ליגת העל בכדורגל – הבדלי גרסאות
←טבלת אליפויות המדינה: הוספתי ידע חשוב תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 255: | שורה 255: | ||
|- |
|- |
||
|1938 || [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] |
|1938 || [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] |
||
|- |
|||
|1939 || [[מכבי תל אביב (כדורגל)|מכבי תל אביב]] |
|||
|- |
|- |
||
|1940 || [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] |
|1940 || [[הפועל תל אביב (כדורגל)|הפועל תל אביב]] |
||
גרסה מ־00:57, 22 ביוני 2017
שגיאות פרמטריות בתבנית:ליגה
פרמטרים [ שנת הקמה ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 עונת 2017/2018 בליגת העל | |
 | |
| שם מלא | ליגת העל בכדורגל |
|---|---|
| תחום | כדורגל |
| ארגון | ההתאחדות לכדורגל בישראל |
| מדינות |
 ישראל |
| קבוצות | 14 |
| תקופת הפעילות |
1999–הווה (כ־25 שנים)  |
| שמות קודמים |
הליגה הלאומית (1953-1999) ליגה א' (1931-1953) |
| אלופה נוכחית | הפועל באר שבע |
| מירב הזכיות | מכבי תל אביב (21) |
| מפעל מקביל | גביע המדינה בכדורגל |
| מפעל נמוך | הליגה הלאומית בכדורגל |
| http://football.co.il/ | |
|
עיינו גם בפורטל
פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים. |
ליגת העל בכדורגל היא הליגה הבכירה ביותר בישראל.
הליגה נוסדה בשנת 1931, אך נקראה "ליגת העל" רק מעונת 1999/2000, עד אז נקראה "הליגה הלאומית" (משנת 1953) ולפני כן "ליגה א'". מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה מאז היווסדה.
נכון לשנת 2017, ליגת העל הישראלית מדורגת במקום ה-22 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[1].
קבוצות הליגה לעונת 2017/2018
להלן הקבוצות המתמודדות בעונת המשחקים עונת 2017/2018 בליגת העל:
| קבוצה | עיר | אצטדיון | מספר מושבים |
|---|---|---|---|
| בית"ר ירושלים | ירושלים | אצטדיון טדי | 31,733 |
| בני יהודה תל אביב | תל אביב-יפו | אצטדיון המושבה[א] | 11,500 |
| בני סכנין | סח'נין | אצטדיון דוחה | 8,500 |
| הפועל אשקלון | אשקלון | אצטדיון סלה | 10,000 |
| הפועל באר שבע | באר שבע | אצטדיון טרנר | 16,126 |
| הפועל חיפה | חיפה | אצטדיון סמי עופר | 30,870 |
| הפועל עכו | עכו | אצטדיון טוטו עכו | 5,000 |
| הפועל רעננה | רעננה | האצטדיון העירוני נתניה | 13,610 |
| מכבי חיפה | חיפה | אצטדיון סמי עופר | 30,870 |
| מכבי נתניה | נתניה | האצטדיון העירוני נתניה | 13,610 |
| מכבי פתח תקווה | פתח תקווה | אצטדיון המושבה | 11,500 |
| מכבי תל אביב | תל אביב-יפו | האצטדיון העירוני נתניה[א] | 13,610 |
| מועדון ספורט אשדוד | אשדוד | אצטדיון הי"א באשדוד | 8,200 |
| עירוני קריית שמונה | קריית שמונה | אצטדיון עירוני קריית שמונה | 5,300 |
- ^ 1 2 מגרש ביתי זמני עקב שיפוצים באצטדיון בלומפילד
היסטוריה
לפני קום המדינה
בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בישראל, ולאחר שלוש שנים של ניסיונות להקים ליגת כדורגל בארץ ישראל לצד משחקי הגביע, הצליחה להוציא את הליגה לפועל בשנת 1931. ב-7 בנובמבר נערך משחק הפתיחה של הליגה, דרבי בין מכבי חשמונאי ירושלים והפועל ירושלים, בו ניצחה חשמונאי 0-8. הליגה כללה 9 קבוצות בעונתה הראשונה, והאלופה הראשונה הייתה המשטרה הבריטית, שזכתה בתואר בשנת 1932, ועמה שיחקו עוד 8 קבוצות עבריות: מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, ומכבי נס ציונה.
