ארבעת המינים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־21:16, 4 באוקטובר 2017

ערך זה עוסק במצווה בחג הסוכות. אם התכוונתם למבצע של צה"ל, ראו מבצע ארבעת המינים.

ארבעת המינים הם אתרוג, לולב, הדס וערבה, שנטילתם היא אחת ממצוות חג הסוכות.

המצווה בתנ"ך ותקנות חז"ל

מטבע ממרד בר כוכבא המציג את ארבעת המינים לשיטת רבי עקיבא, לצד הכיתוב "לחרות ירושלם"

בתורה^[1] כתוב: ”ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפֹת תמרים, וענף עץ עָבֹת, וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים.”

חז"ל למדו מכאן שמן התורה יש ליטול את ארבעת המינים בכל מקום רק ביום הראשון ("ולקחתם לכם ביום הראשון"), ואילו במקדש בלבד ("לפני ה' אלהיכם") התורה מצווה לקחתם כל שבעת ימי החג ("...שבעת ימים"). רוב הפוסקים^[2] הבינו כי מדובר בבית המקדש, אולם התלמוד הירושלמי וכן הרמב"ם למדו כי מדובר בשטח העיר ירושלים כולה אפילו חוץ למקדש. בימינו יש שנוהגים להתפלל בירושלים העתיקה כדי לצאת ידי חובת פוסקים אלו.

לאחר חורבן בית המקדש השני, הרחיבו חז"ל את המצווה ותיקנו שיש ליטול גם מחוץ למקדש כל שבעת הימים, זכר למקדש. לפיכך קיום המצווה בשאר ימי החג, מוגדר כמצווה מדברי סופרים ("מדרבנן").

בנוסף לכך גזרו חז"ל שארבעת המינים לא יינטלו בשבת (כמו שגזרו על שופר ועל קריאת מגילה בשבת), מחשש שיעבירו אותם ארבע אמות ברשות הרבים (שזהו אחד מאיסורי שבת). מתחילה הגזרה הזו הייתה רק בששת ימי החג האחרונים, ולא ביום הראשון, אך לאחר החורבן הגזירה הורחבה לכל הימים^[3].

זיהוי המינים

פרי עץ הדר

ערך מורחב – אתרוג

בתלמוד^[4] מבואר שפרי עץ הדר הוא פרי האתרוג, ומובאים לכך טעמים שונים:

תאמר "פרי מעץ", דהיינו שטעם הפרי כטעם העץ; והאתרוג הוא פרי שטעם עצו כטעם פריו.
המילה "הדר" מזכירה "דיר", שמאכסן בו גדולים עם קטנים, כמוהו כעץ האתרוג, אשר בו יש פירות "גדולים" (הפירות של שנה שעברה) יחד עם פירות "קטנים" (פירות השנה).
המילה "הדר" מזכירה את המילה היוונית "הידרו" (hydro, מים), והאתרוג הוא פרי "הגדל על כל מים".
נאמר "פרי עץ הדר" - "הדרים באילנו משנה לשנה", דהיינו, פרי אשר נשאר על העץ כל השנה; וגם תנאי זה מתקיים באתרוג.

הרמב"ן פירש ששורש המילה "אתרוג" בארמית הוא רג"ג - מלשון "חמדה" ו"נעים למראה", כלומר, "הדור" (אונקלוס מתרגם את האיסור "לא תחמוד" - לא תרגג).

למעשה, כפי שציין כבר הרמב"ם, טעמים אלו הם טעמים שבדיעבד, ולמעשה נוטלים אתרוג מפני שכך נהגו תמיד^{[דרושה הבהרה]}, וזוהי המסורת על זיהוי הפרי.

בניגוד לדעת הרמב"ן, הבלשנות המודרנית הצביעה על כך שמקור השם אתרוג הוא כנראה מן המילה הפרסית תֻרֻנְג', וחוקרים משערים שהאתרוג הגיע לארץ ישראל רק בתקופה הפרסית^[5].

לדעת רבי אבא דעכו פרי עץ הדעת היה האתרוג.^[6]

ויש המזהים את "פרי עץ הדר" עם אצטרובל דווקא.^[7]^[8]

כפות תמרים

ערך מורחב – לולב

כפות תמרים הן ענפים של עץ תמרים הצומחים במרכז הדקל, לפני שהעלים נפרדים (כעין שרביט). ענף זה נקרא בלשון חז"ל "לולב".

