ויקיפדיה:הכה את המומחה

גישה לדף בתוך דף מפלטפורמת סמרטפון

לא אחת, אני נתקל בחוסר יכולת לפתוח דף מתוך דף באתר נתון, עם הודעה בזו הלשון: can't" open a new tab until you close one". בעיה כזו לא קורית על מחשב רגיל. איך פותרים את הבעיה ? בנצי - שיחה 18:33, 12 ביוני 2016 (IDT)

שאלה בנוגע ליציבות של וורד

א. קורה מדי פעם שהיישום נתקע -- "not responding", תוך כדי שמירה אוטומטית, ללא כל אפשרות לצאת ממצב או שמירה יזומה, מלבד איתחול. דא עקא, איתחול מאבד את כל השינויים שנערכו בקובץ. מה עושים ? כיצד מצילים את המצב ?

ב. איך ניגשים ל'הכה' או שערים דומים, מתוך מסך סמרטפון ?, וכן איך אני ניגש לדף שלי כמשתמש, עם כל התפריטים הרגילים ?

ג. ועוד אחת: למה איני רואה את כותרת השאלה בתצוגה הסופית ? ( שאלות של מתחיל בפלטפומת סמרטפון).

תודה, שבת שלום, בנצי - שיחה 17:17, 12 ביוני 2016 (IDT)

צנזורה בwikicommons

שמתי לב לקיום של תמונות עירום ואפילו פורנוגרפיה באתר wikicommons. האם מדובר בהפרת נהלים על ידי משתמשים או שזה מקובל ולא מפר אף נוהל? 132.66.137.207 15:29, 26 באפריל 2016 (IDT)

@132.66.137.207: עיין בדף הזה ובדף הזה. ‏Amitayzl - שיחה 00:05, 27 באפריל 2016 (IDT)

הדפסת כסף

כמה שקלים קיימים היום בישראל, מי מקבל את ההחלטה הזו? (בנק ישראל? הממשלה מעורבת?)

האם אני יכול למצוא היסטוריה של כמות הכסף בישראל. (וכמות הכסף פר קפיטה בישראל?) אם מגדילים את כמות הכסף בישראל בסכום מסוים (נגיד, 1,000 שקלים) - למי הולכים 1,000 השקלים האלה? לתקציב המדינה? לתשלום אג"חים ממשלתיים?

האם בנק ישראל רק מדפיס כסף או לפעמים גם משמיד כסף שמגיע אליו, אם הוא רוצה להעלות את ערך הכסף (למשל במצב של אינפלציה). מאיזה סעיף תקציבי יוצא כסף שמושמד כך? 37.46.36.144 23:58, 26 באפריל 2016 (IDT)

גם לי יש שאלה באותו נושא. אומרים שהדפסת כסף זה לא פיתרון לעוני, כי זה גורם לעליית מחירים וירידה בערך הכסף. השאלה היא, אם כבר המדינה מתערבת ומדפיסה כסף, היא הרי יכולה להתערב עוד ולאסור על העלאת מחירים. האם יש מדינה שניסתה את זה?--109.65.123.115 00:25, 27 באפריל 2016 (IDT)

תשובה לשאלה הראשונה בערך היצע כסף. כסף נוצר "יש מאין" לא רק כאשר הממשלה מדפיסה, אלא גם כאשר הבנקים מלווים כסף ללקוחותיהם. זאת כי מותר להם להלוות יותר כסף ממה שיש להם. כמדומני יחס הרזרווה 10:1 בישראל. בנק ישראל שולט על התהליך הזה באמצעות הריבית: ריבית נמוכה --> יותר הלוואות --> יותר כסף במשק. בעיקרון הממשלה יכולה להשמיד חלק מהכסף שלה, וזה יעלה את ערך הכסף שנשאר. צעד כזה נשמע לי מוזר ומעולם לא שמעתי שאיזו ממשלה עשתה כך. לשאלת האנונימי השני: דברים מסוג זה נוסו במדינות קומוניסטיות. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

נוסו ונכשלו? בוא נגיד שהמשכורת הממוצעת היא X, ועכשיו המדינה מדפיסה כסף, כך שהמשכורת הממוצעת עלתה ל-2X. מצד שני, המדינה אוסרת על העלאת מחירים. במצב כזה, כוח הקנייה עולה, נכון? ואם כוח הקנייה עולה, אז רמת החיים עולה, נכון? ואם רמת החיים עלתה, אז הנוסחה של [הדפסת כסף + פיקוח על מחירים] הוכיח את עצמו. איפה הטעות?--109.65.123.115 11:56, 27 באפריל 2016 (IDT)

היכולת של המדינה לפקח על מחירים מוגבלת. אתה יכול לראות דוגמאות לכך בונצואלה. סחורות רבות מסובסדות (לדוגמה: מחיר הנפט הוא בערך 5 סנט לליטר). זה עבד איכשהו כאשר מחירי הנפט היו גבוהים יותר, אולם עם מחירי הנפט הנמוכים, המדינה במשבר. אבל גם ללא זה, מה מונע מאנשים לקנות נפט זול בוונצואלה ולמכור אותו במדינות שכנות? (המשטרה מנסה). Tzafrir - שיחה 12:06, 27 באפריל 2016 (IDT)

בתוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 נעשו צעדים דומים למה שאתה שואל - נאסרה העלאת מחירים של מגוון מוצרים. ובוצעה הקפאת שכר כללית, בסופו של דבר זה התניע תהליך שהצליח לעצור את האינפלציה המשתוללת של שנות ה-80. נת- ה- - שיחה 12:17, 27 באפריל 2016 (IDT)

מה שקורה במקרים כאלה הוא שכוחות השוק מפתים אנשים לסחור בשוק שחור במקום לציית לתקנות הממשלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 07:51, 30 באפריל 2016 (IDT)

בנק ישראל כל הזמן משמיד שטרות שהתבלו ומדפיס חדשים (וכן משמיד מטבעות שנהרסו וטובע חדשים). ליתר דיוק: ההדפסה בפועל נעשית ע"י חברה בחו"ל. המידע על כך צריך להיות, מן הסתם, כאן, אבל אני מניח שאפשר למצוא פרטים נוספים באתר בנק ישראל. אבל כל זה לא רלוונטי במיוחד לשאלה. כי השאלה התייחסה לכמות השקלים הזמינים ולאו דווקא לכמות השקלים המזומנים. כיום עיקר כמות השקלים שבמחזור אינה כסף מזומן. כאשר טוענים שבנק ישראל "מדפיס כסף" מתייחסים לפעולות אחרות (למיטב הבנתי: הלוואות לבנקים הגדולים). Tzafrir - שיחה 07:51, 27 באפריל 2016 (IDT)

קצת חרגנו לסוגיות של אינפלציה, דיפלציה וכו'.

בנוגע לבנקים שמדפיסים כסף, למיטב הבנתי זה בשיעור מוגבל של יחס ישר לכמות הכסף הרגיל שמופקד בהם. (אם נגיד מפקידים בהם $\ x$ כסף, הם יכולים לאפשר ללקוחות למשוך $\ \alpha \cdot x$ כסף עבור $\ \alpha \geq 1$ כלשהו. אבל אי שם בקום המדינה היו 0 שקלים, והיום יש כמות כלשהי של (טריליוני?) שקלים. איך הכמות הזו גדלה? האם בה' באייר תש"ח היו כבר טריליוני שקלים בישראל? כמובן שאני לא מדבר על ניירות ערך, נדל"ן, איגרות חוב אופציות ושאר מוצרים שאולי יוכלו להפוך למזומן בעתיד, אבל היום מהווים רק ניירות משפטיים.

שאלה נפרדת היא עניין כמות הכסף המזומן, שאין לי מושג מה היחס בינה לבין סכום חשבונות העו"ש של כלל אזרחי והחברות הרשומות בישראל. שאלה נוספת באותו עניין - האם בנק לא ישראלי יכול לנהל חשבון שקלי? 85.250.30.88 11:30, 30 באפריל 2016 (IDT)

לעניין חשבון הבנק: אני לא לגמרי בטוח, אבל נראה לי שכן. השקל הוא מטבע בר-המרה.

בתש"ח לא היו שקלים. ארץ ישראל נכבשה במקור על ידי צבא בריטי שהגיע ממצריים. הצבא הזה הצליח להשליט בה כההילך החוקי את הלירה המצרית. מטבע זה היה שווה כמעט בערכו ללירה שטרלינג הבריטית אולם היה מחולק למאה גרושים ולאלף מילים בניגוד לחלוקה המופרעת של הסטרלינג באותם ימים. בשנת 1927 הוחלפה הלירה המצרית במטבע עם ערך זהה בשם פונט פלשתינאי (א"י) (Palestinian Pound) (שמופיע אצלנו משום מה בערך "לירה ארץ ישראלית"). לאחר קום המדינה קיבל בנק אנגלו-פלשתינה הבריטי של הסוכנות היהודית את האחריות להנפקת מטבעות. הכיתוב העברי על השטרות שונה ל„לירה א"י״ (שחולקה לאלף פרוטות) אבל ערכה נשאר צמוד לזה של הלירה הבריטית (נדמה לי שעד שנת 1970 היו ערכי המטבעות בעולם צמודים זה לזה, נכון? או שגם קודם לכן היו מדי פעם פיחותים?). בנק ישראל נוסד רק בשנת 1954 אבל כבר לפני כן הספיק הבנק הלאומי דאז (בנק לאומי, שהוא היום בנק פרטי) להחליף את שם המטבע ללירה ישראלית. בשנת 1960 שונתה החלוקה: ל־100 אגורות.

השם "לירה" היה לצנינים (אק) בעיני רבים בציבור והחליטו להחליפו בשם שקל. לירה, כמו השקל והפאונד הם שמות מטבעות שמקורם ביחידות משקל. כבר בשנת 1969 הוחלט לשנות את שם המטבע לשקל. אולם ביצוע ההחלטה נדחה.

בשנת 1978 החליט ראש הממשלה הטרי מנחם בגין לממש את ההחלטה. בפועל היא יצאה אל הפועל רק בשנת 1980. בשל האינפלציה הגבוהה בשנים 1977-1980 החליטו לנצל את ההזדמנות ולשנות את קנה המידה: כל שקל יהיה שווה עשר לירות. אבל האינפלציה הגבוהה של אותן השנים הייתה רק ההתחלה וקצב האינפלציה המשיך לעלות עד תוכנית הייצוב הכלכלית של 1985. כשסוף־סוף התייצבו המחירים, פתאום הכל עלה יותר מדי ולכן חזרו על הצעד: מטבע חדש: שקל חדש: כל שקל חדש שווה אלף שקלים ישנים. בשתי ההחלפות המשיכו אמצעי התשלום הישנים להיות הילך חוקי לתקופת מעבר זמנית. Tzafrir - שיחה 12:54, 30 באפריל 2016 (IDT)

מספר דברים שנכתבו לעיל מדויקים רק בחלקם. מומלץ לקרוא את הערך לירה ישראלית. שנילי - שיחה 13:56, 30 באפריל 2016 (IDT)

די

למה לפמעים אומרים את המילה די (מספיק) כמו day ולפעמים כמו die. מה ההבדל? 132.66.137.207 14:43, 27 באפריל 2016 (IDT)

דֵּי היא צורת הנסמך של דַּי. ראובן מ. - שיחה 14:45, 27 באפריל 2016 (IDT)

ספר רבנים

איך אפשר לעשות ספר מכל ערכי הרבנים שבויקיפדיה מבלי שיהיו שם ערכים נוספים ומבלי ללחוץ על אלפי ערכים וקטגוריות "הוסף". תודה. 95.86.90.2 18:02, 20 באפריל 2016 (IDT)

אין אפשרות. תנסה להגדיר "רבנים" ותראה שגם ב"קטגוריה: רבנים" אין רק רבנים אלא גם מוסדות רבניים ושחלק מהרבנים שהיית רוצה לראות בספר אינם נמצאים בקטגוריה "רבנים". ביקורת - שיחה 18:07, 20 באפריל 2016 (IDT)

טוב לא נורא אם יהיו קצת ערכים אחרים. 95.86.90.2 18:25, 20 באפריל 2016 (IDT)

אבל יש בעייה קשה יותר אי אפשר להוסיף קטגוריה שחמה לספר אחרי 500 ערכים, ולעבור ערך ערך -זה שנים!95.86.90.2

למה ציפית? יש לפחות 1141 ערכי רבנים בוויקיפדיה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 18:53, 20 באפריל 2016 (IDT)

תעשה ספר נפרד לקטגוריה:רבניות, ספר נפרד לקטגוריה:רבנים מטעם, ספר נפרד לקטגוריה:רבנים תימנים ישראלים וספר נפרד לקטגוריה:רבנים בלארוסים...

וברצינות - תנסה לפלח את אלו שמעניינים אותך ולתחום אותם לספרים לפי תקופות, תנאים-אמוראים-ראשונים-אחרונים, לפי אזורי מגורים וכן על זו הדרך. לצערי הרב לא ניתן להגדיר לפי טווח שנים כשאין שנה מדוייקת בערך, כי אין לנו קטגוריה:רבנים במאה ה-18 וכדומה בניגוד למקובל בוויקיפדיה הגרמנית למשל. ביקורת - שיחה 18:58, 20 באפריל 2016 (IDT)

עדיין ישנה בעייה, בקטגוריה אחרונים אין את כל האחרונים, ספק אם חצי מהם, וחבל, כי זה יכול להיות מועיל לכולם, אני מתייג את משתמש:בורה בורה אולי יש לו איזה רעיון לפיו אפשר יהיה לייצר ספר וכל מי שירצה יוכל להוריד אותו, אם יש עוד כאלה שיכולים לעזור אני בטוח שהרבה ישמחו, יש כאן הרבה מאוד ערכי רבנים שיכולים להוסיף המון. העורך היהודי • שיחה • י"ט בניסן ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

עברתי על ספר:אמוראים בבל וא"י. נראה שרשימת הערכים עבור ספר מסויים זה פשוט רשימה של דפים.

אז השתמשתי בכלי החדש PETSCAN

כדי לייצר רשימה של ערכים תחת קטגוריה:רבנים (עומק 12) ושבויקינתונים מופיע עבורם "הוא אדם"

הנה הקישור לשאילתה [1]

אפשר להיכנס לדף OUTPUT לבחור FORMAT WIKI ולקבל רשימה שיחסית קל להעתיק לדף "ספר:...".

עדיין מופיעים ברשימה אנשים כמו עזריאל קרליבך, שלא ברור לי כמה הוא רב.

בברכת "אבטיח עדיף על מלון", ‏«kotz» «שיחה» 16:09, 28 באפריל 2016 (IDT)

הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב קוק ולכן נכלל בקטגוריית תלמידי הרב קוק. זה שאחר כך חזר בשאלה והפך לעיתונאי בולט לא הספיק להוציא אותו מהקטגוריה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:36, 28 באפריל 2016 (IDT)

אם זה רק בגלל הסמיכה, זו אינה סיבה טובה לכלול אותו בקטגוריה. רבנים סמכו כל מי שבא להיבחן אצלם וידע, גם אם לא היה תלמידם. ביקורת - שיחה 17:10, 28 באפריל 2016 (IDT)

"חיזוק" הדפסת לייזר

שמתי לב שכאשר אני מדפיס במדפסת הלייזר שלי מסמכים סרוקים מסוימים (נגיד, סריקה של חשבונית או מסמכים שחלקם כתובים בעט כחול), ההדפסה יוצאת בגוון דהוי משהו (כלומר, חלק מהמסמך, למשל, מה שכתוב בעט כחול, מופיע בהדפסה שהיא בין שחורה לאפורה, או יותר נכון "דהויה"). אם אני צריך לפקסס את המסמך אחר כך, חלקים שונים סביר שלא יגיעו ברור ליעדם.

האם יש אפשרות בהדפסה של מסמכים סרוקים להדפיס בהדגשה? כלומר, להשחיר יותר את כל המסמך (כך שהוא יודפס כאילו ב-bold)? מהי הדרך המקובלת במקרה כזה בהדפסה במדפסת לייזר? תודה מראש על כל טיפ שהוא. אלדד • שיחה 00:49, 28 באפריל 2016 (IDT)

לפני שיופיעו כאן טיפים רציניים, תן לי להציע לך לבדוק משהו פשוט, שיכול להיות שיעבוד. פתח את המסמך (נגיד באדובה), ולפני שאתה מדפיס שנה את המדפסת (אם יש שם אופציה כזאת) למצב "התאם לשחור לבן". לי זה עזר פעם. האם זה יעזור לך - בלי אחריות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:04, 28 באפריל 2016 (IDT)

תודה, יגאל, זה היה אחד הטיפים שקיוויתי שיופיע כאן. איפה אני מגיע לאפשרות הזאת? (פתחתי עכשיו את המסמך ב-Adobe, אבל אני לא רואה איפה אני ניגש ומשתמש באופציה הזאת). זכרתי שהייתי מודע לה בעבר, אבל כעת, דווקא כשאני נזקק לה, אני לא זוכר איפה אני מוצא אותה. אלדד • שיחה 01:12, 28 באפריל 2016 (IDT)

בנוסף, אני שואל את עצמי אם יש איזשהו כפתור על הפאנל של המדפסת, שאפשר ללחוץ עליו כדי להדפיס בהדפסה שחורה יותר, בולטת יותר, את כל המסמך. אלדד • שיחה 01:14, 28 באפריל 2016 (IDT)

אם זה קיים, אז בתת תפריטים של חלון שנפתח כשלוחצים על הדפסה. כדי לענות על השאלה השניה, אני צריך לעמוד לידך. אם זה ממש חשוב לך, שלח לי את המדפסת ב-email. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:51, 28 באפריל 2016 (IDT)

הפתרון השני הוא לשחק עם ה Brightness/contrast במרבית תוכנות עריכת התמונה. אאז"נ גם בתוכנה המובנית בווינדוז יש את האפשרות הזו. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 06:27, 28 באפריל 2016 (IDT)

תודה רבה לשניכם. טיפ קונקרטי, מה בדיוק לשנות, באיזו תוכנת עריכה רגילה? אתמול ניסיתי על המסך, בהצגת ה-PDF, לחפש תפריט מסוים ולשחק עם העוצמה או הניגודיות, אבל כשהדפסתי, בכל פעם זה הדפיס באותה עוצמה כמו עד עכשיו (כלומר, לא בשחור הכי עז שראיתי עד כה, אלא בצבע שחור שלפעמים נוטה לאפור). אלדד • שיחה 07:24, 28 באפריל 2016 (IDT)

עידון של השאלה שלי: האם יש אפשרות כלשהי, או בתפריט ההדפסה של המחשב (כלומר, בהתבסס על קובץ המדפסת) או על ידי כפתור מלוח הבקרה של המדפסת (ספציפית אני מדבר על ברד'ר MFC-L2700DW, אבל כל מדפסת לייזר תתאים לצורך העניין), שבאמצעותה ניתן לבצע "בולדיזציה" של ההדפסה? כלומר, מה שלא יהיה שצריך להדפיס - שההדפסה תהיה כהה יותר, א-פריורי, כאילו כל המסמך סומן ושונה ל-bold. תודה, שוב, על כל טיפ שהוא. אלדד • שיחה 15:00, 28 באפריל 2016 (IDT)

לפעמים מה שקורה הוא הפוך, הגדרות ההדפסה נמצאות על מצב חסכוני ש"חוסך" דיו בנקודות ויוצר רושם כללי אפור/בהיר יותר, צריך לבטל את ההגדרה אם אינה לרוחך. ביקורת - שיחה 18:06, 28 באפריל 2016 (IDT)

חן חן. האמת היא שאתמול והיום עשיתי "דוקטורט" על העניין הזה :) הנחתי שמצב הדברים כפי שאמרת, אבל גיליתי שבכל זאת יש צורך לסמן את מצב החיסכון כדי להביא את המדפסת להדפסה חסכונית (מה שמקובל בהדפסת טיוטות). על כל פנים, לאחר לא מעט ניסיונות ובדיקות, הצלחתי במשימה לעיל: דרך הפאנל של המדפסת, בבחירת מצב הסריקה (Scan), המשכתי ושיניתי את הגדרות הסריקה: בחרתי Black and White, שיניתי מ- 100 DPI ל-DPI 600, וסרקתי. הפעם התוצאה הייתה בדיוק כפי שרציתי – הכל נסרק בשחור כהה, ברור וחד. תודה לכולכם על העזרה. אלדד • שיחה 01:03, 29 באפריל 2016 (IDT)

מרכזיית טלפון

איך עבדו בעבר מרכזיות הטלפון ? אני חושב שהציורים של האדם המחבר כבלים על פי בקשתך הפכו ללא רלוונטים הרבה לפני העידן הדיגיטלי. אז איך זה עבד? ‏107.167.97.196 04:25, 28 באפריל 2016 (IDT)

מנגנון פולסים אלקטרומכני. כל פולס היה מפעיל את האלקטרומגנט, שהיה מקפיץ מתג בעל 10 מצבים מצב אחד. לכן בחיוג ניתן היה לשמוע את הפולסים, וכל ספרה היה מספר פולסים משלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 06:26, 28 באפריל 2016 (IDT)

וזה מה שאפשר "לחייג" (ע"י תקתוקים על העריסה) מטלפון שחוגתו ננעלה... חזרתי • ∞ • שיחה 13:34, 28 באפריל 2016 (IDT)

וזה התקדם לחיוג צלילים, בשימוש של שני טונים. גם לזה הומצאו פטנטים שאפשרו לחייג ללא החוגה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:48, 28 באפריל 2016 (IDT)

לענ"ד אין חיוג צלילים בטלפון עם חוגה. חזרתי • ∞ • שיחה 22:58, 28 באפריל 2016 (IDT)

לוח מקשים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:20, 29 באפריל 2016 (IDT)

ואפשר היה לנעול/לחסום "חיוג"? חזרתי • ∞ • שיחה 12:29, 29 באפריל 2016 (IDT)

לא. כל מה שלוח המקשים היה עושה הוא להפיק את צירופי הטונים. העברת הטונים דרך השפורפרת פעלה באותו אופן בדיוק. היה מכשיר קטן בשם blue box שחייג מטלפונים ציבוריים ללא תשלום. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:37, 29 באפריל 2016 (IDT)

ליתר דיוק: האפשרות לחייג ללא תשלום מטלפונים אוטומטיים הייתה בעיית אבטחה של מרכזיות טלפוניה שונות (קודי טכנאי). יש כל מיני קודים "מיוחדים" (בדרך כלל הם מתחילים בכוכבים או סולמית). בטלפון אנלוגי (FXO) (להבדיל מסוגים אחרים של הטלפונים) המספר המחויג עובר על הקו עצמו ולכן אפשר פשוט לנגן אותו. זה לא עובד עם טלפון סלולרי: בפרוטוקולי התקשורת שמשתמשים שם צריכים לשלוח את המספר במפורש על ערוץ תקשורת עם תחנת הבסיס כחלק מתהליך הקמת השיחה.