הפועל תל אביב הייתה האלופה העברית הראשונה, כשזכתה בדאבל בשנת 1934. מכבי תל אביב זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1936, ועד קום המדינה היו שתי התל אביביות הקבוצות העבריות היחידות שזכו בתואר. הפועל זכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, ומכבי זכתה ב-4.
הליגה הלאומית
לאחר קום המדינה, זכתה מכבי תל אביב באליפות הראשונה בשנת 1950. עד 1953 נקראה הליגה "ליגה א'", ואז שונה שמה והיא נקראה "הליגה הלאומית". הפועל פתח תקווה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1955, ולאחר מכן זכתה בחמש אליפויות רצופות (בין השנים 1959–1963), שיא שלא נשבר עד היום.
בשנת 1963, לאחר שנים רבות בהן שיחקו בליגה 12 קבוצות, הוחלט על הקפאת הירידות והליגה גדלה בהדרגה ל-16 קבוצות. בשנת 1964 קבעה הפועל רמת גן היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מליגת המשנה (הישג ששוחזר על ידי בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993), ובעונה שלאחר מכן גם הכח מכבי רמת גן זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. בשנים 1966–1968 שוחקה עונה כפולה עם 4 סיבובים ו-60 משחקים, בעקבות הקפאת הליגה במהלך תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.
בשנת 1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות, ובשנת 1975 הצטרפה גם הפועל באר שבע לרשימת הזוכות, והשיגה שתי אליפויות רצופות.
בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב והפועל תל אביב כקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו ליגה. בשנת 1982 זכתה הפועל כפר סבא באליפות הראשונה בתולדותיה, אך בעונה שלאחר מכן ירדה לליגת המשנה (תקדים ששוחזר על ידי הפועל תל אביב לאחר שש שנים). בשנת 1984 נאבקו על האליפות שתי קבוצות שמעולם לא זכו בתואר - מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שהובילה את הטבלה בנקודות רבות לאורך העונה, אך בסופו של דבר הייתה זו מכבי חיפה שזכתה באליפות, ובית"ר ירושלים חיכתה עד שנת 1987, אז זכתה גם היא באליפות הראשונה בתולדותיה.
אחרי יותר מ-20 שנה כליגה של 16 קבוצות, בשנת 1987 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות, וכעבור שנתיים חזרה לפורמט של 12 קבוצות. בשנת 1989 ירדה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה (עונה אחת לאחר שזכתה באליפות), והותירה את מכבי תל אביב כקבוצה היחידה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל ברציפות מאז הקמתה. בשנת 1990 זכתה בני יהודה תל אביב באליפות הראשונה בתולדותיה, והפכה לקבוצה התל אביבית השלישית שזוכה בתואר. בשנת 1993 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות, ושנה לאחר מכן הוגדלה שוב ל-16 קבוצות.
ליגת העל
ב-1999 זכתה הפועל חיפה באליפות הראשונה בתולדותיה, ובתום העונה נערכו שינויים נוספים במבנה הליגות בישראל. הליגה הלאומית הפכה לליגת המשנה, ואילו הליגה הבכירה הוקטנה ל-14 קבוצות, ומאז היא נקראת "ליגת העל". הפועל תל אביב הייתה האלופה הראשונה של ליגת העל, כשזכתה בדאבל בשנת 2000, ובעונה שלאחר מכן הוקטנה הליגה ל-12 קבוצות.
בשנת 2009 גדלה הליגה בחזרה ל-16 קבוצות, ובאותה שנה הונהגה שיטת הקיזוז. טענות רבות עלו כנגד כנגד שיטה זו שבה הישגי העונה הסדירה מאבדים מחשיבותם לעומת הישגי הקבוצות בפלייאוף, ואכן בעונה זו מכבי חיפה הובילה את הטבלה בתום הסיבוב השני, ולאחר שהופחת ממאזן הקבוצות חצי מכמות הנקודות שצברו עד אז, זכתה הפועל תל אביב בתום הפלייאוף באליפות. לאחר שנתיים הוחלט על ביטול השיטה.
במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה מכבי חיפה 6 פעמים באליפות, והפכה לקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות בעשור אחד. מאז שינוי שם הליגה ל"ליגת העל" התחלקו רוב תוארי האליפות בין ארבע קבוצות בלבד: מכבי חיפה, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב ובית"ר ירושלים. יוצאות דופן הן עירוני קריית שמונה, שזכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 2012, והפועל באר שבע שזכתה בשתי אליפויות רצופות בשנים 2016 ו-2017.
לקראת עונת 2012/2013 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות. לקראת עונת 2014/2015 קיבלה מנהלת הליגות לכדורגל את זכויות הניהול על שתי הליגות הבכירות בישראל.
תחרות
מבנה הליגה
בליגה משתתפות 14 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה, ובסך הכל 26 מחזורים. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 6 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים יקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-8 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים יקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכל 10 משחקים, ובמסגרת הפלייאוף התחתון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעם אחת, סך הכל 7 משחקים.
מיקומים
הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון (עד עונת 1982/1983 הוענקו שתי נקודות לקבוצה המנצחת, כפי שהיה נהוג בכל העולם) ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום ייקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שוויון בהפרש ייקבע המיקום על פי מספר הניצחונות, ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי ייקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה.
הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעונת 2009/2010 זכתה האלופה ב-2.4 מיליון שקל וסגניתה זכתה ב-2.25 מיליון שקל[2].
העפלה לתחרויות האירופיות
הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של אופ"א.
- האלופה זוכה בכרטיס לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות.
- מחזיקת גביע המדינה זוכה בכרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הליגה האירופית.
- סגנית האלופה והמסיימת במקום השלישי זוכות בכרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.
אם הזוכה בגביע המדינה סיימה באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה והעפילה לתחרויות האירופיות ללא קשר לזכייתה בגביע, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי בליגה זוכה בכרטיס האחרון למוקדמות הליגה האירופית.
זכויות שידור
טלוויזיה
המשחק המרכזי משודר בכל מחזור בערוץ "5SPORT HD" שמפעיל ערוץ הספורט, אשר משדר שני משחקים נוספים בערוץ "5LIVE HD". ארבעה משחקים נוספים בכל מחזור משודרים בערוצים "ספורט 1 HD", "ספורט 2 HD", "ספורט 3 HD" ו-"ספורט 4 HD" שמפעילה חברת צ'רלטון.
תוכנית סיכום המחזור "שער השבת" משודרת בערוץ "5SPORT HD" שמפעיל ערוץ הספורט, בהנחייתו של יהונתן כהן. החל משנת 2012 משדר ערוץ זה גם את "שבת ביציע", תוכנית של יציע העיתונות המוקדשת לליגת העל, בהנחייתו של עמיחי שפיגלר.
ב-24 במאי 1986 שודר לראשונה משחק ליגה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי במחזור ה-30 והאחרון של עונת 1985/1986, בו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד וזכתה באליפות. עד עונת 1993/1994 שידר הערוץ הראשון את המשחק המרכזי ואת תוכנית סיכום המחזור שנקראה "משחק השבת". בעונת 1994/1995 הועברו זכויות השידור של הליגה לערוץ 2 המסחרי שהוקם שנה לפני כן, כשחלק מזכויות השידור היו בידי ערוץ הספורט. תוכנית סיכום המחזור של ערוץ 2, בהנחייתו של יורם ארבל, נקראה "הדקה ה-91", והמשחק המרכזי שודר בערוץ 2 עד שנת 2004. החל מעונת 2002/2003 ועד לעונת 2008/2009 שידר הערוץ הראשון את תוכנית סיכום המחזור, תחת השם "הראשון בשער", מלבד עונת 2005/2006, אז שודרה התוכנית בערוץ 10, בהפקת ערוץ הספורט, ונקראה "סיפור המחזור". המשחק המרכזי שודר בערוץ 10 בין השנים 2004 - 2009, ולאחר מכן עברו זכויות השידור לערוץ הראשון, במקביל להעברת זכויות השידור של תוכנית סיכום המחזור לערוץ הספורט. הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי עד תום עונת 2015/2016, עת עברו הזכויות לערוץ הספורט.
המשחק המרכזי בליגת העל משודר גם בערוץ הישראלי בחו"ל בשפה העברית.
| שנים | המשחק המרכזי | תוכנית סיכום המחזור |
|---|---|---|
| 1986–1994 | ערוץ 1 | ערוץ 1 ("משחק השבת") |
| 1994–1999 | ערוץ 2 | ערוץ 2 ("הדקה ה-91") |
| 1999–2002 | ערוץ הספורט ("שער 5") | |
| 2002–2004 | ערוץ 1 ("הראשון בשער") | |
| 2004–2005 | ערוץ 10 | |
| 2005–2006 | ערוץ 10 ("סיפור המחזור") | |
| 2006–2009 | ערוץ 1 ("הראשון בשער") | |
| 2009–2016 | ערוץ 1 | ערוץ הספורט ("שער השבת") |
| 2016– | ערוץ הספורט |
רדיו
משחקי ליגת העל מועברים מדי שבת בתוכנית "שבת של כדורגל" אשר משודרת ברדיו תל אביב, רדיו חיפה, רדיו ירושלים, רדיו דרום, רדיו קול רגע ורדיו גלי ישראל. התוכנית משודרת החל משנת 2016, ומגישים אותה דולב נישליס ואייל ברקוביץ'.
בזכויות שידורי הרדיו של ליגת העל החזיקה עד שנת 2016 רשות השידור ששידרה את התוכנית המיתולוגית שירים ושערים ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית שודרה משנת 1970 והופסקה לסירוגין בשנת 2003 עם עלית ה"שלם וצפה", דבר שעורר מחאה ציבורית שבעקבותיה הוחזרה התוכנית בשנת 2005 במתכונת שונה בה אין שידור רציף של המשחקים. בשנת 2009 הופסקו שוב שידורי התוכנית. בשנים 2011-2012 רכש רדיו תל אביב את זכויות שידורי הרדיו ושידר ביחד תחנות אזוריות נוספות את התוכנית "שבת של כדורגל", ששודרה גם בטלוויזיה בערוץ ONE. בשנים 2009-2011 רכש גם רדיו ירושלים את זכויות השידור ברדיו, ובשנת 2011 חזרה רשת ב' לשדר את משחקי הליגה ישירות מהמגרשים בתוכנית "שירים ושערים". בשנת 2016 הופסקה התוכנית בעקבות סגירת רשות השידור.
| שנים | תחנת רדיו | שם |
|---|---|---|
| 1970-1998 | רשת ב' | שירים ושערים |
| 1998-1999 | רדיו ללא הפסקה | שערים ללא הפסקה |
| 1999-2003 | רשת ב' | שירים ושערים |
| 2003-2005 | לא שודר | לא שודר |
| 2005-2009 | רשת ב' | שירים ושערים |
| 2009-2011 | רדיו ירושלים | |
| 2011-2012 | רדיו תל אביב | שבת של כדורגל |
| 2011-2016 | רשת ב' | שירים ושערים |
| 2016- | רדיו אזורי | שבת של כדורגל |
אינטרנט
המשחק המרכזי משודר באתר האינטרנט של ערוץ הספורט. בעונת 2008/2009 זכויות שידור תקצירי המשחקים באינטרנט נרכשו על ידי אתר ONE. בעונת 2009/2010 רכש את זכויות שידור התקצירים ערוץ הספורט. בשנים 2010-2012 תקצירי ליגת העל היו משודרים גם באתר ONE, גם באתר ערוץ הספורט וגם באתר ynet. בשנת 2012 רכש ONE את תקצירי ליגת העל. בשנת 2016 רכש ערוץ הספורט את תקצירי ליגת העל באינטרנט. תקצירי ליגת העל מופיעים גם באתר האינטרנט של צ'רלטון.
חסויות
- בשנים 2002–2004 רכשה פלאפון תקשורת את החסות על הליגה, שנקראה "ליגת פלאפון"
- בשנת 2005 רכשה המועצה להסדר ההימורים בספורט ובעקבות כך שונה שמה של הליגה ל"ליגת טוטו" וב-2010 שונה השם ל"ליגת ווינר"[3]
טבלת אליפויות המדינה
לפני קום מדינת ישראל[4]
|
|
|
לאחר קום מדינת ישראל[4]
אליפויות לפי קבוצות
| אליפויות לפי קבוצות |
|---|
|
| מקום | קבוצה | אליפויות | סגנויות |
|---|---|---|---|
| 1 | מכבי תל אביב | 21 | 11 |
| 2 | הפועל תל אביב | 13 | 15 |
| 3 | מכבי חיפה | 12 | 7 |
| 4 | הפועל פתח תקווה | 6 | 9 |
| בית"ר ירושלים | 6 | 6 | |
| 6 | מכבי נתניה | 5 | 5 |
| 7 | הפועל באר שבע | 4 | 1 |
| 8 | הכח רמת גן | 2 | - |
| 9 | בני יהודה תל אביב | 1 | 3 |
| הפועל חיפה | 1 | 1 | |
| עירוני קריית שמונה | 1 | 1 | |
| הפועל כפר סבא | 1 | - | |
| הפועל רמת גן | 1 | - | |
| המשטרה הבריטית | 1 | - | |
| מכבי חשמונאי ירושלים | 1 | - |
אליפויות לפי מאמנים
להלן טבלת המאמנים שזכו בתואר האליפות יותר מפעם אחת:
| דירוג | שם המאמן | אליפויות |
|---|---|---|
| 1 | דרור קשטן | 6 |
| דוד שווייצר | ||
| 3 | משה פוליאקוב | 5 |
| 4 | אברהם גרנט | 4 |
| ג'רי בית הלוי | ||
| אגון פולק | ||
| 7 | יצחק שניאור | 3 |
| רוני לוי | ||
| שלמה שרף | ||
| אמציה לבקוביץ' | ||
| 11 | אלי גוטמן | 2 |
| אלישע לוי | ||
| יעקב גרונדמן | ||
| גיורא שפיגל | ||
| הנרי ג'ק גיבונס | ||
| מינדה יובנוביץ' | ||
| ברק בכר |
שיאנים ומלכי השערים
שיאני ההופעות של ליגת העל בכל הזמנים
| # | שחקן | שנות פעילות | הופעות |
|---|---|---|---|
| 1 | אריק בנאדו | 1991–2011 | 573 |
| 2 | רפי כהן | 1988–2010 | 546 |
| 3 | ואליד באדיר | 1992–2013 | 531 |
| 4 | אלון חרזי | 1990–2009 | 526 |
| 5 | גדעון דמתי | 1968–1989 | 519 |
| 6 | לירן שטראובר | 1992–2012 | 513 |
| 7 | שלמה אילוז | 1978–1996 | 509 |
| 8 | מיקו בלו | 1964–1982 | 498 |
| 9 | יגאל אנטבי | 1993–2014 | 494 |
| 10 | אלון חזן | 1984–2004 | 483 |
מלכי השערים של ליגת העל בכל הזמנים
| # | שחקן | שנות פעילות | שערים |
|---|---|---|---|
| 1 | אלון מזרחי | 1989–2005 | 206 |
| 2 | עודד מכנס | 1974–1990 | 196 |
| 3 | אבי נמני | 1989–2008 | 194 |
| 4 | משה רומנו | 1965–1982 | 192 |
| 5 | שי הולצמן | 1990–2009 | 169 |
| 6 | מרדכי שפיגלר | 1963–1981 | 168 |
| 7 | אורי מלמיליאן | 1973–1993 | 159 |
| 8 | דוד לביא | 1973–1988 | 158 |
| 9 | נחום סטלמך | 1952–1970 | 155 |
| 10 | שייע פייגנבוים | 1964–1983 | 148 |
השחקן הזר שהבקיע הכי הרבה שערים בכל הזמנים בליגת העל הוא פדרו גלבאן, שהבקיע 86 שערים במדי בני יהודה תל אביב ,מכבי פתח תקווה והפועל אשקלון.
מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות
להלן מלכי השערים של ליגת העל בכל עונה מאז קום המדינה[8][9]
|
|
|
ערן זהבי הוא שיאן השערים לעונה אחת, עם 35 שערים במדי מכבי תל אביב בעונת 2015/2016. מרדכי שפיגלר כבש 38 שערים במדי מכבי נתניה בעונה הכפולה 1966/1968 שנמשכה 60 מחזורים.
שיאני הזכיות
להלן טבלת השחקנים שזכו בתואר מלך השערים יותר מפעם אחת:
| מקום | שם | זכיות | שנות זכייה |
|---|---|---|---|
| 1 | משה רומנו | 4 | 1966, 1970, 1973, 1975 |
| - | עודד מכנס | 4 | 1976, 1979, 1982, 1983 |
| - | דוד לביא | 4 | 1978, 1980, 1984, 1985 |
| - | אלון מזרחי | 4 | 1992, 1993, 1994, 1998 |
| 5 | מרדכי שפיגלר | 3 | 1966, 1968, 1969 |
| - | שי הולצמן | 3 | 2003, 2004, 2006 |
| - | ערן זהבי | 3 | 2014, 2015, 2016 |
| 8 | רפי לוי | 2 | 1958, 1960 |
| - | שלמה לוי | 2 | 1961, 1962 |
| - | זכריה רצאבי | 2 | 1961, 1963 |
| - | ישראל אשכנזי | 2 | 1964, 1965 |
| - | אורי מלמיליאן | 2 | 1986, 1990 |
| - | חיים רביבו | 2 | 1995, 1996 |
| - | אלירן עטר | 2 | 2009, 2013 |
עולות ויורדות
| עונה | עולות מהלאומית (מ-1977 עד 1999 ארצית, עד 1976 ליגה א') | יורדות ללאומית (מ-1977 עד 1999 ארצית, עד 1976 ליגה א') |
|---|---|---|
| 1949/1950 | אין | מכבי נס ציונה |
| 1951/1952 | הפועל כפר סבא, הפועל בלפוריה | הפועל ראשון לציון, מכבי ראשון לציון |
| 1953/1954 | בית"ר ירושלים, הפועל חדרה | אין |
| 1954/1955 | מכבי יפו | בית"ר ירושלים, הפועל חדרה, הפועל בלפוריה |
| 1955/1956 | אין (הכח תל אביב הפסידה בפלייאוף מול מכבי יפו) | מכבי רחובות, הפועל כפר סבא |
| 1956/1957 | הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים | אין |
| 1957/1958 | אין | אין |
| 1958/1959 | בני יהודה תל אביב | הפועל כפר סבא |
| 1959/1960 | שמשון תל אביב | הפועל רמת גן |
| 1960/1961 | הפועל טבריה | בית"ר תל אביב |
| 1961/1962 | הכח רמת גן | מכבי נתניה |
| 1962/1963 | הפועל רמת גן, הפועל לוד, מכבי שעריים | אין (מכבי פתח תקווה הייתה אמורה לרדת, אך הירידות הוקפאו) |
| 1963/1964 | בית"ר תל אביב, מכבי נתניה | הפועל לוד |
| 1964/1965 | הפועל מחנה יהודה, הפועל באר שבע | מכבי חיפה, הפועל טבריה |
| 1965/1966 | מכבי חיפה, סקציה נס ציונה | מכבי פתח תקווה, בית"ר תל אביב |
| 1966/1968 | הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים | הפועל מחנה יהודה, סקציה נס ציונה |
| 1968/1969 | בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווה | מכבי שעריים, הפועל רמת גן |
| 1969/1970 | הפועל חדרה, הפועל חולון | מכבי יפו, הפועל באר שבע |
| 1970/1971 | מכבי יפו, הפועל באר שבע | מכבי פתח תקווה, הפועל חולון |
| 1971/1972 | מכבי פתח תקווה, הפועל מרמורק | בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה |
| 1972/1973 | בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה | שמשון תל אביב, הפועל מרמורק |
| 1973/1974 | שמשון תל אביב | מכבי חיפה |
| 1974/1975 | מכבי חיפה, מכבי רמת עמידר | אין (בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה היו אמורות לרדת, אך הירידות הוקפאו) |
| 1975/1976 | הפועל יהוד, הפועל עכו | הפועל פתח תקווה, הפועל חדרה, בני יהודה תל אביב, מכבי רמת עמידר |
