ז'וזה סאראמאגו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ הסרת פרמטרים מיותרים בתבנית:ynet (דיון)
מ הסרת קישורים עודפים, ניקוי קוד
שורה 1: שורה 1:
{{סופר
{{סופר
|שם=ז'וזה סאראמאגו
|שם=ז'וזה סאראמאגו
|תמונה=[[קובץ:JSJoseSaramago.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:JSJoseSaramago.jpg|250px|סאראמאגוּ, 2008]]
|כיתוב=
|תאריך לידה=[[16 בנובמבר]] [[1922]]
|תאריך לידה=[[16 בנובמבר]] [[1922]]
|תאריך פטירה=[[18 ביוני]] [[2010]]
|תאריך פטירה=[[18 ביוני]] [[2010]]
|שם מקורי=
|עיסוק=[[סופר]], [[מחזאי]], ו[[פובליציסט]]
|עיסוק=[[סופר]], [[מחזאי]], ו[[פובליציסט]]
|לאום=[[פורטוגלי]]
|לאום=[[פורטוגלי]]
|תחום כתיבה=[[סיפורת]], [[ספרות]]
|תחום כתיבה=[[סיפורת]], [[ספרות]]
|סוגה=
|זרם ספרותי=
|נושאי כתיבה=
|יצירות בולטות= [[על העיוורון]], [[הבשורה על פי ישו]]
|יצירות בולטות= [[על העיוורון]], [[הבשורה על פי ישו]]
|פרסים= [[פרס נובל לספרות]] [[1998]]
|פרסים= [[פרס נובל לספרות]] [[1998]]
|משפיעים=
|מושפעים=
}}
}}
'''ז'וּזֶה סאראמאגוּ''' (ב[[פורטוגזית]]: '''José de Sousa Saramago'''{{כ}}; [[16 בנובמבר]] [[1922]] – [[18 ביוני]] [[2010]]), [[סופר]], [[מחזאי]] ו[[פובליציסט]], זוכה [[פרס נובל לספרות]] לשנת [[1998]]. נחשב לאחד מגדולי סופרי [[פורטוגל]]. סאראמאגו הוא זוכה [[פרס קמואש]] לשנת 1995.
'''ז'וּזֶה סאראמאגוּ''' (ב[[פורטוגזית]]: '''José de Sousa Saramago'''{{כ}}; [[16 בנובמבר]] [[1922]] – [[18 ביוני]] [[2010]]), [[סופר]], [[מחזאי]] ו[[פובליציסט]], זוכה [[פרס נובל לספרות]] לשנת [[1998]]. נחשב לאחד מגדולי סופרי [[פורטוגל]]. סאראמאגו הוא זוכה [[פרס קמואש]] לשנת 1995.


==ביוגרפיה==
==ביוגרפיה==
סאראמאגו נולד בכפר אזיניאגה, כ-100 ק"מ צפונית־מזרחית ל[[ליסבון]], לאביו, ז'וזה דה סוזה שהיה חקלאי, ולאמו, מאריה דה פְּיֶדאדה. בשנת [[1924]] עבר עם משפחתו ל[[ליסבון]] בה עבד אביו כ[[שוטר]]. אחיו בן ה-4 של סאראמאגו, פרנסישקו, מת חודשים ספורים אחרי המעבר לליסבון. על פי עדותו של סאראמאגו לא היו בביתו ספרים כלל, ואת ספרו הראשון הוא קנה בעצמו בגיל 19.
סאראמאגו נולד בכפר אזיניאגה, כ-100 ק"מ צפונית־מזרחית ל[[ליסבון]], לאביו, ז'וזה דה סוזה שהיה חקלאי, ולאמו, מאריה דה פְּיֶדאדה. בשנת [[1924]] עבר עם משפחתו לליסבון בה עבד אביו כ[[שוטר]]. אחיו בן ה-4 של סאראמאגו, פרנסישקו, מת חודשים ספורים אחרי המעבר לליסבון. על פי עדותו של סאראמאגו לא היו בביתו ספרים כלל, ואת ספרו הראשון הוא קנה בעצמו בגיל 19.