מעבר לכך, למיטב ידיעתי בעיות האבטחה האמורות תוקנו כבר מזמן (המודעות לנושא עלתה והיו חייבים לתקן את הבעיות כדי להמנע מגניבת שיחות. כיום גניבת שיחות היא בעיה כל כך חמורה, שמי שלא מודע לה, הופך להיות מודע לה די מהר). ר' גם האחים בדיר. Tzafrir - שיחה 23:58, 29 באפריל 2016 (IDT)

אני זוכר טלפונים שחסמו אותם באופן הזה [2] ‏«kotz» «שיחה» 19:56, 29 באפריל 2016 (IDT)

אני מכיר את זה היטב, ולזה התכוונתי למעלה (בצילום שלך החוגה לא נעולה...) חזרתי • ∞ • שיחה 20:12, 29 באפריל 2016 (IDT)

תיקנים

מה גורם לנו כל כך להגעל/לפחד מחרקים בכלל ובפרט מתיקנים?

לפני כמה שנים היה דיון על הנושא הזה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94/%D7%90%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%9F33#.D7.9C.D7.9E.D7.94_.D7.91.D7.A0.D7.99_.D7.90.D7.93.D7.9D_.D7.A9.D7.95.D7.A0.D7.90.D7.99.D7.9D_.D7.92.27.D7.95.D7.A7.D7.99.D7.9D.3F --109.65.123.115 15:39, 28 באפריל 2016 (IDT)

לא מהטובים שבדיונים.... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:53, 28 באפריל 2016 (IDT)

האמת שעכשיו אחרי שקראתי שוב את הדיון, אני נאלץ להסכים איתך, אילן. כ"כ הרבה מלל, אבל תעכלס 0 מידע. אף אחד לא חידש כלום. כולם רק לעסו ושחזרו את המידע שמופיע בשאלה עצמה.--109.65.123.115 18:58, 28 באפריל 2016 (IDT)

התקשתי למצוא מקורות מוצקים, ואני בטוח שניתן להצליח יותר... אבל: מצאתי שני מקורות שדנים ספציפית בפחד מפני עכבישושים. אחד טוען בעד שילוב של תורשה וסביבה (אנחנו מפתחים פחד מעכבישים מהר מאד אם מלמדים אותנו. הלימוד הוא סביבתי אבל הקליטה המהירה היא מובני), השני טוען שזה ביולוגי נטו --------- _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:36, 28 באפריל 2016 (IDT)

מה זמן לוקחת הולכת חום?

אני מניח גוש סלע גדול ושואל כמה זמן לוקח להוליך חום ממרכזו לקצה שלו. נניח הסלע הוא SiO2 טהור והומוגני (לא לוקחים בחשבון שהוא דחוס יותר במכרז בגלל כבידה עצמית). איך מוצאים את הזמן (אפשר הערכה גסה)?? 132.66.137.207 14:22, 28 באפריל 2016 (IDT)

אם אני זוכר נכון, חפש את "קצב מעבר חום כללי" בדף נוסחאות זה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:46, 28 באפריל 2016 (IDT)

אכילת חמץ

מישהו יודע מתי לפי ההלכה אפשר לחזור לאכול חמץ? היום במוצאי החג או מחר במוצ"ש? יורי - שיחה 12:08, 29 באפריל 2016 (IDT)

במוצאי החג. אבל עליך לקנות אותו, וזה קצת בעייתי. חזרתי • ∞ • שיחה 12:31, 29 באפריל 2016 (IDT)

אסור לבצע קנין בשבת, לכן לא ניתן לקנות בחזרה את החמץ שמכרת, גם אם הוא מונח ממש בביתך. לעומת זאת לנוהגים לא לאכול קטניות בפסח, מותר לאכול קטניות בשבת שלאחר שביעי של פסח. כלומר מותר לקנות את הקטניות ולשים אפילו במקרר או במזווה או להוציא מן המזווה מלפני הפסח, ואפילו לבשל בפסח עבור שבת שלאחר הפסח. אין בעיה לפי מיטב ידיעתי לבשל בכלי פסח קטניות גם למקפידים על קטניות.

דדפול

למה אומרים שדדפול הוא אנטי-גיבור? הוא אמנם מגדיר את עצמו "כבחור רע" שמטפל בבחורים עוד יותר רעים, אבל איך זה קשור לאנטי-גיבור? אנטי-גיבור זה כמו המלט ורסקולניקוב (החט ועושנו) או אולי כמו טום מביבר הזכוכית: דמויות חלשות הנאבקות בעצמן למשך כל העלילה. דמויות הססניות ולא החלטיות שרמה המוסרית שלהם מוטלת בספק. איך זה קשור לדדפול: דמות מצחיקה, החלטית, מלאת כריזמה וצבע? בעלת תכונות על טבעיות ועמוד שדרה מוצק? 31.168.14.82 21:35, 30 באפריל 2016 (IDT)

קודם כל, אל תחפש הגיון מושלם בקומיקס. עכשיו לשאלתך.

1. הוא היה הנבל בסדרת המוטנטים החדשים.
2. הוא סירב להצטרף לפרופסור X ובמקום זאת בחר את מגנטו.
3. הוא היה נבל בסרט המקור: וולברין, שם וולברין נלחם בו ועורף את ראשו, רק כדי לגלות בסצנת הסיום שהוא הצליח לשרוד בגלל כוחותיו.
4. הוא מעדיף להתעלם מחוקי המוסר, גונב ורוצח למען מטרות טובות, מה שגיבורים לא ירשו לעצמם. אפילו בסרט האחרון, כמה רעים הוא הרג רק בשביל הכיף? או תזכר בקטע אולם הקרח. מי מהגיבורים היה נוהג ככה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:13, 30 באפריל 2016 (IDT)

ברור שהוא לא גיבור-על קלאסי, אבל המונח אנטי-גיבור בספרות לא מתייחס לאדם עם כוחות-על שהוא לא ילד טוב בירושלים אלא גם טוב וגם רע, אלא למה ששואל השאלה התכוון. כלומר, צריך למצוא מושג אחרי לאפיין את דדפול: לא גיבור-על, לא נבל-על, לא אנטי-גיבור. אולי סתם "אדם בעל כוחות-על"? ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 22:19, 30 באפריל 2016 (IDT)

לפי הפתיח של אנטי-גיבור: ”משמעות נוספת וקצרה יותר לאנטי-גיבור היא דמות בעלת אישיות משולבת של נבל-על וגיבור-על”. אבל זה ערך שיש עליו תבנית עריכה. Tzafrir - שיחה 06:41, 1 במאי 2016 (IDT)

הערך העברי הוא קצת בזיוני לטעמי. סלט שם דוגמאות בלי הסברים או סדר הגיוני/כרונולוגי. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:56, 1 במאי 2016 (IDT)

חיבור תרגום לסרט

איך אפשר לחבר בין סרט לתרגום כך שגם WMP יוכל לקרוא אותו ואני לא יצטרך להשתמש בvlc? תודה.

שנה את שם התרגום לזהה לשם הסרט (מלבד הסיומת כמובן). איתן96 (שיחה) כ"ג בניסן ה'תשע"ו 23:17, 30 באפריל 2016 (IDT)

ניסיתי זה לא עובד.

נסה כאן. אם זה לא עוזר, יש כאן תשובות נוספות (באנגלית). איתן96 (שיחה) כ"ד בניסן ה'תשע"ו 20:56, 1 במאי 2016 (IDT)

תוריד את התוכנה AVI ReComp‏. Yishaybg - שיחה 13:15, 16 במאי 2016 (IDT)

מדוע לארצות הבלקן קוראים "בלקן"? מה השם הזה אומר?

93.126.95.68 02:45, 1 במאי 2016 (IDT)

בערך חבל הבלקן כתוב שזה על שם הרי הבלקן ושם כתוב ששמם מגיע מפרסית. בערך האנגלי (Balkans) יש פרק שלם על כך ובערך (Balkan Mountains) יש גרסה שונה במקצת. לפי מה שכתוב שם נראה שהשימוש בשם החל מתחילת הכיבוש העות'מני. יש מספר השערות לגבי מקור השם: המילה "הרים" בתורכית (אולי דווקא מבולגרית, שכן הבולגרים הם במקור שבט דובר טורקית שנטמע בתוך אוכלוסיה סלאבית. בערך על ההרים כתוב שהשם ניתן על ידי הבולגרים כבר במאה השביעית. בערך על חצי האי כתוב שזו השערה לא מבוססת) או דווקא מהמילה הפרסית "בוץ". אם יש מספר השערות, זה אומר שלא יודעים בוודאות ואולי לא כדאי לסמוך יותר מדי על ההשערות הללו. אתם מוזמנים לחקור בנושא ולעדכן את הערכים בעברית. Tzafrir - שיחה 06:37, 1 במאי 2016 (IDT)

כרטיס אשראי בינלאומי

שלום,

אם הופכים את כרטיס האשראי ל"בינלאומי" (יש לי ישראקרט ישראלי) - האם אפשר לגהץ איתו בחו"ל? האם אפשר למשוך מזומן מכספומטים בחו"ל? האם זה יורד מהחשבון "ישירות" כמו שאני קונה בסופר בארץ או שצריך איזה חשבון מיוחד ביורו או משהו? וכשמעבירים ממטבע אחד לאחר בעת רכישה, האם הבנק לוקח עוד עמלה נוספת?

תודה רבה-בה. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מנסיוני עם כרטיס ויזה לאומי, אפשר בהחלט. יש עמלת המרה שאינני זוכר מהי. על כל פנים העדפתי למשוך מזומנים ביוקר מליפול בידי חלפנים רמאים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:42, 4 במאי 2016 (IDT)

האם משכת בארץ מזומנים במטבע זר? או שקנית בכרטיס האשראי שלך בחנות במדינה זרה?

גם וגם. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 15:44, 4 במאי 2016 (IDT)

כמה הערות: בכרטיס בינלאומי רגיל הרכישה בחו"ל נמשכת מיד מחשבונך. למעשה כמה ימים מסיבות טכניות אבל אינך מקבל אשראי. לא כל כרטיס אשראי מתקבל בכל מקום. בהנחה שהחשבון הבנק שלך מתנהל בשקלים - הבנקים בישראל ממירים מכל מטבע לדולרים ואחר כך ל₪, כלומר אתה משלם פעמיים עמלת המרה. זכור שבכל רכישה בחו"ל יבקשו ממך להקיש את ה pin, המספר הסודי שלך. שנילי - שיחה 16:05, 4 במאי 2016 (IDT)

1. יש כרטיסים שיודעים להמיר מיורו ישירות לשקל ולכן לא תהיה שם המרה כפולה.
2. במשיכת מזומן בחו"ל יש בדר"כ עמלת משיכה קבועה, בסדר גודל של $5-$15. בארהס ובאירופה יותר זול לשלם ישירות בכרטיס אשראי מאשר למשוך מכספומט זר. ―Kotz (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

חלק מהנ"ל לא מדויק: יש הבדל בין שימוש בכרטיס המותג המקומי ישראכרט בחו"ל לבין שימוש בכרטיס המותג הבינלאומי ויזה המתנוסס על כרטיס ויזה לאומי מקומי. על כרטיס ישרכרט אין לוגו של חברת אשראי בינלאומית כגון ויזה, יורוקרד, מסטרקרד או אמריקן אקספרס. על כרטיסי האשראי המקומיים של לאומי קארד – יש. על כרטיס ישראכרט כתוב: "Valid Only in Israel". כנראה גם במקומיים של לאומי קארד זה כתוב, אבל בגלל הלוגו של ויזה או מסטר קארד בחו"ל בדרך כלל לא שמים לב. לפחות בעבר הייתה עמלה על שימוש בחו"ל בכרטיס אשראי מקומי. זה לגבי קניות בבתי עסק. לגבי כספומטים – לא הייתי מהמר (אבל עם הבנתי את אילן נכון – הוא הצליח למשוך מזומן מכספומט בחו"ל עם כרטיס מקומי של ויזה; בספק שישרכרט יצליח גם). יש כרטיסים שמחייבים פעם בחודש, ללא ריבית. לא צריך שיהיה חשבון מט"ח בארץ, אבל אם יש (דולר או אירו), אפשר וכדאי לבקש לשייך את חשבון המט"ח לכרטיס. יש להקפיד שתהיה יתרה מתאימה בחשבון המט"ח, שכן חריגה בו אסורה – והריבית בו גבוהה. לאלו שהכרטיס מחייב להם את חשבון השקלים (רוב הלקוחות) ושנוסעים למדינות בהן ניתן לרכוש באירו – עדיף לשלם עם מסטר קארד כי יש המרה אחת מאירו לשקל. אם קונים בגוש האירו עם ויזה – יש המרה כפולה: באירו לדולר ומדולר ושקל. הפוך לנוסעים לארצות הברית – שם עדיף לשלם בויזה כי יש רק המרה אחת מויזה לשקל. רכישות בארצות הברית עם מסטר קארד עוברות המרה כפולה – מדולר לאירו ומאירו לשקל. אם אתה קונה במדינה לא ביורו ולא בדולר אלא במטבע שלהם (זלוטי, דולר הוטנטוטי, לירה מצרית או פרנק שוויצרי) – לא תוכל לחמוק מהמרה כפולה: מהמטבע המקומי למטבע של הכרטיס (אירו במסטר כארד או דולר בויזה) ומהמטבע של הכרטיס לשקל. בשוויץ ברוב המקומות אפשר לבקש מראש לחייב את כרטיס האשראי באירו ולא בפרק שוויצרי. לא בכל מדינה מבקשים PIN. נסיעה טובה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:09, 5 במאי 2016 (IDT)

סבון אדם

לאיזה צורך פקטי יוצר סבון אדם? הרי ברור שזה לא נועד לשימוש מסחרי כלשהו. היו דרכים יעילות יותר ומרתיעות לייצר סבון באותן השנים. למה כן? 82.81.81.146 09:33, 5 במאי 2016 (IDT)

קרא את הערך סבון משומן אדם במלחמת העולם השנייה. בריאן - שיחה 09:34, 5 במאי 2016 (IDT)

טלפון נייד בחו"ל

אם אני טס עם טלפון נייד (גולן טלקום) ומנסה לחייג ממנו למספר מקומי, מה יקרה?? בנוסף השאלה היא אז איך עושים כשטסים לשבוע-שבוע וחצי לחו"ל ואולי צריך 2-3 שיחות מקומיות? 31.168.14.82 09:50, 5 במאי 2016 (IDT)

ההיגיון שלי אומר שאתה צריך לשאול את גולן, כדי שאם אחר כך יקרה משהו אחר תוכל לבוא אליהם בטענות. נרו יאיר • שיחה • כ"ז בניסן ה'תשע"ו • 10:43, 5 במאי 2016 (IDT)

אתה צריך לחייג עם הקידומת של הארץ כאילו אתה מתקשר מן הארץ. רק אם תהיה עם כרטיס סים מקומי תוכל להתקשר כאילו אתה בן הארץ. חבילות חו״ל של חברות הטלפון השונות מספקות את הצורך בשיחות מקומיות.

איזה הורמונים או אנדורפינים משתחררים במהלך ליטוף - אם בכלל?

בעבר שמעתי שתחושת הרוגע הנגרמת במהלך ליטוף היא כתוצאה משחרור של חומרים מסוימים מרגיעים בגוף האדם. מה הם אותם החומרים? (אשמח למקור) 93.126.95.68 15:26, 7 במאי 2016 (IDT)

http://www.haayal.co.il/thread?rep=320151 [חסרה חתימה!]

פרופסור רובין דונבר מאוקספורד הוא החוקר המטפל (ומלטף) עניין זה - במאמר עממי, הנה סרט שלו מאמר אודותיו עם מעט יותר פרטים

והנה המאמר המדעי עם שמות סמי הגוף (אנדורפינים) (מקישים על הקישור למלל הניתן חינם)

המאמר למעשה מקשר לעשרות מאמרים מדעיים אחרים ומחקרים שהתחילו מגילוי התהליכים החמריים (ביוכימיים) ותגובות חמריות בהתקשרות תינוקות או גורים ואמותיהם לפני כעשרים שנה. הסמים הגופניים הידועים הם בעיקר אוקסיטוצין ואסופרסין, דופמין וסרוטונין.

שלשה מאמרים משנים אלו הם בנושא ליטוף (גרומינג בלע"ז) ואוקסיטוצין: מחקר של קברן, של שינו ושל טרויסי וכן של מרטל. המאמר של דונבר מציין מאמר נוסף על קשיי המדידה של סמים אלו וקישורם לסיבה מסויימת, וטוען שזו כנראה הסיבה למיעוט התוצאות והמחקר עד העת האחרונה בתחום זה.

יש לציין שבמאמרים העממיים וגם המדעיים, מזהירים שלליטוף ולחיבוק הקשרים חברתיים ונפשיים, תלויי מצב, וליטוף או מגע בלתי רצויים יכולים לעורר תגובת רתיעה מוחלטת כאשר המגיב מפרש אותם כתקיפה. -- (משתמש:פשוט [משה] • שיחה) • ל' בניסן ה'תשע"ו • 13:09, 8 במאי 2016 (IDT)

תודה 93.126.95.68 05:23, 10 במאי 2016 (IDT)

האם ליטוף=grooming? חתול מנקה את פרוותו בלשון, ואותה פעולה בין שני חתולים, אם וגור או שני חתולים מקורבים שאינם יריבים, נחשבת הן לטיפוח והן להבעת חיבה, גם כלפי אדוניו (משרתו...) של החתול, אבל כשאדם מלטף חתול או כלב זו הבעת חיבה ופינוק ואינני חושבת שהחיה המלוטפת רואה בכך grooming. על אחת כמה וכמה ליטוף בין בני אדם, שיש לו מטרות רבות אבל ודאי לא ניקוי וטיפוח.שלומית קדם - שיחה

האם יש עיצוב כמו מקראי לשירה בעלת משקל עם רווחים

― הועבר לדף ויקיפדיה:דלפק ייעוץ# האם יש עיצוב כמו מקראי לשירה בעלת משקל עם רווחים

אובססיה לישראל

מלחמות, טרור, עינויים, דיכוי נשים, דיכוי מיעוטים ואפילו מעשי טבח הם עניין שבשגרה בהמון ארצות. מה מקור האובססיה של התקשורת העולמית לישראל? איך ייתכן, שכל כותרת שנייה באתר חדשות בינלאומי עוסקת בישראל, כל הצבעה שנייה באום עוסקת בישראל, וכל התבטאות שנייה של מנהיג מערבי עוסקת בישראל? איך נוצרה הנורמה הזאת? כמו כן, האם זה היה כך גם לפני מלחמת ששת הימים?--79.177.125.26 22:56, 8 במאי 2016 (IDT)

השאלה שלך ממש לא תואמת את המציאות. תפתח אתרי חדשות עולמיים ותראה שאין התמקדות או "אובססיה לישראל". לגבי האו"ם והמנהיגים המערביים, זה אולי הרושם שאתה מקבל דרך התקשורת הישראלית, אבל שוב זה לא תואם את המציאות. יואב נכטיילר – שיחה 23:02, 8 במאי 2016 (IDT)

את האתר YAHOO אתה מכיר? אתר חדשות בינלאומי באנגלית. פתח אותו. אני קורא שם חדשות כל יום. בלי לספור, מהתרשמות שלי, 50% ואפילו 60% מהכותרת כוללות אחת או יותר מהמלים ISRAEL, PALESTINIANS, GAZA, NETANYAHOO, OCCUPIED GOLAN HEIGHTS וכדומה.--79.177.125.26 23:21, 8 במאי 2016 (IDT)

עכשיו בדקתי מספר אתרי חדשות גדולים. הופתעתי לגלות שישראל באמת לא מוזכרת בCNN ובSKY NEWS, אבל בBBC, לעומת זאת, מככבת ההתבטאות של סגן הרמטכ"ל. בנוגע לאו"ם- לפני מספר חודשים התפרסם ראיון עם השגריר היוצא של ישראל באו"ם, שסיפר שרוב (לא מיעוט גדול, ולא חצי- רוב!) ההצבעות עוסקות בישראל. הוא סיפר שהיה איזה יום בינלאומי לזכויות האישה או משהו בסגנון, והאו"ם החליט ברוב גדול לגנות אך ורק מדינה אחת, שכנראה מקפחת ורודפת נשים יותר מכל מדינה אחרת בעולם- ישראל.--79.177.125.26 23:26, 8 במאי 2016 (IDT)

יאהו מנסה לתפור עבורך את החדשות שאתה רואה, ולכן אין פלא שאתה רואה הרבה חדשות על ישראל: זה נושא שמעניין אותך. Tzafrir - שיחה 20:40, 9 במאי 2016 (IDT)

אני חושש שיש יותר אובססיה של ישראל עם מה אומרים עלינו בעולם... eman • שיחה • ♥ 23:39, 8 במאי 2016 (IDT)

זה לא סותר ולא עונה על השאלה. עצם זה שבכלל אומרים, זה כבר הזוי.--79.177.125.26 00:01, 9 במאי 2016 (IDT)

בקשר להצבעות באו"ם: זה פוליטי. יש למדינות העולם השלישי ולמדינות המוסלמיות רוב במועצות הזויות כמו מועצת זכויות אדם, ולא רק זה, אלא גם ראשי המועצות האלו לא אחת מגיעים ממדינות דיקטטוריות כמו סודן וסוריה. במדינות המוסלמיות האלה נהוג להפנות את מירב האשם בחולי העולם על ישראל, כי זה משרת את האינטרסים שלהם. השלטונות מוצאים אשם אחר בכשלים שלהן, ובכך מפנים את כעס האוכלוסייה מהם. מעבר לכך, מאחר וישראל מתיימרת להיות דמוקרטיה שוחרת זכויות אדם, העולם המערבי מצפה מאיתנו לאמות מידה הרבה יותר גבוהים ממדינות כמו תימן לדוגמא. Infidel - שיחה 23:42, 8 במאי 2016 (IDT)

אז אתה אומר שמדינות האסלאם גוררות אחריהן את כל העולם?--79.177.125.26 00:01, 9 במאי 2016 (IDT)

באופן מסוים, אבל לא רק. הסיקור המוטה לעיתים קרובות נגד ישראל בתקשורת המערבית נובע לא מעט מהעובדה שאנחנו נתפסים כגוליית והערבים כדוד. והעובדה שמדינות לא מוסלמיות רבות עומדות לצד הערבים, נובעת מאינטרסים. Infidel - שיחה 00:08, 9 במאי 2016 (IDT)

יש סיבות רבות מאוד לאובבססיה הזו: אנשים רבים בעולם המערבי חשים שהסכסוך שלנו עם הערבים הוא במובן מסויים באשמתם, בגלל השואה, הקולוניאליזם והאנטישמיות. יש מי שהמצב בארץ הקודש חשוב להם מסיבות דתיות, יש מי שמשתמש ב"פשעים" של ישראל כדי למרק את מצפונו לאחר השואה, יש מי שמנסה לנגח את ארה"ב ע"י פגיעה בישראל (שהיא קלה יותר) ויש אנשים שהם סתם אנטישמים. כמובן, התמקדות ב"פשעים" של ישראל יש בה כדי להסיט את הדיון מפשעים אמתיים שמבצעות מדינות ערב, מדינות אפריקה, רוסיה וסין. לגבי הטענה ש"העולם המערבי מצפה מאיתנו לאמות מידה הרבה יותר גבוהות" - אני בטוח שיש הרבה אנשים בעולם שבאמת מאמינים שהם מבקרים את ישראל מסיבה זו. אבל קשה לי לקחת אותם ברצינות כאשר כל מבצע של ישראל בעזה נחקר ע"י ועדה מיוחדת, ואילו מלחמות של ארה"ב (למשל) אינן עומדות לבדיקה כזו (לשם השוואה רק במלחמת עיראק, שמשפטנים רבים מחשיבים אותה לבלתי חוקית מבחינת הדין הבינלאומי, נהרגו יותר מחמישים אלף עיראקים). יש כמובן סיבות נוספות. Amitayzl - שיחה 00:40, 9 במאי 2016 (IDT)

הנה עוד פרספקטיבה. Amitayzl - שיחה 00:53, 9 במאי 2016 (IDT)

ליואב נכטיילר, ברשימת הערכים הפופולריים של כל הוויקיפדיות במטא נמצא הערך "ישראל" במקום השביעי. מעל הממלכה המאוחדת, צרפת, והודו למשל. בערך United Nations Human Rights Council יש 81 מופעים של המילה "ישראל", לעומת 7 ל-China, Russia (כל אחת), 20 ל"סוריה" ו-10 ל"צרפת". (וזה לא קטיף דובדבנים, אלה כל המדינות שבדקתי). הטענה שיש אובססיה לישראל אינה טענת סרק ויש לה ראיות למכביר מעבר לראיות האזוטריות יחסית הללו. Amitayzl - שיחה 00:22, 9 במאי 2016 (IDT)

השאלה שאתה שואל כאן היא קצת פוליטית, ומכיוון שראוי לדעתי להימנע מלהיכנס לזה כאן, ולהתמקד בעובדות, אשתדל עד כמה שאפשר לנהוג כך..