ענף עץ עבות

ערך מורחב – הדס

ענף עץ עבות הוא על פי המסורת ענף עץ הדס. כדי שייקרא "עבות" צריך שיהיו בכל רמת עלים, הנקראת בהלכה "קן", לפחות שלושה עלים, לאורך לפחות רובו של ההדס. זהו "הדס משולש". אם יש רק שני עלים ואחד מעליהם או מתחתם זהו "הדס שוטה", הפסול.

ערבי נחל

ערך מורחב – ערבה

ערבי נחל הם מין ידוע של צמח הגדל בנחלים הקרוי "ערבה". ישנו מין הדומה מעט לערבה, אך פסול, והוא נקרא צפצפה. על פי ההלכה, אי גידול הערבה בנחל אינו פוסל את הערבה, והשם ניתן רק משום שלעתים קרובות גדל הצמח ליד נחלים.

מצוות נטילת לולב

טעם מצוות נטילת לולב לפי ספר החינוך: ”האדם נפעל כפי פעולותיו שיעשה תמיד. הקב"ה רצה לזכות את ישראל לכן הרבה להם מצוות להיות נפשם מתפעלת בהן לטובה כל היום.”

אגידת ארבעת המינים

אגרת מאת שמעון בר כוכבא לפרנסי עין גדי וקריית ערביה, בה הוא מבקש העברת משלוח של ארבעת המינים למחנהו הראשי

במשנה^[9] אומר רבי ישמעאל שיש לקחת למצווה זו אתרוג אחד, לולב אחד, שלושה הדסים ושתי ערבות. רבי עקיבא חולק עליו וסובר שמכל מין יש לקחת אחד, אך דעתו של רבי ישמעאל נפסקה להלכה. מטבע עתיק מימי בר כוכבא מראה את ארבעת המינים לפי שיטתו של רבי עקיבא, שכנראה רווחה בזמנו. ישנם הנוהגים להוסיף הדסים נוספים לנוי, וכן נוהגים יהודי תימן.

הלולב, ההדס והערבה מאוגדים ביחד משום הידור מצווה. יש האוגדים באמצעות קוישיקלך, אך לדעת פוסקים רבים יש צורך באגידה מעבר לכך. בחלק מן הקהילות אוגדים את ההדסים מימין ללולב והערבות משמאלו, כאשר שדרת הלולב היא כלפי הנוטל. מנהג אחר, על פי קבלת האר"י הוא לאגוד ערבה אחת מימין, אחת משמאל וכן הדס מימין, הדס משמאל והדס באמצע. האתרוג עומד בפני עצמו. בעת קיום המצווה, הלולב עם ההדסים והערבות מוחזקים ביד ימין, בעוד האתרוג מוחזק ביד שמאל, כאשר הפיטם שלו מופנה כלפי מעלה, מוצמד ללולב. במצב זה מנענעים את ארבעת המינים בשישה כיוונים.

נענועים

נענוע הלולב עם שאר המינים הוא מעיקר המצווה. מנענעים בשעת נטילת הלולב לאחר הברכה. כמו כן בעת אמירת הלל מנענעים בקטע "הודו לה'" המופיע פעמיים בתפילת הלל, וכן בקטע "אנא ה' הושיעה נא".

הנענוע מתבצע כשהאדם עומד, וסדרו "מוליך ומביא מעלה ומוריד"^[10]; כלומר, הנעת הלולב קדימה והחזרתו לכיוון הנוטל, הנפת הלולב למעלה והחזרתו לכיוון הנוטל. סדר זה של נענוע נפסק להלכה על ידי הרמב"ם במשנה תורה. בתקופות מאוחרות יותר התפתחו מנהגי נענוע שונים, חלקם בהשפעת הקבלה.