לאחר סיום לימודיו עבר סאראמאגו קורס קצר במכונאות ועבד כמכונאי רכב במוסך. לאחר שעות העבודה היה הולך ל[[ספרייה]] העירונית וקורא ספרים. לאחר נישואיו בשנת [[1944]] התקבל לעבודה בשירות הסעד הממשלתי.
לאחר סיום לימודיו עבר סאראמאגו קורס קצר במכונאות ועבד כמכונאי רכב במוסך. לאחר שעות העבודה היה הולך ל[[ספרייה]] העירונית וקורא ספרים. לאחר נישואיו בשנת [[1944]] התקבל לעבודה בשירות הסעד הממשלתי.

גרסה מ־23:48, 26 באפריל 2017


שגיאות פרמטריות בתבנית:סופר
פרמטרים [ פרסים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

ז'וזה סאראמאגו
José Saramago
סאראמאגוּ, 2008
לידה 16 בנובמבר 1922
אזיניאגה, פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 ביוני 2010 (בגיל 87)
לנסרוטה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה José de Sousa Saramago עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פורטוגל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום פורטוגלי
עיסוק סופר, מחזאי, ופובליציסט
שפות היצירה פורטוגזית עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום כתיבה סיפורת, ספרות
סוגה רומן, magic realist fiction עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם ספרותי ריאליזם קסום עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות על העיוורון, הבשורה על פי ישו
בן או בת זוג
  • Ilda Reis (1944–1970)
  • Isabel da Nóbrega (1970–1986)
  • Pilar del Río (1988–18 ביוני 2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Violante Saramago Matos עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס נובל לספרות (1998)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת לאס פאלמס דה גראן קנריה (1999)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גרנדה (2001)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סביליה (1991)
  • דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה הטכנית של ולנסיה (1999)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קסטיליה-לה מנצ'ה (1997)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בורדו-מונטן (1999)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סלמנקה (2000)
  • פרס קמואש (1995)
  • הצווארון של מסדר החרב של יעקב הקדוש (3 בדצמבר 1998)
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת טורינו
  • פרס אמריקה לספרות
  • אביר מסדר האמנויות והספרות
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת ברזיליה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת מנצ'סטר
  • מפקד במסדר החרב של יעקב הקדוש
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת סנטיאגו דה צ'ילה
  • דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת קוימברה עריכת הנתון בוויקינתונים
www.josesaramago.org
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ז'וּזֶה סאראמאגוּ (בפורטוגזית: José de Sousa Saramago‏; 16 בנובמבר 1922 – 18 ביוני 2010), סופר, מחזאי ופובליציסט, זוכה פרס נובל לספרות לשנת 1998. נחשב לאחד מגדולי סופרי פורטוגל. סאראמאגו הוא זוכה פרס קמואש לשנת 1995.

ביוגרפיה

סאראמאגו נולד בכפר אזיניאגה, כ-100 ק"מ צפונית־מזרחית לליסבון, לאביו, ז'וזה דה סוזה שהיה חקלאי, ולאמו, מאריה דה פְּיֶדאדה. בשנת 1924 עבר עם משפחתו לליסבון בה עבד אביו כשוטר. אחיו בן ה-4 של סאראמאגו, פרנסישקו, מת חודשים ספורים אחרי המעבר לליסבון. על פי עדותו של סאראמאגו לא היו בביתו ספרים כלל, ואת ספרו הראשון הוא קנה בעצמו בגיל 19.

לאחר סיום לימודיו עבר סאראמאגו קורס קצר במכונאות ועבד כמכונאי רכב במוסך. לאחר שעות העבודה היה הולך לספרייה העירונית וקורא ספרים. לאחר נישואיו בשנת 1944 התקבל לעבודה בשירות הסעד הממשלתי.

סאראמאגו התחתן עם אילדה רייש בשנת 1944. בתם היחידה, ויאולנטה, נולדה ב-1947.

בשנת 1947 התפרסם הרומן הראשון שלו, "אדמת החטא".

בשנת 1949 פוטר מעבודתו, ומורו למכונאות לשעבר קיבלו לעבודה במפעל מתכת אותו ניהל. בשלהי שנת 1950 התקבל לעבודה בהוצאת הספרים Estudos Cor כמנהל הייצור. עבודה זו אפשרה לו היכרות עם חשובי הסופרים בפורטוגל ועם הדמויות החשובות בעולם הספרות, ודרכו כסופר נסללה לפניו. סאראמאגו שימש גם כמבקר ספרותי במקביל לעבודה זו, עד שנת 1971, אז התמנה לעורך המוסף הספרותי ולאחר מכן לעורך ראשי של העיתון Diário de Lisboa.