אפתח במשל: בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת, דרום אפריקה הפכה למדינה מצורעת ומוחרמת בשל מדיניות האפארטהייד הגזענית שננקטה בה. ישראל אמנם שיתפה איתה פעולה במידה זו או אחרת, ומשיקולים כאלה ואחרים, אבל אף אחד לא הרגיש כאן בנוח עם זה, ולא התלהבנו במיוחד מהסיפורים על הפרדה בין לבנים לכושים בערי המגורים, באוטובוסים, במקומות הבילוי, בזכויות האזרחיות וכו'.

באותה תקופה שלטו במה שמכונה "אפריקה השחורה" שליטים רצחניים ומטורפים כמו מובוטו סססקו, אידי אמין ואחרים; במלחמות אזרחים נטבחו אינספור חפים מפשע - כושים בידי כושים, זוועות ההרעבה בביאפרה זיעזעו את העולם וכו'. באותה שעה הכושים בדרום אפריקה נהנו מרמת חיים ובטחון אישי סבירים יחסית לבני גזעם שמעבר לגבול, וגם זכויותיהם האזרחיות המוגבלות לא היו נחותות משל אחיהם במדינות השכנות שבהן שלטו דיקטטורים.

אני עדיין במשל, וגם לא אטען בהמשך שישראל היא דרום אפריקה (היא בוודאי לא). מה גרם לכך שהעולם החרים והזדעזע ממנה ולא משאר המדינות באפריקה?

• יכול להיות שזו תוצאה של תסביכים מערביים מהתקופה שהוא עצמו (=אירופה וצפון אמריקה) שיעבדו כושים ולא ראו בהם בני אדם שווי זכויות?
• אולי לא ניתן לדרוש ממדינות נחשלות כמו אוגנדה והרפובליקה המרכז אפריקנית את מה שניתן לדרוש ממדינות משכילות ומתקדמות כמו דרום אפריקה?
• אולי בגלל שעל דרום אפריקה ניתן היה להשפיע על ידי חרמות וגינויים, ואילו לאידי אמין ודומיו זה לא היה מזיז?
• אולי העולם המערבי ראה את המאבק בדרום אפריקה כמאבק "בתוך המשפחה" כי זו הייתה בסופו של דבר מדינה מערבית? בדיוק כשם שהליכוד עסוק יותר ב"להתקוטט" עם המחנה הציוני או אפילו עם מפלגת הלייבור הבריטית, מאשר עם דעאש..
• אולי מדובר בגזענות הפוכה? כזו שמקבלת בהבנה אלימות ודיכוי כשהם מתבצעים בידי הכושים, אך לא כשהם מתבצעים בידי הלבנים?
• אולי מדובר בקונספציה פשטנית ומופרכת המניחה מראש שכל הלבנים הם אימפריאליסטים ומדכאים, וכל הכושים קורבנות?
• אולי היה ברור מאליו לכולם שהדיקטטורים הם דיקטטורים, ואילו לגבי דרום אפריקה לא היה ברור מאליו שהיא "לא בסדר"? הנה "ישראל היום" מפרסם בכל יום כתבה נגד אובמה (נשיא המדינה הכי ידידותית לישראל), אך לא נגד אסאד או אל-בגדדי (מנהיג דעאש) שלגביהם אין מחלוקת..
  

ולנמשל- כדי לא לגלוש באופן מפורש לפוליטיקה, אשאיר את הנושא לשיקול דעתך: עד כמה ישראל דומה/שונה מדרום אפריקה, עד כמה המציאות הנ"ל דומה למה שקורה ביחס של המערב לישראל, עד כמה היחס אז לדרום אפריקה היה הוגן או לא, וכו'. גרי רשף - שיחה 10:52, 9 במאי 2016 (IDT)

דווקא השוואה מאד מעניינת, חידשת לי הרבה. איך שאתה מתאר את זה, זה נשמע הגיוני... אבל אפילו אם נקבל את ההנחה שהביקורת של העולם המערבי מופנית רק למדינות מערביות, זה עדיין משאיר חור בתיאוריה- הביקורת הזאת לא נשמעת (או שנשמעת בקול הרבה יותר שקט) כשאלפי מוסלמים נהרגים מידי כוחות הקואליציה באפגניסטן, פקיסטן ועיראק, או כשמשטרת צרפת מחסלת מחבלים באמצע הרחוב. המסקנה המתבקשת היא, שהעולם המערבי אוהב שעירים לעזאזל, והשעיר לעזאזל חייב להיות בעצמו מערבי... מה שמוביל לחלק השני של השאלה המקורית- מתי התחילה האובססיה הזאת? האם אחרי נפילת המשטר בדרא"פ?--79.177.125.26 11:08, 9 במאי 2016 (IDT)

לדעתי היא התחילה לאחר ששת הימים, כשהארגונים הפלשתינאים משכו תשומת לב לסכסוך באמצעות פיגועים בחו"ל, ואליהם הצטרפו ארגונים קומוניסטים/שמאל רדיקלי שראו בנו נטע אימפריאליסטי. לכל העניין תרמו גם אינטלקטואלים בעולם המערבי, כמו אדוארד סעיד שכתב ספר מפורסם מאוד (אוריינטליזם), נורמן פינקלשטיין, נועם חומסקי ורבים אחרים. Infidel - שיחה 15:05, 9 במאי 2016 (IDT)

סלחו לי מראש על השאלה אבל סתם התעניינתי

איך הופכים ערך רגיל לערך שמועמד להיות ערך מומלץ¿ אני די חדש כאן ונתקלתי בכמה ערכים מומלצים והתעניינתי בכתיבת אחד כזה DimaLevin - שיחה 21:08, 9 במאי 2016 (IDT)

DimaLevin, ראה ויקיפדיה:ערכים מומלצים/קריטריונים לקביעת ערך מומלץ. בברכה, Amitayzl - שיחה 21:22, 9 במאי 2016 (IDT)

האם זרע בבוטניקה מקביל לזרע של יונקים?

האם זרע בבוטניקה מקביל לזרע של יונקים? אם כן, מה המקבילה של הביצית? איך נוצרת הפריה בין הזרע לביצית? ניסיתי לחפש ערכים רלוונטיים והגעתי רק ל"זרע (בוטניקה) ולא ממש הצלחתי להבין תשובה לשאלות.93.126.95.68 05:26, 10 במאי 2016 (IDT)

יש ביציות בשחלה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 07:56, 10 במאי 2016 (IDT)

ממש לא! המונח "זרע" באמת מאד מבלבל, וזה לא בסדר שבעברית אין שתי מלים שונות לשני מושגים כ"כ שונים. זרע בבעלי חיים זה תא המין הזכרי. ואילו זרע בצמחים זה התא המופרה, שכולל בתוכו הן את התא הזכרי (אצל הצמחים זה האבקן) והן את התא הנקבי.--79.177.125.26 09:22, 10 במאי 2016 (IDT)

תודה. איפה מתבצעת ההפרייה וכיצד? אשמח להסבר קצרצר.93.126.95.68 12:06, 10 במאי 2016 (IDT)

כאמור, מדובר בשני מושגים שונים: Sperm מול Seed. הבעיה היא בשפה העברית, לא בבוטניקה. :-) דני. Danny-w • שיחה 12:30, 10 במאי 2016 (IDT)

בניגוד לבעלי חיים בהם השחלה היא המקום בו נוצרת הביצית אולם ההפריה מתבצעת במקום אחר (אצל היונקים זה בחצוצרה). בצמחים ההפריה מתבצעת בשחלה (בוטניקה). אתה מוזמן לקרוא גם את הערך האבקה. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:43, 10 במאי 2016 (IDT)

זיהוי טפיל

למחרת טיול בהרי יהודה גיליתי בתחתית הצוואר שלי מעין "גידול" עגול שחור בקוטר 4 מ"מ לערך. ה"גידול" התברר כחרק קטן, הדומה בצורתו לעכביש, שהיה צמוד לעור ונדרשה משיכה כדי להרחיקו. האם די בתיאור זה כדי לזהות את החרק/טפיל וכדי לוודא שלא נגרם נזק. בברכה,--89.138.187.190 09:15, 10 במאי 2016 (IDT)

עדיף לצרף תמונה של הטפיל. ואם יש חשש לפגיעה כל שהי, תמיד טוב לפנות לרופא. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 12:39, 10 במאי 2016 (IDT)

לפי התיאור, מדובר כנראה בקרצייה, יצור מאד לא סימפטי, אבל אם אין תופעות נלוות לאחר הרחקתה, נראה לי שאתה יכול להירגע. עם זאת, קרציות יכולות להעביר מחלות ואני מחזקת את דברי יונה, כלומר, פנייה לרופא במקרה הצורך.שלומית קדם - שיחה 17:20, 11 במאי 2016 (IDT)

שלום, ויקיפדיה אינה מקום לייעוץ רופאי מקצועי. במקרה של בעיה רפואית, עליך לפנות לטיפול ואבחון מקצועי. Corvus‏,(Nevermore)‏

פתיחת עסקים מחר

האם מישהו יודע (מבלי להגיד לי לחפש בגוגל כי לא מצאתי תשובה) האם:

1) מחר יש תחבורה ציבורית

2) האם תערוכה של סלבדור דאלי פתוחה מחר

תודה מראש. 132.66.137.207 12:40, 11 במאי 2016 (IDT)

לא יותר פשוט להתקשר לאגד ולתערוכה? נרו יאיר • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ו • 12:42, 11 במאי 2016 (IDT)

מי שעונה "להתקשר לאגד" סימן שהוא כבר שנים לא נסע בתחבורה ציבורית ברחבי הארץ, כי הוא צריך לדעת שבחלק גדול מהארץ הקווים מופעלים על ידי חסרות אחרות (כל אזור, והחברה שזכתה בו במרכז). מה זה נותן אני לא יודע, כי אין בינהן תחרות, וזה רק מקשה על הנוסע. בכל מקרה, יש תחבורה ציבורית, אבל בלו"ז שהוא כמובן שונה מהלו"ז בימי חול. יש כמה אתרים שמרכזים את הנסיעות באוטובוסים. למשל http://bus.gov.il. ‏ eman • שיחה • ♥ 12:58, 11 במאי 2016 (IDT)

מי שכותב מה שכתבת סימן שהוא רוצה להתייחס למשיב ולא לשאלה. אני מעריך שהשואל מספיק חכם להכניס, במידת הצורך, במקום אגד את החברה הרלוונטית. נרו יאיר • שיחה • ג' באייר ה'תשע"ו • 13:22, 11 במאי 2016 (IDT)

יש תחרות בין החברות, פשוט התחרות היא בשלב המכרז על הקווים, ולא על הכביש, ולכן אתה כצרכן אולי לא שם לב אליה, אבל היא קיימת. Amitayzl - שיחה 14:19, 11 במאי 2016 (IDT)

תחרות על מה? את הקווים, המחירים והתדירויות קובע משרד התחבורה. לכן התחרות היחידה היא על גובה התמלוגים שהחברה משלמת על הזכיון על אשכול הקווים. הקיצור, לנוסע לא יוצא שום דבר מהתחרות הזו. eman • שיחה • ♥ 03:43, 12 במאי 2016 (IDT)

משרד התחבורה קובע תדירות מינימלית. יש מקומות שבהם משתלם לזכיינים להפעיל קווים בתדירות גבוהה יותר. Tzafrir - שיחה 20:31, 12 במאי 2016 (IDT)

מחר יש תחבורה ציבורית, אבל (א) בתדירויות שונות, נדירות יותר, ו-(ב) חלק מהקווים לא פועלים (במקרה של אגד, עד כמה שזכור לי משנים קודמות, יש קווים שלא פועלים, וחלק מהקווים פועלים אחת לשעה, במקום אחת לחצי שעה). כדאי לבדוק באתר של אגד, ובאתר של כל חברה – ועדיף באתר הכללי שניתן לך לעיל. אלדד • שיחה 13:25, 11 במאי 2016 (IDT)

בוודאי שיש תחרות על הכביש. אוטובוסים מחברות מתחרות נוסעים על אותו קו בדיוק, אותו מסלול, אותן תחנות, אותו מספר קו, רציפים קרובים וצבע האוטובוס שונה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:44, 11 במאי 2016 (IDT)

ברוב הקווים זה לא ככה. Amitayzl - שיחה 15:05, 11 במאי 2016 (IDT)

בהחלט, אבל אי אפשר להגיד שאין תחרות בכלל. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:10, 11 במאי 2016 (IDT)

גם במקרה שתיארת (אני מכיר רק את הקווים הישירים מב"ש לת"א שהפעילו במקביל מטרופולין ואגד-תעבורה) אין תחרות. הם הפעילו אותו לסרוגין. כאמור המחירים נקבעים ע"י משרד התחבורה. ואני לא מכיר אף אחד שיחכה חצי שעה בשביל לנסוע בחברה א' ולא ב'. eman • שיחה • ♥ 03:43, 12 במאי 2016 (IDT)

בין 5 ל-10 דקות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:47, 12 במאי 2016 (IDT)

תודה לעוזרים ולאלו שלא עזרו, עוד שאלה:האם שוק הכרמל יעבוד מחר? תודה מראש. 132.66.137.207 15:19, 11 במאי 2016 (IDT)

למה ביום הזיכרון יש שתי צפירות?

--109.65.198.182 17:05, 11 במאי 2016 (IDT)

ראה צפירת זיכרון DimaLevin - שיחה 17:51, 12 במאי 2016 (IDT)

אין שם תשובה. אם אתה לא יודע את התשובה, אל תגיב. בשביל מה סתם להפנות למקורות לא רלוונטיים?--109.65.198.182 12:26, 13 במאי 2016 (IDT)

בשנת 1958 קיבלה הממשלה את המלצות ועדה שדנה בדבר Nachum - שיחה 13:43, 13 במאי 2016 (IDT)

השערה שלי: הצפירות נלוו לטקסים. ב-1949 החלו להשמיע צפירות בלוויות חללי קרבות. ב-1951 קבעו את יום הזיכרון ונוצר המנהג לשלב בטקסיו צפירות, ובשנת 1959 נקבעה צפירת זיכרון גם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. ביום הזיכרון נהגו להשמיע 3 צפירות, ובשנות השמונים בוטלה הצפירה של טקס סיום יום הזיכרון. מבחינת החוק, בשני החוקים מופיע הנוסח הבא: "ביום הזכרון תהא בכל רחבי המדינה דומיה של שתי דקות בהן תשבות כל עבודה ותיפסק כל תנועה בדרכים". לא כתוב צפירה ולא כתוב מתי. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 13:48, 13 במאי 2016 (IDT)

משתמש:nachum ואחרים, כדאי להוסיף מידע רלוונטי בערך על הצפירה, השאלה של האנונימי במקומה ואלה פרטים חשובים. נרו יאיר • שיחה • ז' באייר ה'תשע"ו • 00:48, 15 במאי 2016 (IDT)

אין לי ארץ אחרת

בכל מקום כתוב שמילות השיר הן: "לא אוותר לה, להזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה".

אבל בכל הביצועים של השיר שנעשו (למשל המפורסמים שבהם כאן וכאן), הזמרת שרה ללא ספק "לא אוותר לה, אזכיר לה, ואשיר כאן באוזניה".

בתכלס, זה גם יותר הגיוני - כל הפיסקה היא בגוף ראשון - שורה לפני זה "אוותר" ושורה אחרי זה "אשיר". אבל בכל זאת, גם באותם דפים בהם מופיעה ההקלטה בה ניתן לשמוע בבירור שהזמרת שרה "אזכיר", כתוב שהמילים הן "להזכיר". מישהו מכיר איזושהי התייחסות לדבר הזה איפשהו? (להבדל בין המילים הרשמיות למילים בהקלטות, או בכלל) אוריאל, Orielno - שיחה 20:48, 11 במאי 2016 (IDT)

נראה לי שפשוט הייתה טעות במילים שאנשים העתיקו מאחד לשני. כאן כתוב למשל אזכיר. גם מבחן גוגל תומך בבירור ב"אזכיר". Amitayzl - שיחה 21:35, 11 במאי 2016 (IDT)

קשה לשיר את זה במנגינה המקובלת באופן שהמילה "להזכיר" תישמע בבירור. נרו יאיר • שיחה • ד' באייר ה'תשע"ו • 18:56, 12 במאי 2016 (IDT)

תולעת ירוקה על נענע

שלום,

מצאתי על הנענע שלי את התולעת הזו שהעברתי לצמח אחר. הבנתי כי יתכן שהיא שייכת לפרפר. אשמח אם במקרה משהו יכול לזהות את סוג הפרפר. מתחת לכלי נמצאו כמו רימה של זבוב.תודה מראש, Tomsky2015 - שיחה 11:21, 14 במאי 2016 (IDT)

• 
  כותרת
• 
  כותרת
• 
  כותרת
• 
  כותרת
• 
  כותרת
• 
  כותרת
• 
  כותרת
• 
  קרופ על 7
• 
  קרופ על 5

זה נראה כמו Chrysodeixis eriosoma אבל איני בטוח. --Tomsky2015 - שיחה 12:15, 14 במאי 2016 (IDT)

ככל הנראה Cabbage looper. תודה בכל מקרה. Tomsky2015 - שיחה 15:50, 14 במאי 2016 (IDT)

לא מזהה את הזחל (זו לא תולעת), אבל הרשתי לעצמי לעשות חיתוך תמונה על מנת שלמזהים הפוטנציאליים תופיע ישר תמונה מוגדלת של הנעלם. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 23:42, 14 במאי 2016 (IDT)

השיער הסגול של ביבי

מה הסיפור של השיער הסגול שעשו לביבי בארץ נהדרת?--109.65.198.182 00:25, 15 במאי 2016 (IDT)

שמפו גורם לשיערו להיראות סגול. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 00:48, 15 במאי 2016 (IDT)

חוקים בכביש

איפה כתוב בחוק כל מיני חוקים בסיסיים בכביש, כמו שאסור לעקוף בקו רצוף ושצריך לנסוע בצד ימין של הכביש וכו'? חיפשתי באתר הכנסת אבל לא מצאתי, חיפשתי גם בגוגל אבל מה שמצאתי היו קישורים לאתרים להתכוננות למבחני תיאוריה ולא משהו רשמי. Yishaybg - שיחה 20:38, 15 במאי 2016 (IDT)

גם בדיני תעבורה זה לא מפורט. Yishaybg - שיחה 20:38, 15 במאי 2016 (IDT)

זאת לא תשובה. שאלה מצויינת. עמיחי, איך זה שאין לנו ערך על (Traffic code)? או שצריך לחבר לשם את דיני תעבורה? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:41, 15 במאי 2016 (IDT)

Yishaybg, ראה פקודת התעבורה באתר נבו (הוצאה לאור). Amitayzl - שיחה 20:50, 15 במאי 2016 (IDT)

גם שם זה לא כתוב. Yishaybg - שיחה 21:10, 15 במאי 2016 (IDT)

בדרך כלל החוק שמחוקק בכנסת הוא כללי, והפירוט מופיע בחקיקת משנה (שנקראות בדרך כלל "תקנות"). במקרה הספציפי שלנו בתקנות התעבורה סעיף 36(ג) נמצאת למשל ההוראה של לנהוג מימין לקו רצוף והאיסור לעבור אותו. אוריאל, Orielno - שיחה 21:36, 15 במאי 2016 (IDT)

חוקים ותקנות:

פקודת התעבורה [נוסח חדש]

תקנות התעבורה, תשכ"א-1961

לוח התמרורים

חזרתי • ∞ • שיחה 23:24, 15 במאי 2016 (IDT)

הסכמים מחוץ לכותלי בית המשפט - האם הם נחשפים?

קראתי עכשיו שהוגשה בשנת 1985 תביעה נגד לד זפלין על השימוש בקטעים מהשיר של מאדי ווטרס "You need love"‏ (1962) בשירם "Whole lotta love"‏ (1969), והצדדים הגיעו לסיכום מחוץ לכותלי בית המשפט.

האם אחד מהצדדים רשאי לפרסם את ההסכם שנחתם ביניהם? אני מניח שלא, אבל מה קורה לאחר שנים רבות, אם למשל שני הצדדים כבר לא בין החיים, והארכיון שלהם נחשף בפני היסטוריונים? מעניין אותי, לשם הסקרנות בלבד, לדעת פרטים על הסכמים שנחתמו מחוץ לכותלי בית המשפט, ולאחר מספר שנים פורסמו, כתוצאה מהדלפה של אחד הצדדים או חשיפה על ידי גורם שלישי. מישהו מכיר דוגמאות כאלה?

באותו אופן, מעניין אותי לדעת אם יש הסכמים בין מדינות שפרטיהם לא נחשפו בזמן שנחתמו, אבל הם כן פורסמו בתקופה מאוחרת יותר.

תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 19:07, 16 במאי 2016 (IDT)

הסכמים בין מדינות בוודאי - יש חוזים סודיים וסעיפים סודיים בסעיפים גלויים. אפשר לציין את ההסכם בין ברית המועצות לגרמניה בתחילת המאה ה-20 שבמסגרתו אפשרו הסובייטים לקצינים גרמניים להתאמן בשטח ברית המועצות. הגרמנים היו זקוקים לזה כי לפי תנאי הסכם ורסאי נאסר עליהם להחזיק כוחות שריון והם היו צריכים טנקים כדי להתאמן עליהם. אני חושב שזה נחתם באמצע שנות ה-20 (הרבה לפני עליית היטלר לשלטון), אבל אני לא סגור על השנה המדויקת. גילגמש • שיחה 19:14, 16 במאי 2016 (IDT)

מידע ממש מעניין, תודה! מצאתי, זה נקרא הסכם רפאלו (1922), ובוויקיפדיה באנגלית יש את הטקסט המלא של ההסכם, אבל לא הצלחתי לגלות מתי הוא נחשף ועל ידי מי. מעניין אם יש עוד דוגמאות, גם להסכמים מחוץ לכותלי בית המשפט שהתייחסתי אליהם בתחילת השאלה שלי. -- ‏גבי‏ • שיח 20:25, 16 במאי 2016 (IDT)

אולי גילגמש יתחשק לו לערוך קצת את הערך הנ"ל. אני מתקשה מאוד בהבנתו. ‏«kotz» «שיחה» 21:00, 16 במאי 2016 (IDT)

Der Vertrag enthielt, entgegen der bis heute weit verbreiteten Annahme, kein geheimes militärisches Zusatzprotokoll, allerdings hatte schon vorher eine geheime militärische Zusammenarbeit begonnen, die jetzt vertraglich fixiert wurde. ההסכם לא היה סודי אבל שיתוף הפעולה בין הצבאות היה מוסתר. כך שההסכם לא נחשף. Nachum - שיחה 10:32, 17 במאי 2016 (IDT)

תודה, נחום. זה מחזיר אותי לשאלה המקורית - האם יש דוגמאות להסכם משפטי מחוץ לכותלי בית המשפט שנחשף? ובנפרד, האם יש דוגמאות להסכם סודי בין מדינות שנחשף? תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 16:45, 17 במאי 2016 (IDT)

ב-2002 נחשפו עשרות הסכמים סודיים (בחתימת נוטריון, אני חושב) שערך בכיר בכנסייה להסדרי פיצוי נפגעי תקיפה מינית (אינני יודע אם מצדו או מצד אחרים בכנסייה) בעיתון בוסטון גלוב. זה רק מקרה אחד, סביר שישנם עוד רבים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:07, 17 במאי 2016 (IDT)

באנגלית יש ערך על הפרסום הזה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:13, 17 במאי 2016 (IDT)

תודה, אילן, כל הכבוד! בזכותך מצאתי את הכתבה שבה מצוטטים המסמכים המדוברים [3] וגם עוד כתבה מהבוסטון גלוב שחושפת הסכמים סודיים בנושא אחר לגמרי [4]. למרבה הצער, בשני המקרים אין הצגה חזותית של המסמכים עצמם, אלא ציטוטים קטנים וסלקטיביים. בכל מקרה תודה, -- ‏גבי‏ • שיח 17:28, 17 במאי 2016 (IDT)

יש מקרים שאני זוכר באופן כ"כ מעומעם, שאני לא מצליח להפיק חיפוש בגוגל. היה פרסום על הסכם של איזו חברת טבק (פיליפ מוריס?) עם חוקרים או מוסד אקדמי שלמעשה קבע שהם מקבלים מימון רק בתנאי שהתוצאות מיטיבות עם החברה, והודלף. לא מצאתי מסמך שמאשר את הזכרון שלי. היה גם איזשהו הסכם שקבע מונופול ונקבע כסודי - אם אני זוכר נכון בארץ - ונחשף. אני צריך זיכרון יותר ספציפי .... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:11, 17 במאי 2016 (IDT)

מה ההבדל בין פקידת סעד לעובדת סוציאלית?

93.126.95.68 21:19, 16 במאי 2016 (IDT)

93.126.95.68 אני חושב שזה בערך כמו ההבדל בין "משפטן" ל"סנגור" למשל. פקיד סעד נקרא באופן רשמי עובד סוציאלי לפי חוק וזה תפקיד ספציפי שממלא אדם שבהשכלתו הוא עובד סוציאלי. פירוט והגדרות מדויקות יותר תמצא/י בערכים שאליהם קישרתי. לתפקידים ספציפיים נוספים של עובד סוציאלי ראה/י עובד סוציאלי (פירושונים). Amitayzl - שיחה 21:47, 16 במאי 2016 (IDT)

סנגור הוא תת התמחות של עורך דין (ועורך דין הוא סוג של משפטן). ההבדל בין עו"ס לפקיד סעד הוא יותר מזה: מינוי רשמי שמקנה לעובד סוציאלי ספציפי סמכויות חוקיות שאין לאחרים. נרו יאיר • שיחה • ט' באייר ה'תשע"ו • 01:10, 17 במאי 2016 (IDT)

אז אולי אפשר להשוות פקיד סעד לנוטריון. Amitayzl - שיחה 11:20, 17 במאי 2016 (IDT)

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└ כפי שכתוב בערך עובד סוציאלי לפי חוק, מדובר באדם שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו (בעל תואר בעבודה סוציאלית ממוסד אקדמי מוכר), שעובר הכשרה בת שנת לימודים, הנוספת על לימודי העבודה הסוציאלית אותם סיים בעבר. ההכשרה מתקיימת בבית הספר המרכזי לעובדים בשירותים החברתיים השייך למשרד הרווחה. לאחר תום לימודיו מקבל פקיד הסעד מינוי לתפקיד זה משר הרווחה. המינוי מתחדש אחת לשלוש שנים לפי שיקול דעת. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 11:26, 17 במאי 2016 (IDT)

מישהו מזהה את החרק הזה?

שכני החביב

שלום. החרק שבתמונה, שאורכו כ 1-2 ס"מ, ובני משפחתו הקרובים, מסתובבים תדיר בדירתי מזה כשנה. מכיוון שאינני נוהג להטריד את מנוחת שכני, לא נקטתי באף פעולה על מנת לסלקם. אלא, שלאחרונה טען בפני חבר שהיצורים הללו כנראה אינם ניזונים מהאוויר, ולכן יש חשש שהם גורמים לנזקים שאינני מודע אליהם. האם מישהו מכיר את היצור הזה, ויודע האם אני יכול להמשיך לחיות איתו בשכנות טובה, או שעלי להשמידו מעל פני בהקדם האפשרי? משה פרידמן - שיחה 12:39, 17 במאי 2016 (IDT)

זה לא ג'וק? הם אוכלים הכל, ואינם מזיקים פרט להתנחלות במזונות שיש לזרוק בגינם. אאז"נ הם טורפים דגיגי כסף. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:01, 17 במאי 2016 (IDT)

אם כוונתך ל"מקק", אז לא. זו חיה קטנה בהרבה (ואני כבר מכיר אותם היטב. זה שבתמונה בוגר). משה פרידמן - שיחה 17:05, 17 במאי 2016 (IDT)

איך אתה יודע, הוא קיבל צו ראשון? זה נראה כמו מקק צעיר. עוזי ו. - שיחה 19:22, 17 במאי 2016 (IDT)

ראיתי אותם בשלבי גדילה שונים, וכך נראים הגדולים והנפוצים ביותר. אמנם, ייתכן שהמקקים הבוגרים התחבאו היטב, ואני פוגש רק מתבגרים (כי תינוקות פגשתי), אבל זה מאוד מוזר, כמי שראה לא מעט מקקים בחייו, שדווקא הפעם נגלים לעיני מקקים בשלב ספציפי של ההתפתחות שלהם, שמעולם לא ראיתי בעבר, ואין בוגרים בכלל. מה גם שהם לא נראים לי כמו מקקים קטנים. משה פרידמן - שיחה 11:48, 18 במאי 2016 (IDT)

גם אני נתקלתי במיני-ג'וקים האלה. ראובן מ. - שיחה 17:13, 17 במאי 2016 (IDT)

זה נראה לי כמו מקק גרמני (German cockroach). -- ‏גבי‏ • שיח 19:29, 17 במאי 2016 (IDT)

נראה סביר. תודה. רציתי לשאול על הדרך הנכונה לנהוג במקק הגרמני, אבל כדי להמנע מגלישה למחוזות פוליטיים ומהקבלות בין ההתרחשויות בגרמניה במחצית הראשונה של המאה הקודמת ומה שמתרחש היום בביתי, אני אסיק את מסקנותי בעצמי. תודה לעונים. משה פרידמן - שיחה 11:48, 18 במאי 2016 (IDT)

אתה רשאי להשתמש בכל שיטות הסיקול הממוקד העולות על רוחך. חזרתי • ∞ • שיחה 23:48, 18 במאי 2016 (IDT)

להבא, כדי לקבל תשובות מקצועיות או מהירות יותר, הייתי מציע לך לשאול בקבוצה של הזוחלים בפייסבוק ("צילום פרוקי רגליים חרקים וזוחלים") המונה למעלה מעשרת אלפים חברים שזה תחום התעניינותם... אתה תקבל שם תשובה לדעתי על כל תמונה של כל חרק או זוחל בארץ (אם התמונה ברורה) כולל שם מדעי ופרטים נוספים אם תבקש. 93.126.95.68 13:41, 21 במאי 2016 (IDT)

רגע של עברית: ההריגה היא סיכול ממוקד. סיכול הוא מניעת ביצוע, והכוונה היא במקור (למיטב הבנתי) למניעת ביצוע אירוע חבלני^{[דרוש מקור: פרשנות אישית שלי]}. זה הפך לשם מכובס להרג ללא משפט כאשר חושבים שזה באמת נדרש. סיקול קשור לרגימה באבנים. זו דרך אפשרית אבל לא מעשית במיוחד כנגד ג'וקים (ר' גם להרוג זבוב בפטיש). מילה דומה אחרת היא שיכול (כמו לדוגמה בביטוי שיכול אותיות), אך ללא קשר ישיר לשכול שהוא במקור מבניין אחר של אותו שורש. Tzafrir - שיחה 10:43, 22 במאי 2016 (IDT)

הסוג הזה אוהב מקומות חמימים, ומקים "קינים" מלאי ביצים וצעירים בתוך מכשירי חשמל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

לנגן בכוסות מים

יש שיטה שבה ממלאים כוס מים ועוברים עם האצבע על הדופן שלה וזה משפיע צליל. מישהי יודע איך עושים את זה באמת (לא עושה לי שום צליל), איך קוראים לשיטה ומה הסוד שלה?

זה מסובך, אי אפשר סתם להעביר את היד על הכוס ויצא צליל. מדובר בזווית מסוימת, שקצת קשה לי להעביר אותה בכתב, תחפש סרטונים בנושא ביוטיוב (באנגלית). בכל מקרה, למתחילים מומלץ להתחיל על כוס בירה, שהשפה שלה יותר מותאמת לעניין. איתן96 (שיחה) י"ב באייר ה'תשע"ו 18:46, 19 במאי 2016 (IDT)

זה עובד רק עם כוסות דקות דופן (כמו כוסות הבירה, לא הספלים! כוסות יין מתאימות עוד יותר). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:09, 19 במאי 2016 (IDT)

כוס דקה (כמו כוס יין) ואצבע רטובה. אין צורך במים בתוך הכוס, אלה רק משנים את גובה הצליל. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מה פירוש המילה 'אטרש'?

כמו בשם המשפחה של פריד אל-אטרש. 149.88.144.32 11:05, 20 במאי 2016 (IDT)

אטראש הוא חרש (תרגום אוטומטי מאשר את זה). שם משפחה מתאים לזמר. Tzafrir - שיחה 11:22, 20 במאי 2016 (IDT)

צבא ההתנגדות של האל

לכל אורך הערך צבא ההתנגדות של האל מודגש שהארגון מבצע מעשי טבח, אבל לא ברור מי היא אוכלוסיית היעד. האם הנטבחים הם נוצרים?--109.65.198.182 15:04, 20 במאי 2016 (IDT)

LRA plündern, morden, foltern und vergewaltigen praktisch wahllos in den nördlichen Regionen Ugandas.הארגון רוצח ללא הבחנה בצפון אוגנדה. כך הויקי הגרמנית. Nachum - שיחה 15:32, 20 במאי 2016 (IDT)

ובכל זאת, לאיזו דת שייכים רוב הנרצחים?--109.65.198.182 22:11, 20 במאי 2016 (IDT)

The northern and West Nile regions are predominantly Catholic while the Iganga District in eastern Uganda has the highest percentage of Muslims. The rest of the country has a mix of religious affiliations. Nachum - שיחה 09:38, 23 במאי 2016 (IDT)

The UDCA, later known as the LRA (Lord's Resistance army), came to terrorize Acholi villagers in the north. Nachum - שיחה 13:57, 23 במאי 2016 (IDT)

MIM-23 הוק

שלום, שחזרתי את העריכה האחרונה בערך MIM-23 הוק שעשה אנונימי כי חשבתי שהוא השחית, אך בדיעבד גיליתי שהוא רק שם תבנית עריכה, האם להחזיר אותה או להשאיר את הערך במצבו הנוכחי? תודה רבה Elmogo - שיחה 18:37, 20 במאי 2016 (IDT)

מקום השאלה הוא בויקיפדיה:דלפק ייעוץ. בעיקרון מקובל שלמשתמשים לא רשומים אסור להניח תבניות שכתוב, עריכה וכו' ולכן אתה יכול לשחזרה. כמובן שאם האנונימי נתן נימוק נאות שאתה מסכים איתו - אתה יכול להחזיר את התבנית או לתקן את הדרוש תיקון (עדיף). ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 19:22, 20 במאי 2016 (IDT)

תודה רבה. הוא לא נתן נימוק ואינני בקיא בתחום כך שאשאיר את המצב הקיים. Elmogo - שיחה 20:33, 20 במאי 2016 (IDT)

שאלת קומיקס

בהמשך לשאלה שהייתה כאן לפני כמה שבועות ובה MathKnight ואנוכי היגגנו על חוסר היגיון הקומיקס, יש לי שאלה משלי. בשנת 1983 בחור צעיר בשם קוויקסילבר מגיע לבית הספר של פרופסור אקסוויר ושם (זהירות, ספויילר) מציל את כולם מפיצוץ בו נחרב בית הספר. בשנת 2015 הוא מת באותו גיל בערך במהלך הקרב עם אולטרון. שני הסרטים הם של מארוול, אם כי אולפנים שונים. והשאלה שלי היא: מה???. אשמח לתשובה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:30, 21 במאי 2016 (IDT)

גיבורי על, כמו דמויות מצויירות אחרות (הסימפסונס למשל) בדרך כלל אינם מתבגרים. כלומר, אין עלילות ספיידרמן עם נכדים, אף שחלפו 54 שנים מאז שזכה בכוחות העל שלו. בברכה, --איש המרק - שיחה 09:49, 22 במאי 2016 (IDT)

שלא להגיד לכל הקומיקסים הללו יש הרבה גרסאות (Re-Imagining זה נקרא אם אני זוכר נכון) כאשר בא כותב חדש ומנסה להמציא את הגלגל ולספר סיפור מעט שונה. אני אוהב להסתכל כיקומים מקבילים. ‎Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 20:21, 24 במאי 2016 (IDT)

התשובה לכך היא שהיקום הקולנועי של מארוול בו מתרחשים סרטי הנוקמים שונה מיקום סרטי האקס-מן. מדובר בעולמות מקבילים ולא באותו העולם. אומנם בשניהם דמותו של קוויקסילבר מבוססת על אותה דמות קומיקס ונקראת באותו שם, אך מדובר בשתי דמויות נפרדות שלא חולקות את אותו יקום, קו-זמן וקו עלילה. ‏ MathKnight ✡ (שיחה) 20:27, 24 במאי 2016 (IDT)

בקיצר, בלגן. תודה לכולם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:32, 25 במאי 2016 (IDT)

הלכתי לראות את באטמן נגד סופרמן וכל הסרט מלמלתי: זה לא יכול להיות. הם לא יכולים להפגש. זה לא הגיוני. יש כאן התנגשות עולמות/מימדים. הם הורסים לי את כל העולם הדמיוני שבנו. מטרופוליס וגות'הם לא יכולות להתקיים באותו סיפור. באטמן לא שוה ערך לסופרמן! Liad Malone - שיחה 11:15, 25 במאי 2016 (IDT)

שמי בנה, ליעד? בסרט סופרמן האחרון נאמר במפורש שבאטמן לא קיים? כל מקור אחר לא שייך ליקום הזה. אם כבר קיבלתי בחירוק שיניים את תשובתו של האביר, צריך להיות קונסיסטנטי. הרי בקומיקס הנוקמים ואקס מן הולכים מכות כל הזמן, ובסרטים הם בעולמות שונים, כלומר, לא מדובר באותם נוקמים או אקס מן, כמו שלא מדובר באותו סופרמן. והסופרמן הספציפי הזה שאף אחד לא אוהב אותו (לדעתי כי הוא לא נראה אף פעם עוזר לזקנות ומציל חתולים, כלומר הוא לא אהוב העם יותר, אלא רק נלחם באויבי האנושות, שכאלו יש הרבה, ולכן כנראה פשוט איבד את קסמו) - זה הרי אפילו לא אותו סופרמן של הסרטים הקודמים. אני מניח שזה הראשון בו לואיס מגלה את זהותו בשלב כל כך מוקדם ובזה נהרס כל ההנאה מהסיפור, כנראה רק כדי שיוכלו להכנס ישר לקו העלילה של הספר "מותו וחייו של סופרמן", שברור שהם הלכו עליו במתכוון. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:58, 25 במאי 2016 (IDT)

אני ממש לא חובב קומיקס. העולמות הדמיוניים האלה נבנו אצלי על פי הסרטים בלבד. מבחינתי סופרמן הוא כריסטופר ריב ואם באטמן היה קיים בעולם שלו, הוא היה יודע על כך ומישהו היה טורח לפחות להזכיר אותו. אבל ממילא, המאבק של סופרמן נגד שלושת הרעים מקריפטון זה מאבק בין אלים, לא של בני אדם רגילים כמו באטמן. ליגה אחרת. Liad Malone - שיחה 13:22, 25 במאי 2016 (IDT)

האם "אריאל" (אבקת כביסה וכו') זו חברה ישראלית או שהשם העברי הוא מקרי בלבד?

האם "אריאל" (אבקת כביסה וכו') זו חברה ישראלית או שהשם העברי כביכול (אריאל) הוא מקרי בלבד ולא באמת שייך לשפה העברית?93.126.95.68 13:38, 21 במאי 2016 (IDT)

ראשית, אבקת הכביסה אריאל אינה ישראלית, אלא שייכת לחברת פרוקטר אנד גמבל ושמה בעולם הוא אריאל (מקור: (Ariel (detergent)). עכשיו לשאלת השם העברי: השם אריאל הוא שמו של המלאך אריאל, שמופיע רבות בתרבות ובמיתולגיה הנוצרית ולכן זהו שם נפוץ מאוד בעולם. אין זה מפתיע למצוא שם עברי במקום שאינו קשור כלל לדוברי עברית. Corvus‏,(Nevermore)‏ 13:50, 21 במאי 2016 (IDT)

תודה. 93.126.95.68 16:24, 21 במאי 2016 (IDT)

איזה דברים כדאי לראות במוסקבה?

במשך שבוע ימים: אילו אתרים ומוקמות כדאי לראות במוסקבה? 93.172.170.217 14:55, 21 במאי 2016 (IDT)

התחלה של תשובה אפשר למצוא במדריך ויקימסע על מוסקבה. Tzafrir - שיחה 15:53, 21 במאי 2016 (IDT)

האירועים/מגמות הבולטים ביותר בעשור הנוכחי עד כה?

הוספתי לאחרונה מונטאז' בחלק העליון של הערך העשור השני של המאה ה-21 עם תצלומים של האירועים/מגמות בולטים במיוחד בעשור הנוכחי, על אף שנשארו עוד 3 וחצי שנים עד סוף העשור (תמיד נוכל בעתיד לשדרג את המונטאז' הזה על סמך הקונצנזוס שיהיה בעתיד בנושא זה). האם לדעתכם ישנם אירועים/מגמות אחרים, אשר בולטים במיוחד, שחשוב גם כן לשלב במונטאז' הזה? WikiJunkie - שיחה 16:52, 21 במאי 2016 (IDT)

חיסול בן לאדן - הריגת אדם אחד. מלחמת האזרחים בסוריה כ-300,000. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:27, 21 במאי 2016 (IDT)

שילבתי במונטאז' את התמונה של הפליטים הסורים. האם לדעתך כדאי לשלב במונטאז' גם תמונה שמייצגת את מלחמת האזרחים בסוריה? WikiJunkie - שיחה 17:34, 21 במאי 2016 (IDT)

הייצוג הוויזואלי פחות משנה לי. תודה שהוספת קישור לערך על המלחמה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:46, 21 במאי 2016 (IDT)

חיסול בן לאדן הוא זנב של אירוע משמעותי של העשור הקודם. הוא לא מהששיה החשובה בעשור הנוכחי. המשבר המתמשך באיחוד האירופי הוא גם משמעותי (לדוגמה: יוון. אם בריטניה תפרוש הוא יתפרץ במלוא עוזו). הסכסוך באוקראינה עדיין נמשך על אש קטנה. Tzafrir - שיחה 10:48, 22 במאי 2016 (IDT)

באיזה מקומות בעולם שתיית קפה נפוצה פחות משמעותית?

93.126.95.68 19:02, 21 במאי 2016 (IDT)

תשובה: היכן מקובל לשתות תה ולא קפה?
רוב אסיה (חוץ מהמזה"ת), רוסיה, צפון אפריקה. גרי רשף - שיחה 19:47, 21 במאי 2016 (IDT)

לא הבנתי את תשובתך. קפה מצוי מאוד ברוסיה בכל זווית. צפון אפריקה? במרוקו הקפה גם הוא מצוי מאוד.93.126.95.68 21:24, 21 במאי 2016 (IDT)

הארצות המובילות בעולם בשתיית תה הן יפן, סין, רוסיה ואנגליה- בארצות אלה התה הוא מרכיב מרכזי בתרבות. לא בדקתי מספרים, אבל סביר להניח שבארצות אלה, ובארצות שמושפעות מהתרבות של ארצות אלה, שתיית תה נפוצה יותר מקפה. עם זאת, בימינו יש לקחת את הנושא של תרבות מקומית בערבון מאד מוגבל, כי למעשה כולנו חיים בכפר גלובאלי, והתרבויות הלאומיות והמקומיות למיניהן הולכות ונכחדות.--109.65.198.182 14:36, 22 במאי 2016 (IDT)

מדוע הנוצרים מותרים לאכול בשר חזיר, הרי הם מאמינים גם בתורה?