האדמו"ר של חסידות טאש, משולם פייש לאווי (השני) נוטל את ארבעת המינים במהלך תפילת הלל בחג הסוכות

בקהילות אשכנז נוהגים כפי שמהרי"ל (אחד מהמקורות העיקריים של מנהגי אשכנז) שהיה נוהג: להוליך ולהביא שלוש פעמים לפניו כלפי מזרח, ואחר כך שלוש פעמים לימינו לצד דרום. אז הרים את הלולב על כתפו לאחוריו נגד צד מערב שלוש פעמים, ואחר כך לשמאלו לצד צפון שלוש פעמים. אז היה דוחפו לפניו למעלה שלוש פעמים, ואחר כך היה משפיל ידיו עם הלולב למטה שלוש פעמים. סך הכול ל"ו כוחות (36 נענועים) בהולכה והבאה. בכל הנענועים היו פניו כלפי מזרח, ובנענועיו הזיז את ידיו בלבד עם הלולב לכיוון הצדדים.^[11]

לעומת זאת ברוב קהילות הספרדים והחסידים נהוג כפי מנהג האר"י, לפיו סדר הנענונים הוא דרום, צפון, מזרח, מעלה, מטה ומערב. בעת הנענונים מסתובבים לכיוון הרוח אליה מנענעים (כלומר בנענונים לדרום עומדים עם הפנים לכיוון דרום וכן הלאה).

הברכה

לפני קיום מצוות נטילת הלולב ונענועו מברכים:

ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם, אשר קדשנו במצותיו, וציוָנו על נטילת לולב.

הנוסח הוא "על נטילת לולב" ולא "על נטילת ארבעת המינים", מכיוון שכל ארבעת המינים כשהם יחד נקראים "לולב" הואיל והוא גבוה מכולם ושאר המינים טפלים לו. בערבית, המלה לולב פרושה דבר המתנועע, מסתובב. אם זה הפרוש המקורי של המלה גם בעברית, יתברר שאגודת ארבעת המינים אשר אנו מנענעים יחד היא הלולב, ולא כפות התמרים שהוא אחד המינים.

בפעם הראשונה שמקיימים את המצווה באותה שנה מוסיפים ומברכים את ברכת "שהחיינו".

על מנת שהברכה תהיה לפני הנטילה יש המקפידים לברך לפני שהם תופסים את ארבעת המינים בידיהם. אחרים מחזיקים בעת הברכה את ארבעת המינים בידיים אך באופן שאינו מתאים לקיום המצווה, למשל כאשר האתרוג הפוך עם הפיטם כלפי מטה באופן שאינו "דרך גידולו", או שמחזיקים את הלולב האגוד עם ההדסים והערבות אך האתרוג מונח על השולחן, ורק אחרי הברכה מרימים את האתרוג ומצמידים אותו לשלושת המינים האחרים.

לפני הברכה יש הנוהגים לומר את הבקשה הקבלית הבאה:

יהי רצון מלפניך ה' אלוהי ואלוהי אבותי, בפרי עץ הדר וכפת תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל, אותיות שמך המיוחד תקרב אחד אל אחד והיו לאחדים בידי, ולידע איך שמך נקרא עלי וייראו מגשת אלי, ובנענועי אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון לנווה אפריון למכון בית אלוהינו, ותהא חשובה לפניך מצוות ארבעה מינים אלו כאילו קימתיה בכל פרטיה ושורשיה ותרי"ג מצוות התלויות בה, כי כוונתי ליחדא שמא דקדשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו, ליחד שם יה בו"ה ביחודא שלים בשם כל ישראל, אמן. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן ^[^{דרוש מקור]}.

על פי תורת הקבלה, יש לברך על הלולב אחר תפילת שמונה עשרה לפני קריאת ההלל.

הושענות ומצוות ערבה במקדש

ערכים מורחבים – הושענות, מצוות ערבה במקדש

בנוסף לנטילת הערבה יחד עם שאר המינים, יוחד טקס נוסף לערבות בלבד, בבית המקדש. במשנה^[12] נאמר כי היו לוקחים ערבות ממוצא שליד ירושלים, מביאים אותן למקדש וזוקפים אותן בצידי המזבח. ערבות אלו היו גדולות במיוחד וגובהן היה גדול באמה מגובה המזבח - שגובהו היה עשר אמות. לאחר מכן היו מקיפים את המזבח ואומרים "אנא ה' הושיעה נא". כך, בכל יום מימי חג הסוכות (חוץ משבת), וביום השביעי- מקיפים את המזבח שבע פעמים ועושים זאת גם אם הוא חל בשבת.

לאחר החורבן, נשאר זכר למנהג זה בנוהג להקיף את בימת בית הכנסת עם ארבעת המינים. בכל יום מששת הימים הראשונים של חג הסוכות מקיפים את הבימה פעם אחת, וביום השביעי, הושענא רבה, מקיפים את הבימה שבע פעמים ומקיימים חיבוט ערבה.