| 1976/1977 | הפועל חדרה | הפועל כפר סבא, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה |
| 1977/1978 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון | הכח רמת גן, הפועל עכו |
| 1978/1979 | הפועל פתח תקווה, מכבי רמת עמידר, הכח רמת גן | הפועל חדרה, הפועל ירושלים, הפועל ראשון לציון |
| 1979/1980 | הפועל ראשון לציון, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן | הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים |
| 1980/1981 | מכבי חיפה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים | הפועל חיפה, מכבי רמת עמידר, הפועל רמת גן |
| 1981/1982 | הפועל לוד, מכבי יבנה, הפועל רמת גן | הפועל ראשון לציון, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה |
| 1982/1983 | הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, מכבי רמת עמידר | הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן |
| 1983/1984 | הפועל פתח תקווה, הפועל חיפה, הפועל כפר סבא | הפועל יהוד, מכבי רמת עמידר, בני יהודה תל אביב |
| 1984/1985 | מכבי שעריים, בני יהודה תל אביב, הפועל ירושלים | הכח רמת גן, הפועל לוד, בית"ר תל אביב |
| 1985/1986 | מכבי יפו, הפועל לוד, בית"ר נתניה | מכבי שעריים, הפועל חיפה, הפועל ירושלים |
| 1986/1987 | הפועל צפרירים חולון | בית"ר נתניה, מכבי יפו, מכבי יבנה |
| 1987/1988 | הפועל טבריה, הפועל ירושלים | מכבי פתח תקווה, הפועל לוד |
| 1988/1989 | הפועל רמת גן | הפועל תל אביב, הפועל צפרירים חולון, הפועל טבריה |
| 1989/1990 | הפועל צפרירים חולון, הפועל תל אביב | שמשון תל אביב, הפועל רמת גן |
| 1990/1991 | מכבי פתח תקווה, מכבי יבנה | הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים |
| 1991/1992 | בית"ר ירושלים, הפועל חיפה | הפועל ירושלים, מכבי יבנה |
| 1992/1993 | מכבי הרצליה, מכבי עירוני אשדוד, הפועל כפר סבא | בית"ר תל אביב |
| 1993/1994 | הפועל בית שאן, בית"ר תל אביב, עירוני ראשון לציון | הפועל כפר סבא |
| 1994/1995 | הפועל כפר סבא, מכבי יפו | מכבי נתניה, מכבי עירוני אשדוד |
| 1995/1996 | הפועל ירושלים, הפועל טייבה | מכבי יפו, בית"ר תל אביב |
| 1996/1997 | הפועל אשקלון, מכבי עירוני אשדוד | הפועל טייבה, הפועל צפרירים חולון |
| 1997/1998 | מכבי יפו, הפועל צפרירים חולון | הפועל אשקלון, הפועל באר שבע |
| 1998/1999 | מכבי נתניה | מכבי יפו, הפועל בית שאן, הפועל צפרירים חולון |
| 1999/2000 | הפועל צפרירים חולון | מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים |
| 2000/2001 | מכבי קריית גת, הפועל באר שבע | הפועל צפרירים חולון, בני יהודה תל אביב |
| 2001/2002 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא | מכבי קריית גת, הפועל חיפה |
| 2002/2003 | מכבי אחי נצרת, בני סכנין | הפועל כפר סבא, עירוני ראשון לציון |
| 2003/2004 | הפועל נצרת עילית, הפועל חיפה | מכבי נתניה, מכבי אחי נצרת |
| 2004/2005 | מכבי נתניה, הפועל כפר סבא | הפועל באר שבע, הפועל חיפה |
| 2005/2006 | מכבי הרצליה, הכח עמידר רמת גן | בני סכנין, הפועל נצרת עילית |
| 2006/2007 | בני סכנין, עירוני קריית שמונה | הפועל פתח תקווה, הכח עמידר רמת גן |