על מה מסתמך ההיתר שלהם? 93.126.95.68 21:23, 21 במאי 2016 (IDT)

הנוצרים מאמינים כי המצוות שניתנו לבני ישראל נתבטלו ואין צורך לקיימן; ראה כאן. בברכת פסח כשר ושמח ובתודה, דג ירוק • שיחה • י"ג באייר ה'תשע"ו 21:45, 21 במאי 2016 (IDT).

שדי

מהן החלופות המקובלות בין השומרים על קדושת השם המפורש לכתיבת השם "שדי"? בברכת פסח כשר ושמח ובתודה, דג ירוק • שיחה • י"ד באייר ה'תשע"ו 01:04, 22 במאי 2016 (IDT).

לדעתי כותבים "ש-ד-י" או "ש-י". נרו יאיר • שיחה • ט"ו באייר ה'תשע"ו • 11:14, 23 במאי 2016 (IDT)

עם ק'. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

האם היווצרות חיים הייתה אירוע חד פעמי?

האם החיידקים הראשונים בכדור הארץ נוצרו פעם אחת בנקודה ספציפית באוקיינוס ומשם התפתחו לכל היצורים החיים שקיימים והתפשטו ברחבי העולם? או שהחיים נוצרו במספר מוקדים שונים, מה שאומר שבעצם יש מספר אבולוציות שמתרחשות במקביל? ועוד שאלה באותו נושא- איך נוצרו הצמחים?--109.65.198.182 14:30, 22 במאי 2016 (IDT)

לגבי השאלה הראשונה, אתן לך תשובה מסברה ולא מידע מקצועי: הסיכוי לבריאה ספונטנית הוא די נמוך, כך שלא סביר שהוא קרה בהרבה מקומות, מה גם שהוא דורש תנאים מאוד מסויימים שלא בהכרח התקיימו בכל מקום. בנוסף, יתכן אמנם שבהתחלה התפתחו כמה מערכות, אך מערכת אחת גברה על כולן כחלק מתהליך אבולוציוני. בריאן - שיחה 14:44, 22 במאי 2016 (IDT)

חייב לציין שהשאלה מעניינת מאוד. אם מדבור במוקד בודד בלבד שדורש תנאים מאוד צרים ומוגדרים, אז מציאות מאפיינים חיצוניים של פלנטה (מסה, רדיוס, שטף קרינה, הרכב כימי, עומק האטמוספרה, מהירות סיבוב עצמי ועוד) לא תספק מידע לגבי אפשרות להיווצרות חיים, שכן צריך גם לספק מידע לגבי תנאים בנקודת-זמן שבה נוצר אורגניזם ראשון.

ומצד שני, אם היו מספר מוקדי היווצרות חיים, מצופה למצוא ענפי אבולוציה מקבילים לחלוטין, או לפחות שרידים של ענפים "כושלים". Corvus-TAU - שיחה 16:09, 22 במאי 2016 (IDT)

להבנתי, השואל מדבר רק על כדור הארץ, האם החיים נוצרו מתא בודד שהחל להתחלק ולהתרבות ואז אבולוציה או שהחיים הראשונים נוצרו מספר פעמים באופן בלתי תלוי במרק הבראשיתי של האוקיינוס? התשובה היא שלאף מדען אין שמץ של מושג כרגע. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:14, 22 במאי 2016 (IDT)

גישה אחת היא לבדוק את ה-DNA של כל היצורים החיים, למשל כמו שעשו לבני אדם, דבר שהביא לתזת חווה המיטוכונדרית. ‏MathKnight-at-TAU ✡ שיחה 16:19, 22 במאי 2016 (IDT)

DNA?! הוא מדבר על משהו שהרבה הרבה יותר קדום ל DNA. בכל קמרה אני לא חושב שידוע מספיק על התחלת החיים בשביל להתחיל לענות באופן מוסמך על השאלה שלו. eman • שיחה • ♥ 16:44, 22 במאי 2016 (IDT)

השאלה כמובן מתייחסת לכדור הארץ, הפלנטה היחידה שעליה ידוע שיש חיים. אבל עם הנחה שהיווצרות החיים הוא לא רק תהליך גלובלי, אלא אוניברסלי - מה שנכון לכדור הארץ רלוונטי לכל כוכב לכת דמוי ארץ. השאלה מאוד רלוונטית לשאלת קיום חיים חוץ ארציים. Corvus-TAU - שיחה 16:25, 22 במאי 2016 (IDT)

למדתי בבית ספר בשיעורי ביאולוגיה כי בריאה ספונטנית היא הוכחה חד משמעית לקיום חייזרים שעשו את העבודה. אני דווקא חושב שזאת הוכחה חד משמעית לכך שבעתיד ימציאו מכונת זמן, כי גם אצל חייזרים מישהו היה צריך לעשות את זה יום אחד. אז הדיעות חלוקות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:10, 22 במאי 2016 (IDT)

הסברה היא שכל החיים הקיימים (וידועים) כיום, הם בעלי אותו אב קדמון. לדוגמה, לא סביר שהDNA התפתח פעמיים בצורה זהה. ראו גם w:en:Evidence of common descent‎ . בברכה, --איש המרק - שיחה 17:31, 22 במאי 2016 (IDT)

זו אכן הגישה המקובלת למיטב ידיעתי. יש יותר מדי ביוכימיה מורכבת שזהה בכל מה שחי על פני כדור הארץ: מבנה ה DNA, חלבונים וריבוזומים, קרום תא מבוסס ליפידים, שפעול באמצעות ATP. נראה שכל מה שחי (לפחות כל מה שידוע שחי) בכדור הארץ התחיל בתא אחד ויחיד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:08, 23 במאי 2016 (IDT)

מה שחי היום. לא בטוח שזה מספיק בשביל לפסול חד משמעית את האפשרות שהיו עוד חד תאיים שחיו במקביל לאותו הראשון ולא שרדו. Corvus-TAU - שיחה 19:43, 23 במאי 2016 (IDT)

זה נכון - אבל.... נכון להיום החשבונות של אביוגנזה (בריאה ספונטנית) אינם מסתדרים. הסיכוי שהיצור הפשוט ביותר שיכול להתקיים ולהתרבות יווצר באקראי נמוכים עד המקום ה-27 אחרי הנקודה, אם אני זוכר נכון - וזה תחת הנחה של תנאים אופטמליים שנותנים סיכוי ל RNA להתקיים לאורך זמן (זו מולקולה מאד לא יציבה) ולקיחת כל מרחבי האוקיינוס כבית היוצר. נניח בצד בריאה פלאית, ונקבל שהסיכוי שהאורע הסופר לא סביר הזה ארע פעמיים לא סבירה עד כדי זניחה. כמובן מאליו, החשבון שהבאתי לא מתחשב בחיים בדגם שונה מקוד גנטי בRNA. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:28, 23 במאי 2016 (IDT)

זה מתוך הנחה שה־RNA היה צריך להיווצר ישירות. בתנאים שלפני אסון החמצן והיווצרות שכבת האוזון, הייתה קרינה חזקה יותר על כדור הארץ. ניסוי מילר-יורי (או ליתר דיוק: גרסאות מודרניות ומדויקות יותר שלו. ר' הערך באנגלית) הדגים איך בזמן קצר יחסית יכולות להיווצר לא מעט אבני בניין בסיסיות. בסביבה כזו יכולות להתחיל להופיע מולקולות שמשכפלות את עצמן. כלומר: עצם נוכחותן בסביבת חומרי גלם אחרים (והאנרגיה שמגיעה כל הזמן מהשמש) יוצרת כל הזמן עותקים נוספים שלהם (עם שחומרי הגלם מתכלים). השכפולים חשופים כל הזמן לשגיאות ולכן משתנות קצת מדי פעם. בסופו של דבר יש אפשרות לעבור על מגוון רחב של מולקולות, ואם אחת מהן היא במקרה משכפלת מוצלחת, היא תצליח להשתלט (בתהליך הברירה הטבעית) על כל המאגר. Tzafrir - שיחה 22:05, 23 במאי 2016 (IDT)

זו השערה בעלמה - לא נתמכת בראיה. נכון להיום אין אף דוגמה של מולקולה משתכפלת שמחד הייתה יכולה להיווצר במרק הקדמוני, מאידך הייתה יציבה מספיק והכי חשוב - סוללת דרך לביוכימיה שמזכירה את מה שאנו עדים לו. אשר לניסוי מילר-יורי - מה שנוצר בו זה חלק מחומצות האמינו. לחשוב שהן תסתדרנה מעצמם לחלבון פעיל, יציב ומשתכפל זה... לא ממש מחובר למציאות. מדע מתעסק במה שיש, לא במשאלות לב. נכון להיום אביוגנזה היא בעייה בלתי פתורה. אולי יפתרו אותה מחר, אולי עוד מאה שנים, ואולי בכלל לא. זה מה שיש כרגע. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:33, 24 במאי 2016 (IDT)

ההסתברות שנתת, שk $P\sim 10^{-27}$ היא הסתברות מותנית כנראה. האם אתה יודע מה הם התנאים שהניחו? כי סתם להגיד "הסתברות להיווצרות חיים" זה לא מספיק. אולי "הסתברות להיווצרות חיים בנוקדה אחת בכדור הארץ פעם אחת במשך כל זמן קיומו של כדור הארץ". המספר נשמע נמוך מאוד. אני אסביר: בהנחה שיש $10^{11}$ כוכבים בגלקסיה ובהנחה נדיבה שלכל אחד מהם בממוצע יש כוכב לכת אחד זהה לכדור הארץ (הנחה נדיבה ביותר) מקבלים שפלנוטה מיושבת אחת לכל $10^{16}$ גלקסיות בממוצע. זה כדור הארץ הנדיר בצורה קיצונית ביותר. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:49, 24 במאי 2016 (IDT)

אני יודע עד כדי אאז"נ.... לא מדובר בבריאה ספונטנית של אורגניזם מושלם. ניתנו כמה "הנחות סבירות" בדרך - אני זוכר שאחת מהן היא שקיימת סביבה שעדיין לא זוהתה בה RNA יהיה יציב יחסית וישתכפל. המספר אכן נכון לכדור הארץ בלבד - ואתה צודק לגמרי שהוא לא פוסל אביוגנזה מפני שיש הרבה דגים, סליחה, פלנטות, ביקום. ישנן גם אפשרויות שהחישוב הזה בכלל לא מכסה - נאמר יצירה ספונטנית של חיים מבוססי סיליקון בפלנטה עם תנאים מתאימים, וחיי הסיליקון מהנדסים חיים מבוססי פחמן ומפיצים אותם (פאנספרמיה). מאחר ואיננו מכירים חיים מבוססי סיליקון, אין דרך ךהעריך את מידת הסבירות של אביוגנזה שלהם - מחוץ לכדור הארץ כמובן.

עדיין, בהינתן כל השאלות הפתוחות מן הראוי לתת תשובה כנה ונכונה - נכון לעכשיו אביוגנזה (להבדיל, נאמר, מאבולוציה) היא שאלה פתוחה במלוא מובן המילה. יש כמה כיוונים שניראים ראויים למחקר, אבל אין רעיון כולל שעומד במבחן הסבירות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:29, 24 במאי 2016 (IDT)

אתה יכול להפנות אותי בבקשה למקור של המספר (אחד ל10 ב27)? אני רוצה לבדוק מאיפה הוא בא והסתברות למה בדיוק הם חישבו. ולגבי חיים מבוססי סיליקון: כמה שזה מעניין למד"ב, כנראה שזה משמעותית פחות סביר מחיים מבוססי פחמן. ראה גרף זה. הוא מחושב למערכת השמש, אבל השמש היא כוכב יחסית "רגיל", ככה שהגרף יהיה (כמעט) זהה לכל הכוכבים בגלקסיה. אתה רואה שיסודות "אורגניים" (CHON) הם נפוצים מאוד. יש הרבה יותר פחמן מסיליקון (זכור. הסקלה לוגריתמית). החיים מבוססים על מה שיש, מכיוון שיש הרבה יותר C מאשר Si, אז הרבה יותר סביר שיהיו הרבה תרכובות פחמן מתרכובות צורן. ואגב, כל המחקר הזה הופך ליותר ויותר פופולרי. ישנם ניסויים באסטרטו-ביולוגיה ויש צוותי מחקר תאורטיים שעובדים על אותם ההסתברויות. Corvus-TAU - שיחה 11:12, 24 במאי 2016 (IDT)

פגעת בול בנקודה רגישה.... חיפשתי את המקור שלי, ולא מצאתי אותו. אני זוכר שזה היה מאמר מסודר ונאה. כל מה שהצלחתי למצוא זה מיני דפי אינטרנט עתירי נפנופי ידיים (לשני הכיוונים). צר לי. אתה לא חייב לסמוך על הזכרון שלי, כמובן. אשמח מאד אם תמצא מקור טוב. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 16:29, 24 במאי 2016 (IDT)

זה לא שאני חושד שהמצאת את המספר. אני פשוט רוצה להבין איך הסתברות הזאת הוגדרה. אולי מנפנפי ידיים לפחות מפנים בסוף למאמר המקורי? Corvus-TAU - שיחה 16:35, 24 במאי 2016 (IDT)

אף אחד מאלה שמצאתי לא מפנה. יתר על כן - מנפנפי הידיים מקבלים תוצאות רחוקות מאד - מעשר במינוס 41 עד ל 1 בערך (וודאות). _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 17:36, 24 במאי 2016 (IDT)

שאלות המשך:

כמעט כולכם כתבתם שהיווצרות החיים הייתה אירוע חד פעמי. השאלה היא איך יכול שיש חיים גם במקומות מבודדים לחלוטין, כמו למשל מערות מבודדות שמאוכלסות ע"י יצורים הזויים שלא קיימים בשום מקום אחר וגם לא דומים לשום דבר שאנחנו מכירים? ומה לגבי ההכחדות הגדולות? האם בכולן היו ניצולים שהמשיכו את השושלת העולמית? האם זה אומר שיש קשר גנטי בינינו לבין דינוזאורים ועוד כל מיני יצורים פרהיסטוריים אחרים שנכחדו עשרות מיליוני שנים לפני התפתחות האדם?--79.179.180.178 23:42, 23 במאי 2016 (IDT)

גמ המקומות שהיום מבודדים כמעט לחלוטין היו בעבר קשורים לעולם החיצוני. היצורים שמוצאים בהם שונים בהרבה פרטים מיצורים אחרים, אבל הם לא שונים לחלוטין - ניתן לדעת מאיזה יצור הם התפתחו (העקרבים הלבנים העוורים ממערת איילון הם עדיין עקרבים). היצורים גם אינם הזויים - הם בשר ודם.

בהכחדות הגדולות נכחדו חלק גדול מהמינים, אבל לא כולם. אלה ששרדו המשיכו להתפתח ולהתמיין למינים חדשים. וכן, יש קשר גנטי בין האדם לדינוזאורים, אמוניטים וצמחים. יואלפ - שיחה 08:55, 24 במאי 2016 (IDT)

דייקו קודמי - באף הכחדה לא נמחקו החיים לגמרי, למעשה גם לא קרוב לזה. העובדה שיש מיני ארכיאה שחיים (פחות או יותר....) בעומק קילומטרים בלב סלעים מראה עד כמה החיים חסינים - רק קטסטרופה כדוגמת התנגשות בירח יכולה למחות את כל החיים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 09:33, 24 במאי 2016 (IDT)

לדיון בעברית בנושא כדאי לקרוא את הספר "הנס החמישי" של הפיזיקאי פול דיוויס (בניגוד למה שאולי ניתן להסיק משמו, הספר לא רומז להתערבות שמימית). 212.179.21.194 10:44, 24 במאי 2016 (IDT)

זיהוי שיר מזרחי

מחפש את שמו של שיר מזרחי ששמעתי באוטובוס ואני זוכר רק את מנגינת הפזמון אותה אפשר לשמוע כאן

https://www.youtube.com/watch?v=Gx4aa0b6MD4

האם ומתי הפסיק ביבי לעשן

כידוע ביבי אוהב לעשן סיגרים וגם אפשר לראות זאת בתמונות מפעם אך מדוע אין שום תמונה מהשנים האחרונות שהוא מעשן?

אני חושב שאם ביבי היה מפסיק לעשן כל המדינה הייתה כבר יודעת מזה. הסיגרים הם סמל לעושר ולנהנתנות (וגם לא בריאים במיוחד), לכן נתניהו כנראה נמנע מעישון במקומות שבהם הוא עשוי להיות מצולם. Amitayzl - שיחה 19:14, 22 במאי 2016 (IDT)

יס פלאנט באר שבע

היי. מישהו מוכן להגיד לי איזה קו אוטובוס עירוני עוצר ליד הקולנוע יס פלאנט בבאר שבע? כי לא הצלחתי למצוא את זה בשום מקום. תודה, יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:50, 23 במאי 2016 (IDT)

Telephone Information Services: 1-900-72-1111

אעדיף תשובה, ולא המלצה לבזבז כסף שהייתי יכול לקנות איתו אוטובוס שלם. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 11:35, 23 במאי 2016 (IDT)

1-900 – Regular landline call rate + 50 Agorot (≈$0.14) per minute-כך בויקי האנגלית. זה מה שזה באמת עולה? Nachum - שיחה 13:22, 23 במאי 2016 (IDT)

זה גם לא שרות ישראלי? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:23, 23 במאי 2016 (IDT)

מצאתי את מה שהייתי צריך. זה הסתתר ממש טוב, אבל הצלחתי. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 13:31, 23 במאי 2016 (IDT)

גוגל מפות Shannen - שיחה 20:26, 24 במאי 2016 (IDT)

תודה, Shannen, אבל אתה לא באר שבעי, נכון? זה קולנוע לא נכון. יש בבאר שבע שלושה בתי קולנוע שונים, ועוד סינמה סיטי בבנייה. ברור שקל למצוא מידע על בתי קולנוע קיימים. לי היה קשה כי חיפשתי מידע על בית קולנוע שייפתח בעוד כמה ימים, אז זה טרם עודכן. נסה, תגיע לירושליים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 02:30, 25 במאי 2016 (IDT)

אסון צ'רנוביל - מידע מצומצם

שלום וברכה ותודה! מחיפושי ברשת - ובויקי עברית ראשית לכל - עולה כי המידע אודות האסון כללי ומצומצם. הרשת מלאה בכתבות על פריחת הטבע באזור 30 שנה אחרי, ביקורים במקום וכו' ויש מעט מאד נתונים על עצם האסון, אם בכלל. מידע על האסון עצמו יש מעט באנגלית ויותר ברוסית - מה שכמובן אינו נגיש. איך גילו את האסון (מחוץ לבריה"מ)? איך הגיבה ממשלת בבריה"מ - תגובות חוץ ופנים? העיתונות הקומוניסטית ברוסיה, בגרורות ובעולם. ההתנהלות לשלביה לאורך האסון, הן רוסיה בכור והן עם התושבים, והן האו"ם והעולם. הפינוי, התוצאות (בויקיפדיה עברית נכתב שמוטציות ופגמים ביולוגיים הם נסיבתיים ואינם מוכחים מדעית. א.זה לא נכון אמפירית, ב.לא ראוי לשלב דעה אישית בערך אנציקלופדי. הרשת מלאה תמונות מצמררות שממש לא עברו פוטושופ). הפקת לקחים ומסקנות בבריה"מ ובעולם, השלכת האסון על התפוררות הקומוניזם. בויקי אנגלית מצאתי ערך על אודות האסון https://en.wikipedia.org/wiki/Chernobyl_New_Safe_Confinement הערך אינו קיים בעברית. הנושא משמעותי מאד מבחינה הסטורית, והטריגר כעת של 30 שנה הוא הזדמנות להרחיב את הידע. איך תוכלו לסייע ולקדם? אודה לתשובה מהירה

היי, מדוע שלא תנסה אתה לערוך? נראה שיש לך מעט ידע בנושא. Shannen - שיחה 11:34, 23 במאי 2016 (IDT)

מקובל עלי, אבללללללל... בעיה פיצית: הידע שלי הוא בראשי פרקים, המידע עצמו באנגלית וברוסית - גם הנתונים וגם הטריוויה. אם מישו יכול לתרגם (לא google translate) אפילו בלי עריכה אתנדב לערוך. בינתים שלחתי לפחות את הלינק לויקי אנגלית.

