יום טוב ראשון של סוכות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
#1Lib1Ref פיוטים
שורה 18: שורה 18:


===פיוטים===
===פיוטים===
ב[[נוסח אשכנז]] (המערבי והמזרחי כאחד), נאמר ה[[יוצר (פיוט)|יוצר]] "אַכְתִּיר זֵר תְּהִלָּה" הכולל גם אופן וזולת. לא ידוע בבירור שם מחברו, אך הוא מיוחס ל[[רבי אלעזר הקליר]]. ה[[קדושתא]] ליום א' של סוכות היא "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר", ומחברה רבי אלעזר הקליר. ההושענא הנאמרת במנהג אשכנז היא "למען אמתך", ואף היא מיוחסת לקליר.
ב[[נוסח אשכנז]] (המערבי והמזרחי כאחד), נאמר ה[[מערבית|מעריבים]] "אוחזי בידם ארבעה מינים" מאת הרב [[יוסף טוב עלם]].{{הערה|דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, '''מחזור סוכות''', ירושלים תשמ"א, עמ' 5.}} אומרים [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98#%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA יוצר] "אַכְתִּיר זֵר תְּהִלָּה", אופן 'אאמיר אותך', זולת 'אנא הושיעה'. לא ידוע בבירור מחברם, אך הם מיוחסים ל[[רבי אלעזר הקליר]]. ה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98#%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA קדושתא] ליום א' של סוכות היא "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר", וכשחל בשבת, נוהגים לומר "ארחץ בנקיון כפות" (הקרובה של יו"ט שני בחו"ל). שני הקרובות נתחברו ע"י רבי אלעזר הקליר. בהושענות אומרים במנהג אשכנז המזרחי "למען אמתך", ובמנהג אשכנז המערבי אומרים "אערך שועי", ואם חל בשבת אומרים בשני המנהגים "אם נצורה".{{הערה|דניאל גולדשמידט ויונה פרנקל, '''מחזור סוכות''', ירושלים תשמ"א, עמ' 169.}} אף ההושענות מיוחסות לקליר.

ביום טוב שני בחו"ל, במנהג אשכנז המזרחי אומרים [[מערבית|מעריבים]] 'ישמחו בחגיהם' לר' יחיאל בן יצחק, ובמנהג אשכנז המערבי אומרים 'חג האסיף' לר' אלעזר בר' שמעון. ב[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98#%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%AA יוצר] אומרים בשני המנהגים 'אאמיץ לנורא ואיום', אופן 'אאמיר אותך', זולת 'אנא הושיעה' (כדאתמול). פיוטים אלו מיוחסים ל[[רבי אלעזר הקליר]]. ה[https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%98#%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA קדושתא] "ארחץ בנקיון כפות", ואם חל יום ראשון של סוכות בשבת שאמרו "ארחץ בנקיון כפות" אתמול, אומרים "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר". בהושענות, אומרים במנהג המזרחי "אבן שתיה", ובמנהג המערבי "אל למושעות"; אם אתמול היה שבת, אומרים כמו "למען אמתך" או "אערך שועי" כמו שעושים ברוב השנים ביום הראשון.


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==

גרסה מ־14:35, 5 בפברואר 2019

יום טוב ראשון של סוכות חל בט"ו בתשרי והוא היום הראשון לשבעת ימי חג הסוכות.

יום זה נחשב למועד וכתבה בו התורה מצוות עשה לשבות ממלאכה, ומצוות לא תעשה שלא לעשות בו מלאכת עבודה: ”בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, מִקְרָא-קֹדֶשׁ; כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה, לֹא תַעֲשׂוּ.” (ויקרא, כ"ג, ל"הל"ו) לכן, ביום זה יש לשבות ממלאכה, להדליק נרות ולשמוח בסעודות כבשאר השבתות והחגים וכן ללמוד תורה כמחצית מהיום.

ביום זה מזמינים לאושפיזין את אברהם אבינו.

