חצור (בסיס)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חצור - כנף 4

Kanaf 4 Hatsor.png
סמל כנף 4
נתוני השדה

קוד IATA

קוד ICAO
LLHS

סוג השדה צבאי
מפעיל חיל האוויר הישראלי
עיר סמוכה אשדוד
קואורדינטות 31°45′45″N 34°43′38″E
גובה מעל פני הים 148 רגל
45 מטר
מסלולי טיסה
כיוון
מגנטי
אורך סוג
מסלול
רגל מטר
05/23 7,905 2,409 אספלט
11R/29L 8,040 2,451 אספלט
11L/29R 8,005 2,440 אספלט
מיקום חצור
חצור
חצור

בסיס חיל האוויר חצור (בשמו הרשמי: כנף 4) הוא בסיס טיסה של חיל האוויר הישראלי השוכן בשפלה הדרומית, סמוך לקיבוץ חצור אשדוד. שיכון המשפחות של הבסיס נחשב באופן רשמי ליישוב ששמו מחנה מרים.

בבסיס מוצבות כיום שתי טייסות F-16: טייסת 101 ("טייסת הקרב הראשונה") המפעילה מטוסי F-16CG ("ברק 2" חד מושבי), וטייסת 105 ("טייסת העקרב") המפעילה מטוסי F-16DG ("ברק 2" דו מושבי).

בסוף שנת 2005 נסגרה בבסיס טייסת 144 שהפעילה את מטוסי F-16A/B "נץ" ("טייסת עוף החול").

בבסיס ממוקמת גם חוות המאמנים הגדולה בחה"א הכוללת מאמני F-15A/B/C/D ("בז"), F-15I ("רעם") ומאמן טקטי הקרוי בחיל האוויר "פעימת לב"[1]. ב-4 בינואר 2006 נחנך בחצור גם מרכז הדרכה ל-F-16I ("סופה") שהועבר אליו מבסיס רמון. המאמנים משמשים לאימון אנשי צוות-אוויר של החיל בהיבטים שונים של טיסה ולוחמה אווירית ומסייעים בשמירה על כשירות מבצעית בעלויות פחותות מעלויות הטיסה בכלי הטיס. ב-2010 נחנכה בבסיס "טייסת מאמני קרב" חדשה.‏[2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדה התעופה הוקם ב-1942, בתקופת המנדט הבריטי, על ידי חיל האוויר המלכותי הבריטי. שמו המקורי של השדה היה "RAF Qastina" על שם היישוב הערבי קסטינה והמחנה הצבאי הבריטי - "מחנה קסטינה" שהיו בקרבת מקום.

ב-25 בפברואר 1946 הותקף שדה התעופה על ידי האצ"ל, במסגרת תנועת המרי העברי וכ-20 מטוסים בריטיים הושמדו, ביניהם מפציצים מסוג "הליפקס".

ב־15 במרץ 1948 פינה הצבא הבריטי את המקום, וכוחות ההגנה השתלטו עליו ללא קרב.

בנובמבר 1948, הועברה למקום טייסת 101 מבסיסה הראשון שהיה בשדה התעופה הרצליה. הבסיס נקרא אז "שדה שמואל", לזכרו של סאם (שמואל) פומרנץ, שנהרג ב"מבצע ולוטה", כאשר העביר מטוס ספיטפייר מצ'כוסלובקיה לישראל.

במלחמת העצמאות, בתקרית האוויר הישראלית-בריטית, רביעיית מטוסי ספיטפייר שהמריאה מחצור בהובלתו של עזר ויצמן הפילה 5 ספיטפיירים בריטיים מעל קיבוץ נירים.

ביום שבת, 7 באפריל 1962, נחתו בחצור שני המיראז'ים הראשונים של חיל האוויר הישראלי, מטוסים אלו היו הראשונים שהגיעו למהירות מאך 2 בשירות חיל האוויר.