קרקעית האוקיינוס

האם קרקעית האוקיינוס מושפעת מהאקלים וממזג האוויר שביבשה? האם יש שם הבדל בין יום ללילה, בין חורף לקיץ, בין אזור קו המשווה לאזור הקוטב? ובכלל, ההיגיון אומר שאמור להיות ממש חם שם, כי זה קרוב יותר ללב כדור הארץ, בדומה למה שקורה במקומות נמוכים מאד ביבשה כמו ים המלח ועמק המוות. האם זה באמת כך? ואם לא, אז למה?--79.179.180.178 23:35, 23 במאי 2016 (IDT)

שכבת מים של מאות ואלפי מטרים מספקת בידוד טוב למדי מקרינת השמש (אור+חום), שהיא הגורם העיקרי לחימום היבשה, כדוגמת אזור ים המלח ועמק המוות. מאחר וקרינת השמש אינה מגיעה כלל לאזורים אלו, הטמפרטורה בהם מגיעה לסביב 0-3 מעלות. ההשפעה של ליבת כדור הארץ על מעמקי האוקיינוס היא השפעה ממתנת מעט - מונעת מהמים לקפוא (ישנם סיבות נוספות שמונעות קפיאה בעומקי האוקיינוס), אך לא מחממת אותם לטמפרטורות גבוהות. לליבת כדור הארץ אין השפעה על אזורי יבשה, מאחר ויש די שכבות קרקע מבודדות ביניהם, רק בעומקי האוקיינוס תתכן השפעה. נת- ה- - שיחה 01:13, 24 במאי 2016 (IDT)

אם אמנם הגורם היחיד שמחמם את היבשה זה השמש, ואילו לב כדוה"א לא משפיע, אז למה הטמפרטורה יורדת ככל שעולים בגובה? ההיגיון אומר שזה צריך להיות הפוך.--79.179.180.178 09:33, 24 במאי 2016 (IDT)

משום שמה שסופג את קרינת השמש ומתחמם הוא האדמה, ולא האוויר. ליתר דיוק - ספיגת האנרגייה התרמית באטמוספירה זעירה יחסית לספיגה באדמה. האדמה מתחממת מהקרינה ומחממתץ את שכבת האוויר הצמודה לה, והאוויר בגובה נשאר קר. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:36, 24 במאי 2016 (IDT)

אבל למה האדמה בטיבט קרה יותר מהאדמה בבקעת הירדן? הרי טיבט קרובה יותר לשמש.--[מיוחד:תרומות/79.179.180.178|79.179.180.178]] 22:58, 24 במאי 2016 (IDT)

ההפרש בקירבה מבוטל - כמה קילומטרים מול 150 מליון ק"מ לשמש. למיטב הבנתי הסיבה לכך היא לחץ האוויר הנמוך. אוויר דליל פרושו פחות מולקולות, והטמפ' עומדת ביחס ישר לאנרגיית התנועה של המולקולות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 20:45, 25 במאי 2016 (IDT)

אם כך, למה לרוח יש דווקא השפעה מקררת (לפחות ברמת ההרגשה)?--79.179.180.178 21:55, 25 במאי 2016 (IDT)

אני לא מבין למה התכוונת ב"אם כך", אבל רוח מקררת לא רק ברמת ההרגשה, אלא בפועל- כל גוף חם מתקרר ברוח. הגוף שלך פולט חום. בגדים ושמיכות "מחממים" על ידי כך שהם לוכדים אויר שמתחמם מחום גופך (לראייה, שמיכה ששוכבת בארון אינה מתחממת). רוח מסיעה אוויר - כולל את האוויר שגופך חימם. התוצאה היא קירור. בנוסף, גם להזעה יש תפקיד בקירור על ידי רוח - יש כמות מים מוגבלת שאוויר בטמפ' נתונה יכול להכיל. באוויר עומד האוויר סביב גופך מגיע לרוויה, ומכאן ואילך הזיעה פשוט זולגת. רוח מחליפה את האוויר הלח באוויר יבש יותר שמאדה את הזיעה ותורם להתקררות. בתנאי שאתה לא במקום שבו האוויר רווי לחות מלכתחילה - למשל מישור החוף או תאילאנד בקיץ... ברוך ממציא מיזוג אוויר _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר}

תודה רבה. ב"אם כך", התכוונתי לזה שככל שהמולקולות נעות מהר יותר הטמפרטורה עולה, ובכל זאת לרוח, שהיא תנועה מהירה של מולקולות אוויר, יש דווקא השפעה מקררת.--79.179.180.178 09:29, 26 במאי 2016 (IDT)

אה, עכשיו הבנתי. מהירות הרוח נמוכה יחסית למהירות התנועה האקראית (לכל הכיוונים) של מולקולות האוויר, כך שתרומתה לחום האוויר קטנה מאד. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 13:39, 26 במאי 2016 (IDT)

מצוין, תודה! :) --79.179.180.178 16:32, 26 במאי 2016 (IDT)

מה לגבי שאר השאלות?--79.179.180.178 09:33, 24 במאי 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי חום המים באוקיינוס בכומק גדול (מתחת לשני קילומטר) יציב למדי לאורך השנה - לא מצאתי מקור. על כל פנים בקטבים מי המעמקים קרים יותר בזכות המסת קרחונים, ובקו המשווה הם קרים פחות. בכל מקרה מדובר במעלות בודדות מעל האפס. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 10:44, 24 במאי 2016 (IDT)

משרע טמפרטורות בין יום ללילה ביבשה והשוני בין עונות השנה הוא בעיקר תולדה של קרינת השמש, שהיא תולדה של זוית נטיית כדור הארץ כלפי השמש. ממילא, השפעה זו זניחה ביותר (עד בלתי קיימת כלל) במעמקי האוקיינוס, ולכן לא אמור להיות הבדל בטמפרטורת הים בין עונות השנה ובהתאם לשעות היממה. אגב, הדבר נכון עקרונית גם לעומקים נמוכים יחסית של הים, שם הטמפרטורה יציבה בהרבה בהשוואה לטמפרטורה קרוב לפני הים. גם בפני הים האנרגיה הנדרשת לחימום כמויות מים כה גדולות הוא עצום, ועל כן ההבדלים בין יום ולילה קטנים יחסית, ושינויים בטמפרטורת מי הים בין קיץ וחורף מתרחשים בצורה איטית לאורך זמן ארוך. נת- ה- - שיחה 13:03, 24 במאי 2016 (IDT)

אז צדקתי בחלק מההשערות שלי :) תודה לעונים.--79.179.180.178 23:02, 24 במאי 2016 (IDT)

קוואס בתל אביב

איפה בתל אביב ניתן לקנות בקבוק של קוואס (квас)? תודה.

יש הבדל בין קוואס לבין בירה שחורה (מאלט)? גרי רשף - שיחה 09:29, 24 במאי 2016 (IDT)

כן. ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

בדקת בערכים קוואס ובירה שחורה (הפניה למאלט (משקה))? הראשון הוא משקה אלכוהולי עם שיעור נמוך של אלכוהול והשני הוא משקה קל נטול אלכוהול. Tzafrir - שיחה 11:06, 24 במאי 2016 (IDT)

לרוב קוואס הוא משקה חסר אלכוהול. אפשר לרכוש אותו בחנויות רוסיות, חלקו מייצור מקומי וחלקו יבוא מרוסיה. גילגמש • שיחה 15:39, 24 במאי 2016 (IDT)

יש כמעט בכל סניף של טיב טעם ובמעדניות של רוסים שפזורות בדרום העיר. -- ‏גבי‏ • שיח 15:42, 24 במאי 2016 (IDT)

יש רק עיר אחת בעולם, גרי רשף? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:33, 24 במאי 2016 (IDT)

אני מניח שהתכוונת אלי ולא לגרי. כמו כן אני מניח שלא קראת את השאלה המקורית. -- ‏גבי‏ • שיח 16:40, 24 במאי 2016 (IDT)

לעניין המשפט הראשון: אתה טועה (כל עוד לא תיקנו את הערך ;-) Tzafrir - שיחה 16:52, 24 במאי 2016 (IDT)

אופס. סליחה גרי, סליחה גבי. אה. צודק. זה פשוט נגע בעצב חשוף - ערכים בוויקיפדיה המוקדשים לרחוב מבלי אזכור עיר בשום מקום בפתיח. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 17:20, 24 במאי 2016 (IDT)

apple

מה לדעתכם הייתה ההחלטה המשמעותית ביותר במהלך ההיסטוריה של אפל, ולמה?
אני צריך את זה בשביל עבודה, ולא בטוח באיזה אירוע כדאי להתמקד. 94.230.86.132 18:14, 24 במאי 2016 (IDT)

ההחלטה להשיק את האייפון. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:19, 24 במאי 2016 (IDT)

משמעות לאפל עצמה או לשוק האלקטרוניקה העולמי? אם לעצמה, הייתי הולך או על המצאת המקינטוש הראשון או על האייפוד. אם לשוק העולמי, הייתי הולך על המצאת הapple I, ההמצאה שייסדה למעשה את שוק המחשבים האישיים. לא הייתי הולך על האייפון, מכיוון שעוד לפניה השוק הלך לכיוון של טלפונים חכמים (למעשה החברה הראשונה שהוציאה טלפון חכם ללא מקשים פיזיים הייתה HTC), והטלפון שלה היה אבן דרך חשובה, אך לא משהו שלא היו מגיעים אליו בלעדיה (או זו לפחות דעתי). איתן96 (שיחה) י"ח באייר ה'תשע"ו 16:52, 26 במאי 2016 (IDT)

אני לא חושב שלא היו מגיעים לסמארטפונים בלי האייפון, פשוט היסטורית הוא זה שעשה את המהפכה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:43, 27 במאי 2016 (IDT)

השאלה היא בנוגע למהלך משמעותי בהיסטוריה של אפל, לא בהיסטוריה של העולם (למרות שגם ביחס לעולם היסטורית, ההשקה של האייפון הייתה אירוע משמעותי). ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

מי בעצם אמור להחליף את נתניהו

אם הנ"ל ימות או ייכנס לניתוח או ואטאבר? ‏Gridge ۩ שיחה 20:35, 24 במאי 2016 (IDT).

בממשלה הנוכחית לא מונה ממלא מקום ראש הממשלה, ולכן במקרה כזה תבחר הממשלה את מחליפו הזמני. R.G. - שיחה 20:48, 24 במאי 2016 (IDT)

OK, תודה. ‏Gridge ۩ שיחה

בעיה בתאריכים - ערך פלי"ם

בערך פלי"ם כתוב:

ב-18 במאי 1941 נשלחו כ"ג יורדי הסירה.

בדצמבר 1943, נענה יצחק שדה ליוזמה שבאה מלוחמים בשטח ואישר להקים במסגרת הפלמ"ח מחלקה ימית שבראשה הועמד זלמן פרח. המחלקה נועדה למלא את המחסור בימאים-לוחמים שנוצר לאחר היעלמות כ"ג יורדי הסירה ביוני 1941.

18 במאי זה לא יוני האם ראוי לתקן? https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%9C%D7%99%22%D7%9D כמו כן, האם כותבים 70 במספר או שבעים במלים? 200 או מאתים? ―Shlomo Ben David (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

כתוב שהם נשלחו במאי ונעלמו ביוני. אין כאן סתירה. בנוסף, ניתן לקשר לדף אחר בוויקיפדיה כך [[פלי"ם]] => פלי"ם. בנוסף, עדיף לשאול שאלה ספציפית כזאת בדף השיחה של הערך הספציפי. בברכה, Amitayzl - שיחה 12:37, 25 במאי 2016 (IDT)

תיוג Amitayzl - שיחה 12:38, 25 במאי 2016 (IDT)

הטענה נכונה. הם יצאו ב-18 במאי והיו אמורים לחזור אחר יומיים. כך שאכן נעלמו במאי. Shannen - שיחה 20:24, 25 במאי 2016 (IDT)

לעניין כתיבת מספרים, לימדוני שיש לכתוב מספרים חד ספרתים בשם המספר, כגון: שלוש אחיות ולא 3 אחיות, ומעל לכך בספרות. אני כותב גם עשר ולא 10.שנילי - שיחה 22:43, 26 במאי 2016 (IDT)

מלך אפריקה

יש רב בשם הרב דניאל עשור שמחזיר יהודים נוצרים בתשובה, לאחרונה הוא טען שהוא החזיר את מלך מלכי אפריקה, יש סרטונים שלו ויש כתבות באינט', אך לא מצאתי אותו מוזכר בויקיפדיה העברית או האנגלית, האם מאן דהוא מצא עליו פרטים רשמיים, ר' חיים קנייבסקי ברך עליו שחלק מכבודו לבשר ודם.העורך היהודי • שיחה • י"ט באייר ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

המלך איי, כנראה סוג של הנפצה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:40, 27 במאי 2016 (IDT)

יש כמה אזכורים מקבילים בערך האנגלי (Ewe people). לא בדקתי את אמינותם. Tzafrir - שיחה 23:01, 27 במאי 2016 (IDT)

אולי מגיע לו ערך... העורך היהודי • שיחה • כ"א באייר ה'תשע"ו • ה' הוא הא-להים

ואולי לא. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:01, 29 במאי 2016 (IDT)

לאותם Ewe people מגיע ערך. אם בא לך לכתוב עליהם ערך תוכל לברר גם מה נכון במידע. Tzafrir - שיחה 18:12, 30 במאי 2016 (IDT)

חיטוי

מלח, לימון, סבון- מה מבין אלה הורג חיידקים?--79.179.180.178 20:09, 28 במאי 2016 (IDT)

כולם, אבל היעילות תלוייה בריכוז ומשך החשיפה, ויש חיידקים שמסתדרים עם לימון. סבון אינו יעל למטרה הזו - דורש ריכוז גבוה וחשיפה ארוכה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 23:34, 28 במאי 2016 (IDT)

תגיד אילן, יש תחום שאתה לא מבין בו? זה לא יאומן, לא משנה באיזה נושא השאלה שלי, תמיד אתה זה שעונה :) ולענייננו- אם סבון לא הורג חידקים, בשביל מה צריך אותו? למה לא מתקלחים במי מלח/לימון? למה לא שוטפים ידיים במי מלח/לימון? למה לא שוטפים את כל הבית במי מלח/לימון?--79.179.180.178 18:33, 29 במאי 2016 (IDT)

כל הפעילויות הללו מכוונות נגד לכלוך ולא נגד חיידקים ולכן המצרך המבוקש הוא מפרק שומנים וכאלה. ביקורת - שיחה 18:58, 29 במאי 2016 (IDT)

למעשה בהסרת הלכלוך מסירים גם את החיידקים שניזונים ממנו.

למטרות חיטוי הכי נפוץ זה אלכוהול. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:04, 29 במאי 2016 (IDT)

התחום שאני לא מבין בו הוא בני אדם... _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:41, 29 במאי 2016 (IDT)

אקסלנס השקעות לעומת אקסלנס נשואה

אני רואה בבורסה נייר בשם אקסלנס השקעות. האם זה בית ההשקעות אקסלנס נשואה? 167.220.196.156 16:48, 29 במאי 2016 (IDT)

לפי זה אקסלנס נשואה אינה בית השקעות אלא קופת גמל בבעלות קבוצת אקסלנס. לא הצלחתי להבין אם קבוצת אקסלנס נקראת גם אקסלנס השקעות או שזו חטיבה של קבוצת אקסלנס. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 18:17, 29 במאי 2016 (IDT)

כלית שור

משהו יודע באיזה גודל כליה של שור? ―אנונימי לא חתםמש:אנונימי ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

11 על 17 סנטימטר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:59, 29 במאי 2016 (IDT)

שאלה בביולוגיה על clonal deletion

תאי B ו-T נגד חלבונים של הגוף עצמו מחוסלים במוח העצם ובתימוס, בתהליך שבודק אם הם מתקשרים לחלבונים אנדוגניים שנמצאים במוח העצם ובתימוס. אבל למוח העצם והתימוס מגיעים גם אנטיגנים, והנוגדנים נגדם לא מחוסלים. השאלה שלי היא למה, האם זה רק עניין של כמות? כלומר יש במוח העצם ובתימוס הרבה מאותו חלבון אנדוגני לעומת מעט חלבון אנטיגני, לכן מתקפת החיסול היא יותר חזקה? תודה לביולוגים -PelicanTwo - שיחה 05:53, 30 במאי 2016 (IDT)

"נגינה" בצ'לו

נוכחתי פעמים אחדות בקונצרטים שבו לקראת הסוף התעייף נגן הצ'לו ושמעתי מעין דפיקות של חלק העץ של הקשת על גוף הצ'לו. האם דבר זה שכיח בקונצרטים הנערכים לפני קהל? האם מייחדים מונח ייחודי לתופעה מעין זו? 93.172.183.87 14:41, 30 במאי 2016 (IDT)

בדוק באנגלית. יכול להיות שמשתמשת:שלומית קדם יכולה לעזור כאן? Corvus-TAU - שיחה 15:18, 30 במאי 2016 (IDT)

איך אומרים בעברית intertitle?

הכוונה לכתוביות הפנימיות של סרט הראינוע, להבדיל מכתוביות של תרגום לסרט קולנוע. 192.114.23.210 19:58, 31 במאי 2016 (IDT)

כותרות ביניים

משקפי שמש+ראייה

האם בחנויות משקפיים רגילות (אופטיקנה, הלפרין וכדומה) אפשר פשוט לבוא לחנות ולבקש משקפי שמש שיהיו גם משקפיים לקוצר ראיה? יש להם שם שוק מקובל? האם יש להם אופטומטריסט בחנות שיודע להתאים מספר וגם לדעת לתת משקפים שמש או שזה צריך להיות במקומות שונים? הבנתי שיכולה להיות בעיה כלשהי בהתאמה ושלא כל עדשה מתאימה למסגרת של משקפי שמש.

מה המחירים פחות או יותר? (150 שקל, 1500 שקל?). 132.66.137.207 14:58, 1 ביוני 2016 (IDT)

"משקפי שמש אופטיות". המחירים מתחילים בכ-550 ש"ח ומגיעם לסטרטוספירה. אם אתה מעוניין בזוג שיראה טוב צפה להוצאה של 1,200 ש"ח לפחות.

תיארוך כלים שנמצאו

משיטוט בחירבה ליד ישפרו סנטר מודיעין נמצאו הכלים הבאים: http://www.interload.co.il/upload/8380417.jpg

מאיזה תקופה לדעתכם הכלים?

הועברו לרשות העתיקות ד"א.

תודה

מתייג את חנה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:11, 3 ביוני 2016 (IDT)

מוסלמית מאוחרת. כנראה שייך לשרידי הכפר עינאבה.

אריה

מה ההבדלים בין ליש, לביא, ארי וכפיר? אני יודע רק שכפיר זה גור. אבל מה ההבדל בין האחרים? Corvus-TAU - שיחה 14:24, 2 ביוני 2016 (IDT)

[5]

[6] Nachum - שיחה 15:46, 2 ביוני 2016 (IDT)

”הארי גדול, והשחל בינוני, והכפיר קטן.” רש"י, איוב, פרק ד', פס' י'. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ו באייר ה'תשע"ו • 10:41, 3 ביוני 2016 (IDT)

מה ההבדל בין ליש לבין לביא וארי? ארי ואריה זה כנראה פשוט הגייה שונה של אותה המילה. Corvus‏,(Nevermore)‏ 15:33, 3 ביוני 2016 (IDT)

נסה לחפש בפרשנים על הגמרא בסנהדרין דף צ"ה עמוד א. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ח באייר ה'תשע"ו • 11:14, 5 ביוני 2016 (IDT)

טורקיה

לא מאצתי מנהגים מיוחדים אל טורקיה.

איזה סוג של מנהגים?‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 18:02, 2 ביוני 2016 (IDT)

מהות הדרכון

שלום רב, אנא ראו שאלותיי בשיחת הערך דרכון, אשמח לקבל תשובות. עדיף שהתשובות תינתנה בדף השיחה של הערך ואם אפשר יהיה לשלב את המידע בערך הרי זה מצוין. איש השלג - שיחה 17:46, 2 ביוני 2016 (IDT)

נפלאות התקשורת

איך זה שכבר שלושה ימים אני יודע שהערוץ הראשון קנה חבילת משחקי יורו 2016 המתחיל בעוד שבוע, ואף עיתון או אתר אינטרנט לא כתבו על זה כלום? הם נרדמו או מנסים לא לתת לצופים לברוח להם לערוץ 1? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:18, 3 ביוני 2016 (IDT)

הם מבינים שאת רוב הקוראים שלהם זה פשוט לא מעניין. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 09:17, 3 ביוני 2016 (IDT)

א' איך אפשר לחשוב שמשחקי היורו לא יעניינו את רוב הקוראים? צריך להיות ממש עיוור בשביל זה. ב' אז למה הם כתבו על החלקים האחרים שנמכרו לערוצים האחרים? ג' בלוחות המשדרים המוקדשים לאליפות באתרי ספורט מופיעים המשחקים הללו בערוצים אחרים, מה שאומר שמוצג מידע לא נכון. אני בהחלט חושב שמבינים שזה לא מעניין זאת לא הסיבה. אולי חושבים בטפשוטם שזה לא מעניין, אם כבר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:11, 3 ביוני 2016 (IDT)

המשחקים מעניינים, הרכישה פחות. כמו שציינת יש לוחות משדרים באתרי ספורט, אנשים משתמשים בהם לבדוק איפה משודר המשחק הקרוב. אם מוצג שם מידע שגוי זו בעיה של האתרים, מן הסתם הם יעדכנו את המידע לפני המשחקים. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:20, 3 ביוני 2016 (IDT)

בזה אתה צודק, אבל: היו הרבה כתבות על מכירה לערוץ 2, והרבה כתבות למכירה לערוץ 10. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:19, 3 ביוני 2016 (IDT)

ביצים במספרים.

כמה ביצים נצרכות בישראל ביום? כמה אפרוחים זכרים מושמדים בישראל ביום? כמה נקבות (בוגרות מדי או לא לא פוריות) מושמדות ביום?

בבקשה, תענו לעניין ולא בבלי אג'נדה או ניסיון שכנוע. ואם אתם נותנים קישור בלי שום הסבר, תבדקו לפני כן האם המידע אכן מופיע בקישור ולא סתם התאמה של מילת חיפוש. 93.172.170.217 15:31, 3 ביוני 2016 (IDT)

ארבעה מיליון אפרוחים זכרים מושמדים בישראל בשנה ושני מיליארד ביצים נצרכות בשנה בישראל. Nachum - שיחה 15:59, 3 ביוני 2016 (IDT)

משרד החקלאות: שני מיליארד ביצים מיוצרות בישראל בשנה, נצרכות עוד כ-100 מיליון מיובאות.

nrg: מושמדים 4.5 מיליון אפרוחים זכרים בשנה, וסה"כ כ-10 מיליון מסיבות שונות. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 16:28, 3 ביוני 2016 (IDT)

Uziel302 , מיליון. לא מיליארד (יוצא 210 ביצים לאפרוח לפי חישוב זה). החישוב אני רואה גם כלל את אלו שלא בקעו מביצה כלל. Corvus‏,(Nevermore)‏ 16:37, 3 ביוני 2016 (IDT)

תיקנתי, תודה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 17:22, 3 ביוני 2016 (IDT)

משקפי שמש

יש פה מומחה למשקפי שמש? אני מנסה להבין את ההבדל בין 1, 2, 3, 4. העיצוב נראה זהה עד כדי הבדלים קטנים. המחירים עם הבדל ענק. איפה עובר ההבדל ולמה? עד כמה יחס איכות מחיר הוא לטובת היקר יותר? 93.172.170.217 18:13, 3 ביוני 2016 (IDT)

מותגים. גם כל השעונים מראים את אותה השעה. יחס איכות מחיר הוא עניין אישי, לכל אחד יש מה שאיכותי בעיניו ומה שיקר בעיניו. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 19:01, 3 ביוני 2016 (IDT)

ישנם כמה הבדלים, אבל לא ניתן לדעת אם הם קיימים במקור שהפנית אליו. א. האם המשקפיים מקטבות? מישקפיים בעלות קיטוב אופקי מסננות ביעילות רבה אור מוחזר (אפקט ברוסטר) ולכן טובות יותר. ב. פרופיל הסינון. אור בעל אורך גל קצר (כחול, ירוק) מסנוור יותר מאור בעל אורך גל ארוך (כתום, אדום). כאן יש כמובן מקום גם להעדפה אישית, אבל סינון חזק יותר של אורכי גל קצרים מפחית סינוור. אני מניח שקיימת גם שאלת הדיוק האופטי (עד כמה העדשה מלוטשת ומשטחיה מקבילים) והעמידות נגד שריטות. כאמור, במקור שהבאת לא ניתן שום מידע על כל אלה. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 00:46, 4 ביוני 2016 (IDT)

לחץ על שרי ממשלה

נתקלתי היום בדוגמא ליחס בין חברות גדולות ומשרדי ממשלה ואני מוכרח להודות שהעניין אינו נהיר לי. לפי כתבה בכלכליסט "משרד הבריאות מפסיק את שידור הפרסומת המתריעה מפני צריכת חטיפים מלוחים... על רקע לחץ כבד שמופעל עליו מצידם של יצרניות המזון". מהו טבעו של לחץ כזה? מסתמא לא אמור להיות לחברה שאינה ממשלתית משקל במערכת השיקולים משרדי הממשלה.199.198.223.109 00:34, 7 ביוני 2016 (IDT)

לחברות (אפילו גדולות) יש מעט מאוד דרכים להפעיל לחץ על הממשלה (בייחוד כשהשר הממונה הוא ליצמן מיהדות התורה). הן יכולות לאיים בקמפיין נגדי, בנקיטת צעדים משפטיים (עתירה לבג"צ, תביעה נגד המדינה בארץ או בחו"ל) או להציע לשתף פעולה בתחומים שהמשרד רוצה לקדם תמורת "הפסקת אש" (למשל, להציע להפחית את הנתרן מיזמתן תמורה הפסקת מסע הפרסום), הן יכולות גם להציע שוחד (כולל "שוחד רך": תפעל לטובתי ואחרי שתפרוש משירות הציבור אסדר לך משרה, וזה יכול להיות באופן משתמע ולא מפורש) אבל זה נראה לי פחות סביר. בניגוד לארה"ב, כאן חברה לא יכולה לתרום לפוליטיקאים. Amitayzl - שיחה 00:46, 7 ביוני 2016 (IDT)

אמיתי, אני חושש שאינך מודע לעוצמתם הרבה של לוביסטים במדינת ישראל, הם משתמשים בכל האמור, אבל זה רק חלק מארגז הכלים שלהם. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשע"ו • 00:49, 7 ביוני 2016 (IDT)

לא מצאתי כלים כאלה להפעלת לחץ על הממשלה בפסקה שדלנות#שדלנות בכנסת. אשמח אם תפרט כדי שאשכיל (אלא אם כן הלוביסטים השתלטו גם על ויקיפדיה ) Amitayzl - שיחה 12:56, 7 ביוני 2016 (IDT)

פריצקי - בשל עמדתו זו, יוסי מימן, מבעלי EMG, הפעיל כנגדו חוקר פרטי באמצעות חברת מרחב שבבעלותו. החוקר הפרטי לא מצא כל קשר בין פריצקי לבין בריטיש גז, אך הקליט התבטאות חריגות של פריצקי[2][3], שהביאו לפיטוריו מתפקידו בממשלה ב-13 ביולי 2004 לבקשת יושב-ראש מפלגתו טומי לפיד. Nachum - שיחה 14:08, 7 ביוני 2016 (IDT)

אמיתי, הפסקה שכותרתה שדלנות בכנסת עוסקת בשדלנות בכנסת. יש כמובן עוד סוגים של שדלנות. כמעט כל מה שעושים בכנסת אפשר לעשות גם מול פקידים ושרים, ואולי זה קל יותר, כי הכללים המחייבים בכנסת אינם מחייבים מחוץ לה.

