינפורמציה המובלים על ידי בינה מלאכותית[36].

סוגים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים כמה סוגים שונים של פייק ניוז:[5][37]

  • המצאת עובדות (fabrication) – כתבה המתפרסמת בסגנון המסורתי של כתבת חדשות, אך אין לה בסיס עובדתי.[5]
  • פסאודו-מדע – הצגה של טענה שקרית או מוגזמת במסווה של ידיעה מדעית, לעיתים קרובות בסתירה לדעת מומחים.[37]
  • תאוריית קשר – תיאוריה בלתי ניתנת להפרכה הדוחה את עמדת המומחים והרשויות.[37]
  • תעמולה – ידיעה הנוצרת על־ידי גוף פוליטי על מנת להשפיע על דעת הקהל.[5]
  • מפלגתנות (אנ') – ידיעה מוטה באופן פוליטי, למרות טענה לאובייקטיביות.[37]
  • קליקבייט – כותרת מרעישה ובדרך־כלל מטעה ולא מייצגת את תוכן הכתבה, שנועדה להגביר את הכניסה לכתבה ולהעלות הכנסות מפרסומות.[37]
  • תוכן שיווקי ויחסי ציבור – הצגת מידע שיווקי במסווה של ידיעה חדשותית[5] במטרה להגדיל הכנסות.[37]
  • מניפולציה – עריכה של תמונות, נתונים, גרפים וסרטונים אמיתיים על מנת להציג נרטיב שקרי.[5][37]
  • ייחוס שגוי – תמונות, סרטונים וציטוטים המיוחסים לאנשים או לאירועים שגויים.[37]
  • חדשות סאטיריות (אנ') – הצגת ידיעה חדשותית באופן סאטירי או פארודי תוך הגזמה והומור.[5] דוגמה אמריקאית לכך הוא העיתון "The Onion", בו מוצגות כתבות שקריות לחלוטין, למטרת בידור.[5][37] מקבילה ישראלית בסגנון דומה היא האתר "Wako"[38] של מאקו. אף על פי שידיעות אלו הן באופן מוצהר סאטירה ופרודיה, עדיין ישנם מקרים שבהם הקוראים חושבים בטעות שמדובר בכתבה חדשותית אמיתית.[37]

תפוצה של פייק ניוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסרים של פייק ניוז נפוצים בציבור. במחקר אמריקאי הראו לנבדקים כותרות אמיתיות וכותרות שקריות על אירועי עבר.[39] 75% מהכותרות השקריות דורגו על-ידי הנבדקים כדי מדויקות או מדויקות מאוד.[39] שליש מהאמריקאים מאמינים שסיפור פיצה גייט (המקשר את קמפיין הבחירות של הילרי קלינטון לרשת פדופילית) הוא כנראה נכון או בטוח נכון.[39]

אף על פי שהמסרים של פייק ניוז הם נפוצים, החשיפה אליהם מרוכזת באתרים ובמשתמשים ספציפיים. לדוגמה, ניתוח של פעילות ברשת החברתית טוויטר סביב הבחירות האמריקאיות בשנת 2016, הראה ש־80% מהפייק ניוז נצרכו על־ידי 1% מהאוכלוסייה,[39] ואילו רק 0.1% ממשתמשי טוויטר היו אחראיים על 80% מההפצה של פייק ניוז.[39] בדומה לכך, 60% מהביקורים באתרי פייק ניוז נעשים על-ידי 10% מהמשתמשים.[39]

במחקר שהתפרסם בכתב העת Science, עקבו אחרי כ־126,000 סיפורים שפורסמו בטוויטר על־ידי כ־שלושה מיליון משתמשים.[40] המחקר מצא שסיפורים שקריים הופצו מהר יותר, רחוק יותר, עמוק יותר ורחב יותר מאשר סיפורים אמיתיים, במיוחד במקרה של סיפורים פוליטיים. נראה שאחת הסיבות לתפוצה הנרחבת של פייק ניוז ברשתות חברתיות היא שהן מציגות סיפורים חדשים ומקוריים יותר, ולכן הן מעוררות עניין. לפי ניתוח התגובות, פייק ניוז עוררו בקוראים תחושות של פחד, גועל והפתעה, בעוד שסיפורים אמיתיים עוררו ציפייה, עצב, שמחה ואמון.[40]

גורמי סיכון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאפייני הידיעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנם שלושה מאפיינים עיקריים של ידיעת הכזב שמגבירים את הסיכוי שאנשים יאמינו בה: הטיית האישוש, חשיפה חוזרת ופופולריות.

הטיית האישוש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית, אנשים נוטים להאמין לידיעת כזב כאשר מקור הידיעה, נושא הידיעה או התוכן שלה מתאימים לאמונה המוקדמת של האדם, או לתפיסה האידאולוגית שלו.[41] הטיה קוגניטיבית זו נקראת הטיית האישוש.[2]

חשיפה חוזרת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנית, אנשים נוטים להאמין יותר לידיעה אליה נחשפו בעבר, גם אם היא שקרית.[41]

פופולריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלישית, אנשים נוטים להאמין לידיעת כזב כאשר היא מקבלת תמיכה מאחרים. זאת משום שצרכני חדשות נמצאים בעומס מידע גבוה, ולכן נעזרים בהיוריסטיקות קוגניטיביות לקבלת החלטות מהירה.[41] אחד הכלים בהם משתמשים הצרכנים הוא הסתמכות על דעתכם של אחרים.[41] בשל אפקט עגלת המנצח (אנ') אנשים תומכים במועמד המוביל במרוץ.[42] כאשר ישנה ידיעה חדשותית שמקבלת תמיכה מרובה, הדבר מעודד את צרכן החדשות לקבל אותה כנכונה.[41]