מאז הייתה הכתיבה עיסוקו העיקרי. ב-1982 כתב את דברי ימי מנזר, בשנת 1984 פרסם את שנת מותו של ריקרדו ריש, ב-1986 את רפסודת האבן, ב-1987 את המחזה חייו השניים של פרנציסקוס מאסיזי, ב-1989 את המצור על ליסבון ושנתיים לאחר מכן את יצירתו השנויה במחלוקת הבשורה על פי ישו. ב-1995 התפרסם "על העיוורון", המצליח בספריו.

זכה בפרס נובל לספרות לשנת 1998. מאז התפרסם שמו ברחבי אירופה, וכיום הוא זוכה להצלחה רבה בכל רחבי העולם.

בשנת 2003, לאחר צאת ספרו גאונות: פסיפס של מאה מוחות יצירתיים מופתיים, מבקר הספרות האמריקאי הרולד בלום כינה את סאראמאגו "הסופר החי המוכשר ביותר בעולם החי", "המאסטר" ו"אחד מהענקים האחרונים של הז'אנר הספרותי הנכחד".

היה חבר המפלגה הקומוניסטית של פורטוגל עד 1969. הוא התגורר בלנזארוט שבאיים הקנריים.

סאראמאגו נפטר בגיל 87 בביתו שבאיים הקנריים.

סגנון

סאראמאגו נוטה לכתוב משפטים ארוכים ומשתמש בפיסוק שרבים נוטים להחשיבו כשגוי. הוא אינו משתמש במרכאות כדי להבחין דו-שיח (במקור ניתן להבחין בתחילת המשפטים החדשים על פי האות הרישית; בתרגום העברי הראשון של דברי ימי מנזר נעשה ניסיון להתחיל את המשפטים באות עברית גדולה יותר, אך בספרים הבאים הרעיון נזנח). רבים מ"משפטיו" עשויים להיות באורך של דף או יותר, ופסקאותיו תואמות באורכן לפרקים בספריהם של סופרים אחרים, זאת מכיוון שהוא נוטה להשתמש בפסיק במקום שבו כותבים אחרים היו משתמשים בנקודה. העלילה בספריו עמוסה בהסתעפויות ובתת-עלילות, גיבורים רבים ומעברים מהירים מעבר להווה ובחזרה. כל זאת, דורש מהקורא ריכוז, תשומת לב ומעורבות רבה.

סאראמאגו לרוב מציג נקודת מבט חתרנית על אירועים היסטוריים. בעבודותיו (למשל, בספרו "הבשורה על פי ישו") הוא מנסה להדגיש את הגורם האנושי באירועים ההיסטוריים, במקום להציג את העלילה ההיסטורית המקובלת והרשמית. כמה מעבודותיו עשויות להראות כאלגוריות בהקשרים מסוימים.

בספרו "המצור על ליסבון" עוברת העלילה הלוך וחזור בין ההווה לבין כיבוש ליסבון המוסלמית בידי הצבא הנוצרי, אחד החשובים באירועי הרקונקיסטה (בפורטוגזית: רקונקישטה) ואירוע מייסד בתולדותיה של פורטוגל. לגיבור הספר בן המאה העשרים ישנה תחושה מעורבת ביותר לגבי אירוע זה: מצד אחד, הוא פורטוגזי, בן לתרבות הפורטוגזית הנוצרית בת מאות השנים (גם אם אינו דתי במיוחד בעצמו) וער לעובדה כי אלמלא כיבוש ליסבון המוסלמית והפיכתה לבירת פורטוגל, לא הייתה האומה הפורטוגזית קמה כלל.

מאידך, כבן ליסבון - ובפרט, בן העיר העתיקה של ליסבון, שהייתה קיימת בתקופה המוסלמית ורבים מרחובותיה כמעט לא השתנו עד היום - הוא חש אהדה עזה לבני ליסבון עירו המוסלמים אשר צבא נוצרי כובש הטיל עליהם מצור בו גוועו ברעב ונאלצו לאכול בשר כלבים, ועם נפילת העיר היו מטרה לטבח בידי הצבא הכובש. הספר נפתח בתיאור עליית המואזין על צריח המסגד של ליסבון לקרוא למאמינים לתפילה, כאשר מאוחר יותר מוזכר כי הכובשים הנוצרים מילאו את המסגד בגופות של תושבי ליסבון שנטבחו ואחר כך הפכו אותו לכנסייה.