לגבי המקרה הספציפי, במאקו אומרים שהגיעו להסכם עם החברות על פרסום הערכים באופן בולט על האריזה. אני לא בטוח שזה נכון, גם כי, ככל שהבנתי, החברות מכחישות, וגם כי משרד הבריאות יכול להעביר את זה בתקנות גם בלי הסכמה. משהו פה מוזר. נרו יאיר • שיחה • א' בסיוון ה'תשע"ו • 14:15, 7 ביוני 2016 (IDT)

זה אחד האמצעים שציינתי: "להציע לשתף פעולה בתחומים שהמשרד רוצה לקדם תמורת "הפסקת אש"". לגבי פריצסקי, דווקא הכרתי את המקרה, אבל (א) מדובר בחוקר פרטי - לא לוביסט (ב) שם לא ניסו להפעיל עליו לחץ אלא "לסלק אותו מהדרך". אם מישהו מאיים על נבחר/עובד ציבור שיפעיל נגדו חוקר פרטי אם לא יעשה כרצונו, הרי שזו סחיטה באיומים ("מאיים על אדם לפרסם או להימנע מפרסם דבר הנוגע לו או לאדם אחר" מתוך הערך). Amitayzl - שיחה 14:45, 7 ביוני 2016 (IDT)

אתם נטפלים לעניין הלוביסט כן/לא, ומפקששים שזו תשובה ישירה על השאלה המקורית. זו דוגמה להפעלת לחץ מצד גורם מסחרי על פונקציונר בשילטון. הנחה סבירה תהיה שעל כל מקרה כזה שנחשף יש עוד כמה עמוק בארון עם השלדים. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 06:51, 8 ביוני 2016 (IDT)

בינתיים התפרסם הסבר הגיוני הרבה יותר לביטול הקמפיין: משרד הבריאות אמר שהקמפיין הצליח מעבר למצופה והם החלו לחשוש מפגיעה משמעותית בתעשיית החטיפים. עכשיו פרשנות שלי: ייתכן שלוביסטים שכנעו אותם שיש פגיעה מעין זו. אבל זו רק אחת מהדרכים האפקטיביות שבהן פועלים לוביסטים. חפשו בגוגל, תמצאו עוד הרבה. נרו יאיר • שיחה • ב' בסיוון ה'תשע"ו • 21:46, 8 ביוני 2016 (IDT)

היחידה היהודית על־שם ז'וקוב

שלום, במסגרת תיקון לפירושונים נתקלתי ב"היחידה היהודית על־שם ז'וקוב". זוהי יחידת פרטיזנים יהודים בזמן מלחמת העולם השנייה (בראשות ליובה גילצ'יק), שלחמה ביערות בלארוס. השאלה היא אם ידוע מי היה ז'וקוב. האם התכוונו לגאורגי ז'וקוב, המרשל הסובייטי בזמן מלחמת העולם השנייה? או מישהו אחר. ראו לדוגמא בערך שלום חולבסקי. בברכה אמא של גולן - שיחה 10:11, 7 ביוני 2016 (IDT)

אני לא יודע בוודאות, אבל מרוח התקופה סביר מאוד שכן. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 14:38, 7 ביוני 2016 (IDT)

נפלאות התוכנה

היי. אני משתמש באנדרואיד בתוכנית Kingsoft Office לעריכת קבצי Excel. יש לי שם קובץ שאני עורך מדי שבוע כמה שנים, עם חמש טבלאות. שמתי לב מזמן שלפעמים הגודל שלו עולה בלי שאני מוסיף משהו, אבל יש מקום בדיסק, ולא הפריע לי. עכשיו הוא פתאום מסרב לערוך את הקובץ, כי הגודל הוא 5MB - מקסימום של מה שמותר. אז אפשר להסתכל, לא לערוך. יצרתי קובץ חדש והעברתי לשם את כל המידע. את העיצוב נאלצתי לשחזר מכלום. הגודל שלו עכשיו, עם אותו תוכן בדיוק, הוא 67KB. מתברר שבקובץ נשמר מידע על כל התאים שאני עובד איתם, כמה מאות, אבל ברגע שלוחצים הוסף שורה או עמודה, מתווסף מידע על כל ה-10,000 תאים שהתווספו, למרות שלא משתמשים בכמעט כולם. נשאלת השאלה: מי המטומטם שבונה ככה את ה-software שלו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:01, 7 ביוני 2016 (IDT)

אז אתה בא להכה את המומחה כי נתקלת לראשונה בעובדה שיש אנשים מטומטמים? ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:28, 7 ביוני 2016 (IDT)

לא. זה הרבה יותר עמוק. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:31, 7 ביוני 2016 (IDT)

ואם אתה שומר כל פעם (או מידי פעם כsave as במקום save) ? האם אז הגודל עדיין גדול או מצטמצם? אמא של גולן - שיחה 21:41, 7 ביוני 2016 (IDT)

לא בדקתי. למה שזה ישנה משהו? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:43, 7 ביוני 2016 (IDT)

בoffice (בכמו באקסל או powerpoint) זה לפעמים מוחק מהזכרון את הגרסאות הקודמות של התאים ומקטין את גודל הקובץ. אמא של גולן - שיחה 21:57, 7 ביוני 2016 (IDT)

הבנתי. מעניין. תודה. אבל זה לא עוזר. והגיוני כי כאן הגרסאות הקודמות מוחזקות בחוץ, בתור 5 קבצים נפרדים עם 5 גרסאות אחרונות לכל קובץ. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:49, 7 ביוני 2016 (IDT)

הגירוש במלחמת העצמאות

למה בעצם גורשו היהודים מארצות ערב?--79.177.158.102 09:13, 8 ביוני 2016 (IDT)

79.177.158.102, ראה פליטים יהודים ממדינות ערב#התנכלויות בעת החדשה. שים לב שברוב המקרים לא היה גירוש, אלא רדיפה ממושכת שגרמה ליהודים לברוח. Amitayzl - שיחה 12:58, 8 ביוני 2016 (IDT)

הסיבות היו בקצרה אנטישמיות, לאומנות, אנטי-ציונות, חמדנות. Amitayzl - שיחה 12:59, 8 ביוני 2016 (IDT)

אין לי ספק שאלו הסיבות. אני מתכוון מה הייתה העילה במלחמת העצמאות? למה דווקא זאת הייתה נקודת הרתיחה שבה כל האנטישמיות הזאת התפוצצה בכל ארצות ערב בבת אחת?--79.177.158.102 13:29, 8 ביוני 2016 (IDT)

79.177.158.102 כפי שכתוב בערך, הגירוש/בריחה לא קרו באחת דווקא במלחמת העצמאות, אלא מדובר בתהליך שהסתיים בחלק מהמדינות למעלה מעשור אחריה. יכולות להיות מס' סיבות, כגון ההשפלה מהתבוסה במלחמת העצמאות ובמלחמת סיני, זעם על הצלחת התנועה הציונית, השפעות נאציות (בעיקר בעיראק, שם הייתה הפיכה צבאית פרו נאצית במהלך מלחמת העולם השנייה), עליית הלאומנות הערבית באותן שנים, וכמובן שחרור האומות הערביות מהקולוניאליזם האירופאי (רוב מדינות ערב הוקמו סמוך להקמת מדינת ישראל, השלטון הקולוניליסטי הגן על היהודים). סדר הסיבות שמניתי שרירותי ויכולות להיות סבות נוספות. Amitayzl - שיחה 13:37, 8 ביוני 2016 (IDT)

מה שאתה אומר מסבך את התמונה. אז בעצם לא היה מבצע גירוש מסודר ומתואם בין ארצות ערב השונות, נוסח גירוש ספרד. אלא זה היה יותר התפרצויות נקודתיות בזמנים שונים, שרק במצטבר רוקנו בסופו של דבר את ארצות ערב מיהודים. נכון?--79.177.158.102 13:44, 8 ביוני 2016 (IDT)

לא ברור על מה הנחת הגירוש שלך מתבססת. המילה "עזיבה" הרבה יותר מתאימה. והיא אכן היתה מתואמת, עם הגופים הציוניים ומדינת ישראל. Liad Malone - שיחה 14:07, 8 ביוני 2016 (IDT)

ומה לגבי השוד של הרכוש? גם זה היה מתואם עם ישראל?--79.177.158.102 14:47, 8 ביוני 2016 (IDT)

גירוש ושוד הם שני דברים שונים, שלא בהכרח באים יחד. במקרה של עיראק למשל, האלטרנטיבה היתה להישאר שם עם הרכוש והאזרחות העיראקית. אני מניח שבעיני מנהיגי מדינת ישראל, כמו גם בעיני יהודי ערב, עזיבתם את ארצותיהם ועלייתם ארצה היתה חשובה הרבה יותר מרכושם. לשמחתי, זאת היתה ההחלטה הנכונה. את אלה שנשארו, ניתן היה לראות שנים לאחר מכן ברוב עליבותם ואומללותם. כמה מהם הופיעו בתשדירי החדשות של המשטרים הללו לבושים כאסירים וחשודים ב"ריגול" למען המדינה הציונית, בכל פעם שהמדינות הללו רצו לנגח את ישראל על עצם קיומה ושגשוגה. Liad Malone - שיחה 15:42, 8 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה לשני העונים.--79.177.158.102 00:19, 9 ביוני 2016 (IDT)

האם בהדלקת נורת פלורסט יש הבערת חוט להט?

קראתי באתר הזה ש"לאחר בירור טכני עלה בידינו כי בהדלקת פלורסנט יש הבערת חוט להט גמור, ועל כן יש בזה איסור דאורייתא של מבעיר". רק רציתי לוודא את הנקודה הטכנית הזאת, האם אכן בהדלקת נורת פלורסנט "יש הבערת חוט להט גמור"? 93.126.88.30 23:24, 8 ביוני 2016 (IDT)

אכן, לפי הערך נורה פלואורסצנטית "בקצות השפופרת מותקנים חוטי להט לחימום ראשוני של הנורה שהופכים לאחר שלב ההתנעה לאלקטרודות".‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 23:34, 8 ביוני 2016 (IDT)

ראו את הסליל בתמונה. חזרתי • ∞ • שיחה 01:29, 9 ביוני 2016 (IDT)

תודה93.126.88.30 02:42, 9 ביוני 2016 (IDT)

מה הצדדים לומר שנורת להט חשמלית נחשבת לאש ומה הצדדים להפריך אותה. כלומר במה הם דומים ובמה הם שונים- אם בכלל?

93.126.88.30 02:42, 9 ביוני 2016 (IDT)

זו הבערה ללא כילוי.

הרמב"ם כתב: "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב" (רמב"ם שבת י"ב, א') והשוו חוט להט לליבון. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 10:16, 9 ביוני 2016 (IDT)

עוזיאל אני לא מכיר את המושגים האלה ואשמח ללמוד אותם בקצרה. מה זה אומר העברה ללא כילוי? האם זה אומר שאשיש הבערה ללא שהחומר מתכלה- כדוגמת ברזל? (אם כן, מבחינה כימית, אין ריאקציות? וחוץ מזה לפי חוק שימור החומר אין באמת חומר שמתכלה אלא רק מחליף צורה). חוץ מזה, למה מתכוון הרמב"ם כשכותב "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים"? 93.126.88.30 14:21, 9 ביוני 2016 (IDT)

אכן, הבערה ללא כילוי היא הבערה בה החומר אינו מתכלה, כפי שקורה בנורת להט. זו איננה בעירה במובן הכימי של המילה, אין ריאקציות כימיות. זו אינה אש לפי ההגדרה של אש כתהליך חימצון. זו קרינת גוף שחור.

חימום ברזל וקירורו במים הם חלק מפעולות הצורף בעיבוד הברזל. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:59, 9 ביוני 2016 (IDT)

השאלה מזכירה לי קטע בספרו ריצ'רד פיינמן של אתה בטח מתלוצץ, מיסטר פיינמן!. פיינמן מספר על מקרה בו רבנים באו אליו ( הוא היה פיזיקאי יהודי) עם שאלה "האם חשמל זה אש?" והוא הבין שאין להם שום רצון לקבל ידע מדעי אלא רק למצוא "הוכחה" שהם שומרים שבת "נכון". Corvus-TAU - שיחה 11:13, 9 ביוני 2016 (IDT)

הוא כנראה היה גאון גדול אם הוא הבין שהרבנים מנסים לקבל מידע שיעזור להם להבין את ההלכה ולא שפתאום החליטו להחליף את תחום העניין שלהם. גאון של ממש. ביקורת - שיחה 14:01, 9 ביוני 2016 (IDT)

מר Corvus במקרה הזה הדימוי לא נכון. הייתי שמח מאוד לקבל ידע מדעי ולדעת מה האמת. יתירה מכך, חשדתי שזה לא נכון ומנקודת ביקורת באתי לכאן לבדוק את זה. אין לי שום דעה מוקדמת או מאוחרת. מקווה מאוד שהדיון לא יסטה מהצד המדעי של השאלה שלי לצד הפילוספי כי אז אפספס את התשובה. 93.126.88.30 14:21, 9 ביוני 2016 (IDT)

אין טעם לדון בשאלות מדעיות במקרה של הלכה... זו מערכת של מנהגים ומסורות. הרי ברור שקטניות לא כוללות אורז. ועם זאת, במסורת של יהודים רבים האורז הוא דווקא כן. ולא שאם עכשיו ישאלו ביולוג והוא יענה שאורז בגלל לא קשור אז ישנו את ההלכות. זה פשוט מידע לא רלוונטי.

וברור שפיינמן היה גאון גדול. בין האנשים הכי נבונים שאי-פעם נולדו. אחד המדענים הכי מצליחים במאה ה-20 ובכל הזמנים. Corvus-TAU - שיחה 14:36, 9 ביוני 2016 (IDT)

הבעיה שאין הגדרה מדעית ל"אש". יש בעירה - חימצון של חומר לגורם להתלהטות. זה לא קורה בנורת להט, שבכוונה ממולאת בגז אינרטי על מנת למנוע זאת.

אם מוסכם עליך שאש היא תוצר של בעירה (לא מובן מאליו) אז בנורת להט אין אש. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 14:28, 9 ביוני 2016 (IDT)

(לא תשובה, אבל טיפה רלוונטי): אתם יכולים גם לשמוע הראה של צבי מזא"ה שמדבר על ההתנגשות בין הגישה המדעית לבין הדת (הוא אדם דתי). Corvus-TAU - שיחה 14:41, 9 ביוני 2016 (IDT)

אין הגדרה מדעית (או אחרת תקפה) גם ל"אדם דתי"... לפי איך שאני מבין את הדת, אם היה ניתן להתחבר אליה בכלים של הגישה המדעית, היא הייתה מאבדת את עמדתה כדת והופכת לחלק מהעולם הנצפה. דווקא בשל היותה קו מקביל שלא ייפגש עם הגישה המדעית שנבנתה כדי לחקור את העולם הפיזי כמות שהוא, אני ואחרים יכולים להכיל את שני התחומים בלי למצוא סתירה ביניהם. ביקורת - שיחה 14:54, 9 ביוני 2016 (IDT)

מסכים עם טענה זו. ולכן דעתי היא שאין טעם גם לנסות לגשר בין הדברים, לחפש סיבה דתית לאירועים פיזיים או לחפש הצדקה פיזיקלית או ביולוגית להרגלי שמירת שבת וכשרות. Corvus-TAU - שיחה 15:05, 9 ביוני 2016 (IDT)

אכן. ביקורת - שיחה 15:07, 9 ביוני 2016 (IDT)

חברים יקרים, הפוסקים החרדים הסתמכו על הבנתם בתחום החשמל כשהם אסרו את השימוש בו מהסיבה שמדובר בהבערה, וייתכן שהבנתם בתחום הייתה שגויה או מוטעית. לכן אני כאן לברר את זה. נא לא להסיט את הדיון לחיפוש טעמים לדת, אני לא מחפש טעמים לדת בפרט שאני לא אחד כזה. אני רק רוצה להבין אם מה שהחרדים אוסרים שימוש בחשמל בשבת משום שזה בעירה, האם לנקודה הספציפית הזאת שמדובר בבעירה יש ביסוס מדעי או לא. זה הכל. לא הצדקות מדעיות לדת ולא שום דבר אחר דומה. 93.126.88.30 21:41, 9 ביוני 2016 (IDT)

בתורה נאמר "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת", לא נאמר "לא תבערו באש". הוי אומר (לפי הבנה מקובלת בפסיקת ההלכה), האיסור הוא על יצירת אש, לאו דווקא על הבערה במובן של כילוי. מהי "אש"? ברור שחשמל אינו אש רגילה. אך בתלמוד הבבלי מופיע המושג "גחלת של מתכת", כלומר, מוט מלובן עד שהוא מפיץ אור וחום, ומכמה סוגיות ניתן להבין שהתלמוד מתייחס לליבון המתכת כאל יצירת אש ממש. מכאן מתקבל שהצירוף של אור וחום הוא "אש", ומכאן המסקנה לגבי חוט להט. לכן הפוסקים לא נזקקו כלל להגדרה המדעית של החשמל בבואם לאסור את חוט הלהט. מה שכן היה משמעותי מבחינה מדעית הוא בשאלה קשורה אך לא זהה: מה דין החשמל ביום טוב, שבו מותר להעביר אש קיימת ולא ליצור אש חדשה. גם האיסור להדליק חשמל שאין בו הדלקת חוט להט תלוי במידה מסוימת בצד המדעי של העניין.

אגב, איני מבין את אזכור "הפוסקים החרדים". החשמל הגיע לעולמנו לפני שהומצא המושג "חרדי", וההתייחסות לחוט להט כאש מופיעה בפוסקי ההלכה מראשית יצירת החשמל, כולל, למשל, אצל הרב קוק.

┐────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────────└

מכל האמור לעיל, מה דינה של נורת לד? הרי אין שם מתכת לוהטת. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 22:18, 9 ביוני 2016 (IDT)

נכון. לכל הדעות אין בה איסור הבערה. הפסיקה המקובלת שהיא אסורה מדרבנן, מנימוקים שונים.

אם אתה ברצינות שואל אך ורק על הצד המדעי ומתעלם מכל פסקי ההלכה למינהם, אז ברור שבהלדקת נורה חשמלית אינה בעירה. "בעירה" היא תהליך כימי שיוצר חום במהלכו חומר או מספר חומרים הופכים חומר אחר. הבעיה הידועה היא הפיכת פחמימנים+חמצן ל(מים+פחמן דו חמצני+ עודפים). נורת להט לא מבצעת שום תגובה כימית. היא כמו ששמה מרמז מתחממת מאוד ופולטת קרינת גוף שחור. אולי לא ששמח לשמוע, אבל כל גוף פולט קרינת גוף שחור. פשוט מתכת חמה פולטת בתחום שניראה לעין ומתכת קרה בתחום שלא רואים. ובעירה כימית אמתית מתרחשת קבוע בגוף האדם. קוראים לזה נשימה תאית. אפשר להתפלסף עוד קצת עד המושג בעירה, למרות שהוא כן מוגדר היטב. לדגומה תגובות גרעיניות בכוכבים גם נקראות "בעירה גרעינית" כי יש שם שינוי של הרכב כימי תוך כדי שחרור חום. אולי זה יספיק שביל לקבוע שם חוט להט בוער. Corvus‏,(Nevermore)‏ 09:15, 10 ביוני 2016 (IDT)

למגיב האלמוני שלא חתם, תודה על העלאת ההסבר. אני לא יודע על הסוגיות האחרות שאתה מדבר עליהן אני דן לפי מה שלפניי, ולכן מכיון שדיברת על הנושא גחלת של מתכת, או ברזל מלובן, הרי ששני אלה בזמנם נעשו על ידי חימומם באש ולא מחשמל.