ב-19 בינואר 1964, בשעה 10:37 לפי שעון ישראל, נחת בחצור מטוס אימון מסוג יאק-11 שהוטס על ידי קפטן מחמוד עבאס חילמי, רווק בן 26 ששימש כמדריך בבית הספר לטיסה של חיל האוויר המצרי. עם נחיתתו הודיע חילמי: "באתי הנה מרצוני החופשי, אני מבקש מקלט מדיני".‏[3]

ב-15 באוגוסט 1966 נחת בחצור מטוס מיג-21 עיראקי שהובא ארצה על ידי מוניר רדפא, עריק מחיל האוויר העיראקי, במבצע שאורגן על ידי "המוסד".

במלחמת ששת הימים פיקד על הבסיס בני פלד, לימים מפקד חיל האוויר, ולבסיס היה חלק נכבד בפעילותו של חיל האוויר במלחמה זו.

ב-17 באוגוסט 1969 הוקמה בבסיס טייסת 201 ("האחת") תחת פיקודו של רס"ן שמואל חץ, וב-5 בספטמבר קלטה את רביעיית מטוסי ה-F-4 פנטום ("קורנס") הראשונים שקיבל חיל האוויר הישראלי.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הבסיס אל"מ עמוס לפידות, לימים מפקד חיל האוויר.

ב-1 בינואר 1988 נחת בבסיס מטוס ה-F-16D ("ברק 1" דו-מושבי) הראשון שנמסר לחיל האוויר הישראלי. המטוס נקלט בטייסת 101.

בעקבות שינויי היערכות בחיל האוויר הועברה ב-19 ביוני 1988 טייסת 201 מחצור לתל נוף.

מפקדי הבסיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תקופת כהונה הערות
מודי אלון מאי 1948
סיד כהן אוגוסט 1948 - אוקטובר 1948
סא"ל שלמה להט (לנדאו)
סא"ל יוסף (ג'ו) רענן 1953 - ספטמבר 1954
לסלי איסטרמן ספטמבר 1954 - פברואר 1956
אל"ם עזר ויצמן פברואר 1956 - דצמבר 1956 לימים מפקד חיל האוויר ונשיא המדינה ה-7
אל"ם מוטי הוד 1956 - 1959 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם משה פלד (פלדמן) אוגוסט 1959 - מאי 1964
אל"ם בני פלד 1964 - 1968 מפקד הבסיס במלחמת ששת הימים, לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יעקב (יאק) נבו 1968 - יוני 1970
אל"ם רפי הר-לב יוני 1970 - 1973
אל"ם עמוס לפידות 1973 - 1975 מפקד הבסיס במלחמת יום הכיפורים. לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם עמוס עמיר 1975 - 1977
אל"ם אביהו בן נון 1977 - 1979 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם יורם אגמון 1979 - 1982
אל"ם רן גורן 1982 - 1985 לימים ראש אכ"א
אל"ם גיורא גורן 1985 - 1987
אל"ם יואל פלדשו 1987 - 1989
אל"ם גדעון שפר (שפורר) 1989 - 1991 לימים ראש אכ"א
אל"ם דן חלוץ 1991 - 1993 לימים הרמטכ"ל ה-18.
אל"ם אורי בקל 1993 - 1995
אל"ם ישראל (רליק) שפיר 1995 - 1997
אל"ם עידו נחושתן 1997 - 1999 לימים מפקד חיל האוויר
אל"ם אביב תמיר 1999 - 2001
אל"ם בני צוקר 2001 - 2003
אל"ם דן רונן 2003 - 2006
אל"ם אריאל בריקמן 2006 - 2009
אל"ם אורי אורון 2009 - 2011
אל"ם דן טורטן 2011 -

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בלב פועם, באתר חיל האוויר הישראלי
  2. ^ טייסת חדשה נפתחת, באתר חיל האוויר הישראלי
  3. ^ מדוע נמלט מחמוד חילמי לישראל, בטאון חיל האוויר 64, מרץ 1964, עמ' 20-16, באתר הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר