שמורת תל דן
 | |
| נתונים ומידות | |
|---|---|
| שטח | 481 דונם |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| מיקום |
עמק החולה  |
| קואורדינטות | 33°14′50″N 35°39′12″E / 33.247266°N 35.653274°E |
| אתר רשמי | |
|
(למפת אצבע הגליל רגילה)   שמורת תל דן | |
  | |
שְׁמוּרַת תֵּל דָּן היא שמורת טבע בצפון עמק החולה, הכוללת את מקורות נחל דן וחלקו העילי, ואת תל דן. שטחה 481 דונם. תל דן, התל הגדול בתחום שמורת דן נקרא בערבית תל אל-קאדי (تل القاضي, כלומר "תל השופט").
המעיינות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מעיינות דן שבתחום השמורה מספקים לנחל דן כ-250 מיליון מ"ק בשנה, מחצית ממי נהר הירדן. הנביעה העיקרית שלו היא עין דן אשר נמצאת באזור המערבי של תל דן, והוא נחשב למעיין הגדול ביותר בישראל. בהמשך מצטרפים עוד מעיינות קטנים (מעיינות התל ועין לשם) אשר יוצרים זרמים בפלגים שקטים בין העצים בשמורה. מקור כל המים בשמורה הוא ממעיינות בלבד, הנובעים בטמפרטורה קבועה של 14.5 מעלות צלזיוס. איכות המים מעולה והם מכילים רק 10 מ"ג כלור לליטר.
היסטוריה של פיתוח השמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאי 1956 נכללה השמורה בתוכנית להכרזה על 50 שמורות טבע בישראל שהציג המדור להגנת הטבע בשיתוף עם אגף התכנון במשרד הפנים והחברה להגנת הטבע[1][2]. בתחילת 1963 נכללה השמורה ברשימה של 93 שמורות־טבע מומלצות של ועדה שמונתה על ידי הקרן הקיימת ומשרד החקלאות. על פי ההמלצה, השמורה יועדה להיות בשטח של 300 דונם[3]. בתחילת שנות ה-60 האזור היה סגור מסיבות ביטחוניות בגלל מיקומה במפגש גבולות עם לבנון וסוריה (רמת הגולן). בספטמבר 1964 דובר על עבודת להכשרת המקום לביקורים, כולל גיזום, והכנת שבילים, גשרים וחניונים[4]. לאחר מלחמת ששת הימים נסלל כביש גישה חדש לשמורה[5]. החברה להגנת הטבע עודדה אז את הביקור בשמורה במסגרת מאבקה נגד תוכנית להטיית מי הדן לצרכים חקלאיים. דרישת חובבי הטבע היה ששאיבת המים תחל רק מחוץ לשמורה[6]. ב-1969, לאחר התערבותם של אברהם יפה ועזריה אלון, הוסכם שמי הדן יתפסו לחקלאות ולהזרמה בצינורות רק לאחר צאתם משטח השמורה[7].
החי והצומח בשמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]השמורה מהווה מפגש אקולוגי של עולמות חי וצומח רבים מבית הגידול המדברי, דרכו הגיעו במסדרון השבר הסורי-אפריקני נציגים כקוצן מצוי, מבית הגידול הים תיכוני כמו יערון גדול, מבית הגידול של מרכז אירופה כמו הדו-חיים סלמנדרה כתומה, ועד נציגים מהאקלים הסיבירי כמריון מצוי ואשמר קוצני (Paliurus spina-christi). השמורה היא בית הגידול הדרומי ביותר של שרכית הביצה.
לאורך הנחל צומח יער של עצי מילה סורית, דולב מזרחי, צפצפה, ער אציל, אלה אטלנטית, אשחר רחב-עלים ושיזף מצוי ושיחים של שיזף השיח ועוד. על העצים גדלים מטפסים רבים. השילוב של הצמיחה המרהיבה, המנגינה והצליל של המים הזורמים בין העצים, נותן לאזור יופי ייחודי ופסטורלי. בצד מסלולי הטיול נמצאות משוכות פטל קדוש וצמחי גדות אחרים כמו פרע ריחני (Hypericum hircinum) הנדיר, שנית גדולה, גדותן הביצות (Eupatorium cannabinum), גומא ארוך (Cyperus longus), דבקת הירדן (Galium elongatum C.Presl), חנק מחודד (Cynanchum acutum) וערברבה שעירה (Epilobium hirsutum).
בנחלים מצויים חסרי חוליות כגון שחריר הנחלים, שטצד סורי, ומודד-מים שכיח (Hydrometra stagnorum, המכונה "פשפש ישו"), וכן דגים כחפף ישראלי, עגלסת הירדן ובינון הירדן (Nemacheilus insignis).
בין העופות אפשר לשמוע את השירה האופיינית לצטיה חלודית (Cettia cetti) ועל ה"איים" בנחל מקנן לעיתים נחליאלי לבן. במאה ה-21 התרבו מאוד העורבנים בשמורה[8].
ביקור בשמורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשטח השמורה ישנם מספר מסלולי הליכה קצרים. חלק מן המסלול נגיש לנכים. המסלול הארוך משלב בין ביקור בשמורה לביקור באתר הארכאולוגי.
בשל עושר בעלי החיים, רגישותו האקולוגית של האתר ונדירותו, אסורה הכניסה למים בכל שטח השמורה, למעט בריכת שכשוך ייעודית.
ב-12 ביולי 2008 התחוללה בשמורה שרפה, ככל הנראה כתוצאה מהצתה, שכילתה צמחייה בשטח של 50 דונמים. עבודות השיקום הסתיימו בסוף חודש ספטמבר 2008. במהלך השרפה נשרף עץ אלה אטלנטית בת 2000 שנים. שרידיה נמצאים כיום באתר.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שמורת תל דן- שמורת טבע תל דן, באתר רשות הטבע והגנים
- דפדפת המידע של שמורת הטבע תל דן, באתר רשות הטבע והגנים
- שמורת תל דן, באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"
- ערן ודוד גל-אור, תל דן: טיול אל הנחלה ואל המנוחה, באתר ynet, 26 בפברואר 2012
משה גלעד, שמורת תל דן היא נכס ברמה העולמית הגבוהה ביותר, באתר הארץ, 6 באפריל 2022
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יוכרז על 50 שמורות טבע, הארץ, 27 במאי 1956
- ^ זאב שיף, 50 שמורות טבע בישראל, הארץ, 4 ביוני 1956
- ^ עזריה אלון, שמורות הטבע שלנו, למרחב, 22 במרץ 1963
- ^ ה"תנור" ותל דן יוכרזו שמורות טבע, למרחב, 17 בספטמבר 1964
- ^ כביש חדש מדן לבנייאס, למרחב, 17 באוגוסט 1967
- ^ צפרים נדירות בשמורת דן, למרחב, 17 באוגוסט 1967
- ^ שמורת תל דן בסכנת הרס, מעריב, 14 ביולי 1969
- ^ דפדפת המידע של שמורת הטבע תל דן, באתר רשות הטבע והגנים