הזכרתי את החרדים כי הם אלה היו הראשונים להתעסק בנושא. אין לי מושג מאיפה הבאת את האמירה ש"החשמל הגיע לעולמינו לפני שהומצא המושג חרדי", אלא אם כן אתה מתכוון לחשמל הנוצר בברקים או לחשמל בתאים מסויימים בגוף. חרדים כבר היו בזמן התפתחות החשמל, והיו הראשונים לעסוק בו. הרב קוק היה חרדי בהגדרה, כיום הוא מזוהה עם הזרם הדתי לאומי למרות שלדעתו תנועת המזרחי הייתה פשרנית מידי (להזכירך התנגד למתן זכות בחירה לנשים לבחור ולהיבחר, התלבש כחרדי והתנהג כחרדי. באותה עת, הגבולות בין חרדי ובין דתי כמו בימינו לא היו ברורים, אבל היו חרדים קיצונים של העדה החרדית והיו חרדים נוחים יותר כמו הרב קוק ושאר הרבנים הראשיים לישראל אז. האם לדעתך הרב צבי פסח פראנק היה דתי ולא חרדי מכיון שהיה חבר הרבנות 'הציונית'? זה יהיה מגוחך לומר את זה) וראה כאן עוד.93.126.88.30 22:10, 10 ביוני 2016 (IDT)

. Corvus, תודה על העלאת הדעה. אם ההגדרה של בעירה היא מה שציינת הרי שלכאורה ניתן למצוא בעירה גם בנורת חשמל. "בעירה היא תהליך כימי", זהקורה גם בנורת חשמל בהעברת זרם האלקטרונים לעבר חוט הלהט. "חומרים או מספר חומרים הופכים לחומר אחר", חוט הלהט נשרף לאט מאוד עד שאחרי מאות שעות הוא נשרף באופן שמוציא אותו מכלל פעולה. (ייתכן גם שישנה השפעה של נורת הלהט על החמצן בסביבתו) לא כך? 93.126.88.30 22:16, 10 ביוני 2016 (IDT)

לא רבתי. חוט הלהט אינו נשרף, הוא מתאייד לאיטו. העברת אלקטרונים אינה תהליך כימי אם אינה מלווה ביצירת תרכובת או התפרקותה - ובנורת להט היא לא. אין שום בעירה בנורת להט. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 19:18, 11 ביוני 2016 (IDT)

תכנית שבה הראו כיצד אנשים נכנסים לאתר אינטרנט ומטביעים אדם

קראתי בעבר כנראה אצל דניאל כהנמן, אזכור לתכנית טלוויזיה שהראתה ניסוי ובו כבלו אדם בתוך מכל שלתוכו הוזרמו מים בכל פעם שמישהו נכנס לדף אינטרנט שבו הועבר הניסוי בשידור חי. הניסוי נועד להראות שאנשים רבים נכנסו שוב ושוב להשביע את סקרנותם למרות שבכך קירבו לכאורה את מותו של האומלל. מישהו זוכר על מה מדובר? תודה מראש. ביקורת - שיחה 15:22, 9 ביוני 2016 (IDT)

אולי הוא ציטט סרט שעסק בניסוי כזה. מכל מקום זה זכור לי כמו משהו שאמור להיות מאד מפורסם. ביקורת - שיחה 15:22, 9 ביוני 2016 (IDT)

הסרט "ללא עקבות" מציג סיפור כזה בדיוק. בלנק - שיחה 20:52, 9 ביוני 2016 (IDT)

תודה רבה!!! הערך, אגב, לוקה בתרגמת קשה. הנחתי תבנית שכתוב. ביקורת - שיחה 21:24, 9 ביוני 2016 (IDT)

"אבל בורחת מותה מקלטרת על ידי נדנוד מהדרך בזמן שהיא תלויה מהתקרה". לדעתי זה תרגום מכונה ולא תרגמת. ‏«kotz» «שיחה» 01:02, 10 ביוני 2016 (IDT)

כל כמה זמן מתחלף ראש מחלקה באוניברסטאות ישראליות?

השאלה בכותרת, תודה. 31.154.159.208 20:34, 9 ביוני 2016 (IDT)

זה תלוי בהרבה דברים, למשל במוטיבציה של ראש המחלקה להישאר ראש מחלקה. אני חושב, שרובם נשארים לפחות שנתיים. אני חושב גם ששלוש או ארבע שנים זה זמן שכיח עבור התפקיד. אבל יש מי שנשארים יותר, באופן משמעותי. 109.160.190.228 20:59, 9 ביוני 2016 (IDT)

במחלקה שלנו החוק הוא מדי שנתיים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 21:06, 9 ביוני 2016 (IDT)

המינוי הראשון הוא לשנתיים או שלוש (תלוי במוסד). לפעמים המינוי מוארך לתקופה נוספת. עוזי ו. - שיחה 21:10, 9 ביוני 2016 (IDT)

הטבעת של גנדלף

ידוע שלגנדלף האפור היתה את אחת הטבעות, טבעת האש שניתנה לאלפים במקור. האם סאורון יכול היה לשלוט אם כך בגנדלף?

והאם פרודו או גולום יכלו לעשות זאת?

אחרי שנתגלתה מזימתו של סאורון, הוחלט להסתיר את טבעות האלפים והן לא היו בשימוש כל עוד הטבעת האחת הייתה אצל סאורון, רק לאחר מפלתו התחילו בעליהן לענוד אותן ולהשתמש בהן. פרודו וגולום לא היו מספיק חזקים על מנת לשלוט בטבעת האחת ולשלוט באמצעותה בשאר הטבעות, אבל במידה והטבעת האחת הייתה נופלת לידי סאורון, יתכן וכן היה ביכולתו לשלוט גם בטבעות האלפים. ירח אפל - שיחה 21:14, 9 ביוני 2016 (IDT)

אם לסאורון הייתה הטבעת האחת - כן. בלעדיה לא. הוא הדין עם גלאדריאל ואלרונד, שענדו את שתי הטבעות האחרות. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 21:35, 9 ביוני 2016 (IDT)

דרכון של מתנחלים

איזה מקום לידה כתוב בדרכון של יהודי שנולד בשטחים? ואם הוא עושה גם אזרחות זרה מה כתוב לו בדרכון הזר במקום לידה? תבנית:שכח לחתום (אנונימי)

109.67.119.211 לא יודע באופן כללי, אבל אמריקאי שנולד בירושלים ודרש שבדרכונו האמריקאי ייכתב שנולד במדינת ישראל, עתירתו נדחתה ע"י ביהמ"ש העליון של ארה"ב למרות חקיקה מפורשת של הקונגרס שהורתה לממשל לכתוב זאת. כרגע בדרכונים של אמריקנים שנולדו בירושלים כתוב שמקום הלידה הוא ירושלים ולא מצוינת מדינה כלשהי. ראה כאן ‏ Amitayzl - שיחה 22:28, 9 ביוני 2016 (IDT)

מספרים

היי, איך אני יודע מה התעבורה באתר אינטרנט מסויים ? צחי לרנר - שיחה 21:33, 9 ביוני 2016 (IDT)

אני חושב שאלכסה מספק מידע כזה בתשלום. אבל אני לא בטוח. ביקורת - שיחה 21:36, 9 ביוני 2016 (IDT)

תודה ביקורת יש אתר שמספק זאת בחינם, או דרך שבה ניתן לאמוד זאת באופן עקיף, למשל על ידי בדיקה בגוגל ? צחי לרנר - שיחה 18:34, 11 ביוני 2016 (IDT)

דיני ירושה

לנהנים מצוואה אסור לקחת חלק בעריכתה. מקום העבודה של אבא שלי מארגן הרצאה בנושא "דיני ירושה ועיזבון". הורים שלי ביקשו ממני לבוא איתם ולהסביר להם את תוכן ההרצאה. האם זה עלול לגרום לבעייה כלשהי? (ויקיפדיה אינה מספקת ייעוץ משפטי.) 132.64.102.63 21:42, 9 ביוני 2016 (IDT)

לא נראה לי שהסברת הדברים מההרצאה נחשבת לקיחת חלק מעריכתה. בפרט אם עריכת הצוואה לא נעשית בסמוך להרצאה. אינני משפטן, אבל אני אישית לא הייתי חושש במצב כזה. ‏ Uziel302 • שיחה • אמצו ערך יתום! 21:47, 9 ביוני 2016 (IDT)

כשאתה מסביר להם, אל תשתמש בדוגמאות אישיות/משפחתיות. חזרתי • ∞ • שיחה 09:36, 10 ביוני 2016 (IDT)

מה הקשר בין להסביר תוכן של הרצאה (תהיה אשר תהיה) לבין עריכת צוואה? הרצאה היא הרצאה וכתיבת צוואה היא כתיבת צוואה. כמעט לכולם יש השפעה כזאת או אחרת על הכתוב בצוואה... הבעיה מתחילה כאשר ישנה עריכה בפועל של הצוואה עצמה. גילוי נאות: לא עו"ד. 93.126.88.30 21:52, 10 ביוני 2016 (IDT)

מה הם ההבדלים העיקריים בין נוצרים אורתודוקסים לקתולים?

תמיד חשבתי שקתולים ואורתודקסים זה היינו הך, אבל למי שאני קורא בערך קפריסין, אני מבין שזה לא כך ("לאורך תקופה זו נחלקה האוכלוסייה בין עילית שלטת קתולית, ורוב העם שהיה יווני-אורתודוקסי.")93.126.88.30 21:47, 10 ביוני 2016 (IDT)

93.126.88.30, ב-395 התפצלה האימפריה הרומית (הנוצרית דאז) לשתי אימפריות: מזרחית ומערבית. הפיצול הפוליטי גרר פיצול דתי: הכנסייה הקתולית לאימפריה המערבית והכנסייה האורתודוקסית למזרחית. הכנסייה האורתודוקסית מפוצלת למספר תת-כנסיות כגון יוונית ורוסית. לכל כנסייה יש סמכות דתית עליונה משלה (האורתודוקסים אינם נשמעים לאפיפיור) וגם פרשנות ומנהגים ייחודיים במידת מה. תוכל לקרוא עוד על ההבדלים התאולוגיים ועל הרקע הפוליטי בערך פילוג הכנסייה הנוצרית. ‏ Amitayzl - שיחה 22:35, 10 ביוני 2016 (IDT)

כתבתי לפני התנגשות עריכה: כדאי להתחיל לקרוא בערך פילוג הכנסייה הנוצרית. לגבי ההבדלים התאולוגיים אני לא בקיא. אבל הבדל ברור הוא הגאוגרפי. הכנסיה הקתולית, שמרכזה ברומא, היתה הכנסיה של מערב אירופה. ואחרי הרפורמציה וייסוד הפרוטסטנטיות היא נשארה הכנסיה של דרום מערב אירופה (איטליה, מרפת, ספרד ופורטוגל) אבל איתן גם של כל המושבות שלהם (בדרום אמריקה, אפריקה, ומזרח אסיה) מהתקופה הקולוניאליסטית. לעומת זאת הכנסיה האורתודוקסית היתה הכנסיה של האימפריה הביזנטית שמרכזה היה בקונסטנטינופול (איסטנבול של היום) והיא הכנסיה של רוב מזרח אירופה והמזרח התיכון - יוון, רוסיה ועוד.

עוד הבדל זה שבעוד הכנסיה הקתולית אימצה את הלוח הגרגוריאני, הכנסיה האורתודוקסית עדיין חוגגת את החגים לפי הלוח היוליאני. eman • שיחה • ♥ 22:44, 10 ביוני 2016 (IDT)

לצורך העניין: קתולים: צלבנים ויורשיהם ויותר מאוחר: הוונציאנים. הלוח הגרגוריאני הונהג בשנת 1582, קצת יותר מעשר שנים לאחר השלמת כיבוש קפריסין על ידי העות'מנים. כמוכן, יש לא מעט קתולים גם במזרח התיכון. ר' נצרות מזרחית קתולית. Tzafrir - שיחה 03:02, 11 ביוני 2016 (IDT)

ההבדל הבסיסי הוא הבדל ארגוני, הכנסייה הקתולית ריכוזית ויש בה סמכות מרכזית מובהקת, האפיפיור - לא כך אצל האורתודוקסית, שם יש ביזור סמכויות. הבדל נוסף היא שפת התרבות, הכנסייה הקתולית משתמשת בלטינית כשפת פולחן בעוד שהאורתודוקסים השתמשו ביוונית ובשפות המקומיות. הכמרים הקתוליים חייבים בפרישות ואינם מתחתנים בעוד שהאורתודוקסים מתחתנים ומולידים ילדים. בברכה. ליש - שיחה 04:07, 11 ביוני 2016 (IDT)

ואצל שניהם הגירושים אסורים? 93.126.88.30 18:08, 11 ביוני 2016 (IDT)

הגירושים אסורים רק אצל הקתולים, אך לעתים נוקטים ב"ביטול הנישואים". בברכה. ליש - שיחה 21:46, 11 ביוני 2016 (IDT)

ההבדל המהותי ביותר בין האורתודוקסים הנוצרים לבין הקתולים, הוא שהנצרות הקתולית היא ארגון דתי אחד, גדול, מגובש ובין לאומי, שיש לו מנהיג בין לאומי ברור מאוד והלכה בין לאומית אחידה וברורה. בניגוד מוחלט לזה, הנצרות האורתודוקסית היא אוסף של ארגונים דתיים, מופרדים לחלוטין זה מזה. כל אחד בפינה אחרת של העולם. בלי הלכה משותפת. בלי מנהיגות משותפת. בלי קשר. אצל כל זרם אורתודוקסי יש סמלים משלו, מנהגים משלו וגרסה משלו לנצרות. הכנסיה האתיופית-אורתודוקסית, למשל, בכלל רואה בישו נביא ולא אל, בניגוד לשאר הנוצרים.

בין הכנסיות האורתודיקסיות השונות יש גם מאבקי שליטה על מקומות קדושים. הכנסיה היוונית אורטודוקסית, למשל, מנסה לדחוק מארץ ישראל את כל הנוצרים האורתודוקסים האחרים ולהשתלט על מוסדותיהם. 109.160.190.228 21:52, 11 ביוני 2016 (IDT)

איך לשנות בת.ז. דת מיהודי לנוצרי או מוסלמי או חסר דת?

א ללאום היהודי בת.ז. יש עליי השלכות משפטיות שאני לא מסכים איתן ואני מעוניין לבטל אותן על ידי שינוי לחסר דת או לנוצרי או מוסלמי, איך אפשר לעשות את זה? ומה ההשלכות המשפטיות של חסר-דת? 93.126.88.30 18:07, 11 ביוני 2016 (IDT)

93.126.88.30, ראשית, ויקיפדיה (לרבות דף זה) אינה מספקת ייעוץ משפטי, ואין להתייחס לדבריי כאל ייעוץ משפטי, אלא כאל "עצה ידידותית". במידת הצורך, היוועץ בעו"ד או לפחות בפקיד מוסמך של משרד הפנים. שנית, אם ברצונך לשנות רישום לנוצרי או למוסלמי, כנראה עליך להתנצר או להתאסלם. למיטב ידיעתי לא ניתן לשנות ל"חסר דת". השלכות אפשריות של המרת דת במשרד הפנים: לא תוכל להינשא ליהודי בישראל, ואולי לא תוכל להיקבר בבית קברות יהודי. אולי יהיו השלכות מבחינת חוק שירות ביטחון וחוק שירות המילואים אבל אני לא בטוח. תוכל לשלוח את ילדיך לבית ספר ממלכתי ("יהודי") אבל כנראה לא לבית ספר דתי/ממלכתי דתי. ‏ Amitayzl - שיחה 19:45, 11 ביוני 2016 (IDT)

יש לי ת"ז ביומטרית. אין בה סעיף לאום או דת. חזרתי • ∞ • שיחה 20:57, 11 ביוני 2016 (IDT)

בכל מקרה הם רשומים במרשם האוכלוסין וההשלכות המשפטיות זהות. למעשה, לכיתוב בתעודת הזהות לגבי לאום יש משמעות מעורפלת משהו. על התעודה עצמה כתוב שהיא מהווה הוכחה לכאורה לנכונותם של מקצת מהפרטים בה, אך לא של הלאום. אני מניח שהשואל מתכוון לשנות את הרישום במשרד הפנים למטרות נישואין, ולא בגלל תעודת הזהות עצמה. ‏ Amitayzl - שיחה 00:20, 12 ביוני 2016 (IDT)

שמירת שבת בנצרות

אני קורא עכשיו ספר (לא תיעדי) על יישוב ארצות הברית במאה ה-17, ונתקלתי במשהו שהפתיע אותי. מסופר שם על כך שנוצרים פרוטסטנטים (שליש מהנצרות, יחד עם קטולים ופרבוסלאבים) שומרים באדיקות שבת (Shabbat), החל משבת (Saturday) בערב בתחילת השקיעה, עד ליום ראשון בערב בסיום השקיעה, כ-25 שעות. האם זה מאפיין רק אותם, או גם חלקים אחרים בנצרות? ולמה אין על זה מילה בערך? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 03:18, 12 ביוני 2016 (IDT)

זה ממש לא נכון. נוצרים לא מקיימים אף מצווה יהודית, גם לא שבת. זה בדיוק לב ההבדל בין יהדות לנצרות. במהלך ההיסטוריה היו כל מיני זרמים ותתי-זרמים בנצרות שסטו מהזרם המרכזי, ומיעוטם באמת התקרבו קצת לשורשים היהודיים והדגישו את הקשר ליהדות. אז יכול להיות שבמאה ה-17 בארה"ב הייתה איזו קבוצה של 3 וחצי נוצרים פרוטסטנטים ששמרו שבת. זה רחוק מלאפיין את הנצרות ככלל.--79.177.158.102 12:25, 12 ביוני 2016 (IDT)

ברוסיה היה זרם קטן שכזה - הסובותניקים, נוצרים פרובוסלבים אאז"נ, ששמרו שבת. חלק מהם עלו לארץ, והקימןו פה בין השאר את אחוזת דוברובין ואת רפול. _{אילן שמעוני -} שיחה ^{החיים הם גבול של אתה פופולר} 12:29, 12 ביוני 2016 (IDT)

לפי הערך סובותניקים, רפול לא היה מצאצאיהם. Tzafrir - שיחה 13:00, 12 ביוני 2016 (IDT)

בניגוד לנוצרים הקתולים, שיש לכולם הלכה אחידה, הנוצרים האורתודוקסים והנוצרים הפרוטנסטנטים מחולקים להרבה כיתות. חלק קטן מהכיתות האלו, עשויות להזכיר את היהדות, הרבה יותר ממה ששאר הכיתות מזכירות אותה. יכול גם להיות שיש איזו כיתה נוצרית קטנטונת, איפה שהוא, ששומרת שבת בדיוק כמו היהודים. יכול להיות. לך תדע. אבל הרוב המוחץ של הנוצרים אינו שומר שבת. 109.160.190.228 16:44, 12 ביוני 2016 (IDT)

זה מעניין. אבל אם כך, בואו נמקד את זה. הזרם שאליו שייך הגיבורים הוא נצרות פוריטנית למהדרין, ללא שום כתות או סטיות. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:49, 12 ביוני 2016 (IDT)

לעניות השכלתי, נוצרי פרוטסטנטי שומר שבת הוא דבר נדיר ביותר, אם הוא קיים בכלל. צר לי. 109.160.190.228 17:29, 12 ביוני 2016 (IDT)

למיטב ידיעתי, נוצרים, נהגו ועדיין נוהגים, ללכת לכנסיה בימי ראשון, ולא לעבוד. עבודה ממש, הכוונה, ולא הפרשנות היהודית למילה "עבודה". ולראייה, החנויות הסגורות באירופה בימי ראשון. בברכה, --איש המרק - שיחה 10:15, 13 ביוני 2016 (IDT)

יום ראשון הוא יום מנוחה בנצרות, כמו שיום שישי הוא יום מנוחה באסלאם. אבל זה כל מה שזה- יום מנוחה. אין לזה שום דמיון ל"פסטיבל" השבת, שמהווה חלק כ"כ מרכזי בדת היהודית.--79.177.158.102 14:07, 13 ביוני 2016 (IDT)

טוב, מתברר בסוף שצדקתי, ומי שכתב כאן שזה לא נכון פשוט לא מכיר את החומר. ראו en:Sabbath in Christianity, במיוחד את הקטעים על המאה ה-17, אותה הזכרתי קודם. אפשר גם en:Puritan Sabbatarianism, אם כי זה צר יותר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:52, 13 ביוני 2016 (IDT)

חג בראשון

כידוע, כשחג חל ביום שישי, מותר לבשל במהלכו בשביל להכין ארוחת שבת (תקנו אותי אם אני טועה). האם זה כביש דו סטרי? האם כשחג חל בראשון (כמו היום), מותר לבשל בשבת בשביל להכין ארוחת חג? ואם לא, אז איך אוכלים ארוחת חג? אוכלים אוכל קר?--79.177.158.102 12:21, 12 ביוני 2016 (IDT)

בשבת אסור להדליק אש ולהשתמש באש, ואסור להכין אוכל לשבת או לחג. בחג אסור להדליק אש אך מותר להשתמש באש (שדלקה מבעוד יום) על מנת לבשל ולחמם אוכל לחג או לשבת. בנוסף, בחג מותר גם לשים אוכל על פלטה חשמלית לצורך חימומו ובישולו.

הפיתרון כאשר חג מתחיל מייד בצאת השבת: להכין אש עוד לפני כניסת השבת (לדוגמה נר נשמה), שתוכל לשמש לאחר צאת השבת וכניסת החג, לבישול לפי הצורך. בברכה, דני. Danny-w • שיחה 17:14, 12 ביוני 2016 (IDT)

תוספת ותיקון; בחג מותר להדליק אש מאש קיימת, וכך מותר להדליק את הכיריים מנר דולקת, וזאת לצורך הכנת מאכלים לחג, וכן לשבת שתהיה למחרת, אם נעשה עירוב תבשילין בערב החג. טיפוסי - דברו איתי 18:42, 13 ביוני 2016 (IDT)

מפה עם אתרים רצויים

אני מחפש מפה, עדיף ממוחשבת שבה אני יכול לסמן אתרים בעיר רצויה שבהם אני מכוון לבקר. הכוונה שלי היא לטוס לחופשה בעיר ואני רוצה לארגן מוקמות שבהם צריך לבקר בצורה נוחה. ככה שאם שני אתרים נמצאים במקום קרוב אני אבקר אותם באותו היום ולא אעשה "זיגזגים". אני רוצה לסמן מראש את כל המקומות ואז בעצמי להחליט על המסלול שלי. איזו תוכנה או אתר ימליץ לי המומחה? ―93.172.170.217 (שיחה | תרומות | מונה) לא חתם ‌ 00:00, 10 בינואר 2000 (IST)

Google earth. אור/Doror - שיחה 16:34, 12 ביוני 2016 (IDT)

חשבתי על זה, אבל אי אפשר לעשות בו את מה שאני רוצה. אני רוצה לסמן את כל האתרים שאני מעוניין להגיע אליהם על אותה המפה ולא לחפש כל כל פעם מחדש. אני רוצה מפה שעליה מסומנים כל האתרים שאני בחרתי לשים על המפה.

יש אפשרות לסמן אתרים בתוכנה באמצעות "הוסף סמן" בתפריט למעלה. הנה תמונה. בברכה, אור/Doror - שיחה 16:48, 12 ביוני 2016 (IDT)

GOOGLE DRIVE -> NEW -> MORE -> GOOGLE MY MAPS

יתרונות: ניתן לצפות במפה ולעדכנה מכל מכשיר מודרני, כולל טלפונים; קל להכניס כל כתובת שגוגל מזהה.

חסרונות: לא נוח לעריכת מספר גדול של נ"צים.

‏«kotz» «שיחה» 00:46, 13 ביוני 2016 (IDT)

או סתם כל גוגל מפות כשאתה מחובר לחשבון גוגל שלך. Shannen - שיחה 09:37, 13 ביוני 2016 (IDT)