| 2007/2008 | הכח עמידר רמת גן, הפועל פתח תקווה | מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא |
| 2008/2009 | הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן, הפועל רעננה, אחי נצרת | עירוני קריית שמונה, הכח עמידר רמת גן |
| 2009/2010 | עירוני קריית שמונה, הפועל אשקלון | מכבי אחי נצרת, הפועל רעננה |
| 2010/2011 | הפועל רמת השרון, הפועל ראשון לציון | הפועל רמת גן, הפועל אשקלון |
| 2011/2012 | הפועל רמת גן | מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון, הפועל פתח תקווה |
| 2012/2013 | מכבי פתח תקווה, הפועל רעננה | הפועל רמת גן, מכבי נתניה |
| 2013/2014 | מכבי נתניה, הפועל פתח תקווה | הפועל רמת השרון, בני יהודה תל אביב |
| 2014/2015 | בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא | הפועל פתח תקווה, מועדון ספורט אשדוד |
| 2015/2016 | מועדון ספורט אשדוד, הפועל אשקלון | מכבי נתניה, הפועל עכו |
| 2016/2017 | מכבי נתניה, הפועל עכו | הפועל תל אביב, הפועל כפר סבא |
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל כדורגל | ||
קישורים חיצוניים
- אתר מנהלת הליגות לכדורגל
- אתר ההתאחדות לכדורגל
- אשר גולדברג, 80 שנים לליגה הישראלית, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 17 בנובמבר 2011
- ynet ספורט - ליגת העל
- וואלה! ספורט - ליגת העל
- ערוץ הספורט - ליגת העל
- ONE - ליגת העל
הערות שוליים
- ^ דירוג אופ"א
- ^ מענקי מיקום בעונת 2009/2010 באתר גלובס.
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg
פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית nrg מעריב, ליגת העל בכדורגל היא מהיום "ליגת ווינר", באתר nrg, 1 ביולי 2010 - ^ 1 2 רשימת אלופות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
- ^ לפי מספר מחקרים שעשו חוקרי היסטוריית הספורט, ביניהם אשר גולדברג, עולה כי בעונת 1934/1935 מעולם לא הסתיימה הליגה וכי בעונת 1937/1938 התקיימו רק תחרויות מחוזיות בשל המרד הערבי הגדול. עם זאת, הגרסה הרשמית של ההתאחדות לכדורגל בישראל היא זו אשר מופיעה בטבלה. לגבי עונת 1934/1935, ראו אשר גולדברג, דני דבורין, "מכבי תל אביב - מאה שנים ראשונות", הוצאת מדיה, 2006, עמ' 60-61.
- ^ באותה עונה זכתה בית"ר תל אביב באליפות מחוז דרום והפועל תל אביב באליפות מחוז צפון, ונקבע מראש שאליפות הליגה תוכרע במשחק בין האלופות המחוזיות, אולם משחק זה לא נערך מעולם, ועל כן לא נקבעה אלופה לליגה באותה עונה. ראו לוניה והמנורה, עמוד 23
- ^ 1 2 עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים.
- ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר RSSSF
- ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר ONE
- ^ עונת 1996/1997 באתר דריבליסט
 כדורגל בישראל
| |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ניהול | ההתאחדות לכדורגל בישראל • מנהלת הליגות לכדורגל • ארגון השחקנים • רשימת קבוצות רשימת אצטדיונים • רשימת תחרויות • מבנה ליגות הכדורגל בישראל • היכל התהילה | ||||||||||||||
| תחרויות |
| ||||||||||||||
| נבחרות |
| ||||||||||||||
| ליגת העל בכדורגל - עונת 2023/2024 | |
|---|---|
|
| ליגות הכדורגל העליונות של אירופה (אופ"א) | |
|---|---|
|