מאפיינים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גם ברמה האישית ישנם משתנים המגבירים או מפחיתים את הסיכוי שאדם יאמין בפייק ניוז. משתנים המגבירים את הסיכוי ליפול בפח הם רגשנות, דוגמטיות ופונדמנטליזם דתי. משתנים המפחיתים את הסיכוי ליפול בפח הם חשיבה אנליטית (אנ'), פתיחות מחשבתית, צורך בקוגניציה (אנ') וידע על האופן בו פועלים גופי תקשורת.[41] קיים גם קשר בין גיל לבין הפצת פייק ניוז. נמצא ש-11% מהמשתמשים מעל גיל 65 שיתפו פייק ניוז לעומת 3% ממשתמשי הקצה שהיו בטווח הגילאים 18–29.[43]

פייק ניוז בארצות הברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פייק ניוז נכנסו לשיח הפוליטי סביב הבחירות בארצות הברית ב-2016, ונוצרה מחלוקת סביב התופעה כאשר היו שהגדירו את הדאגה של הציבור סביבן כ"פאניקה מורלית" או "היסטריה של ההמונים", ואחרים הביעו דאגה על הנזק באמון הציבור.[44][45][46][47]

סטיב באנון היה יועץ אסטרטגי לדונלד טראמפ במהלך המרוץ שלו לנשיאות בשנת 2016. בפברואר 2018 בראיון שהעניק לעיתונאי מייקל לואיס, הסביר סטיב באנון, כי הוא ביסס את הקמפיין של טראמפ לנשיאות על ידי שימוש בפחד, כעס והצפת התקשורת בכמות רבה של מידע זבלי. באנון תיאר את השימוש בסיסמאות כמו "לייבש את הביצה" (האשמה כי צריך לייבש את הממשל הפרדלי), "לנעול אותה" (האשמה כי הילרי קלינטון היא פושעת שצריך לכלוא אותה. טענה שהושמעה בהמשך נגד פוליטיקאיות אחרות), "לבנות את החומה" (כדי לעצור מהגרים ממקסיקו). הוא טען כי בזכות סיסמאות אלה הוא וטראמפ ניצחו בבחירות. "זה היה כעס טהור. כעס ופחד זה מה שמביא אנשים לקלפיות". הוא הוסיף, "הדמוקרטים לא חשובים. האופוזיציה האמיתית היא התקשורת. והדרך להתמודד איתם היא להציף את הזירה בחרא."[48]

פייק ניוז בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בראשית המאה ה-20 הופצה שמועה על מותו של חיים נחמן ביאליק שהתפרסמה באופן נרחב בעיתונות.[49] ישנם מקרים נוספים של שמועות או מתיחות על מותו של אדם (אנ'). שמועות דומות הופצו אודות אמנון רובינשטיין ב-1999[50] ובר רפאלי ב-2017.[51]

באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[52]

במקרים רבים משתמשים מרואיינים באמצעי התקשורת הממסדיים להצגת פייק ניוז כאמת בהיקף רחב. דוגמה למקרה כזה התרחשה ב-10 באוקטובר 2020, עת התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב ממשטרת ישראל, והציג כאמיתי מידע מתוך פוסט מזויף שבו הוצגו אנשי "קריים מיניסטר" כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. למחרת הודה שגיב שמדובר בפייק ניוז.[53]

אברי גלעד הואשם על-ידי מספר עיתונאים בהפצת פייק ניוז.[54][55] עמית סלונים טען שבתוכנית הבוקר שלו ברשת 13 כי גלעד "מנצל את הפלטפורמה שניתנה לו כדי ליצור סדר יום אלטרנטיבי ומסוכן", וכן שהוא הפיץ תאוריית קונספירציה בשידור חי כאשר טען שג'ו ביידן גנב את הבחירות מדונלד טראמפ.[56]

פייק ניוז ביחס לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[57] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[58]

בשנת 2016 פורסמו פייק ניוז על כך שישראל מאיימת על פקיסטן בנשק גרעיני. שר ההגנה של פקיסטן התייחס לטענות אלה וצייץ: "שר ההגנה הישראלי מאיים בתגובה גרעינית... ישראל שוכחת שגם פקיסטן היא מדינה גרעינית."[15]

פייק ניוז במלחמת חרבות ברזל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל פורסמו ידיעות כוזבות רבות ברשתות החברתיות וכן בערוצי תקשורת ממוסדים. חלק גדול מהפייק ניוז מגיע מגופים פרו-פלסטיניים. ארגונים כמו שב"כ ואחרים, חשפו במאה ה-21 מקרים רבים של התארגנויות שביצעה איראן ברשתות חברתיות כמו ווטסאפ ופייסבוק שנועדו להפיץ מידע מוטעה, במטרה לגרום לפגיעה במורל ולחזק קיטוב פוליטי בישראל.[59][60][61] קיים גם פייק ניוז שנוצר בתוך ישראל. דוגמה לכך היא הפצת פייק ניוז על בגידה מבפנים על ידי גורמי ביטחון או מחאה[62][63][64][65][66].

השפעתן של פייק ניוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי סקר שנערך, פייק ניוז הן אחד האיומים הגדולים ביותר על הדמוקרטיה.[6] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת הפייק ניוז מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[67] פייק ניוז יכולות להשפיע על בחירות פוליטיות. מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים פייק ניוז.[68]

פייק ניוז משמש גם ככלי ללוחמה פסיכולוגית.[69]הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות פייק ניוז" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[70]

פייק ניוז יכולות להשפיע גם על הכלכלה. לפייק ניוז יש השלכות קצרות טווח על שוק ההון האירופאי והאמריקאי.[71] זה במיוחד נכון לגבי חברות פיננסיות וחברות גדולות.[71]

התמודדות עם פייק ניוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן שתי דרכים עיקריות להתמודד עם פייק ניוז. הראשונה פועלת ברמה האישית, ומגדילה את יכולתם של אנשים פרטיים לזהות פייק ניוז, השנייה פועלת ברמה המערכתית על מנת לצמצם את החשיפה לפייק ניוז.[2]

הרמה האישית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברמה האישית ניתן לחנך תלמידים לאוריינות מידע וחשיבה ביקורתית. לדוגמה, בפינלנד גובשה תוכנית לימודים, במסגרתה לומדים תלמידי תיכון איך לזהות פייק ניוז באינטרנט, במטרה להיאבק במאמץ רוסי להפצת דיסאינפורמציה.[72] בטאיוואן ילדים לומדים איך לקרוא באופן ביקורתי תעמולה ואיך להעריך את מקורות המידע.[73] עם זאת, קיימת סכנה שחידוד הספקנות עלול להפחית גם את תפיסת האמינות של ערוצי החדשות הלגיטימיים.[2]

הרמה המערכתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיוג

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשתות החברתיות מהוות מקור מרכזי לצריכת חדשות, הן גם אחד הערוצים העיקריים בו מופצות פייק ניוז.[2] ברמה המערכתית ניתן להפחית את הפייק ניוז בעזרת התראות של הרשתות החברתיות או מנועי החיפוש ביחס לפייק ניוז. עם זאת קיים כשל באכיפה מצד הפלטפורמות של הרשתות החברתיות בישראל, מסיבות כלכליות בכלל וכיוון שלא הושקעו משאבים בהתאמת טכנולוגיות לשפה העברית בפרט[74]. פרט להתראות של הרשתות החברתיות, קיימים גם גופים הבודקים עובדות ומעריכים את האמיתות של ידיעות עיתונאיות. למרות זאת, לא ברור מה האפקטיביות של ההתרעות הללו על האמונה בפייק ניוז.[2]

הצגת טענות סותרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר לתיוג ידיעה כשקרית, אפשר גם להציג טענות סותרות לפייק ניוז. אך הצגת טענה סותרת למי שנחשף לפייק ניוז עלולה לפעמים להזיק יותר מאשר להועיל. זאת משום שאנשים נוטים לזכור את המידע אליו נחשפו יותר מאשר את ההקשר בו נחשפו אליו. יתרה מכך, ככל שאנשים נחשפים יותר פעמים למידע מסוים, כך הוא נשמע להם מוכר, והם מסיקים מכך שהוא נכון. לכן קיים חשש שהצגת טענה הסותרת את הפייק ניוז תוך חזרה על הפייק ניוז עלולה להחמיר את האמונה בו.[2]

פעילות ממשלתית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלות רבות עושות מאמצים להילחם בתופעת הפייק ניוז באינטרנט. הממשלות משתמשות בשיטות של חקיקה, הטלת קנסות, צנזורה ואף השבתה מוחלטת של האינטרנט.[75]

באוקטובר 2019 חוקקה סינגפור חוק שעסק, באופן מוצהר, בפייק ניוז, ועל פיו שרי ממשלה יכולים להורות לחברות טכנולוגיות לדווח על פוסטים שהרשויות רואות כשקריים, ובמקרים קיצוניים אף למחוק אותם. החוק עורר התנגדות וביקורת בקרב חברות טכנולוגיה וארגוני זכויות אדם שהביעו חשש שהחוק יפגע בחופש הביטוי.[76] החוק הסינגפורי עורר הצעות לחוקים דומים גם במדינות נוספות דוגמת מלזיה, ניגריה ותאילנד, הצעות שקיבלו רוח גבית עם התגברותה של מגפת הקורונה בשנת 2020.[77] בחודשים שלאחר מכן העבירו חקיקה בנושא גם באיחוד האירופי.[72]

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש מדינות הנאבקות בפייק ניוז בעזרת חוקים כלליים העוסקים בהונאה או בתקשורת, בלא התייחסות ספציפית לפייק ניוז. לדוגמה, בתחילת מאי 2020 משטרת ישראל פרסמה שמתבצעות עשרות חקירות סביב הפצת פייק ניוז בנושא מגפת הקורונה או חובת בידוד, זאת ללא חוק פרטני.[78]

גם מערך הסייבר הלאומי פועל כנגד הפצת פייק ניוז.[79] בעקבות מלחמת חרבות ברזל, המערך יצא בקמפיין תחת הסלוגן "מתגברים על השתפת" והפעיל פלטפורמה מקוונת בשם IFLAG בה ניתן לבדוק את מהימנותן של הודעות חשודות.

בדצמבר 2023 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך: "השימוש בבינה מלאכותית ליצירה והפצה של חדשות כזב"[80]. בין השאר המסמך דן במצב שבו נעשה שיבוש שיטתי ומכוון של מידע, בהפצה של ידיעות שקריות, בניסיונות של מדינות זרות וגופים אוינים לייצר מידע כזה ובשימוש בבינה מלאכותית יוצרת.

זיהוי פייק ניוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תרגום לעברית של התרשים של הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות, שפורסם לצורך זיהוי פייק ניוז
ערך מורחב – בדיקת עובדות

מספר גופים הוציאו המלצות ביחס לאופן בו כדאי לבדוק ידיעות חדשותיות, על מנת לבדוק את אמיתותן. אלה כוללים את הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות,[81][82] ורשת בדיקת העובדות הבינלאומית (IFCN).[83][84][85] קיימים גם אתרים כמו פקטצ'ק,[86] פוליטיפקסט[87] וסנופס[88] וכתבי עת כמו The Conversation (אנ')[89] המנגישים לקהל מידע עם תו תקן של אמת או שקר.

בישראל קיימים מספר גופים שמטרתם לזהות פייק ניוז. האתר לא רלוונטי[90] בודק שמועות ברשת ומפרסם המלצות אם להעביר הלאה את המידע או לא. המדור המשרוקית[91] המתפרסם במסגרת העיתון גלובס בוחן את האמיתות של אמירות פוליטיות. תוכנית הטלוויזיה מהצד השני עם גיא זהר מדווחת על פערים בין דיווחים בתקשורת לבין העובדות. קבוצת הפייסבוק "זה נכון?" של מכון דוידסון[92] בודקת את הביסוס של פוסטים וטענות מדעיות ברשת. באתר מיזם פייק ריפורטר ניתן לדווח על פרופילים מזויפים, פוסטים מסיתים וידיעות כזב בעברית, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאוקראינית.[93] המיזם "בודקים" מפעיל עמוד פייסבוק וחשבון טוויטר במטרה לאתר מידע שגוי בזירה הפוליטית.[94][95] איגוד האינטרנט הישראלי מפעיל את קו הסיוע לאינטרנט בטוח שגם דרכו ניתן לדווח על תוכן שיקרי או מסית[96].

Fake news - איך נזהה מידע אמין ברשת

במאי 2020 על רקע מגפת הקורונה, הפעילה רשת בדיקת העובדות הבינלאומית, בשיתוף פעולה עם וואטסאפ, צ'אטבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי הוא מזויף. הצ'אטבוט מזהה אלפי פריטים שונים שנבדקו על ידי כ-80 ארגוני בדיקת-עובדות ונמצאו כקונספירציות או מידע שקרי. השירות הושק בשפה האנגלית, עם כוונה עתידית להתפתח לשפות נוספות.[97] בעקבות מגפת הקורונה, מכון דוידסון פרסם מספר כללים לזיהוי פייק ניוז רפואי בהודעות וואטסאפ: ריבוי סימני פיסוק ושימוש מוגזם באמוג'י, ניסוח משובש, ניחוח קונספירטיבי, ייחוס שווא של אמירות לגופים רשמיים והמלצות רפואיות משונות.[98]

ברווז עיתונאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברווז עיתונאי הוא כינוי בקרב אנשי תקשורת לידיעה עיתונאית המפורסמת ללא בסיס עובדתי. לרוב, "ברווזים עיתונאיים" הם בתחום הפוליטי, כאשר עיתונאים ופרשנים מפרסמים ידיעות אודות אישים או אירועים פוליטיים שלאחר מכן מתבררים כלא נכונים.

ברוב המקרים "ברווז עיתונאי" הוא "תאונת עבודה": טעות של הכתב, שרבים מאשימים בה גם את העורכים, שחלק מתפקידם הוא בדיקת אמינות התוכן שבאחריותם ואיכותו. פרסום ה"ברווז" יכול לקרות כתוצאה מטעות או פזיזות של הכותב, שתחת לחץ לספק תוכן ו"סקופים" אינו בודק מקורות ועובדות ביסודיות מספקת. במקרים כאלה הברווז העיתונאי אינו פייק ניוז, מכיוון שההטעיה אינה מכוונת. אך לפעמים הסיבה היא הטעיה מכוונת של גורמים חיצוניים המספקים לעיתונאי מידע שקרי ומקורות מופרכים.

במקרים מסוימים מקרה ה"ברווז" הוא הטעיה מכוונת של העיתון, או של בא כוחו, לרוב מקרים של עיתונות המשרתת שלטון מסוים. בגרמניה הנאצית רבו מקרים שבהם דיווחו העיתונים על ניצחונות בשדה הקרב, על אף שבפועל נחלו הגרמנים תבוסה באותם קרבות. גם בברית המועצות היו העיתונים מדווחים על ניצחונות הקומוניזם ופריחת הכלכלה, פרסומים שהתגלו לבסוף כשקריים - עורכי העיתונים הונחו על ידי השלטון לפרסם את הידיעות שהיו "ברווז עיתונאי", בכוונה תחילה.

בעבר מקרי "ברווזים עיתונאיים" היו הופכים לסערה גדולה בתקשורת. לאחר מכן, עם התחרות הגדולה בין התקשורת הוותיקה לחדשה, שהיא התקשורת באינטרנט, הפכו מקרים אלה לשגרתיים. הלחץ לפרסם ידיעות באתרי האינטרנט באופן מיידי, לפני שהדבר ייוודע למתחרים, מוביל במקרים רבים לפרסום מידע מוטעה, ללא בדיקת מקורות ואסמכתאות. ירידה באיכות הכותבים באותם כלי תקשורת מובילה גם היא לעיתונאים פזיזים, שאינם בקיאים בנושאים שאותם הם מסקרים ומפרסמים ידיעות, לרוב לפי מידע מיחסי הציבור או ממרואיין יחיד.

מקור הביטוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הביטוי כפי הנראה בצרפתית, והוא מופיע לראשונה במילון צרפתי מהמאה ה-17 בצורה donner un canard à moitié, כלומר "לתת ברווז למחצה", שפירושו לא לתת כלל. מאוחר יותר התגלגלה מן הביטוי המילה canard ככינוי לסיפור כזב. במילון האחים גרים מופיעה סברה אחרת, שלפיה מקור הביטוי בביטוי נפוץ מהמאה ה-16, blaue Ente, כלומר "ברווז כחול" - כינוי לדבר שלא היה ולא נברא.

בספרו של אונורה דה בלזק, "אשליות אבודות", שיצא לאור בשנת 1837, מייחס העיתונאי הקטור מירלאן את המושג "ברווז עיתונאי" למדינאי, הסופר והממציא בנג'מין פרנקלין:

אנו קוראים 'ברווזה' לעובדה, שהיא, לכאורה, נכונה, אלא הומצאה כדי לתת בהירות יתר לכרוניקה הפאריסאית, כשהיא חיוורת.... ברווזה - הרי זו המצאתו של פרנקלין, ממציא הכליא-ברק, את הברווזה והרפובליקה. עיתונאי זה הטעה כה יפה את האנציקלופדיסטים בברווזות שלו מעבר לים, שריינאל ב'היסטוריה הפילוסופית של הודו' שלו מסר שתיים מברווזות הללו כעובדות ממש

— תרגם מאנגלית אליהו מייטוס. ספריית פועלים/ידיעות אחרונות/ספרי חמד, 1957

דוגמאות לברווז עיתונאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 פרסם העיתון "הארץ" ידיעה כוזבת על נכונות ישראל להעמדת 200,000 חיילים לצד ארצות הברית במלחמת קוריאה.[99] הפרסום והתגובות אליו הביאו לבסוף לפסק הדין העקרוני ב"בג"ץ קול העם".

בשנת 2000 הקדיש העיתון ידיעות אחרונות כתבת שער במוסף "7 ימים" לסיפורו של זמר מזרחי אלמוני שהציג עצמו כ"השרוף", לאחר שנכווה בכל חלקי גופו כתוצאה מפיצוץ של בלון גז בביתו. מספר ימים לאחר מכן התראיין חיים צינוביץ בתוכניתו של יאיר לפיד וחשף את ההתחזות בשידור חי.

ב-17 בינואר 2007 נפל אתר ynet קורבן למתיחה. בעקבות אישור מחלה מזויף שהגיע אליו, פרסם האתר כי רופאה בשירותי בריאות כללית רשמה באישור מחלה: "סתם בלבל ת'מוח, בריא כמו שור, נתתי לו סתם כדורים, שאני מקבלת עליהם עמלות". לפי הידיעה, תגובת שירותי בריאות כללית הייתה "הרופאה זומנה לשימוע ויינקטו נגדה הצעדים הראויים". הידיעה הופיעה גם בשידורי "חדשות 10". לאחר הפרסום התברר שמדובר במתיחה חסרת שחר.[100] בעקבות זאת מחק אתר ynet את הידיעה, ופרסם את ההכחשה של שירותי בריאות כללית.[101]

במאי 2012 שידרה סיון כהן כתבה בחדשות ערוץ 10 על ניסיון חטיפה של ילדה בפארק דיסניוורלד בחופשת הפסח. לאחר השידור התברר כי מדובר באגדה אורבנית שנשמעה כבר עשור. בעקבות השידור הושעתה כהן מעבודתה, ולאחר מכן יצאה לחופשה ללא תשלום.[102]

ביולי 2013 פרסם ידיעות אחרונות כתבה נרחבת במוסף "7 ימים" על "פאטמה וורדי, הסטנדאפיסטית הבדואית הראשונה". אולם לאחר מכן התברר שמדובר בבדרנית גילה צימרמן מרמת גן.[103]

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פייק ניוז בוויקישיתוף

מאמרים

כתבות כלליות

התמודדות

בדיקת עובדות

  • המשרוקית, באתר גלובס - מנתח טענות של פוליטיקאים ובודק את אמינותן
  • לא רלוונטי, חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט - מנתח טענות של פוליטיקאים ובודק את אמינותן
  • פייק ריפורטר - דיווח על פרופילים מזויפים, פוסטים מסיתים וידיעות כזב

סרטונים והסכתים

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 (ראו עמ' 213) doi: 10.1257/jep.31.2.211
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 David M. J. Lazer et al, The science of fake news, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1094–1096 doi: 10.1126/science.aao2998
  3. ^ Lazer, David et al, Combating fake news: An agenda for research and action, 2017, עמ' ראו עמ' 4
  4. ^ דרור שרון, ‏למפיצי הפייק ניוז יש טקטיקה, והיא הולכת ומשתכללת, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
  5. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 Edson C. Tandoc, Zheng Wei Lim, Richard Ling, Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, Digital Journalism 6, 2018-02-07, עמ' 137–153 doi: 10.1080/21670811.2017.1360143
  6. ^ 1 2 Xinyi Zhou, Reza Zafarani, A Survey of Fake News: Fundamental Theories, Detection Methods, and Opportunities, ACM Computing Surveys 53, 2021-09-30, עמ' 1–40 doi: 10.1145/3395046
  7. ^ Mordechai Gordon, Lying in Politics: Fake News, Alternative Facts, and the Challenges for Deliberative Civics Education, Educational Theory 68, 2018, עמ' 49–64 doi: 10.1111/edth.12288
  8. ^ Kathleen Higgins, Post-truth: a guide for the perplexed, Nature 540, 2016-12-01, עמ' 9–9 doi: 10.1038/540009a
  9. ^ Jayson Harsin, Post-Truth and Critical Communication Studies, Oxford University Press, 2018-12-20, ISBN 978-0-19-022861-3. (באנגלית)
  10. ^ Pramukh Nanjundaswamy Vasist, Satish Krishnan, Fake news and sustainability-focused innovations: A review of the literature and an agenda for future research, Journal of Cleaner Production 388, 2023-02, עמ' 135933 doi: 10.1016/j.jclepro.2023.135933
  11. ^ 1 2 Chih-Chien Wang, Fake News and Related Concepts: Definitions and Recent Research Development, Contemporary Management Research 16, 2020-09-12, עמ' 145–174 doi: 10.7903/cmr.20677
  12. ^ Mark Blach-Ørsten, Jannie Møller Hartley, Maria Bendix Wittchen, Fabrication and erroneous information: Exploring two types of news media scandals as critical incidents in journalism, Journalistica 15, 2021-12-02 doi: 10.7146/journalistica.v15i1.125395
  13. ^ 1 2 3 שקד דברן ואילת ברעם צברי, תופעות "הפוסט-אמת": הגדרות, השלכות ופתרונות חינוכיים, באתר מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית, ‏פברואר 2023
  14. ^ Definition of DENIALISM, www.merriam-webster.com, ‏2023-11-17 (באנגלית)
  15. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Posetti, Julie Matthews, Alice, A short guide to the history of 'fake news' and disinformation, International Center for Journalists, 2018
  16. ^ 1 2 3 4 Fernando Miró-Llinares, Jesús C. Aguerri, Misinformation about fake news: A systematic critical review of empirical studies on the phenomenon and its status as a ‘threat’, European Journal of Criminology 20, 2023-01, עמ' 356–374 doi: 10.1177/1477370821994059
  17. ^ Weir William, History's Greatest Lies, Beverly, Massachusetts: Fair Winds Press, 2009, עמ' 28–41, ISBN 978-1-59233-336-3
  18. ^ Groups, Biography (באנגלית)
  19. ^ Ferguson Everett, (Backgrounds of Early Christianity (second ed, Grand Rapids, Michigan: William B. Eerdmans Publishing Company., 1993
  20. ^ Gillian Clark, E. Gillian Clark, Clark Gillian, Christianity and Roman Society, Cambridge University Press, 2004-12-13. (באנגלית)
  21. ^ אתר למנויים בלבד דן בראל, פייק ניוז סיכן רופאים גם לפני 200 שנה. לפעמים זה נגמר ברצח, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2021
  22. ^ יונתן קפשוק, ‏הארכיון לא שוכח | הפייק ניוז של מתנגדי החיסונים לאבעבועות שחורות: "אנשים מתים מהחיסון", באתר ‏מאקו‏, 6 בנובמבר 2021
  23. ^ Petra S. McGillen, Techniques of 19th-century fake news reporter teach us why we fall for it today, The Conversation (באנגלית)
  24. ^ "The corpse factory and the birth of fake news" (באנגלית בריטית). 2017-02-17. נבדק ב-2019-06-03.
  25. ^ Eugene Kiely, Lori Robertson, How to Spot Fake News, FactCheck.org, ‏2016-11-18 (באנגלית)
  26. ^ Peters, Jeremy W. (2016-12-25). "Wielding Claims of 'Fake News,' Conservatives Take Aim at Mainstream Media". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-06-03.
  27. ^ Wang, Amy B. (2021-11-25). "'Post-truth' named 2016 word of the year by Oxford Dictionaries". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2023-11-22.
  28. ^ "Coronavirus: UN health agency moves fast to tackle 'infodemic'; Guterres warns against stigmatization". UN News. 4 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2020. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ "WHO Says There's No Effective Coronavirus Treatment Yet". Yahoo! Finance. 5 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-6 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  30. ^ "Facebook announces how it plans to help fight the coronavirus". Inverse. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "Ethiopia: Free Speech at Risk Amid Covid-19". Human Rights Watch. 6 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ "Fake News, Real Arrests". Foreign Policy. 17 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  33. ^ "Novinarka Ana Lalić puštena iz policije" [Journalist Ana Lalic released by police]. 2 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Arrests mount as Africa battles a destructive wave of COVID-19 disinformation". The Globe and Mail. 7 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Wikimedia Israel ויקימדיה ישראל (2024-06-19), כשאנחנו לא יכולים לסמוך על העיניים והאוזניים שלנו - מיכאל מטיאס [כנס פייק 2024], נבדק ב-2024-06-25
  36. ^ iHLS News Desk, דיסאינפורמציה של AI - האיום הגדול ביותר על הכלכלה העולמית, באתר iHLS, ‏2024-01-11
  37. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 EAVI, Infographic: Beyond Fake News – 10 Types of Misleading News – 17 Languages and counting, EAVI, ‏2020-06-19 (באנגלית אמריקאית)
  38. ^ 100% דיסאינפורמציה | wako, באתר mako
  39. ^ 1 2 3 4 5 6 Yariv Tsfati et al, Causes and consequences of mainstream media dissemination of fake news: literature review and synthesis, Annals of the International Communication Association 44, 2020-04-02, עמ' 157–173 doi: 10.1080/23808985.2020.1759443
  40. ^ 1 2 Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and false news online, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1146–1151 doi: 10.1126/science.aap9559
  41. ^ 1 2 3 4 5 6 Kirill Bryanov, Victoria Vziatysheva, Determinants of individuals’ belief in fake news: A scoping review determinants of belief in fake news, PLOS ONE 16, 2021-06-24, עמ' e0253717 doi: 10.1371/journal.pone.0253717
  42. ^ יריב צפתי, Yariv Tsfati, The Active Audience and Pre-Election in the Israeli 1996 Campaign — Trust in Media Polls as a Mediating Factor in the Perception of the Climate of Opinion / סקרי בחירות והקהל האקטיבי — אמון הציבור הישראלי בסקרים כגורם מתווך בתפיסת אקלים-הדעה בבחירות 1996, Israeli Sociology / סוציולוגיה ישראלית ב, 2000, עמ' 457–480
  43. ^ Poynter Institute, "Fake news and fact-checking websites both reach about a quarter of the population – but not the same quarter"
  44. ^ "The Cure for Fake News Is Worse Than the Disease". POLITICO Magazine. נבדק ב-2018-03-24.Politico. Retrieved February 19, 2017
  45. ^ "The crushing anxiety behind the media's fake news hysteria". Gobry, Pascal-Emmanuel (December 12, 2016). 2016-12-12. נבדק ב-2018-03-24.Retrieved February 19, 2017
  46. ^ Glenn Greenwald, Russia Hysteria Infects WashPost Again: False Story About Hacking U.S. Electric Grid, The Intercept, ‏2016-12-31 (באנגלית)
  47. ^ "The Snarling Contempt of the Media's Fake News Hysteria | RealClearPolitics". נבדק ב-2018-03-24. Retrieved February 19, 2017.
  48. ^ Lewis, Michael (9 בפברואר 2018). "Has Anyone Seen the President?". Bloomberg. נבדק ב-25 בספטמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ יובל אביבי ומיה סלע, "מה שכרוך", באתר תאגיד השידור הישראלי "כאן", שיחה עם דורית דגני (הקטע על השמועה על פטירתו של חיים נחמן ביאליק מתחיל ב-43:20), ‏4 ביוני 2019
  50. ^ צבי לביא, ‏המשטרה חוקרת מי מסר את ההודעה הכוזבת על מותו של אמנון רובינשטיין, באתר גלובס, 1 באוגוסט 1999
  51. ^ עדן יואל, ‏בר רפאלי בחיים, אל תדאגו, באתר ‏מאקו‏, 1 בנובמבר 2017
  52. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
  53. ^ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
  54. ^ ארז טל טען שאברי גלעד מפיץ פייק ניוז - וכך הגיב אוהד חמו, באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2023
  55. ^ קיץ ברבנר, ‏"פייק-שיח": אברי גלעד חושף הלך רוח מסוכן ואיש תקשורת פופוליסט, באתר מעריב אונליין, 7 בדצמבר 2017
  56. ^ עמית סלונים‏, כשאברי גלעד מאכיל את צופיו בשקרים, הוא לא אמיץ. הוא פשוט בוגד בתפקידו, באתר וואלה, 11 בנובמבר 2020
  57. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  58. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  59. ^ אתר למנויים בלבד רפאלה גויכמן, "הפתרון הוא לברוח לחו"ל": החשבונות המזויפים שרוצים לזרוע בהלה בישראל, באתר TheMarker‏, 18 במאי 2021
  60. ^ דפנה ליאל, ‏תחקיר: כך רשת אירנית מפיצה תכנים בישראל - במטרה ללבות את הוויכוח הפוליטי, באתר ‏מאקו‏, 29 בדצמבר 2021
  61. ^ דיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט בנושא "תופעת הפייק ניוז והפגיעה בזכויות אדם: אתגרים ודרכי התמודדות", באתר הכנסת, ‏3 בינואר 2022
  62. ^ חשיפה - עם חיים אתגר | פרקים מלאים לצפייה ישירה, באתר 12+
  63. ^ Wikimedia Israel ויקימדיה ישראל (2024-06-19), איך הפכה דיסאינפורמציה לאיום הגדול על העולם - ואיך אפשר לנצח אותה - אחיה שץ [כנס פייק 2024], נבדק ב-2024-06-29
  64. ^ אתר למנויים בלבד ליאור קודנר, "זה לא רק חיילים צעירים, זה גם קצינים בכירים. וכל המידע עובר לחמאס", באתר הארץ, 9 ביולי 2024
  65. ^ רויטל חובל, מודיעין גלוי מדי: כך חמאס ידע איפה לתקוף ב-7 באוקטובר, באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 11 בינואר 2024
  66. ^ רויטל חובל, המשטרה מאשרת: "חמאס מיפה את העוטף באמצעות פרופילים של חיילים", באתר "המקום הכי חם בגיהנום", 20 במרץ 2024
  67. ^ Merkel warns against fake news driving populist gains. AFP, November 23, 2016
  68. ^ French Presidential Election study, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).
  69. ^ Concern over barrage of fake Russian news in Sweden. The Local, July 27, 2016
  70. ^ Lewis Sanders IV, 'Divide Europe': European lawmakers warn of Russian propaganda. October 11, 2016
  71. ^ 1 2 Maria Cristina Arcuri, Gino Gandolfi, Ivan Russo, Does fake news impact stock returns? Evidence from US and EU stock markets, Journal of Economics and Business 125-126, 2023-05, עמ' 106130 doi: 10.1016/j.jeconbus.2023.106130
  72. ^ 1 2 דרור שרון, ‏זה מתחיל מהקרמלין ומתפזר בעולם: הפייק ניוז והמלחמה בו מתחזקים, באתר גלובס, 1 בינואר 2020
  73. ^ Smith, Nicola, Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News, Time, ‏April 6, 2017 (באנגלית)
  74. ^ Wikimedia Israel ויקימדיה ישראל (2024-06-19), פוליסי - מה אנחנו מפספסים? [כנס פייק 2024], נבדק ב-2024-06-29
  75. ^ A guide to anti-misinformation actions around the world, Poynter (באנגלית אמריקאית)
  76. ^ גלי סגל, ‏חוק חדש במאבק נגד פייק ניוז נכנס לתוקף בסינגפור, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2019
  77. ^ Fake news laws may ‘catch on’ during coronavirus, וושינגטון פוסט
  78. ^ לירן לוי‏, "זה מצחיק אותם": חוקרי המשטרה נאבקים בפייק ניוז בעידן הקורונה, באתר וואלה, 22 באפריל 2020
  79. ^ מתגברים על השתפת, באתר מערך הסייבר הלאומי, ‏10 בדצמבר 2023
  80. ^ רועי גולדשמיט, השימוש בבינה מלאכותית ליצירה והפצה של חדשות כזב, באתר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ‏21 בדצמבר 2023
  81. ^ How to Spot Fake News, באתר הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות
  82. ^ Sander van der Linden, How to Spot Fake News, Psychology Today, ‏November 14, 2017. Retrieved November 16, 2017
  83. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏September 15, 2016 (באנגלית)
  84. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏December 8, 2016 (באנגלית)
  85. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, poynter, ‏May 25 2017
  86. ^ FactCheck.org, FactCheck.org (באנגלית אמריקאית)
  87. ^ PolitiFact, www.politifact.com
  88. ^ Snopes.com, Snopes.com (באנגלית אמריקאית)
  89. ^ Creagh, Sunanda (17 בפברואר 2017). "How we do FactChecks at The Conversation". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-2018-03-24. {{cite news}}: (עזרה)
  90. ^ חנן כהן, לא רלוונטי
  91. ^ המשרוקית של גלובס, באתר גלובס
  92. ^ זה נכון?, באתר פייסבוק
  93. ^ גילעד ביהרי, FakeReporter.net, fakereporter.net
  94. ^ בודקים, באתר טוויטר
  95. ^ בודקים, באתר פייסבוק
  96. ^ קו הסיוע לאינטרנט בטוח
  97. ^ רפאל קאהאן, חדש בווטסאפ: בוט בדיקת עובדות על מגיפת הקורונה, באתר כלכליסט, 5 במאי 2020
  98. ^ ד"ר ארז גרטי, כך תזהו פייק ניוז, באתר מכון דוידסון, ‏7 באפריל, 2020
  99. ^ אריה גלבלום, הערבים מצהירים "שביעות־רצון עמוקה" מההודעה על ביקור דאלס במצרים במאי, הארץ, 9 במרץ 1953
  100. ^ רוני לינדר-גנץ, הכללית לא עצרה לבדוק לפני שהשעתה את הרופאה, באתר הארץ, 23 בינואר 2007
  101. ^ ynet, הכללית: האישור המזלזל בחולה – מזויף, באתר ynet, 23 בינואר 2007
  102. ^ נתי טוקר, פרשת האגדה האורבנית: סיון כהן תעזוב את חדשות 10, באתר TheMarker‏, 10 במאי 2012
  103. ^ דוד אברהם‏, "השרוף" דור ב': "ידיעות אחרונות" נמתח על ידי מתחזה, באתר וואלה, 5 ביולי 2013


מיסאינפורמציה
מושגי יסוד מיסאינפורמציה • דיסאינפורמציה • פוסט-אמת • פסאודו-מדע • אנטי-מדע • תאוריית קשר • שכתוב ההיסטוריה • אמיתנות (אנ') • תעמולה • שמועה • שקר
תקשורת פייק ניוז • מפלגתנות (אנ') • חדשות סאטיריות (אנ') • עיתונות צהובה • שערורייה עיתונאית • שופר • תקשורת מגויסת • מסגור • הטיות פוליטיות בתקשורת • ספירלת השתיקה • תיבת תהודה • בועת הפילטר • מידע כוזב על מגפת הקורונה • מערך ההסברה של החמאס
מכחישנות הכחשת המציאות • הכחשת שינוי האקלים • התנגדות לחיסונים • הכחשת איידס • הכחשת השואה • הכחשת רצח העם הארמני
בישראל תאוריות הקשר על רצח יצחק רבין • תאוריות קשר הקשורות לחיות בישראל • מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל • הכחשת מתקפת הפתע על ישראל
שיווק תוכן שיווקי • קליקבייט • פרסום סמוי
אוריינות מידע אוריינות מידע (אנ') • אוריינות מדיה • אוריינות דיגיטלית • הפדרציה הבין-לאומית של ארגוני ספריות ומוסדות • הערכת מקורות • בדיקת CRAAP • מכון דוידסון לחינוך מדעי
בדיקת עובדות בדיקת עובדות • רשת בדיקת העובדות הבין-לאומית • מהצד השני עם גיא זהר • לא רלוונטי • המשרוקית • פייק ריפורטר • סנופס • מכסחי המיתוסים
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פייק_ניוז&oldid=39637767"