משמעויות בארבעת המינים

לארבעת המינים נאמרו כמה משמעויות במשך הדורות: כמשל לעם ישראל, כמשל לאברי האדם וכרומזים לאושפיזין:

משל לעם ישראל

אתרוג – בעל טעם ובעל ריח – מסמל אנשים הלומדים תורה (טעם) ועוסקים במעשים טובים (ריח).
לולב בעל טעם (התמר) וחסר ריח – מסמל אנשים שלומדים תורה ובעלי ידע נרחב, אך מעשיהם אינם טובים.
הדס – חסרת טעם ובעלת ריח – מסמלת אנשים שלא לומדים תורה, אך מעשיהם טובים.
ערבה – חסרת טעם וחסרת ריח – מסמלת אנשים שאינם לומדים תורה ואינם עוסקים במעשים טובים.

אגידת ארבעת המינים מסמלת את האחדות בין כל הסוגים בעם ישראל.

משל לאברי גוף האדם

נאמר בהושענות של רס"ג כי ארבעת המינים באים לכפר על האדם, כל מין על איבר הדומה לו במראהו^[13]

האתרוג דומה ללב, והוא מכפר על הרהורי לב של חטא וחיבול.
הלולב דומה לעמוד השדרה של האדם, והוא מכפר על הגאווה והשינאה.
ההדס דומה לעיניים, והוא מכפר על הסתכלויות אסורות ומורדות.
הערבה דומה לשפתיים, והיא מכפרת על לשון הרע.

משל לאושפיזין

בספר הזוהר מובאת פרשנות קבלית לארבעת המינים, לפיה הם משל לאושפיזין ולשבע הספירות^[14]:

שלושה בדי הדס רומזים לשלושת האבות: אברהם (חסד), יצחק (גבורה) ויעקב (תפארת).
שני בדי הערבה רומזים לאחים משה (נצח) ואהרן (הוד).
הלולב מזכיר את יוסף (יסוד) שזקף קומתו כנגד אחיו.
והאתרוג רומז לדוד המלך (מלכות).

הלכות ארבעת המינים

ערך מורחב – הלכות ארבעת המינים

תבנית:הלכה

בדיקה מדוקדקת של אתרוג, שוק ארבעת המינים בבני ברק, לקראת סוכות תשס"ח

אנשים בוחנים ענפי הדס בשוק ארבעת המינים בבני ברק

חכמים למדו מהפסוק המצווה על נטילת ארבעת המינים שישנם מספר תנאים הנדרשים לכשרות המינים לשם קיום המצווה, ובהעדר אחד מהם אצל אחד המינים - הוא פסול לנטילה. חלק מהתנאים פוסלים רק ביום הראשון, שבו מצוות נטילת ארבעת המינים נוהגת מן התורה בכל מקום^[15], וחלק מהתנאים פוסלים גם בשאר ימות החג. רוב התנאים קשורים לפגמים בגופו של המין, ומיעוטם קשורים לדרך השגת המין על ידי האדם הנוטלו.

התנאים הם:

ארבעת המינים שזיהו חכמים - לשם קיום מצוות ארבעת המינים נדרש לקחת את המינים אותם זיהו חכמים בדרשת הפסוק העוסק במצוות ארבעת המינים, ולא מין אחר. למשל, חכמים זיהו את המין המכונה בתורה פרי עץ הדר עם האתרוג, ולכן נטילת פרי הדר אחר פסולה לחלוטין בכל שבעת ימי החג. כמו כן זיהו חכמים את הפריט ענף עץ עבות עם ההדס, ולכן נטילת מין אחר שיכול לענות על הגדרת 'ענף עץ עבות' - פסולה בכל ימי החג. גם נטילת צפצפה, שהיא מין הדומה לערבה, פסולה.
שינוי צורה משמעותי - כאשר אחד המינים שינה את צורתו באופן משמעותי מהצורה הרגילה של אותו המין, כגון לולב שעליו גדלים רק לצד אחד של שדרתו, או הדס שרוב עליו נשרו - פסול כל שבעת ימי החג.
אין בו שיעור - מין מארבעת המינים שהוא קטן מכפי השיעור המינימלי הראוי לאותו המין - פסול כל שבעת ימי החג. לכן אתרוג הקטן מנפח כביצה - אינו מחשב לאתרוג, ופסול כל שבעת ימי החג. וכן לולב ששדרתו פחותה מארבעה טפחים אינו ראוי להיקרא 'לולב' ופסול, או הדס או ערבה שהענף שלו קטן משלושה טפחים, אינו ראוי להיקרא 'הדס' או 'ערבה', ופסול כל ימי החג.
חסרון הדר - כאשר מראהו של אחד המינים פגום באופן שאינו משנה לחלוטין את צורת המין, אך מפחית מיופיו והדרו, הוא פסול לנטילה. אמנם בזה יש מחלוקת אם הפסול הוא רק ביום הראשון או כל שבעת ימי החג. למשל, אתרוג או לולב שיבש, פסול משום שאינו נחשב ל'הדר'.
חסר - כאשר אחד המינים חסר בגופו, אותו המין פסול לנטילה ביום הראשון בלבד, אך בשאר ימי החג כשר לנטילה. למשל, אתרוג שנפצע ונחסר - פסול לנטילה ביום הראשון, אך כשר בשאר ימות החג.
גזול - מין מארבעת המינים שהגיע לידי האדם בגזילה, פסול לנטילה כל שבעת ימי החג^[16].
שאול - אם שאל אדם מחברו את ארבעת המינים או אחד מהם - ביום הראשון אינו מקיים בכך את מצוות נטילת ארבעת המינים עד שירכוש בקנייה או במתנה את כל ארבעת המינים, אך בשאר ימי החג רשאי אדם לשאול מחברו את ארבעת המינים כדי לקיים בהם את מצוות הנטילה.

כאמור לעיל, רק ביום הראשון של סוכות (ובמקדש לכל אורך החג) המצווה היא מן התורה, ובשאר הימים – מדברי חכמים. לפיכך הלכות הכשרות של ארבעת המינים ביום הראשון חמורות יותר, שכן אז מצוות הנטילה היא מן התורה. כאשר חל יום טוב הראשון של סוכות בשבת, נמצא שנטילת ארבעת המינים בכל החג היא רק מדברי חכמים.

גידול ארבעת המינים

אתרוג

גידול האתרוג דורש מומחיות והשקעה גדולה. עץ האתרוג המקורי חלש ופגיע. הפתרון המקובל בהדרים - הרכבה על גזע של חושחש - אינו מתאים כאן, כי אתרוג מורכב פסול לברכה. המגדלים נאבקים קשות במחלות ובמזיקים. כמו כן נדרש טיפול פרטני בכל פרי. כדי להגן על הפרי משריטות הוא נקשר היטב, לבל יזוז ברוח. בנקודות חיכוך מושם ריפוד של צמר גפן. נדרש ריסוס מתמיד, כדי למנוע הגעת מזיקים, שפוגעים ביפי הפרי.

בין הזנים המפורסמים: האתרוג הארץ-ישראלי, האתרוג מזן קלבריה, אתרוג 'חזון איש', האתרוג התימני (המגיע לגודל גדול במיוחד) והאתרוג המרוקאי.

ישראל היא מרכז עולמי לגידול אתרוגים, ויש בה פרדסים רבים לגידול אתרוגים, שמיוצאים לכל רחבי העולם. חסידי חב"ד מגדלים בישראל את האתרוג מזן קלבריה, אך רבים מהם מעדיפים לברך על אתרוג שגדל בקלבריה שבאיטליה.

לולב

בעבר רוב הלולבים הנמכרים בישראל היו מיובאים ממצרים [1]. אך כיום כמעט כל הלולבים באים מעמק בית שאן ומהערבה שם ישנם גם מטעים המגודלים במיוחד לצורך הלולבים [2].

את הלולב יש לכרות בזהירות, כי אם כורתים לולבים בצורה שאינה נכונה, עלולה להיגרם פגיעה חמורה לעץ.

מדי שנה נאבקות הרשויות המקומיות בישראל בקוטפי לולבים פירטיים, המנסים לכרות לולבים מעצי הדקל המשמשים לנוי.