בחלקים המאוחרים יותר, חלק גדול מהעלילה מתואר מנקודת ראותו של חייל בצבא הנוצרי הצר על ליסבון, המתואר כדמות חיובית למדי ולא במיוחד צמא דם. החייל נושא, ולא במקרה, שם ערבי, דבר הרומז לכך שהוא עצמו בן למשפחה מוסלמית שהתנצרה (כשם שנוצרים רבים התאסלמו עם הגיעם של הכובשים המוסלמים מאות שנים לפני כן). בכך מנסה סאראמאגו להביע את התחושה של רצף היסטורי באוכלוסייה המתגוררת בשטחה של פורטוגל של היום, למרות הבדלי הדת והמלחמות העקובות מדם בין נוצרים ומוסלמים.

ביקורתו על מדינת ישראל

בשנת 2002, במהלך האינתיפאדה השנייה, הגיע סאראמאגו, יחד עם סופרים נוספים החברים בפרלמנט הסופרים הבינלאומי, לביקור הזדהות בשטחי הרשות הפלסטינית. בעקבות התרשמותו בביקור זה יצא סאראמאגו בגינוי חריף של פעולות מדינת ישראל בשטחים תוך השוואתם למעשי הנאצים במחנה ההשמדה אושוויץ בתקופת השואה. לדבריו: "זה אותו הדבר גם אם מתחשבים בהבדלי הזמן והמקום", וכן טען: "היהודים לא ראויים עוד לסימפתיה בעבור סבלם בשואה... לחיות תחת צללי השואה ולצפות למחילה על כל דבר שיעשו בשם סבלם נראה לי גס. הם לא למדו כלום מסבל הוריהם וסביהם."

דבריו של סאראמאגו עוררו סערה ציבורית ורבים בישראל קראו להחרים את ספריו. הליגה נגד השמצה הכריזה על הערות אלו כאנטישמיות. אברהם פוקסמן, יושב ראש הליגה, אמר כי "הערותיו של ז'וזה סאראמאגו מסיתות, תוקפניות מאוד ומציגות בערות ודעה קדומה על היהודים".

סאראמאגו טען להגנתו שהערותיו כוונו כלפי מדיניות מדינת ישראל בנושא הפלסטינים. הוא טען שישראל לא יכולה לטעון לייצוגם של יהודי התפוצות ולא יכולה לכנות "אנטישמיות" כל ביקורת נגד פעולותיה. כמו כן אמר: "שימו לב, לא אמרתי שרמאללה זהה לאושוויץ, זו אמירה מטופשת. מה שאמרתי הוא שהרוח של אושוויץ שורה על רמאללה. היינו שמונה סופרים, כולם הצהירו הצהרות, אבל הישראלים לא טרחו להגיב עליהן. רק העובדה ששמתי את האצבע שלי על הפצע ששמו "אושוויץ" גרמה להם לקפוץ."

בשנת 2006, במהלך מלחמת לבנון השנייה, סאראמאגו פרסם הצהרה התוקפת את מדיניות ישראל, יחד עם טארק עלי, נועם חומסקי ואחרים. בהצהרה נכתב: "ישראל יזמה מהלך לטווח ארוך, צבאי, כלכלי וגאוגרפי, שמטרתו הפוליטית הוא לא פחות מחיסולה של האומה הפלסטינית."

ספריו שתורגמו לעברית

לקריאה נוספת

  • זיוה שמיר, דור דור ודורסיו : וגנר, סרמגו, תיאודורקיס ואחרים - האם חרם הוא מעשה תרבותי?, נדפס בכיוונים חדשים, 10, תשס"ד 2004.
  • מרים רינגל, מסע בעקבות הקולות - חייו ויצירתו של ז'וז'ה סאראמאגו, הוצאת כרמל, 2009.[1]
  • מרים רינגל, דמיון מוסרי ביצירתו של ז'וזה סאראמאגו, הוצאת כרמל, 2016.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: ז'וזה סאראמאגו
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ז'וזה סאראמאגו

על ספריו:

הערות שוליים

  1. ^ יצחק לאור, ממרים עד מרים, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2009


זוכי פרס נובל לספרות
1901–1925 פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925)
1926–1950 דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950)
1951–1975 לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975)
1976–2000 בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000)
2001 ואילך נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ז%27וזה_סאראמאגו&oldid=20616345"