דינים מיוחדים ליום זה

  • נענוע הלולב צריך להיעשות על לולבו הפרטי של המנענע ולא על לולב שנלקח בהשאלה[1]. אך אם בעל הלולב נותן את הלולב במתנה, ואפילו במתנה על מנת להחזיר, יכול חברו לנענע בו[2].
  • חובה לאכול אכילת קבע בסוכה ולברך על פת לחם. מצווה זו נלמדת בגזרה שווה מחג פסח, שכשם שבליל ראשון של פסח חובה לאכול מצה, כך בליל ראשון של חג הסוכות חובה לאכול לחם בסוכה[3], וכשם שמדקדקים בליל הסדר לאכול מצה בשיעור 'כזית' כך יש לדקדק גם באכילת לחם בליל סוכות.
  • ביום זה מברכים את ברכת שהחיינו בכמה הזדמנויות: יש נשים המברכות אותה בעת הדלקת הנרות[4]. מברכים אותה בקידוש, שבדרך כלל הוא גם הפעם הראשונה שמקיימים את מצוות הישיבה בסוכה[5]. ומברכים שוב ביום, בשעה שמקיימים לראשונה את מצוות נטילת לולב[6].
  • חיוב נטילת לולב מדאורייתא מחוץ לבית המקדש, הוא ביום זה בלבד. לפני תקנת רבן יוחנן בן זכאי הלולב היה ניטל מחוץ לבית המקדש רק ביום זה. לאחר תקנת רבן יוחנן בן זכאי יש חיוב מדרבנן ליטול את הלולב ביתר ימי חג הסוכות גם מחוץ לבית המקדש[7].

מנהגי התפילה

ביום טוב ראשון של סוכות, כבכל יום טוב, מתפללים בכל התפילות תפילת שבע כאשר ברכת קדושת היום היא אתה בחרתנו. לאחר התפילה אומרים הלל שלם, תוך אחיזת ארבעת המינים ונענועם במהלך אמירת ההלל. קריאת התורה היא ב"פרשת המועדות" שבפרשת אמור.[8] ההפטרה היא בספר זכריה, פרק י"ד המתאר את המלחמה שלעתיד לבוא, משום שנאמר בו שלעתיד לבוא כל הגויים יעלו לרגל לירושלים בחג הסוכות.[9]

בנוסף, אומרים הושענות, שהן הקפת הבימה תוך אחיזת ארבעת המינם ואמירת פיוטים מיוחדים. יש האומרים הושענות מיד אחר ההלל, ויש האומרים אותם לאחר תפילת מוסף.

פיוטים

בנוסח אשכנז (המערבי והמזרחי כאחד), נאמר המעריבים "אוחזי בידם ארבעה מינים" מאת הרב יוסף טוב עלם.[10] אומרים יוצר "אַכְתִּיר זֵר תְּהִלָּה", אופן 'אאמיר אותך', זולת 'אנא הושיעה'. לא ידוע בבירור מחברם, אך הם מיוחסים לרבי אלעזר הקליר. הקדושתא ליום א' של סוכות היא "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר", וכשחל בשבת, נוהגים לומר "ארחץ בנקיון כפות" (הקרובה של יו"ט שני בחו"ל). שני הקרובות נתחברו ע"י רבי אלעזר הקליר. בהושענות אומרים במנהג אשכנז המזרחי "למען אמתך", ובמנהג אשכנז המערבי אומרים "אערך שועי", ואם חל בשבת אומרים בשני המנהגים "אם נצורה".[11] אף ההושענות מיוחסות לקליר.

ביום טוב שני בחו"ל, במנהג אשכנז המזרחי אומרים מעריבים 'ישמחו בחגיהם' לר' יחיאל בן יצחק, ובמנהג אשכנז המערבי אומרים 'חג האסיף' לר' אלעזר בר' שמעון. ביוצר אומרים בשני המנהגים 'אאמיץ לנורא ואיום', אופן 'אאמיר אותך', זולת 'אנא הושיעה' (כדאתמול). פיוטים אלו מיוחסים לרבי אלעזר הקליר. הקדושתא "ארחץ בנקיון כפות", ואם חל יום ראשון של סוכות בשבת שאמרו "ארחץ בנקיון כפות" אתמול, אומרים "אֻיַּמְתִּי בְּחִיל כִּפּוּר". בהושענות, אומרים במנהג המזרחי "אבן שתיה", ובמנהג המערבי "אל למושעות"; אם אתמול היה שבת, אומרים כמו "למען אמתך" או "אערך שועי" כמו שעושים ברוב השנים ביום הראשון.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.