הדס

ההדס ה'משולש' דורש טיפוח. יש בישראל מגדלים מעטים בלבד של הדסים, ורוב שדות הגידול ממוקמים בצפון הארץ ובמושב נוב ברמת הגולן. לאחר הקטיף יש להסיר ידנית את הענפים הרבים היוצאים לאורכו של ענף ההדס, כדי שיתקבל ענף אחד בלבד.

ערבה

אין גידול מיוחד של ערבות. עצי הערבה גדלים בר לאורך נחלי ישראל או בחצרות בתים, ומשם נקטפים בדי הערבות לקיום המצווה.

ראו גם

חיבוט ערבה

קישורים חיצוניים

כתבות ומאמרים:

האמת מאחורי שוק ארבעת המינים, באתר כיפה
הרצאה על ארבעת המינים, באתר הידברות
נגה הראובני, ארבעת המינים, באתר דעת
טעמי נטילת ערבה במצוות לולב, מאת פרופ' מרדכי כסלו, http://132.70.42.12/AB_project/publications/attachments/391.pdf
ערבה כשרה, מאת פרופ' מרדכי כסלו, http://132.70.42.12/AB_project/publications/attachments/392.pdf
מאמרים רבים על סוכות, באתר Aish
רן שפירא, להרוג עם אתרוג, באתר הארץ, 08/10/09
מגוון מאמרים על ארבעת המינים מט"ח
אריה יואלי, שלא יעבדו עליכם: הלקסיקון המלא לשוק ארבעת המינים, באתר חדשות סרוגים
מנהג ארבעת המינים מראשיתו ועד ימינו. ד"ר טובה גנזל, סרטון באתר יוטיוב
שוק ארבעת המינים בתל אביב, יומני כרמל אוקטובר 1951 (התחלה 3:39)

הלכות:

הלכות ארבעת המינים בקיצור שולחן ערוך
היכרות עם ארבעת המינים, סרטון באתר יוטיוב ערוץ יהדותון
ארבעת המינים - הלכה למעשה, באתר מכון מאיר
ארבעת המינים והלכותיהם, באתר ישיבה
הלכות ארבעת המינים, באתר לולב
כיצד מנענעים את ארבעת המינים באיור
הרב יהודה אשלג, על ארבעת המינים
הלכות ודיני ארבעת המינים מהספר ילקוט יוסף
כיצד אוגדים את ארבעת המינים (מנהג חב"ד)
הלכות ארבעת המינים, באתר בינינו
תמונות להמחשת הלכות ארבעת המינים, אוצר התורה

הערות שוליים

^ בספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ'
^ וכן משתמע מדברי המשנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ג'
^ שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק שופר וסוכה ולול"ב, הלכות ז'–י"ג-שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.הלכות זמנים, פרק שופר וסוכה ולול"ב, הלכות ז'–י"ח
^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ה, עמוד א'
^ "האתרוג ומסורת מתן תורה.pdf". Google Docs. נבדק ב-2017-09-02.
^ תבנית:מדרש ועוד
^ אילון גלעד, פירות הדר - לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 16.11.2013
^ בית מקרא, נט /ב, תשע"ד: שמר אריאלי "פרי עץ הדר" – פרי "עץ החיים" / 5
^ משנה, מסכת סוכה, פרק ג', משנה ד'
^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ז, עמוד ב'
^ מנהגי מהרי"ל הלכות סוכה
^ משנה, מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'
^ דברים אלו מבוססים על מדרש תנחומא פרשת אמור כח (מהדורת בובר)
^ פרשנות זו מצאה ביטוי בפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" (ראו בוויקיטקסט) המושר בפי עדות המזרח בחג הסוכות
^ לעומת שאר ימות החג שמצוות נטילת ארבעת המינים בהם מהתורה היא רק במקדש.
^ גם מין מארבעת המינים שנעבד לשם עבודה זרה פסול לנטילה כל שבעת ימי החג.

תבנית:הלכה

[1] בספר ויקרא, פרק כ"ג, פסוק מ'

[2] וכן משתמע מדברי המשנה, מסכת ראש השנה, פרק ד', משנה ג'

[3] שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.משנה תורה לרמב"ם, הלכות זמנים, פרק שופר וסוכה ולול"ב, הלכות ז'–י"ג-שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:רמב"ם) אין הלכות זמנים.הלכות זמנים, פרק שופר וסוכה ולול"ב, הלכות ז'–י"ח

[4] תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ה, עמוד א'

[5] "האתרוג ומסורת מתן תורה.pdf". Google Docs. נבדק ב-2017-09-02.

[6] תבנית:מדרש ועוד

[7] אילון גלעד, פירות הדר - לא מה שחשבתם, באתר הארץ, 16.11.2013

[8] בית מקרא, נט /ב, תשע"ד: שמר אריאלי "פרי עץ הדר" – פרי "עץ החיים" / 5

[9] משנה, מסכת סוכה, פרק ג', משנה ד'

[10] תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ל"ז, עמוד ב'

[11] מנהגי מהרי"ל הלכות סוכה

[12] משנה, מסכת סוכה, פרק ד', משנה ה'

[13] דברים אלו מבוססים על מדרש תנחומא פרשת אמור כח (מהדורת בובר)

[14] פרשנות זו מצאה ביטוי בפיוט "סוכה ולולב לעם סגולה" (ראו בוויקיטקסט) המושר בפי עדות המזרח בחג הסוכות

[15] לעומת שאר ימות החג שמצוות נטילת ארבעת המינים בהם מהתורה היא רק במקדש.

[16] גם מין מארבעת המינים שנעבד לשם עבודה זרה פסול לנטילה כל שבעת ימי החג.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{פירוש נוסף|נוכחי=מצווה בחג הסוכות|אחר=מבצע של צה"ל|ראו=מבצע ארבעת המינים}}
 <imagemap>
-קובץ:ארבעת המינים.jpg|270px|שמאל|ממוזער|ארבעת המינים, מימין לשמאל: אתרוג, הדס, לולב, ערבה
+קובץ:ארבעת המינים.jpg|270px|שמאל|ממוזער|ארבעת המינים, מימין לשמאל: גל סקופס, הומו, זכר, נקבה
 poly 664 342 590 392 531 492 492 641 676 577 708 530 700 430 [[אתרוג|אתרוג]]
 poly 518 425 339 763 102 765 297 294 384 372 195 749 225 748 420 324 [[קוישיקלך|קוישיקלך]]
@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 </imagemap>
 [[קובץ:FGHJK454.jpg|שמאל|ממוזער|220px|נטילת ארבעת המינים ב[[הכותל המערבי|כותל המערבי]]]]'''ארבעת המינים''' הם [[אתרוג]], [[לולב]], [[הדס]] ו[[ערבה (צמח)|ערבה]], שנטילתם היא אחת מ[[מצווה|מצוות]] חג ה[[סוכות]].
 ==המצווה בתנ"ך ותקנות חז"ל==
 [[קובץ:Coin22.jpg|שמאל|ממוזער|180px|מטבע מ[[מרד בר כוכבא]] המציג את ארבעת המינים לשיטת [[רבי עקיבא]], לצד הכיתוב "לחרות ירושלם"]]

סוכות
מהלך החג	יום טוב ראשון • חול המועד סוכות • הושענא רבה • שמיני עצרת/שמחת תורה
סוכה	סכך • אכילה בסוכה • שינה בסוכה • ברכת לישב בסוכה • אושפיזין • מצטער פטור מן הסוכה • תשבו כעין תדורו • מעמיד • דופן עקומה • הלכות סוכה
ארבעת המינים	אתרוג, לולב, הדס וערבה • הלכות ארבעת המינים • קוישיקלך
מנהגים	הושענות • הקפות • חיבוט ערבה • זכר לשמחת בית השואבה • תיקון ליל הושענא רבה
מצוות הנוהגות בזמן בית המקדש	מצוות ערבה במקדש • הקפת המזבח • ניסוך המים • שמחת בית השואבה • הקהל • שמחת הרגלים
שמיני עצרת ושמחת תורה	תפילת הגשם • וזאת הברכה • דגל שמחת תורה • הקפות בשמחת תורה • הקפות שניות
תפילות ופיוטים	פיוטי הושענות (כהושעת אלים) • פיוטי הגשם (אף ברי · זכור אב · שפעת רביבים) • מפי אל • סוכה ולולב לעם סגולה • משה אמת
שונות	שמחת הרגלים • מסכת סוכה • שלומית בונה סוכה • סהרנה
חגי ישראל ומועדיו • שלוש הרגלים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אַרְבַּעַת הַמִּינִים
טקסט בוויקיטקסט: ארבעת המינים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ארבעת המינים